למי שאינו מכיר, לפסקל יש תמיכה ממש מעניינת בתכנות מונחה עצמים אשר מאוד שונה ממה שמוכר בשפת ++C או ג'אווה. היא קרובה יותר למימוש שיש ברובי ופיתון בהרבה ממה שהיא מציעה ובהתנהגות שלה. למעשה יותר רובי ופחות פיתון (אשר שם אין כזה דבר חלק פרטי).

יש לפסקל תמיכה בכמעט כל מה שג'אווה מסוגלת להציע לנו מבחינת תכנות מונחה עצמים, אבל למשל היכולת להרחיב מחלקה בזמן ריצה, היא תכונה של שפה דינאמית ולא של ג'אווה למשל.

עוד יכולת מעניינת שיש ברובי, אבל לא בשאר השפות שאני מכיר, היא העבודה עם תכונות (properties). רובי מאפשרת לנו ליצור תכונות, אשר לא דורשות מאיתנו Getter ו Setter כל הזמן. וגם פסקל מציעה תמיכה דומה בפיטצ'ר הזה.

אז לאחר ההקדמה המעייפת הזו, מה זו תכונה בעצם ? זה שם כלשהו שמייצג משהו אחד במחלקה שלנו. נגיד צבע החולצה הנוכחית של האדם. אתם מכירים את האנשים המעצבנים האלו אשר חושבים שיש צבע מסויים מאוד שיכול ללכת עם צבע אחר ? אז זו גם תכונה קיימת. בואו נוסיף גם אותה:

...
  TPerson = class(TPrimates)
...
  public
...
    property MatchingColor[name : string] : TColor read GetColor write SetColor;
...
  published
...
    property ShirtColor : TColor read FShirtColor write FShirtColor;
...
  end;
...

התכונה MatchingColor ב public היא מערך בעצם. אבל המערך מקבל שם שהוא מחרוזת, ולא אינדקס כלשהו, כמו שנצפה ממערך רגיל. כלומר הביקורת כלפי מה הפריט הולך עם איזו צבע, זו תכונה ציבורית. מבוססת מחרוזות, ולא מספרים שלמים.

לתכונה הגדרנו שם כלשהו שהוא מחרוזת. וGetter ו Setter. כלומר התכונה היא גם לקריאה וגם לכתיבה.

הגדרת ה Getter תראה בצורה הבאה:

private
...
   function GetColor(AName : String) : TColor;
...

ה Setter יראה בצורה הבאה:

private
...
   procedure SetColor(AName : String; AValue : TColor);
...

ועכשיו נבחר איך יהיה המימוש שלנו. למשל תמיד נחזיר צבע שחור לכל דבר… אני לא באמת יודע, היות ואני לא מחזיק בתכונה הזו, אלא רק המחלקה שלנו
בגישה הזו אפשר בעצם ליצור תכונות ציבוריות (בלבד) אשר מתנהגות כמו מערך אסיוצאטיבי בעצם.

התכונה של צבע החולצה (ShirtColor), כותבת ישירות לשדה מסויים, ולא דורשת מאיתנו בעצם ליצור Getter ו Setter בכלל. היות ואין פעולה חשובה שצריך לבצע במיוחד לשם כך. הגדרות של Geter ו/או Setter מתבצעות רק כאשר אנחנו צריכים להתערב במשהו, ולא בכל פעם שאנחנו כותבים תכונה.

להמשך קריאה בנושא, אתם מוזמנים לגשת לכאן.

חבילות התקנה למי שאינו יודע, זו הדרך להתקין תוכנות ולנהל תלויות שלהן עם ספריות וכלים אחרים בצורה מסודרת. זו גם אחת הדרכים לסייע למערכת להיות מאובטחת בכך שבמקום להוריד תוכנה וספריות מכל מקום אפשרי בעולם, אנחנו מורידים את זה ממקור אחד אמין ומוכר, ובכך מונעים הרבה בעיות אבטחה של סוסים טרויאנים – תוכנה שאמורה לעשות איקס אבל עושה משהו אחר, במסווה של התכנה האמיתית.

חתימה של תעודות הצפנה, בעצם היא כמו חותם שהיו פעם למלכים, בשביל להקפיד כי אף אחד אחר מחוץ לשרשת האנשים המוסמכים לא נגע ופגע בתכולת החבילות, ובכך אנחנו מקטינים את היכולת שבשרת הראשי או מראה (זה לא משנה) נקבל חבילה שהיא לא באמת מה שרצינו לקבל (סוס טרויאני זוכרים ?).

אז ארצ' נכנסו סוף כל סוף לעולם של הגדולים -> דביאן וredhat. ומציעים גם חתימה של חבילות ! אבל המימוש שלהם לא נכון.

בעוד שב redhat החתימה היא על כל חבילה, ובדביאן (כל הנגזרות), החתימה היא על ה repository – כלומר מאגר חבילות, החתימה בארצ' היא לפי חבילה. אממה, למי שאינו יודע באמת עד הסוף כיצד הם מימשו את הדברים, זה סיוט וכמעט בלתי אפשרי לגרום לכך שאנחנו נאשר חבילות. וזה בנוסף לעבודה הסיזיפית לאשר לפחות 30 מפתחות ציבוריים של מפתחי ארצ'. ולכן הרבה אנשים מכבים את הפיטצ'ר הזה (וגם האנשים של ארצ', ממליצים למי שלא מבין לעשות את זה).

הטעות הכי גדולה (שלמשל נעשת עם selinux עד היום), הוא בכך שבמקום ללמוד איך עובדים עם הפיטצ'רים, פשוט מבטלים אותם. וכך הבעיות האמיתיות מתחילות.

וכאן יש פתח להרבה בעיות. אז למי שאין כוח להתחיל לחפור בנושא. בשורה התחתונה, יש מספר מפתחות כלליים (master keys) שצריך לאפשר ואז אין צורך לאפשר את כל מפתחות ההצפנה פר מפתח.

הבעיה ברצ' היא מאוד "פשוטה". במקום לספק מפתח אחד בודד של מפתחים (או מספר מפתחות), אשר מראש מגיעים משרתי מפתחות ייעודים של הפרוייקט, כל מפתח שם את החתימה האישית שלו על החבילות. וזו הסיבה לכל כאב הראש.

אז כאשר האנשים הטובים בהפצה הבינו את הבעיה, הם פתרו אותה על ידי יצירת מספר מפתחות "על" (master keys  ואנחנו מייבאים אותם בצורה הבאה:

$ sudo -s
# for key in FFF979E7 CDFD6BB0 4C7EA887 6AC6A4C2 824B18E8; do
    pacman-key --recv-keys $key
    pacman-key --lsign-key $key
    printf 'trust\n3\nquit\n' | gpg --homedir /etc/pacman.d/gnupg/ \
        --no-permission-warning --command-fd 0 --edit-key $key
done

במידה ואתם לא בוטחים בי, תמיד אפשר לאשר ידנית את המפתחות בצורה הבאה:

sudo pacman-key --lsign-key

כאשר מפתח נראה בסגנון הבא: FFF979E7.

את המפתחות אתם מקבלים על ידי pacman – מנהל החבילות עצמו.

בהצלחה !

The person is also limiting the number of people that can use the road, in what type of vehicles, number of passengers, the location from where the driver is from etc…

And if to add  on all of that. the person never fixes the road, or provide extra benefit of using it. You get what he provides "as-is", in the way that he think you should have it, and that's it.

When people that live beside the road, started to create their own path to the road, so they could arrive from one place to another, caused a big headache to the road owner.  Because they did not pay for the usage of the road, and did not stand in his limitation. So the road owner decided not only to sue them, but also to provide some money for public elected figures to place bills and rules, to say that without his permission, and in his conditions, it is illegal to do so.

So people started to create their own roads instead, and the traffic started to move to thar roads instead,  and the original road owner, started to loose a lot of road users -> money to that newer and better roads, that take only minor maintenance fees, but do not limit anything. Even the roads are better maintained then the original road that the person took over and start changing on it.

So now that person decided to pay again to that public figures to place more bills and call the other roads thieves, pirate etc..  And that everyone who is not using the original road hurts the right of the original road owner.

למי שלא מכיר, אז Redis הוא מסד נתונים אשר מספק מערכת Key value עם הרבה יכולות. הוא מאפשר לי ליצור הרבה מעבר ל key value, ולמעשה הוא סוג של data struct manager.

פירוש השם הוא קיצור של מספר מילים ולא כתיבה שגויה של צנון: REmote Dictionary Server. רק אם תהיתם במקרה.

