ארכיון חודשי: פברואר 2009

Arora – דפדפן מאיר פנים

Arora הוא השם של האורות בחלק הצפוני של כדור הארץ שזה בעצם גלי אור מסוכנים המגיעים מהשמש, אבל הקטבים מגנים עלינו מהם. בעברית אנחנו מכירים את התופעה בשם "הזוהר הצפוני".

במקרה הזה, Arora הוא דפדפן מבוסס webkit וQT הבנוי לרוץ במגוון פלטפורמות כדוגמת לינוקס, Windows ו Mac OS X (אבל לא רק). אם השם הזה נשמע לכם מוכר בהקשר של דפדפן, אז לא, אין לו שום קשר לדפדפן התדמית של מוזילה. אולי מוזילה שוב יהיו צריכים לשנות את שם הדפדפן שלהם למשהו שהוא לא תפוס (עוד באותו הקשר הפעם).

זהו דפדפן מאוד פשוט עם לשוניות, היסטוריה, סימניות והרבה רצון טוב 🙂

ואם זה לא מספיק לכם, אז הוא הדפדפן מבוסס webkit הכי יציב שאני מצאתי ללינוקס שקיים היום ( Epiphany ו Midori קורסים לי בכל אתר כמעט), בעוד שהדפדפן הזה עוד לא הצליח להגיע לזה.

ה User Agent של הדפדפן אצלי הוא: Mozilla/5.0 (X11; U; Linux; en-US) AppleWebKit/523.15 (KHTML, like Gecko, Safari/419.3) Arora/0.4

הממשק עצמו מאוד מזכיר את firefox בימים הטובים שלו כשהוא עוד לא היה מתוסבך, ונקרא Phoenix, אבל Arora מכיל כמה תכונות שלא היו קיימות בדפדפן ההוא של מוזילה.

אתם מוזמנים להתקין ולקחת לסיבוב, אולי זה יהיה הדפדפן הבא שלכם 🙂

תמונות מסך ניתן למצוא כאן.

gmail נפל, אז מה ?

"נפל דבר" השבוע, השירות של gmail לא היה זמין לזמן מוגבל. אנשים מתנהגים כאילו השמים נפלו עליהם, או לפחות חזון אחרית הימים הולך להתרחש ממש עכשיו.

כתבתי בעבר פוסט שאומר "הראש בעננים, המידע לא". בו אני מסביר שאנחנו מכורים יותר מידי לשירותים מבוססי אינטרנט בלי להבין את המשמעות של זה. עם כל הכבוד לגוגל (ויש הרבה כבוד לחברה), השירות שהם מספקים יכול להיות גם לא נגיש ולא רק בגלל בעיה בחוות השרתים שלהם, אלא גם בגלל בעיות תקשרות שלנו ועוד הרבה סיבות כאלו ואחרות.

מדהים אותי כל פעם מחדש איך אנחנו נעשים תלויים בחיים בדברים שהם לא מוחשיים כדוגמת דואר אלקטרוני בצורה כזו שחיים יכולים להינזק.

אותו הדבר לגבי הכסף. מה יקרה אם מחר תקלת מחשב תוסיף לכל האנשים בעולם מליארד יורו לחשבון בלי לקחת את הכסף ממקום כלשהו ? מה שיקרה זה, שתהיה אינפלציה נוראית, המחירים יהיו בשמים, ומליארד יורו יהיו בערך כמו יורו סנט אחד בודד. והשיטה של כסף אלקטרוני סוף כל סוף תפשוט את הרגל.

מדהים אותי לראות איך התלות שלנו בטכנולוגיה גורמת למצב בו אנחנו פיזית מקריבים את החיים שלנו בשביל "נוחות", אבל אף אחד לא מגיע ומתמודד עם הבעיות שטכנולוגיה יכולה לגרום. להזכירכם לפני 10 שנים היו בפאניקה עם "באג 2000" שלמען האמת ממשיך ועוד 20 שנה אולי ויחזור שוב, אבל כמובן שינסו להתמודד עם זה סמוך לבעיה ולא עכשיו.

אנחנו יודעים שיש בעיות עם הטכנולוגיה, אבל אנחנו לא מוכנים למצוא מצב שלפחות יספק לנו מענה חלופי כשזו בגלל סיבה זו או אחרת מפסיקה לפעול, ועוד באים בטענות כשיש כשל מסויים.

25 תמונות לשולחן העבודה

הבלוג TECH SOURCE FROM BOHOL מפרסם אוסף של 25 תמונות אשר לדעת יוצר הפוסט מדהימות. השימוש בתמונות הוא לשולחן העבודה והמוטיב שלהן הוא firefox.

