ארכיון חודשי: ינואר 2009

ההיסטוריה של האינטרנט

אם מעניין אותכם איך האינטרנט נוצר או סתם אתם משועממים או רוצים לנקות קצת את הראש, אתם מוזמנים לראות את ההיסטוריה של האינטרנט ב8 דקות בקישור הבא:

http://www.youtube.com/watch?v=9hIQjrMHTv4

מה יש להם להסתיר ממני ?

אני מסכים לקבל באמצעות הודעת מסר קצר (SMS) והודעה אלקטרונית (אי מייל), הצעות שיווקיות ופרסומות מפרטנר (של פרטנר ושל ושותפים עסקיים) על מנת להתעדכן במתנות, בהטבות ובמבצעים. הייתי צריך לעדכן את הסיסמה לי באתר של אורנג', ונתעלם כרגע מזה שהיו לי הרבה בעיות עם זה, אבל האם אתם בכלל מצליחים לקרוא מה הם רוצים שאני אסמן ב v ?

ובכן, אם אתם לא מסוגלים לקרוא, אז אחרי הבדיקת עיניים שתעשו, תדעו שרשום שם: "אני מסכים לקבל באמצעות הודעת מסר קצר (SMS) והודעה אלקטרונית (אי מייל), הצעות שיווקיות ופרסומות מפרטנר (של פרטנר ושל ושותפים עסקיים) על מנת להתעדכן במתנות, בהטבות ובמבצעים."

הסיבה שאני יודע מה רשום שם זה לא בגלל שהראיה שלי חדה יותר מ6/6, אלא בזכות ב copy paste שעשיתי לטקסט.

מי מפחד משיתוף ?

האתר Slashdot מדווח שמאז שמונטי פיתון שיחררו חלק מהקטעים שלהם לחופשי ב youtube, חלה עליה דרמטית בקניית ה DVD של הקבוצה באתר Amazon.

אומנם אני לא מחובבי מונטי פיתון, וגם התכנות בשפה שלהם לא בדיוק מצליחה לסחוף אותי, אבל זה נתון מאוד מעניין. זה אומר שאם תינתן לאנשים אפשרות להנות מפתיחת מוצר, אז יש סיכוי שהם יסכימו גם לשלם עליו, מאשר לגנוב אותו.

מעניין אם זה נכון לגבי עוד דברים, כמו תוכנה ומוזיקה.

כשהקוד חוזר לנגוס בך…

ב2002 יצרתי קוד שמדגים איך להתעסק בדלפי עם XML. ב2003 שיחררתי את הקוד לחופשי, והכנסתי אותו לכמה מקומות, אחד מהם אתר ישראלי מסויים.

היום De-Panther הפנה את צומת ליבי לקוד שמתעסק עם ניתוח ושמירה של קבצי XML, כאשר יצרתי הדגמות שונות לשימוש, וכתבתי (באנגלית אשר יגרום לשלומי פיש לקחת נשק ולירות בי במקום [גם ככה הוא קרוב לזה עם כל השגיאים שאני עושה גם בעברית] להמשיך להעיר לי) קוד מאוד מתוסבך עם הערות בכל מקום.

אני חייב להגיד שאם לא הייתי יודע שאני כתבתי את הקוד (גם De-Panther אמר את זה) בחיים לא הייתי מנחש שזה קוד שלי. הסגנון שלי שם פשוט רע.

פשוט מפחיד לראות קוד כל כך ישן שלך חוזר לנגוס בך ואי אפשר להגיד "מי האידיוט שכותב ככה קוד, אפשר לפשט אותו וליצור אותו כל כך יותר טוב".

טוב עכשיו אני צריך לצאת מההלם :).

רבע סיכום שנתי

2008 נגמרה לה, ולפני חודש התחיל חג המולד, שאחריו היה סילבסטר, וישראל נכנסה למצבע בשם עופרת יצוקה. השם נבחר בגלל חג יהודי שנחגג באותו הזמן – חנוכה.

בעקבות המלחמה, חלה עליה משמעותית בכניסה לאתר שלי. התחלתי לחקור את הנושא, וגיליתי שהסיבה העיקרית לכניסה לאתר שלי לא היתה בגלל התקפות שמנסות לעשות לי defacement (שגם ככה מתרחשות בדרך קבע, אבל מה לעשות שאין לי sql injection [אני אפילו לא משתמש במסד נתונים, שלא לדבר על כך שאין לי קוד שכתוב ב PHP והמערכת שהוא מריץ נכתבה על ידי בשביל ללמוד את שפת רובי]). הסיבה היא הרצון לקבל תרגום אנגלי לתוכן עברי.

