הבעיה הכלכלית חברתית בישראל

בקיץ האחרון נפתח בישראל פתח. הדור שלי החליט לקום על הרגליים ולהגיד שהוא לא מוכן יותר לקבל את המצב הנוכחי.

המצב מאוד גרוע. היות ובמדינת ישראל אין תחרות אמיתית בשוק ה"חופשי". אין תחרות כי אין איזון בשוק בצורה מאוד קיצונית.

בישראל של שנות ה2,000 הכל יקר מידי לרמת המחייה למעט מוצרי אלקטרוניקה שהם זולים יחסית לרמת המחייה. למעשה יש מצב אירוני אשר בו זול יותר לפעמים לרכוש מכשיר אלקטרוני מאשר בגד או אוכל.

בישראל של שנות ה 2,000 יש מעט חברות אשר שולטות ברוב השוק, ואם זה לא מספיק חמור, אז הן זורקות אשמה על כל ספק קטן, למרות שאותם ספקים אינם מרוויחים הרבה, אלא רק הקצה השני של המאשימים, הוא זה שמרוויח.

בתחום האינטרנט בארץ, ובכן בישראל היו הרבה מאוד ספקיות אינטרנט קטנות. לאט לאט הן התחילו להתמזג עם ספקיות קצת גדולות יותר, ואח"כ היו עוד איחודים נוספים בשוק, וכיום יש לנו מעט מאוד ספקי אינטרנט בארץ.

כיום חברות הסלולר וחברות ספקיות האינטרנט הן אותן החברות. זה מיזוג שרובכם לא שמעתם עליו, אבל הוא קיים. הוא התקיים בגלל שפגעו בחברות הסלולר בצורה שלדעתי האישית לא פורפורציונליות. במקום לשבור את השוק בתחרות, פגעו בהן בחוק. ופגעו במקומות שדווקא עסקים קטנים יותר נפגעו ממנו הרבה יותר, מאשר ספקיות הסלולר. וכן, אני מדבר על דמי הקישוריות. דמי הקישוריות היו דרך לגבות כסף על שירותים טלפוניים שהתקבלו בחינם ואפילו לא ידעתם שהם שירותים נוספים (האשמה נופלת על חברות הסלולר בזה דווקא), אבל השתמשתם בהם. כמובן שהיו כאלו שניצלו את זה, אבל הם היו מעט יחסית.

החזון שספקיות הסלולר יהפכו לספקיות תוכן היה מאוד ברור הרבה לפני שהתחילו "להתלבש" עליהן. היה ברור כי התוכן משחק תפקיד חשוב יותר מאשר התשתית, ולכן זה הכיוון, ורוב הספקיות הבינו את זה מצויין ולכן זרמו לשם די מהר, עוד לפני כל הבלאגן. זו הסיבה שהפגיעה בהן יחסית נמוכה יותר ממה שאתם חושבים.

העניין הוא אבל לא רק החברות האלו. העניין הוא שעסקים קטנים צריכים לשלם הרבה יותר כסף מעסקים גדולים, ואין להם הגנה בשום צורה, דבר שעסק גדול לא צריך בזכות הכסף שלו.

למשל, לפני שבוע הייתי מאוד חולה יחסית, ובקושי יכולתי לעבוד, היות והעבודה שלי דורשת הרבה ריכוז וחשיבה. אין לי יכולת ללכת לביטוח לאומי עם פתק של רופא ולהגיד הייתי חולה, בבקשה תשלמו לי על שבוע שלם של מחלה, וזה למרות שאני משלם ביטוח לאומי גם אם אני לא עובד. כלומר כבעל עסק הפסדתי כסף בכך שאני חולה. כלומר לא רק שלא הרווחתי, אלא ממש הפסדתי כסף. משהו שאם הייתי שכיר, הייתי מוגן מפניו.

המצב כל כך גרוע שאני מכיר יותר ויותר אנשים אשר מנסים את מזלם במדינות ניכר. הם לא רואים עתיד כלשהו בארץ להם ולמשפחתם. ולכן מהגרים למדינות אחרות. אתם יכולים להגיד מה שאתם רוצים עליהם, אבל יש דברים בגו. ואם לאנשים אין תקווה ולא רואים עתיד, זה מצב רע מאוד.