חותמת "פג תוקף" לדפדפנים

מריוס כותב בבלוג שלו שלדעתו הדפדפנים של חברת מיקרוסופט צריכים להתחיל לקבל חותמת של "פג תוקף". הוא חושב (ואני מסכים) שיש להתחיל עם IE6 שצריך כבר לצאת לגימלאות לאחר 10 שנים כמעט בעולם. אבל הוא מדבר על כך שכל הדפדפנים של מיקרוסופט צריכים להיות עם תאריך כזה, והוא גם מספק תאריך משל עצמו בשביל להתחיל עם זה.

לשים חותמת פג תוקף באתרים אומר בסופו של דבר שניתן יהיה ליצור אתרים ותוכנות מבוססות web מתקדמות וחדישות יותר בלי הצורך לספק תמיכה בטכנולוגיות כדוגמת IE6 רק בגלל שהמשתמשים ה"פשוטים" לא מבינים את הסיבה לשדרג או לעבור לדפדפן טוב יותר כדוגמת firefox. זו לפחות דעתי בנושא.

הכוח של שורת פקודה

החל מגרסאות חדשות של GTK 2, הוסרו כמה פונקציות שהיו בשימוש עד אז. העניין הוא ש FPC 2.2.2 ומטה מגיע עם הסמלים האלו ביחידות שמהודרות מראש, ובשביל לתקן את זה צריך לבנות חבילה חדשה של FPC עם תיקון ידני של 2 שורות קוד או פשוט לעבוד עם RC1 של 2.2.4. אז החלטתי שהגיע הזמן להוריד את 2.2.4RC1. הבעיה היא שאני לא רוצה להשקיע אנרגיה וליצור חבילה מזה היות ועוד יהיו שינויים ותוספות עם RC2 וכו' ואני גם לא רוצה לדרוס את הגרסה היציבה הנוכחית אצלי במערכת, כך שחבל על האנרגיה. אז פשוט אני משתמש בה במקום שעשיתי svn co.

עכשיו צריך להגיד בקובץ הגדרות של FPC איפה הוא צריך לחפש את היחידות השונות. הבעיה היא שפרט ל

rtl/units/<arch-os>/

יש גם את הספריות שנמצאות תחת packages והן רבות (קרוב ל100 ספריות). עכשיו אפשר להגדיר ידנית כל ספרייה והמבנה של

units/<arch-os>

אבל אנחנו אנשי לינוקס ! אנחנו עצלנים ובצדק, יש לנו כלים טובים שעושים עבורינו את העבודה.  כאן יש לנו ספרייה שיש לה קרוב ל100 תתי ספריות שצריך ללכת שם  ולהוסיף ידנית נתיב ארוך בקובץ הגדרות עבור כל ספרייה. אני אבל רוצה להמשיך להיות עצלן, ולמה להגדיר ידנית כאשר אפשר לא 🙂

יצרתי את הפקודה הבאה בשביל שתעשה עבורי את העבודה (את רובה לפחות):

find /full/path/to/fpc/fpc.2.2.4/packages/ -type d -maxdepth 1 -exec echo "-Fu{}/units/x86_64-linux/" \; > /tmp/dirs

למי שאין כוח לקרוא את התיעוד של find ולא יודע מה עשיתי כאן, הנה הסבר קצר:

אמרתי ל find לחפש בנתיב מלא קבצים שהם בעצם ספרייה (type d-) ואמרתי לו לא לגשת לתתי הספריות, אלא להישאר ברמה הראשונה (maxdepth 1-). אחר כך אמרתי לו שכל פעם שהוא מוצא משהו להפעיל פקודה שאני ביקשתי. הסימנים של הסוגריים המסולסלים מוחלפים במה שנמצא, הנקודה פסיק אומרת ל find שזה כל מה שהוא צריך להריץ ואז כל מה שהודפס על המסך תפסתי לקובץ ששמתי בספריית /tmp/ וזהו.

התוצאה היא שקיבלתי רשימה של קרוב ל100 ספריות. העפתי כמובן את הספרייה הנוכחית ואת הספרייה של svn מהרשימה, וזהו הוספתי את הרשימה תחת ifdef על הגרסה הנוכחית (אני לא רוצה לדרוס את הגרסה היציבה הנוכחית) בקובץ הגדרות של fpc. כל זה לקח לי קרוב ל10 דקות (לקח לי קצת זמן להיזכר איך עובדים עם exec נכון, ולמצוא בדיוק את הפרמטרים שאני צריך עבור find וגם לעשות קצת ניסויים).

אחד הדברים הכי לא מובנים לי הוא, שאנשי Windows אוהבים לרדת על שורת הפקודה, אבל נראה אותם הולכים להגדיר 100 ספריות בקובץ הגדרות בצורה ידנית כי אין להם אפשרות לעשות את זה (בלי ליצור תוכנה עכשיו שתעשה את זה בשבילהם). יודעים מה, בשביל המשימות מהסוג הזה, שהם ישארו עם Windows, לי ממש טוב עם לינוקס המגיעה עם שורת הפקודה ואין ולו סיבה אחת שאראה את עצמי מחליף את דרך העבודה בזמן הקרוב.

