חזון ללא מימוש הוא חלום בהקיץ. מימוש ללא חזון הוא סיוט

*הכותרת לקוחה ממשפט יפני מוכר

ב2007 יצרתי פוסט בשם "להציל את המלך או להציל את הממלכה" והזכרתי שם 2 משחקי לוח מאוד דומים אבל עם מטרות שונות.

הפוסט שכתבתי מתאים להרבה מצבים ואירועים, אבל המאבק הנוכחי נראה כיאלו היה סוג של ראייה כלשהי שהפוסט נכתב במיוחד בשבילו.

המדיניות של מדינת ישראל מזה מספר עשורים היא על שרידות פוליטית של פוליטיקאים, כאשר אלו מוכרים וקונים את השלטון והמדינה לטובתם האישית. בשל כך נעשו רק החלטות קצרות טווח אשר התאימו לאופי הפוליטי של המערכת הפוליטית. בנוסף לזה, המצב הביטחוני כל הזמן התנדנד. החל מ1968 ראינו פיגועים שונים במדינה לאחר מלחמת ששת הימים, בהם ישראל תקפה ראשונה מדינות אשר עמדו לתקוף אותה, ובגלל ההפתעה בעצם, הצליחה להציל את עצמה, אבל גזרה על עצמה הרבה מאוד בעיות שהיום אנחנו מתמודדים איתם, ויש עוד חבילות עצומות של בעיות שעוד לא התחלנו להגיע אליהם.

המלחמה של 1967, הולידה תפיסה בישראל של "ימין" ו"שמאל". לפני כן, מפא"י (כיום מפלגת העבודה), היתה מפלגה שכיום היינו אומרים כי היא ימנית, אבל עם תובנות "שמאליות" מבחינה חברתית, אבל לצערי רק אם היית שייך אליה. התוצר של "ימין" ו"שמאל" לדעתי הוא תוצר ילדותי אשר זהה לתוצר של "טובים" מול "רעים" (בלי להחליט מי הצד הטוב ומי הצד הרע). פוליטיקה היא מקצוע בפני עצמו, ובפוליטיקה אין מקום לצדדים, יש מקום לדרך שמתאימה הרגע למצב מסויים שמחר אולי תדרוש שינוי תפיסה של 180 מעלות. זו הסיבה למשל, שראינו אנשים כמו אריאל שרון נמצאים ב"ימין" כשהמציאות דרשה ממנו להיות שם, וללכת ל"שמאל" כאשר המציאות דרשה זאת ממנו שוב.

לדעתי כרגע נתניהו עוד לא הפנים שהצורך שלו לשנות כיוון הוא חשוב מאוד. הוא ממשיך בגישה שלו בדרך אשר אולי נראת לו טובה, אבל גורמת למצב בו המדינה סובלת. הוא למעשה מנסה לשחק שח-מט ולהציל את עצמו כל הזמן, במקום לשחק go ולדאוג לתושבים. אבל הבעיה כאמור לא התחילה אצלו, אלא הוא רק נמצא במצב בו אנשים החליטו שנמאס להם, והם לא יכולים יותר להבליג. אנחנו רק התחלנו לראות מחאות, שרק יתרחבו יותר ויותר ככול ששאנשים לא ימצאו אוזן קשבת לבעיות שלהם.

כמובן שהמדינה לא אשמה בהכל, וגם לא שיטת הממשל הזו או הקודמות. אבל לברוח לגמרי מאחריות, אומר שאין מנהיג בישראל, ובמקום שאין הנהגה, יהיה מי שיקח את הגה ההובלה על עצמו, או אולי אפילו הרבה אנשים כאלו, ובכך נקבל תחושה של אנרכיה בהתאם לצד שאנחנו נמצאים בו. המצב הנוכחי במדינה מתחיל להיות כזה.

אנשים איכותיים בשנים האחרונות מדברים על בריחה מהמדינה הזו, לא בגלל שהם לא אוהבים אותה, אלא בגלל שהם כבר לא יכולים לחיות בה, ומשאירים את האנשים החלשים יותר מאחור. כאלו שלא יכולים לברוח. הבעיה היא שכל בעל חיים אשר עומד עם הגב לקיר וכבר לא יכול לברוח, בסוף יתקוף וילחם בשביל לשרוד, וצריך להודות שהמאבק הנוכחי התחיל עוד לפני שהגב ממש נוגע בקיר, אבל הוא ממש קרוב לשם.

