ארכיון חודשי: אפריל 2011

ביי ביי אסטריסק 1.4/1.6 שלום 1.8

אחד הדברים שנראה השבוע ושבוע הבא הוא שגרסאות של אסטריסק 1.4 ו1.6 יוצאות ממחזור התמיכה שלהן לגבי תיקון באגים וכו'.

למעשה אנחנו נראה כי תצא עוד גרסה אחת לכל הסדרות האלו, אבל זה יהיה הסוף.

הסיבה היא שאסטריסק 1.4 היתה גרסת Long Term Service או LTS בקיצור שהוחלפה על ידי גרסה 1.8, וסדרות 1.6, ובכן הן היו יותר ניסויים מאשר גרסה שצריך להשתמש בה. אז לפי הטבלה של דיג'יום, הם צריכים לסיים את החיים שלהם השבוע הזה והשבוע הבא, ויש להסתמך רק על 1.8 מכאן והלאה.

לעוד מידע תוכלו לגשת למאמר הבא.

תגובה להצעת חוק: לחייב עסקים להתקשר ללקוחות ממספר גלוי

יואב ליפשיץ פרסם בבלוג "שיבוש הוגן" הצעה ליצירת חוק אשר תחייב עסקים להתקשר ללקוחות ממספר גלוי. ועידו קינן פרסם את הפוסט גם אצלו בבלוג "חדר 404".

לפני שאמשיך, אתן גילוי נאות קצר: אני מתעסק עם מרכזיות טלפון, כאשר המומחיות שלי היא ליצור תוכנות ותכונות למרכזייה אשר לא קיימות בברירת מחדל. חלק מהעבודה שלי (שאני באמת עשיתי) אני בטוח שנתקלתם רק לא ידעתם שאני מימשתי אותה מאחורי הקלעים.

אני מעולם לא פיתחתי מערכות "צינתוק"/"צילתוק" ואינני מעודד שימוש במערכות כאלו. יואב ניסה למשוך אנשים עם מערכת הצינתוקים בשביל להצדיק את הטיעונים שלו אשר הוא בעצמו כתב כי לא קשורים בכלל למקרים שהוא מדבר עליהם. אז אני מעוניין לספק מספר עובדות של אדם אשר נמצא ב"שטח" ויודע איך השוק עובד, ולענות לו בנושא שהוא כן רצה לדבר עליו. להמשיך לקרוא

החוויה של אפל

It's all funny until someone looses an i

רועה צאןה"ציטוט" הזה הוא משהו שהמצאתי פעם כפרודיה על סטיב ג'ובס, לאחר הדיבורים על כך שיצא מוצר בשם iPad (הקישור הוא דווקא למערכות של MAD בנושא שיצא כמה שנים לפני אפל עם השם).

לאחרונה שוב גילנו למרבה ה"הפתעה" כי אפל עוקבת אחרי המשתמשים שלה, ולא רק זה, אלא המידע שהיא מקבלת יכול להתקבל אצל כל אחד אשר הטלפון התחבר אליו למחשב לסנכרון. אפל אומרים שהבעיה האחרונה היא bug, אבל זה ספין תקשורתי, היות וזו מדיניות מוכרת וידועה מזה מספר שנים. הפעם הם שוב פעם נתפסו עם המכנסיים למטה ולכן יש ספין אשר כמובן לא מפריע לקהל השבוי של אפל להמשיך להשתמש במוצר שלו, ותמיד הסיבה היא שהוא מספק חויית משתמש ייחודית.

כאשר אתה מנסה לקבל הסבר מה זו חווית שימוש ייחודית, אתה מקבל רשימת מכולת של: להמשיך לקרוא

מועדון רובי

בעקבות הפוסט הקודם, התחלתי לחשוב איך אפשר ליצור קהילת רובי בארץ, ויותר מזה, מודעות לרובי. ואז בעצם הבנתי שכמו שיש מפגשי פיתון ומפגשי פרל, כך גם אפשר לעשות מפגשי רובי עם הרצאות ובעיקר להכיר אנשים.

המטרה שלי היא לא לעשות משהו מסחרי – כלומר שיהיה פתוח לכולם ללא חסות מסחרית. המטרה היא בעצם מפגש חודשי שבו אנשים יכולים לראות ולטעום רובי, להבין את השפה, ואולי להצליח להוציא עוד כמה מתכנתי רובי בישראל, ואפילו ליצור שיתופי פעולה בין אנשים בתחום, וכמובן לקדם את עולם הקוד הפתוח, והצגת טכנולוגית מבוססות קוד פתוח.

אני מאוד אשמח שאנשים מחברות שונות יגיעו ואף יתרמו למפגשים.

אז העלתי את הרעיון במספר מקומות: רשימת הדיוור של israelrb, בwhatsup, ב linkedin וגם בחשבון פייסבוק שלי.

