ראיון עם נדב ויניק

את הראיון הבא, ערכתי עם נדב ויניק. את השם של נדב אני מכיר כמה שנים, אבל רק אחרי שחבר משותף, ביקש ממני לברר את הפרטים של נדב בשביל עבודה שהוא חשב שנדב מתאים לה, שדיברתי עם נדב מעבר לפורומים.

נדב הוא אדם מאוד מעניין, ובמידה ואתם רוצים להבין יותר לעומק את עמותת "המקור", אני חושב שראיון זה יעזור לכם להבין את העמותה יותר לעומק.


ש: ספר קצת על עצמך, מי אתה ומה אתה עושה ?
ת: אני בן 24, מתכנת PHP. כמו כן, אני חבר וועד בעמותת המקור כבר שנתיים וכרגע אני עובד במנדריבה ישראל ואפורדי.

ש: מתי לראשונה נתקלת בקוד הפתוח בכלל ובלינוקס בפרט ?
ת: נתקלתי שהייתי בכיתה יוד (או ט') שקיבלתי חוברות של פיסי מגזין מדוד שלי ובאחת מהן הייתה כתבה על כמה עמודים על לינוקס מאז התחלתי להתעניין (זה יכול להיות גם PCMEDI, הוא היה מנוי לשניהם, אז ייתכן שזה אפילו אותו כתבה שאילן שביט נתקל).

ש: ומה עשית אחרי שקראת ?
ת: הראתי את הכתבה למורה שלי אלקטרוניקה, והוא אמר שיש לו דיסק של לינוקס שנתנו לו. זה היה דיסק התקנה של סוזה.
ההתקנה לא הגדירה טוב את הX ומכוון שWhatsup לא עזר לי במיוחד כאן (חיפשתי פעם את השרשור הזה שלי, אבל לא מצאתי), אז חזרתי לWindows, אבל עדיין הייתי עקבי והתעדכנתי בקהילה סביבו.
היו בהמשך עוד כמה ניסיונות של רד האט, פדורה, דביאן ואחרים, עד שבסוף התמקמתי על מנדריק 9 והמשכתי איתה עד אחד 2006 שבדרך גם עבדתי עם קזית.

ש: מתי נכנסת חזק יותר ללינוקס אחרי החוויה הרעה שעברת ?
ת: אני לא זוכר מתי התחלתי לעבוד חזק עם לינוקס, אני מניח שעוד לפני הצבא.

ש: ומה חיפשת בלינוקס ?
ת: לא חיפשתי כלום, אהבתי את הרעיון, וניסיתי להשתמש בו בתור תחליף לwindows.

ש: עם איזו הפצה אתה עובד כיום ?
ת: בתקופה האחרונה, אפילו השנה שנתיים האחרונות, הפצות הלינוקס התחילו לאכזב, הם נהיו פחות ופחות יציבות, לכן אני עובר מידי פעם מאחת לשנייה ואף אחת לא עובדת בצורה סבירה. כרגע אני מתכתב מאובונטו.
אני מחפש בהפצה יציבות, שלא תפריע לשימוש שוטף. שאני לוחץ על תפריט מערכת, הפנל לא יתקע למשל. וגם שיהיו תכנות מעודכנות

ש: אז למה אתה בוחר דווקא בלינוקס ולא במערכת אחרת, לדוגמא FreeBSD ?
ת: היו לי מחשבות, לנסות שירדו דיי מהר, מסיבה אחת פשוטה.
אני לא משתמש בלינוקס, אני משתמש בהמון כלים מסביב ותכנות קצה שהן אילו שמשתמשות בו. אותן תכנות קיימות אומנם גם כBSD, אבל לי כמשתמש זה לא משנה מה הקרנל כל עוד שיעבוד טוב.
כמו כן, מכיוון שלינוקס הרבה יותר פופולרית, אז גם התמיכה בחומרה תהייה גדולה יותר. בנוסף לפי מה ששמעתי, PCBSD, הכי ידידותית למשתמש, אבל שיטת החבילות שלה, תגרום להעמסת הדיסק הקשיח וגם, הבעיה היא לא הקרנל, זה לא יעזור לי לנסות עוד הפצה, אלא יש המון באגים בתכנות עצמם שמפריעים לי. כמשתמש דיווחתי פעם הרבה על באגים, זה לא עוזר. צריך שייקחו את לינוקס בשולחן העבודה יותר ברצינות וחברות ישקיעו הרבה יותר משאבים במתכנתים שידאגו לכך, וזה גם לא צריך להיות התפקיד שלנו כצרכנים, למרות שזה קוד פתוח ומשתמשים יכולים לעזור לבנות אותו, גרסאות שמוכרזות סופיות צריכות להיות שמישות מאוד שהמשתמש רק השתמש בהם. בשביל בדיקות משוחררות לציבור גרסאות אלפה בטא וRC, כדי שמשתמשים יוכלו לעזור לפני השחרור, אבל אחרי השחרור אין שום סיבה להפוך את המשתמשים לאנשי QA.