גיליתי שהסוג referrer הנפוץ ביותר היה hebrew to english converter. הסיבה לכך תמונה כמובן בפרוייקט ניסוי שלי, שמשום מה יצא במקביל לפרוייקט של אילן.

אני חושב שהם לא ציפו לקבל קוד מקור או משהו שאמור לעבוד רק בלינוקס, כי לא ראיתי שהורידו את הקובץ של הפרוייקט. בכל מקרה, נראה שהפרוייקט הקוד פתוח הבא שאני צריך לעשות זה מילון המרה בין עברית לאנגלית (והפוך), ולספק פתרון פתוח למה שגוגל עושים 🙂

מישהו רוצה להתחיל ?

Depicting colours of emotions

השיר הבא מבוצע ע"י הלהקה Quidam. הלהקה היא להקה פולנית המנגנת רוק מתקדם, ונחשבת לאחת מלהקות הרוק המתקדם הכי טובות של העשור הנוכחי.

פירוש השם הוא אדם, או מישהו והוא לקוח מלטינית קלאסית. מבטאים את השם קי-דאם.

הלהקה החלה את דרכה ב1991 ונקראה בשם Deep River . סגנון המוזיקה שהלקה נגנה בהתחלה היה רוק כבד בשילוב של בלוז.  ב1995 הם החליפו את השם ל Quidam ונשארו עם השם עד היום.

ללהקה היתה תחלופה מאוד גדולה של זמרים, עד שהם התגבשו, ואחרי הגיבוש, הם שינו את סגנון המוזיקה לרוק מתקדם בעיקר, עם ההשראה של Camel, King Crimson, Genesis, Pink Floyd ואחרים.

סגנון המוזיקה שלהם נחשב יחסית כבד, ורק אנשים שממש אוהבים את הסגנון מצליחים להתחבר אליו, ולשם הלהקה מכוונת – לאנשים שאוהבים מוזיקה כבדה עם מצבי רוח.

הלהקה הצליחה למשוך אליה גם מאזינים רבים, סקרים וגם ביקורות אוהדות, דבר שהביא לה פרסים שונים בתחום המוזיקה. הפרס המשמעותי ביותר שהם זכו בו (פעמיים) היה Grand Prix של Gitariada Festival בשנים 1993 ו 1994. פרס חשוב נוסף שהם זכו בו היה הפרס על ביצועי הזמרת של הלהקה.

השיר הבא לקוח מהתקליט האחרון שלהם שנקרא Alone Together. השיר מספר על אהבה שבעקבות בעיה כלשהי נפסקה, למרות שמי ששר עדיין רוצה לחזור אליה.

אני אישית התמכרתי לשיר, ואני מוגדר כאחד מהמאזינים העיקריים של השיר ב Last.fm.

את השיר עצמו ניתן לשמוע כאן.

מאמר על ביומטריה

מי שקרא כבר בעבר את מה שרשמתי על כל מיני חוקים בייחוד כל נושא הזיהוי הביומטרי, יודע שאני בעד פרטיות ואינני רואה בזיהוי הביומטרי משהו מועיל, להפך אני רואה בו משהו שיכול להוות סיכון יותר מאשר תועלת.

נתקלתי במאמר בנושא לפני שבועיים, והחלטתי לתרגם אותו לעברית, למרות שיש כמה דברים שאיני מסכים עם המאמר, לדעתי כדאי לקרוא אותו. המאמר הוא של Bruce Schneier.

להמשיך לקרוא

חזק וברור

לא משנה באיזו שפה וטכנולוגיה (מערכת) אתם משתמשים, כולנו בסופו של דבר מתעסקים בדבר אחד : עבודה עם מידע.

אחד המיתוסים הענקיים בעולם התכנות הדינמי (כדוגמת פיתון, רובי, פרל ו PHP) הוא שלא משנה לנו מה הטיפוס של המידע, היות ואותו container של המידע (כלומר משתנה) יכול פעם אחת להכיל מערך, פעם שנייה מחרוזת, פעם שלישית מספר, פעם רביעית מצביע/קישור למשהו ופעם חמישית משהו אחר (יש בכלל משהו אחר ?).

