חוק מחשב

הבהרה: אין לי שום קשר לעולם המשפטי בשום צורה, זו דעתי הפרטית כאיש טכנולוגיה ומחשבים.

עולם המשפט כיום נמצא בבעיה. הוא צריך להתמודד עם טכנולוגיות ומחשבים בצורה שמעולם לא היה בעבר צריך להתמודד, והוא לא יודע כיצד לעשות זאת. אז בשביל להראות סמכות, עושים הקבלה בין מחשב לבין בית למשל. כך שפריצה למחשב שקולה לפריצה לבית, לפחות עד לשלב העונשים, היות ופריצה לבית אולי תכניס את הפורץ לחצי שנה לכלא, אבל את הפורץ בעולם המחשבים, היא אולי תכניס ל10 שנים במקום (והיו דברים מעולם) …

העולם הטכנולוגי לדעתי דורש בית משפט וצוות משפטי המבין בעולם הזה. לא יכול להיות ששופט אשר אינו מבין טכנולוגיה יוכל לשפוט בכלל "עבריין מקלדת" (מונח עיתונאי), בו ילד בן 12 אשר שיחק קצת במחשב עשה הרבה נזק. השופטים חייבים להבין פורפורציות ולהבין קצת מה פירוש הדברים. אם אני מזין באתר רכישות את השם שלי עם גרש ואני מקבל שגיאת SQL, לא פרצתי לאתר, אלא זה משול למדף שנשבר כי ביקשו ממני לשים עליו פריט מסויים. הנזק צריך להיות מכוסה על ידי בעל המדף במקום.

בכלל ההקבלות האלו לא מתאימות. הרי פריצה למחשב אינה שקולה לפריצה לבית. עבור פריצה למערכת מחשב לא צריך לעשות הרבה או צריך לעשות המון. ובכלל יש בלבול מאוד כבד בחוק. יש מצבים בהם מחשב והדברים השונים כדוגמת תוכנות נחשבים כולם לקניין רוחני, וכאשר אין הקניין הרוחני נוח (אינני יכול לגנוב רעיון, אלא רק מימוש של רעיון), איכשהו הוא עובר להיות קניין פיזי. הרי למעט העובדה שגנבו לי פיזית מחשב, או גנבו לי כסף באמצעות מחשב, או רכוש אחר, אין העברה פיזית, למרות שהפגיעה שלה בבני אדם יכולה להתפרש ככזו.

האם רשת מחשבים אלחוטית פתוחה לעולם ללא הצפנה ולו המינימלית ביותר, בה אני אשתמש נחשבת לפריצה ? אם משווים אותה לבית אז כן, אבל אם משווים אותה לעץ עם ענף הנמצא מחוץ לחצר אז לא. אבל האם רשת מחשבים בכלל יכולה להחשב לבית או לעץ ? לדעתי הדבר שקול יותר להימצעותי במקום ציבורי בו אנשים מדברים נושאים רגישים שהם אינם רוצים שידעו עליהם, אך מדברים בכל זאת. הרי נגיד ואיש חברה מסויימת מדבר על כך שהם סגרו עסקה של 200,000,000 יורו, ורק מחר תצא ההודעה לבורסה ולעיתונות, ואני מחליט לקנות את המנייה עוד לפני הדיווח הרשמי, פעלתי לפי מידע ששמעתי באקראי, שהוא לא "הרצה" של מנייה כלשהי, וכאשר הדיווח יתקבל והמניה תעלה למחיר השיא, אמכור את האחזקות שלי, ובכך אעשה כסף. אז הנה השתמשתי במידע שקיבלתי באקראי לרווח אישי, אבל האם זו עבירה ?

כך שלדעתי לא ניתן לשפוט בכלל כיום בעולם את הנושא הטכנולוגי והמחשבים, כל עוד המשפט עצמו אינו בנוי להבין את המשמעויות השונות של הטכנולוגיה מול העולמות האחרים.  וכאשר שופטים שונים אינם לוקחים בפרופורציות את העבירה שהחוק אינו באמת מדבר עליה, אלא רק בדרך אגב בד"כ, ומספקים עונשים חמורים יותר בעקבות זאת, לדעתי צריך לעצור הכל ולשנות את המבנה המשפטי עצמו.

