עודכן ב15.11.2009 10:33

אם אתם כמוני עובדים הרבה עם לזרוס, אז בטח כבר מזמן ששמתם לב שיש תפריט בשם packages . התפקיד של התפריט הוא לנהל חבילות שמקלות עלנו את החיים בצורה הבאה:

1. איגוד של כל הקבצים אותם אנחנו רוצים להדר בקבוצות שונות (לדוגמא מכנה משותף לכולם)
2. הוראות כיצד להדר דברים בקבוצה
3. שליטה בתלויות. כלומר נגיד ואנחנו צריכים להסתמך על משהו אחר, אז אנחנו יכולים לציין את החבילה והמערכת בודקת אם הוא נמצא או לא ואם הגרסה של החבילה מתאימה לצרכים שלנו לפי הגדרות שלנו.
4. סדר בפרוייקטים.
5. שיתוף קבצים בין פרוייקטים שונים

במילים אחרות יש לנו מנהל חבילות ממש כמו בהפצות הלינוקס רק עבור סביבת העבודה ותוכנות שלנו.

התפקיד של החבילה הוא להרחיב את יכולות סביבת העבודה או התוכנות שלנו. זה יכול להיות להתבטא באמצעות רכיב (גרפי או לא), זה יכול להוסיף למשל תמיכה ב svn (יש באמת חבילה שכזו) עבור סביבת העבודה, או אפילו להוסיף תמיכה בעוד שפת תכנות אשר עובדת לגמרי שונה מאשר  Pascal, או אפילו רק מהדר Pascal אחר.

החבילות מחולקות לשתי קבוצות (או שייכים ל2 הקבוצות בייחד):

1. זמן תכנון (design-time)
2. זמן ריצה (run-time)

חבילה לזמן תכנון משפיעה על ה IDE בצורה זו או אחרת. זה אומר שאני יכול להתקין רכיב, זה אומר שאני יכול להרחיב/לשנות את היכולות של הסביבה ועוד הרבה מאוד דברים נוספים.

חבילה לזמן ריצה בסה"כ משייכת קבצים אל התוכנה שלי בצורה מסודרת ובעצם מספקת סוג של מעטפת המסדרת את התוכנה שלנו שתשתמש בקבצים שונים המאוגדים לחבילה אחת. כך ניתן להשתמש בחבילות שונות לתוכנה אחת ולעשות שימוש חוזר בקוד בכמה פרוייקטים במקביל.

ההתקנה בסביבת העבודה של חבילת תכנון תתבצע באחת מ2 הצורות הבאות:

1. התקנה באמצעות Configure installed packages. מתקין לנו חבילות אשר רשומות במערכת. כאלו שהתקנו והסרנו בעבר או כאלו שמגיעים בברית מחדל עם המערכת.
2. התקנת קובץ lpk (קובץ החבילה). אנחנו נבחר בה כאשר מדובר בחבילה שלא מגיעה עם לזרוס בברירת מחדל, ונעשה זאת על ידי בחירה באפשרות Open package file (.lpk) … ואז נבחר את הקובץ המתאים.

ניתן עם האפשרות הראשונה גם להסיר חבילה מותקנת.

חשוב לדעת שגם חבילת זמן ריצה חייבת להיפתח, אבל אותה נוכל לפתוח רק באמצעות האפשרות השנייה, ואז נהדר את הקוד. הידור הקוד יגרום ללזרוס לזהות את החבילה ולהציע לנו להשתמש בה.

הוספת חבילת זמן ריצה תתבצע על ידי הוספת רשומה עבור הפרוייקט שלנו בתפריט Project -> Object Inspector ושם להוסיף את החבילה שרוצים.

במידה ובפרוייקט הוספנו רכיבים בעבר ונוספו לנו לשם חבילות שאנחנו לא מעוניינים בהם יותר, צריך להוריד משם גם את החבילה המיותרת.

עכשיו בואו נעשה ניסוי קטן של התקנת חבילה באמצעות האפשרות הראשונה ונתקין את הרכיב של SQLDBLaz אשר מספק לנו חיבור למגוון של מסדי נתונים כדוגמת PostreSQL, SQLite3, Firebird וגרסאות 4, 4.1 ו5 של MySQL. בפוסט הבא נלמד להשתמש ברכיבים אלו.

יש מונח שנקרא Concurrent computing אשר מדבר על תוכנות המחלקות את העבודה שלהן על כמה משאבים שונים, ולא מתבססות על משאב "בודד". זה יכול להיות ריבוי ליבות, ריבוי מעבדים (לא זהה), שימוש ב grid (בעברית זה פשוט לא מובן), הרצת מגוון תוכנות שעושות עבודה זהה, אשר מתקשרות ב IPC ועוד הרבה צורות ושיטות.

הגישה והרעיון למחשוב שכזה מקורה עד כמה שאני יודע בכלל בשנות ה70, ופותחו באותם שנים מספר שפות תכנות בנושא. הסיבה שפותחו שפות תכנות לשם כך,היא פשוטה: על מנת להגיע לצורת עבודה כזו, צריך או מערכת הפעלה שיודעת לחלק את המשאבים שלה בין מערכות שונות, או שפות/מהדרים שיודעים להפיק קוד שעושה את זה. והיה יותר קל אז ליצור שפות מאשר מערכות הפעלה שכאלו.

אחת השפות המוכרות והידועות ביותר בנושא היא  erlang. השפה נוצרה באריקסון 1986 עבור מחשוב מקבילי של טלפוניה, והיא מסוגלת לספק תכנות שמראש הוא thread safe ולכן המתכנת לא צריך להתעסק בזה, דבר שמאפשר לבזר את הפעולות שהיא עושה על מגוון מערכות/מעבדים שונים בצורה ממש שקופה. השפה עצמה היא שפה פונקציונאלית, אשר משתמשת בעיקר בפונקציות הדומות מאוד ל lambda, אבל מתנהגות מעט שונה.

ישנם כמה עשרות של שפות כאלו, ולאחרונה נוצרו עוד 3, כאשר האחרונה מבינהם התפרסמה השבוע בשם Go. בנוסף לגוגל, גם IBM יוצרת שפה בשם X10 אשר מספקת בדיוק את זה. גם אינטל לא נשארת חייבת ולוקחת את שפת C ומרחיבה אותה לשפה בשם Ct.

אם הייתי צריך לכתוב על כל שפה בנפרד (או בפוסט אחד) אולי אחרי שנה הייתי מצליח לכסות את הבסיס של כל שפה ושפה ולכן אני אפילו לא נכנס לזה.

