מי מפחד מעברית ?

במהלך הסוף שבוע האחרון עשיתי סקר מול הרבה אנשים שאני מכיר בשיחות IRC. הסקר שנשאל היה בראש ובראשונה להבין האם בכלל אנשים (במדינה ולא רק האנשים עצמם ששאלתי) שאנגלית היא לא שפת האם שלהם, מעדיפים תוכנה באנגלית או בשפה שלהם.

למעשה פחות או יותר כולם ענו את התשובה שבמדינה שלהם מעדיפים לקבל את התוכנות מתורגמות לשפת האם באותה מדינה.

החלק השני של השאלה היה להבין האם הם רוצים גם כלים מקצועיים כדוגמת IDE או מהדר מתורגמים, או להשאיר אותם בשפה האנגלית. גם כאן התשובות היו לתרגם כל דבר שאפשר, ומה שלא מתרגם מבחינה מקצועית (כלומר מונח מקצועי, שם של טיפוס וכו'), להשאיר באנגלית.

אני לא מצליח להבין מדוע בארץ אנשים כל כך לא אוהבים תרגום של תוכנות ונצמדים לאנגלית ללא שום סיבה שנראית לעין.

7 מחשבות על “מי מפחד מעברית ?

  1. תומר

    יש לכך מספר גורמים –

    א. עברית נכתבת "הפוך", וממשקים המשלבים מילים באנגלית עלולים להיות מסורבלים. אין בידי מחקרים, אבל אני לא אתפלא אם יגלו כי העין האנושית מתעייפת הרבה יותר מהר בקריאה של טקסט מעורב מאשר טקסט שזורם בכיוון אחד ויחיד.

    ב. בשפות אירופאיות נוהגים לערבב מושגים משפות אחרות וזה נתבע בשפה. למשל, למיטב הבנתי לרוסים ואחרים אין מילה טבעית למחשב, אבל המילה האנגלית מתיישבת בשפה שלהם טוב יותר מבעברית.

    ג. ישנם מקומות מסויימים בעולם שמבחינתם ממשק בשפה זרה הוא פגיעה באגו שלהם, ולכן יעשו הכל בשביל שהממשק יהיה בשפה שלהם. בארץ אנחנו מושפעים מהמערב ומעוניינים להידמות אליהם ככל האפשר, ולכן נעדיף להיות דומים אליהם עם ממשקים בשפה זרה.

    ד. ממשקים בעברית פשוט לא נראים טוב, או מייצרים כל מיני באגם מעניינים. למשל פקדי סגירת החלונות ב־Windows שמחליפים מקום לפי התוכנה הפעילה.

  2. ik_5 מאת

    תומר זה תירוצים בסופו של דבר.

    א. עברית לא נכתבת הפוך, היא נכתבת מימין לשמאל. מה היפניים והסינים יגידו שלהם יש חוקים הרבה יותר מסובכים מעברית ? או מה יגידו דוברי הערבית ששם לא רק שהטקסט נכתב מימין לשמאל, אלא גם מתחלף בהתאם למיקום בטקסט. כלומר אות יכולה להיות אות התחלה, אמצע או סוף (ולא לכל אות יש את כל המצבים האלו). עדיין הם מעדיפים את הדברים בשפה שלהם.

    ב. גם בעברית נוהגים הרבה מאוד שנים לערבב מוסגים זרים. סתכל על השפה שלנו, אנחנו מערבבים ערבית, אנגלית, יידיש, גרמנית מרוקאית ועוד כמה שפות בעברית שאנחנו מדברים. אני לא מבין איפה ההבדל כאן.
    אם תשאל את הסבים שלך (אם הם היו בארץ בזמן המנדט הבריטי), הם יגידו לך שהיה להם סרטיפיקט (ולא תעודה). איפה כאן אין שימוש בלועזית בדיוק ?!

    ג. שפת האם שלי היא עברית. נולדתי בארץ, ואני משתמש בעברית בכל דבר שאני עושה. למה כאשר אני עובד על המחשב זה צריך להיות שונה ?!

    ד. ומי אשם שהממשק לא נראה טוב ? למה לקפוץ לתוכנה סגורה כמו Windows ? בוא נקח את OOo שעדיין בגרסה 3 אם אני בממשק עברי, אז אני לא מצליח לראות עברית בכותרת של טאבים לא פעילים. או בKDE ו גנום שהופכים לי גם כן את הכיוון של ה Scrollbars כאשר אני נמצא בסביבה עברית, כאשר לא בהכרח ביקשתי מהם את זה, אבל אין לי על זה שליטה. אבל זה בגלל שאנחנו לא מנסים לקבוע מה אנחנו רוצים מהמושג של "תמיכה בעברית". אתה יודע כמה פעמים הייתי צריך להסביר לאנשים שליצור אתר שתומך בעברית לא מספיק להשתמש ב dir: RTL, וזה לא נתפס אצלהם ? אם אנחנו לא מבינים מה אנחנו רוצים ממשק עברי, איך אנשים מבחוץ יכולים לספק לנו תמיכה על זה ? ואם אנחנו נקבע שבגלל שזה "הפוך" מלטינית, אז אנחנו נעבוד עם אנגלית, לא בדיוק יפתור את המצב.

    ככה ששוב השאלה שנשאלת: מי מפחד מעברית ?

  3. ארתיום

    הכל עניין של הרגל. לדוגמה, בממשקי web אני בפירוש מעדיף עברית, כי זה יותר טבעי וגם מתאים יותר לקריאה/כתיבה מימין לשמאל.