11 מחשבות על “חוק מחשב

  1. Tzafrir Cohen

    האם שופטים רשאים לשפוט בעניינים טכניים מורכבים כמו בניית גשר או ליקויים בבניין פל־קל?

    לעצם העניין, למערכת המשפט כבר הגיעו תיקים שעוסקים בנושאי מחשבים, אינטרנט ועוד. היו כבר כמה פסיקות שזכורות לי אשר מעידות על כך ששופטים למדו לעומק את הנושאים.

    דרך אגב, מי שמחוקק הם חברי הכנסת. השופטים רק מפרשים את החוקים. אם לטענתך נדרשת חקיקה חדשה, הכתובת היא הכנסת.

  2. ik_5 מאת

    צפריר. מה שאני מנסה להגיד זה שהרבה מאוד אנשי משפט בדגש על שופטים, עושים הגבלות של "החיים האמיתיים" כמו פריצה לבניין מול חדירה לרשת לא מאובטחת, למרות שהקבלות כאלו מראות יותר חוסר הבנה של הנושא מאשר יכולת לבצע הקבלה.

    כמו כן, בניגוד לפל-קל (משפט ד"א שאני עד היום לא מבין למה הממציא בכלא מבחינה משפטית, אני מבין מבחינה פוליטית) למשל, ששם צריך לקבוע אם היתה רשלנות ואם כן אז של מי. כאן לדעתי אין בכלל את הכלים (שזה המחוקקים כבר), ולכן כל ההתנהלות לא הגיונית.

    אתה לא יכול לשפוט מישהו על חדירה לרשת מחשבים לא מאובטחת כמי שחדר לבניין, זה פשוט לא זהה. זה גם לא זהה לציטוט או כל דבר אחר שקיים בעולם החוקים, וזה מה שאני מנסה להגיד.

  3. Tzafrir Cohen

    בהנחה שזה המקרה שאני זוכר (קראתי את פסק הדין) דווקא הפסיקה הזו של אברהם טננבאום מעידה על הבנה טובה של נסיבות המקרה ומשמעותן. מדובר היה על מישהו שדיווח על פרצת אבטחה באתר המוסד והואשם בפריצה אליו. טננבאום זיכה אותו לחלוטין.

    שים לב שלפני כמה ימים היה שינוי באתר מערכת המשפט וכל הקישורים הישנים לפסקי דין כנראה כבר לא עובדים.

  4. ik_5 מאת

    "בועז דולב, מנהל פרויקט "תהיל"ה", מתח ביקורת על הפסיקה וציין כי היא דומה להיתר גורף לפרוץ לבתים ולמכוניות, על מנת לבדוק אם המנעולים יעילים."

    אומנם הוא לא השופט, אבל שים לב להקבלות הלא הנכונות. וזה ד"א נכון גם לגבי שופטים (שאני לא מצליח למצוא את פסקי הדין שאני מחפש).

  5. Tzafrir Cohen

    אם פריצה לבית לשם בדיקת המנעול לא הייתה גורמת שום נזק לבית ולא הייתה עוזרת לאף פורץ עתידי, היינו מתייחסים אליה הרבה ותר בסלחנות. זו עדיין הסגת גבול. אולם המקבילה האינטרנטית (או אפילו המחשבית) של "הסגת גבול" אינה כה פשוטה. השימוש באתר מותר (אולי אפשר להשוות את זה למסעדה שבה הכניסה למטבח היא לעובדים בלבד?).

    בכל מקרה, אם מדובר על המקרה שאני זוכר, אני ממליץ בחום על קריאת פסק הדין (של הדיון המקורי, בבית־משפט השלום). הוא לא קצר (כמה עשרות עמודים) אך קריא.