אם לשקול את הצורה שהשוק מתקדם אליו, אנחנו הולכים לראות שליטה בקרוב של 2 פרדיגמות עבודה (אחת מהם כבר תופסת תאוצה):

סביבות פיתוח מרובות שפות (השימוש שבורלנד בזמנו התחילה עם דלפי, שהמשיך ל JVM ומוצרי VS של מיקרוסופט, ואפילו parrot של perl 6), בהם אנחנו נעבוד בעיקר בשפות דינמיות, בעוד שמצד המערכת יהיו שפות שיודעות לנצל משאבים מרובים, בהם הלך הרוח של השוק יתבהר רק בעתיד הרחוק יותר, למרות ש erlang התעורר מתרדמת בשנתיים שלוש האחרונות.

בקיצור יהיה מעניין לראות את התקדמות השוק (אם כי זה לא באמת קידמה, אלא יותר התכוונות השוק ליציבות מסויימת).

לאחרונה יצא לי לפגוש כמה חברות בארץ אשר שקלו אם לעבוד עם לינוקס כמערכת תשתיתית לעסק שלהן, דבר שאומר שכל הגישה והמודול העסקי שלהם, כל פעילות כזו או אחרת כולה תלוייה בתשתיות של החברה.

הבעיה מתחילה בזה שאחת החברות בארץ שמשווקת הפצת לינוקס מאוד נפוצה בארץ עושה את המקסימום בשביל שאותן חברות יבחרו דווקא במוצרים המתחרים, קרי Windows.

זה עובד בערך בשיטה הבאה: מוכרים בזול (יחסי, כלומר באותו מחיר של המתחרה) רישוי לעבוד בהפצת הלינוקס, אבל התמיכה יקרה בערך פי 2 מזו שלהמתחרה. עכשיו חברות שמבינות משהו בעולם המחשבים ומסוגלים להביא אליהם איש טכני המבין לינוקס מראש לא ירכשו תמיכה שכזו, כי יהיה להם זול יותר להוריד הפצה דומה ולתת לאותו אדם הטכני לעבוד עליה, אבל חברות שבד"כ רוכשות תמיכה, רוכשות מסיבה פשוטה -> אין להם את כ"א המבין בזה, והרבה פעמים זה אפילו לא העסק שלהם (כלומר מחישוב זה לא העסק, אלא רק כלי). אותן חברות עושות שיקול קר של עלות מול תועלת ומגלות שהמתחרים זולים הרבה יותר, ותמיד !

ואם זה לכשעצמו לא גרוע, אותה חברה זורעת איכשהו (עד עכשיו לא הבנתי איך הם עושים את זה) FUD עמוק בחברות בכל מה שלינוקס נוגע אליו וככה כאשר הם שומעים את המילה לינוקס יש להם תחושות ממש שליליות לגבי משהו שהם בכלל לא מכירים (מאוד מוכר לי גם בתחומים אחרים). וככה יש שווקים שלמים בארץ שאינם עבדו עם לינוקס אבל יש להם הרבה מאוד הבנה שלילית לגבי המערכת שלפחות 98% ממה שהם חושבים רחוק לגמרי מהמציאות.

אני כמובן לא מוכן לנקוב בשם החברה, אבל אם תתקלו בסיפטומים כאלו כאשר החברה בה אתם עובדים/מכירים שבחנו לינוקס, לא תהיו צריכים להיות סופר גאונים בשביל לגלות לבד מי היא.

לפני שבוע הצגתי חידה, ועכשיו אספק לה תשובה (שרוב האנשים כבר יודעים אותה).

דבר ראשון, מי שמכיר את Firebird הצליח לנחש שמדובר בחלק מטריגר. במקרה הזה הטריגר מתבצע בעת הוספת רשומה.

הקוד מבצע סדרה חשבונית (סדרה הנדסית, או איזה שם אחר שתרצו לספק) אשר מחזירה על כל פעם שהיא רצה את הערך הבא:

הערך הקודם פלוס הערך הקודם ושומרת אותו ב sequence בתור הערך הבא. כל זה, כל עוד הערך הוא לא 0 או ריק, כי אז הsequence מכיל את הערך 1.

התוצאה הסופית היא סדרה כזו: 1, 2, 4, 8, 16, 32, 64, 128, 512, 1024 … (דיברתי על 10 הערכים הראשונים).

הפעולה מתבצעת כאמור על ידי פעולת חיבור ולא כפל או חזקה (דיאגו).

במקרה הזה כמו שאפשר לראות, השתמשתי בID (כלומר האינדקס) של הטבלה בשביל להכיל את זה, אבל באותה מידה היה אפשר להכיל את זה על כל שדה מספרי אחר.

השימוש ב GEN_ID מספק את הדרך היחידה לגשת ל sequence בגלל שהsequnce חייב להיות מוגן מפני שינויים רנדומליים ורק שינויים שהתכוונו אליהם חייבים להתבצע בצורה שהיא transaction safe, כך שכל טרנזאקציה תוכל לספק ערך חד חד ערכי בלי קשר לשאר החיבורים והטרנזאקציות האחרות בנושא. זו אחת מהדרישות של מבחן ה ACID עבור מסדי נתונים, וכאמור Firebird עובר בציון של 100 את המבחן. הפונקציה ד"א מעלה את הערך של ה sequence בכמות שאנחנו מספקים לה בפרמטר השני, כך שאם הערך הוא 0, זה בסה"כ מחזיר את הערך של sequence ולא מבצע פעולת חיבור.

הסיבה שבחרתי דווקא באינדקס כזה ולא באינדקס שהוא מספר בסדר עולה, וכן שימוש בעוד שדה שהוא יכיל את הערך החד חד ערכי, הוא מאוד פשוט. זהו ערך חד חד ערכי שלפיו אני מחפש דברים, ואין לי צורך בעוד נתונים (או מפתחות) בשביל לחפש את הערך הזה, ולכן אין צורך ליצור אינדקס בסדר עולה (או יורד).

לאחרונה נעשו מבחני ביצועים לFirebird מול 2 מסדי הנתונים האחרים.

בשורה התחתונה, גרסה 2.5 של Firebird בלינוקס מאוד מהירה ויעילה, אבל רק אם משתמשים במערכת הקבצים XFS, בעוד שבמערכת הקבצים Ext3 הוא מאוד לא יעיל.

את המצגת עם ההסבר המלא, ניתן למצוא כאן.

רובי מגיע עם ספריית xmlrpc "מובנת", אשר מותקנת כחלק מהתקנת רובי "תיקנית". כלל הדוגמאות ברשת מספקות מידע איך להשתמש בספרייה רק בדרך אחת שבה אנחנו יודעים מראש את סדר הפרמטרים ולכן אין שימוש בשם של כל פרמטר.

