עט קנייני

"העט חזקה מהחרב"

תארו לכם שאתם רוכשים עט, שהתפקיד שלה זה בעצם לשים דיו על משטח כלשהו בו אתם משתמשים. אבל אסור לכם לפרק את העט, אסור לכם למכור או לתת אותו לאחרים ואסור לכם בעצם לעשות שום דבר אלא אם היצרן החליט שמותר לכם.

היות והעט בצורותיה השונות קיימת כל כך הרבה שנים בעולם (כמה אלפי שנים – יש הוכחות לקיומה 3,000 שנה לפני ספירת הנוצרים), הדבר אינו נתפס שהיצרן יגביל אותנו בשימוש בכל אורך הדרך. כאשר רכשתי את העט, אני יכול לעשות בה כל העולה על רוחי, כולל לחקור מה הדיו שקיבלתי עם העט, ואף אחד לא יכול למנוע ממני לעשות את זה.

כאשר מדובר בתוכנה, החליטו כי הוא אינו אותו הדבר כמו העט. תוכנה אינה דבר ממשי, כי אם דבר "רוחני" (כמו דת ?). כלומר כאשר אני רוכש עט. אני רוכש עט וליצרן יש עט אחת פחות, וכך גם לחנות וכו'. כאשר אני רוכש תוכנה. ובכן כמות התוכנה נשארת זהה, רק ההעתק שלה מגיע אלי. חברות כדוגמת מיקרוסופט המציאו (או למעשה זו ההמצאה הגדולה ביותר של ביל גייטס) את שיטת הרישוי. כלומר התוכנה בחינם. ההוראות למה מותר ומה אסור לעשות בתוכנה עולות כסף, ומקבלות את השם רישיון. למעשה אתה משלם כסף על הוראות שנועדו להגביל אותך ובכך להכניס כסף לחברות שונות. זה בערך כמו לסחוב את הצלב שאיתו יצלבו אותך אח"כ (כמו שאמרתי, זה מזכיר דת).

הגישה הזו אבל, לא היתה הגישה המקורית של עולם התוכנה, אלא התפתחה כאמצעי להרוויח כסף מ"מוצר מדף" ממש כמו העט. למעשה אמצעי הפרנסה הקודם של עולם התוכנה היה לפתח תוכנה לפי בקשה, או לפי פרוייקט, והקוד של התוכנה היה הולך ללקוח. השינוי בתפיסה שביל גייטס (הוא לפחות הכי מוכר כמי שהתחיל את השיטה) היה שצריך לבצע פעם אחת פיתוח של תוכנה ולמכור אותה לכל דורש בעלויות נמוכות יותר. כלומר אם יהיו לי עכשיו 100 קונים המחיר יכול להיות נמוך יותר מאשר אם יש לי קונה אחד. אבל השיטה הזו בעייתית עם התוכנה, כי אפשר להעתיק עד אין סוף את התוכנה בניגוד לעט (אלא אם יש לכם משכפל של אחד מסדרות/סרטי המדע בידיוני).

מנגד יש לנו גישה של "קוד פתוח" או "תוכנה חופשית", שהן 2 רעיונות דומים אך שונים בגישה שלהן. בקוד הפתוח ובתוכנה חופשית אני יכול למכור מוצר, או רישיון למוצר מבוסס תוכנה. העניין הוא, שבמידה ואני רוצה אני מספק מיידית את קוד המקור ללקוח כיצד עשיתי את הדברים, או כאשר הוא מבקש ממני אני מחוייב לספק לו את קוד המקור (לפחות בקוד הפתוח, בתוכנה חופשית אני לא מחוייב). ההבדל העיקרי בין תוכנה חופשית לבין קוד פתוח, הוא שתוכנה חופשית אינה מחייבת פתיחה של קוד המקור הלאה, בעוד שהקוד הפתוח כן. זה בעצם ההבדל המשמעותי בניהם. ולכן רובינו בעד קוד פתוח, ופחות בעד תוכנה חופשית. אנחנו מאמינים כי התפתחות הטכנולוגית אמיתית יכולה להתקים רק כאשר אנחנו מבינים את הטכנולוגיה ויכולים להשתמש בה ללא גבולות (או לפחות אני מאמין), היות והדרך להשתפר היא ללמוד מדברים שכבר קימים, ואז לשפר או ליצור משהו טוב יותר.

