ארכיון חודשי: יולי 2011

חריש

מצאתי את עצמי נקלע לוויכוחים רבים בנושא של המחאה האחרונה בנושא ה"דיור". אנשים לא מבינים כי דיור הוא סימפטום. גם בעיות הרופאים, הקוטג', כו' הם כולם חלק מאותו סימפטום. הבעיה היא שהרבה אומרים שזה לא מספיק להעלות את הבעיות, אלא בגלל שאני נמצא בבעיה מסויימת, אני זה שצריך למצוא לה את הפתרון ודרישה מהמדינה לשנות את דרכיה היא לא הדרישה הנכונה.

אז היות ואמירה כזו לא רק שמקוממת, היא מראה כי מחסור חמור בהבנה עמוקה לבעיה הנוכחית.

אז במקום לתת לכם ממטרים של בעיות אמיתיות שאני מעלה בדיונים (זה מתחיל בוויכוח אבל כאשר אני מתחיל להעלות את הבעיות זה הופך לדיון) האלו, החלטתי להציג לכם בעיה עם פתרון.

בתחילת שנות ה90 של המאה ה20, התעוררה מדינת ישראל והבינה כי צריך ליצור ערים חדשות במדינה. בין ההחלטות השונות הוחלט להקים עיר בוואדי ערה בשם "חריש". הסיבה לשם לדעתי, היא בגלל שבאיזור יש ישובים בשם "מגל" וממש ליד העיר יש ישוב בשם "קציר", אז החליטו להמשיך בשם. אם כי "חריש" הנוכחית אינה "חריש" המקורית, אשר היתה במקום (כקיבוץ של הנח"ל), אלא בנייה מחודשת של המקום. ב1993 או 1994 אני זוכר כי לקחו את רוב התיכון שלמדתי בו לראות איך מתכננים עיר בישראל, ויצאנו עם מספר רב של אוטובוסים למקום, וראינו הרבה רחובות של שלדי בתים מוקמים בצורה זהה. רק שלדים של בתים מסודרים בסדר מפתי, עם כורכר וללא כביש מסודר, ועם הרבה ברזלים וצינורות גדולים שיוצאים מתוך האדמה.

אתם בטח שואלים איך זה שלא שמעתם על העיר הזו עד היום ? ובכן היא לא מאוכלסת. בשנים האחרונות גם נכנס וויכוח מאוד פוליטי וקשה בקשר לעיר. מפלגות חרדיות רוצות שהעיר תהפוך להיות עיר חרדית, בעוד שתושבי האיזור (יהודים וערבים כאחד) רוצים כי זו תהיה עיר מעורבת ללא הבדל דת גזע או מין, ולכן יש עודף בירוקרטיה ואי אפשר להגיע לשום מקום ויש לנו עיר כבר וותיקה ללא תושב אחד אפילו בה.

יש מצוקת דיור נכון ? אין מספיק בנייה, אין מספיק בתים ? רוצים להוריד את המחירי דירות במדינה ? בואו אלי חברים ותראו מה יש לנו כאן: עיר שלמה מוכנה, רק להיכנס ולגור ! אני בטוח שיהיו מספיק בתים לכל יושבי המאהלים למינהם. אני בטוח כי זה באמת יטיב עם מצוקת הדיור במדינה. עצם ההתעסקות בדיור רק ל"חרדים" מראה כי המדינה מבינה כי יש מצוקת דיור אמיתית, אז איפה הם בדיוק ? למה צריך מחאה ציבורית בשביל שיהיה משהו בנידון ? למה "חריש" לא עולה בכלל לכותרות בסיפור הזה ? הרי זו חלמאות לשמה !

רישיון מיקרוסופט מול רישיון RedHat

לפני שאתחיל, גילוי נאות: אני לא מקושר לRedHat בשום צורה. אינני מקבל כסף מהם והדבר היחיד הוא שיש לי אינטרס ברור ומובהק שחברות ועסקים ישתמשו יותר בלינוקס מאשר במוצרי מיקרוסופט. הפוסט עוסק בהבנה שלי של מה חברת מיקרוסופט מוכרת ומה חברת RedHat מוכרת.

כאשר אתם רוכשים רישיון מחברת מיקרוסופט, אתם לא רוכשים מהם תוכנה, אלא הסכם. ההסכם הזה שווה לחברה הרבה מאוד כסף, והוא מאפשר לכם לעשות דברים מסויימים ואוסר עליכם דברים אחרים.

הרישיון לרוב מתאר איך מותר לכם להתקין את התוכנה או תוכנות של החברה ובזה הכל מסתיים בעצם. כלומר רק מה שמוזכר באופן ברור ברישיון שרכשתם, הוא מה שמותר לכם לעשות, וכל דבר אחר נחשב בעיני חברת מיקרוסופט הפרת חוזה.