הבעיה שלי היתה, שיש לי spec אשר מדבר על כך שאני מעביר פרמטרים עם שם, ושום דוגמא ברשת לא הראתה לי איך לעשות את זה, עד שמצאתי דווקא בפרל איך לעשות את זה עם XMLRPC::Lite ואז ניסיתי על רובי וזה עבד.

הדוגמאות הרגילות מציגות את זה בצורה הבאה:

אבל בשביל "שם" ו"ערך" אנחנו צריכים להשתמש בזה בצורה הבאה:

אני מקווה שזה יעזור לעוד אנשים.

מזה זמן רב שאני מנסה ליצור מעין תוכנת crm קטנה עבור שימושי הפרטי שיעזור לי (וללקוחות שלי) לעקוב טוב יותר אחר הזמן שאני מקדיש להם.

אתמול פשוט נמאס לי לנסות לעבוד בגישת web אחרי שנתקלתי בכל כך הרבה בעיות שונות ומשונות (שאין לי רצון לדבר עליהם כבר מרוב יאוש), אז פניתי חזרה לשיטה שאני מאוד אוהב והיא שיטת ה RAD.

לקח לי בחצי שעה ליצור חיבור (כמעט לגמרי גנרי) למסד נתונים (firebird במקרה שלי) וליצור מסך שמכיל תמיכה בצפייה בכל הרשומות, עריכה/הוספה/מחיקה/עדכון של רשומות וסתם ריענון מידע.

למעט שורת select אחת (נשאר לי עוד ליצור שורות של update, insert ו delete), אין לי ולו שורת קוד אחת שכתבתי, ועדיין יש לי ממשק גרפי שמאפשר לי את כל זה !

החצי שעה שלקח לי, הוקדשה חלקה הגדול לחשיבה איך אני רוצה להציג את המידע ולערוך אותו, ורק 10 דקות מתוך החצי שעה הוקדש לפיזית יצירת המסך וכתיבת שאילתת ה select.

כמו כן, יש לי גם כפתור לסגור את המסך, שגם הוא לא דורש ממני לכתוב שורת קוד אחת, אלא רק לדעת איך לעבוד נכון עם TActionList אשר עושה את העבודה בשבילי (כולל לקחת את התמונה של סגירה מהמערכת, הגדרה בכפתור האם להתנהג לפי המערכת או לא (בהצגת הצלמית) ).

לא אכפת לי שאנשים מתעלמים מהכלי הזה ומעדיפים לעבוד מאוד קשה. רק לאחרונה קרה לי שתוכנה שהתקנתי במנהל החבילות, הכילה באג והקובץ glade לא נכלל בחבילה ועכשיו אני לא יכול לעבוד עם התוכנה בגלל זה. אצלי בלזרוס זה לא קורה

אז אם אתם כל כך רוצים תמשיכו להתעלם מהכלי המדהים הזה ולעבוד קשה הרבה יותר ממה שבניית תוכנות אמורה להיות, לי זה ממש לא אכפת, אני בניגוד אליכם יותר פרודקטיבי בשל כך.

יצרתי את הקוד הבא במסד נתונים שלי שעובד עם Firebird SQL, מה הקוד עושה ? למה נבחרה הגישה הזו בשביל לממש את הקוד ואילו תשובות אקבל בהזנת 10 ערכים ראשונים למסד הנתונים עם הקוד הזה ?

במידה ולא תפתרו את החידה כאן, אענה עליה בשבוע הבא

ביום חמישי האחרון קיבלתי דוא"ל קצת זועם, קצת מאוכזב על כך שספריית קוד פתוח שיצרתי לה binding מכילה הדגמה כיצד להשתמש בה, אבל ללא רישיון כלשהו בקוד המקור, דבר שגורם לכך שאסור לגעת בקוד.

זה די מדהים שב3 שנים מאז ששיחררתי את הספרייה, שפונים אלי בקשר לרישיון, ומצד שני מראה שעדיין יש אנשים שבאמת מנסים להבין רישוי תוכנה ולא מוכנים להגיע למצב בו מה שהם נוגעים בו מכיל חוסר וודאות.

עשיתי טעות. למרות שכל הספרייה (לפחות ה binding ) מוכרז כ LGPL, דווקא בתוכנת ההדגמה שכולה שלי, לא הוכנס רישיון בכלל ולכן כאשר יהיה לי קצת זמן השבוע, אתקן את הנעשה. בנתיים סיפקתי לאותו אדם אישור בדוא"ל, שכוונת המתכנת היא להשתמש ברישיון LGPL כמו שאר הקוד בספרייה, והוא מוזמן לראות בתשובת הדוא"ל שלי כאישור לכך לשימוש שלו, וזה לא במקום הוספת הרישוי המתאים לקובץ.

אני יכול לדבר כאן שיש המון חברות ואנשים שמורידים דברים שאני עושה בפסקל מהאתר שלי ופונים אלי, אחת לרבעון לפחות בנושא, ואולי לגרום לאנשים להבין שלמרות שהם החליטו שפסקל מתה, המציאות מוכיחה אחרת (מספיק שיש פעם בחודש גידול של לפחות 10 אנשים חדשים ברשימת הדיוור של FPC ולפחות 20 איש חדשים בלזרוס בחודש, בקצב מתגבר, ולא אנשים שמחליפים (מבחינת מיקום), בשביל להוכיח את זה, אבל למה להאבק בבורות כאנשים מנסים להגיב כמו 3 הקופים ?).

בימים אלו, אני עובר קורס שמלמד אותי יותר טוב איך לנהל עסק, וקיבלתי אתמול דיסק עם כל המצגות של הקורס.

רציתי לראות את המצגות שכבר הועברו, אבל נתקלתי בבעיה. הבעיה היא שכמובן מדובר במצגות מבית Microsoft Office. למרות שיש לי OpenOffice 3.1.1, אשר יודע לעבוד די טוב עם מצגות מבית אופיס של מיקרוסופט, במידה ונועלים לי את המצגת בסיסמה מפני שינויים (באופיס 2007), אני לא יכול לפתוח אותה בכלל !

למה לא להשתמש במערכת כמו OpenOffice ולסיים עניין ?!

אני יודע, התשובה היא ש"כולם עובדים עם Microsot Office", אבל אף אחד לא מדבר שאפילו הם לא מסוגלים להתמודד עם כל גרסה חדשה שיוצאת אם הם לא משדרגים את הגרסה הישנה שלהם, כך שמשתמשי Microsoft Office נמצאים ביותר בעיות ממני בנושא.

