ארכיון יומי: 21 אוקטובר, 2008

הברזלים של הרובוט

אם במקרה מעניין אותכם קוד המקור של מערכת הטלפוניה הסלולרית של גוגל, אז הפוסט הזה בשבילכם.

המערכת כמובן נקראת Andorid והיא מתכוננת להיות בשימוש אצל יצרני הטלפונים.

במידה ואתם רוצים להדר/להשתמש בקוד המקור, החומרים הנדרשים הם ג'אווה 1.5 (ומעלה) ופיתון 2.4. הם ממליצים גם על אובונטו (או יותר נכון עובדים על אובונטו כשמדובר בלינוקס).

את הקבצים מורידים באמצעות GIT.

הרישיון עד כמה שראיתי הוא הרישיון של אפצ'י. אתם מוזמנים לקרוא אותו.

את קוד המקור כולל הוראות הורדה ניתן למצוא בכתובת:

http://source.android.com

הגישה של KDE

אם אתם עדיין לא יודעים, אז KDE שיחררו את עץ 4 של שולחן העבודה ליוניקס.

בעיקרון השיפור הוא שיפור מאוד משמעותי ולכן הוא נמצא בעץ משל עצמו, אבל ישנם עם המעבר הזה הרבה בעיות.

הבעיה הראשונה של KDE 4 היא בכך שחיסלו את הבסיס המקורי של KDE 3, ובעצם יצרו אותו מחדש. השכתוב הזה נועד לספק מערכת ווקטורית במקום מערכת שמבוססת על מפת סיביות, וזה עם שימוש בספרייה QT4 שגם היא שוכתבה ומספקת צורה שונה מעט בעבודה עם כלים גרפיים.

הבעיה הראשונה של KDE4 היא המחסור בתמיכה בהרבה מאוד דברים. בשביל תמיכה אחורה, צריך להחזיק קוד לתאימות אחורה, דבר שמסבך את המעבר. השכתוב הזה וחוסר התמיכה אחורה גורמים למערכת להיות פחות שמישה בתקופה ההתחלתית שלה, וגורמת למי שמחפש מערכת יציבה יחסית ושמישה להישאר בנתיים עם עץ 3.5, למרות שפרט לתיקוני בעיות קריטיות, אין עליו כל עבודה (שאני יודע עליה).

הגישה שKDE היו צריכים לדעתי ללכת, היא מעבר הדרגתי אל מה שיהיה בסופו של דבר גרסה 4. הסיבה היא בראש ובראשונה לתת אפשרות להתרגל. דבר שני, הפיתוח יכול לקחת יותר זמן ולהתפרש טוב יותר על פרק הזמן (למרות שלקח כמה שנים להגיע לגרסה 4) הזה, ולתת באותו הזמן אפשרות לתוכנות אחרות לתמוך בצורה הדרגתית יותר לגישה החדשה.

אבל בפועל הגישה שKDE נקטו בה היא זניחה של עץ 3, ובמקום להעביר את המשתמשים בהדרגה לגישה חדשה, הם עשו את אותה טעות של מיקרוסופט עם וויסטה ופשוט הכניסו בכוח את המשתמשים לגישה שונה, כשהמערכת רק חצי אפויה במקרה טוב. נראה שרק עכשיו המערכת מתחילה להיות שמישה יחסית, ועדיין יש לה לאן להתקדם בשביל לספק את התמיכה הבסיסית שרובנו צריכים.

דבר אחד אפשר ללמוד ממה שלדעתי הוא שגיאה העיקרית שנעשתה בפרוייקט, וזה לעשות דברים בהדרגה ולא גישה של "הכל או כלום".