לעומת זאת, יש את חברת RedHat, אשר תפקידה בעולם הוא למכור שרתי לינוקס לעולם הEnterprise. כלומר לא לעסקים קטנים, או בינוניים, אלא רק לגדולים (וחבל שזה המצב). הרישיון שחברת RedHat מוכרת הוא רישיון שונה לגמרי בתפיסה שלו מאשר הרישיון של מיקרוסופט. אפשר להגיד שהתוכנה היא תמיד בחינם. אבל חברת RedHat מוכרת תמיכה. הכוונה היא לא רק תמיכה של "איך אני עושה …." אלא ממש תמיכה בתוכנות שהיא מספקת, והיא מספקת המון תוכנות.

כלומר נגיד ויש במאגרים של RedHat תוכנה שאני יצרתי (לצערי עדיין אין), ויש לך בעיה עם התוכנה שאני יצרתי, אז RedHat בהסכם שלהם שאתה רכשת, מתחייבים לפתור לך את הבעיה בתוכנה. וזה למרות שהם לא המפתחים של התוכנה. ואין להם קשר למפתח התוכנה, עדיין, בהסכם שאתה רכשת מהם, מתחייבים לתת לך תמיכה בנושא ולפתור לך את הבעיות.

אז כן, הרישיון של RedHat בהכרח יקר יותר משל מיקרוסופט, אבל הוא מספק משהו לגמרי שונה…

אז עכשיו אולי צריכה להישאל השאלה: "האם מיקרוסופט מאמינה בעצמה מספיק בשביל לספק כזו תמיכה ללקוחותיה ?"

ניהול מפתחות

לאחרונה נתקלתי במספר מאמרים מעניינים אודות ניהול מפתחות. אחד מהם מסביר לעומק את המשמעות של המפתחות, והשני מדגים מה זה מפתחות רעים.

חשוב להבין כי לא כל דבר שאנחנו רוצים לחפש דרכו צריך להיות מפתח. הרעיון של מפתח הוא שהוא יהיה ייחודי מספיק בשביל שיהיה אפשר לחפש דרכו. כלומר אם המפתח שלי חוזר על עצמו אז הוא לא יעיל ולא צריכים את השדה הזה כמפתח.

אני מקווה כי 2 הקישורים האלו יעזרו לכם בנושא של מסדי נתונים.

נקודת מבט עסקית

לפני שבוע נפגשתי עם סוכן ביטוח שמתמחה בפנסייה. אני חייב לציין שהוא איש המקצוע היחיד שהצלחתי להבין דרכו ולדעת לקבל החלטות (או לצערי יותר נכון להחליט איך להמר) בנושא שלא רק שאני לא מבין בו, אלא מספיק מסובך שאפילו אנשי המקצוע מתקשים לספק עצות מועילות באמת.

הוא ניסה להסביר לי על ביטוחים רפואיים, ונתן לי תאור שאם תרופה עולה 100 ש"ח בעזרת ביטוח המתאים אני יכול לקבל אותה ב50 ש"ח. אז באתי ועצרתי אותו לרגע ושאלתי אותו, אם הוא כבעל עסק לא מצליח לראות את הבעיה שהוא מתאר. הרי אם אני יכול לקבל 50 אחוז הנחה על תרופה , ועדיין יש רווח נאה למקום שרכשתי ממנו את התרופה, אז העלות האמיתית של התרופה נמוכה הרבה יותר. כלומר השאלה היא כמה רווח יש למוכר התרופה בסופו של דבר.

הרי קופת חולים כלשהי היא בעלת כוח מיקוח עצום מול חברת התרופות. כלומר אם היא תלך לחברת תרופות ותבקש לרכוש תרופות מסויימות מולה אני אלך לאותה חברה ואבקש לקנות את אותם התרופות, קופת החולים בהכרח תקבל מחיר טוב יותר (אלא אם הם לא יודעים לנהל מיקוח, והם כן). יותר מזה, כמה רווח יש ליצרן התרופה עצמה ? לרוב יצור תרופה לא עולה על מספר אגורות בודד, אז למה המחיר כל כך גבוה ? רמז: מדובר גם בכמות הידיים שעוברות עד שהיא מגיעה אלייך.

כאן מגיע ההבדל בין אנשים שמנסים להבין את עולם העסקים, לבין אנשים אשר לא מבינים איך דברים כיצד עסק מתנהל, וזה בגלל שמעולם לא למדו כיצד להסתכל על התמונה.

