גישה טכנולוגית

לפני 14-15 שנה בתיכון למדתי בשיעור ספרות על מושג שנקרא "נבואה שמגשימה את עצמה". ההסבר היה מאוד פשוט: באמצעות סיפור. אני לא זוכר את שם הסיפור, אבל אני זוכר חלק מהעלילה שלו. הסיפור הוא על אדם מבוגר אשר מקבל תחושה רעה לגבי משהו ומספר לאדם אחר שמאמין באמונות כאלו שאם אדם זקן עם תחושה שמשהו רע יקרה, אז הוא באמת יקרה ומתחיל להבהיל את כל הסובבים אותו שמשהו רע הולך להתרחש. לאחר שאנשים מצליחים להיכנס לפאניקה וכל אחד מאצים את התחושה ממש כמו המשחק "טלפון שבור", אנשים מתחילים להיכנס לאמוק ולרמוס אחד את השני בשביל לברוח מהמקום כי "משהו רע הולך להתרחש". ובעצם המשהו הרע הזה זו הבהלה של האנשים. וכל זה התחיל כי לאדם מבוגר היתה תחושה שמשהו רע הולך להיות במקום.

רוב הבחירות הטכנולוגיות שלי הן בגלל שאני מחפש את הכלי הכי מתאים למה שאני צריך, כאשר הכלי עוזר לי להשיג כמה שיותר עבודה עם כמה שפחות אנרגיה. בגלל זה אני תמיד מספק את הדוגמה של בורג מול פטיש – בחירה לא נכונה של טכנולוגיה.

הבעיה היא שהרבה חברות מחפשות את הטכנולוגיה שהם יוכלו להשיג כמה שיותר עובדים שידעו לתחזק אותה. איפה הבעיה ? ובכן בשביל להשיג אנשים כאלו צריך ליצור טרנד כלשהו, וחברות כדוגמת מיקרוסופט צומחות בטרנד כזה (לאו דווקא בתור משהו רע), וגם אם הכלי שהן ממציאות אינו מתאים בעליל למה שרוצים להשיג, עדיין אנשים יקפצו עליו כי "מיקרוסופט יצרה את זה, וכולם עובדים עם מיקרוסופט", ובעצם נוצר מעגל כזה של שוק שמפרה שוק שמפרה את עצמו מחדש, ממש כמו הנבואה שמגשימה את עצמה. מה הכוונה ?

ובכן, הרבה מהכלים הקיימים היום גורמים לנו שאנחנו מקבלים "מתכנת טיפש", אשר לא באמת יודע לעבוד אלא מקבל כלי שעושה בשבילו את העבודה בלי שהוא יבין את המשמעות של הדברים. אם ניקח את אותם "מתכנתים" וניתן להם לערוך קוד באותה טכנולוגיה ממש, רק עם עורך טקסט פשוט הם לא ידעו לכתוב כמעט כלום איתו. אותם כלים נעשו מאוד פופולריים, וכך הם יוצרים את השוק אשר בתמורה, העסקים השונים משתמשים בו ואז הרבה אנשים נאלצים ללמוד את הכלים בשביל להשיג עבודה (אם זה בתור עצמאיים – לזכות במכרזים למשל, או בתור עובדים בהם החברות רוצות עובדים שיודעים טכנולוגיה X). ככה אנחנו מוצאים את השוק שלנו לא בוחר את מה שמתאים, אלא את מה שמשווק ל2 הצדדים טוב מספיק.

הבעיה היא שבגישה הזו הרבה מאוד מהתחכום והגמישות המחשבתית שתכנות (כדוגמה) דורש נעלמים. במקום לקבל בעל מקצוע שהתפקיד שלו זה לדעת להשתמש בטכנולוגיה בשביל ליצור עוד טכנולוגיה, אנחנו מקבלים מעין רובוטים שמתמקצעים בטכנולוגיה אחת ויכולים להישאר איתה כל החיים בלי היכולת להתקדם הלאה וללמוד משהו חדש.