ש: איך לדעתך ניתן להשיג מצב שכזה ?
ת: שחברות יתחילו לשתף יותר פעולה בניהן. שמעתי על מקרים שחברות כמו רד האט ואחרות לא תורמות קוד חזרה לפרויקטים, וגם Canonical גורמת לבעיות בתרגומים ע"י פיצולים מהפרויקטים הראשיים וכמובן, ישקיעו יותר במוצר לפני שמשחררים אותו לציבור.

ש: איך הגעת להיות חבר ועד של עמותת המקור ?
ת: הלכתי לאספה הכללית, שחר שמש נדמה לי שאל אם יש עוד מישהו שרוצה להגיש מעומדות, אז הצבעתי, מלמלתי כמה דברים, והייתה לי תחרות צמודה להיכנס, ארבע הצבעות בלבד, לעומת שלוש למישהו אחר שבכלל לא הגיע, ורק שלח מייל שהוא מעוניין להיבחר.

ש: מה משך אותך להתמודד בכלל לתפקיד הזה ?
ת: הייתה החלטה של רגע.

ש: ואחרי שנבחרת, מה מצאת בעצם ?
ת: מצאתי? עשיתי כל מיני פעילויות שקשורות לעמותה כמו ארגון דיסקים לברוכים הבאים וכו'

ש: ואתה מצטער על שנבחרת ?
ת: לא, להפך, עזרתי בהרבה דברים. שם [בהמקור] הרגשתי יותר מועיל מאשר לשלוח באגים😛

ש: ואיך אתה מצליח להתמודד עם הפוליטיקה שהתפקיד דורש ?
ת: אין פוליטיקה, יותר מידי אנשים פוחדים להיכנס לכאן בגלל "פוליטיקה", לא סוקלים אף אחד באבנים ואתה לא צריך לעשות שום דבר על מנת להגן על מקומך. אם מישהו בוועד רוצה לעשות משהו, מספיק שעוד חבר וועד מסכים אז העניין מתקבל. אין כאן שום דבר מורכב.

ש: נראה שיש הרבה חוסר הבנה למה שהמקור עושה, אתה יכול לתת דוגמאות למה המקור עושה ?
ת: במהותו הוא נועד להיות ארגון ייצוגי לקהילת הלינוקס וקוד הפתוח במקומות בהם אנשים רגילים לא יכולים להשפיע, למשל להשתתף בוועדות בכנסת.
בנוסף לכך המקור הוא גוף שפועל על פי מתנדבים, שאינם חייבים להיות חברים או ידידים של המקור, והם מארגנים מסיבות התקנה, סדרת ברוכים הבאים וכו' כמו כן המקור עוזר לאותם מתנדבים, בדומה לדוגמה של הדיסקים.
וכל עזרה שיתבקש בהנחה שהדבר יאושר ע"י הוועד.

ש: בוא ואתן דוגמא ונראה אם אני מבין את התפקיד של המקור. נגיד ואני מעוניין לקדם את השימוש ב FPC ולזרוס בבתי הספר, האם המקור יכול לעזור לי לקדם דבר כזה ?
ת: האם יש לך רעיון איך המקור יוכל לעזור לך עם זה?
זה עדיין כללי מידי. ניתן לפנות בפניה רשמית מעמותת המקור למשרד החינוך בנוגע לכך. אבל אני בטוח שאתה מאמין כמוני שזה לא יעזור הרבה.