השוק מורכב ממספר מרכיבים: עלויות יצור (חומרים, שעות עבודה של עובדים וכו'), עלויות נלוות (חשמל, מים, ציוד וכו'), עלויות עקיפות (מחקר, פטנטים, הסכמים שונים, רשיונות, ארנונה, אגרת שילוט, פרסומות וכו') וכוחות השוק. נגיד ולוקח לי ללא מבט כלשהו מעבר לעלות היצור, 10 ש"ח ל50,000 כדורי אקמול. כאן אני צריך לראות מה עוד העלויות שיש לי, ובנוסף כמה רווח אני רוצה להרוויח וזה בנוסף לכמה הלקוח הסופי מוכן לשלם. כלומר אם הלקוח הסופי לא ישלם לי מעבר ל20 ש"ח, והעלויות המלאות של היצור הם 50 ש"ח פר לקוח, אז אני מפסיד כסף ולא שווה לי לייצר אקמול, אלא אם אני מוכר עוד דברים שהרווח מהם הוא לפחות 200 אחוז, שהם יכסו את ההפסדים על האקמול, בזמן שאני רק מרוויח פחות אבל לא מפסיד כסף.

הרבה אנשים לא מבינים עלויות נלוות ועקיפות, ואינם מבינים כי במסעדה למשל הם לא רק משלמים על האוכל, אלא גם על עצם שהייתם במקום, על המלצרים, וכל דבר אחר שבסופו של דבר נועד ליצור עבורם את האוכל, האווירה וכו'. זה אפילו כולל את שוטף הכלים בסוף הארוחה. אם מסעדה מספקת רק את העלויות שלה ללקוח, אז היא מפסידה כסף היות ואין רווח עבור העסק. וזה עסק ! ועסק חייב תמיד להרוויח, אחרת הוא לא יכול להצדיק את הקיום שלו.

כאשר אתם רוצים לתכנן עסק או להבין האם העלויות של מוצר מסויים שלכם כלכלי, צריך לתת מבט גדול יותר על מה באמת אני זקוק בשביל לקבל רווח מסויים, ולדעת מתי אראה רווח, לדעת מתי לא מומלץ להיכנס לדבר מסויים ולדעת כמה עלי לקחת בשביל שישתלם לי בכלל לגשת לדבר כזה. וגם אז, אחרי שעשיתי את כל המחקר הזה, אף אחד לא מבטיח לי שאצליח או ארוויח משהו ממה שביצעתי.

בין SIP ל PRI

אחת הבעיות הקשות בעולם הטלפוניה הוא לדעת לבחור את שיטת התקשורת הנכונה עבור העסק שמחפש פתרון תקשורת.

לאחרונה יצא לי לפגוש לקוח אשר בכל מחיר רוצה SIP (מצטער על הקללות), אבל מה שהוא מתאר שהוא רוצה, בעצם אומר שהוא מעוניין ב PRI. אז החלטתי לנסות לכתוב הסבר קצר על ההבדלים ואיך תדעו מה מתאים לכם.

הפוסט נועד לעזור לאנשים להבין לעומק את נושא הבחירה, ולמרות שיש בו מידע טכני, אני ניסיתי לגרום לו להיות קריא גם למי שהוא לא אדם טכני.

אבל לפני שאתחיל, חשוב להבין כי יש יותר פתרונות ממה שהפוסט הזה מנסה להציג, והפוסט מציג רק 2 פתרונות.
אז נתחיל בפירושים: להמשיך לקרוא

אפקט הסופרמרקט*

כשהייתי ילד קטן במושב, קרו 2 דברים מאוד מעניינים:

  1. הפסיקו לחלוב פרות במושב עבור בעלי הרפתות (למעשה הרפתות כמעט לגמרי נכחדו אז מהמושב)
  2. נפתחה צרכניה במושב איפה שפעם חלבו פרות. כמובן אחרי שיפוץ יסודי של המקום.

למעשה סעיף מספר 2, הגיע קודם, הצרכניה היתה במקום אחר לפני זה, אבל היא עברה לשם, וגם הזיכיון להפעיל אותה עבר ידיים.

כאשר התבגרתי יותר, התחילו לצוץ "סופרים" גדולים באיזור בו אני חיי, כדוגמת הקו-אופ, ושופרסל (גם אז הוא לא היה שלי, ובטח לא בעיר או משהו כזה). והצרכנייה, למרות שהיתה מקומית, היתה צריכה להתחרות פתאום ברשתות שיווק גדולות יותר שהכילו יותר דברים וממוקמות מספר ק"מ מהמושב, ולכן הצרכנייה התחילה לספק יותר דברים. אז זה היה משחקים, ציוד משרדי ועוד מספר דברים.

כיום למשל בזיכיון האחרון במושב, עוד פעם שיפצו את המקום, והפכו אותו גם לסוג של בית קפה, עם מאפה וכו', ממש לפני מספר חודשים. אה, וכבר אין רפתות בכלל במושב (לפחות לא כאלו שבשימוש).

