ארכיון חודשי: אוקטובר 2008

מידע זה כוח, וכוח משחית

בתחילת המין האנושי, חיית האדם חייתה בחבורה של אנשים שבד"כ היו "משפחה" או שבט/חמולה או איך שלא נקרא לזה. כאשר החבורה גדלה מספיק, היא חיפשה דרך אחרת לגור, ומצאה פתרון של בתים. כאשר היו יותר מידי בתים, חיפשה החבורה דרך חדשה לגור והמציאה את העיר, אחרי שהיו הרבה ערים עם צביון דומה, קראו לזה מדינה, ואחרי המדינה הגיעה היבשת, בקצב הזה זה גם יקרה כוכב.

תוך כדי הסיליביזציה תמיד היו שליטים אשר עזרו להדריך את שאר חיות האדם. ככול שחיות האדם התרחבו, ככה השליטים קיבלו יותר כוח והתרחקו יותר מהחיות האחרות.

הבעיה היא שעם השליטה מגיע כוח. ועם כוח מגיע הרצון לעוד כוח. דבר שהוליד להרבה מלחמות ומוות של חיות אדם שהמוות שלהם הועיל בצבירת הכוח.

מנגד ככול שחיות האדם התרחבו וגדלו, ככה היו כאלו שלא הצליחו למצוא את המקום שלהם, והתחילו לחיות בשוליים, והיו צריכים למצוא דרך למצוא דרך להתקיים מחוץ לחבורה, וכינינו אותם בתור פושעים, כי יש להם קינאה אל הרכוש והיכולת של אלו שיש להם, כי להם אין.

בעקבות החיות הלא שייכות מול הרצון לשלוט, הגיעו אמצעי זיהוי של אנשים. בהתחלה היה זה רק איזה דגל, וכל חייה קיבלה לאומניות בחסות הסימן הזה של הדגל. לאחר מכן, עניין את השליטים לדעת יותר טוב מי הם הנשלטים שלהם, ולכן המציעו עוד ועוד אמצעי זיהוי. הם נתנו במסווה של שירות, אמצעים טובים יותר לנשלטים לעשות דברים דברים שצריך אותם רק בגלל הצורך לשלוט. וכל הזמן שיפרו את השירותים שהתקבלו ואת אמצעי הזיהוי, רק בשביל לקבל שליטה טובה יותר באנשים.

האם אמצעי ביומטרי הוא דרך טובה יותר לזיהוי אנשים ? היום רוצים לקחת מידע מסוג אחד, שזה טביעת חום אצבע מ2 אצבעות, ולשמור את זה גם בתעודה וגם במאגר (שידוע מניסיון שהמידע ידלוף החוצה). אחרי שיצליחו לזייף את זה, כנראה יבקשו מאיתנו טביעת רשתית, ואחריה DNA, ואחרי שכל אמצעים אלו יזויפו, אנחנו נמצא את עצמנו עם שבבים או איזה קעקוע של בר קוד. וכשזה לא יעבוד, המצב רק יהיה יותר ויותר קיצוני.

בתור נשלטים, אנחנו יכולים לעשות משהו בנידון, כי השלטון חייב נשלטים, אם אין נשלטים אין שילטון. הייתרון של "זיהוי מהיר" בצורה הזו מכיל בתוכו הרבה בעיות שאנחנו רק יכולים לדמיין (או לצפות בסרטים שכרגע מוגדרים על ידינו מדע בדיוני, אם כי זה כבר פחות ופחות בדיוני).

כרגע אנחנו לפני בחירות, ואפשר להשפיע על תוצאות החוק ההרסני הזה שפוגע בכולנו (גם אם אנחנו לא מצליחים לראות כרגע איך). אני חושב שהגיע הזמן להשתמש בכוח שלנו בשביל לגרום לפוליטיקאים להקשיב לנו, אחרת העתיד שאנחנו נראה, יהיה שחור וקודר יותר ממה שאנחנו יכולים לדמיין.

דלפי .net ללינוקס ?!

CodeGear זנחו את Delpi.NET המקורי שלהם, ויוצאים עם מוצר חדש בשם Delphi .NET Prism. שמבוסס על טכנולוגיה בשם Oxygen של חברת RemObject המוכרת (למפתחי דלפי).

ככול הנראה Delphi Prism מספק פתרונות גם ללינוקס ומאק ולא רק עבור Windows. הזניחה של Delphi ל .NET המקורי של CodeGear מתבצעת בגלל חוסר הצלחה של חברת CodeGear להרים את התמיכה ב CIL בגישה שלהם.

לפי אנשים שעבדו עם המוצר, מדובר במוצר לא אפוי יחסית לשאר מוצרי בורלנד שממש לא נוח לעבוד איתו, ולכן הוא לא הצליח להתרומם. להמשיך לקרוא

תיעוד של FPC ולזרוס

אחת הבעיות העיקריות בשפת פסקל כיום הוא נושא התיעוד. החלטתי לשים כאן בפוסט אוסף של מקומות בהם ניתן למצוא תיעוד על FPC ולזרוס.