במסד הנתונים הזה, הכל הוא מחרוזת, רשימה של מחרוזות, רשימה מסודרת של רשומות מסוג מחרוזת, או קבוצה של מחרוזות. האורך המקסימלי של כל מחרוזת, יכול להיות עד גיגה בית שלם ! אבל ככול שהאורך גדול יותר, כך היעילות של המידע פוחתת, ולוקחת הרבה יותר משאבים, היות ורוב המידע נמצא בזיכרון, ורק נשמר בדיסק לצורך גיבוי.  העניין הוא שמחרוזת זו מילה מופשטת מידי, היות והמסד יודע לטפל בבתים. כלומר מידע בינארי או מידע טקסטואלי הוא זהה לגמרי עבורו. כך שהוא byte safe.

זה על רגל אחת על מסד הנתונים הזה.

אני מנסה ליצור פרוייקט מסויים, וRedis תפור עליו כמו כפפה ליד, וזה עוד לפני בכלל שחשבתי לקחת מידות. אבל כאן גיליתי בעיה אחרת: פעם ראשונה שאני לא מוצא לקוח לשפה שאני רוצה להשתמש בה עבור משהו.

עכשיו שתבינו, בד"כ לשפה הזו יש כל כך הרבה ספריות, עד שאתה לא תמיד יודע במה לבחור, אבל דווקא לRedis אין לה. אז הפשלתי שרוולים, ולקחתי על עצמי לתקוע  את דגל השפה גם כאן,ממש כמו המגיב הראשון בתגובות המוזרות של טמקא …

חשבתי בהתחלה על איזה רישיון אני רוצה לשים לפרוייקט, היות ומדובר במימוש פרוטוקול ללקוח, ולא ביצוע binding. והתייצעתי בwhatsup והחלטתי להשתמש ברישיון LGPL3 אשר כל כך אהוב על הנביא סטולמן (אבל לא באמת), עם קורטוב של שינוי, בו אני מאפשר להשתמש בקוד שכתבתי גם בתוך קובץ הריצה, אבל רק אם יש שינויים, תוספות וכו', אתה מחוייב לשחרר חזרה את הקוד, ועוד מחוייב להשתמש ברישיון הזה. אבל אם אתה רק משתמש בקוד, תעשה מה שבראש לך.

אני חייב לציין כי הפרוטוקול של Redis מאוד פשוט. אבל התעוד של שאר הדברים למי שצריך ליצור להם תמיכה, ובכן הייתי יכול לקבל משהו טוב יותר לדעתי בתעוד. למרות שהוא קיים, לדעתי חסר בו מידע, ודורש ממני לנסות כל פקודה בכל דרך אפשרית בשביל להבין לעומק יותר מה הדברים שאני יכול להיתקל בה.

מה הכוונה ? ובכן נגיד ואני משתמש בפקודה AUTH בשביל לקבל הזדהות של סיסמה מהשרת (חכו, אני עוד לא מדבר על הבעיות האחרות איתה). אוקי, אני מבין שאני יכול לקבל תשובה של OK, אבל אילו הודעות שגיאה אני יכול לקבל כאן ? מה ההתנהגות הזו דורשת ממני ? האם כל פעם שאני מריץ פקודה אני צריך להשתמש בה לפני ? האם זה פר סשן, או משהו אחר ? חסר כל כך הרבה מידע בנושא.

יותר מזה, התקן לא מדבר על תקשורת מאובטחת – קרי תעודות הצפנה. האם זה אומר שאין תמיכה ? או האם יש תמיכה, אבל היא לא מתעודת ? זוכרים את AUTH ? הרי אני שולח מידע לא מאובטח ברשת TCP, למרות שהוא תומך גם ב unix sockets אבל זה עוד דבר שלא כתוב בפרוטוקול עצמו., אלא רק אחרי חיטוט בקוד של אחרים + בקובץ ההגדרות שגיליתי על כך. בקיצור התעוד לוקה בחסר. לפחות למי שמממש את הפרוטוקול עצמו.

אולי זו הסיבה שהיוצר המקורי של מסד הנתונים, גם יצר את מרבית הלקוחות הקיימים בשוק למסד הנתונים בשפות שונות.

ב23 לנובמבר2011 (מזל שיש היסטוריה לgit) החלטתי להתחיל פרוייקט אשר ממיר גרסת פרל ישנה של הצגת קובץ הציטוטים שלי בצורה רנדומלית למסוף. תכנת הפרל היתה הפרוייקט הרציני הראשון שעשיתי בפרל והוא נועד לעזור לי ללמוד את השפה. קבלתי בפרוייקט עזרה מ2 אנשים יקרים, הראשון מוכר בשם Moffie והשני מוכר בשם Guess77.

התחלתי את הגרסה המומרת בעקבות כך שהייתי תקוע תכנותית באיזושהי בעיה בפרוייקט, ובעצם החלטתי לעשות הפסקה מסויימת עם הבעיה שיש לי, אז החלטתי לעשות משהו מרגיע, ופעם הייתי מאוד נהנה לתכנת בצורה שהיא רק תחביב, אז למה לא לחזור לזה ? ובאמת אני מאוד נהנה לפתח את הפרוייקט הזה, היות והוא לא צריך להיות מתוזמן בשום צורה, אין מישהו על הראש שלך, ואתה לא צריך לעמוד בכל נקודה בפסיפיקציה כלשהי. אתה עושה את זה לשם הנאה נטו.

כבר שכחתי איך זה ליצור דברים שהם לא למטרות עבודה, וכאן חזרתי לזה, וכאמור, נהנה מכל רגע.

מאז הפוסט האחרון בנושא, היה מאבק מאוד גדול בכל הרעיון של חיפוש ציטוטים, ויצרתי מספר גרסאות לזה, עד אשר הגעתי לשיטה הבאה. ואני מאוד גאה בה. היא מכילה את כל הפונקציונאליות שרציתי מצד אחד, ומצד שני היא הגרסה כי קצרה של מערכת החיפוש שיצרתי. ומהצד השלישי, היא יותר גנרית.

הגישה הראשונה שלי היתה תכנות מונחה עצמים, אבל אז הבנתי שיש מספר בעיות שצריך להתמודד איתם. למשל כיווניות החיפוש. עוד פרט שולי ולא חשוב: איך מתמודדים עם הרצון לא לשכפל קוד ? הרי סה"כ הקוד של regex והקוד של חיפוש טקסט עושים פעולות זהות. רק הפעולה של החיפוש עצמה משתנה. כלומר כל מה שהייתי צריך ליצור זה 3 אובייקטים כאן. הראשון אובייקט שמאגד את כל הפעולות ששיכות לכולם. השני והשלישי הם של regex וחיפוש טקסט, ואז קוד שיודע לבחור את המחלקה הנכונה.

אז החלטתי לפשט את הדברים ויצרתי 4 פונקציות. פונקציה אחת לחיפוש קדימה של טקסט. פונקציה שנייה של חיפוש אחורה של טקסט. פונקציה שלישית של חיפוש קדימה של regex ופונקציה רביעית כמובן חיפוש אחורה של regex. ואז גיליתי בעיה בספריית regex שבחרתי. היא מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד בסיסית. וזה לא בדיוק regex אלא יותר חיפוש תבניות שמזכיר regex. אז כבר התאכזבתי קשות, ואז נזכרתי בעוד ספרית Regex ששכחתי מקיומה, אשר זמינה לי כרגע בלי לחפש בשדות זרים (גוגל): הספרייה המגיעה עם SynEdit הלא הוא העורך טקסט המגיע עם לזרוס. וכמובן שהוא הגיע ונתן מזור לצרותי.

הוא מספק מימוש מאוד קרוב לPerl Regex, והוא כולו כתוב בפסקל, ומאוד ישן, אבל עושה עבודה מצויינת.

פתאום הבנתי שיש לי עוד מספר בעיות. למשל יש לי יותר מידי תנאים עבור מימוש החיפוש בקוד. אז התחלתי להשתמש ברעיון ישן וגישה נחמדה של Dispatch Tables. כאשר הפעם הראשונה שחשבתי על הרעיון הזה (בכוחות עצמי, בלי להכיר את הנושא), היה כאשר מישהו נתן לי במאה הקודמת משימה: לחשוב על דרך ללא בדיקת תנאים להריץ קוד אחד אם יש ערך חיובי, וקוד אחר אם הערך שלילי. ופתאום חשבתי על הדרך הזו לאחר מספר ימים של חשיבה בנושא. וכיום נזכרתי בזה, וזה עושה לי חיים פשוטים יותר, קוד מהיר יותר, ועדיין קריא ונוח לתחזוקה (יחסית)..

אבל עכשיו נתקלתי בבעיה. הפרוצדורות inc ו dec (תנחשו מה התפקיד שלהן), ובכן, הן לא בדיוק פרוצדורות "אמיתיות" כך שהן לא בדיוק יכולות להיכנס ל dispatch table. אז מה עושים ? כותבים wrapper עבורם, ואומרים לו שהוא inline, כך שאני בעצם מתחכם למהדר, ובפועל הוא שם את הפרוצדורות האלו, אבל הוא רואה אותן כפרוצדורות אחרות לגמרי (נפלאות דרכי המהדר).