הבעיה היא שמכולת קטנה (או כולבו בקיבוץ), אינו באמת יכול לתחרות ברשת חנויות כדוגמת אלו, היות ואין לו כוח מיקוח זהה, והוא מוגבל גם במה שהוא מסוגל להביא (גם מבחינת מקום). היות ומרכולים כדוגמת הסופרמרקט (תקראו את השם שוב: "שוק ענק" בתרגום מילולי מהיר) נועדו לספק יותר דברים ותיאורטית במחירים יותר אטרקטיביים. החיסרון שלהם אבל, הוא שאם לא גרים אליהם קרוב, קשה יחסית להגיע אליהם (שלא לדבר על חניה שהיא קשה בטירוף בשעות וימים מסויימים, או על האפשרות לקבל אשראי לסוף החודש או לפי כל הסכם אחר), בעוד שלצרכנייה אני הולך ברגל לא יותר מ10 דקות, וזה אם אני הולך יותר לאט מבד"כ, מקבל אשראי לפי הסכם עם הבעלים, ולמעשה מכיר אישית את האנשים שעוסקים שם, וקל יותר לבחור מה לעשות ואיך.

אז מה הקשר לעולם המחשבים ? אם תמשיכו לקרוא נגיע גם לזה. להמשיך לקרוא

דרושים: פרילנסרים בתחום Linux System

אני מתמחה בעולם Voice Over IP, ובונה מערכות מיוחדות על גבי מרכזיית Asterisk.

אני זקוק לספק תמיכה עבור דברים שאני מתקין ויוצר, ולא תמיד יש לי את היכולת הפיזית לעשות את זה, ולכן אני מחפש פרילנסרים (כן, מספר פרילנסרים ולא רק אחד בודד) בתחום ה System של לינוקס, אשר יהיו מסוגלים לעזור לי לספק מענה טוב יותר.

הידע שאני מחפש הוא בעיקר בתחום ה System – כלומר הבנה של שרתים, רשתות וכו', ופחות בתחום של Asterisk, אבל גם ידע כזה חשוב.

הפעולות הנדרשות הם:

  • קריאה וניתוח של לוגים
  • הבנת הבעיות שיש ללקוחות
  • במידת האפשר, גם לפתור את הבעיות, או להציף אותם גבוה יותר (אלי)
  • יכולת לתקשר באנגלית
  • יכולת עבודה ישירה מול לקוחות (אשר אינם יודעים לינוקס ולפעמים גם לא טכניים בכלל)

העבודה נעשת רק מרחוק, כלומר באמצעות חיבורי VPN ו ssh.

אם יש אנשים שמעוניינים, תוכלו ליצור איתי קשר באמצעות:

idok at@at linesip dot.dot com

ואסה

בשל מסמר הפרסה נאבדה
בשל מחסור בפרסה, אבד הסוס
בשל איבוד הסוס, הרוכב אבד
בשל איבוד הרוכב, הקרב הופסד
בשל הפסד הקרב, הממלכה נהרסה
והכל בגלל מסמר

הפוסט הזה הוא שכתוב רביעי של הפוסט המקורי שניסיתי לכתוב כבר לפני שנה, ואני מקווה כי עכשיו תוכלו להפיק ממנו יותר מאשר הניסיונות הקודמים שלי.

Vasaבשנת 1626 החליטו השוודים לבנות אוניית מלחמה חדשה היות והם איבדו את מרבית האוניות שלהם בקרבות במלחמת שלושים השנים ובסערות בים. בשל כך המלך של שוודיה (גוסטבו אדולפוס) החליט לבנות ספינה חדשה בשם Vasa, אשר בעצם החזיקה את השם של בית המלכות והיתה צריכה להיות אונית המלחמה הגדולה, המפוארת ביותר והשולטת של הים באותה תקופה. הסיבה לכך היתה להציג את הכוח והיכולות הפוליטיות של שוודיה לשלוט בים הבלטי.

הספינה טבעה לאחר מייל ימי אחד (כ2 ק"מ) לאחר שהתחילה את ההפלגה הראשונה שלה, היות והיא לא היתה יציבה מספיק להחזיק את הציוד הכבד שהיה עליה, וכן לא היו לה מספיק תרנים אשר יאזנו את הספינה.

הסיבות לטביעה היו בשל ניהול הפרוייקט עצמו. בעיות היציבות של הספינה הינם רק התוצר של ניהול הפרוייקט: המלך היה חסר סבלנות לראות את הספינה גמורה, והאיץ בהוצעת הספינה לים. הכפופים למלך, לא ידעו לפנות בצורה נכונה למלך, ולמעשה פחדו ממנו ולכן לא העלו את הבעיות או לרצות לדחות את השקת הספינה עד לגמר פתרון הבעיות.

לאחר טביעת הספינה הוקמה ועדת חקירה ממלכתית לקבוע האשמים באסון, אבל בסופו של דבר לא חולקו עונשים בנושא.

מוקדש למנהלי פרוייקטים ולמנהלים/לקוחות באשר הם.