הבעיה הכי חמורה בישראל היא לא בעית הביטחון. היא כן קיימת, אבל כרגע נבלמה מספיק לזמן הקרוב. כולם מבינים שתהיה מלחמה מתישהו, אבל בין לבין גם צריך לחיות. אבל היוקר של כל דבר במדינה גורם מצב בו אנשים לא יכולים לחיות. נגיד ויש זוג הורים אשר בייחד מרוויחים 20,000 ברוטו (נגיד 15,000 נטו). לזוג יש ילד אחד (בלבד), אז לפני שמדברים על חופשה, תרבות צריכה (וצריחה), הנה העלויות החודשיות שעומדות בפני הזוג:

  • 3,500 ש"ח משכנתא ל30 שנה בערך.
  • ארנונה – 500 ש"ח
  • מים – משתנה בהתאם לרצון חברת המים שאתה נמצא בה (לרוב יקר בכל מקרה)
  • חשמל – 300 ש"ח (במקרה הטוב)
  • אוכל (בסיסי, לא משהו מפואר) 5,000 ש"ח
  • גן ילדים – 3,500 ש"ח
  • אחזקת רכב אחד – 1,500 ש"ח בחודש (בלי לדבר על טיפולים, ביטוח וכו')

רק עם המחירים הזולים ביותר ששמתי כאן המשפחה צריכה 14,300 בחודש אחד (ולא החשבתי את המים). אבל הם מרוויחים 15,000 ש"ח בחודש שיש להם ביד. זה עוד בלי התשלום לבנק שמחזיק את הכסף, ובלי חוגים, בלי ביביסיטר, בלי כסף שרוצים לשים בצד בשביל לחסוך ליום סגריר והרשימה עוד ארוכה. 14,300 ש"ח רק על החיים הכי בסיסיים שיש. אתם בטח מדברים על כך שאולי לא יקחו משכנתא, אלא ישכירו דירה ב2,500 ש"ח לחודש. אבל עדיין זה לא מוריד את העובדה שאין להם כסף לחיות. 2,500 ש"ח (אשר שכר הדירה הזה עולה אחת לתקופה) מביא אותם בדיוק לתקרה שהם מרוויחים. האם אפשר לנהל כך חיים ? ובכלל אי אפשר להזכיר את המילה "איכות חיים".

כמובן שכאן אנחנו מדברים שיש בכלל דירה לגור בה, אבל גם זה כמעט ולא קיים יחסית. במקום לתת לאזרחים לגור גם במקומות שונים, יש הפרדה נוספת אשר טובה לממשל, אבל רעה לנו האזרחים. למעשה אנחנו כל הזמן מחולקים ל"שבטים" בנינו לבין עצמנו. אם זה המשחק המטופש של "ימין" מול "שמאל" ואם זה המשחק הדתי של כתות שונות אשר החליטו שהן אלו שרואות את האור והן יודעות את התשובה. אנחנו כל כך מפולגים אשר אפשר לעשות לנו את הטקטיקה של "הפרד ומשול". אנחנו עסוקים ביותר מידי דברים לא חשובים באמת בשביל להיות עסוקים במה שכן חשוב. אני מקווה שהמחאה הזו תשנה את המצב.

הבעיה היא שאני שומע אנשים שאומרים שצריך להעלות את המשכורת במדינה, אבל גם אם המשפחה שלנו למעלה תרוויח 20,000 נטו, היא לא תצליח לגמור את החודש כמו שצריך. כאשר יש לאנשים יותר כסף ביד המחיר בהכרח עולה, כי ככה שומרים על ערך הכסף. הרי הסיבה שאסור לזייף כסף היא לא רק בגלל שיהיה מישהו אחד אשר רוצה להחזיק בו, אלא בגלל שכמות הכסף שיש בשוק היא זו שקובעת את הערך של הכסף. כלומר אם יש לי 100,000,000 שטרות של 200 ש"ח או 100,000 שטרות של 200,000 משנה לגמרי את הערך של מהו 200 ש"ח. כך שהעלאת המשכורות לא יפתרו את הבעיה, אלא רק יגרמו לבעיות חדשות. לפיכך צריך ליצור מצב בו שכר מינימום הוא השכר שכל אחד יכול לחיות בכבוד איתו. וכל שקל מעל, הוא תוספת אשר יוצרת "איכות חיים".