אחרי שפתרתי את הבעיה הזו, הפתרוןן של חיפוש גנרי, נראה באור טוב יותר. וזו הגרסה שאתם רואים עכשיו. יש עוד מספר תוספות קטנות יחסית, אבל זה השינוי הכי משמעותי.

ניסיתי בנוסף ליצור אפשרות לשלוח מידע לפייסבוק, אבל יש לי 2 מחסומים בנושא:

1. פייסבוק מספקת מזהה ייחודי עבור כל תכנה. והוא אמור להיות בשימוש רק של התכנה שלי. והקוד שלי גלוי וחשוף לכולם. מה עושים ?
2. פייסבוק צריכים לאשר את האפליקציה הזו לפני שאוכל לכתוב שורת קוד אחת. אין לי כוח לזה כרגע.

אז ירדתי מהוספת רשתות חברתיות כרגע. והכרזתי על גרסה 1.0. מאז תיקנתי עוד מספר דברים קטנים מPatch שקיבלתי ממישהו, והגיע הזמן לקחת אותה לסיבוב.

בגרסה 2.0 אני מתכוון לגרום לה להיות טבעית באנדרואיד ובN900 שלי.

אתם מומזנים כמו תמיד להוריד את קוד המקור. וכמובן לעשות לפרוייקט Fork.

כאשר ראיתי כי אין עם מי לדבר, התנצלתי בפני הבחור (אנחנו עד היום חברים ד"א), ויצא דבר נפלא מזה דווקא בריו. הם התחילו מרצון לתעד טוב יותר את האירועים האלו. בעוד שבישראל, אותו ארגון, ובכן הוא בקושי מארגן אירוע אחד בשנה, וגם זה לרוב יותר קרוב לוויכוח באותה רשימת דיוור שלו.

ניסיתי במהלך השנים לעבוד מול אותו ארגון מספר פעמים, ותמיד נתקלתי בקיר חסום. אז החלטתי לא לחדש למשל את הידידות שלי אצלו. כי הוא לא מייצג אותי למרות שהוא מתיימר לייצג את עולם הקוד הפתוח והתכנה החופשית.

לפני מספר שנים היה לי דיון מאוד ארוך עם מספר אנשים על בעית המחסור בתעוד שיש לפסקל. בייחוד בעברית. אז פניתי לאותו ארגון שוב, לאחר שזה פרסם כי הוא מאפשר למי שמעוניין בכך, לקבל מקום בתשתית שלו על מנת לעשות דברים הקשורים בכך. ונתקלתי שוב במחסום. כאשר פניתי לאדם נוסף בתוך הארגון קיבלתי תשובה של "פסקל לא מעניינת אף אחד אז תרד מזה כבר".

במהלך העשור האחרון, אני כל הזמן מנסה לפרסם מאמרים וידיעות בנושא, וזה בנוסף לבלוג שלי. כל פעם שהייתי עושה את זה, הייתי מקבל תקיפות חלקם בפרטי וחלקם על גבי אותם האתרים על הנושא של שפת פסקל. מעולם לא היה צדיק אמיתי בסדום אשר בא וניסה לעשות סדר בזה, ולנסות להרגיע את המצב, אלא רק אספסוף של אנשים מולי.

אז למדתי מההתנהלויות האלו מספר דברים, כאשר החשובה בהם הוא שאם אתה לא מתנהג כמו בריון, מתעלמים הקיום שלך, ורודפים אותך בשביל שתעלם. ולכן התחלתי ללמוד להתנהג כמו בריון, ופתאום אני מרשה לעצמי לדבר ולהציג דברים. לתקוף אנשים אשר מדברים שטויות, ופתאום לא מאפשר לאחרים להשתיק אותי במה שיש לי להגיד בנושא שאני רוצה להגיד ולדבר עליו. וזה בלי קשר למה קורה מסביב. ועכשיו חלק מאותם תוקפים באים בטענות כאלו ואחרות על כך שאני בריון ושיש דרכים אחרות להתנהל, אבל כאשר אני מציג בפניהם את הסיפורים למעלה, ושואל אותם מה הדרך האחרת להתנהל בה, אין להם תשובה.

הסברתי פעם לאדם ב"קהילה" ברשימת דיוור, כאשר הוא תקף אדם מסויים אשר הביע את עמדתו וראייתו על משהו שקשור לקוד פתוח, כי ככול שהוא ואחרים יתקפו את המתלונן, כך הוא יהיה קיצוני יותר, ועל כן גם אם הוא לא מסכים עם הדברים עליו לאפשר לאותו אדם להגיד אותם, ולא לאפשר לאחרים להפריע לו להביע אותם. כמובן שהדברים האלו נפלו על אוזניים חירשות.

אז למי שלא מתאים להיות באווירת האלימות שקיימת כיום, צריך לבחור. האם הוא מוכן לאפשר לאחרים לקבל דברים ולתת במה גם כאשר הוא לא מסכים, או יודע ואפילו מעניין אותו על מה הם מדברים, או האם הוא ממשיך בגישה הנוכחית. יש כמובן עוד דרכים, כמו להפרד להרבה קהילות, אבל זה רק גורם לכולם להפסיד עוד יותר מכל דרך אחרת.

אז במה אתם בוחרים ?

ב21 לנובמבר 2011 פרסמתי פוסט בנושא הבעיות של חנויות ישראליות ברשת האינטרנט.

עשיתי אבל יותר מכך, החלטתי לנסות לעשות קצת רעש בנושא. אז שלחתי דוא"ל לגל מור, והוא שמח לשים את הפוסט באתר שלו: חוריםברשת. תודה גל על הפרסום.

אבל הפוסט זכה בעיקר להתעלמות ברשת הישראלית. ועולם כמנהגו נוהג.

ואז הגיע 0mar. הוא במקום להגיד שהמלך הוא עירום, פשוט שם לנו תמונה מול העיניים, נתן לנו כמה סטירות לחי, ועדיין ביט כמנהגו נוהג – במקום להבין את הבעיה שיש ולתקן אותה, סמוך על ביז'ו חזר, ופלוני מאשים את אלמוני, שמאשים את John Doe שמאשים את Jane Doe שבכלל עוד לא נולדו באותו היום … (כמובן שאני לא באמת רוצה לפגוע בביז'ו הוא לא באמת אשם)

אז אני רוצה להגיד המון תודה ל0mar. הוא מוכיח לכולם, עד כמה המלך הוא עירום. אבל אני רוצה להגיד למערכת העיתונים בישראל – נכשלתם בתפקידכם. ה"האקר"  צריך לקבל פרס ישראל. החנויות ברשת צריכות לקבל חושך בעיניים, והבעלים שלהם לקבל מאסר בפועל של מספר שנים.

הגיע הזמן שיהיה תקן מחייב בישראל כיצד אתרים כאלו ואחרים צריכים לפעול. ואתר אשר לא עומד בתקן, לא יכול לבצע מכירות. פשוטו כמשמעו. יותר מזה. אם מסתבר שאיכשהו אח של דוד, הבן של משה, הדוד של חיים עקף איכשהו את זה, והוא סיכן אותי, אז הוא צריך להיכנס לכלא על כך ! לא ה"האקר" צריך לשלם, הוא השליח. אלא מי שיצר את הבעיה.

אם תהיה אחריות מינימאלית של בעלי אותם אתרים כלפי הלקוחות בצורה כזו שהם יכולים להיפגע – אז אולי יבוא השינוי.

בנתיים צריך להבין כי מחשבים זה לא תחביב, וזה שהבן (או הבת) של השכנים "מבין" משהו, כמו מתי לוחצים על מקש ימני ומתי על שמאלי, ואיך לחצים על next עשרות פעמים, זה לא הופך אותו למבין. העולם הזה של המחשבים – יש בו הרבה מאוד מקצועות של אנשים שמשקיעים המון שנים ללמוד. ה Next והמקש הימני הם רק בצד המשתמש לא בצד של בעלי המקצוע.

עכשיו תחזרו לאחו ותמשיכו להנות מהשמש החמימה שאין כרגע בחוץ, ומהפסטורליה של האינטרנט אשר לא באמת קיימת. זה בסדר, אני אשב לי כאן לבד בחושך ואחכה…

הגעתי למספר תובנות, בהם הממשק הגרפי עוד צריך להשתנות קצת, והעברתי את הUI של חלון החיפוש להיות דומה יותר למה שמוזילה הציגו לנו ב Firefox, ועכשיו כולנו מעתיקים את הרעיון

אבל לפני כן, עוד עשיתי ניסויים שונים עם יכולות החיפוש, והחלטתי בהתחלה להשתמש בספריית Regex כלשהי לבצע את החיפוש. לשם כך, הייתי צריך לבחור בין 2 ספריות המגיעות בברירת מחדל עם FPC, אחת ישנה, שגם אני בין הכותבים המקוריים שלה (גרמתי לה לתמוך בתחביר POSIX ב2005), או בספרייה חדשה יותר ומומלצת יותר לשימוש. בחרתי בסוף בחדשה יותר.