למה זה משנה אתם בטח שואלים. ובכן מה קורה אם יש לכם את המצב הבא: להמשיך לקרוא

נורטל – פשיטת הרגל של המרכזיות הסגורות

כתבתי פוסט בנושא פשיטת הרגל של נורטל בבלוג העסקי שלי.

אתם מוזמנים לקרוא אותו, ולהבין מדוע הקוד הפתוח עדיף לעסקים מאשר קוד סגור.

פרשנות שלי לדרישת האיחוד האירופי בקשר להסרת Internet Explorer

כמה אתרים בניהם ynet פרסמו שהאיחוד האירופי הודיע שמיקרוסופט צריכה להסיר את Internet Explorer מהמערכת הפעלה שלה. הדרישה הגיעה לאחר שהחברה האירופאית Opera הגישה בקשה לדיון בנושא.

מצד אחד זה מהלך מצויין עבור כל המתחרים של מיקרוסופט בעולם, אבל יש לו גם השלכות שליליות בנושא.

הייתרון של ההחלטה היא ע"י יצירת תחרות אמיתית בשוק, ובנוסף גם לחייב את מיקרוסופט לעמוד בתקני פיתוח, כי רוב המתחרים של מיקרוסופט תומכים בהם, ולכן זול ופשוט יותר ליצור אתרים תקניים מאשר להתאים אותם ל IE, ואם מרבית המשתמשים לא יקבלו דפדפן מובנה, אלא יקבלו יכולת בחירה להתקין איזה דפדפן שהם רוצים כחלק מעסקה של התחברות לרשת האינטרנט (למשל), אז היכולת לתחרות חצי אמיתית תגבר. אבל זה כל עוד ש IE לא יהיה הדפדפן היחיד אשר מוצע בעסקאות כאלו (מיקרוסופט הרי יכולה לתת תמריצים לחברות לשווק עדיין את הדפדפן שלה במקום את הדפדפן של המתחרים).

החסרון העיקרי בהחלטה של האיחוד האירופאי הוא בכך שבמקום שתהיה החלטה גורפת מה באחריות ספקיות מערכות הפעלה ומוצרים בכלל, יש התחייחסות פרטנית כלפי מיקרוסופט, דבר שהוא מאוד בעייתי ומציג סוג של רדיפה כלפי החברה. במידה והיו מחליטים שמכירת מערכת הפעלה צריכה לכלול רק דברים מאוד מסויימים, וכל דבר מעבר דורש התערבות נפרדת, למרות שעל פניו זה היה יכול לפגוע בלינוקס, זה היה יכול ליצור מצב בו יש תחרות אמיתית בשוק, במידה וחברות כדוגמת מיקרוסופט לא יכולו לתת תמריצים, כי לא בהכרח יבחרו במוצרי מיקרוסופט גם על סביבות מיקרוסופט עצמם, ואולי גם מיקרוסופט תתחיל לשחק פחות מלוכלך ולספק את חלק ממוצריה לעוד מערכות שנות, דבר שיכול גם להגדיל ולשנות לה את השוק, וכן גם למתחרים השונים יכולה להינתן יכולת חדירה טובה יותר לכלל השווקים, וזה כאמור, רק אם הגישה תשתנה.

הסיבה שאינני רואה את ההחלטה (רק) באור חיובי היא משום שחברת אפל למשל מספקת את Safari בתור ברירת מחדל במערכת שלה, ועוד הרבה כלים אחרים, ואליה אף אחד לא מתייחס, ולכן נראה שיש רדיפה כלפי מיקרוסופט בלבד, במקום נגיעה אמיתית בשורש הבעיה – נעילת ספק אחד, דבר שמציג ומראה שוב את האיחוד האירופאי בכל מערומיו, ובחוסר ההדדיות בצורה בו הוא מתנהל.

לדעתי מה שיקרה בפועל, גם אם מיקרוסופט תערער (אבל לא תזכה בעירעור), הוא שהכיסים של מיקרוסופט יתרוקנו במקצת בשביל לתת תמריצים כאלו ואחרים לספקים שונים לשווק את IE על פני כל מתחרה, וזה יהרוס את התחרות שמתקיימת כרגע, בו למרות שניתן להתקין דפדפנים שונים (ובעלי דעת וידע גם עושים את זה), שוב פעם מיקרוסופט תדחף את IE בצורה שתזיק לשוק, וכל עוד לא ניתן יהיה לגרום לדפדפן שלהם לעלות כסף, התחרות כאמור רק תינזק מכך.

