הבעיות של מערכת החינוך – חלק א' (ההיסטוריה של מערכת החינוך)

זהו החלק הראשון מתוך 3 חלקים אודות הבעיה של מערכת החינוך הנוכחית. בחלק זה אדבר על ההיסטוריה של מערכת החינוך הנוכחית, בחלק הבא אדבר על המציאות של היום בחברה בכלל, ובחלק השלישי אסיים על ידי הצגת הבעיה. החלוקה בוצעה לשם הקלה על הקריאה של הכתוב.

A generation which ignores history has no past and no future.
Robert Heinlein

בעולם המערבי (אשר ישראל מנסה להשתייך אליו) קיימת תעשיית סרט נע אשר מוזנת בילדים קטנים המועמסים על הסרט ועוברים תהליך אשר מביא אותם למצב בו הם עוצבו מספיק כדי להתמודד בתור עובדים המהווים "בורג קטן" במערכת גדולה ו"משומנת" היטב. תעשייה זו נקראת, למרבה האירוניה, תעשיית המידע או תעשיית הלימודים, אך היא רחוקה מאוד מלהיות כזו.

בלב תעשיית ה"לימודים" עומד רעיון השינון: שננו מידע, קבלו על כך פרס בצורת תעודה המעידה על הצלחת השינון. ככול שהאנשים משננים טוב יותר את המידע, ככה הם נחשבים לטובים יותר. אך גישה זו רחוקה מלהיקרא לימוד או חינוך, מדובר סה"כ בתכנות של אנשים.

הגישה החלה כחלק מה"מהפכה התעשייתית", אשר נזקקה לידיים עובדות שידעו להפעיל מכונות מסובכות ולהבין הוראות מורכבות יותר מהנהוג עד אז. לכן הקימו בית ספר (לאחר דיונים רבים בנושא, כולל הכרזה כי רוב בני האדם לא מסוגלים ללמוד לקרוא ולכתוב גם אם הם רוצים) אשר יקנה לכוח עבודה את המינימום של המינימום הנדרש בכדי להיות עובדים בעולם התעשייתי ה"חדש".

מבנה בית-הספר נבנה בצלם פס יצור. מגיל מסוים חייבים להתייצב (חוק לימוד חובה). יש להתחיל בשעה מדויקת, להישמע להוראות, לזכור אותן לאורך כל הזמן ולהגיב לרעשים שונים אשר אומרים לך הנדרש ממך בכל זמן נתון תוך כדי הפרדה של אנשים לקבוצות בהתאם ל"יכולות" שלהם.

במקום להקנות ידע, הגדילו לעשות בבית הספר והוסיפו סינון: אם האדם אשר מסביר ו"מלמד" אותך אינו מובן, הבעיה היא אצלך ולא תוכל להתקדם הלאה עד שתבין. למקרים התהליך נעשה תוך כדי השפלה ולעיתים גם אלימות כדי ש"תבין". כאשר עומדים בתנאים, כלומר יודעים לשנן את המידע בעל פה בכל זמן נתון לבחינה, מוענקת תעודת "כשירות”. אם בפרק זמן המוקצב נמצאת לא מתאים, תסומן כמוצר פגום לעבודה ולא תצליח למצוא או לעשות משהו בחיים שלך.

בכל המנגנון הזה קיים בנוסף למקצועות כמו קריאה, כתיבה ומתמטיקה גם חינוך ללאומנות בתוכו יחד עם חובה של המדינה. כל השיטה ביחד זכתה לשם חינוך פרוסי. מערכת החינוך הפרוסית היא בעצם מימוש רעיון שהעלה כומר גרמני נודע בשם מרתין לותר כמאתיים שנה קודם לכן, וב-1763 הוכנס לראשונה בתולדות האנושות המודרנית חוק חינוך חובה – חובה ללמוד 8 שנים ותוך כדי כך יש לשלב כמה שיותר בדיקות (מבחנים כלל ארציים) לכל ילד וילד על מנת לאפשר החלטת המקצוע המתאים לו ביותר. ילדי עשירים היו ממשיכים אח"כ לשנות לימודים נוספות בבית ספר פרטי וקיבלו "חינוך משני", אשר נועד עבור האצולה ודורות השלטון הבאים. נציין כי המורים היו חייבים לצאת להשתלמויות אחת לתקופה כדי ללמוד במדויק את הנדרש מהם.