דבר ראשון כאשר מתקינים את FPC על ההפצה האהובה עלינו, נקבל ספרייה (במידה וגם התקנו את התיעוד) בשם החבילה שתכיל תיעוד. התיעוד יהיה על RTL, FCL, על התמיכה של שפת פסקל שFPC מספקת הוראות למהדר ותיעוד על הכלים שמגיעים עם FPC.

במידה ונרצה תיעוד ברשת ולא מקומי אצלנו, יש את האתר שנקרא lazarus-ccr. האתר הוא אתר וותיק מאוד של אנשי לזרוס שנבנה למטרות תיעוד, אך אינני יודע כמה הוא עדכני, היות וחלק עבר לwiki שנמצא ב FreePascal ומעודכן שם.

חלק מהתיעוד שניתן למצוא באתר הוא על FCL, RTL ו LCL.

אתר נוסף שמאוד חשוב להיכנס אליו הוא כאמור הWiki של FPC.

בWiki ניתן למצוא הרבה מעבר לסתם תיעוד, אלא הסברים לאיך דברים עובדים, ולמה לעבוד בצורה כלשהי.

למשל הגרסה הראשונה של המדריך שלי של Secure Programming נמצא שם. הגרסה השנייה ד"א נמצאת אצלי באתר.

ה Wiki מחולק בין לזרוס לבין FPC וכך ניתן למצוא הרבה מידע.

אתר נוסף בו ניתן למצוא תיעוד הוא דף התיעוד של FPC באתר עצמו.

במידה ואתם אוהבים פורומים, ישנם 2 אתרים (רישמיים) לפורומים:

  1. הפורומים של FPC
  2. הפורומים של לזרוס

במידה ואתם מחפשים מידע בעברית על לזרוס ו FPC (ופסקל בכלל כנראה) עוד מקום טוב להיכנס אליו הוא הבלוג שלי 🙂

מי מפחד מעברית חלק 2

בפוסט הקודם בנושא דיברתי על כך שאנחנו בניגוד לרוב העולם מאוד לא מרוצים מהשפה שלנו, ואנחנו מעדיפים לעבוד בשפה זרה (בד"כ אנגלית), ופשוט לא הצלחתי להבין למה.

הגיעו מגיבים שונים, כולם (למעט ארתיום שנכנס קצת יתר לעובי הקורה) נתפסו על בעיות ספציפיות שהם מכירים בעברית, וזו היתה הסיבה שלהם. להמשיך לקרוא

lighttpd ו eruby

שפת רובי מוכרת בעיקר בזכות ה framework (או בסיס פיתוח בעברית ?) שנקרא rails (או מסילות בעברית ע"ע פוסט קודם). היתרון של מסילות הוא הגימורים שמאפשרים להתרכז רק בעשייה של האתר/אפליקציה עצמה שצריך לבצע ללא התעסקות בהרבה דברים מסביב. הבעיה היא עקומת הלימוד הגבוהה שיש לסביבה הזו. היא כל הזמן מתפתחת בעיקר לטובה, וכל שינוי דורש לימוד מחודש שלו.

במידה ואנחנו רוצים לבנות אתר בשפת רובי ללא מסילות, אנחנו נשתמש במנוע שנקרא eruby. המנוע הזה הוא מנוע שיודע לדבר רובי בשבילנו, ו HTTP ו CGI עם השרת ובכך אנחנו מגיעים למצב שבו אנחנו יכולים לכתוב את האתר הדינאמי שלנו ללא כאב ראש מסויים בהתממשקות אל מול שרת HTTP אשר אינו בנוי לתמוך בשפת רובי. להמשיך לקרוא

מי מפחד מעברית ?

במהלך הסוף שבוע האחרון עשיתי סקר מול הרבה אנשים שאני מכיר בשיחות IRC. הסקר שנשאל היה בראש ובראשונה להבין האם בכלל אנשים (במדינה ולא רק האנשים עצמם ששאלתי) שאנגלית היא לא שפת האם שלהם, מעדיפים תוכנה באנגלית או בשפה שלהם.

למעשה פחות או יותר כולם ענו את התשובה שבמדינה שלהם מעדיפים לקבל את התוכנות מתורגמות לשפת האם באותה מדינה.

החלק השני של השאלה היה להבין האם הם רוצים גם כלים מקצועיים כדוגמת IDE או מהדר מתורגמים, או להשאיר אותם בשפה האנגלית. גם כאן התשובות היו לתרגם כל דבר שאפשר, ומה שלא מתרגם מבחינה מקצועית (כלומר מונח מקצועי, שם של טיפוס וכו'), להשאיר באנגלית.

אני לא מצליח להבין מדוע בארץ אנשים כל כך לא אוהבים תרגום של תוכנות ונצמדים לאנגלית ללא שום סיבה שנראית לעין.