חיפוש פונקציות בספרייה משותפת

אם אתם כמוני – משתמשים בפונקציות של ספריות משותפות, אבל לא תמיד יודעים לאיזו ספרייה משותפת יש את הפונקציה שמשתמשים בה (בשביל לקשר אותה לתוכנית שלנו), אז אתם יכולים להירגע.

יצרתי סקריפט bash שמחפש את הפונקציה שאנחנו מעוניינים בספריות משותפות, ומחזירה את שם הקובץ (הראשון) אשר מכיל אותה.

כרגע ניתן למצוא את הסקריפט בחשבון svn של אחד הפרוייקטים שאני עושה, אך כנראה שבסופ"ש הקרוב (כלומר שבוע הבא) אצור לו גם דף באתר הבית שלי, ומשם יהיה אפשר להוריד את הגרסה היציבה של הסקריפט.

אין להתסמך על ה svn לאורך זמן בקשר לסקריפט.

אז במידה ואתם מעוניינים לעבוד עם הסקריפט, אתם מוזמנים להוריד אותו, רק חשוב לדעת שאני לא לוקח עליו שום אחריות, והוא משוחרר תחת רשיון BSD.

אם יש לכם הצעות ייעול/תיקונים/תוספות וכו', אשמח לקבל גם אותם.

להריץ webkit עם FPC/Lazarus

התפרסה תמונה של תוכנית שכתובה ב QT4 המריצה את WebKit. עד כאן אין שום דבר לכאורה יוצא מן הכלל.

ובכן התוכנית שמריצה את WebKit כתובה כולה ב FPC והממשק משתמש בלזרוס.

הספריות QT שהתוכנית משתמשת בהם הינם:

# ldd fpc_webkit_demo | grep libQt
. libQtCore.so.4 => /usr/lib/libQtCore.so.4 (0xb79b8000)
. libQtGui.so.4 => /usr/lib/libQtGui.so.4 (0xb7090000)
. libQtNetwork.so.4 => /usr/lib/libQtNetwork.so.4 (0xb6f8e000)
. libQtWebKit.so.4 => /usr/lib/libQtWebKit.so.4 (0xb669c000)

מדהים אותי כל פעם מחדש לראות את הקדמות התמיכה בQT בכל מה שקשור ל FPC ולזרוס, ועכשיו כש QT 4.5 הולך לצאת בתור LGPL, אז לדעתי אפשר לראות רק יותר שימושים נורמליים עבור QT, במקום עוד ספרייה שמנסה לגרום ל ++C להיות שימושי…

הורדה חוקית של מוזיקה

מאז שהאינטרנט נכנס לבתים הפרטיים, נכנסו טכנולוגיות מבוססות Peer to Peer (כלומר מחשב למחשב) לתת אפשרות לשתף קבצים. הרעיון היה פשוט: לתת פתיחות של מידע, אבל בפועל אנשים התחילו לספק כל תוכן אפשרי באמצעות הטכנולוגיה, ואז הטכנולוגיה יצאה בתור משהו רע, למרות שאנחנו יודעים שזו לא הטכנולוגיה אלא החינוך.

אז לפני שאתם הולכים לשתף קבצים מוגנים בזכויות יצורים, ולפגוע בבעלי הזכויות (גם אם יש בעיה ברעיון של זכויות יוצרים בצורה שנאכפת) ניתן להשיג מוזיקה בצורה חוקית דרך הורדות חוקיות במקום:

מקום אחד שניתן למצוא מוזיקה הוא באתר Creative Commns.

מקום מוסף למצוא מוזיקה חוקית להורדה הוא באתר Last.fm .

עוד אפשרות היא לחפש מקומות בהם ניתן להוריד מוזיקה בצורה חוקית, מקום אחד כזה לדוגמא הוא: Jamendo .

ולאחרונה גיליתי את האתר Coda.fm אשר מאפשר להוריד מוזיקה  (תקליטים שלמים) בצורה חוקית  כולל של אומנים ידועים ומוכרים, כדוגמת Coldplay, Dido, Metallic ואחרים .

הבהרה (אחרי עריכה): לאחר שיחה עם כמה אנשים אודות הפוסט, אני לא יודע עד כמה Coda.fm חוקי, המידע באתר מתייחס לאתר עצמו ולא ל torrent שהוא מאפשר להוריד, ולכן קחו את זה בחשבון.