עכשיו במקום למחוק את החלון של החיפוש, הפכתי אותו לחלון מסוג TFrame. חלון זה, הוא חלון אשר אינו עומד בזכות עצמו, אלא צריך "מסגרת" כלשהי להיות בה. במקרה הזה, החלון הראשי.

אז למה בעצם יצרתי frame ? ובכן, אני מנסה להפריד רשויות, לוגיקה וכו'. אני עושה את זה במגוון דרכים, אבל גם עושה את זה בגישת DRY. כלומר נגיד ומחר ארצה בעוד דרך להשתמש באותו חלון באפליקציה, ובכן באמצעות ה frame זה אפשרי בלי לשכתב קוד.

הframe עדיין לא עד הסוף כמו שאני רוצה. אני חושב לשנות אותו במעט, שיהיה קרוב יותר למוזילה. למשל להשתמש בצבעים במידה וטקסט קיים או לא קיים. כרגע אני משתמש ב label אשר יגיד רק כאשר טקסט לא קיים, בעוד שבמידה והוא קיים אני משמיע לכם bell של המערכת על מנת שתדעו שקרה משהו, ותבינו כי הטקסט נמצא. לא הכי טוב, אני יודע. זו הסיבה שאני רוצה לשנות.

עוד דבר שנוסף (אשר למראית עין הוא מאחורי הקלעים), הוא שקובץ ההגדרות עכשיו שומר את מיקום קובץ הציטוטים. מה שאומר שבמידה והוא לא נמצא/קיים, אני מאפשר לחפש אותו ולפתוח אותו. כלומר הסרתי את התמיכה בקובץ ציטוטים במיקום שהוא hard-coded. יש גם מספר בדיקות שהוספתי שיוודאו שאם המידע לא נטען, אז התוכנה לא תמשיך לרוץ, אבל תדווח על כך למשתמש לפני.

עוד מספר פיטצ'רים שחשבתי להוסיף:

•  לשלוח ציטוטים לרשת חברתית (או יותר נכון מספר רשתות חברתיות).
• להוסיף צלמית ל system tray, וגם לשלוט משם.

נראה עוד בפרק הבא מה יהיה, בנתיים אתם כמובן מוזמנים לקבל את הציטוטים וקוד המקור של הפרוייקט מ github.

היום חצי יום הלך לי בגלל הבעיה. עד שפתאום אני שם לב למשהו מוזר: אני בטעות נגעתי במתג שיש בצד ימין מקדימה (לא מולי, אלא צד הימין של הלפטופ אבל קרוב אלי ולא רחוק), ופתאום הרשת חזרה לה. לא הזזתי אותו, אלא סתם נגעתי בו. פתאום המודם הסלולרי חזר, הwifi חזר, ואפילו הניסויים שלי עם שיני המלך הכחולות פתאום חזרו לעבוד. אבל ממש למספר קטן של שניות, ואז שוב פעם התקשורת נעלמה. אחרי משחק של למעלה משעתיים עם המתג, הבנתי כי יש שם בעיה.

לנובו האלו פשוט הגזימו הפעם. אין לזה פיתרון, אני לא מבין מה קרה לכך שהמתג הזה, למרות שאני מעולם לא נגעתי בו לפני כן, הוא זה שעושה את הבעיות (כלומר הוא תמיד על "דלוק" ואף פעם לא העברתי אותו למצב "כבוי" עד פיזית היום).

אם לצטט את "סגול עמוק": Sometimes I feel like screaming

אז מצטער לינוס, לשם שינוי אתה לא אשם. וגם בווינדוז זה היה קורה, וקוסנם לנובו.

אתם מנסים להתמודד עם המצב, אבל מגלים מערכת אטומה לגמרי אשר אינה באמת רואה אותכם. אז אתם פונים לעורך דין, וגם הוא לא באמת מכיר בכם, אלא מצפה ממכם להכרה ביכולותיו ללא קשר למצב בו אתם נמצאים או האם הוא בכלל יכול לעזור לכם.

הסיפור הקפקאי הזה – כלומר סיפור של אדם אחד המתמודד מול מערכת שלמה, ובכן הוא באמת סיפור של פרנץ קפקא בשם "המשפט". בכל זמן הסיפור, לא הקורא ולא ה"גיבור" של הסיפור יודעים במה מואשם הגיבור, למה הוא מואשם במה שהוא מואשם, או מה המשמעות של הגוף ה"רודף" את אותו הגיבור, או בכלל מי הוא אותו הגוף.

מוגש כחומר למחשבה.

"נשאלתי שאלה לפני שבוע. היא היתה פשוטה מאוד. במידה ואקבל רשימה של עמודות בצורה מסודרת, הייתי רוצה לסרוק את כל הטבלאות (עם מספר תנאים) עבור השמות האלו, ולקבל את התשובה חזרה. זה היה Firebird, אז מייד קפצתי לתוך טבלאות המערכת ויצרתי שאילתא 'on the fly' בתוך execute block, המוכר גם בשם anonymous stored procedure."

אתם מוזמנים להמשיך לקרוא ואף לראות את הקוד שהוא יצר אצלו בפוסט.

החל מגרסה 5.3.9, התמיכה של PHP ב Firebird באמצעות PDO סוף כל סוף מתפקדת כמו שצריך, ועכשיו ניתן יהיה להשתמש ב binding למשל, ולא יהיו יותר בעיות בין אותיות קטנות וגדולות. גם הספירה של כמות השדות תהיה נכונה, ולא תציג פחות תוצאות ממה שיש באמת.

כל הבאגים האלו, חיכו הרבה מאוד שנים לפתרון, וסוף כל סוף הם קיבלו מענה.

בנוסף, אפשר להתחיל להנות מהרצאות על Firebird ובכלל סרטונים על Firebird בערוץ SQLFirebird ב Youtube.

תהנו מהרצאה של Ann Harrison (אחת מהממציאים של מסד הנתונים המקורי):

Asterisk היא מערכת סה"כ נחמדה, מבית היוצר של חברת Digium והיא משוחררת ברובה כקוד פתוח.

אך לעולם הקוד הפתוח (והתכנה החופשית במקרה הזה) יש עוד מרכזיות להציע, אחת מהן נקראת FreeSwitch. הבעיה העיקרית של המרכזייה הזו היא בכך שאין מאחוריה חברה כלשהי, אלא ארגון ללא מטרות רווח (ע"ע מוזילה כדוגמה לארגון שכזה), וגם זה עד כמה שאני מבין, נכנס רק לאחרונה.

מדוע זו בעיה (עוד לפני כל הצגה אחרת שלי) ? ובכן חברות כדוגמת מיקרוסופט, סאן, אורקל ואחרות הצליחו "למכור" לרוב השוק את העובדה שרק אם תבחר מוצר שיש מאחוריו חברה, הוא "שווה" משהו, כי זה אומר שיש למשל "גב" מאחוריו. ושהפרויקט לא ישנה כיוון בפתאומיות וכו'… זה לא מפריע לאותן חברות גם לזרוק טכנולוגיות שלמות שלהן שהן רק לפני 3 חודשים עדיין מכרו בשיא השיווק ללקוחות שלהן, העיקר המכירה של אותו הרגע, ולשנות כיוון כאילו היו לפני הקרחון שהטביע את הטיטניק, גם כאשר אין זה באמת המצב.

אז אם נשארתם לקרוא על המרכזיה, אז הנה מידע קצת טכני (אם כי אני מנסה לעשות אותו לא מורכב):

המרכזייה דומה לאסטריסק רק ב2 בחינות:

1. היא קוד פתוח
2. שניהם תומכים במודולים שונים

וכאן כל הדמיון בערך נגמר. אולי פרט לעבודה שאפשר ליצור dialplan גם ב"שפה" של אסטריסק אשר FreeSwitch יודעת לנתח… אז חשוב להבין את זה לפני שתמשיכו לקרוא

FreeSwitch בניגוד לאסטריסק צריכה פחות משאבים לבצע את אותן הפעולות בדיוק, מה שאומר בסופו של דבר שהיא מסוגלת להחזיק על אותה חומרה של אסטריסק יותר שיחות במקביל. אבל היא הרבה יותר מסתם מרכזייה.

היא יודעת להיות load balancer של SIP בעקבות היעילות הגובהה שלה (וגם כי יש לה מודול כזה). היא יודעת גם להפריד ישויות בתוכה, ואף לדעת להגביל משאבים של כל ישות לפי מה שנגדיר לה.