אל תיתנו להם שפה לידיים

בזמן האחרון חזרתי לעשות binding לעוד header של Xlib (כולל ההרחבות שלו) לפסקל. ובמקור רציתי לכתוב "אל תיתנו להם C לידיים" אבל הבעיה הזו מוכרת בכל עולם התכנות, ואם העולם היה כתוב רובו בפסקל (והגיע הזמן באמת שזה יקרה), אז אנשים היו מתעללים בשפה באותה מידה.

אם חשבתם לרגע למה X כזה מסריח, מספיק שתעיפו מבט בקוד שלו. נתחיל בדברים "עדינים" כמו struct אחד מוכר וידוע בשם XEvent ועוד struct בהרחבה של X שנקרא xEvent (ההבדלים הם ב X מול ה x – כלומר הגודל של הX).

אתם עדיין לא הגעתם למצב שבו אתם מתחילים לקבל גועל נכון ?

אז הנה משהו יותר כבד (פרס למי שמצליח לקרוא. הפרס הוא כמובן לשכתב את זה לשפה נורמאלית כדוגמת פסקל 😛 [אם כי כבר עשיתי את העבודה בשבילכם]):

extern int (*XSetExtensionErrorHandler(
int (*handler)(
Display *,
char *,
char *
)
))(
Display *,
char *,
char *
);

מה, אתם לא מבינים ?! זה callback מוגדר בתוך פונקציה שמחזירה את הcallback עם אותם הפרמטרים. זה מאוד קל ופשוט ! להמשיך לקרוא

Looking for someone

את הלהקה הבאה, פגשנו כבר אצלי בבלוג. שמה הוא Genesis. השיר הבא הוא השיר הפותח של התקליט Trespass.

השיר מדבר על בעיה של רוב האנשים, אשר בעצם יום אחד מתעוררים ומתחילים לראות שהשיגרה שלהם שוחקת, והם מתחילים לחפש את עצמם.

השיר עצמו הוא רוק מתקדם איכותי מאוד, מהשנים הראשונות של ג'נסיס.

http://www.youtube.com/watch?v=8tOJXW2w9-E

ראיון עם נדב ויניק

את הראיון הבא, ערכתי עם נדב ויניק. את השם של נדב אני מכיר כמה שנים, אבל רק אחרי שחבר משותף, ביקש ממני לברר את הפרטים של נדב בשביל עבודה שהוא חשב שנדב מתאים לה, שדיברתי עם נדב מעבר לפורומים.

נדב הוא אדם מאוד מעניין, ובמידה ואתם רוצים להבין יותר לעומק את עמותת "המקור", אני חושב שראיון זה יעזור לכם להבין את העמותה יותר לעומק.

להמשיך לקרוא

הברזלים של הרובוט

אם במקרה מעניין אותכם קוד המקור של מערכת הטלפוניה הסלולרית של גוגל, אז הפוסט הזה בשבילכם.

המערכת כמובן נקראת Andorid והיא מתכוננת להיות בשימוש אצל יצרני הטלפונים.

במידה ואתם רוצים להדר/להשתמש בקוד המקור, החומרים הנדרשים הם ג'אווה 1.5 (ומעלה) ופיתון 2.4. הם ממליצים גם על אובונטו (או יותר נכון עובדים על אובונטו כשמדובר בלינוקס).

את הקבצים מורידים באמצעות GIT.

הרישיון עד כמה שראיתי הוא הרישיון של אפצ'י. אתם מוזמנים לקרוא אותו.

את קוד המקור כולל הוראות הורדה ניתן למצוא בכתובת:

http://source.android.com

הגישה של KDE

אם אתם עדיין לא יודעים, אז KDE שיחררו את עץ 4 של שולחן העבודה ליוניקס.

בעיקרון השיפור הוא שיפור מאוד משמעותי ולכן הוא נמצא בעץ משל עצמו, אבל ישנם עם המעבר הזה הרבה בעיות.

הבעיה הראשונה של KDE 4 היא בכך שחיסלו את הבסיס המקורי של KDE 3, ובעצם יצרו אותו מחדש. השכתוב הזה נועד לספק מערכת ווקטורית במקום מערכת שמבוססת על מפת סיביות, וזה עם שימוש בספרייה QT4 שגם היא שוכתבה ומספקת צורה שונה מעט בעבודה עם כלים גרפיים.

הבעיה הראשונה של KDE4 היא המחסור בתמיכה בהרבה מאוד דברים. בשביל תמיכה אחורה, צריך להחזיק קוד לתאימות אחורה, דבר שמסבך את המעבר. השכתוב הזה וחוסר התמיכה אחורה גורמים למערכת להיות פחות שמישה בתקופה ההתחלתית שלה, וגורמת למי שמחפש מערכת יציבה יחסית ושמישה להישאר בנתיים עם עץ 3.5, למרות שפרט לתיקוני בעיות קריטיות, אין עליו כל עבודה (שאני יודע עליה).

הגישה שKDE היו צריכים לדעתי ללכת, היא מעבר הדרגתי אל מה שיהיה בסופו של דבר גרסה 4. הסיבה היא בראש ובראשונה לתת אפשרות להתרגל. דבר שני, הפיתוח יכול לקחת יותר זמן ולהתפרש טוב יותר על פרק הזמן (למרות שלקח כמה שנים להגיע לגרסה 4) הזה, ולתת באותו הזמן אפשרות לתוכנות אחרות לתמוך בצורה הדרגתית יותר לגישה החדשה.

