כשהקהילה יורה לעצמה ברגל III

כשהתחלתי את הבלוג הזה (עוד בבלוגלי), יצרתי מיני סדרה שנקראת "כשהקהילה יורה לעצמה ברגל" על כל מיני בעיות מוזרות של התנהגות קהילתית בקוד הפתוח.

אז הגיע הזמן לחלק השלישי בסדרה, הרי מ2007 עברו הרבה מאוד דברים…

הפעם אני רוצה לדבר על קהילת הרובי בישראל, או החוסר של קהילה כזו. זוכרים את הפוסט על קהילת רובי שלי ? אז התחלתי לארגן הרצאות ופניתי בהתחלה לשנקר, כאשר בגלל הפסח הם לא ענו לי, פניתי בסופו של דבר גם לארגון האינטרנט הישראלי, ואז שנקר חזרו אלי (כמה ימים אחרי שנגמר פסח, ואחרי ניסיונות שלי לדבר איתם שוב לפני כן), ונקבע מקום ותאריך.

הבעיה היא שפתאום נזכרו מספר אנשים שהם מאוד רוצים לעשות הרצאות על Rails ויש להם המון מה לתרום (איפה הייתם עד שהתחלתי ביוזמה שלי ?) והם החליטו להתלבש על הארגון שלי ובעצם להחליט מה יהיה שם. בעקבות ההתנהגות הזו, וההרצאות שהם רצו להעביר, הרבה אנשים הודיעו לי שהם לא רוצים להגיע למועדון רובי שכזה, ויותר מזה, הם לא ישקלו בעתיד גם להגיע לזה.

זה חייב אותי להשמיע קול. בהתחלה חשבתי לתת לזה לזרום פעם אחת ומהפעם השנייה לשלוט טוב יותר בתכנים. רציתי קודם לתת לזה לזוז ורק אז תוך כדי תנועה להתאים את הדברים, אבל זה השאיר אותי במצב שבו אני חייב לתת תגובה, אז נתתי את דעתי אחרי שלקחתי יומיים וקצת של זמן לחשוב איך לנסח את הדברים, ובמקום תקיפה אישית לדבר לעניין, והבהרתי את דעתי.

ואז כמו בכל מקום בו יש פוליטיקה הצדדים התחילו להראות את הכיוון שלהם ולאן כל אחד סוחף. אחד מהם למשל מנסה לרקוד על כל החתונות, ואחרים בוחרים צד שבו הם רוצים להיות.

הבעיה היא שבמקום שיש פולטיקה ובעלי אינטרסים שמנסים לקחת לאן שהם רוצים להגיע, אי אפשר להגיע לשום מקום. ניסיתם פעם למשוך חבל שבכל צד יש בו כוח שקול לשני ? אי אפשר להגיע לשום מקום, ומי שמתעייף ראשון "מפסיד".

אז אני החלטתי לא למשוך בכלל חבל, אלא להסיר את עצמי מהתחרות הזו, ולתת לכל הצדדים לריב בינם לבין עצמם, וכולנו יודעים שבמקרה הטוב יהיה מפגש בודד וזהו. אני לא מוכן להיות אחראי על דברים כאלו, והמטרה שלי היא ליצור קהילת קוד פתוח של אנשים שרובי כשפה מעניינת אותם. אני מאמין כי אם יותר אנשים יתעניינו ברובי בישראל, כך גם החברות בארץ יהנו מזה – כי יהיו יותר אנשים אשר מכירים ויודעים את השפה עצמה, ויהיה אפשר למצוא עוד עובדים שיכולים לעבוד בשפה בישראל. הבעיה היא ששאר ה"כוחות" לא ראו באותה העין את הרעיון שלי, ולכן השתלטו על הניסיון שלי לארגן משהו לפי הראיה וההבנה שלהם ומה שהם רוצים להרוויח בצורה אישית מהסיפור.

אני עדיין רוצה להעביר וליצור קהילה כזו, אבל לא בגוון פוליטי שכזה שכל צד מושך את הדברים לאן שהוא רוצה, ולכן אני לא אמשיך לנסות ליצור משהו. אם יש מועדון לינוקס או מועדון של שפות אחרות שמעוניין מידי פעם לשמוע הרצאות על רובי כשפה, אשמח להעביר שם הרצאות, כי זה הדבר הקהילתי היחיד שאני עדיין מוכן לעשות בקשר לשפה הזו כיום בישראל.

4 מחשבות על “כשהקהילה יורה לעצמה ברגל III

  1. אורח

    אל תתן לרפי השכל להרפות את ידיך…
    אני מאמין שאם תארגן מפגש (מבראשית) קהל אנשי הרובי יצטרף אליך בשימחה. והפעם, למד מטעויות העבר ושמור על היררכיה (אני יודע שזה נשמע רע, אבל לפעמים צריך את זה, גם בעולם התוכנה החופשית…) של מקבלי החלטות לגבי הניהול. חבל שתתן להדיוטות "לנהל" את המהלכים _שלך_ …

  2. תומר

    חבל שכל הנוגעים בדבר מעדיפים לעשות זאת בצורה אנונימית ולא חושפים את עצמם ואת האג'נדה שלהם. אני בטוח שהיה קל יותר להגיע לעמק השווה אם היה ברור לכולם מה קורה מאחורי הקלעים.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s