חריש

מצאתי את עצמי נקלע לוויכוחים רבים בנושא של המחאה האחרונה בנושא ה"דיור". אנשים לא מבינים כי דיור הוא סימפטום. גם בעיות הרופאים, הקוטג', כו' הם כולם חלק מאותו סימפטום. הבעיה היא שהרבה אומרים שזה לא מספיק להעלות את הבעיות, אלא בגלל שאני נמצא בבעיה מסויימת, אני זה שצריך למצוא לה את הפתרון ודרישה מהמדינה לשנות את דרכיה היא לא הדרישה הנכונה.

אז היות ואמירה כזו לא רק שמקוממת, היא מראה כי מחסור חמור בהבנה עמוקה לבעיה הנוכחית.

אז במקום לתת לכם ממטרים של בעיות אמיתיות שאני מעלה בדיונים (זה מתחיל בוויכוח אבל כאשר אני מתחיל להעלות את הבעיות זה הופך לדיון) האלו, החלטתי להציג לכם בעיה עם פתרון.

בתחילת שנות ה90 של המאה ה20, התעוררה מדינת ישראל והבינה כי צריך ליצור ערים חדשות במדינה. בין ההחלטות השונות הוחלט להקים עיר בוואדי ערה בשם "חריש". הסיבה לשם לדעתי, היא בגלל שבאיזור יש ישובים בשם "מגל" וממש ליד העיר יש ישוב בשם "קציר", אז החליטו להמשיך בשם. אם כי "חריש" הנוכחית אינה "חריש" המקורית, אשר היתה במקום (כקיבוץ של הנח"ל), אלא בנייה מחודשת של המקום. ב1993 או 1994 אני זוכר כי לקחו את רוב התיכון שלמדתי בו לראות איך מתכננים עיר בישראל, ויצאנו עם מספר רב של אוטובוסים למקום, וראינו הרבה רחובות של שלדי בתים מוקמים בצורה זהה. רק שלדים של בתים מסודרים בסדר מפתי, עם כורכר וללא כביש מסודר, ועם הרבה ברזלים וצינורות גדולים שיוצאים מתוך האדמה.

אתם בטח שואלים איך זה שלא שמעתם על העיר הזו עד היום ? ובכן היא לא מאוכלסת. בשנים האחרונות גם נכנס וויכוח מאוד פוליטי וקשה בקשר לעיר. מפלגות חרדיות רוצות שהעיר תהפוך להיות עיר חרדית, בעוד שתושבי האיזור (יהודים וערבים כאחד) רוצים כי זו תהיה עיר מעורבת ללא הבדל דת גזע או מין, ולכן יש עודף בירוקרטיה ואי אפשר להגיע לשום מקום ויש לנו עיר כבר וותיקה ללא תושב אחד אפילו בה.

יש מצוקת דיור נכון ? אין מספיק בנייה, אין מספיק בתים ? רוצים להוריד את המחירי דירות במדינה ? בואו אלי חברים ותראו מה יש לנו כאן: עיר שלמה מוכנה, רק להיכנס ולגור ! אני בטוח שיהיו מספיק בתים לכל יושבי המאהלים למינהם. אני בטוח כי זה באמת יטיב עם מצוקת הדיור במדינה. עצם ההתעסקות בדיור רק ל"חרדים" מראה כי המדינה מבינה כי יש מצוקת דיור אמיתית, אז איפה הם בדיוק ? למה צריך מחאה ציבורית בשביל שיהיה משהו בנידון ? למה "חריש" לא עולה בכלל לכותרות בסיפור הזה ? הרי זו חלמאות לשמה !

7 מחשבות על “חריש

  1. עידו

    אז נניח שמשפחת כהן תעבור, שני ילדים גילאים 13 ו 16, אמא רופאה אבא מהנדס. ונניח שהחינוך באיזור הוא ברמה מספקת או שנניח שהם מוכנים לפגוע בחינוך הילדים כי אין ברירה מבחינת מחיר הדיור, איפה בדיוק הם יעבדו? כמה יעלה הדלק בשביל להגיע למקום העבודה? כמה זמן יתבזז בדרכים?

    זה לא חוכמה להציע דיור זול יותר בלי להתחשב בשאר המרכיבים.

  2. ik_5 מאת

    האם אתה מכן לעבוד במקום שהוא לא תל אביב או גוש דן ?
    האם אתה מוכן לפתוח עסק במקום שהוא לא גוש דן ?
    האם אתה מוכן להציע לילדים שלך חינוך טוב ואיכותי ?

    לבוא ובכוח להגיד שהכל המדינה צריכה זה לא פתרון אלא התחמקות מאחריות שלך למעשה.
    כן יש בעיות, אבל לא כל הבעיות הן ידי המדינה, חלק מהבעיות הן בעיות שאנחנו כאזרחים יוצרים.