אבל בפועל הגישה שKDE נקטו בה היא זניחה של עץ 3, ובמקום להעביר את המשתמשים בהדרגה לגישה חדשה, הם עשו את אותה טעות של מיקרוסופט עם וויסטה ופשוט הכניסו בכוח את המשתמשים לגישה שונה, כשהמערכת רק חצי אפויה במקרה טוב. נראה שרק עכשיו המערכת מתחילה להיות שמישה יחסית, ועדיין יש לה לאן להתקדם בשביל לספק את התמיכה הבסיסית שרובנו צריכים.

דבר אחד אפשר ללמוד ממה שלדעתי הוא שגיאה העיקרית שנעשתה בפרוייקט, וזה לעשות דברים בהדרגה ולא גישה של "הכל או כלום".

סקר בנושא FPC/Lazarus ותוכן בבלוג

יצרתי סקר לגבי התוכן בבלוג שלי שמדבר על FPC ולזרוס, והייתי שמח אם הייתם עונים עליו:

שימו לב כי הסקר עצמו אנונימי, אם כי, הוא נותן לכם עוגיה בשביל "למנוע" זיופים.

חיבור לרשת

בד"כ אני כותב את רוב הפוסטים שלי בסוף השבוע, אבל בסוף השבוע האחרון חוויתי איטיות ייתר בגלישה לאתרים, כך שלא יכולתי להוסיף פוסטים לבלוג זה. סתם שתבינו מה הכוונה באיטיות: לקח לי למעלה מ5 דקות בשביל שהדף של הבלוג יעלה (בלי לדבר על גרפיקה כמו תמונות קבצי CSS וכו').

על כן השבוע כנראה ולא תראו יותר מידי פוסטים מפרי עטי. בכל מקרה, שבוע טוב, וחג שמחג.

MySQL vs PostgreSQL

במידה ואתם מעוניינים לבחור בין MySQL לבין PostgreSQL או סתם אתם רוצים לראות אם הדעות שלכם לגבי אותם מסדי נתונים נכונים, אני ממליץ בחום לבדוק את ה wiki הבא:

http://www.wikivs.com/wiki/MySQL_vs_PostgreSQL

בדף יש מעבר על תכונות של כל מסד נתונים והוא מראה בעצם שהעבודה עם PostgreSQL יכולה להיות יותר מהירה מ MySQL במקרים רבים, כאשר רוב האנשים בטוחים שההפך הוא הנכון.

אני ממליץ לכם לקרוא את הwiki (אני קורא אותו יותר מפעם אחת) בשביל ללמוד יותר על 2 מסדי הנתונים, גם אם מהירות זה לא הדבר החשוב עבורכם.

לזרוס 0.9.26 שוחררה

לאחר הציפייה הדרוכה (מאוד), שוחררה היום הגרסה 0.9.26 של לזרוס.

הגרסה הזו תומכת בהתנהגות והעבודה של FPC 2.2.2, וכן מציגה חידושים ושינויי עבודה משל עצמה.

חלק מהשינויים העיקריים (על חלקם כבר דיווחתי בעבר) בגרסה זו הינם:

  • תמיכה ב UTF-8 ומעבר אל הקידוד הזה בתור ברירת מחדל בסביבת העבודה עצמה והרכיבים של לזרוס.
    המעבר כולל תיעוד (בעיקר ב wiki) על איך להמיר תוכנות ישנות אל הקידוד המבוקש.
  • המערכת הגרפית (יחידת Graphics וכל הדברים המבוססים עליה) של לזרוס שוכתבה מחדש, ומספקת תאימות טובה יותר מבחינת API, תמיכה טובה יותר מבעבר לדלפי, תמיכה טובה יותר ברישום פורמטי תמונות למערכת, יותר גמישות בעבודה ותמיכה מובנת בצלמיות.
  • ריצה טבעית בMac OS X במערכות Carabon.
  • ניתן לגשת לחיבורים למסד הנתונים שנמצאים ב DataModule .

לרשימה גדולה יותר של השינויים ניתן לגשת לכאן:

http://wiki.lazarus.freepascal.org/Lazarus_0.9.26_release_notes

להורדה:

http://sourceforge.net/project/showfiles.php?group_id=89339

הקודקס של ארכימדס

גם פוסט זה אינו קשור ישירות לקוד פתוח תוכנה חופשית לינוקס וכו'. אך לדעתי תמצאו אותו מעניין (לפחות חלקכם).

מזה חודש שאני קורא (ברוטו) ספר בשם "הקודקס של ארכימדס". המחברים של הספר הם רויאל נץ וויליאם נואל. הספר פורסם במקור באנגלית בשם The Archimedes Codex.