10 חוקי iptables שיעזרו לכם לאבטח טוב יותר את לינוקס

ג'ק וולן מהאתר Tech Public מפרסם 10 חוקים עבור iptables אשר יסיעו לאבטח טוב יותר לדעתו מכונת לינוקס.

אתם מוזמנים לקרוא עוד מידע בכתובת הזו.

השפה האהובה עלי

יש מנהג מוזר של אנשים ליצור פוסטי שרשרת על נושאים שונים, אז החלטתי גם להיות אחד כזה, וליצור שרשרת של פוסט כזה, ואני מזמין כל מי שמעוניין להשתתף גם לכתוב פוסט על הנושא הזה.

ובכן, יש לי כמה שפות שאני מאוד נהנה לתכנת בהם, והנה הרשימה:

  1. פסקל מונחת עצמים – שפה מאוד קריאה ונוחה לתחזוקה אם מתרגלים לחשוב בגישה של השפה, אבל עם כל ה"נוקשות" (בניגוד לעודף נכונות ב C) שלה, עדיין אנחנו לא מאבדים את הכוח וניתן לעשות עם השפה כל מה שרוצים. כלומר מלכתוב מערכת הפעלה, מוצרי embedded וכו', ועד PasCPP (אנטי טזה ל CPPCMS של ארתיום). בעוד שב C ושפות כאלו, צריך לנהל כל נקודה פסיק לבד, בפסקל אני יכול, אבל כל עוד אני לא צריך, אתם לא תמצאו אותי עושה את זה, כי השאלה היא למה זה טוב ?!
    כמו כן, הרבה מהגישות ששורפות לנו את הזמן בגלל באגים, לא מגיעות בכלל עם השפה. מה הכוונה ? כמה פעמים כתבתם = אחד במקום == ? כמה פעמים שחכתם לשים * לפני מחלקה ב ++C ופתאום התוכנית שלכם לא מתפקדת כמו שצריך במקרה הרע, או במקרה הטוב מקבלת segmentation fault נחמד במקום המתאים וכך אפשר לזהות את הבעיה ? ובכן בפסקל אלא אם אני חייב לעבוד עם מצביעים (וגם אז יש דרכים להימנע מבעיות כאלו), אתם לא תמצאו אותי מתעסק עם השיכחה הזו. ובגלל שהיא חוסכת לי את הזמן על בעיות "מטופשות" של חוסר תשומת לב כזו (ואחרות, אם כי גם אצלה יש בעיות שיכחה לפעמים), אני יכול להקדיש זמן טוב יותר לפיתוח ודיבוג מה שאני באמת עשיתי.
  2. פרל – שפה מטורפת לגמרי, בה אין אחידות, יש לך משתנים עם סימנים, יש לך regular expression מובנה תחביר ועוד הרבה דברים מוזרים. העניין הוא שאני פשוט נהנה מזה. זה בערך הצורה ההפוכה לפסקל, אני נהנה מהחוסר סדר והטרוף, אבל בשביל להתמודד איתו חייבים לחשוב ולתכנן את הקוד שלך יותר נכון, אחרת במקום לירות לך ברגל, אתה יורה לך בכל הגוף, ואולי שאריות מהרגל זה כל מה שנשאר, ולכן אני מאוד נהנה לתכנת בשפה. כמו כן, בשביל לתחזק אותה, אנחנו לומדים שקריאות זה הדבר הכי חשוב, ולכן מתכנתי פרל מנוסים יכתבו קוד קריא יותר מאשר מתכנתי C מנוסים, ואז פתאום מגלים סדר בבלאגן.
  3. רובי – זו שפה מדהימה לדעתי. היא מאוד גמישה ומאוד נוקשה. היא מספקת תחושה של פרל (בגלל שהיא מבוססת עליו), והיא מספקת תחושה של פסקל. היא מספקת גישה שאני מאוד אוהב, והיא בדיוק הגישה שלא קיימת ובגלל זה כנראה (אני עדיין לא סגור על זה) גורמת לי לא להבין ולהתחבר לפיתון. אני חושב שבניגוד לכל השפות האחרות שאי פעם תכנתתי בה (כולל פסקל), זו השפה היחידה שיש לי איתה אהבה ממבט ראשון. כלומר בפעם הראשונה שראיתי קוד רובי, היה איזה קליק שסיכרן אותי, ומאז הוא לא עזב אותי (בערך מה שמאיר יגיד על פיתון ? :)).
  4. Javascript – זו אולי השפה הכי ברוטלית שאני מכיר. השפה מאפשרת לי לעשות כל מה שאני רוצה ממש כמו שפה דינמית, אבל מאוד פשוט לעשות איתה דברים כאשר מבינים אותה. היא גנבה כמה פיטצ'רים מפרל (כדוגמת תחביר regex מובנה ועוד כמה פיטצ'רים נחמדים), האפשרות לשכתב לגמרי את החוקים של השפה, אבל עדיין לשמור על הציבון שלה, כאשר הבסיס זהה, והרבה קיצורי דרך מופרעים שכל פעם מתגלים מחדש ואי אפשר להבין איך הגענו אליהם, אבל זה מאוד נחמד במבחן התוצאה, היות וזה מספק פתרון לבעיה בד"כ שגישה אחרת היתה דורשת מאיתנו הרבה יותר עבודה.
  5. Bash. אין לי מושג למה, אני תמיד עם נטייה לא לכתוב shell script איתה, ומנסה כל הזמן להימנע מזה, אבל כל פעם שאין לי ברירה, ואני נכנס חזרה לשפה, אני מאוד נהנה מזה. אני לא מסוגל להסביר למה, זה פשוט הרגשה טובה בצורה הכי מוזרה שיש, בה אני תמיד שובר את הראש ל"למה זה לא עובד" ומסוגל להמשיך עם זה יום שלם, עד שאני מגלה שתו טיפשי הרס את הכל, אבל בכל זאת אני נהנה ממנה (בניגוד לשפות האחרות שאיתן אני לא נהנה להגיע למצבים כאלו).