והמקור לכותרת שלי, הוא השיר "שוב השקר הזה" של דן תורן, ואפשר להנות מהשיר כאן.

כמו שכמה מקוראי יודעים, מסד הנתונים של firebird מכיל 3 צורות גישה למסד הנתונים:

1. גישת embedded – יש ספרייה משותפת שמקושרים אליה והיא אחראית על הדיבור עם מסד(י) הנתונים, והקוד שלנו נשאר זהה לחלוטין
2. גישת שרת קלאסי – בנייה של שרת מבוסס תהליכים המתקשרים דרך ipc
3. גישרת סופר שרת – שרת אחד שמאזין ומקבל בקשות ממש כמו מרבית שרתי מסדי הנתונים למינהם

החל מגרסה 2.5 אנחנו הולכים לראות הרבה שינויי התנהגות בfirebird, היות והוא הולך לקבל תמיכה טובה יותר (ששוכתבה כמעט לגמרי) בתהליכים, בהם גם תמיכה בריבוי ליבות ומעבדים (כולל שליטה איזה מעבד ספציפי יהיה אחראי על עיבוד העבודה של מסד הנתונים), וזו רק התחלה שתגיע לשיאה בגרסה 3 של מסד הנתונים.

בין התוספות של 2.5 (ויש הרבה תוספות ושינויים), נוסף עוד שרת בשם "שרת סופר קלאסי". השרת נבנה עבור מעבדי 64 ביט (היות והשימוש בו ב32 ביט אינו יעיל בעליל, תכף אנסה להסביר אותו לעומק ותבינו יותר), ומאפשר הכלאה בין שרת קלאסי לסופר שרת.

השרת החדש מכיל תכונות מעורבבות מבין 2 השרתים השונים, כדוגמת עבודה עם תהליך אחד (בניגוד לשרת הקלאסי), כאשר המשתמשים מקושרים אליו בחוטים. ומנגד כל תקשורת של משתמשים מבוצעת תחת thread pool, אך להבדיל מהסופר שרת, השרת סופר קלאסי מחזיק מטמון פר חיבור ממש כמו השרת הקלאסי,דבר שאומר שהוא דורש יותר זיכרון.

השרת סופר קלאסי דורש פחות משאבים מהקרנל של מערכת ההפעלה, מה שאומר שניתן להגדיל את מספר החיבורים בו זמנית אליו. הוא מהיר יותר בתגובות שלו, בגלל שהוא אינו תלוי בIPC, ומשתמש בתקשורת פנימית בינו לבין עצמו, וכן השימוש בהגדרות האבטחה נעשות עבור כל החיבורים מנקודה אחת במקום מנקודות מבוזרות. השרת גם יכול לכבות את עצמו בצורה טובה יותר מאשר השרת הקלאסי, ולנתק בצורה יעילה יותר את החיבורים אליו. אפשר לעקוב אחרי החיבורים השונים אל השרת עצמו.

לשרת החדש יש אבל גם צדדים פחות חיוביים, כדוגמת צריכת זיכרון גבוהה ויעילה פחות מאשר הסופר שרת, נעילת הטבלאות דורשות כיוונונים עדינים בשל העבודה עם דפים, ממש כמו השרת הקלאסי. קריסת השרת אומרת שכל החיבורים אליו מתנתקים (כמו הסופר שרת) ובגלל שיש ב32 ביט הגבלה של 2 טרות בגודל הדפים, הוא אינו יעיל בסביבה שכזו.

במערכות POSIX (כלומר כל מה שהוא לא Windows  פחות או יותר), יש קובץ ריצה חדש בשם fb_smp_server אשר מפעיל את השרת החדש.

בWindows, קובץ הריצה הוא fb_inet_server.exe (אותו קובץ ריצה של השרת הקלאסי), והוא צריך לרוץ עם שורת פקודה m- אשר אומרת multi threaded.

כבר זמן מה שאני רק נתקל בבעיות עם OpenMoko, בהתחלה היה זה SIM שלא זוהה בכלל, למרות שניסיתי כמה SIM של אנשים שונים, אח"כ אחרי שהחלפתי כרטיס SIM שהחליט לעשות לי בעיות גם בטלפון הרגיל (אנשים שולחים לי מייל שאני לא זמין למרות שהטלפון שלי פתוח ונמצא לידי עם קליטה מלאה), פתאום המוקו החליט להכיר בכל SIM שנכנס אליו (לא ראיתי בספק שהוא גם קורא מחשבות… בכלל לא ראיתי שטלפטיה או אמפטיה מותקנים אצלו… נו טוב). אחרי שעברתי את המסוכה הזו, רציתי להתקין את SHR מחדש. טעות !

פתאום המוקו החליט שכרטיסי זיכרון הם מחוץ לתחום של מוקו, ואני שובר את הראש כל פעם להבין מה לא בסדר. העניין הוא שגם בגרסה שצרובה למכשיר, שלא לדבר על כל מנהל אתחול שקיים (בNOR ובNAND, שזה אומר שניסיתי את Qi ואת u-Boot) לא מצליח להבין שיש לו כרטיס זיכרון. זה לפחות עד ל12 בלילה היום. החלטתי לעשות ניסוי, אחרי שנשיפות מאוד חזקות לנקות את החריצי קריאה לא עזרו, ניגבתי אותם במטלית חלקה ונקייה, וזה נראה שעשה את העבודה.

המוקו הזה הוא מכשיר בוגדני, מספיק שיש בעיה הכי קטנה ואתה תזהה אותה הרבה לפני כל מערכת אחרת… מה קרה לתקופות בהם רק שהדברים באמת הגיעו למצב של מוות שאפילו נתיחה אחרי המוות לא תסביר את הבעיה ? למה הם לוקחים מאיתו את הכיף בלא להבין מה קורה איתנו ?!

נפל לחיקי שרת eServer xSeries 330 של IBM משומש (ובתקווה במצב טוב). אני מאוד מעוניין לבדוק אותו, הבעיה היא שהוא דורש כבל מיוחד בשביל לחבר אליו מקלדת, עכבר ומסך.

שם הכבל הוא C2T. האם יש מישהו בין הקוראים שיש לו כבל כזה שהוא לא צריך (ועובד כמובן) ומוכן לעזור לי ?

תודה,

עידו

בחודש שעבר נשלח באג בקשר ל flamerobin. דיווח הבאג התבצע בצורה יוצאת דופן: דרך YouTube.

הבאג מצולם בווידאו עם קריינות אשר מנסה להסביר את הבעיה, ומי יודע, אולי זו התחלה של דיווח באגים טובה יותר

את הבאג עצמו, אפשר למצוא כאן.