הספר מדבר על היסטוריה ועל מתמטיקה וכמובן על ארכימדס. אי שם נמצא פלמיפססט אשר תחתיו התגלו דיאגרמות וכתב יווני עתיק. בהתחלה לא ידעו בדיוק במה מדובר, אבל הועלו השערות שמדובר בקודקס של ארכימדס הנקרא "על כדור ועל גליל", שעד אז נחשב ליצירה אבודה של ארכימדס. במכירה פומבית, נקנה הספר ומי שקנה אותו הסכים שהפלמיפפסט יחקר. והספר מדבר על המחקר הזה של המדענים השונים.

זהו לא ספר עלילתי, אלא ספר עם הרבה מתמטיקה והיסטוריה, אם כי אני מוצא שחסר הרבה מידע שלדעתי היה צריך להיכנס לספר ולא נכנס. אני מוצא את הספר מאוד מעניין, ואף למדתי ממנו רבות. למשל המילים בהן אני משתמש כאן (פלמיפססט, קודקס וכו'), תוכלו למצוא את פירושם בספר.

כתבה על הספר בהארץ (תתעלמו מהכותרת הלא קשורה):

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/944932.html

יצירת רכיב חדש בלזרוס חלק ראשון

ללזרוס יש תכונה מאוד מעניינת, הוא מאפשר ליצור רכיבים (או פקדים) גרפיים חדשים לגמרי במערכת ולהשתמש בהם בתוך התוכנה שלנו.

יש רשימה די גדולה של רכיבים ללזרוס (חלקם אפילו רכיבים מסחריים), אבל כאשר אנחנו מפתחים תוכנה גרפית רצינית בעצמנו, סביר להניח שנרצה או להרחיב פקד קיים, או ליצור פקד חדש לגמרי משל עצמנו. בכל מקרה, גם אם נרחיב פקד קיים, נהיה צריכים ליצור אותו בתור רכיב חדש, אחרת הוא יתפוס רק בנקודה שאותה שינינו וזה לא ישפיע בשאר התוכנה שלנו.

בפוסטים הקרובים, אני אנסה להסביר כיצד בעצם מרחיבים פקד קיים (אני לא הולך ללמד אותכם ליצור ממש מ0, כי זה דורש מאיתנו הכירות טובה יותר של ה FCL [הספרייה שמגיעה עם FPC ומספקת תמיכה בהרבה מחלקות, שיגרות ופונקציות לא גרפיות המרחיבות את הRTL. ראשי התיבות של הFCL הינם Free Component Library] בנוסף ל LCL [הרכיבים הגרפיים של לזרוס. ראשי התיבות הינם Lazarus Component Library] ובהרחבה של פקד רגיל, בד"כ לא נהיה צריכים להכיר לעומק את התמיכה הזו). במקרה הזה נרחיב את הפקד TCustomEdit שאחראי על 2 פקדים אחרים: הראשון הוא TMemo שזה בעצם סוג של עורך טקסט לקבצי טקסט "רגילים" ללא תכונות מיוחדות מעבר. הפקד השני הוא TEdit והוא הפקד שמאפשר לנו לקבל שורה של טקסט לרשום בה.

שימו לב שהרחבת הפקדים אינה דורשת מאיתנו עבודה עם ספרייה גרפית ספציפית, ולכן השינויים שלנו יתפסו בכל מקום בו ניתן להדר את התוכנית לזרוס שלנו, וזאת בניגוד ליצירת פקד מ0, אשר הרבה פעמים תדרוש מאיתנו התאמה זו או אחרת לספרייה הגרפית איתה אנחנו משתמשים (תלוי כמובן במה אנחנו רוצים ליצור).

עד כאן להקדמה, אז בואו נתחיל: להמשיך לקרוא

DRM או לכלא

הקומיקס של XKCD מציג הסבר בצורה הכי טובה שניתן לבעיה שנקראת DRM או Data Rights Managment אשר מנסים לדחוף לנו כל הזמן. את הקומיקס ניתן למצוא בכתובת הבאה:

http://xkcd.com/488

ראיון עם אילן שביט

לפני כמה שבועות, עלה רעיון שצריך להכיר טוב יותר את האנשים מאחורי הקוד הפתוח בישראל, ואולי להראות בעצם את הגישה של הקוד הפתוח בכלל ושל האנשים בארץ בפרט.

הראיון הבא הוא עם אילן שביט. אילן מוכר בקהילה בעיקר בזכות מזרים. חשבתי לספק יותר מידע עליו, ולהכיר בעצם את האנשים שתורמים לקהילה. להמשיך לקרוא

CSS Miami

התוכנה הבאה מנסה לספק עריכת אתרים בשיטת WYSIWYG, אשר אומרת "מה שאנחנו רואים זה מה שאנחנו מקבלים".

עריכת האתר מתבצעת ע"י יצירת קבצי CSS על כל דבר הגיוני שיהיה עם CSS, ובמקום שאנחנו נשמור את זה בעצמנו, התוכנה יוצרת עבורינו את הקבצי CSS בצורה "אוטומטית".

התוכנה עצמה כתובה בפיתון ומשתמשת ב QT4, ועובדת בלינוקס, Windows וכמובן Mac OS-X.

