שימושיות התוכנות בעולם הקוד הפתוח

קראתי לפני שבוע כתבה המדברת על החוסר שימושיות של רוב התוכנות החפשיות שיש בשוק.

בהתחלה (בהתבסס במקור שממנו מצאתי את הכתבה) חשבתי שמדובר בניסון ליצור FUD, אבל כשהתעמקתי במה שכתוב הבנתי שיש הרבה נקודות נכונות, אבל לדעתי הרבה מהנקודות נכונות גם לתוכנות מסחריות, ויש גם נקודות שאני לא מסכים איתן עד הסוף או בכלל לא.

יש לי בעיה מאוד קשה עם המושג "שימושיות". הרבה אנשים מפרשים את זה בצורות שונות. שימושיות יכולה להיות בעבודה שע"י 3 צעדים אקבל את התוצר המבוקש. ושימושיות יכולה להיות ממשק משתמש אשר מאוד ברור מה קורה סביבו בכל זמן נתון, אבל יקחו לי 20 צעדים לעשות פעולה רצויה.

נתחיל מהסוף: אין שום ממשק ידידותי כיום בעולם התוכנות הגרפי, ואין כמעט אתרי אינטרנט עם ממשק ידידותי אמיתי. הסביבות עבודה שלנו עמוסות במידע שאנשים "פשוטים" או אנשים אשר לא יודעים להבדיל בין תפל לעיקר מבחינת ממשקים, כך שהם לא מצליחים לפעול לפי הממשק כמו שצריך. הם מסוגלים להפעיל סידרה של דברים מאוד מצומצמים, אבל כל דבר ששובר את השיגרה הזו יגרום למצב שהם לא יסתדרו בכלל עם המערכת.

ב1998, התחלתי לעשות מחקר אישי שנעשה פעיל יותר ב2002 או 2003, בו היה לי מאוד חשוב להבין איך האנשים הכי לא טכניים והכי "מוגבלים" (מבחינת ה"שימושיות") יכולים להפעיל ממשקים, ובעצם התחלתי לגבש נייר עמדה כלשהו בסגנון (למעשה זה יותר אצלי בראש, אבל אני אנסה להעביר מעט מאוד מהתובנות שלי לכאן).

דבר ראשון כאשר יוצרים ממשק, מאוד חשוב לדעת מי הקהל יעד שלו. במידה ואני יוצר כלי פיתוח, קהל היעד שלי הוא מפתחים, אבל אז מגיע הסיווג של מי המפתחים שאני רוצה שישתמשו במערכת ?

אם אני בסה"כ צריך לכתוב קוד, לדעתי אין כרגע תחליף לעורך טקסט טוב כדוגמת vim או emacs (בטח יש לכם רעיונות לעוד עורכי טקסט טובים). אבל אם אני רוצה לבנות ממשקים גרפיים, לכתוב קוד שעושה את זה לוקח הרבה אנרגייה, בעוד שתכנות וויזאולי הרבה יותר פשוט, וכאן מגיעים כלי ה RAD למינהם. אבל אם כלי ה RAD שלי מצריך עדיין לכתוב יותר קוד מאשר לתכנן אותו בצורה יותר טובה, אז הוא לא מתאים למטרה הזו.
רוב האתרים מנפחים אותנו במידע ולפעמים בגלל זה, אנשים אשר "לא מתמצאים במרחב" אינם יודעים להבדיל בין מידע שהם צריכים לבין מידע שהוא פחות חשוב. זה אומר גם שהם צריכים לסרוק ממש כל שורה ושורה בשביל להבין מה לעשות באותו אתר/דף. הפתרון ה"קל" (הוא קל למשתמש ולא למי שיוצר) זה למקד את האנשים לנקודה שצריך להיות בה. יש להפריד בין ניווט לבין תוכן. במקור הניווט גם לא היה אמור להעשות ע"י קישורים אלא ע"י דפדפנים. בגלל זה בקישורי ה meta שלנו אנחנו יכולים להגיד איפה האינדקס, איזה דף מגיע לפני ואיזה דף מגיע אחרי וכו'.

אם האנשים תמיד יתרגלו שהניווט נעשה במקום אחד, ובצורה קבועה, אז יהיה הרבה יותר קל ופשוט ללמד אותם לעבוד עם האתר וגם עם הדפדפן.
עוד "אוייב" הוא שולחן העבודה. כרגע התפריט של "ההתחל" או תפריט K או איך שלא נקרא לו, הוא אינו ידידותי. בכלל התפריטים בשמות שלהם לא ידידותיים, וגם התפקוד שלהם לא תמיד ידידותי מספיק.

מה לא ידידותי בתפריט ? היכולת למצוא דברים. גם אם כיום בKDE ושולחנות עבודה אחרים ניתן לחפש את התוכנה שרוצים בשורת התפריט, עדיין לא תמיד אנשים יודעים שהם רוצים את writer, הם ידעים שהם רוצים מעבד תמלילים במקרה טוב, ובמקרה הרע הם פשוט רוצים לערוך טקסט למכתבים או דברים בסגנון.

תת תפריט גם הוא לא ידידותי. קורה לכולנו שאנחנו יורדים טיפה יותר מידי עם הכבר שאחנו מאבדים את התת תפריט ואולי מעלים כבר תפריט אחר. אם אין צורה אחרת (ואני לא מצליח לחשוב על צורה אחרת) להציג עוד מידע על התפריט, צריך לפחות לקבע אותו כך שגם אם העכבר עכשיו ילך לצד השני של המסך וחלון אחר יקבל את הפוקוס, עדיין לא נאבד את התפריט. רק ביטול ממוקד יותר של גילוי התפריט צריך להסתיר אותו.

