תכנון ממשק משתמש

בערך בשנת 2000 נתקלתי בעיצוב מעניין לשלוחן עבודה שמעולם לא ראיתי משהו שמממש אותו. הצפייה במימוש הרעיון הזה, גרם לי להסתכל שונה על איך שאני רואה ומבין את ממשק המשתמש.

פתאום במקום לקבל את הממשק כמו שהוא (טוב גם לפני זה לא קיבלתי אותו, וניסיתי לשפר אותו לאלו שזוכרים אותי מ IOL), התחלתי לשאול את השאלות החשובות של איך אפשר לגרום לממשק להיות פשוט יותר.

למשל כאשר אני רוצה להגדיר שורה בקובץ הגדרות, אני אחפש את הצורה לעשות את זה עם מינימום פעולות:

  1. ללכת במסוף לנתיב מסויים, לפתוח את הקובץ בשורת הפקודה שמריצה את העורך טקסט, לערוך את הטקסט, לשמור ולצאת.
  2. ללכת למקום בו ממוקמים התוכנות, לחפש בתפריט משנה את העורך טקסט, להריץ אותו, לפתוח חלון לבחירת קבצים, לגשת לנתיב הרצוי, למצוא את הקובץ הרצוי (לפעמים בין עשרות ומאות קבצים אחרים), לפתוח אותו לעריכה, לערוך את הטקסט, לשמור ולצאת.

מן הסתם מספר אחד דורש ממני פחות מאמץ במסופים כדוגמת bash בו אני יכול להשלים מילים לא שלמות, או אפילו לגשת לספריות שנמצאות ב CDPATH בלי לכתוב נתיב מלא. אבל כולם (האנשים הרגילים, לא power users ומעלה) יעדיפו ממשק גרפי, הנותן תחשוה "נוחה" יותר, אבל למעשה יש צורך ביותר פעולות, כלומר הפעולה למעשה יותר מסובכת !

אז עכשיו אחרי שהבנו מה הכוונה בממשק משתמש ידידותי (בדוגמא מוזרה יחסית בשביל זה), אפשר להמשיך.

ובכן אבא שלי הולך לקורס "מחשבים" שבו מלמדים אנשים כיצד לעבוד על המחשב. כל פעם שהוא חוזר מקורס כזה, הוא מספר לי כמה לינוקס (הוא עובד בממשק KDE, אבל לא הסברתי לו את זה אף פעם) הרבה יותר ידידותי מwindows (הסיבה העיקרית היא שתפרתי את הממשק של KDE לצורה שבה הוא עובד עם דברים, כאשר התוכנות העיקריות שהוא עובד בהן, נמצאות על שולחן העבודה, בעוד שאין שום דבר אחר עליו).

שבוע שעבר עזרתי לו לכתוב מכתב ב OpenOffice, וגיליתי כמה התוכנה הזו לא אינטואיטיבית (וכדברי אבא שלי, "היא ממש כמו מיקרוסופט"). דבר ראשון אין קשר לבין "קובץ" (התפריט) לבין חלק מהאפשרויות שיש בו. למשל הדפסה לא צריכה להיות תחת "קובץ". אם היו קוראים ל"קובץ" בתור "מסמך" למשל, השם היה הרבה יותר אינטיאיטיבי ב"כתבן" (המעבד תמלילים של OOo). למשל צפייה במסמך לפני הדפסה, לא צריך להיות תחת קובץ, יותר הגיוני שהוא יהיה תחת תפריט "תצוגה".

דבר נוסף שראיתי שצריך לעשות, זה האפשרות לקבוע בתוכנה שה"רמז" יהיה בולט יותר ויעזור יותר טוב להבין מה כל דבר אומר.

עוד דבר חשוב, הוא את האפשרות לרווח נכון וטוב יותר את הסרגל כלים, ופחות רגישות של העכבר בתפריטים.

עוד דבר חשוב מאוד ששמתי לב, הוא הצורך להפריד בין מסמך לבין עיצוב. כאשר יש אנשים אשר השימוש אינו אינטואיטיבי אפילו בגלל שהם לא מכירים את התוכנה, צריך לאפשר לכתוב מסמכים בלי לעצב אותם, ורק כאשר סיימת את הטקסט רק אז לאפשר לעצב אותם (אלא אם אתם משתמשי TeX, DVI או משהו כזה). ככה יש זרימה טובה יותר.

אני חושב שהגיע הזמן ליצור כללים ברורים של איך דברים צריכים להראות מבחינת תפריטים וממשק, כאשר אנחנו בראש ובראשונה צריכים לקחת את האנשים שהכי מתקשים, בין אם זה אנשים מבוגרים, אנשים בעלי מוגבלויות של ראייה, אם יש פידבק קולי כלשהו, אז לקחת בחשבון ליקויי שמיעה.  לתת יכולת הגדרה גמישה יותר של ממשק, שמותאם לעבודה של אנשים, במקום שאנשים יתאימו את עצמם לעבודה, והרשימה עוד ממשיכה.

למרות שקראתי כל מיני Human Interface Guidelines למינהם, אני חושב שעדיין לא התקרבנו למצב שבו הממשק מספיק אינטואיטיבי למשתמשים.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s