מקור: FlameRobin

לזרוס גרסה 0.9.28 יצא לאחרונה (נכון לכתיבת פוסט זה עוד לא יצאה ההכרזה הרשמית, עדיין יש כמה דברים שצריכים להיסגר בפרוייקט לשם הכרזה רשמית) והנה מקצת מהדברים שהגרסה הזו מספקת לנו:

שינויים בLCL:

• ברירת המחדל של הממשק בלינוקס היא (סוף כל סוף) GTK 2
• העבודה על Windows CE מביאה איתה מימוש של עוד רכיבים
• המימוש של רכיבים ל Windows Vista ו 7 שוכתב בשביל לתקן בעיות
• נוסף רכיב של TFrame
• שוכתבה התמיכה ל TPen ונוספו לה עוד אפשרויות
• מרבית התכונות של פקדים מכילים כיום ערכים בברירת מחדל, דבר שמקטין את גודל קבצי ה lfm
• נוספה תמיכה לעבודה עם ריבוי צגים באמצעות המחלקה TMonitor
• שיכתוב של בסיס הרכיבים עזר להקטין את גודל התוכנה בין 15 ל 18 אחוזים (תלוי בממשק הגרפי)
• בWindows נוספה תמיכה ב5 כפתורי עכבר

שינויים ב IDE:

• הגדרות והאפשרויות בסביבה אוחדו למסך אחד, ונוסף API בשביל לספק תמיכה בתוספות צד שלישי בנושא
• התמיכה ב jitform הוסרה
• ניתן לוהסיף צלמית ברירת מחדל לפרוייקט
• בWindows המידע שנשמר בקובץ rc אוחד לקובץ אחד
• ניתן ליצור מחדש קבצי lrs ולמקם אותם בספריית הפלט , ובכך אין צורך לשמור את הקבצים בVCS
• נוספו עוד טאגים לשליטה במהדר
• העורך טקסט עבר מתיחת פנים רצינית עם הרבה אפשרויות חדשות:
  • תמיכה ב Unicode כולל עבודה  עם תווים מרובי בתים
  • שוליים מותאמות אישית
  • תצוגה של שינויים שנעשו בשורה (התצוגה נמצאת בשוליים)
  • תמיכה טובה יותר בצביעה מותאמת אישית
  • תמיכה טובה יותר בקיפול קוד (code folding):
    • תמיכה ב $region
    • אפשר לקבוע שיותר פריטים יכולים לקבל קיפול
    • תמיכה בהעתקה והדבקה של טקסט מקופל
    • מירה של מצב הקיפול בsession
  • תמיכה בהגדרות התנהגות עכבר במצבים שונים
  • תמיכה בצביעת הצמד של begin ו end המתאימים וכל טקסט/סימול שנבחר בכל מקום הנגלה לעין שבו הוא מופיע
  • תמיכה במאקרו עבור השלמות CTRL+J
  • שינוי משתנים בצורה מסונכרנת בזמן שכתוב השם
  • אפשרות להגדיר להחביא את הסמן עכבר בזמן כתיבת קוד
  • אפשרות לסגור טאבים עם לחצן אמצעי

ישנם עוד הרבה שינויים ותוספות ל IDE ואתם מוזמנים למצוא את כולם כאן.

דוגמאות גרפיות לחלק מהשינוים ניתן למצוא כאן.

להורדת הגרסה החדשה, ניתן ללחוץ כאן.

הערה אישית: לדעתי זו הגרסה הכי טובה של לזרוס שיצאה אי פעם, ואני לא מכיר הרבה עורכי טקסט/סביבות עבודה משולבות שמכילות את מרבית השינויים והתוספות שנוספו ללזרוס.

התוכנה CodeTyphon היא בעצם אריזה של לזרוס ו FPC אשר מספקת לנו כלים, רכיבים ודוגמאות נוספות על פני הפרוייקט עצמו, ובכך יוצרת סוג של "הפצה" עבור צמד הכלים FPC ולזרוס.

בעוד שלזרוס ו FPC נמצאים בפיתוח לא מסחרי, את CodeTyphon מתחזקת דווקא חברה שהיא בית תוכנה.

לצפייה בתמונות מסך של ההפצה לחצו כאן.

לאחרונה (כחודש) שאני מנסה לפתח אפליקציה מבוססת web שתעזור לי לספק לי וללקוחות שלי מענה טוב יותר בכל מה שקשור לזמן העבודה שאני מספק להם. המערכת נבנת עם rails ואני מנסה בעצם לקחת את המקומות בהן rails חזק מאוד ולגרום לו להתמקד רק בדברים שהוא לא מסוגל לתת לי כלים לעשות את העבודה בעצמו.

העניין הוא שכאשר התחלתי לעבוד, נתקעתי בגלל שידעתי שיש helpers אשר עושים את העובדה בשבילי בצד ה view, אבל לא זכרתי בעל פה מה מספק לי את מה שאני צריך, וגם לא ידעתי מה הכלי המתאים יותר, כי לפעמים יש יותר מ helper אחד לאותה פעולה, רק יש בהם הבדלים לפעמים קטנים מאוד.

אחרי שהתגברתי על זה והתחלתי לעבוד בהלך חשיבה יותר קרוב ל rails, עדיין מצאתי את עצמי תקוע מאוד מבחינת מימוש דברים. אני מאוד מתקשה ליצור מסך מסויים למרות שהוא ממש לא מסובך. בהתחלה חשבתי שזה בגלל המסד נתונים שבחרתי (sqlite), אבל אחרי שתכננתי מחדש את המסד נתונים (שעדיין אני לא סוגר לגבי המבנה שלו) אני עדיין מרגיש שאני עובד קשה מידי במקומות לא הגיוניים ואני די נשאר במקום מבחנת פיתוח, אבל אני לא מצליח לשים את היד מה מעקב אותי.

לדעתי ה framework של rails מעקב אותי בגישה שלו, אם כי אני לא באמת בטוח מזה, וזה גורם לי לתסכול רב. כי אם הייתי עכשיו בונה את אותה אפליקציה רק ב lazarus למשל, או לא משתמש ב framework בכלל, אני בטוח שכבר לפני למעלה משבועיים אולי שלוש היא היתה מוכנה.

האם מישהו מקוראי הנאמנים יודע איך אני יכול לזהות מה מעקב אותי בשביל להתקדם טוב יותר ?

האיקו היא שירה יפנית המכילה כמה מצבים שונים בשירה מבחינת זמנים, כאשר היא מחוייבת להגיד באיזו עונה היא נמצאת במבנה מאוד מדוייק.