    לגבי פל-קל:
    http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%9C_%D7%A7%D7%9C
    אתה ואני לא יכולים לבדוק בעצמנו את איכות הבניה. קיר שנראה מוצק יכול להתמוטט אם תכנונו היה לקוי. בגלל זה כל מבנה דורש אישור של אנשי מקצוע (התוכנית: של אדריכל. הבניה: של מהנדס). האחריות הזו אינה סתם אחריות על הנייר.

    אלי רון לא סתם המציא שיטת בניה חסכונית ויעילה. הוא המשיך לבנות בניינים שהשתמשו בשיטה הזו. הוא קיבל כסף על סמך אישורו כמהנדס שתכנוניו אמינים. הסתבר שלא רק שתכנוניו לא היו בטוחים, אלא שהוא (ואחרים) ידעו זאת היטב ועיגלו המון פינות.

  6. Tzafrir Cohen

    א. עוד נקודה: שימוש ברשת אלחוטית לא מוגנת של מישהו אחר ללא רשותו בהחלט דומה להסגת גבול (לשכן שלך יש חצר אבל אין לה גדר. מותר לך ללכת שם ללא רשותו? ללא רשותו המפורשת? מותר לזר שמגיע לשם ולא מכיר את השכן ללכת שם?)

    החיבור האלחוטי הזה הוא משאב מוגבל ולכן האנלוגיה הזו די מוצלחת.

    ב. אם קנית מניה על שמך שמועה ששמעת באקראי, אין בכך עברה. אם הפצת שמועה או שמועת שווא לגבי מניה של חברה שלך, אתה דווקא עובר עברה. אבל מסחר במניות, אגרות חוב ושאר פיקציות הוא לא דבר חדש. בורסות קמו ונפלו עוד לפני המחשב האלקטרוני הראשון.

    ג. לא ברור לי עד כמה המושג "קניין רוחני" מופיע כשלעצמו בחוקים. להבדיל ממושגים כמו "זכויות יוצרים" (בחוק זכויות היוצרים), "פטנט", "סוד מסחרי", ועוד. אתה בהחלט יכול לגנוב סוד מסחרי. אתה בהחלט יכול לגרום נזק לסימן מסחרי. פטנט וסוד מסחרי הם שני מושגים שונים מאוד.

    לסיכום: העולם האמיתי מסובך. ללקוחות יש דרישות מסובכות וסותרות, ולכן החוק קצת מסובך והפסיקות מסובכות. למרבה הפלא התוכנה הזו מצליחה לעבוד.

  7. ik_5 מאת

    ה"פל קל" היה בשימוש לא נכון בוורסאי, ולכן התקרה/רצפה קרסה. זה כמו שאני נותן לך ספרייה להתממשקות לשרת HTTP שאני מסביר לך שהוא נועד רק לבדיקות מערכת אבל לא נועד לשימוש בproduction, ואתה מאשים אותי אח"כ שהמערכת שלי לא מסוגלת לסחוב 9000 כניסות בו זמנית, למרות שמראש הודעתי לך שהמערכת אינה בנויה לזה.

    בוורסאי, היה אסור לספק אפשרות לקומה השנייה להיות אולם אירועים, אבל סיפקו לה. מה עשו מנגד ? הכניסו את הממציא לכלא במקום את הבעלים של האולם.

    מי שאישר את האפשרות לבנות ב"פל-קל" גם לא נתן את הדעת, למרות הסעיפים שיש לך בקישור שהבאת כאן. בגלל זה לדעתי הכניסו את אלי רון לכלא רק בגלל שהוא הממציא ולא מעבר.

  8. ik_5 מאת

    שוב השאלה, האם זה טוב לגג רעפים, או לקומה ראשונה של בניין אירועים ?
    אני חושב שעשו שימוש גם במקומות שזה לא מתאים אליהם בשביל הוזלה משמעותית של המחיר בנייה.

    לגבי תוכנה, אם תוכנה היו בונים כמו שאמורים לבנות בניין, היה לוקח יותר שנים, אבל האיכות היתה גבוהה יותר. בתוכנה אנחנו צריכים לעבוד עם יד על הסטופר ולספק מהרגע להרגע מערכות מורכבות מאוד, וחס וחלילה שיהיה איזושהי בעיה איתם.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s