אלעד זלומונס הציע בפוסט הקודם לארח את המפגשים בThe hub בחסות איגוד האינטרנט. קיבלתי הצעה גם מליאור קיסוס לארח את זה במכללת תל אביב יפו בחסות הקנטינה. אני רוצה להודות לשניהם על ההצעה. אני בודק עוד מספר הצעות כמו ללכת לשנקר, אם כי הכל פתוח כרגע.
השיקולים הם גם בקלות הגעה וחזרה גם למי שלא גר בגוש דן (כמוני), ונעזרים כמה שיותר בתחבורה ציבורית וכמה שפחות ברכב פרטי.

אז מה צריך בדיוק בשביל לארגן את זה ? ובכן, אנשים שמעוניינים להגיע ולשמוע הרצאות, ואנשים שמתנדבים להעביר הרצאות.

דרושים: מתכנתי רובי בישראל

אתמול היה אירוע מדהים שארגנה חברת fiverr הישראלית, לאנשי רובי (ובעיקר rails) בישראל. בין האנשים שהגיעו היו גם אנשי SAP, אשר גם הם מפתחים בארץ ב Rails, ועוד מספר אנשים מחברות שונות כולל LINESIP כמובן (אני) 🙂

אחד הדברים העצובים לשמוע מכל השיחות שלי עם האנשים אשר דיברתי איתם, הוא שמאוד קשה עד כמעט בלתי אפשרי למצוא מתכנתי רובי בארץ, שלא לדבר על rails. יש חברות שמחפשות בנרות בישראל מתכנתי רובי וRails וכמעט בלתי אפשרי למצוא אותם.

בSAP למשל יש בסביבות 30 מפתחי Rails בישראל (כמות המפתחים הגדולה ביותר בישראל עבור Rails במקום בודד) במספר צוותים והם מחפשים עוד עובדים. גם שאר החברות מחפשות עוד עובדים שיודעים לעבוד ב Rails, וכולם מתחרים על אותו משאב של מתכנתים קטן שיש. משיחות עם אנשי SAP למינהם, הבנתי שאני צודק בכך שאני אומר שיש יותר מידי באזז על פיתון ובכלל לא שומעים רובי, למרות שרובי נמצאת בהמון מקומות בעולם הגדול (כמובן שאי אפשר להשוות את הבאז של פיתון מול .NET). למעשה כולכם כאן מכירים אתרים שכתובים ברובי ו Rails גם אם אתם לא יודעים שזו הטכנולוגיה מאחורה – עדיין אין את הקישור לכך שיש הרבה עבודה עם רובי ו Rails בעולם ויש ביקוש לשפה ולאנשים שמכירים את Rails – גם בארץ. וכרגע בארץ זה עובד יותר על "חבר מביא חבר", ופחות פרסום רשמי, אבל בעולם יש הרבה מודעות דרושים למתכנתי רובי ו Rails.

המצב הוא כל כך חמור שלמשל ב SAP התחילו להמיר אנשי Java לרובי, וזה בערך כמו לקחת אנשים שעובדים בבניין שיעבדו ביצור מכוניות. הדרישות הן שונות מבחינת תפיסת עולם והבנה של מה שצריך, ולא בגלל שהאנשים לא מסוגלים לעשות את זה. פשוט תפיסת העולם שונה לגמרי בין השפות. כך ששמעתי משפטים כמו "רובי זו שפה מאוד איטית" מאיש שעבד במקור עם ג'אווה. העניין הוא שרובי היא שפה, ואין לה קשר למהירות, אלא רק למימוש של המפרשים השונים יש הבדל. למשל MRI בגרסה 1.8 ומטה מאוד איטית, וMRI 1.9.2 מהירה הרבה יותר, וJRuby עם bootstrap מאוד איטי בגלל JVM, אבל היא מהירה יותר מ MRI 1.8, כך שזו לא השפה, אלא המימוש של המפרש.

עוד דבר שגיליתי, הוא שרוב האנשים בישראל שמתכנתים ברובי, למעשה כל אדם שאני דיברתי איתו אתמול באירוע לא מכיר את ה"קהילה" בארץ של הקוד הפתוח ולא מכיר אתרים כמו whatsup ושיש בכלל אנשים שמתעניינים בקוד פתוח בארץ, וחבל.

SAP החליטו לקיים במאי יום פתוח בנושא רובי ובעיקר Rails לכל מי שמעוניין (כלומר אין קשר אם אתם קשורים לחברה או לא), אבל זה עדיין רק בחיתולים, ואין תאריך מסויים. אני כבר התנדבתי להעביר שם הרצאה. גם fiverr החליטו לקיים מפגשים שונים בנושא אצלהם, וגם הם פתוחים לכולם, רק צריך להירשם (לא הבנתי כרגע איפה), וגם שם אני ב"מגעים" להעביר הרצאה על רובי כשפה ולא על דברים בRails.