הגיע הזמן לראות התייעלות (ולא, התייעלות זה לא שם נרדף לפיטורין) בנושא ניהול הכספים במדינה. שינוי מדיניות, ושינוי כללים בתוך מערכת הניהול במדינה. הבעיה היא שחשיבה כזו דורשת חשיבה לטווח ארוך מאוד, משהו ששרידות הפוליטית במדינה אינה מאפשרת לפוליטיקאים לחשוב כך. הפוליטיקאים עסוקים מידי שיגידו שהם עשו משהו, מאשר שמישהו אחר יקח להם את ה"בכורה" או יקבל מחמאות על מה שהם עשו בעצם.

בשביל להבין כמה חשוב לראות דברים לטווח ארוך, אני ממליץ לכם לראות את ההרצאה הבאה.

בנתיים אבל, תהנו מהשיר הזה, אשר לדעתי כאילו נכתב על המחאה הזו.

2 מחשבות על “חזון ללא מימוש הוא חלום בהקיץ. מימוש ללא חזון הוא סיוט

  1. guruyaya

    יש לי בעיה. אני מסכים איתך כעיקרון, אבל לא ברור באיזה חשבון השתמשת, כדי להגיע ל5000 ש"ח כמזון בסיסי. בחודשים של 31 יום, מדובר ב161 ש"ח, ליום. בחלוקה לשלוש נפשות, מדובר ב53 ש"ח לאדם, ליום. איך תוציא 53 ש"ח לאדם ביום, על אוכל, בהנחה שאתה אוכל רק בבית (דיברנו על מזון בסיסי)? במשפחה שלי, כלל הקניות מגיעות ל2000 ש"ח בחודשים מעל הממוצע, והם כוללים חיתולים, מזון לתינוקות, מזון מיוחד לאלרגיים לחלב. יש לציין שמעט בשר, כי אני צמחוני, והשאר חצי מיישרים איתי קו.
    גם אחזקת רכב נראית לי לא סבירה, ללא ביטוחים וטסט. הרכב שלי לא חסכוני במיוחד בדלק, אני שולח אותו לניקוי פעם בחודש, צריך להסיע את אישתי בלי סוף, כי לה אין רישיון, והיא צריכה הקפצות מפה לשם, וכל זה הופך ל1000 בחודש במקרה הטוב. איזה עוד הוצאות יש לי על הרכב, שהופכות ל1500?
    הגן הכי יקר שמצאנו בחיפושים שלנו, עולה 2900. למען הסר ספק, זה גן יום לימודים ארוך (פועל מ7:30 עד 16:30). אני גר ברעננה – לא עיר זולה, והמחיר כולל את כל החוגים בגן. לו הייתי הולך לגן עיריה, הייתי חוסך עוד 1000 לחודש. היכן נולדו 600 ש"ח נוספים?
    אני די בטוח, שהמסקנה הסופית היא די נכונה. נתוני המשכנתא והשכירות, נראים לי אפילו מעט נמוכים מדי. יחד עם הוצאות רפואיות, ביטוחים, הוצאה מסויימת על מותרות, הוצאות חד פעמיות לא צפויות, בהחלט מתקבלת תמונה עגומה, הדומה לזו שהצגת.

    1. ik_5 מאת

      היתה לי בעיה השבוע להיות בחיבור קבוע לאינטרנט, אז מצטער על הזמן לתגובה, אבל החישובים שלי הם ניסיון להגיע לאמצע ווריטואלי כלשהו בין החיים שלי ושל חברים שלי שהיו מוכנים לתת לי מידע.

      למשל יש לי חברים שגובה שכר הדירה שלהם גובה מהמשכנתא שכתבתי, ויש לי חברים שגם גובה אחזקת הרכב שלהם גבוה יותר, ויש גם נמוך יותר כמו שהצגת. ניסיתי לראות משהו שאפשר לזוז איתו מכאן או לכאן, אבל זה לא מוריד את הבעיה, זה רק מראה את חוסר האיזון. אם אני חי מהנסיעות למשל, ולא יכול להרשות לעצמי להשתמש בתחבורה ציבורית, אז העלויות רכב גבוהות מאוד.

      אם אני זקוק להרבה מערכות שמחוברות לחשמל, הוא יהיה גבוה יותר מאשר אלו שמשתמשים בו בצורה פחותה וכו'…

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s