יש לנו 2 כלים ממש מדהימים הכתובים ברובי ליצור HTML ו CSS בצורה שלדעת המפתחים מזכירה Haiku יפני

הצורה ליצור html או xml בכלל נקראת HAML והיא עובדת בצורה הבאה:

וזהו יש לנו מסמך xhtml במצב strict עם טקסט בתוכו שעבר escape . שימו לב שהנקודות הן בשביל לשמור על הרווחים שלנו, כי כמו בפיתון גם כאן יש להם תפקיד.

בשביל css אבל, יש לנו תוכנה שתעשה את זה בשבילנו ותשמור את המידע בצורה סטטית, כי בלמעלה מ99% מהפעמים אין לנו צורך לייצר קובץ css חדש בכל פעם.

בשביל css נשתמש בשפה בשם SASS שעובדת בצורה הבאה:

וכמובן שהנקודות זה בשביל הזחות. התוצאה היא משהו בסגנון הזה:

ככה שכמו שאתם רואים, אפשר לתכנת כאן הרבה קוד css ללא שימוש ב css עצמו. שימו לב שיש כאן שימוש מחדש במידע, וכן אפשרות לחשב מידע, דבר שאי אפשר לעשות עם css וכן גם השימוש במשתנים ופונקציות.

על שניהם חשוב לדעת שהמספר הזחות חשוב ממש כמו בפיתון, כך שאל תקחו דוגמא אמיתית מהקוד שלי כאן, אלא תקפידו על הזחות.

ביום כיפור האחרון יצא לי לעבוד פעם ראשונה עם framework לcgi שהרבה זמן רציתי לנסות בשם sinatra אשר כתוב בשפת רובי כמובן. ה framework שונה לגמרי בתפיסתו מכל framework מבוסס cgi אחר שאי פעם עבדתי איתו. הוא בנוי בגישה של DSL בשביל לתאר תכנות מבוסס web. הוא מאוד קל משקל וממש לא מזכיר את rails, אלא מצד אחד יותר את django מבחינת הגישה שלו (אני בוחר מבנה ספריות וכו'),  אבל הוא מאוד פשוט לעבודה מהצד השני. חצי יום לקח לי לשלב בינו לבין ajax. למעשה רוב ה עבודה היתה דווקא בצד ה Javascript ולא בצד הרובי. ה framework מדהים ופשוט מצד אחד, אבל מצד שני בנוי לעבוד עם אפליקציות רציניות בפני עצמו, או כMiddleware.

איך עובדים עם sinatra אתם בטח שואלים, ובכן, הנה דוגמא פשוטה:

נשמור את הקובץ בשם sin.rb עכשיו בשורת הפקודה נכתוב:

$ ruby sin.rb

וזהו יש לנו מערכת cgi שכל מה שהיא עושה זה לענות לבקשה הראשית בשליחה של Hello World. בברירת מחדל לשלב הניסויים בלבד יהיה לנו שרת http משלנו, אבל sinatra צריך לדעת שהוא לא רץ בסביבת ניסוי בשביל להצליח להריץ אותו עם אפצ'י או כל שרת HTTP אחר על ידי הגדרה מאוד פשוטה שאפשר ליצור בקובץ בשם config.ru ושם נגדיר שזו סביבת ניסויים או סביבת production.

המערכת מגיעה גם עם מערכת בדיקות מובנת, וכמובן שאפשר לשלב עוד מערכות בדיקות של "כתוב בדיקה קודם, ותכתוב קוד שהיא לא תכשל אח"כ" כדוגמת rspec או cucmber.

יש עוד הרבה דברים שאפשר לעשות בשיטה הזו, כמו גילוי חלקים מסויימים בבקשה, עבודה עם regex, הגדרת פעולות לפני הניתוב, תמיכה בtemplates ו layout בהם גם תמיכה ב haml, erb וכמובן גם ב SASS. יש תמיכה במסדי נתונים עם מנועים שונים כדוגמת ActiveRecords אבל לא רק ועוד המון דברים להציע.

אני מאוד התרשמתי מ sinatra ואני חושב שלפרוייקטים פשוטים היא עדיפה מאוד על פני rails ואולי גם django (אין לי ניסיון עם זה, ולכן אני לא באמת יכול להגיד).

אני מזה כמה ימים שמנסה להגדיר את מקשי המולטימידיה אצלי במחשב הנישא, אבל ללא הועיל. ההגדרות ב xmodmap נופלות על אוזניים ערלות בגלל שהן איכשהו (לא הבנתי איך) מתנגשות עם evdev ולכן לא הצלחתי למפות את המקשים נכון.

אז זהו שמסתבר שלא צריך למפות אותם אצלי ב Arch אלא רק להגיד לו מה בדיוק לעשות עם המקשים, ואת זה הבנתי אחרי כמה ימים מעצבנים. ואז הגיע הצורך למפות פעולה למקש, כי נחמד שאני יודע מה המקש, אבל אני לא יכול להשתמש בו ככה סתם, ואז גיליתי את amixer. למי שאינו מכיר, amixer הוא מיקסר שורת פקודה המגיע עם alsa, אשר מאפשר דרך שורת הפקודה לשלוט במיקסר.

עכשיו הלכתי להגדרות המקלדת של xfce והגדרתי את שלושת המקשים:

XF86AudioMute, XF86AudioLowerVolume, XF86AudioRaiseVolume

בשביל השתקה וביטול של השתקה השתמשתי בפקודה בצורה הבאה:

amixer -c 0 sset Master playback toggle

הפקודה אומרת ככה: תשתמש בכרטיס הראשון (מספר 0) ותקבע שמאסטר הניגון (יש גם מאסטר של תפיסת קול וכו' עד כמה שהבנתי) יהיה על השתקה או ביטול השתקה. ניתן גם להשתמש ב mute ו unmute (במקום toggle) אבל אני לא מצאתי סיבה לכך. אם אתם רק רוצים להשתיק בלי יכולת להחזיר (דרך המקש) או שיש לכם 2 מקשים שנבנו במיוחד בשביל הפעולות האלו, אז אלו הפעולות שאתם צריכים.

עבור הורדת העצמה, השתמשתי בהגדרה הבאה:

amixer -c 0 sset Master playback 1-

הפקודה אומרת ככה: תשתמש בכרטיס הראשון (ראו הסבר קודם) ותקבע למאסטר להוריד אחוז אחד. המספר יכול להיות מ0 ועד 31, כאשר 31 זה כל העצמה ו0 מן הסתם לא יעשה כלום כאן, אבל הוא אומר שזה השקט ביותר.