עלילות מכשירי הטלפון החכמים

לאחרונה כתבתי מספר פוסטים בנושא של טלפונים חכמים כדוגמת OpenMoko ואף דיברתי על כלי פיתוח חדש לiPhone.

בעקבות ההתפתחות של כלי הפיתוח לiPhone ראיתי שוב פעם כמה הקוד הפתוח מאוד חשוב עבור כל מי שרוצה להגיע למודל כלכלי הגיוני וטוב עבור כולם, וכן היכולת לספק למשתמש הפשוט שליטה מלאה בכלי שהוא רכש.

הבעיה במודל הכלכלי של אפל, הוא בכך שאני צריך לשלם כל שנה 100 דולר (פר תוכנה עד כמה שאני מבין) בשביל האפשרות לשים את התוכנה שלי על ה iPhone שלהם. עכשיו במידה ואני רוצה למכור את התוכנה שלי, אז המחיר של התוכנה מן הסתם יעלה יותר רק בגלל המודל הזה. וזה בלי לדבר על העלויות פיתוח של התוכנה שיכולים להיות מאוד גבוהים. ובמידה ויש מתחרה לתוכנה שלי, אז יש סיכוי שאי אפשר יהיה לקבל אישור מאפל בכלל לשווק את התוכנה הזו, ובכלל יש בעיות רבות עם כל הנושא של ה iPhone.

כאן נכנס OpenMoko לתמונה. בזכות היותו קוד פתוח, הוא יכול להיות בעצם כל דבר שרק נרצה (כל עוד החומרה מאפשרת את זה כמובן). הבעיה היא שכל עוד הצרכנים לא יצביעו ברגליים, רק ה"משוגעים לדבר" ישתמשו ב OM ולכן בשביל ליצור מודל כלכלי טבעי עבור OM, צריך לעשות לפחות אחד מהצעדים הבאים: להמשיך לקרוא

15,703

ב11 בינואר 2007 התחברתי בפעם הראשונה ל Last.fm. למי שאינו מכיר, Last.fm היא תחנת רדיו אינטרנטית מבוססת קוד פתוח, אך מוכרת גם שירותים נוספים ובכך בנוסף לפרסומות, היא מתקיימת.

אני שומע המון מוזיקה, ורק חלק ממנה נקלט בתחנת הרדיו האינטרנטית. מה שנקלט עד אתמול ב23:59:59 היו 15,703 שירים שניגנתי מאז שפתחתי את החשבון באתר. בהתחשב בעובדה שאני גם שומע הרבה פעמים רדיו, לא כל המוזיקה ששמעתי הצליחה להישלח לאתר, יש לי נגן שירים ואני לא תמיד שומע רק באמצעות נגן ששולח מידע לLast.fm  (למשל באמצעות youtube)  כמות השירים ששמעתי בשנתיים האחרונות הרבה יותר גבוהה מהכמות שהאתר ספר עבורי.

להכיר את strace

כאשר אנחנו רוצים לדבג תוכנות, או להבין מה הם עושים בלינוקס/יוניקס, יש לנו כמה צעדים שאפשר לקחת, שיתנו לנו מענה שונה.

פקודה בשם strace היא אחת הפקודות שיכולה לעזור לנו לקבל מידע אודות קריאות מערכת שהתוכנה מבצעת וכן השימוש באותות.

פקודות מערכת הם פקודות שנמצאות בספריית c (המוכרת בשם libc או במימוש glibc שלה) של המערכת. המידע שאנחנו יכולים לקבל הוא מה הקריאה ששתמשנו, עם הפרטמרים מלאים של הפקודה עם התוכן שהזנו ן, וכן מה קיבלנו מהשימוש בפונקציות המערכת, כלומר תשובת החזרה שלה. וזה בלי להשתמש בהוראות לניפוי שגיאות או משהו מיוחד.

פעולה כזו יכולה לעזור לנו לדוגמא למצוא למה התוכנה שאנחנו משתמשים בה קורסת אחרי שאנחנו נותנים לה לפתוח קובץ. או מה מה שגיאת ה I/O שחוזרת לנו בניסיון עבודה עם קבצים למשל, כאשר המתכנת לא השתמש ביכולות לתפוס שגיאות במערכת ולטפל בהם כמו שצריך.