היא גם קרובה יותר לרעיון של מרבית המרכזיות ה"גדולות" בשוק (בניגוד לאסטריסק -> אני חייב לציין כי לצערי, אסטריסק לא מספיק טובה בזה), ומספקת "ממשק" ניהול תכנות וניתור משותף אחד במקום לבזר אותו ל3 כלים שונים. כך שאפשר ליצור תוכנות שלמות בצורה "טבעית" יותר עם FreeSwitch מאשר השימוש באסטריסק. כלומר באסטריסק אהיה צריך לערבב בין Dialplan ו Manager, בעוד שבFreeSwitch זה חלק מהCTI (נמצא בשם שונה) של המערכת. ממש כמו רוב השחקניות הגדולות בשוק. מה שיקל למשל על בעלי מקצוע בעולם ה Call-Center למשל להיכנס למרכזייה הזו.

החסרונות האמיתיים של המרכזייה הם בכך שאין לה כמעט ממשקים ניהוליים לטיפול לאנשים שהם פחות hard core, ואין הרבה ניסיון (יחסית) בשוק איתה, וזה בניגוד לאסטריסק. אז כן, יש לFreeSwitch גרסה משלה של FreePBX (גרסה 3, אם תהיתם) ועוד מספר ממשקים נוספים, אבל זה עדיין לא זה

אחרי שניסיתי את Freeswitch במשך כחודש (פחות או יותר), אני חייב לציין כי ברגע שהפסקתי לחשוב בגישה של אסטריסק, והתחלתי לעקוב יותר טוב אחרי ההוראות שבאות עם המרכזייה, הדברים נראו מצד אחד פשוטים יותר, ומצד שני עם יותר כוח (גם אם זה רק למראית עין, אין לי באמת יכולת להגיד אם זה ככה או לא במציאות).

למשל הגדרת משתמשים אינה תלויה בפרוטוקול ספציפי. נכון שלאסטריסק יש את users.conf, אבל הוא סוג של תבנית עבור iax.conf ו sip.conf יותר מאשר "איחוד רשויות" לפחות עד כמה שאני יודע..

כמו כן, יש הפרדה בין דברים שהם SIP נטו (למשל. בכלל פרוטוקול כלשהו, כולל טלפוניה "מסורתית" של PRI/FXO/FXS), לבין דברים שהם כלליים יותר. כך ש SIP Trunk כן יוגדר כSIP, אבל שלוחות (גם אם הן לא משתמשים – users), יוגדרו כ"ספרייה" ולא כשלוחת SIP, IAX או FXS. אבל זה לא נגמר בזה. אני יכול במרכזייה הזו גם לספק מענה למשל ל2 חברות שונות, אשר יקבלו שלוחות זהות, במרכזייה אחת, אבל כל אחת מהן תהיה מופרדת לגמרי מהשנייה.

יש למרכזייה הרבה מאוד מה להציע לעולם, אבל קצרה היריעה להכיל את כולן בפוסט בודד. ואני מבטיח לספק עוד פוסטים בנושא, בתקווה כי גם בקרוב

אנשים בלזרוס החליטו לתרגם את קבוצת הרכיבים לגישה טבעית בלזרוס ויש גם ללזרוס תמיכה כיום ברכיבים גרפיים מבוססי OpenGL עבור כרטיסים גרפיים של nvidia.

In the past several years, the Unix (and mostly Linux) Desktop field started to have a lot of big changes (The ice age is over ?). The changes are so massive, that people started to immigrate from one environment to another, while companies such as MS do a lot of copy paste to specific features that invented for the Unix desktop (and then they say that Unix desktop is not very user friendly ).

Most people does not know how to handle changes. They like the icon in the same place, and even if you move it for them only by 2 pixels to the right, it's like a new environment for them, and they do not know what to do. However the desktop changes in Unix are much bigger then moving by 2 pixels away.

Amazingly, I found myself taking the opposite direction of most Linux users today (now you understand the name of my blog ? ). At the year of 2,000 when I first owned my own Linux Installation -> Mandrake 7 (prior to that I used Unix's such as Solaris and IAX at work places), I could not find a good desktop environment to work with. I tried KDE 2, Gnome 1 and XFCE 3, and they sucked big time for me. Then KDE 3 came out, and later on, also Gnome 2, and then XFCE 4, and the only environment I found good enough for me was XFCE 4 (I used to work a lot with CDE on Unix), and also found out about WindowMaker (The NeXT like WM), and things was finally good for me.

Then after several years, KDE 4 came out, and I found it to be an amazing desktop environment. But it kept crashing on me (what can you expect from a c++ based system ). But when it stopped crashing every two mouse movements (like a Microsoft product ), it was very clear to me that it is the best desktop environment in the world today.

KDE 4 was back then, the first true productive environment for me. While XFCE 4 was (and still is) fun, and simple enough to not disturb my work, I found out that KDE 4 is actually helping me to work, rather then just stay away and let me work.

And then Gnome 3 came out, and again I found a good system that helps me to work like with XFCE 4, but unlike KDE 4.

Now I find myself to really like two good desktop environment, and waiting for e17 to finally be useful for me without crashing, and enough support for my requirements (such as Bi-Directional and Hebrew support).

But I keep on reading and listening for people crying and wining a lot of how the new desktop environments sucks because they do not act and look like what MS and Apple decided in the 20's century when Mac OS and Windows 95 came out.

KDE 4 and Gnome 3 are far from being perfect, but I expect to have a system that helps me configure itself to be useful for me, rather then to find some developers deciding for me what is good and what is not, and freeze the look and feel for me as they think that is good for work.

That's why both KDE 4 and Gnome 3 are so good imho. They are more flexible then what you think, but the only problem is that you are not that flexible in your mind to understand how to use them properly …

פסקל הכירה לעולם התכנות את ExitProc אשר נועד בדיוק בשביל זה. התפקיד של הפרוצדורה הוא ליצור callback אשר מורץ כאשר התוכנה מסיימת את הריצה שלה. בין אם זה בגלל שגיאה, ובין אם זה יציאה "חלקה". בפרוצדורה אי אפשר לעצור את היציאה של התכנה, אבל אפשר לעשות דברים אשר שייכים ליציאה עצמה.

חשוב להדגיש כי בפסקל, במידה ואנחנו יוצאים בגלל חריגה שהיא לא קשורה לשגיאת Runtime או לשגיאת מערכת הפעלה, הפרוצדורה לרוב לא תעזור לנו להבין מה הבעיה. ולכן גם FPC וגם דלפי מכילות בנוסף אפשרות לתפוס חריגות לא מטופלות. אך על הנושא הזה אדבר בפוסט נפרד.

אז כיצד "רושמים" את ה callback ? זה מאוד פשוט:

procedure MyExitProc;
begin
...
end;

begin
AddExitProc(@MyExitProc);
...
end

ניתן במקום השימוש בAddExitProc להשתמש במשתנה ExitProc, אבל לא מומלץ. הוא קיים עדיין כקוד Legacy, מומלץ להשתמש בAddExitProc במקום.
העבודה עם שגיאות, שונה בין FPC לבין דלפי. דלפי לא מפריד בין שגיאות מערכת הפעלה לבין שגיאות RunTime, בעוד ש FPC דווקא מפריד.
בברירת מחדל יחידת ה system (אותה אנחנו כמובן לא צריכים להגדיר) מכילה את כל מה שצריך עבור שגיאות Runtime. היא גם מכילה את AddExitProc ואת ExitProc.
אך במידה ונרצה לדעת מה קורה עם שגיאות של מערכת ההפעלה, נהיה צריכים גם להוסיף את היחידה SysUtils, אשר מכילה 2 פונקציות חשובות לנושא: GetLastOSError וSysErrorMessage. הראשונה מחזירה לנו את קוד השגיאה של מערכת ההפעלה, והשנייה מתרגמת את הקוד למחרוזת.

הדגמה פשוטה לדיווח על שגיאות זמן ריצה:

  if ExitCode <> 0 then // we made some error ourselvs ?
    begin // yes :(
      write('The program had an Error : ');
      case ExitCode of
       200,  // from Runtime
       217 : // from Exception
             writeln('Divided by zero');
       203 : writeln('Out of memory');
       233 : writeln('You wanted to quite ...');
      else // Something we did unexpected
        writeln(ExitCode);
      end;

      writeln('Sorry ...');
     end
   else // No Error from our side, yay !
     writeln('I Hope to see you again soon.');

הקוד הזה כמובן צריך להיות בתוך MyExitProc.
הקוד מדגים טיפול ב3 סוגים של שגיאות RunTime אשר אני מטפל בהם. הראשונה היא Divided By Zero, אשר כוללת 2 מצבים: הראשונה כאשר זה קורה באמצעות Exception והשני כאשר זה באמת RunTime. השנייה, כאשר אנחנו מקבלים שגיאת RunTime שאומרת כי אין מספיק זיכרון. והשלישית כאשר קיבלנו סיגנל של QUIT ולא תפסנו אותו.
כאשר אבל, אין שגיאה, הפרוצדורה עדיין מורצת, ובמקרה הה אנחנו פשוט אומרים משהו נחמד למשתמש.