עבור העלאת העצמה, עשיתי פעולה זהה להורדה, רק במקום המינוס שמתי פלוס. שימו לב שאם תשימו את המינוס לפני ה1, התוכנה לא תדע מה אתם רוצים ממנה. שימו לב רק שאין שום דבר על המסך שמצביע מה קורה, אבל לי אישית זה לא כזה חשוב…

אה, ומי שעובד עם buntu* (ואולי עוד כמה הפצות "ידידותיות" יותר), אז בד"כ "מישהו" עשה לכם את העבודה ואתם לא צריכים את הטיפ הזה (אלא אם אתם ממש רוצים).

לאחרונה יצא לי לראות הרבה פרסומות בטלויזיה (אולי בגלל שיצא לי לראות הרבה טלויזיה). העניין הוא שיש 2 פרסומות על קבלת אינטרנט דרך חברות שונות:

1. בזק – מבטיחה גלישה עד 5
2. אורנג' – מבטיחה מחשב נישא עם מודם סלולרי עד 5

בטח שמתם לב כי לא ציינתי מה מיצגים המספרים, וזה בגלל שבעוד 2 החברות מדברות על מגה בית, הן שכחו שהמהירות נמדדת עם מגה ביט.

כאשר היתה לי שיחה עם משהי (השם המלא שמור במערכת) שעובדת בבזק בין לאומי על ה NGN של בזק, לא הצלחתי להבין איך בזק על הקווי טלפון הקיימים הולכים לספק 5MB (כלומר 5 מגה בית, בעוד ש 5Mb הגיוני – 5 מגה ביט), והיא הסבירה לי שבק החליפה את כל הקווים עד למרכזייה של בזק (המרכזייה האיזורית). עדיין לא הבנתי איך, אבל זרמתי.

עכשיו אורנג' מבטיחים אותה מהירות גם במודם סלולרי. אני מחכה עכשיו לתביעה הראשונה כאשר 2 החברות האלו לא יצליחו לספק 5 מגה בית במהירות הגלישה.

טוב, אז קצת באיחור לא אופנתי אני מפרסם את המצגת שלי להרצאה שהעברתי באוגוסט פנגווין השנה

את ההרצאה אפשר גם למצוא באתר שלי ב pdf וב odp

למי שאינו מכיר, ב rails יש לנו "עוזרים" או helpers בשמם הממשי, אשר תפקידם הוא לספק לנו כלים העוזרים לנו בזמן שאנחנו יוצרים תצוגה בכך שהתצוגה שלנו תכיל כמה שפחות לוגיקה וקוד, וכמה שיותר שנתמקד בדברים שאנחנו צריכים באמת – תצוגה.

אחד הדברים הכי מעצבנים אותי (כרגע) בrails הוא שאין כלים שמטפלים ברשימה, ואני צריך ליצור קוד שלי לבד. מה הכוונה ? נגיד ויש לי תוצאה של שאילתא ואני רוצה להציג אותה בol או ul, אין לי כלי שעושה את העבודה (אם אני רוצה ב combo box או list רגיל [הרכיב של ה form] אז כן יש לי עוזרים נחמדים), ולכן התחלתי לחקור אם מישהו כבר כתב משהו בשביל זה.

רק בשביל שתבינו את הבעיה, אז ככה עושים את זה ללא העוזר:

הרבה קוד נכון ? אז התחלתי לחפש וגיליתי את הקוד הבא. הקוד יחסית טוב, אבל עדיין לא מה שהייתי צריך, אז לקחתי אותו ושיכתבתי אותו:

אם אתם שואלים מדוע הורדתי את השימוש בcontent_tag, התשובה היא פשוטה, הוא עושה יותר מידי פעולות כמו המרה ממערך למחרוזת ועוד, ככה שאם יש לי הרבה אלמנטים, הוא יהיה מאוד איטי. אין לי מושג אם הקוד שלי יהיה יותר מהיר, אבל אני משער שכן.

השימוש במה שיצרתי מאוד פשוט ד"א:

פחות קוד נכון ? וגם אפשר להתרכז במה שבאמת רוצים להתרכז בו. ד"א במידה ואתם משתמשים הרבה ב link_to או בכלים דומים, אפשר כמובן גם לכתוב כלי שיעשה את זה ולקבל רק את התוכן שצריך.

במידה ואתם עובדים עם רובי, יש ביכולתכם להרחיב הרבה יכולות של פונקציות ומתודות הרבה מעבר למה שזה נראה במקור.

דוגמה לכך תעשה על ידי על ידי המתודה gsub של המחלקה String . בברירת מחדל מאפשרת לנו המתודה לעבוד עם regex ולקחת חוק בשפה ולהחליף את התוכן שלו במשהו אחר. אבל מה קורה אם אנחנו צריכים מעט יותר פעולות בשביל לקבוע במה הוא יתחלף ? או שנכתוב משהו שיעטוף לנו את המתודה, או שננצל את הכוח של רובי.

1. שימוש "רגיל" ב gsub:

ובכן בשביל זה אפשר "לכופף" את רובי בצורה הבאה:

2. שימוש מתקדם בgsub:

ובכך אפשר בעצם ליצור הרבה מאוד דברים כאשר המחרוזת שנמצאה מתאימה למה שאנחנו ביקשנו בחוק. חשוב לדעת שאי מתן טקסט ל match (או כל שם אחר שתספקו) ימחק את מה שנמצא.

חפשתי מחשב נישא עבורי לעבודה, ואחרי הרבה אנרגיות ומחקר שערכתי, וכן ניסיונות של שטיפת מוח מצד אנשי אפל לרכוש מחשב שלהם, רכשתי מחשב נישא מסוג סוני ואיו (Sony Vaio). עכשיו הרבה אנשים ירימו גבה (ואפילו 2 כאלו), אז למרות שזה נחשב לחומרה סגורה לגמרי, הוא נתמך מהקופסא בלינוקס ללא שום דבר מיוחד, לפחות הדגם הספציפי שקניתי (במחיר אטרקטיבי במיוחד): VGN-NR498E.

אחד הדברים המדהימים שיש בלינוקס שלא היו קיימים בWindows אשר הגיע איתו, זה היכולת לשמר סוללה בלי לשנות הרגלי עבודה.