בשביל להבהיר את הנושא, ניקח לדוגמא תוכנית קטנה שמדפיסה לנו על המסך את המילה Hello World: להמשיך לקרוא

מה אני (לא) צריך בטלפון סלולרי

יש לי טלפון סלולרי סמסונג x200 שקניתי ב2006. הדבר הכי טוב בטלפון זה הממשק שלו. הממשק שלו יודע להתמודד עם race conditions בצורה הכי טובה שאי פעם ראיתי מכל ממשק טלפון סלולרי שניסיתי. הוא יודע שכאשר המסך של הטלפון אינו פעיל, אז כאשר אני לוחץ על מקש מסויים, הוא מפעיל לי את המסך ורק לחיצה שנייה, אחרי שהמסך פועל, הוא יפעיל את מה שהמקש צריך לעשות.

הבעיה היא, שהטלפון עצמו דפוק ואינו ממולץ לאף אחד. הטלפון מכיל הרבה בעיות כדוגמת בעיות קליטה. גיליתי את זה אחרי שהכנסתי את כרטיס ה sim שלי לטלפון אחר ללא "צריבת" הטלפון בצורה מיוחדת לכרטיס הsim.

ועכשיו כאשר הטלפון שלי נמצא בתיקון, וקיבלתי טלפון חלופי (גרסת נוקיה מגעילה אני חייב לציין), הקליטה הרבה יותר טובה, אבל הממשק דפוק ואינו נוח. למשל כאשר המסך כבוי, ואני לוחץ על כפתור הרמקול באמצע השיחה, הוא יפעיל את הרמקול גם אם זה לא מה שרציתי. מציאת התפריטים ומה שצריך, הרבה יותר מסורבלת מאשר השימוש בממשק של סמסונג (הרבה יותר פעולות צריכות להעשות בשביל למצוא ולשנות הגדרות ואפשרויות), ועוד הרבה בעיות ממש מעצבנות מבחינת הממשק, אשר בסמסונג אתה לא חושב עליהם, כי הוא הרבה יותר אינטואיטיבי ומותאם גם למשתמש וגם למסך.

אז אחרי ההקדמה הזו, מה אני צריך מטלפון סלולרי ? להמשיך לקרוא

השאירו הודעה אחרי הצפצוף

שכחתי את הטלפון הסלולרי שלי היום ב"משרד". עכשיו במקרה נכנסתי עכשיו חזרה לחדר עבודה שלי וגיליתי שהיו לי 4 שיחות שלא נענו, כולם עם מספר לא מזוהה !

מעניין, אנשים מחפשים אותי, אבל לא טורחים להשאיר הודעה בתא הקולי.

מעניין מי חיפש אותי, הרי אם אתם עם מספר לא מזוהה, אני מן הסתם לא יכול לנחש מי אתם, אז בבקשה תשאירו הודעה לאנשים, אם אתם מחפשים אותם 4 פעמים, אחרת זה כנראה לא כזה חשוב.

תמיכה ראשונית של FPC ב iPod/iPhone

בידיעה שפורסמה בPSD שהועתקה מהכרזה של Jonas Maybe, נראה כי אחרי צעדים מאוד בסיסיים ניתן לתת תמיכה במערכות iPod ו iPhone של אפל, כאשר עדיין אין תמיכה מלאה וסופית בכל מה שנדרש מהם.

הקושי העיקרי בהמשך הפיתוח הוא החוסר יכולת לדבג כמו שצריך את המערכת, היות ואין גישה  לשירותי מסוף כדוגמת ssh עבור המערכות. אך למרות כל זה, Jonas הצליח ליצור תכנית שמריצה כתובית על המסך בopengl ללא שינוי מיוחד של המהדר.

גם iPod וגם iPhone משתמשים שניהם בARM עם OABI המיושן במקום EABI חדש יותר, ו FPC תומכת בOABI ללא בעיות ידועות.

חשוב לי לציין שאינני יודע אם ניתן לפתח תוכנות עבור OpenMoko, היות ו OM משתמש בEABI החדש יותר, והיו בעבר בעיות עם ה EABI, אך אינני יודע אם הם נפתרו או לא.

עוד מדינה עם מאגרי זיהוי ביומטרים

החל מ2010 אנגליה הולכת להיות עוד מדינה עם מאגרי זיהוי ביומטרים כלפי התושבים שלה ותשובי חוץ המבקרים אותה. המצדדים בחוק החדש, אומרים שמי שאין לו מה להסתיר, לא צריך לפחד מהחוק החדש, וכל התסריטי אימה של 1984, הם לא יותר מאשר פרנויות.