ש: אז איך כן המקור יכול לסייע לקדם דברים ?
ת: הוא יכול לסייע במידת האפשר, אבל אם לך אין רעיון במה המקור יכול לעזור, למה שלנו יהיה? כמו כן אם למשל הייתה וועדה על כך, ניתן לשלוח נציג של המקור, והיו אנשים שעשו זאת. ושלחו לנו פרטים של ישיבות, ושלחנו נציג אליהם, או אף מינינו את אותו אדם שפנה כנציג אליהם בתור אחד שמכיר את הנושא.

ש: אז מה בעצם נדרש ממני בשביל שתוכלו לסייע לי לקדם נושא זה או אחר שקשור לתוכנה חופשית ולקוד הפתוח ?
ת: דבר ראשון, לחשוב על הצעה ממוקדת על איך המקור יכול לעזור. זה נחמד להגיד שהמקור צריך לסייע ללינוקס בבתי הספר, אבל זה לא מספיק. להגיד שבבית ספר מסוים צריכים מחשבים ואולי כדאי לעניין אותם בכיתת לינוקס זה משהו אחר.
המקור פועל בזכות ובגלל המתנדבים שלו, ככל שיותר אנשים יתנדבו לעזור בו, כך הוא יוכל לפעול הרבה יותר טוב. בנוסף אותם מתנדבים לא צריכים לפחד להתמודד לוועד המקור, להפך זה טוב שהוועד יהיה מורכב מהמתנדבים הכי פעילים שלו.

ש: מה ההתמודדות הזו בעצם דורשת ממי שהתקבל לוועד ?
ת: שום דבר. אם כי לא יזיק שיעשה משהו😛
וגם לא יזיק ורצוי שיעקוב אחרי רשימת התפוצה של המקור.

ש: האם אתה תורם דברים לקוד הפתוח מעבר לפעילותך בהמקור ?
ת: דיווחתי על הרבה באגים, דאגתי שמספר חבילות לא רשמיות שקשורות לעברית בארץ' יכנסו למאגרים הרשמיים שלו. כרגע אני יותר משתמש, ויש לי בלוג שרוב הפוסטים שלו הם על קוד הפתוח.

אני: תודה רבה על הראיון.

5 מחשבות על “ראיון עם נדב ויניק

  1. ik_5 מאת

    זו היתה דוגמא לאיך לא לפנות להמקור. אבל זה מאוד מדאיג שמשרד החינוך כל הזמן הולך רק לכיוון מיקרוסופט, ולכן זה יכול להיות אינטרס די טוב של כל הקוד הפתוח בארץ לצרות שדווקא FPC (קרי, מוצר קוד פתוח) יהיה בבתי הספר ולא כלים של מיקרוסופט.

  2. דורון

    אישית, אני חושב שנדב קצת טועה ביעניין מסויים.
    מצד אחד הוא נותן את המקור כדוגמה, ובא ואומר מי שרוצה לעשות ויש לו תוכנית אופרטיבית יכול לעשות במסגרת של המקור … לזה אני מסכים.
    אולם, מהצד השני כאשר הדבר נוגע להפצות הלינוקס, נדב מצפה שהחברות הפצה ייקחו יוזמה ויטפלו בצורה כזו או אחרת בסביבת ה Desktop Linux .
    לדעתי , צפייה כזו , היא "מוגזמת" ויוסבר.

    בשונה מהמקור, הפצות הלינוקס הן חברות שמניע אותן העיניין הכלכלי / עסקי . סביבת Desktop למשתמש הקצה הביתי – אינה סביבה שמישהו הצליח לבנות בה מודל רווחי , לכן שום מפיץ לינוקס לא שם לו למטרה לכבוש את ה desktop הביתי, תוך בניה של תוכנית עסקית אמיתית סביב זה .
    נכון, יש הפצות לינוקס שמספקות סביבת desktop נחמדה (אובונטו / מנדריבה) , אבל המשתמש קצה הביתי מקבל את הלינוקס הזה בחינם – עד היום, אף הפצה לא הצליחה לבנות מודל עסקי סביב הצרכים של המשתמש הביתי (ואגב יש לזה הסבר ,, רק שהוא קצת ארוך ) – ולכן אי אפשר לצפות ממישו שיעשה את זה .
    מה שכן, גם בעיניין הזה יכול להיות שצריך לאמץ את הגישה של המקור ..

    – דורון

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s