במידה ונרצה לטפל בשגיאות של מערכת ההפעלה, נוכל להשתמש בהדגמה הבאה:

 Error := GetLastOSError; // check to see if the OS reported an error to us
 if Error <> 0 then // I always knew OS's are evil ...
   begin
     Writeln('The operating system reports an error (#', Error,') : ',
            SysErrorMessage(Error));
   end;

עכשיו בואו נחבר את הקוד ביחד:

procedure MyExitProc;
var Error : integer;
begin
  Error := GetLastOSError; // check to see if the OS reported an error to us
  if Error <> 0 then // I always knew OS's are evil ...
    begin
      Writeln('The operating system reports an error (#', Error,') : ',
            SysErrorMessage(Error));
    end
  else begin // No OS error, so you are not evil this time, yay !!!
    if ExitCode <> 0 then // But have we made some error ourselvs ?
      begin // yes :(
        write('The program had an Error : ');
        case ExitCode of
         200,  // from Runtime
         217 : // from Exception
               writeln('Divided by zero');
         203 : writeln('Out of memory');
         233 : writeln('You wanted to quite ...');
        else // Something we did uexpected
          writeln(ExitCode);
        end;

        writeln('Sorry ...');
       end
     else // No Error from our side, yay !
       writeln('I Hope to see you again soon.');
  end;
end;

את הקוד מלא, כולל הדגמה כיצד המערכת מתנהגת בפועל, תוכלו למצוא בgithub.

המטרה היא לא "להעליב" את השפה, או המתכנתים, אלא לפרוק קצת עצבים על השפה הזו והרבה בעיות שיש עם מתכנתים אשר מתעללים בה.

אז מהם אותות או Signals ? ובכן הם דרך להגיד לתכנית שלנו לבצע כל מיני דברים "מבחוץ". כלומר לספק סוג של IPC (תקשורת בין תהליכים) בגישה הכי פשוטה ופרימיטיבית שיש, אשר עליה אפשר ליצור הרבה דברים נוספים.

הבעיה היא שהתעוד יחסית נורא בנושא כאשר מדובר בתכנות למי שהידע שלו בC אינו הכי חד או קיים בכלל.

למשל אם תכתבו בלינוקס :

man 3 signal

על מנת לקבל את המידע התכנותי על הפונקציה, תראו שההגדרה היא כזו:

void (*signal(int sig, void (*func)(int)))(int);

למי שאינו בקי בשפה, ובכן, מדובר בפונקציה אשר מכילה callback לפונקציה עם פרמטר מסוג int אשר לא מחזירה ערך. גם אם אתם מתכנתים בשפה, עדיין לא פשוט לקרוא את זה.

אז החלטתי לכתוב דוגמה בשפה הרבה יותר קריאה שתדגים כיצד אפשר לעשות את זה

הפוסט ד"א נכתב בשביל שאני אזכור כיצד אפשר לעשות את זה, וגם כמובן להוציא קיטור על מתכנתי C באשר הם, אשר מתעללים בשפה.

הדבר שדו"ח רווח והפסד בא להראות הוא כמה הוצאות היו, כמה הכנסות היו וכמה נשאר לך לאחר קיזוז בין ה2 – כלומר הוצאות פחות הכנסות. אם אתה בפלוס, אז העסק שלך נחשב לרווחי. אם אתה במינוס, העסק שלך לא רווחי. זה לפחות על רגל אחת. אבל אם על הנייר הרווחת 80,000 ש"ח מעסקה, וכל העסקאות שלך הם כאלו, אתה נראה מאוד רווחי. אבל היות וחוסר רווחיות הוא דבר יחסי, זה לא כל התמונה שצריך להסתכל עליה.

למשל יש מצבים בהם תרצה להרשם כלא רווחי, או שמראש אתה מצפה לזה. נגיד ואתה חייב להחליף או לרכוש ציוד יקר אשר בעקבותיו אתה לוקח הלוואה. אז אתה יכול להגיע להיות לא רווחי מבחינת הדו"ח, אבל זה דבר יחסי כמובן כי עדיין אמור להיות לך כסף. אבל כאן זה ההבדל בין "תזרים מזומנים" לבין רווחיות.

ב2009 לקחתי קורס במ"טי אשר עשה לי קצת סדר בראש מבחינת ניהול עסק. אומנם הוא חידש או הסביר לי דברים רק רבע מהקורס (את השאר ידעתי לפני כן), אבל לדעתי זה אחד הקורסים הכי חשובים שאי פעם לקחתי.

היה שם מרצה שהסביר את ההבדל בין רווחיות לתזרים בצורה הבאה:

הוא רשם על הלוח נוסחה אשר מציגה כי העסק שלו הרוויח 500,000 ש"ח. ואז הוא הוציא את הבד של הכיס במכנסיים שלו, כלפי חוץ, ואמר: "בדו"ח אני מרוויח, אבל בכיס אין לי אפילו אגורה אחת".

תזרים מזומנים אומר כמה כסף יש לי כרגע בפועל ביד (או בכיס, בנק וכו'), בעוד שדו"ח רווח והפסד, מציג כמה הכנסות והצאות יש לי על בסיס השנה. יכול להיות שמבחינת חשבוניות מס הרווחתי 500,000 ש"ח, אבל אם הם לא בכיס שלי, אין לי באמת כסף. כאשר מנהלים עסק (וזה כולל את החיים שלכם בכלל), מה שחשוב בראש ובראשונה הוא כמה כסף יש לכם כרגע בכיס, ולא כמה הכנסות מול הוצאות יש לכם.

אל תבינו לא נכון, זה מאוד חשוב לדעת ולהעקוב אחרי כמות ההוצאות שלכם, וכמה הכנסות יש לכם, אבל אם אין לכם כסף עכשיו לקנות פלפל+שתיה ב20 ש"ח, אז זה לא עוזר לכם.דו"ח רווח והפסד נועד לצרכי מיסוי, וגם לידע האישי שלכם. כלומר דבר ראשון חשוב שאנחנו נדע ונעקוב אחרי הפעילות שלנו, אבל זה כל המשמעות של הדו"ח מבחינתנו. מבחינת מיסוי, זה כמה כסף יש לגבות מאיתנו בסוף שנה.

הסיבה אשר מפילה עסקים (ולא משנה הגודל שלהם), זה מחסור בכסף נזיל בכיס, ולא אם הדו"ח של רווח והפסד שלהם מראה כי הם הרוויחו מליארדים. זו הסיבה למשל, למה יש חברות ציבוריות. הן מוכרות את המניות של החברה (אשר אחזקת המניות במקור היתה פרטית של הבעלים ומשקיעים – ההבדל בין חברה פרטית לחברה ציבורית) לציבור בשביל לגייס כסף, כאשר האנשים רוכשים בעצם הבטחה "לקצור" פירות כלשהם, למשל למכור את המניה כשהיא עולה ובכך לא רק לכסות את הקנייה שלהם, אלא גם שיהיה להם כסף בנוסף.

אז תזכרו, זה לא משנה מה דו"ח רווח והפסד אומר לכם, זה הכסף בכיס שבסופו של דבר בשביל לקנות מנת פלאפל + שתיה אשר משנה הכל.

תוספות

רשימת התוספות:

• טיפוסים מקוננים בתוך מחלקה, כולל מחלקה מקוננת (מחלקה הגלויה רק למחלקה בה היא מוגדרת).
• רשומות (record) קיבלו הרחבות ומסוגלים להכיל רמות צפייה שונות (public, private), טיפוסים מקוננים, מתודות, תוכנות הגדרת מחלקות ועוד…
• יצירת איטרטורים למנייה ברשומות (חלק מהשיפורים מהנקודה הקודמת), וזה בנוסף למנייה במחלקות שכבר נוספה בגרסה 2.4x.
• יצירת הרחבה למחלקות (class helper)
• תמיכה ביכולת להוסיף generics גם לרשומות וטיפוסי פרמטרים בפרוצדורות ופונקציות
• אפשרות להגדיר באמצעות {$SCOPEDENUMS ON/OFF} האם איזור מסויים של enum יהיה נגיש רק באמצעות הnamespace שלו או יתנהג כמו constant.
• יכולת להוסיף מחרוזת מותאמת אישית להגדרת deprecated כדוגמת:

unit OldUnit deprecated 'Use NewUnit instead';

interface

implementation

procedure OldRoutine; deprecated 'Use NewRoutine instead';
  begin
  end;

end.