כידוע אני נגד זיהוי ביומטרי, ואני חושב שההשלכות של הליכה לצעדים כאלו אינם באמת מובנים לאזרח הפשוט, ולכן יש הרבה הולכת שולל במקרה הטוב וממש רשלנות פושעת במקרה הרע בכל ההתעסקות של ממשלות בנושא. אבל בניגוד לישראל, באנגליה הם דנו בנושא עד עייפה, אבל נראה שהתוצאה היתה ידועה מראש. רק בניגוד לישראל, באנגליה מדברים על קנס של עד 2,500 פאונד בריטי למי שלא יסכים עד 2017 להיכנס למאגר, בעוד שבישראל מדברים על מעצר.

באנגליה ההערכות הם שעלות הפרויקט יהיה בן 5.4 ל 18 מליארד ליש"ט, שזו עלות מאוד גבוהה, וזה בלי עוד להסכים עד הסוף להוצאות השונות שהפרויקט ידרש אליהם. וזה בלי לדבר על ההוצאות להוציא את הדרכון והתעודת זהות הביומטרית שמוערכים בעלות של 93 ליש"ט, כמו כן עלויות לאיסף המידע הראשוני, הקמת תוכנות ומאגרים עצמם ועוד.

כמו כן, כבר כיום הוכח מעל לכל צל של ספק שאפשרי וניתן לשנות זיהוי ביומטרי בצורה פשוטה מאוד ובכך לגנוב זהויות, והוכח שזה הרבה יותר פשוט מאשר חוסר הזיהוי ביומטרי. כמו כן, רק 2.5 אחוז (2 מליארד ליש"ט) ממקרה גניבת הזהויות בכלל קשורות לזיהוי פיזי, מה שאומר שהעלות של הפרוייקט רק בשביל למנוע גניבת זהויות, יקרה יותר מאשר התוצר שהיא כביכול אמורה להגן עליו.

כמו כן, אנגליה הולכת לקחת טביעות אצבע כבר מילדים, דבר שאומר שיהיה קל יותר לעקוב אחרי ילדים גם בידי הורים מתעללים, וכך במקום להגן על ילדים, יווצר מצב שהילדים יהיו יותר בסכנה.

אני לא מצליח אף פעם להבין למה נחוץ מאגר כזה, פרט מלרגל אחרי התושבים, ולתת להם איזה "פרס" על האי נוחות הזו ע"י הקלה של שירותים ממשלתיים.

מעניין אותי כמה זמן מהרגע שאנשים ינצלו את המאגר לדברים זדוניים עד לרגע שיודו בכך. העניין הוא שהתוצאה תהיה הקצנה של השיטות והמידע שנאסף במקום דרך אחרת לממשל להתמודד עם האזרחים בשטחה. לדעתי עדיין לכולנו יש לכולנו יכולת לעצור את העבודה של מאגר הזיהוי ביומטרי בישראל, ואני רק מקווה שהאזרחים באנגליה ישמשו דוגמה וגם יתנגדו למעבר.

מלחמת השרתים

מידי יום מאז ומתמיד, יש קבוצות שלמות שעושות Defacement לאתרים. לאלו שלא יודעים, המונח Defacement אומר שלוקחים את הדפים של האתר ומשנים להם את התוכן. זה יכול להיות שינוי אמיתי של המידע, וזה יכול להיות שינוי ווירטואלי, ע"י שינוי שרתי DNS, ניצול של מסדי הנתונים באתר וכו'. עכשיו בזמן הלחימה בעזה, כמות הניסיונות כלפי אתרים ישראלים עולה הרבה יותר מימים רגילים.

לפני שאתם נתקפים בחרדה איומה ומפחדים לפתוח ולעבוד עם אתרים, יש כמה צעדים שבוני אתרים יכולים להתמודד איתם. ואני אנסה לספק לכם קצת מידע בנושא. להמשיך לקרוא

ההעדפות שלי

לאור בקשת אילן שביט, הנה ההעדפות שלי:

  • הפצה – דביאן testing שולחני, הפצה מבוססת RH או דביאן לשרתים (תלוי בהרבה גורמים).
  • סביבת עבודה – כרגע KDE, אבל מדי פעם אני פוזל לעוד כמה סביבות
  • מעבד תמלילים – לצערי OpenOffice – הייתי רוצה מעבד תמלילים טוב יותר. הבעיה היא שלמשל AbiWord לא מספיק טוב עבורי, ואין לי סלבנות ל LaTeX.
  • עורך טקסט – טוב אז ככה: VIM, Kate, Gedit כשאין ברירה אז nano/pico
  • נגן מוזיקה – בד"כ Amarok, אם כי לפעמים גם mplayer, vlc, xine ועוד, אבל משתדל שלא. כמו כן בשביל Last.fm אני משתמש בתוכנה שלהם
  • נגן ווידאו – Kaffeine ולפעמים VLC, Mplayer
  • שפות תכנות – פסקל מונחת עצמים, פרל ורובי
  • IDE לשפת התכנות – תלוי בשפה, בד"כ VIM/Kate/Kdevelop/Anjuta ולזרוס 🙂
  • שפה נוספת שהייתי שמח להכיר (לעומק) – SmallTalk ועוד כמה, אבל אני חושב שהיא הכי חשובה ללימוד לכל מי שרוצה להבין את השפות הדינמיות של היום
  • מה הייתי לומד (לו היה לי זמן) – אסור לשאול אותי את השאלה הזו, כי התשובה היא שכל דבר אפשרי
  • משחקים אהובים – בעיקר Sokoban כדוגמת KSokoban ומשחקים אחרים בסגנון
  • דוא"ל – Kontact – Kmail
  • דפדפן – Firefox, Konquorer
  • תוכנת גיבוי – mkisofs כן אני יודע שזה לא בדיוק גיבוי
  • חלוקה למחיצות – מה שמגיע עם תוכנת ההתקנה של הפצת הלינוקס בד"כ, כי אני בד"כ לא משחק עם מחיצות יותר מידי (לא בריא)
  • עורך אודיו – Audacity
  • לקוח FTP –  תלוי, gFTP, Konqi ושורת הפקודה של ftp בד"כ עושות את העבודה טוב

מה לא להתקין בשרת

אני עובד עם לינוקס כבר למעלה מ8 שנים. רוב העבודה שלי בלינוקס היא על גבי שרתים ולמרות שגם יש לי 3 מחשבים שולחניים עם לינוקס בתור מערכת הפעלה שולחנית, כמות השרתים שאני מתחזק/מתקין/עובד הרבה יותר גובהה מכמות שולחנות העבודה שאני עובד איתם.

אחד הדברים שהכי מפריעים לי כאשר מתקינים עבורי (או עבור לקוח שלי) שרת, זה עודף השטויות שיש בו. עכשיו זה לא כל שרת כמובן, אבל הרבה מאוד שרתים של חברות אינטגרציה או סתם חובבניים, מחליטים להתקין בשרת את כל החבילות הכי לא הגיוניות שיהיו.

למשל כל מה שאנחנו צריכים זה שרת HTTP עם מסד נתונים, שפת תכנות דינמית כדוגמת פרל, רובי, פיתון ו php שרת SSH וזהו ! אבל אם נקבל שרת מוכן, הוא יכיל בנוסף גם x11 (לא רק שרת שגם זה מיותר אלא גם לקוח), נקבל samba, נקבל procmail, bluz גם יותקן לנו ועוד מליון חבילות שהצורך בהם אינו ברור וידוע.

יש אנשים שבאים ובטח שאולים "מה זה מזיק, אולי מתישהו נהיה צריכים את החבילות". אנשים אלו הם אנשים מאוד מסוכנים. בשרת למעט חבילות בסיס שאין ברירה עליהם, מתקינים רק מה שחייבים. למה ? בראש ובראשונה, חבל על הזכרון המבוזבז (כן אני יודע שלקנות היום דיסק גדול זו לא בעיה, אבל מה עם RAM ? מה עם עוד דברים שרצים סתם). דבר שני הרבה יותר קשה להקשיח את המכונה. ככול שיש יותר דברים שרצים על מכונות, ככה הם פגיעים יותר להתקפות ע"י ניצול באגים ידועים ומוכרים מראש. וזה בלי לדבר עוד על כך שאתם לא צריכים את החבילות ! אם תהיו צריכים, מאוד קל ופשוט להתקין אותם. אבל אתם לא צריכים !

אז תלמדו, לשרתים (בניגוד למחשבים ביתיים) מתקינים מערכת מינימלית, רק עם הדברים שחייבים. כל דבר מעבר רק יכול לגרום לכם נזק.