כאשר קראתי לבלוג(ים) שלי "לראות שונה", מה שעלה לי לראש זו הצורה שאני חושב מול מרבית האנשים. אתם מוזמנים לראות ולשמוע הרצאה מאוד מעניינת של דן אריאלי (עובד בגוגל כיום, שמעתי את ההרצאה הארוכה שלו, ההרצאה כאן קצרה יותר אבל מראה את מה שאני רוצה להראות), אתם תראו שאנשי המקצוע לא אוהבים לבחור יותר מידי, הם אוהבים חיים קלים. הוא מדגים לדוגמה רופאים, אשר צריכים לבחור האם להגיד לבן אדם אם הוא צריך ניתוח או האם לקחת תרופה שאולי תעזור, אז הם תמיד ידברו קודם על התרופה, אבל אם יהיו 2 תרופות או ניתוח, הם יעדיפו להמליץ על ניתוח, כי זה קצר יותר ופחות מסבך להם את ההמצב, מאשר לשרת את טובת החולה. בהרצאה הארוכה שלו בנושא, הוא מדבר גם על ההתמודדות שלו בבית החולים לאחר שהוא נכווה בפיגוע, ושהגישה של האחיות שם היתה שגוייה, אבל בגלל שהן היו בעלות המקצוע, לו לא היה מה לומר בנושא, ולמרות שבסופו של דבר הבחירה היתה צריכה להגיע לטובת החולה, הבחירה היתה לטובת המטפל.

איך זה קשור אתם בטח שואלים (אם הגעתם עד לכאן ולא עזבתם באמצע), ובכן בתור אנשי מקצוע, הבחירות של רובנו לא נעשות על ידי שיקול רציונאלי במיוחד, אלא אנחנו מחליטים לפי מה שלנו יהיה קל. ה"לראות שונה" הזה שאני בחרתי, הוא בגלל שהקלות שאני מחפש היא הקלות להשיג את המשימה שעומדת מולי, גם אם היא לא קלה בשבילי אישית, אבל אם היא משיגה את המטרה אני אשתמש בה. בגלל זה אני גם כותב תוכנה בC כי אני צריך. לא בגלל שאני נהנה מזה (נהפוך הוא, אני לא סובל אותה, ואני חושב שזו אחת השפות הנוראיות ביותר שקיימות כיום), אבל כי היא משיגה מטרה מסויימת שבלעדיה הייתי יכול אולי לעבוד פחות קשה, אבל ההשגה של המטרה לא בהכרח היתה מגיעה באותה צורה, ואז הייתי מפספס את המטרה לגמרי (לדעתי).

באפריל השנה נערך railsconf 2009 ואחת ההרצאות שהספקתי לראות (לצערי היו גם כמה הרצאות ללא ווידאו למרות שהן מאוד מעניינות), מדברת על "מה הרג את smalltalk ואיך זה יכול להרוג את רובי". המדבר שם הוא רוברט מרטין – אחד מהאנשים העיקריים שפיתחו את המתודולוגיה של Agile Programming, והוא מסביר ש smalltalk למעשה היא אחת השפות הכי טובות שאי פעם נוצרו בעולם (עד היום כולל), אבל הקהילה של השפה היתה עם האף גבוה בענניים, עד שמי שבאמת רצה להתקרב אליה, לא הצליח כי הוא נכווה מהגישה של הקהילה, וזה מה שהרג את הטכנולוגיה. זה גם הסביר לי כמה דברים על איך שאני מתנהל (ומנסה כרגע להשתנות בעקבות זה), אבל זה גם מראה שהאימוץ הטכנולוגי של הרוב אף פעם לא הולך לכיוון של "מה יעשה את העבודה הכי טוב" אלא מה הכי פופולרי לעשות איתו את המצב, ושוב פעם הסיבוב הזה, ולכן בעצם דיברתי על נבואה שמגשימה את עצמה. הבחירות שלנו מגיעות מפופולריות, ולא מבחינה רציונאלית, וכאשר יש כבר בחירה ראציונאלית בד"כ אותם אנשים הם "אאוטסיידרים" ולכן הטכנולוגיות שבאמת יכולות לשנות את החיים שלנו לטובה (בלי קשר לתכנות) נדחקות לשוליים, בעוד שהטכנולוגית הפופולריות משווקות לנו לאי רציונאל וגורמות לנו לבחור בהן למרות שהן לא מתאימות או טובות לנו ולכן אנחנו כל הזמן מחפשים קלים שיקלו עלינו את המשימה, אבל עושים את זה בכיוון הלא נכון.

3 מחשבות על “גישה טכנולוגית

  1. דורון

    היי עידו,
    בפוסט שלך קיימות שני הנחות יסוד .
    האחת, הבחירה של חברה צריכה להיות בתחום של טכנולוגיה , כי "צריך לחפש את הכלי הכי מתאים" – כאילו שה אינן מחפשות .
    השניה, "שהרבה חברות מחפשות את הטכנולוגיה שהם יוכלו להשיג כמה שיותר עובדים שידעו לתחזק אותה."

    אני חושש שאני נאלץ שלא להסכים איתך, ויוסבר.
    הטכנולוגיה אינה משרתת את עצמה, והיא אינה צריכה לשרת את עצמה אלא את הסביבה שבה היא פועלת – דהיינו את החברה.
    הטכנולוגיה היא אמצעי בידי החברה, להוזיל את התפעול (IT) , או לייעל אותו (IT) או לייצר (פיתוח) .