• דיאלקט חדש הנקרא Objective-Pascal אשר נכון לגרסה הזו עובד רק בסביבות אפל מבוססות Darwin (כולל iOS), אך לא ב GNUStep. הדיאלקט מאפשר לעבוד בABI  תואם ומלא מול Objective-C ובכך לתקשר בצורה ישירה עם ספריות הכתובות בשפה הזו.
• נוסף parameter modifier חדש בשם constref אשר מצטרף להגדרות של const, var ו out. הmodifier זהה להגדרת c של const * int param ובעצם נועד להגיד כי הפרמטר קבוע, אבל עובר המיקום שלו בלבד (reference) ולא התוכן. הוא נועד רק לשימוש עבור ביצוע binding עם קוד חיצוני.

procedure test(constref l: longint);
begin
  writeln('This parameter has been passed by reference, although the Pascal code does not really care about that: ',l);
end;

begin
  test(5);
end.

• נוספה תמיכה ב"מצב" שפה של ISO 7185, על ידי העברת פרמטר -Miso ובהגדרה של {$mode iso}. המהדר עדיין לא תומך ברוב היכולות של המצב.
• נוספה תמיכה להגדרת פרמטר כפרוצדורה. דוגמה אחת, ודוגמה שנייה לשימוש בתחביר. ניתן להפעיל את התחביר באמצעות {$modeswitch nestedprocvars} או על ידי שימוש במצב iso או במצב macpas. לפני השימוש בתחביר, היה צריך להשתמש במצביע במקום, על מנת להשיג את אותה הפעולה.
• נוספה אפשרות לקפוץ (goto) לlabel אשר מוגדר בפונקציה אחרת, על מנת לצאת מקינון עמוק בצורה מהירה. ניתן להפעלה באמצעות {$modeswitch nonlocalgoto} או כאשר משתמשים במצב iso ו macpas.
• נוספה אפשרות לבצע escaping למילים שמורות ולהשתמש בהם כ"מזהים" (identifier) רגילים באמצעות הסימן "&" לפני המילה.
• המהדר תומך בהגדרת מצביע אוניברסלי (univ) במצב macpas  המצביע מאפשר להשתמש במשתנה עם כל סוג תוכן, כל עוד הוא זהה לגודל שמוגדר לטיפוס עצמו.
• נוספה תמיכה לטיפוס CExtended על מנת לקבל אורך קבוע של long double של מהדרי C. ההגדרה נועדה עבור שימוש בקוד חיצוני בעיקר, והוא בעצם כינוי ל Double.
• נוספה תמיכה ל SAR שהוא Shift Arithmetic Right. ההגדרה מתנהגת כפונקציה ולא כאופרטור. ויש מספר פונקציות, אשר מתאימות לגדלים שונים של מספרים שלמים.
• נוספה תמיכה ל ROL ו ROR אשר מבצעים Rotate Overflow Left ו Rotate Overflow Right. ההגדרה מתנהגת כפונקציה ולא כאופרטור. גם כאן יש פונקציה המתאימה לפי סוג המספר השלם.
• נוספה תמיכה ב BSF (שהוא Bit Scan Forward) וב BSR (שהוא Bit Scan Reverse). התמיכה מתנהגת כפונקציה ולא כאופרטור, ומתאימה את עצמה לגדלים של מספרים שלמים.
• נוספה תמיכה ב Boolean16, Boolean32 ו Boolean64. התמיכה מאפשרת לקבל ערכים בוליאניים לפי alignment של 2, 4 ו 8 ביתים. בניגוד ל WordBool, LongBool ו QWordBool אשר שם כל מספר שגדול מ0 הוא חיובי, ומספר שהוא 0 הוא שלילי, כאן 0 הוא שלילי, 1 הוא חיובי, וכל דבר אחר אינו מתאים לטיפוס.
• נוספה תמיכה להוראות מתמטיות של Floating Point במעבדי ARM של VFPv2 ו VFPv3. הסבר קצר אודות התוספת.
• נוספה תמיכה לקריאות Thumb-2 של ARMv7 במשפחת Cortex-M3. כרגע התמיכה אינה קיימת עבור מערכות הפעלה, אלא רק עבור קוד משובץ ללא מערכת הפעלה.
• המהדר תומך בהוספת ABI עבור הסימולטור של iOS, אשר שונה מהABI הרגיל. יש להשתמש בtarget של iPhoneSim עבור קבלת התמיכה בABI עם Xcode.

שינויים

רשימה חלקית של שינויים ב FPC 2.6.0

שינויי שימוש:

• ניתן להשתמש במילה השמורה static ללא הוראת מהדר מפורשת אשר תאפשר זאת.
• POINTERARITHMETICS הוחלף בPOINTERMATH. מאפשר לפעולות מתמטיות על מצביעים בתחביר FPC ו ObjFPC אבל אינו פעיל בתחביר Delphi
• המהדר כבר אינו מחפש בברירת מחדל כלים שונים (כדוגמת מקשר) בספרייה הנוכחית. בשביל להחזיר את האפשרות, יש להעביר בשורת הפקודה את הפרמטר ‎‎-FD עם נקודה לאחר מכן.

שינויי שפה:

• אם פרמטר מוגדר עם var, out או const עם טפוס מסויים לא ניתן להעביר לו טיפוס מסוג אחר:

{$mode objfpc}

type
  ta = class
  end;

  tb = class(ta)
    procedure dosomething;
  end;

procedure dosomething;
begin
  // ...
end;

var
  b: tb;

procedure test(var a: ta);
begin
  a:=ta.create;
  // now b contains an instance of type "ta"
end;

begin
  b:=nil;
  test(b);
  // the following call can lead to access violations
  // or other hard to debug errors
  b.dosomething;
end.

• לא ניתן להגדיר יותר פונקציה/פרוצדורה או מתודה עם array of const בייחד עם cdecl אם היא לא בשימוש של external.
• מחרוזת קבועה באורך גדול יותר מ255 כבר לא תחתך בעת ההידור במידה ויש שימוש ב {+H$}
• shortstring ו ansistring כקבועים אינם יכולים יותר להכיל תווי unicode ותווי widechar.

{$codepage utf8}

{ this example assumes that the source file has been saved using utf-8 encoding }

const
  s1: shortstring = 'éà';
  s2: ansistring = #$094#$06D;
  s3: ansistring = #267#543;
begin
end.

שלושת המחרוזות המוגדרות כקבוע היו מתקבלות בעבר, אבל כבר לא יתקבלו כיום. הסיבה היא ששני הטיפוסים משתנים לפי הlocale של המערכת וכל ריצה יכולה להכיל סוג אחר שלcharset שאינו יכול להיקבע בזמן הידור אלא רק בזמן ריצה.

• דיאלרט macpas אינו תומך יותר במשתנה result כערך החזרה של הפונקציה. זה מתקן בעיה של החבאת המשתנה. היות ובמהדרי פסקל של מאק, אין לו תמיכה. ניתן להוסיף את ההוראה {$modeswitch result} לאחר הגדרת הדיאלקט בשביל להחזיר את התמיכה
• הפונקציה addr עכשיו תמיד בעלת טיפוס של pointer כללי ללא קשר לשימוש ב {+t$} או {-t$}
• תוקן באג שאפשר לראות סמלים נסתרים במחלקות יורשות.
• הוסר מימוש שעשה בטעות לתמול בתחביר של if a_var=1..5; זה אינו תחביר חוקי בפסקל ולכן הוסר.
• בדיאלקט דלפי לא ניתן יותר להשתמש במילה השמורה helper לצד הגדרת מחלקה או רשומה. יש להקפיד כי המילה מופרדת במפורש מהגדרות המחלקה או הרשומה על מנת להבטיח יכולת להשתמש במילה כשדה.

את רשימת השינויים המלאה ניתן לקרוא בקישור הבא.

הכלי הוא כלי קוד פתוח, אשר מקדים את זמנו. למעשה לפני שהתחילה העבודה על הפיתוח עליו, היו כאלו שהשתמשו בFPC לפתח תוכנות טבעיות לאדרואיד, אשר גרר גם תגובה של פרוייקט gcc לנושא.

אז האם הייתם מעוניינים לשמוע על כך הרצאה ?

הגרסה משתמשת ב SQLite בנוסף בשביל לשמור ולשלוף מידע, ורצה בצורה טבעית על ה VM של אנדרואיד.

לדבריו, הוא תכנת הכל בלזרוס, ולא היה צריך להעזר בכלל ב Eclipse לשם הפיתוח. וההמרה לאנדרואיד נעשתה על ידי הכלים אשר מגיעים עם ה SDK עצמו.