השורה התחתונה היא, שהאינטרס של כולנו כאנשי קוד פתוח הוא שיהיו פחות מפתחי #C ו .NET ויותר משתמשים בכלי קוד פתוח ותכונה חופשית, אז אני בעד עידוד השימוש בשפת רובי.

חבל שאני לא יכול לכתוב משהו יותר חיובי מזה, למעט שהאירוע היה ממש נחמד וממש אשמח שיהיו עוד אירועים כאלו, ותודה רבה ל fiverr על הארגון המדהים.

Ethernet Bonding חלק שני

בחלק הקודם הכרנו מה זה bonding ממש בגדול, ובחלק הזה אני אסביר איך בעצם יוצרים אותו בהפצת הלינוקס השונות (כלומר דביאן וRed-Hat/CentOS).

היות והנושא הזה מתקדם מאוד יחסית, אני לוקח בחשבון כי אתם יודעים לבצע פעולות שונות הנדרשות, כלומר איך מריצים apt-get או yum וכו'

Debian

דביאן היא הפצת השרתים האהובה עלי ביותר, ולכן אתחיל דווקא בה, אם כי דווקא בה אין לי ניסיון ממשי, וזה מבוסס על קריאה של מספר מדריכים בנושא.

דבר ראשון צריך להתקין חבילה בשם ifenslave-2.6 במידה והיא לא מותקנת אצלכם. החבילה הזו תעזור לנו בעצם ליצור את ה bonding עצמו.

השלב השני יהיה להסיר את כל הdevice שבהם יש שימוש נוכחי (רמז: ifconfig). לאחר מכן נגיד לinit script של הרשת להסיר את הרשת עצמה.

במידה ואנחנו מחוברים מרחוק, דלגו על השלב השני, אבל יש לאתחל את המכונה לאחר מכן, בשביל להבטיח כי השינויים נכנסו לתוקף כמו שצריך.

עכשיו נערוך את /etc/network/interfaces:

auto bond0

iface bond0 inet static
    address 10.1.0.3
    netmask 255.255.255.0
    network 10.1.0.0
    gateway 10.1.0.254
    up /sbin/ifenslave bond0 eth0 eth1
    down /sbin/ifenslave -d bond0 eth0 eth1

מה שקורה כאן הוא שיצרנו device בשם bond0 והגדרנו הכל רגיל. הגדרנו לdevice בעצם להריץ תסריטים כאשר הוא עולה למעלה ולמטה, כאשר כאן הוא מריץ את הפקודה ifenslave ואמרנו לו באיזה device להשתמש לשם כך.

כמו כן יש לזכור להסיר את כל ההגדרות של eth0 ו eth1.

בקובץ של /etc/modprobe.d/arch/i386 (יכול להיות של64 ביט הוא נקרא שונה) יש לכתוב את השורות הבאות:

alias bond0 bonding
options bonding mode=5 miimon=100 downdelay=200 updelay=200

וכמובן יש לוודא כי משתמשים בmode הרצוי לכם וזהו, עכשיו אפשר להרים את הרשת חזרה (או לאתחל את המחשב).

Red-Hat/CentOS

בהגדרות של modprobe.conf יש להכניס את השורות הבאות:

alias bond0 bonding
options bond0 miimon=100 mode=5

כמובן שיש לדאוג שהן יצביעו ל mode המתאים.

יש ליצור בספרייה /etc/sysconfig/network-scripts/ קובץ בשם ifcfg-bond0 עם התוכן של:

DEVICE=bond0
IPADDR=10.1.0.3
NETMASK=255.255.255.0
NETWORK=10.1.0.0
BROADCAST=10.1.0.255
GATEWAY=10.1.0.254
ONBOOT=yes
BOOTPROTO=none
USERCTL=no

ויש לשנות את ההגדרות של ifcfg-eth0 וכן כל device נוסף בשימוש בצורה הבאה:

DEVICE=eth0
ONBOOT=yes
BOOTPROTO=none
USERCTL=no
MASTER=bond0
SLAVE=yes

ואז אפשר לאתחל את הרשת או את המחשב.

בשביל לדעת אם השינויים תפסו ב2 ההפצות, אפשר להשתמש ב:

cat /proc/net/bonding/bond0

ולראות את התוכן.

Ethernet Bonding – חלק ראשון

הקדמה

בעולם הטכנולוגי הנוכחי יש דרישה גוברת להרבה מאוד תעבורה בשל הפסים הרחבים שנכנסו לבתי הלקוחות, וזמינות המכשירים הנישאים למינהם והבעיה היא שאין הרבה שינויים במבנה הנוכחי של התקשורת. כלומר כרטיסי רשת היום מהירים יותר מאשר מהירות המעבד, ויש רק יותר ויותר דרישה של תעבורה ולא פחות.