למען האמת, חלק גדול השפות שיצא לי לתכנת בהם בשביל הנאה, אני די נהנה מהם. למשל אם אני מתכנת מספיק זמן ב C, אני מסוגל למצוא כיף בזה, אבל אני צריך כמה ימי תכנות בשביל להגיע לזה, אחרי כמות קללות עצבים ותכנונים לרצוח את קנינגסטון וריצ'י כשרק נולדו, אבל בסוף זה עובר לי, אבל כאשר אני צריך לשלב בין פסקל לבין C (בד"כ binding) תמיד חוזרת התחושה הזו שאני צריך להיות פסיכופת שיודע איפה מי שכתב את הקוד המגעיל גר…

אני מעביר את השרביט לכל מי שרוצה גם הוא/היא לכתוב על השפה/שפות התכנות האהובים עליו/ה (בלי להפלות).

מדוע אתה מפתח את זה בחינם?

החלטתי להמשיך להיגרר אחרי כולם, ולענות לפוסט של ארתיום. 😛

דבר ראשון, אני לא מאמין במושג "חינם", לכל דבר יש מחיר, אבל לא כל דבר עולה כסף. ברגע שיוצאים מהנקודה הזו, כל הפוסט בעצם מיותר 🙂 אז למה אני משחרר דברים בתור קוד פתוח ?

ובכן אני מאמין שכאשר משתפים מידע, טכנולוגיה וכו', אפשר להתפתח טוב יותר ולהשיג הרבה יותר דברים מאשר שכל אחד נעול במה שהוא עושה לבד. אני מאמין שהאנרגיה שמושקעת בשביל "לאכוף" בעלות יכולה להיות מנוצלת טוב יותר, ולכן מראש אני לא נכנס לקטע הזה.

עשיתי הרבה דברים בקוד פתוח, ולא הכל פרוייקטים שלי ואני לא מצליח להיזכר מה כל הדברים שעשיתי בעשור האחרון אבל תרמתי הרבה ולא על הכל אפילו לקחתי קרדיט (עוד דבר שאני לא מאמין בו, אבל זו חרב פיפיות).

אני מנסה לתרום ל FPC בעיקר binding של כלים, היות ולהיכנס וליצור מהדר זה מעל להבנה שלי (ותאמינו לי שניסיתי), אלא אם מישהו מכיר מדריכים ממש טובים בנושא שאפשר לקרוא בשביל להבין.

הקישוריות binding שאני עובד כרגע עליה היא קישור של Xlib ו xcb לפסקל. ניתן למצוא את העבודה שלי כאן. חלק ממה שעשיתי בעבר גם נכנס לפני כמה שנים לפרוייקט עצמו (מבחינת הקישוריות של xlib חשוב להדגיש שלא כל הדברים שם אני עשיתי).

יצרתי אתר שכולו קוד פתוח, היות והגעתי פעם לראיון עבודה ואמרו לי "אוקי, אתה אומר שאתה יודע ושולט בטכנולוגיות מסויימות, אבל איך אנחנו באמת יכולים לדעת שאתה יודע ?" התשובה היא האתר הזה. כל מה שנמצא עליו משוחרר או תחת CC או תחת רשיון קוד פתוח, או Public Domain. הוא מכיל רק דברים שאני עושה, ולכן אני יכול להציג את הידע שלי ולהראות שם מה שאני אומר שאני יודע (ומה שאני אומר שאני לא יודע) קיימים גם במציאות. זה שאין לי תואר, גם מוסיף לצורך הזה (ועד היום לא הבנתי למה, כי תואר לא מראה ידע, הוא מראה יכולת לעבור מבחנים).