בעוד שבברירת מחדל הסוללה מגיעה ל3 שעות עבודה, בArch Linux שהתקנתי לו, הוא מגיע לכמעט 4 שעות (כ 3:50 שעות) וזה רק עם הגדרת דברים ממש פשוטים בלינוקס בלי ממש להדר גרעין מחדש או לשנות הרגלי עבודה. כלומר המסך הוא על תאורה די גבוהה (אם כי לא הכי גבוהה כי זה מסנוור אותי מידי), אני עובד רק עם רשת אלחוטית, שומע מוזיקה תוך כדי עבודה ומריץ תוכנות כבדות כמו OpenOffice, Firefox ו NetBeans בייחד, והגעתי לזמן סוללה הזה. מדהים.

המקלדת עצמה הרבה יותר נוחה לי ממקלדת הdesktop שלי היות והמקשים הרבה יותר גדולים ומרווחים מצד אחד, ומצד שני מגיבים ממש יפה בצורה קשיחה, מה שגורם להרגשה ממש טובה בזמן ההקלדה, אם כי זה עדיין לא נוח כמו מקדלת desktop שניתנת לכיונון.

יש 3 דברים שמפריעים לי מאוד במחשב, וזה הפד עכבר והמקשים שלו. הפד עכבר מאוד רגיש לנגיעה (אחרי כוונון ואפילו הגדרה להגיד לו להפסיק להגיב לכמה שניות כאשר אני משתמש במקלדת), וזה קצת משגע אותי מידי פעם, כי אני מידי פעם ממש במקרה נוגע ממש קלות בפד בצורה כזו שאני לא מרגיש ובהתחלה חשבתי שיש איתו בעיה עד שראיתי שעשיתי את זה בעצמי, וזה מאוד מציק. אם אני שם לו הגדרה ליותר זמן לישון, אז כבר לא נוח לעבוד איתו בכלל.

הכפתורי עכבר שלו מאוד קשים מצד אחד ומאוד פלסטיקיים זולים כאלו מצד שני וממש לא נוח לעבוד איתם לדעתי, אני מעדיף את הכפתורים של T61 בלנובו דווקא שהם יותר נוחים לי.

יש לו 4 יציאות usb שמאוד שימושיות (2 מכל צד), אם כי הייתי מפריד אותם קצת יותר אחד מהשני, כי הם צמודים מידי לדעתי, ואי אפשר לעבוד עם 2 התקני דיסק על מפתח צמודים וחבל.

ה CD לדעתי חופשי מידי במארז, אז זה קצת בעייתי מבחינת מראה בצד שמאל. מהצד השני יש לי הרבה יציאות כדוגמת firewire ו vga בנוסף על יציאות של אוזניות ומיקרופון ואסור לשכוח גם כניסה ל Express Card.  מאחור יש לו יציאת חשמל מודם ורשת RJ45. מקדימה יש רק נורות, אפשרות לשלוט ב wifi וקוראי כרטיסים של SD והסוג הזה של סוני שאני אף פעם לא זוכר את השם.

המסך של ה15.4" עובד טוב, רק חבל שהוא קצת מבריק ויכול לשמש בתור מראה.

חומרה פנימית:

$ lspci
00:00.0 Host bridge: Intel Corporation Mobile PM965/GM965/GL960 Memory Controller Hub (rev 0c)
00:02.0 VGA compatible controller: Intel Corporation Mobile GM965/GL960 Integrated Graphics Controller (rev 0c)
00:02.1 Display controller: Intel Corporation Mobile GM965/GL960 Integrated Graphics Controller (rev 0c)
00:1a.0 USB Controller: Intel Corporation 82801H (ICH8 Family) USB UHCI Controller #4 (rev 03)
00:1a.1 USB Controller: Intel Corporation 82801H (ICH8 Family) USB UHCI Controller #5 (rev 03)
00:1a.7 USB Controller: Intel Corporation 82801H (ICH8 Family) USB2 EHCI Controller #2 (rev 03)
00:1b.0 Audio device: Intel Corporation 82801H (ICH8 Family) HD Audio Controller (rev 03)
00:1c.0 PCI bridge: Intel Corporation 82801H (ICH8 Family) PCI Express Port 1 (rev 03)
00:1c.1 PCI bridge: Intel Corporation 82801H (ICH8 Family) PCI Express Port 2 (rev 03)
00:1c.2 PCI bridge: Intel Corporation 82801H (ICH8 Family) PCI Express Port 3 (rev 03)
00:1d.0 USB Controller: Intel Corporation 82801H (ICH8 Family) USB UHCI Controller #1 (rev 03)
00:1d.1 USB Controller: Intel Corporation 82801H (ICH8 Family) USB UHCI Controller #2 (rev 03)
00:1d.2 USB Controller: Intel Corporation 82801H (ICH8 Family) USB UHCI Controller #3 (rev 03)
00:1d.7 USB Controller: Intel Corporation 82801H (ICH8 Family) USB2 EHCI Controller #1 (rev 03)
00:1e.0 PCI bridge: Intel Corporation 82801 Mobile PCI Bridge (rev f3)
00:1f.0 ISA bridge: Intel Corporation 82801HEM (ICH8M) LPC Interface Controller (rev 03)
00:1f.1 IDE interface: Intel Corporation 82801HBM/HEM (ICH8M/ICH8M-E) IDE Controller (rev 03)
00:1f.2 SATA controller: Intel Corporation 82801HBM/HEM (ICH8M/ICH8M-E) SATA AHCI Controller (rev 03)
00:1f.3 SMBus: Intel Corporation 82801H (ICH8 Family) SMBus Controller (rev 03)
02:00.0 Ethernet controller: Marvell Technology Group Ltd. 88E8039 PCI-E Fast Ethernet Controller (rev 15)
06:00.0 Network controller: Intel Corporation PRO/Wireless 4965 AG or AGN [Kedron] Network Connection (rev 61)
08:03.0 CardBus bridge: Texas Instruments PCIxx12 Cardbus Controller
08:03.1 FireWire (IEEE 1394): Texas Instruments PCIxx12 OHCI Compliant IEEE 1394 Host Controller
08:03.2 Mass storage controller: Texas Instruments 5-in-1 Multimedia Card Reader (SD/MMC/MS/MS PRO/xD

מבחינת מעבד, יש לו פנטיום 2 קור דואו עם 2 גיגה הרץ ו2 מגה של מטמון. 3 גיגה של זיכרון זמני, ודיסק קשיח של 250 גיגה במהירות מעצבנת של 5400 סיבובים לשניה. אפילו שהמערכת קבצים היא של ext4, עדיין מרגישים את זה וחבל.

בשורה התחתונה, אני די מרוצה מהמחשב, אם כי המשקל שלו (ושל הספק כוח העצום שהוא מגיע איתו) קצת כבד לי, עדיין אני עובד איתו כבר שבועיים כמחשב העיקרי (בעיקר לנסות אותו) ולא מתלונן.