אני לא מרגיש פראייר

חץ כתב בבלוג שלו על כך שהוא מרגיש קצת פראייר על כך שהוא משלם 400 ש"ח בחודש על שירות שהוא לא משתמש בו באמת.

אני כבעל עסק לא מרגיש מרומה, או "פראייר" שאני משלם מספר שקלים יותר ממנו בחודש. אבל עברתי מספר מנהלי חשבונות ורואי חשבון עד שהגעתי למישהו שטוב לי לעבוד איתו, ואני מרגיש שהעבודה איתו שווה את הכסף שאני משלם.

גם אני כמו חץ מוסר את החשבוניות והקבלות פעם בחודשיים, אבל לא על זה אני משלם, היות ואני יכול לעשות את זה לבד (כלומר אני כן משלם על זה, אבל זו לא הסיבה שאני משלם). אני משלם לבעל מקצוע בשביל שיעשה את העבודה שלו, ידריך ויעזור לי לנהל את העסק שלי כמו שצריך, בשביל שדבר ראשון יהיה לי שקט מהרשיות. זה מאוד לא כזה מובן מאיליו שיש לך שקט מהמדינה ושהיא לא מאיימת עלייך. רק אם הכל נעשה כמו שצריך, אתה לא שומע מהם כלום, ולא הפוך.

רואה החשבון הראשון שהייתי אצלו, באמת כמו אצל חץ, רק לקח ממני חומר וזהו. התחלתי לקבל איומים מרשויות המדינה על כך שהמידע שלי חסר, שאני לא משלם ביטוח לאומי וכו'. התחלתי לחקור את הנושא, וגיליתי שצקים שרשמתי לביטוח לאומי מעולם לא הוגשו אליהם. יותר מזה, המידע שהועבר לי על ידי אותו רואה חשבון על איך התשלומים צריכים להתבצע היו לא נכונות. כמובן שאספתי ממנו את הצ'קים והלכתי לטפל בהכל לבד.

שבוע שלם אני התרוצצתי בין הרשויות השונות להתחיל לכבות שריפות שבעל מקצוע היה צריך לגרום שלא ידלקו מההתחלה. זה שבוע עבודה שלם שלא עבדתי בו במקצוע שלי, אלא עשיתי עבודה של בעל מקצוע אחר.

במקביל גם התחלתי לחפש בעל מקצוע אחר. עברתי סדרה של כ4-5 בעלי מקצוע, אשר נשמעים טוב, אבל "לא עשו לי את זה". בסוף הגעתי למישהו שלא דיבר, אלא קודם עשה, אפילו לא ציפה לתמורה, אלא עזר לי במקום שלבד לא הצלחתי לכבות שריפה, ואז ישבנו ודיברנו, ואנחנו עובדים בייחד עד היום.

איתו יש הרבה דברים נלווים. למשל הוא עושה אירועים שונים ללקוחות שלו, כדוגמת הרצאות בנושאים של ניהול עסק, ניהול פנסיה, עשיית עסקים במדינות זרות עוד.. וזה בנוסף ליכולת בעצם להכיר עוד בעלי עסקים שונים שיש ואולי אפילו להצליח ליצור שת"פים בין עסקים.

אני גם יושב איתו, ומתכנן דברים, או משנה דברים שקשורים בעסק שלי. עושה תכנון מס שנתי, אשר גם יכול להשתנות במהלך השנה, הוא בודק שיש לי עמידה נכונה בתנאי המיסוי השונים, ומייעץ מה רצוי או לא רצוי לעשות, והאם לעבוד עם מקדמות למשל, או לחכות לסוף שנה. למשל לשנת המס 2011, הוא הציע לא לעבוד עם מקדמות, וזה התגלה כבחירה הנכונה יותר.

כאשר חסר לו מידע, נגיד ביטוחים וכו', מצלצלים אלי ומודיעים לי מה חסר, או שואלים האם זה רלוונטי.

אז לא, אני לא מרגיש פראייר. אומנם רוב הכסף שאני משלם לא באמת "מנוצל" על ידי באמת להיכנס לחיים של בעל המקצוע, אלא רק כאשר אני באמת זקוק לו, אבל מי קבע שאי "ניצול" בעל מקצוע על כסף שאתה משלם לו גורם לך להיות פראייר ?

מחשבה אחת על “אני לא מרגיש פראייר

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s