יצרתי כל מיני מדריכים (מה שמזכיר לי שאני רוצה להעתיק את הפוסט של firebird למדריך מסודר ולשים אותו אצל קפלן, ב penguin ו wiki book, אוף הרבה רצונות ומעט זמן).

יש עוד הרבה דברים שעשיתי ואני עושה, אבל אני מעדיף לעשות מאשר לדבר על זה שאני עושה… אז אני מעביר את השרביט לכל מי שרוצה לספר.

קח סיגר

Pink Floyd יצרו אלבום שלם (Wish you where here) של שירי מחאה נגד חברות התקליטים. "קח סיגר" הוא המקדים של "ברוך הבא למכונה", כלומר ב"קח סיגר" מגייסים אותך, ב"ברוך הבא למכונה" אתה כבר שבוי.

כאשר מקשיבים למילים (או קוראים אותם), יש שורה שמאוד מדהימה, שואלים שם "דרך אגב, מי הוא Pink ?" כאשר השם Pink Floyd הוא על שני אומנים שהשאילו מהם את השם שלהם. השאלה הזו מראה שהאיש חברת תקליטים לא באמת "מעריץ" או "עוקב" אחרי הלהקה פרט מבחינה של ביצועים שאפשר לתרגם לכסף.

אז על מה הניתוח הספרותי הזה ?

ובכן בשנים האחרונות, הרבה אנשים נגשים למפתחים שונים ואומרים להם "תפסיקו להשתמש ב …. השפה מתה, זהו אף אחד חוץ ממכם [ועוד מליון איש אחרים] מתכנתים בה, פשוט תפסיקו".

אני שומע את זה כבר הרבה שנים על פסקל, אבל אני גם שומע את זה על פרל, רובי ופיתון (היום כבר פחות על פיתון, אבל עדיין).

רוב אלו שאומרים את זה זורקים גם "תשמע, אני מאוד אהבתי את השפה הזו גם פעם, והיכולות שלה לעשות …. ממש מדהימים" או "שמע אי אפשר לעשות בשפה שלך ….", ואז פתאום השיר של "קח סיגר" עולה לי לראש, כי הדבר שהוא כל כך מעריץ לא קשור לשפה, או שהוא לא מבין על מה הוא מדבר, אבל זה לא מפריע לאותו אדם לצאת בהכללות. אותו אדם כם ינסה לגייס אותכם בד"כ לשפה/טכנולוגיה אחרת שהיא היא המענה לכל צרות העולם, היא תטפל בעוני, תיתן לנו רק גישה ירוקה, וגן עדן יהיה בכלל כאן ולא תהיו צריכים למות בשביל זה…

אז בפעם הבאה שאתם שומעים את המשפטים של "שפה מתה", תקשיבו ל Have a Cigar.

הומור בחירות לאנשי קוד פתוח

בעקבות דיון משעשע עם מאיר, יצרנו תסריט automake מעניין שמתאר את מצב הנוכחי:

make uninstall
./configure --prefix =/countries/Israel/Jerusalem/Knesset period="2.5y"
make clean_members
make ban_members members="..."
make jail
make election
make primeminister
make goverment
make parlament
make check
make install

אז למה לי פוליטיקה עכשיו

הלהקה הבאה היא אחת מלהקות הרוק המצליחות ביותר בישראל לפחות עד 1995 – השנה שהם הודיעו על התפרקות סופית.

שם הלהקה הוא משינה. למרות שהלהקה התפרקה ב1995, הם חזרו להיות יחד מ2003 והם שוב קיימים, רק מעט יותר בשקט מפעם.

בהתחלת ההיסטוריה של הלהקה יובל בנאי ושלומי ברכה אשר נפגשו בשירות הצבאי שלהם בייחד. חבר משותף בשירות הצבאי הציע לתת את השם "מכונת הזמן" ברוסית (Машина Времени) על שם להקה רוסית שהיתה מאוד פופולרית, אבל הוחלט לקצר את השם למשינה. ברכה ובנאי רבו והלכו כל אחד בדרך משלהם, וחזרו רק ב1984, ומאז עד 1995 היו בייחד בלהקת משינה שהם הקימו מחדש.

הלהקה עצמה היא להקת רוק אשר הושפעה מאוד מלהקה אחרת בשם Madness ואפשר למצוא הרבה מאוד משירי Madness אצל משינה ולא תמיד צריך דמיון בשביל למצוא את הדומה.