הגרסה הקודמת של התכנה נכתבה עבור מערכת מבוססת Windows CE. הגרסה שהוא יצר ל WinCE, השתמשה בקבצי ini, אותם הוא כאמור המיר לSQLite.

Sven פרסם גם את קוד המקור של האפליקציה שלו, במידה ואתם מעוניינים להשתמש בה כמובן

תעשיית המוזיקה והסרטים של ארה"ב (למעשה 2 תעשיות שונות) "רכשו" מספר פוליטיקאים בארה"ב (סנטורים) אשר יעלו ב2012 חוק אשר אומר שהתעשייה הזו (סרטים, מוזיקה), יכולה להכריז כי כל אתר שהם חפצים בו פוגע בזכות שלהם להתעשר על חשבונך והם יכולים לפנות לספקים השונים בדרישה (אפילו לא בקשה) לחסום את הDNS של האתר, ובנוסף גם לדרוש ממנועי חיפוש להעלים לגמרי את האתר מהתוצאות.

ואם זה לא מספיק, אז אתרים למשל כמו Facebook ו Google+ ואפילו whatsup.org.il מחוייבים לקבל אחריות אישית על כל מעשה של כל משתמש הנעשה באתר. כלומר אם אני ניגש ל whatsup ושם קישור לסרט "פיראטי" או תוכן מוזיקאלי שאין לי רשות לקשר אליו, אז מאיר, יהודה וטל יהיו אחראים באופן אישי לשאת באחריות של המעשה שאני עשיתי. אבל זה לא רק תוכן שהוא פיראטי כביכול. אפילו הוראות כיצד להוריד firefox יכול להחשב כתוכן בעייתי, אשר בעקבותיו האתר והבעלים שלו יפגעו. כל הבלאגן הזה נקרא SOPA שהוא ר"ת עבור Stop Online Piracy Act.

העניין הוא, שהגישה הזו תפגע בשוק האמריקאי בארה"ב שגם ככה לא התאושש עוד מ2008, ואם זה לא מספיק חמור, נכנס למיתון שצופים כי רק יתגבר ב2012 הבאה אלינו כנראה לאחרונה (אם להאמין לנביאים – קישור לשיר).

תחשבו על זה רגע. למה שאני אעשה עסקים במקום אשר אולי יחסום אותי בכלל מלהיכנס אליו כי חברה אחרת לא מעוניינת שאכנס ? יותר מזה, הסיכוי שלי להפסיד כסף עולה הרבה יותר על הסיכוי להרוויח אם אני אלך לשם. עסקים קיימים, כולל של תושבים מקומיים גם יפגעו קשה. כלומר אם יש לי שת"פ כלשהו, אולי מחר אותו שת"פ יעלם רק "בזכות" החוק.

אם ניקח את סין כדוגמה, שם הממשל דווקא מנסה כיום לעודד עסקים. זה לא שהוא מושלם, כי אין אף מקום בעולם שהוא מושלם, אבל הממשל שם מנסה לעורר בצורה ממש חדה את הכלכלה שרק צומחת אצלו כל הזמן. וזה למרות ההאטה הכלכלית בעולם המערבי. אם אני צריך לחשוב האם לפתוח שוק חדש בארה"ב או בסין (בגלל כמות האוכלוסיה = גודל שוק), הסיכוי שסין תקרוץ לי הרבה יותר כיום מאשר ארה"ב. למעשה חוק כמו החוק הזה הוא יותר מסמר גדול בארון הקבורה בשליטה של ארה"ב בשוק העולמי, מאשר פתח כלשהו. הוא יהרוס יותר מקומות עבודה, ויהרוס יותר שווקים בארה"ב, מאשר יגן על משהו.

קחו למשל את חברות ה ISP מארה"ב – גם יפגעו חזק מאוד. אבל לא רק הן. גם חברות אירוח שונות (ובארה"ב יש את החברות הגדולות ביותר בשוק לאירוח) יפגעו מאוד חזק בגלל החוק הזה. למשל Go Daddy חשבה לתמוך בחוק, אז הרבה אתרים גדולים איימו עליהם שאם הם יתמכו בו, אז הם ימשכו את כל הפעילות שלהם מהחברה. יום לאחר מכן, נמשכו למעלה מ21,000 כתובות DNS מהחברה על כך שהביעה תמיכה בחוק.

המחוקקים בכל העולם נראה כי עדיין לא מבינים את האינטרנט, ומי שלא מבין את האינטרנט סופו ליפול חזק, ואולי להפיל את כל העולם איתו בייחד.

מוקדש כחומר למחשבה.

אבל נגיד ואתה מגיע אלי לקבל שירות במחיר איקס. פתאום חשקה נפשך בעוד 2 דברים נוספים, אתה לא תשאל על מחיר של כל דבר, אלא תצפה שאתן לך את זה כלול למחיר הקיים, או בתוספת קטנה למחיר הקיים. כלומר אתה תצפה שזה יהיה לגמרי זהה למסגרת החוזה שנערך בנינו, אשר מדבר על משהו מסויים.

למה ? כי ככה מקובל בתעשייה, והשאלה היא למה ? למה זה מקובל ? נחמד למכור ולשווק, אבל כמו במסעדה, גם אצלי יש עלויות, ולפעמים דבר ממש "קטן" הוא ממש לא קטן בפועל. הרי אם כמכלול אני מספק לך שירות איקס שלוקח בחשבון מספר דברים. אז למה כל תוספת מעבר צריכה להיות כלולה במחיר או בקרבת מחיר כלשהו ? למה לא לקחת את המחיר של שירות bar ושירות baz בנפרד ? למה במסעדה זה הגיוני לך לשלם עליהם, אבל כאשר מדובר בשירות מסוג אחר פתאום זה לא הגיוני ?

הרי נגיד ורכשת ממני בנק שעות מסויים ועליו קיבלת סכום עם הנחה כלשהי, הרי אתה מתחייב לשלם על איקס זמן מסויים. אז למה אם אתה מנצל יותר מזה, אתה מצפה לקבל את אותו סוג הנחה למרות שאינך מתחייב על כך שתיקח אותו כל פעם ? למה לא הגיוני שתשלם על הזמן הנוסף מחיר רגיל ? גם למסעדה אולי אתה מזמין בצורה קבועה שם, ומגיע אחת למספר ימים, אבל עדיין שם אתה תשלם מחיר נוסף אלא אם יחליטו לצ'פר אותך.

כאשר ניסיתי להבין למה הם לא מוכנים, קיבלתי תשובה מאוד מעצבנת. לא מעצבנת אותי התשובה כמו הטענה שהם מעלים. ולא בגלל שהם מעלים אותה, אלא בגלל שהם צודקים במה שהם אומרים.

הטענה היא מאוד פשוטה: מרחיקים אותם ביחס הקיים לרצות לתרום בכלל (אני עדן את הדברים שנאמרו).

אינני יודע בדיוק על המדיניות העולמית, אבל בישראל לפחות – בוויקיפדיה העברית, ובכן לא נעים לתרום ערכים. למשל תרמתי הרבה מאוד לערך מסויים, כולל חיפוש של תמונות אמיתיות שאפשר לסרוק ולשים לערך, חיפוש של כמעט יום שלם של מעבר לביביוגרפיה ידועה, אלא כזו שאפשר גם "להוכיח" אותה, ואז אני מקבל תגובה בסגנון של "תודה רבה, אבל למה על חשבון התוכן הקיים". שתבינו, שבתוכן הקודם שנכתב, היו מספר בודד של שורות, אשר לא היה ניתן להרחיב בלי לשנות לגמרי את הכתוב בהם. אז במקום למחוק, החלטתי להעביר את התוכן הישן לדף השיחה (אפשר תמיד לדון עליו לא ?), ושמתי הרבה יותר תוכן ממה שהיה מקודם, עם תמונה, ומידע אשר היה מאוד חסר. אני לאט לאט אוסף עוד חומר ועוד מידע על הנושא בשביל להרחיב אפילו יותר על הנושא, ובאים אלי בטענות שאני לא יודע לחבר חלקי פזל ללגו …

ובכן התשובה הזו היא מאוד עדינה למען האמת. 2 האנשים שדיברתי איתם, ובכן הם קיבלו יחס כל כך איכותי, אשר גם אם מחר המדיניות והאנשים ישתנו לגמרי, ובכן כולנו הפסדנו מקורות מידע מדהימים אשר יכלו לתרום לנו רבות ולהעשיר לנו את הידע. אומנם יש הרבה ערכים בוויקיפדיה העברית, אבל הם דלים מתוכן.

אם מרחיקים את התורמים הפוטנציאלים, איך לקבל תוכן איכותי ותרומה כלשהי לכלל החברה מאנשים אשר היו מוכנים לעשות זאת, עד אשר קיבלו יחס אשר גרם להם לפנות 180 מעלות לאחור ולחזור על עקבותיהם לתמיד ?