יש לי חבר שעסוק מידי בלפרנס את עצמו ואת אמא שלו שחולה במחלה שלא ניתן לעבוד בה, שהוא לא יכול להתקדם לשום מקום בגלל שהוא תקוע במעגל אין סופי. זה לא צריך להיות ככה ! אם אנחנו כחברה לא יודעים לדאוג לאנשים סביבנו, אז משהו ממש רע. אנחנו מנוכרים מאוד אחד לשני. אנחנו נראה מישהו ברחוב שקורס פתאום, ונמשיך ללכת במקום לעצור ולעזור לו. זה לא קורה רק בסין. זה קורה עכשיו כאן בישראל בשנות ה2,000.. האם זו החברה שאנחנו רוצים לחיות בה ?

אני רואה הרבה עסקים קטנים נסגרים ולא בגלל שהם לא מוצלחים במה שהם מציעים, אלא בגלל שהתחרות היא בלתי הגיונית בכלל. איך אפשר לקבל שוק חופשי בהם יש שליטה בלעדית של תאגיד זה או אחר ? זה הרי בדיוק ההפך משוק ותחרות חופשית.

שוק חופשי זה שוק בו אני כספק בודד ותאגיד יכולים להתחרות זה מול זה. דבר שלא יכול להתקיים בישראל בשנות ה2,000.

במקום לפתור את הבעיות בצורה מאוזנת, יש צעדים מאוד קיצוניים לצד הלא נכון בד"כ. ובין לבין מפעילים עלינו את עיקרון "הפרד ומשול". אנחנו למשל מבקשים שיאפו יותר עוגות, אז במקום לאפות יותר עוגות, נותנים עוגה אחת מוכנה ושואלים אותנו "איך אתם רוצים לחלק אותה בין כולכם ? מי צריך לקבל יותר ומי צריך לקבל פחות ?" ואז כל אחד מתחיל לריב עם השני. מחילים עלינו בעצם את תורת המשחקים בתסריט של סחיטה, בו כל צד צריך לשכנע שהוא צריך יותר.

אבל הבעיה היא שיש עוגה אחת מההתחלה ! צריך שיהיו יותר עוגות, או עוגה הרבה יותר גדולה. צריך איזון מסויים, כי עוגה אחת אינה מסוגלת באמת לתת מענה לכולם. אבל בשביל מספר עוגות, צריך לשנות את החומרים והמרכיבים של העוגה האחת.

במקרה ותהיתם, אז ההפגנות והמאבק החברתי לא נפסקו, הם רק ירדו מהכותרות. אבל עדיין יש אלפי בני אדם כל שבוע בתל אביב מפגינים ועושים צעדות. תשאלו את רם-און למשל על הנושא.

מה שעצוב זה, שמשנות ה80 ועד היום שום דבר לא השתנה לטובה:

רשומה זו פורסמה בקטגוריה חברה, כלכלה, לקוח, מכירות, עבודה, עסקים, פוליטיקה, קהילה, קוד פתוח. אפשר להגיע ישירות לרשומה זו עם קישור ישיר.

4 תגובות על הבעיה הכלכלית חברתית בישראל

  1. אלעד הגיב:

    הבעיה בישראל היא כרוני-קפיטליזם ( http://en.wikipedia.org/wiki/Crony_capitalism ).
    מיזוגים של חברות הם לא הבעיה הם הסימפטום.
    הבעיה האמיתית היא שלך אסור להקים חברת תקשורת/חשמל/חלב/ביצים או כל דבר אחר שאתה רוצה כי לא "שימנת" את המערכת.
    רק כשיהיה פה משק חופשי המחירים ירדו והשרות ישתפר.

  2. Junix הגיב:

    הברזילאים וחשבנו ישראל היתה מדינה הרבה יותר מתקדם וטוב יותר לחיות … כמו שאני מכיר תרבויות אחרות באמצעות האינטרנט עם חברים לטייל בעולם מבינים כי מדינות "הכללים" שלהם דומים מאוד. לחבר לבוא לגור כאן בברזיל תראה מה בבית שלך! (=

    • ik_5 הגיב:

      Junix, wow, you speak Hebrew :)
      The capitalism as it is today, is very problematic in the whole world, but each place have their own issues for the same reason -> lack of equilibrium in the system itself.

      There is no perfect place, but, too much of everything, and when people do not see any hope, makes things even worse as they really are.

  3. Junix הגיב:

    יום אחד אלמד עברית וארמית

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s