    תכנות אני מעדיף באנגלית, רק בגלל הרגל פשוט והכרות עם מינוח.

    אבל יש סיבה אחת נוספת: אם הממשק **כולו** מתורגם ב־100% ומסודר מימין לשמאל אז באמת אין בעיה. אבל כשהתכנה חצי או אפילו 3/4 מתורגמת עדיף אנגלית, לפחות זה יהיה אחיד ולא תצטרך לנחש למה התכוון המשורר כשאמר "Go to options for fix this problem" אבל בעצם התפריט הוא "אפשרויות".

    כמובן מקרה כזה הוא מאוד פשוט, אבל בעיה היא שרוב התכנות מתורגמות 3/4 או 90% ודווקא המקרים הבעייתיים לא מתורגמים.

    בנוסף, לא סובל תכנות מתורגמות עם תפריטים בצד שמאל או לא מתוגרמות עם תפריטים בצד ימין (ראה ערך gnome).

  4. ארתיום

    אגב, לגבי IDE. יש שלוש סיבות לעבוד איתו באנגלית:

    1. היותר עצובה. מי לעזאזל יבין מה זה בונה והורס? אנשים בקושי מבינים כשאתה אומר להם מחלקה. כן, זאת בעיה של "חינוך לקוי" אבל, זאת המציאות. אם לא יצא לי לקרוא ולכתוב בווטסאפ, היה לי מאוד קשה להסתדר עם מינוח עברי.
    2. יש המון מונחים שלא מתורגמים או אין עליהם "תגרום אחיד". למשל, תרגם overloaded virtual member function? או interface class? (עדיין אין אחידות בין "ממשק" לבין "מנשק". לכן, בשביל זה צריך להטמיע את התרגומים באקדמיה ובתי ספר ולאחר מכן בתכנות (או במקביל).
    3. רוב הספרות המקצועית/מדריכים באנגלית. קשה מאוד להתמצא בעברית כשבראש מינוח באנגלית (רא סעיף אחד)

    בקיצור מדובר בבעיית ביצה ותרנגולת, שלא סביר כי תיפתר בקרוב.

  5. יוחאי

    בפשטות ? הרבה יותר קל לחפש מידע כשיש בעיה.
    יש לך מה, 7 מיליון משתמשים בעברית ? יש "קצת" יותר משתמשים באנגלית, הסיכוי למצוא הסברים ומדריכים באנגלית גבוה יותר.
    אצלי באופן אישי זאת גם היתה הדרך ללמוד אנגלית כי בבית ספר היתה מורה גרועה ולא הצלחתי ללמוד ממנה כלום, בסוף התרגלתי שממשקים זה משמאל לימין והפסקתי להתקין לעצמי תוכנות בעברית לגמרי.
    בעיה נוספת היא שלא כל תוכנה מתורגמת, נניח שאני עובד בשתי תוכנות במקביל, אחת בעברית ואחת באנגלית (פחות מפריע השפה, יותר מפריע לי השינוי של הכיוון), אני צריך לעשות עכשיו ג'אגנלינג בראש עם הממשק ומוציא על זה משאבים שהייתי יכול לחסוך ולעבוד מהר יותר.

    אני מניח שיש אנשים שצלהם זה איזשהיא גאווה לאומית או משהו כזה מכוון שמעולם לא ראיתי טעם להתגאות במשהו שמישהו אחר עשה (אח שלי\חבר שלי\דוד שלי\השכן ממול) אין לי רגש כזה אז אולי זה גם משחק תפקיד.

  6. יואל ליאון

    המממ… בתור סטודנט לספרות עברית למדתי שהשפה העברית מאוד גמישה ופשוט לא "אוהבת" דיבורים ואווירה טכניים. לדעתי זה גם מסביר למה לא יצרו בודק דקדוק עברי. בעברית אפשר לתחמן בין הכללים הרבים ובאמת יש הרבה חוקים בלשון העברית. העברית הופסקה לפני אלף שנה והתחדשה רק לפני 150 שנה. השפה נמצאת במצב בטא. למשל הייתי רוצה לכתוב עברית עם לאטך, אבל הסביבה די מוזרה לי. אז ארתיום צדק כשהוא אמר שלאטך ועברית לא מסתדרים ביחד. הייתי רוצה לאטך עברי בכיף, אבל כנראה זה יקח זמן לגייר את לאטך. זה מה שאני חושב.

  7. אדוה

    אני מסכימה עם תומר, יוחאי וליאל לגבי המגבלות של עברית בכל מה שקשור בשפה הטכנית. בעיה נוספת היא חוסר האחידות בתרגומים. ראו מה קורה עכשיו בתרגום של פייסבוק – איך על כל מונח שמתרגמים שם צריך לקיים הצבעות, כי בכלל לא ברור איך המינוחים היומיומיים למדי בפייסבוק יכולים להיתרגם לעברית.

    ולפעמים אני נתקלת בזוועות עולם, לדוגמא בפלטפורמת MOSS של מיקרוסופט, מי שפותח בלוג לא מפרסם פוסטים, אלא "הצבות". כן, כן. כבר שנה ועדיין לא הצלחתי להתגבר על השוק שאחז בי מבחירת התרגום המטופשת הזו.

    הסתייגות שאני רוצה לציין, היא שמשתמשים "בסיסיים" יותר, דווקא מעדיפים ממשקים מתורגמים לעברית. את ההתנגדות לממשק העברי ניתן למצוא בהקשר לתוכנות טכניות מתוחכמות ו/או אצל משתמשים יחסית מתקדמים.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s