יש אשר יתהו לגבי לאומנות והקשר שלה לחינוך לעבודה. במשך מרבית מההיסטוריה האנושית בני אדם היו נאמנים למשפחתם, לשבט ואחר כך בד"כ למקום מגוריהם (עיר או כפר) בסדר הזה -> לא הייתה תפיסה של המושג "מדינה" או "ממלכה". מדינה הייתה של מנהיגים ולא של ה"עם", אשר כלל לא ראה בעצמו כזה. כך בעת מלחמה בין פרוסיה לצרפת, היה קשה מאוד לגייס לוחמים להגן על המדינה, מה שהוביל להחלטה למצוא דרך לספק לאנשים זהות עם המדינה. הצורך לזהות שכזו הוליד את החינוך ללאומנות. חינוך שפירושו לא רק אהבת המדינה שלך על פני כל מדינה אחרת, אלא צייתנות לאומית להתגייסות למען המדינה.

נסכם את ההקדמה: הבנו בגדול כי השיטה הנהוגה אצלנו בישראל, ברוב העולם המערבי ובמספר מדינות לא מערביות נוסדה בזמן ה"מהפכה התעשייתית" במטרה ליצור עובדים טובים וצייתנים, ובאותה עת, אזרחים טובים וממושמעים המבצעים את בקשות השלטון.

7 מחשבות על “הבעיות של מערכת החינוך – חלק א' (ההיסטוריה של מערכת החינוך)

  1. ג'וני בוי

    הבנו מי בדיוק הבין? הגשת בצורה מגמתית מאוד סמי עובדות על איך התפתחה מערכת הלימודים הקיימת. רק אציין שגם אני לא מסכים שמדובר במערכת הכי טובה, אבל לפני שזורקים איזה משנה מרקסאית בראש חוצות מה בקשר לאלרנטיבה?

    אני במקרה עזבתי בית ספר מיד לאחר היסודי והחברה שבה הסתובבתי בה יכלה בקלות לקחת אותי למחוזות לא סימפטיים. ואני עובד עם נוער בסיכון ואני יכול לומר לך שבית הספר הוא המסגרת המשמעותית היחידה שיש להם, ואילולי המסגרת הזו (עם המורים, המנהלים והחוקים הנוקשים) הם היו או עושים סמים או בכלא או מתים – זו המציאות.

    תאוריות אנטי-ממסדיות נשמעות טוב בגלל שהן משחקות על רגשות טבעים של חופש ומרחב שיש לרוב בני האדם, אך צריך לפעמים ראיה מפוקחת וללמוד את הדברים הללו מניסיון ומחקר ולא רק מקריאה. ילדים זקוקים למשמעת, אך לא רק והאיזון בין משמעת לחופש הוא הסוד למערכת חינוך בריאה. אם יש לך אלטרנטיבה לבית הספר, תבחן אותה במחקר מסודר ותראה עד כמה היא עובדת במציאות.

    תאוריות ההוראה הליברליות נוסו ללא הצלחה במערכת החינוך הישראלית. ילד לא נולד יודע שום דבר, המוח שלו מחווט להגיב באמצעות מנגנונים שונים ופותחו שיטות שונות לחנך אותו לתפקד בחברה. בגלל שאנחנו לא חיים בחברה כפרית שרמת המומחיות החברתית שנדרשים לה היא נמוכה אלא בחברה עירונית שבה האינטרקציות היומיות וכמות הגירויים היא גבוהה נדרשת מסגרת שבה הילד יוכל לפתח כישורים בסיסיים לשרידה במערכת הזו וכרגע זו מערכת החינוך.

  2. ג'וני בוי

    עוד דבר: מערכות החינוך היום הן לא חד-ממדיות ובתהליך של אבולוציה (שפעמים יש בו "ירידות") המערכת משתפרת ולומדת, הילדים היום הרבה יותר שאפתניים מבעבר ואני לא חושב שיש בזה רע, להפך.

  3. פינגבק: הבעיות של מערכת החינוך – חלק ב’ (המציאות כיום) « לראות שונה

  4. ik_5 מאת

    ג'וני, תחכה בבקשה לחלק השלישי (פרסמתי את החלק השני) ואז אשמח לדון אתך בהרבה דברים, חבל שאתה לא מחכה עד הסוף.

  5. פינגבק: הבעיות של מערכת החינוך – חלק ג’ (הבעיות עצמן) « לראות שונה

  6. כרמית

    הבעיה היא חוק חינוך חובה ולא חוק חינוך חינם.
    ברגע שיש חוק חינוך חובה וכולם צריכים להציג מצג של בית ספר טוב לכאורה עושים סלקציות בין תלמידים ואינטרס של בית הספר היא לא טובת התלמיד אלה טובת התדמית…
    אני חושבת שצריך לדאוג לעשות תדמית מאוד "חיובית" לבתי ספר שעושים סלקציות ולאנשים שנמצאים שם. זה בסך הכל מראה חינוך לציונים ובתי חרושת לציונים במקום בתי חרושת לערכים וקבלת השונה והחיים בחברה פלורליסטית עם דעות שונות ואנשים מסוגים שונים ופתירת הקונפליקטים בתוך המוסד הציבורי שאמור לתת חינוך

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s