הבעיה

אז יש לכם הרבה מאוד תקשורת ממקום למקום, ויש לכם הרבה כרטיסי רשת (Ethernet – עליו בלבד אני מדבר כאן) אשר יכולים להיות בשימוש עבור התעבורה (הם אפילו תומכים בתעבורה של עד גיגה), אבל מה, אתם חייבים לדעת מאיפה כל דבר מגיע ולאן כל דבר הולך, כלומר אתם לא יכולים לשלוט בכולם בבת אחת.

הפתרון

ביצוע Bonding בין כל הכרטיסי רשת יוצר device בודד אשר יוצר איגוד בעצם של מספר nicים, כלומר network device, כך שאם יש לנו 2 כרטיסים של גיגה לדוגמא, אנחנו פתאום יכולים להעביר עד 2 גיגה סה"כ, אבל זה תלוי מאוד איך אנחנו עושים את זה, ומה בעצם אנחנו רוצים להשיג. ולשם כך יש מספר מצבים שונים לביצוע bonding. להמשיך לקרוא

תפוצה

קיבלתי הזמנה מגיא שפר להיכנס ל‎‏Diaspora* או תפוצה בעברית. אז אתם בטח שואלים את עצמכם מה זה בדיוק… ובכן תפוצה היא ניסיון של חבורת אנשים ליצור פייסבוק קוד פתוח שאמור להיות עם יותר פרטיות ועם שליטה טובה יותר של המשתמשים מאשר פייסבוק. אה והיא כתובה בRails, למרות שבמקור דיברו שהיא תהיה כתובה בPHP, אבל זה לא קושר 🙂

המערכת לפי המפתחים בשלבי אלפא, אם כי אני הייתי אומר שאפילו הרבה לפני, אבל כנראה שיש דברים שלא נלמדו מצוקרברג ומעולם הקוד הפתוח של release soon and release often.

המערכת משתמשת בהרבה מאוד Javascript ו HTML5 בעוד שFacebook משתמשת המון בJavascript אבל אין בה תכונות של HTML5 שאני גיליתי.

סה"כ המקום די נטוש, ומרגיש כמו מרתף חשוך, לפחות בנתיים, ואפילו אין להם API כלשהו אפילו לא REST בשביל שאצליח לכתוב קליינט לשליחת סטטוסים עבורם. פשוט מאכזב, אבל אל דאגה, אמור להיות טוב יותר בעתיד …

(עוד) קיצורי מקשים בלזרוס

הקדמה

כתבתי בעshortkeysבר כי לזרוס היא סביבת פיתוח שמאוד נוחה לי. לא בגלל שהיא כתובה בשפה שהיא כתובה בה, אלא בגלל שהיא ממש נוחה לעבודה.

החלטתי לספר על מספר קיצורי מקשים אשר יכולים לגרום לעבודה שלכם להיות קלה יותר, וגם אתם תרגישו את העצמה והנוחות של סביבת העבודה. חשוב להבין כי אפשר לערוך את קיצורי המקשים בלזרוס, ואני לפעמים עושה את זה, כאשר משהו לא נוח לי, ואני גם ממליץ לכם לעשות את זה במידה ואתם מרגישים כי הקיצור עצמו אינו נוח לכם, וגם לבדוק שהוא לא מתנגש עם קיצור זהה לאפשרות אחרת. כמו כן, לזרוס תומך במתן 2 קבוצות קיצורים לפעולה, כלומר פעולה אחת יכולה לקבל 2 קיצורים שונים, כך שיש לכם דרך לנסות את הרעיון החדש בלי לפגוע בישן (למשל).

כמו שאפשר לראות בתמונה בצד שמאל, אפשר לחפש פעולות מסויימות ואז אפשר למצוא תא הקישורים שמוצים אליהם (או שלא מוקצים בכלל). אחד הדברים שעוד רואים הוא שגם תוספות שלנו ללזרוס (לדוגמא עיצוב JCF ותמיכת SVN הם תוספות אצלי ולא מגיעים בנויים בתוך לזרוס בברירת מחדל) נמצאים שם.

המקשים החשובים באמת

אז יש מספר מצומצם של מקשים שמאוד מומלץ להכיר:

  • F11 – מביא לנו את Object Inspector כחלון הפעיל ביותר
  • F12 – מביא אלינו או את החלון עליו אנחנו עובדים כרגע או את העורך טקסט (תלוי אצל מי הפוקוס באותו הזמן). החלון יהיה קשור לחלון שהקוד לנו נמצא כרגע פתוח בעורך הטקסט
  • CTRL+SHIFT+C – "השילש הקדוש" – כותב בשבילנו קוד אם יש לסביבה מספיק פרטים. מה הכוונה ? ובכן נגיד וכתבתו את הקוד הבא: להמשיך לקרוא