אין הגדרה בחוק הסינון, מהו תוכן לא ראוי בעייתי ופוגע.
התוכן הזה נתון לפרשנות, למשל אם אני מוצא שמידע דתי זה או אחר (בלי קשר לדת עצמה) הוא חומר בעייתי ולא ראוי, אשר יכול לפגוע בילדים, האם צריך להכניס גם אותו לסינון ?
אם אני מוצא שמידע שמיקרוסופט אפל ושאר החברות הדורסניות בשוק הגלובלי, אינו ראוי והורס את הילדים. או פרסומות בכלל באינטרנט, האם יוספו גם אלו לתכנים לא ראויים ?
המיתוס בו חוק הסינון בא להגן על ילדים מפני פדופילים הוא הצורה בה כיום אני יכול לשכנע את הציבור בלתמוך בחוק אשר פוגע בזכות הבסיסית ביותר, והיא חופש הביטוי, וכל עוד אני לא פוגע באנשים, או עובר על חוקים פליליים, אין סיבה אמיתית לחסום שום דבר.
וסתם בשביל להסביר את הנושא של הפדופילים, רובם לא חיים בקהילות (כי אז קל להסתנן אליהם), אלא הם מסתובבים במקומות שבהם יש ילדים, קרי פורומים ואתרים לילדים. ככה שהחוק לעולם לא יצליח להגן על הילדים מפני תכנים פדופיליים.
מפחיד אותי שאין הגדרה מסודרת, ושינהלו רשימות מי אינו מעוניין בסינון, אי אפשר לדעת מה יעשו עם המידע הזה, או איך ישתמשו בו. תארו לכם שמחר כל מי שאמר שהוא לא רוצה חסימה (מכל סיבה שהיא) יפורסם כפדופיל.
אתה תמיד יכול לדעת איך דברים מתחילים, אבל אף פעם לא איך הם נגמרים.
האמתלה הזו שהציבור לא יתן לזה להתגלגל מעבר לגבול מסויים אינה נכונה, הרי כל מה שאני צריך להגיד זה לחסום פדופילים, וכבר אקבל תמיכה.
אני ארצה לסיים את הדברים שלי, בציטוט הבא:
I disapprove of what you say, but will defend to the death your right to say it. — Voltaire
