תזרים מול רווחיות

היה לי דיון לאחרונה עם מספר אנשים בנושא של סוף שנה וחישוב של דו"ח רווח והפסד. ונראה כי אנשים לא מבינים מה ההבדל בין רווחיות לבין תזרים מזומנים. כלומר אם עשית עסקה של 100,000 ש"ח ועל הנייר אתה משאיר ביד 80,000 ש"ח, על פניו יש לך 80,000 ש"ח. אבל זה לא המצב בפועל. האם זה לוקח בחשבון מתי אתה תראה את הכסף ? האם אתה לוקח בחשבון את המיסוי, וכו' ?

הדבר שדו"ח רווח והפסד בא להראות הוא כמה הוצאות היו, כמה הכנסות היו וכמה נשאר לך לאחר קיזוז בין ה2 – כלומר הוצאות פחות הכנסות. אם אתה בפלוס, אז העסק שלך נחשב לרווחי. אם אתה במינוס, העסק שלך לא רווחי. זה לפחות על רגל אחת. אבל אם על הנייר הרווחת 80,000 ש"ח מעסקה, וכל העסקאות שלך הם כאלו, אתה נראה מאוד רווחי. אבל היות וחוסר רווחיות הוא דבר יחסי, זה לא כל התמונה שצריך להסתכל עליה.

למשל יש מצבים בהם תרצה להרשם כלא רווחי, או שמראש אתה מצפה לזה. נגיד ואתה חייב להחליף או לרכוש ציוד יקר אשר בעקבותיו אתה לוקח הלוואה. אז אתה יכול להגיע להיות לא רווחי מבחינת הדו"ח, אבל זה דבר יחסי כמובן כי עדיין אמור להיות לך כסף. אבל כאן זה ההבדל בין "תזרים מזומנים" לבין רווחיות.

ב2009 לקחתי קורס במ"טי אשר עשה לי קצת סדר בראש מבחינת ניהול עסק. אומנם הוא חידש או הסביר לי דברים רק רבע מהקורס (את השאר ידעתי לפני כן), אבל לדעתי זה אחד הקורסים הכי חשובים שאי פעם לקחתי.

היה שם מרצה שהסביר את ההבדל בין רווחיות לתזרים בצורה הבאה:

הוא רשם על הלוח נוסחה אשר מציגה כי העסק שלו הרוויח 500,000 ש"ח. ואז הוא הוציא את הבד של הכיס במכנסיים שלו, כלפי חוץ, ואמר: "בדו"ח אני מרוויח, אבל בכיס אין לי אפילו אגורה אחת".

תזרים מזומנים אומר כמה כסף יש לי כרגע בפועל ביד (או בכיס, בנק וכו'), בעוד שדו"ח רווח והפסד, מציג כמה הכנסות והצאות יש לי על בסיס השנה. יכול להיות שמבחינת חשבוניות מס הרווחתי 500,000 ש"ח, אבל אם הם לא בכיס שלי, אין לי באמת כסף. כאשר מנהלים עסק (וזה כולל את החיים שלכם בכלל), מה שחשוב בראש ובראשונה הוא כמה כסף יש לכם כרגע בכיס, ולא כמה הכנסות מול הוצאות יש לכם.

אל תבינו לא נכון, זה מאוד חשוב לדעת ולהעקוב אחרי כמות ההוצאות שלכם, וכמה הכנסות יש לכם, אבל אם אין לכם כסף עכשיו לקנות פלפל+שתיה ב20 ש"ח, אז זה לא עוזר לכם.דו"ח רווח והפסד נועד לצרכי מיסוי, וגם לידע האישי שלכם. כלומר דבר ראשון חשוב שאנחנו נדע ונעקוב אחרי הפעילות שלנו, אבל זה כל המשמעות של הדו"ח מבחינתנו. מבחינת מיסוי, זה כמה כסף יש לגבות מאיתנו בסוף שנה.

הסיבה אשר מפילה עסקים (ולא משנה הגודל שלהם), זה מחסור בכסף נזיל בכיס, ולא אם הדו"ח של רווח והפסד שלהם מראה כי הם הרוויחו מליארדים. זו הסיבה למשל, למה יש חברות ציבוריות. הן מוכרות את המניות של החברה (אשר אחזקת המניות במקור היתה פרטית של הבעלים ומשקיעים – ההבדל בין חברה פרטית לחברה ציבורית) לציבור בשביל לגייס כסף, כאשר האנשים רוכשים בעצם הבטחה "לקצור" פירות כלשהם, למשל למכור את המניה כשהיא עולה ובכך לא רק לכסות את הקנייה שלהם, אלא גם שיהיה להם כסף בנוסף.

