ארכיון יומי: 4 אוגוסט, 2011

חזון ללא מימוש הוא חלום בהקיץ. מימוש ללא חזון הוא סיוט

*הכותרת לקוחה ממשפט יפני מוכר

ב2007 יצרתי פוסט בשם "להציל את המלך או להציל את הממלכה" והזכרתי שם 2 משחקי לוח מאוד דומים אבל עם מטרות שונות.

הפוסט שכתבתי מתאים להרבה מצבים ואירועים, אבל המאבק הנוכחי נראה כיאלו היה סוג של ראייה כלשהי שהפוסט נכתב במיוחד בשבילו.

המדיניות של מדינת ישראל מזה מספר עשורים היא על שרידות פוליטית של פוליטיקאים, כאשר אלו מוכרים וקונים את השלטון והמדינה לטובתם האישית. בשל כך נעשו רק החלטות קצרות טווח אשר התאימו לאופי הפוליטי של המערכת הפוליטית. בנוסף לזה, המצב הביטחוני כל הזמן התנדנד. החל מ1968 ראינו פיגועים שונים במדינה לאחר מלחמת ששת הימים, בהם ישראל תקפה ראשונה מדינות אשר עמדו לתקוף אותה, ובגלל ההפתעה בעצם, הצליחה להציל את עצמה, אבל גזרה על עצמה הרבה מאוד בעיות שהיום אנחנו מתמודדים איתם, ויש עוד חבילות עצומות של בעיות שעוד לא התחלנו להגיע אליהם.

המלחמה של 1967, הולידה תפיסה בישראל של "ימין" ו"שמאל". לפני כן, מפא"י (כיום מפלגת העבודה), היתה מפלגה שכיום היינו אומרים כי היא ימנית, אבל עם תובנות "שמאליות" מבחינה חברתית, אבל לצערי רק אם היית שייך אליה. התוצר של "ימין" ו"שמאל" לדעתי הוא תוצר ילדותי אשר זהה לתוצר של "טובים" מול "רעים" (בלי להחליט מי הצד הטוב ומי הצד הרע). פוליטיקה היא מקצוע בפני עצמו, ובפוליטיקה אין מקום לצדדים, יש מקום לדרך שמתאימה הרגע למצב מסויים שמחר אולי תדרוש שינוי תפיסה של 180 מעלות. זו הסיבה למשל, שראינו אנשים כמו אריאל שרון נמצאים ב"ימין" כשהמציאות דרשה ממנו להיות שם, וללכת ל"שמאל" כאשר המציאות דרשה זאת ממנו שוב. להמשיך לקרוא

מחשבות על רשתות חברתיות

אנונימיות זה לדעתי דבר מאוד חשוב בחברה גדולה. כאשר בני האדם היו שבטים קטנים אשר לכל אחד היה תפקיד ברור, הכירות עם אנשים היה דבר חשוב וגם בלתי נמנע היה להכיר את כולם. אבל בחברה גדולה בה אפילו השכנים באותו בניין מגורים אינם מכירים אחד את השני, או בעיר שאף אחד לא מכיר כלום מעבר לרחוב שהוא גר, או במקום עבודה אשר מכירים רק את הסביבה שחייבים, מדוע יש להכיר את כולם ?

גוגל החליטו כי הרשת החברתית שלהם תהיה רשת חברתית בו כולם מכירים את כולם בלי יוצא מן הכלל. כמובן שאני יכול לבחור לעצמי סתם שם פקטיבי, אבל אני חייב להזהדות בשם שנראה נכון, אחרת הם באיזשהו שלב הם חוסמים את החשבון עד שנשברים ומספקים פרטים מזהים. ועכשיו נשאלת השאלה האם בכלל צריך רשתות חברתיות ? פייסבוק היא רשת שנועדה למכור את המשתמשים לעסקים שונים המפרסמים. גוגל+ נועדה כנראה לכוון את המפרסמים עד אלייך הביתה בהתאמה הכי אישית שרק אפשר. למעשה כל רשת חברתית "חינמית" היא סוג של מוצר עבור מפרסמים. לינקדאין היא רשת למצוא עובדים, ומי שמשלם עליה היא בעלי העסקים. כלומר לינקטאין היא סוג של משרד כוח אדם כזה או אחר.

נחמד לחלוק מידע עם חברים, ונחמד להכיר אנשים חדשים, ולמצוא מידע מעניין שלא ידעתם שקיים בכלל או שצריך לחפש אותו, אבל האם באמת אנחנו מוכנים לשלם את המחיר של זה ?

האם באמת כל מה שאנחנו צריכים זה רשת חברתית בשביל לצאת החוצה ולמצוא אחד את השני ?