    מכוון שכך, הבחירה הטכנולוגית, אינה חיה בחלל ריק . אילו היא היתה חיה בחלל ריק , הרי שניתן היה לשפוט את הטיעון שלך.

    נושאים , של תמיכה (בסביבת ה IT או בסביבת ייצור ) , הינם נושאים קריטיים מהותיים לחברה . ולכן , השיקול של היכולת לתמוך, ולפיכך איתנות התשתית הטכנולוגית , כמו גם זמינות כח האדם בתחום – הינן שאלות מהותיות שלא ניתן להתעלם מהן .
    לא פעם , ראיתי חברות נגרורות אחרי "חלילן מהמלין" כזה או אחר, בטוענה של "נכונות טכנולוגית" – אבל כאשר הדבר הגיע לחיבור למציאות וליישום , הקריסה היתה כמו של מגדל קלפים.
    האחריות הקיימת על האדם הטכנולוגי , בין אם הוא יועץ, בין אם הוא מפתח, ובין אם המחליט על הטכנולוגיה , אינה אחריות פשוטה . ולמעשה אותו אדם נדרש לעיתים לחיות או להבין בו זמנית מספר מישורים , מחד המישור לטווח קצר ומאידך המישור לטווח ארוך , מחד המישור הטכנולוגי ומאידך המישור המעשי (יישומי) , מחד המישור של "הבחירה הנכונה" ומאידך המישור הכלכלי . מה גם שלא תמיד מישורים אלו סותרים זה את זה .
    בראייה הכוללת , בחירה טכנולוגית טובה הינה בחירה העונה לכל המישורים , והמכינה את התשתית גם לשינויים, התפתחויות, עידכונים וכזו הניתנת למימוש בצורה מודולרית .

    לשים רק את הטכנולוגיה בחזית ולטעון שבחירה צריכה להיות רק על פיה , כמוה כמו לשים את הטכנולוגיה במגדל ולכלוא אותה .
    שנים רבות , הטכנולוגיה היתה "תורת הנסתר" של מיעוט, שינויים הן במישור הטכנולוגי והן במישור הכלכלי , יצרו בשנות 80 ותחילת ה 90 הוזלות משמעותיות של כלים שונים , דבר שאיפשר להכניס את הטכנולוגיה לכל בית (תואמי IBM למינהם) , מהלך זה הוא שיצר מצב שבו הטכנולוגיה זמינה לרבים .
    כך שזמינות טכנולוגית , היא זו שהשפיעה .

  2. ik_5 מאת

    אני מסכים אתך שהשיקול שאתה מעלה זה השיקול שצריך להיות, הבעיה היא שלמשל בתכנות אנחנו רואים שזה לא נכון.

    רוב השוק משתמש בסט כלים מאוד ברור, ותמיד מחפש דרך להיפטר מהם והדרך זה כלים שממשים את אותו הדבר רק עם פחות ועבודה ואף פעם לא מצליחים להגיע לנוסחה הנוכנה כי כל הזמן מנסים לשפר משהו שהוא רע מרמת התכנון הבסיסי ביותר שלו.

    אבל הבחירות האלו קיימות כל הזמן בכל סוגי הטכנולוגיה. למשל (כמעט) בכל כלי שנוצרו בהתחלה, היתה גישה של התנעה חשמלית ולא של נפט. מה שהשתנה זה בעלי הממון שהחליטו שזה יכניס להם יותר כסף אם יהיה נפט ואנחנו היום משלמים את המחיר.

    הבחירות וזה מה שאני מנסה להגיד זה לא בגלל שזה נראה משתלם יותר אלא בגלל שלמשל "מיקרוסופט יצרה את זה". יש לך בהרבה חברות אמריקאיות אימרה של "אם מיקרוסופט/גוגל לא הצליחו לפתור את הבעיה, אז כנראה שאין לה פתרון". שמעתי את זה כל כך הרבה מאנשים בחברות אמריקאיות גדולות, מראות שהחשיבה האמיתית כל כך לא בריאה שם. ו"אם החברות הגדולות חושבות שהמוצר המסויים מספיק טוב, אז מי אתה שתחליט אחרת", זה גם גישה שאני רואה הרבה מאוד בכלל בעולם. ד"א גם אתם נוהגים להגיד לי את זה שיש סיבה שבחרו בטכנולוגיה X, אבל םרט מלהגיד ש"כולם" משתמשים בזה, אף אחד לא מצליח לתת לי טיעון רציני.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s