אז תזכרו, זה לא משנה מה דו"ח רווח והפסד אומר לכם, זה הכסף בכיס שבסופו של דבר בשביל לקנות מנת פלאפל + שתיה אשר משנה הכל.

2 מחשבות על “תזרים מול רווחיות

  1. a

    ישנם מספר אי דיוקים במה שכתבת.
    רווח (כלומר הכנסות פחות הוצאות), אמור להיתרגם בסופו של דבר לתזרים. הבעיה היא ה"בסופו של דבר". כלומר, תה לא יכול לקנות במכולת ע"ב ההבטחה שיהיה לך כסף, אלא את צריך לשלם במזומן.
    לפעמים, יש אפשרות לאשראי, ואז כן אפשר לעשות את ה"טריק" של לקנות ע"ב הכנסות עתידיות. לדוגמה בנק, ימכור לך אשראי, אבל יבדוק היטב שבאמת יש כיסוי ל"הבטחה" שלך להכנסות (או ליתר דיוק: רווחים) עתידיים.
    אכן, לפעמים עדיף שהדוח יראה הפסד – אבל זה רק כשמסתכלים על חלק מהתמונה. באותו החלק שהמס נוגס – שם עדיף להציג רווח נמוך ככל האפשר (ואם אפשר – אפילו שלילי). אבל התמונה הכוללת חייבת, אני חוזר – חייבת להיות של *רווח*, ולאו דוקא של תזרים, שכן גם אם התזרים חיובי כרגע, אבל הרווח שלילי – בסוף זה יחזור כבומרנג.
    דוגמה לדבר – הלוואה. כרגע התזרים נפלא. הכיס מלא במרשרשים. ניתן לקנות פלאפל + שתיה לכל החבר'ה. אבל מה יהיה במועד הפירעון? מאיפה תחזיר את הקרן? ומה יהיה על הריבית???
    בקיצור – אלו שני כלים מאוד חשובים. לא רק לאנשי המס, אלא גם לך. עסק ללא תזרים ימות. עסק ללא רווח ימות. עסק עם תזרים גדול מדי (יתרות גדולות בעו"ש לדוג') לא מנצל את כל הפוטנציאל שלו, בהנחה שהוא אכן ברווח. עסק יכול להיכנס להפסדים מקומיים (כמו בדוגמה שהבאת, של חידוש ציוד למשל), ע"מ ליצור רווחים גדולים בעתיד, רק כאשר התזרים אכן מאפשר זאת.
    אגב, כשמדובר בעסקים מורכבים, ישנן גם שיטות שונות לרישום של הצטיידות לדוגמא. המחוקק מכיר בכך שההצטידות היא עבור שנים, ולכן מאפשר את קיזוז ההוצאה רק לאורך השנים. זה מה שנקרא פחת.

    את דבריך על חברות ציבוריות לא הבנתי בכלל. ההבדל העיקרי בין ח"פ לח"צ הוא במספר מחזיקי המניות. כמדומני שמספר הקסם הוא 50 – שאם יש יותר מחמישים בעלי מניות החברה נחשבת כציבורית. ח"צ מחויבת בשקיפות רבה יותר ובכללים נוקשים יותר, והחוק דורש ממנה דרישות גדולות יותר. מעבר לכך, בעלי המניות משמשים באותו תפקיד הן בח"פ והן בח"צ – אותו התפקיד שרשום בתקנון החברה. זה יכול להיות בעלות על החברה, ויכול להיות דברים אחרים – הכל לפי מה שנכתב בתקנון, שהוא החוזה בין בעלי המניות לחברה.

    עד כאן על רגל אחת. אני מקוה שהדברים בהירים.

    1. ik_5 מאת

      לגבי תזרים מול דוח רווח והפסד, הסברת בדיוק מה שאני ניסתי להסביר רק בצורה אחרת, כנראה טובה יותר.

      עד כמה שאני יודע (ואשמח לגלות אם יש טעות), חברה ציבורית היא חברה הנסחרת בבורסה. וחברה פרטית היא חברה שהמניות שלה לא נסחרות בבורסה.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s