למרות זאת, הלהקה היא להקה מאוד מעניינת, אשר מאוד אהבתי בציעורתי, ואף רכשתי כמה דיסקים שלה, כולל את מכונת הזמן, אשר היתה בה הנחה (או משהו כזה) להופעה האחרונה שלהם שהיתה צריכה להתקיים במקום הפועת הפרידה שלהם בפסטיבל ערד. מופע הפרידה של פסטיבל ארד לא יצא לפעול בשל מות 3 נערים בדוחק רב של אנשים. המופע סיום בסוף התרחש בפארק הירקון בתל אביב.

את השיר הבא החלטתי לשים היות ויש היום בחירות (השיר הוא של משינה, ולא גרסת ההתנקשות של קרן פלס), אז תהנו:

http://www.youtube.com/watch?v=5wERkL2Q9W4

פרצופה של המדינה

"Politics have no relation to morals."  Niccolo Machiavelli

מחר למי שעדיין לא יודע יש בחירות. היות ואני אדם מאוד לא פוליטי (אני מאמין של כל נבחרי הציבור מושחתים, שקרנים ובעלי אינטרסיים אישים בלבד ואם הם ירויחו ממכירת המשפחה או ההורים שלהם, הם יעשו את זה, אלא אם מוכח אחרת) ולכן גם פוסט זה הוא לא פוליטי על בחירות.

למי אני לא מוכן להצביע (בגלל הצורה שהם מנהלים את מסע הבחירות שלהם) ? ובכן,

  • לאפרים סנה אשר מספים לי את הדואר האלקטרוני.
  • למר"צ אשר נותנת לי הודעות מוקלטות בטלפון (למה לעזאזל חוק הספאם לא מטפל גם בכם ?)
  • לש"ס אשר מטרידים אותי כמעט כל יום בשיחת טלפון לוודא שאני אצביע אליהם (מעולם לא עשיתי את זה, למה שעכשיו אתחיל ?), למרות ששם יש נציג אנושי

למי אני שוקל לא להצביע ?

לכל מי שהצביע בעד סינון אתרים, בעד זיהוי ביומטרי, וכל מי שלא מנסה לקדם את הקוד הפתוח בישראל (רוב המפלגות לא הכניסו אפילו "טכנולוגיה" למצע שלהם).

מה נשאר להצביע ? ובכן כנראה שאני צריך להתפשר פה כי בצורה הזו אף אחד לא ראוי לקל ממני קול. אז כל מפלגה שמוכנה להתחייב בכתב שאם וכאשר היא נכנסת לכנסת כחלק מהקואליציה היא תעשה את הפעולות הבאות:

  1. תצביע ותפעל נגד החוק לזיהוי ביומטרי וסינון אתרים
  2. תפעל לקידום הקוד הפתוח בארץ על חשבון הענק מרדמונד אשר צריך לחזור לגודל שהשם שלו מתיימר להיות
  3. אלו שאין להם אנסים, עברייני מין (שהם לא אנסים), גנבים, מושחתים או סתם טיפשים (טוב זה כבר יותר מידי לדרוש)
  4. כל מי שינסה לקדם את הגישה של חופש הביטוי שבלוגים כאלו וטובים יותר ימשיכו להתנוסס באינטרנט
  5. אלו שיחנכו פחות בשיטה הפרוסית
  6. אלו שיקדמו יציבות שילטונית שבחירות יהיו כל 4 שנים (ולא פחות)
  7. אלו שיקדמו משטר נשיאותי במדינה, בו בוחרים בבעלי תפקידים בצורה נורמלית ולא לפי סחטנות פוליטית
  8. אלו שיבטלו את הטיפשות הזו של משכן ראש הממשלה החדש
  9. אלו שיש להם אופן מוקו או כל מחשב כף יד/טלפון סלולרי אחר מבוסס קוד פתוח (יתרון)

טוב נו אני לא ריאלי בשיט, וזה לא מעניין כאן אף אחד, למה לעזאזל כתבתי אותו בכלל ?! טוב אני חוזר לתכנת ולהתעסק בקוד פתוח, ובנתיים תקשיבו לשיר הבא (לפני שאתם בוחרים):

http://www.youtube.com/watch?v=KK8ftkJKokM

מעבר ל KDE 4.2

ביום חמישי לפני שבועיים התקנתי בדביאן את KDE 4.2 ממאגרי experimental והתחלתי להתנסות איתו. תוך כדי גם דיברתי עם עמי, אשר החליט אף הוא לעבור ל KDE 4.2 ואף כתב על זה סקירה.

אצלי הסקירה תהיה טיפה שונה. דבר ראשון בניגוד ל 90 אחוז מכל דוברי העברית שהתקינו 4.2 אני התקנתי גם את התמיכה בעברית שדיאגו (ואנשים נוספים) יצר.  ולכן החוויה שלי שונה לגמרי מאלו אשר נשארו בגרסה האנגלית של KDE. כמו כן, בהתחלה חשבתי לכתוב את הסקירה הזו באנגלית, אבל אין לי סבלנות לזה. להמשיך לקרוא

האם זה Windows 7 או בכלל KDE 4 ?