אני חייב לציין שלא הצלחתי להריץ אותה אצלי על מנדריבה 2008.1. אם היה לי ניסיון עם פיתון, אולי הייתי יודע לפתור את הבעיה.

אם יש לכם רצון לנסות את התכונה או לקבל, עוד פרטים ומידע ניתן למצוא אותם כאן:

http://css-miami.org

כמה אתה יודע ש 1+1=2 ?

הפוסט הבא אינו קשור לקוד פתוח או ללינוקס או תוכנה חופשית, אבל יכול אולי לעניין הרבה אנשים גם בקהילה הזו, ולכן אני גורם לפוסט להופיע גם בPlanet.

הרבה אנשים מדברים כמה חינוך ובתי ספר חשובים, אבל מתעלמים מהרבה בעיות שיש איתם. הבעיה הראשונה היא לימוד ללא מטרת ידע, אלא למטרת מבחן, כאשר מתרצים לנו את המטרה הזו שמבחן אמור להיות הכלי שיגיד וישקף את ידע התלמיד. התירוץ הזה מלווה אותנו אח"כ בכל צורה כדוגמת אוניברסיטה, ואפילו להתקבל למקומות עבודה. אנחנו מקבלים מבחנים.
מספרים לנו שזו הצורה היחידה לכמת ידע, אבל אם תשקיעו מחשבה אמיתית בתהליך, תראו שלכמת ידע זה בלתי אפשרי.

כלומר כמו שהכותרת שואלת, כמה אתה יודע ש 1+1=2 ?! כמה זה לדעת ? להמשיך לקרוא

FPC/Lazarus בעולם המסחרי

יש לי פוסט שכבר למעלה מחודש שאני מתלבט אם לפרסם או לא. הפוסט הוא על מוצר מסחרי נטו, שכל התוכנית העסקית של החברה שלו מבוססת על הימור של שימוש ב FPC.

הפוסט כמובן מדבר על המוצר. הבעיה שלי (וזו הסיבה שאני לא פרסמתי עדיין את הפוסט) היא שאני לא אוהב לעשות פרסומות לחברות מסחריות (זה התפקיד שלהן), וזו הסיבה להתלבטות שלי.

אז בפוסט זה אני הולך להזכיר גם את המוצר הזה, ולהראות זווית אחרת לFPC. להמשיך לקרוא

לקנות טלפון סלולרי חדש

יש לי טלפון סלולרי מאוד מעצבן שרכשתי לפני כמה שנים מחברת פרטנר (היא משווקת את אורנג' בארץ). הטלפון עושה בעיות והגומי שלו כבר כמעט ולא קיים, הלוגו של סמסונג היה צריך קצת דבק, והסוללה דורשת יותר טעינות מפעם (והיא גם מתחממת בזמן הטעינה).

כאשר אני משתמש בטלפון, אז לפעמים צריך ללחוץ כמה פעמים על הלחצנים בשביל שהם יגיבו, למשל בשביל לענות או לנתק. או מספר שמחייגים וכו'. הטלפון הזה פשוט לא עובד לי כמו שצריך.לצערי כמה שאני לא אוהב טלפונים, אני חייב אותו בתור כלי עבודה.

כאשר דורון דיבר על OpenMoko ועל כך שהוא רוצה לייבא אותו לארץ מאוד שמחתי, ומאוד רציתי להיות בין ברי המזל שיכולו לעבוד עם טלפון סלולרי פתוח (כמעט) למהדרין.

אבל כמו בכל סיפור טוב, העלילה חייבת להיות מסובכת, ובמקרה הזה את הסרט עושים במשרד התקשורת, ולכן אין עתיד ורוד בזמן הקרוב לפחות לגבי הבאת OpenMoko לארץ (דורון אנא תקן אותי אם אני טועה). ועכשיו שדורון העביר את הטיפול לידי עו"דים, זה בכלל רק יכול להסתבך.

אחד הדברים (מתוך כמה למעשה) שאני מחפש בטלפון הוא GPS, בגלל שאם אני נמצא באיזור לא מוכר, אני בד"כ הולך לאיבוד ולוקח לי זמן להגיע למקום. וGPS יכול לעזור לי (עכשיו בטח אנשים מתכננים להזמין אותי למקומות ושאני אמצע את עצמי במקום שאני אל אוכל לחזור ממנו :D).

עוד דבר שהתמכרתי אליו די מהר (אני שונא חברים שממכרים אותך לדברים שמבזבזים לך את הזמן וגורמים לך הנאה [ציניות]), שנקרא Geocaching. זהו בעצם משחק של חפש את המטמון באמצעות GPS וחשיבה יצירתית. בעיקרון מזינים נ.צ. של מיקום מסויים וצריך למצוא (כאשר מגיעים לשם) את המטמון שיכול להיות מקופסת פילם שבתוכה רושמים את השם, דרך מספר טלפון של טלפון ציבורי ועוד. זה ממש נחמד.

