הגישה של KDE

אם אתם עדיין לא יודעים, אז KDE שיחררו את עץ 4 של שולחן העבודה ליוניקס.

בעיקרון השיפור הוא שיפור מאוד משמעותי ולכן הוא נמצא בעץ משל עצמו, אבל ישנם עם המעבר הזה הרבה בעיות.

הבעיה הראשונה של KDE 4 היא בכך שחיסלו את הבסיס המקורי של KDE 3, ובעצם יצרו אותו מחדש. השכתוב הזה נועד לספק מערכת ווקטורית במקום מערכת שמבוססת על מפת סיביות, וזה עם שימוש בספרייה QT4 שגם היא שוכתבה ומספקת צורה שונה מעט בעבודה עם כלים גרפיים.

הבעיה הראשונה של KDE4 היא המחסור בתמיכה בהרבה מאוד דברים. בשביל תמיכה אחורה, צריך להחזיק קוד לתאימות אחורה, דבר שמסבך את המעבר. השכתוב הזה וחוסר התמיכה אחורה גורמים למערכת להיות פחות שמישה בתקופה ההתחלתית שלה, וגורמת למי שמחפש מערכת יציבה יחסית ושמישה להישאר בנתיים עם עץ 3.5, למרות שפרט לתיקוני בעיות קריטיות, אין עליו כל עבודה (שאני יודע עליה).

הגישה שKDE היו צריכים לדעתי ללכת, היא מעבר הדרגתי אל מה שיהיה בסופו של דבר גרסה 4. הסיבה היא בראש ובראשונה לתת אפשרות להתרגל. דבר שני, הפיתוח יכול לקחת יותר זמן ולהתפרש טוב יותר על פרק הזמן (למרות שלקח כמה שנים להגיע לגרסה 4) הזה, ולתת באותו הזמן אפשרות לתוכנות אחרות לתמוך בצורה הדרגתית יותר לגישה החדשה.

אבל בפועל הגישה שKDE נקטו בה היא זניחה של עץ 3, ובמקום להעביר את המשתמשים בהדרגה לגישה חדשה, הם עשו את אותה טעות של מיקרוסופט עם וויסטה ופשוט הכניסו בכוח את המשתמשים לגישה שונה, כשהמערכת רק חצי אפויה במקרה טוב. נראה שרק עכשיו המערכת מתחילה להיות שמישה יחסית, ועדיין יש לה לאן להתקדם בשביל לספק את התמיכה הבסיסית שרובנו צריכים.

דבר אחד אפשר ללמוד ממה שלדעתי הוא שגיאה העיקרית שנעשתה בפרוייקט, וזה לעשות דברים בהדרגה ולא גישה של "הכל או כלום".

6 מחשבות על “הגישה של KDE

  1. מאיר

    הם עשו את זאת בכל מעבר בגרסאות עיקריות בעבר, זה לא משהו שאמור להשפיע במיוחד.

    צריך לזכור שגרסאות עיקריות של KDE מקבילות לאלו של Qt. החבר'ה מ-Qt משנים API בגרסאות העיקריות של ה-toolkit, כך שמעבר הדרגתי הוא בגדר בלתי אפשרי.

  2. אורן

    ולהוסיף לדברי מאיר, גם GTK "התחיל מחדש" כשיצאה גרסה 2.
    מאמין שזה גם השפיע על גנום באופן דומה, אבל כמשתמש KDE אני לא בטוח.

    המעבר האיטי צריך להיות תפקידן של ההפצות, בלאפשר תאימות טובה אחורה.

    תודה על הסקירה.

  3. ik_5 מאת

    מאיר, אורן, יש הרבה ש KDE יכולים לעשות בנידון.
    בניגוד ל GTK ששם דווקא יש תאימות אחורה (כולל ל GTK1) מבחינת API, ל QT אין בכלל.

    KDE יכולים לגשת לזה גישה שונה אבל, של API אחיד לבניית המערכת שלהם שבעצם עושה wrapper לפקודות QT, דבר שאומר בסופו של דבר אפשרות לעבוד עם כמה גרסאות (גבוהות) שונות של QT במערכת אחת.

    אורן, נראה כרגע לפחות שההפצות השונות לא יודעות מה לעשות עם KDE 4. הן מצד אחד מספקות אותו, ומצד שני מספקות גם תמיכה ב KDE 3. הרבה הפצות העבירו את ברירת המחדל ל KDE 4 למרות שהוא עדיין לא מתאים למשתמש ה"פשוט" ואינו מספק מבחינת התמיכה שלו.

  4. ik_5 מאת

    ב GTK2 עדיין יש לך פקודות שמקורם ב GTK 1.2 אבל אתה מקבל בתיעוד המינימאלי שקיים הודעה על כך שהם deprecated ולא להשתמש בהם, ואם התיעוד מספיק טוב, הוא גם נותן לך את השם של הפונקציה שכן יש להשתמש בה.

  5. Drazick

    ביום שללינוקס יהיה ממשק עם היגיון ופיתוח מסודרים וברורים היא תוכל להוות אלטרנטיבה.
    כיום, לפחות מהצד, זה נראה ערב רב של רעיונות מעולים ללא רעיון מארגן.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s