יום אחד אתם קמים בבוקר לקול כלשהו, ומגלים אנשים בחדר השינה שלכם. האנשים אינם מוכנים להזדהות, משדרים סמכות, ואומרים לכם כי אתם עצורים, אבל הם אינם הולכים לקחת אותכם לתחנת משטרה. אתם מנסים להבין מה עשיתם, ובמה אתם מואשמים ובכלל מי הם אותם האנשים, אבל לא מצליחים לקבל שום מידע בנושא.
אתם מנסים להתמודד עם המצב, אבל מגלים מערכת אטומה לגמרי אשר אינה באמת רואה אותכם. אז אתם פונים לעורך דין, וגם הוא לא באמת מכיר בכם, אלא מצפה ממכם להכרה ביכולותיו ללא קשר למצב בו אתם נמצאים או האם הוא בכלל יכול לעזור לכם.
הסיפור הקפקאי הזה – כלומר סיפור של אדם אחד המתמודד מול מערכת שלמה, ובכן הוא באמת סיפור של פרנץ קפקא בשם "המשפט". בכל זמן הסיפור, לא הקורא ולא ה"גיבור" של הסיפור יודעים במה מואשם הגיבור, למה הוא מואשם במה שהוא מואשם, או מה המשמעות של הגוף ה"רודף" את אותו הגיבור, או בכלל מי הוא אותו הגוף.
מוגש כחומר למחשבה.
חוק המסתננים אכן הופך סיוט זה למציאות – כאן, אצלנו.
אל תיסחף.