עוד פרט מאוד בעייתי היא השורה בה יש לנו אפליקציות פתוחות (נו הכפתורים שמייצגים את האפליקציה שלנו). האנשים חסרי כושר הניווט ברמה הבעייתית ביותר אינם יודעים מה לעשות עם זה. אתם תמצאו אותם פותחים 10 פעמים את אותה התוכנה כי הם לא קיבלו פידבק מספיק מהיר, ולא הבינו שבסרגל כבר יש מידע על כך שמה שהם ביקשו נפתח להם, או בתהליכי פתיחה.

בכלל פידבק! כמה שיהיה יותר פידבק, כך יהיה קל יותר לאותם אנשים להבין מה קורה איתם. למשל אם עכשיו חלון מהבהב מסיבה כלשהי, למה שלא נגדיר שהמסך נהיה מעומעם מעט פרט לחלון המהבהב (או הכפתור המהבהב) ובכך נוביל ממיקום העכבר אל הכפתור/חלון בצורה כזו שהמשתמש יבין מה אנחנו רוצים ממנו בלי לפגוע שאר העבודה.

אלו רק דוגמאות חלקיות ומאוד לא מלאות של בעיות שמישות במערכת.

בשורה התחתונה, אנחנו חייבים לפשט את העבודה מצד אחד, ומצד שני לדעת לכוון את הקהל יעד למה שעשינו. כי לא כל תוכנה מתאימה לכל משתמש !

3 מחשבות על “שימושיות התוכנות בעולם הקוד הפתוח

  1. עודד

    תפריט ההתחל החדש של KDE 4 עושה את רוב מה שאתה רוצה:
    – התפריט לא נסגר עד שלא בחרת משהו ממנו או סגרת אותו במפורש, הווה אומר חלונות חדשים (ואפילו תפעול חלונות או פתיחה של תפריטים רגילים) לא גורמים לא להסגר.
    – התוכן של התפריט (לפחות בפדורה) הוא בד"כ שמות של סוגי ישומים – Instant Messenger, Spreadsheet, Audio Player וכו' (בד"כ רק עם יש שני ישומים מאותו סוג, אז הישום הפחות "ראשי" יקבל שם אמיתי) ורק במעבר עכבר על הפריט מקבלים את השם האמיתי שלו – לדוגמה Web Browser מקבל כתובית "Konqueror". זה מאפשר ל"עמך" למצוא מייד ישום שמשרת את המטרה הכללית, וכן לתת את השם האמיתי למי שמחפש ישום מסוים ובלי לייצר רעש ויזואלי. התמונה מוצגת גדולה יחסית כך שקל ללמוד לקשר את התמונה לישום המתאים וכך לנווט בצורה יותר ויזואלית בלי לקרוא כל פעם את כל הטקסט.
    – תת תפריטים לא נפתחים הצידה כך שצריך להזיז את העכבר הרבה ובצורה מדוייקת כדי לקלוע במשהו, אלא תת תפריט מחליף את התפריט הקיים (על ידי אנימציה) וקל להבין איך הולכים קדימה ואחורה.
    – וכמובן יש חיפוש שזמין מיידית (תמיד הפוקוס של סמן הטקסט הוא עליו).

    הבעיה העיקרית כרגע שהתפריט החדש – kickoff – לא מוסיף ישומים בצורה אוטומטית ל-Favorites אלא צריך לבחור להוסיף אותם וזה לא טריוויאלי. אני מניח שזה יתוקן ל-4.2

    מובן לגמרי למה kickoff הוא מוצר כזה מוצלח אם זוכרים שנובל השקיעו הרבה שעות במחקר שימושיות של תפריטי התחל, תוך השוואה למכניזמים מקבילים בסביבות אחרות – מחקר השימושיות של Kicker הוא דוגמא מצויינת (עם כי יוצאת דופן לצערי) לתכנון נכון של ממשקי משתמש בתוכנה חופשית:
    http://en.opensuse.org/Kickoff

  2. ik_5 מאת

    kikoff הוא התחלה יפה, אבל יש איתו בעיות כאלו ואחרות מבחינת שימושיות.

    נתחיל בזה שהוא תמיד יתחיל לך ב favorits ולא בנקודה האחרונה ש"השארת" אותו. דבר שיכול להיות בעייתי.

    החיפוש וכלל גם קישורים שהשרת לקונקי, דבר שמבלבל הרבה אנשים (כולל אותי, אם אני לא שם לב יותר טוב מה הוא מביא לי).

    והשליטה בו טיפה לא ידידותית, אבל הוא בהחלט התקדמות מהצורה שעבדנו בה עד היום.

  3. עודד

    הכניסה ב-Favourites נראית אולי בעיה, אבל היא דומה לממשקי הפעלה אחרים (כמו ה-dock של אפל) והיא גם מאוד הגיונית – התכונה הזאת מאפשרת למשתמש להגדיר לעצמו את הישומים שהוא הכי משתמש, כך שמקצת הישומים הכי שימושיים נגישים בלי לדפדפף בתפריט ווכמעט בלי לחיצות – זה חשוב מאוד.

    החיפוש משרת אותה מטרה, הפעם למשתמשים יותר חזקים – הוא מאפשר גישה מיידית למה שאתה יודע שאתה צריך – בלי דפדוף, שהיא פעולה יקרה מבחינה של זמן ומבחינה של השקעת תשומת לב.

    החסרון של שני הממשקים האלה הם שהם לא מאפשרים גילוי של תכונות חדשות, אבל זה לא המטרה שלהם – בשביל זה יש את התפריט המלא.

    לא הבנתי את מה שאמרת על קונקי.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s