שני אנשים מ ZDNet אוסטרליה עשו ניסוי רחוב, והציגו את KDE 4 ואמרו שהוא Windows 7. תראו את התגובה של האנשים ברחוב:

http://www.zdnet.com.au/insight/software/soa/Is-it-Windows-7-or-KDE-4-/0,139023769,339294810,00.htm

module assistant

אם אתם עובדים בסביבה מבוססת דביאן, ויש לכם כל מיני מודולים לקרנל שאתם צריכים להתקין מקוד מקור, אתם מוזמנים להכיר את הפקודה module-assistant או m-a בקיצור.

תפקיד הפקודה הוא לנהל עבורינו התקנות של קוד מקור למודולים של הקרנל, וניהול התלויות שלהם, יצירת חבילות מהקוד והתקנתם עבורינו בצורה ידידותית.

במידה ונריץ את הפקודה במסוף ללא שום פרמטרים נוספים, נקבל מסך כחול (שלא מבהיל כמו המסך של מיקרוסופט) עם תפריט (במידה וקיבלתם הודעת שגיאה שאתם לא root, אתם צריכים לעבוד עם su או sudo לשם כך).

בעזרת התפריט ניתן לעדכן את הרשימה של המודולים שאפשר להתקין, ניתן להתקין תלויות למינהם למשל אם gcc חסר לנו, הוא יתקין אותו, ניתן להגיד לו להתקין את החבילות שהוא יצר ועוד כמה פעולות שונות.

בנוסף לממשק הטקסטואלי, ניתן גם להשתמש בשורת הפקודה. למשל לבנייה נוכל להריץ את הפקודה בצורה הבאה:

m-a build zaptel

וככה הוא יבנה לנו את החבילה. ניתן גם להגיד לו

m-a b-a zaptel

בשביל שיבצע את כל הפעולות הנדרשות כולל בנייה אך ללא התקנה של החבילה.

במידה ונרצה שהוא יתקין לנו אוטומטית את החבילה של zaptel, נשתמש ב

m-a a-i zaptel

חשוב להבין ש auto-install (המשמעות של a-i) יבנה עבורינו את הדריברים לחבילה, יחפש אם יש תלויות חסרות ובסופו של דבר יתקין עבורינו את החבילה/ות שהוא יצר עבורינו.

למידע נוסף אתם מוזמנים לקרוא את קובץ ה manual עבור הפקודה.

חובבן מול מקצוען

He who controls the past commands the future. He who commands the future conquers the past. —  George Orwell

ראיתי בערוץ 8 דיון על "האמת של וויקיפדיה" . סרט תעודה שהיה בו דיון אשר הציג את המתנגדים ל Wikipedia מציגים את הטענה העיקרית שלהם: כולם יכולים לכתוב שם ולא כל המידע שם הוא בהכרח נכון (אני מסכים עם האמירה הזו ד"א).  אבל את הסיבה לדעה הזו אפשר לדעתי רק לא להסכים איתה.

לדעתי הסרט לא מצליח לעלות על כמה דברים מאוד חשובים מסיבה שהדעה שהוא מדגיש היא נגד הגישה של וויקפדיה, ולדעתי לא מביא מספיק את הצדדים אשר בעד הגישה הזו.

דעתי האישית היא שוויקיפדיה היא אחד הדברים הכי חשובים שיש לנו באינטרנט כיום, היות והוא גורם למידע להיות נפוץ לכולם ולא רק לבעלי ממון (שיכולים או לקנות אנציקלופדיה, או לרשות לעצמם ללמוד במקום מסויים, או לשלוט במידע עצמו -> גישה למידית ההמונים כדוגמת ערוצי חדשות והודעות PR וכו'), דבר שהורס את הגישה של לימוד באמצעות מקום מסודר כדוגמת אוניברסיטה הוא הכרח לקבלת ידע. להמשיך לקרוא

חדשות של FPC ולזרוס

למי שלא יודע, בקרוב הולכים לצאת 2 גירסאות חדשות של FPC ולזרוס (כלומר כל פרוייקט עם גרסה חדשה משל עצמו).

הגרסה החדשה של FPC שהולכת לצאת היא 2.2.4, אשר מכילה אך ורק תיקוני באגים, ואנחנו עדיין צריכים לראות את 2.4.0 יוצאת מתישהו (שהיא תהיה גרסה של תוספות ושינויים רציניים, ולא רק תקוני באגים).

את ההכרזה על FPC עם מועמד לשיחרור ראשון אפשר למצוא כאן.