כמובן שלOpenMoko יש עוד הרבה דברים להציע לי. למשל שעון עצר שימדוד את הזמנים שלוקח לי לעשות דברים מסויימים. יומן פגישות, לוח שנה (אני מקווה שיש לו גם שעון עולמי שמתעדכן בשעון קיץ וחורף ישראלים), וכמובן מידע של דפי קשר כדוגמת טלפונים, דוא"ל ועוד. כל זה בנתיים אלו דברים שאני מחפש במחשב כף יד, שבמקרה גם תומך בתקשורת סלולרית 🙂

מנגד יש את נוקיה N95 (או N96 עד שאני אגייס כסף לקנות מכשיר חדש) שעמוס ביותר מידי דברים שאני לא צריך כמו מצלמה, נגן MP3 ועוד הרבה דברים שאני ממש לא מחפש מטלפון נייד או מPDA. העניין הוא שאני צריך GPS שהוא גם נייד (לGeoCaching) וגם כאשר אני נוהג (למה לעזאזל אין תחבורה ציבורית נורמאלית בארץ בניגוד לארצות האירופאיות שביקרתי בהן ?!).

את הטלפון הבא שלי, אני החלטתי לא לקנות בחברה סלולרית, כי אני לא רוצה הגבלות למינהן של נעילת SIM וכו'.בנוסף לכך שהרבה דברים שמגיעים בברירת מחדל בטלפון, נמכרים בתור ציוד נלווה בחברות הסלולר במקום לקבל את הטלפון עם. ככה שזה ממש לא משתלם.

אז מה אפשר לעשות בדיוק ? האם אוכל להנות מ OpenMoko מתישהו בשנה הקרובה, או אולי להנות קצת הרבה פחות מנוקיה (טוב יש לי חברים שעובדים בנוקיה, אז אל תקחו את זה אישית) ומה שהם מציעים.

לזרוס בעברית

אלעזר (לזרוס) מתורגם על ידי לעברית לפחות בממשק שלו.אחת השאלות העיקריות שאני נשאל היא מדוע אני מתרגם תוכנות לעברית (ועוד יותר מזה, גם אם הן לא בשימוש רחב של הקהל הישראלי).

ובכן התשובה היא פשוטה. אני מאמין שבתור דובר עברית כשפת אם (כן אני יליד הארץ, עוד פריט לביוגרפיה ש"אוספים" עלי), אני רוצה שהעבודה על מחשב תהיה בשפה שלי !

אנחנו מתקשים להשתמש בשפה העברית כאשר אנחנו עובדים על מחשב, בגלל שהרבה יותר קל לנו להתפס למונחים הטכניים באנגלית, אבל זה שגוי בגלל שאנחנו מאבדים את השפה שלנו בסופו של דבר.

זו הסיבה שאני עובד בממשק עברי (ה KDE 3.5.9 שאני עובד איתו מתורגם בזכות דיאגו לעברית) במחשב, וזו הסיבה שאני רוצה לראות כל תוכנה הניתנת לעברות, שתדבר עברית

הייתי מאוד רוצה עזרה ממתרגמים אחרים בתרגום לזרוס (זה לא רק קובץ po אחד שצריך לתרגם אותו, אלא יש הרבה כאלו, כאשר הקובץ הראשי הוא עם למעלה מ12 אלף שורות). אני תרגמתי לפחות חמישית מהטקסט ביום שבת האחרון, אבל עדיין זה דורש הרבה מאוד עבודה שאין לי הרבה זמן בשבילה.

אם עברית זו שפה שחשובה לכם בעולם המחשבים, אודה לכם אם תשקלו לעזור לי לתרגם את הממשק.

טכנולוגיה בראי ההיסטוריה

כאשר אנחנו מדברים כיום על מחשבים (וכנראה שבעתיד זה יהיה טכנולוגיה אחרת), כולם מדברים על איבוד הצורה לשימור מידע. הרי פורמטים משתנים, וכבר אין מידע שאפשר למצוא אותו בקערת חרס באיזו מערה בים המלח. ולכן ההיסטוריה שנשאיר אחרינו לא תשאיר הרבה.

מה שהרבה לא מבינים זה שבמהלך ההיסטוריה, הצורה לשימרת מידע כל הזמן השתנתה, ואיתה גם הטכנולוגיה שהמידע היה רשום.

קודם השתמשו בסלעים, אח"כ בחימר, לאחר מכן יצרו סיבים שאפשר לכתוב עליהם ויצרו מגילות… ועד למאה ה15 בה גוטנברג המציא את הדפוס, הטכנולוגיה השתנתה כל הזמן ותמיד ניסתה להשתפר. למשל השימוש במה שאנחנו כיום רגילים אליו (דפי פוליו שניתן לאגד אחד אחרי השני) הוא המצאה די חדשה יחסית מבחינה היסטורית, והיא לא היתה קיימת רוב ההיסטוריה הכתובה של בני האדם. למרות שיש לנו כל הזמן חידושים, מאז גוטנברג והתחלת הדפוס, העיקרון שלנו נשאר זהה, וזה דפים מול מסך מחשב (לפחות בשנים האלו).