במקום להרוויח כסף מתנאי רישוי, אנחנו החלטנו להרוויח כסף מתמיכה, או מעצם הפיתוח עצמו, או מעצם העבודה שלנו. ההגבלה היחידה שלנו היא בכך שאם אתה מפיץ את מה שעשינו עבורך, אתה צריך לעמוד באיתם התנאים בהם אנחנו היינו צריכים לעמוד בהם, ובכך אנחנו יוצרים מצב בו דברים יכולים להתגלגל ולהשתפר בצורה אין סופית בתאוריה. כלומר אם נחזור לעט שפתחתי איתה, אז אנחנו דואגים שתמיד ניתן ליצור עוד עט ועוד דיו עבור העט אבל במידה ואתה מספק את העט לאדם אחר, הוא חייב לדעת כיצד ליצור עט (שזה מאוד בעייתי, היות ואני לא בטוח שיש ולו אדם אחד בעולם שיודע ליצור עט, אלא כל אחד יודע רק את החלק שלו בנושא, כמו לשאוב נפט, להפיק צבע, ליצור דיו, ליצוק מנפט פלסטיק וכו' …)

4 מחשבות על “עט קנייני

  1. לב

    עידו, כפי שריצ'רד סטולמן כתב פעם:
    "תוכנה חופשית" היא תוכנה שנותנת למשתמש את 4 החופשים:
    0 להשתמש בתוכנה ללא הגבלה לכל מטרה
    1 ליצור עותקים של התוכנה ולהפיץ אותם
    2 ללמוד איך התוכנה עובדת ולשנות אותה לפי הצרכים (זו הסיבה שתוכנה לא יכולה להיות חופשית ללא קוד מקור)
    3 להפיץ את הגרסה עם השינויים שעשינו.

    "קוד פתוח" הוא מושג "מכובס" שנועד לשכנע אנשי תעשייה ,שלא ממש אכפת להם מחופש המשתמשים, אבל יכולים לראות את היתרונות בשיטת פיתוח בה הקוד זמין לכולם.

    אתה יכול לקרוא את המאמר הזה שלו שמסביר ביתר פירוט:
    http://www.gnu.org/philosophy/open-source-misses-the-point.html

    GNU/GPL הוא בסה"כ כלי, לא הגדרה של תוכנה חופשית או קוד פתוח, והוא זה שמנסה לשמר את חופש התוכנה ע"י כך שמכריח כל מי שמפיץ תוכנה תחת רישיון זה לספק גם את הקוד עם כל השינויים (במידה ויש)

    תוכנה ברישיון BSD או MIT או כל השאר גם היא בעצם חופשית כי אתה מקבל את כל 4 החופשים, אבל היא לא שומרת על החופש שלה ואתה יכול לסגור אותה אם תרצה.

    בניגוד, פעם היית ל-MS תוכנית בשם "Shared Code" בה היית יכול לקבל קוד מקור, אבל בתנאים שהפכו אותו ללא חופשי בעליל (הסכמי סודיות, אי הפצה ואי תחרות)

    ובעניין העט: יצא לי לקרוא ספר ערוך אך מעניין על "זכויות יוצרים" והשפעתם על החברה שלנו.
    http://www.thepublicdomain.org
    הספר מספר גם על המקור של החוקים האלה, ומסתבר שבמקור ליוצרים לא היה כל קשר לכך. זה היה הסכם מלוכלך בין המלוכה הבריטית, שפחדה שמכבש הדפוס יעזור למתנגדים שלה להפיץ את דבריהם, לבין חבורה של בעלי מכבשי דפוס שרצו מונופול.

    "גילדת המדפיסים" קיבלה סמכות מלכותית להשמיד ספרים שהודפסו ללא התר שלה וגם את מכבשי הדפוס של המתחרים ובתמורה הבטיחה לצנזר כל ספר שהמלוכה לא אהבה.

    היום, משמשים חוקי זכויות יוצרים כדי ליצור מחסור מלאכותי היכן שאין מחסור כדי לדחוף מוצרים מסוג חדש למסגרת הישנה והלא מתאימה של מוצרים פיזיים שהיית קיימת מימי קדם.

    בדרך, היא רומסת על ימין ועל שמאל את זכויות הצרכנים ומאיימת על התרבות והמורשת שלנו…

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s