הגרסה של לזרוס שהולכת להשתחרר היא0.9.26.2 הגרסה הזו מכילה תיקוני באגים, אבל גם כמה תכונות חדשות שיכנסו לעורך הטקסט, וכן תמיכה ב TFrame וברירת מחדל לבנייה תהיה GTK2 במקום GTK 1.2 שהיתה עד היום. עוד דבר שאנחנו רואים בגרסה הזו הוא ניסיון של הפרוייקט להוציא גרסאות כמה שיותר כך שכל באג רציני או הוספת תמיכה שהיא מספיק יציבה תצא עם תת גרסה ולא בגרסה חדשה לגמרי, דבר שמתרחש אחת לשנה בערך. במידה וזה יעבוד כמו שצריך, הפרוייקט רוצה להמשיך עם הגישה הזו של release often.

כמו כן, יש הרבה פיתוחים קדחניים בלזרוס בכלל, כמו הוספה של debugger מובנה (כרגע רק ל windows), אשר נלקח מהפרוייקט של mseide אשר כבר יצר בעבר תמיכה שכזו. כמו שכתבתי בעבר, הסיבה שלא מסתמכים על gdb היא בגלל שהיא לא תומכת כמעט בכלל בשפת פסקל, למעט דברים מאוד בסיסיים והפרוייקט לא פתוח בשביל לקבל תוספות מבחוץ, והוא לא מכניס תמיכה בדברים יותר מתקדמים בפסקל, דבר שהופך אותו ללא שימושי.

כמו כן, לזרוס ממשיך להוסיף עוד הרבה פיתוחים ושינויים, ואני מקווה שבגרסה 1.0 נראה מוצר ברמה מאוד גבוהה.

עד כאן לחדשות להפעם, ונעבור לתחזית.

תסכול בתמיכה טכנית

אחד הדברים הכי מתסכלים בתור לקוח כאשר אתה זקוק לתמיכה טכנית, הוא כשאתה מבין הרבה יותר ממה שתומך חושב שאתה מבין או שהוא מבין.

למשל כאשר ברק הסבירו לי פעם שאין להם יכולת לתמוך בלינוקס למרות שהבעיה לא היתה קשורה ללינוקס או לגורם אצלי, אלא בעיה ידועה אצלהם ברשת, אבל הם לא היו מוכנים להודות בזה, אז הייתי צריך לשחק את עצמי עם Windows ולזכור את כל השטויות שיש בWindows וכו'.כמבון שזה לא פתר את הבעיה, אבל בכל זאת אם לא היתי משחק, אז לא היו מדברים איתי בכלל.

כרגע למשל יש לי בעיה שבימים ושעות מסויימות אני כמעט ולא מצליח בכלל להשתמש בכתובת בחו"ל למרות שעם כתובות בארץ אין לי בעיה. לפי ברק, כמובן שהבעיה היא או במחשב שלי או בראוטר, ולמרות שאמרתי להם שאני יכול לספק להם trace route ופינג מהראוטר ישירות (כי הוא מחובר למודם), עדיין זה לא הספיק להם. גם כאשר אמרתי ש telnet יכול להספיק בשביל HTTP עדיין זה לא היה מספק. הם רצו מחשב שמחובר ישירות למודם. כאילו מה זה ראוטר אם לא מחשב ? אז מה אם אין שם שום דבר גרפי, עדיין הוא מחשב לכל דבר ועניין.

מדוע trace route יכול לעזור ? ובכן זה יכול להגיד שאני מופנה לא נכון אצלהם לשרתים בחו"ל, ולכן אני עובר מסלול ארוך יותר כאשר אפשר לקצר אותו אצלהם ע"י הגדרה כזו או אחרת. המסלול מאוד חשוב כאשר צריך לנתח מהירויות תגובה.

פעם מישהו בברק שנמאס לו לדבר איתי התחיל להפציץ במונחים טכניים והמשכתי לדבר איתו, ואז הוא זורק שהבעיה היא רק ב MTU, "אתה הרי יודע מה זה ", אז שאלתי אותו איך זה שהבעיה התחילה עכשיו אם לא שיניתי שום דבר, והוא כמובן המשיך להשתמש במילה MTU. למי שאינו יודע, MTU היא הגדרה לכמות הפקטות שישלחו בו זמנית. כלומר גודל המידע שנשלח ממני החוצה. עכשיו לכוון אותו זו אומנות. למה ? פחות מידי מידע, אומר שכמות התקשורת תוכפל יאולי יהיו התנגשויות של מידע. יותר מידי מידע אומר שיהיה timeout ו/או נחכה יותר זמן עד שהמידע ישלח החוצה, ולכן צריך איזו כמות ביניים.

מדהים לראות כמה אנשים יודעים וכמה הם בעיקר לא יודעים כאשר יש תמיכה תכנית אשר נועדה למכנה הנמוך ביותר מכולם. פשוט לא מסוגלים לתת תמכה לאנשים שמבינים מעט יותר. ולכן אני חושב לבנות מאגר של ציטוטי לקוחות טכניים שנתקלים באנשי תמיכה (שהם לא).