  3. עידו

    לגבי החינוך, הטענה שלך היא שהחינוך בחריש יותר טוב מהחינוך בכפר סבא?
    לגבי העסקים, נתחיל בכך שאני שכיר, אז אני לא בקטגוריה של לפתוח עסק כרגע. אני אהיה מוכן לגור במקום שהוא לא גוש דן, אם תהיה לי תשתית למגורים במקום אחר. זה אומר תחבורה ציבורית זולה, אמינה ומהירה לגוש דן – דבר שהמדינה נמצאת בו בפיגור עצום. ומה לעשות, מקומות שרחוקים מכל ישוב גדול לא נמצאים על המפה אצל רוב האוכלוסיה, מסיבות טובות ופרקטיות. להטיל את האשמה כמו שמנסים על "התל אביבים המפונקים שרוצים לגור ברוטשילד" זה לפספס לחלוטין את המאבק.
    אם אני לא הייתי שכיר, הייתי פותח עסק במקום שיש לי עובדים – כלומר בגוש דן.
    זאת בעיה של ביצה ותרנגולת – אנשים מגיעים לגוש דן בגלל שיש בה עבודה, עסקים נפתחים בגוש דן כי יש בה עובדים.
    היחידה שיכולה לפתור את התסבוכת הזאת היא המדינה – רק היא יכולה לתת תמריצים לעסקים לפתוח במקום שהוא לא גוש דן, רק היא יכולה לבנות תשתית של תחבורה ציבורית שתביא אנשים לגוש דן ב 40 דק' או פחות (ובכך תוציא אותם מהמרכז, והעסקים ילכו אחריהם)

    חוץ מזה, שכמו שאמרת בהתחלה, המאבק הוא לא על הדיור. הדיור זה רק מה שהתחיל את זה. המאבק הוא על השחיקה במשכורת, עליית המחירים הלא פרופוציונאלית, התעללות התאגידים באזרח הפשוט ועוד. הטענות למדינה הן מוצדקות – היא זאת שקובעת את סדר היום הכלכלי במדינה, היא זאת שיכולה, וצריכה, לשים בלמים לתאגידי הענק. היא זאת שצריכה לדאוג למעמד הביניים.

    1. ik_5 מאת

      אני אומר שהחינוך בחריש יהיה תלוי במה שמי שחי שם ירצה שהוא יהיה בסופו של דבר, כמו בכל מקום אחר. זה לא באמת שאלה של רצון, אלא שאלה של כיוונון האוכלוסיה.

      אניי יודע שהבעיה היא לא אלו שרוצים דירה בגוש דן, או ברוטשילד בתל אביב, אלא ששם כל המשאבים נמצאים, זו אחת הטענות שלי בנושא. אני גם יודע שלוד היא לא הפתרון וגם לא הפקעת אדמות באיזור הרצליה, שפיים וגעש לבנייה. הם לא יפתרו את הבעיה אלא רק יולידו בעיות חדשות.
      אבל גם נקודת המבט שלך שכל האנשים נמצאים רק בגוש דן בעייתית והיא חלק מהבעיה.

      הפוסט הזה נועד להציג מענה לבעיה אחת בודדת. כמובן שהכל קשור להכל. אני יודע את זה, בגלל זה גם סיפקתי את ההקדמה שסיפקתי, אבל אני לא יודע לפתור הכל, הצעתי פתרון רק לבעיה אחת בתקווה שזו נקודת התחלה כלשהי.

  4. עודד

    אני בגדול בעד לפתח ערי לווין (והמרחק כאן לא רלוונטי, מכיוון שבהשוואה לאירופה או אמריקה אפילו באר שבע היא עיר לווין של תל-אביב), והמקרה של מודיעין מראה שאם נותנים מגורים סבירים, שירותים מקומיים ברמה טובה ותחבורה ציבורית – הציבור מגיע.

    אין לי ספק שאחת הסיבות העיקרית שמודיעין היא היום עיר גדולה (כבר מזמן היא עברה את התכנון המקורי שלה) היא שיש שתי תחנות רכבת בעיר וגם אוטובוסים לא חסר – עד לפני בערך שנתיים לא היה ממש אזור תעשיה וגם הכביש מגוש דן לא הכי נוח. נראה לי שיהיה בחריש אוטובוסים, ואני מקווה שגם תחנת רכבת, ואז ברגע שיפתחו את העיר (ובטח אם יתחילו לבנות בעמק יזרעאל שדה תעופה בין לאומי, שאני חושב שזה גם רעיון טוב), אז העיר תצמח וזה בטח יעשה רק טוב לכל הסביבה.

  5. פינגבק: חזון ללא מימוש הוא חלום בהקיץ. מימוש ללא חזון הוא סיוט | לראות שונה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s