היות וכבני אדם של המין "האדם הנבון המודרני" או Homo sapiens sapiens, אנחנו איכשהו מתוכנתים כל הזמן לשפר את תנאי המחייה שלנו (זו הסיבה לפי רבים מדוע אנחנו שרדנו והשאר נכחדו), ולכן גם הטכנולוגיה משתנה ואינה נשארת במקום. יום הדין שבו לא תהיה לנו יותר היסטוריה אומנם יכול להגיע, אבל אם נרצה לשמר את ההיסטוריה שלנו (שימו לב שרוב ההיסטוריה עד היום נשמרה על ידי בעלי אינטרסים בלבד), אז גם עוד 10,000 יש סיכוי שהמידע שאנחנו יוצרים היום ישמר רק בצורות אחרות לגמרי. זה הכל תלוי בנו. אז במקום להסתכל בחרדה לעתיד, עלינו ללמוד מהעבר בשביל שנוכל להבין מה עומד מולנו קדימה.

Interview with Ales Katona

Hello, this post is about an interview with Ales Katona (also known as Almindor) – A contributer to FPC, Lazarus and have few of his own open source projects as well such as Lentilwars and lnet.

I have asked Ales to have an interview with me regarding the open source projects and some information about himself, and I hope you all find it interesting as I have.

להמשיך לקרוא

לשאול שאלות נכון

"לשאול זה רגע של בושה, לא לשאול ולהישאר בור, זו בושה לכל החיים".

כאשר אנחנו מתמודדים עם מערכות (כל מערכת) שמסוגלות לעשות יותר מפעולה אחת, ישנם תמיד אנשים שצריכים עזרה. כאשר מדובר במערכות מורכבות (כדוגמת מחשב), גם אלו שעוזרים, מוצאים את עצמם לפעמים זקוקים לעזרה, מה שאומר שלא פשוט ללמוד מערכות מורכבות.

הבעיה מתחילה כאשר שואל השאלה אינו מוכן לתשובה, או אינו בעל סבלנות לקבל תשובה בכלל, שלא לדבר על לנסות מה שמציעים לו, או לנסות לזרום בכיוון התשובות.

עוד בעיה שנוצרת היא שאנחנו מקבלים שאלות כדוגמת "כאשר אני לוחץ על Enter הסמן לא מוריד שורה".

אני לא יודע מה אתכם, אבל אני לא יודע באיזו תוכנה מדובר, באיזו מערכת הפעלה, מה בדיוק רצו שהיא תעשה, מה ההגדרות שהיא נמצאת ולכן אי אפשר לעזור לשאלה כזו ללא קבלת פרטים נוספים.

יש המון דברים שברורים לשואל (כלומר השואל/ת יודע/ת מה הוא/היא עשה/ת ובמה מדובר), ולכן אין לו/ה הרגשה שגם אנחנו צריכים לדעת, הרי ברור שמדובר בTerminal שנמצא ב tty1 מה לא ?! להמשיך לקרוא

SEVEN LIVES MANY FACES חלק שני

לפני חודש שיחררו אניגמה את האלבום החדש של Seven Lives Many Faces.

לאחר הקשבה למוזיקה, אני חייב לציין שמייקל הצליח שוב פעם להמציא את אניגמה מחדש.

הפעם האלבום מחולק ל4:

  1. מוזיקה אלקטרונית שמושפעת מ Dance, אבל בניגוד למוזיקת Dance רגילה, אני מסוגל ואפילו נהנה להקשיב למה שהוא עשה.
  2. התרפקות קלה לעבר (זה מאוד מורגש ב"שיר" העשירי : Déjà Vu, אבל ניתן למצוא את זה בעוד שירים)
  3. ניסיון לגשת ל R&B באמצעות מוזיקה אלקטרונית
  4. השפעה קלה ממוזיקה אפריקאית

התוצאה היא אלבום מדהים, שגורם לנו להאזין לו הרבה מאוד בלי שימאס לנו. אני הולך לרכוש בקרוב את האלבום הזה לאוסף ואני ממליץ לכם בחום גם כן להקשיב למוזיקה ולרכוש את האלבום.

הקישור הבא הוא לשיר ה7 בדיסק הראשון. אני מקוה שתהנו ממנו כמו שאני נהנה. שם השיר הוא La Puerta Del Cielo (מצטער על האיכות):

http://www.youtube.com/watch?v=cWzU1zyvo4Q

ניסוי בתכנות

לאחרונה רציתי לעשות 2 ניסויים ולבדוק כמה דברים בתכנות. בעקבות הנסיעה שלי, החלטתי לשלב בין שני הניסויים שרציתי לעשות. הניסוי הראשון נועד לבדוק כמה פשוט לבנות CGI באמצעות שפת פסקל כאשר אני משתמש רק בכלים שמגיעים עם FPC. הניסוי השני היה לבדוק ספריות גרפיות לפיתוח, כאשר רציתי דבר ראשון לבדוק את image magic. להמשיך לקרוא