אקדמיה מול העולם האמיתי

פוסט עם סרקזם, ציניות, תסכול, והרבה עצבים. ראו הוזהרתם !

באלגברה בוליאנית זה לא לא לא לא היה לא לא לא לא לא קורה לא

יש לי 2 ווידויים (בקרוב גם הריגה ?) קטנים:

  1. אין לי תואר אקדמי – אבל כן ניסיתי לעשות אחד
  2. אני לא מעריך את האקדמיה, או בכלל את מערכת החינוך הנוכחית.

כאשר ניסיתי להתחיל ללמוד באקדמיה, כבר היה לי ב"רזומה" (לועזית זה הכי אחי) של בניית מספר תוכנות "מסחריות". והיה קשה לי מאוד להיכנס לנעליים של עולם המדמ"ח. התחכמו "איתי" (טוב, לא בדיוק איתי, אלא עם כולם), על כל דבר הכי קטן, כאילו שמה שחשוב זה שאצליח לפענח כמה פעמים אני מקבל NOT באלגברה בוליאנית, ואני זוכר שבגלל שפספסתי 3 אפשרויות על משוואה עם כל כך הרבה not, קיבלתי ציון על עבודה של 70. הרי אחרי טבלת אמת של 45 אפשרויות, לפספס עוד 3 ולהגיע ל47, זה כבר לא כזה משמעותי לא ? הרי בדיוק בשביל זה המצאנו – בני האדם מחשב. המוח שלנו מאוד יצירתי, אבל הוא גרוע בפעולות רפטטיביות ("חוזרות" אח שלו), או חישוב מהיר של דברים.

לבדוק הבנה של מדוע מחלקה מסויימת יורשת או לא יורשת הדפסה על המסך, אבל לקרוא לה A וליורשת B וכו', מפספס את כל הקטע של להבין לתכנת. הכוונה היא ללמד אנשים לחשוב, לא לשנן. זה לא בדיוק "אם, אז", להבין שפה זה קל. להבין חשיבה זה קשה. התחכמויות, אינן גורמות להבנה, הן גורמות לתסכול וכעס. כי אלו אשר מגיעים ללא רקע, אינם מבינים באמת את החומר, ואלו שמבינים, לא צריכים את כל הזבל הזה.
למעשה כתיבה של מערכות באמצעות השפה, והכוונה היא במחשב כמובן ולא על דף, מסוגל ללמד הרבה יותר טוב, מאשר שינון של התחכמויות על דף.

גם שינון נוסחאות מתמטיות, במקום ללמד את השפה (כי מתמטיקה על שלל גווניה היא שפה), אינה מלמדת, אלא גורמת לשינון, וגם שם יש הרבה התחכמויות מיותרות. במקום ללמוד לחשוב, מכריחים אותי לעשות חישובים ידניים של כל דבר.

תבינו, אם אני מבין איך לקרוא מפה, זה הרבה יותר אפקטיבי, מאשר אם אלמד בעל פה את כל הדרכים הקיימות. כי דרכים ומפות יכולות להשתנות, אבל אם אני מבין מה יש במפה, אני יכול למצוא כל דרך, גם כזו שעדיין לא נוצרה בזמן שלמדתי הכל. בעוד שאם אני לומד דרך, כל שינוי הכי קטן (אפילו דרך מעקף), כבר גורמת לדרך אשר למדתי להיות לא רלוונטית.

אבל לא מלמדים בגישת החינוך הפורמאלית והאקדמית ה"גבוהה" לחשוב, אלא מלמדים לשנן. וחושבים שאם יתחכמו אתך מלאנטלפים פעמים, אז תדע עברית, לתכנת, או לחשוב. אבל אם אני עכשיו אציב משהו, אשר אינו קשור למה שנלמד עד עכשיו, אני לא באמת מקבל כלים להתמודד עם זה, אם זה אומר שזה יסתור את כל מה שהשגתי עד העכשיו. לא סתם ככול שהתואר של האנשים גבוה יותר, ככה הם מבינים כמה הם לא מבינים, וכמה שיותר לומדים ככה פחות יודעים. כי זה העולם האמיתי. האקדמיה פושט מספת סוג של עטיפת צלופן שבה רואים את העולם האמיתי, אבל יש חום של חממה, שבה מגדלים אותך מכל נגע "רע", שיגרום לך להבין כי "קר שם בחוץ, ומתי תלמדי שהחיים זה קיבוץ".

יש בעולם הנוכחי, את ההדגמה הכי בעייתית שאוהבים לספק – בעיית הסוכן נוסע (בזמן ?). מראש מדגישים כי מחשב אינו מסוגל לפתור בעיה כזו, והמוח האנושי כן.
קשה לי להסכים עם זה, היות וכאשר מלמדים אותנו לשנן במקום לחשוב, ואז מספרים לנו שזה בלתי אפשרי. כמה אנשים באמת ינסו לחשוב ולהתמודד עם זה בחשיבה חדשה, וביכולות שונות ממה שכבר כולנו למדנו ? הרי מי שקבע כי זה בלתי אפשרי, הוא זה ששולט באיך אנחנו מבינים דברים, ואח"כ מתפלאים למה זה בלתי אפשרי ?

לא סתם משווים לימודי מדמ"ח להמבורגר של מקדונלדס. ההמבורגר של מקדונלדס אינו אומר כלום על חוויות קולינריות. ומדמ"ח אינו אומר כלום על יכולות תכנות, או על עולם התוכנה. הקשר היחיד בניהם, שלשניהם יש אלמנטים הקשורים לעולם שהם אמורים לייצג.

אני לא היחיד שחושב ככה, ד"א, אפילו אנשים נורמאליים יחסית חושבים כמוני בנושא:

על החתום גו'רג' בול (שיט)

19 מחשבות על “אקדמיה מול העולם האמיתי

  1. ארתיום

    עידו,

    יש הרבה תסכול. ציניות? סרקזם, לא?

    בתואר במדעי המחשב לא מלמדים אותך לשנן (יש הרבה תארים שכן, למשל רפואה), מלמדים אותך שם שני דברים:

    1. יסודות, הראיה הכוללים של דברים בעולם מחשבים שתכיר.
    2. לחשוב בצורה מסוימת.

    באקדמיה לא מלמדים אותך את החומר ומצפים שתזכור אותו, אלא מלמדים אותך לחפש את החומר כשתיתקל בבעיה חדשה תדע איפה לחפש ומאיפה להתחיל – תכל'ס – זה הדבר החשוב – לדעת למצוא את החומר הנכון, לחקור את הבעיה, לחפש פתרונות ולמצוא חדשים.

    בתואר במדעי המחשב לא מלמדים אותך לתכנת, לא מלמדים אותך, שפות תכנות, לא מלמדים אותך 1001 רבים חשובים של טכנולוגיה שעתידך להתקל בהן, מלמדים אותך לחשוב בראש ובראשונה.

    מישהו יוצא משם עם הרגשה "מה לעזאזל עשיתי 3-4 שנים (או יותר)" ומישהו אחר יוצא עם אוסף עצום של כלים וידע שהוא לאו דווקא ישתמש בתפקיד הראשון שלו אבל הם יאפשרו לו למצוא את הפתרונות הנכונים ברגע הנכון.

    1. ik_5 מאת

      כנראה שלא ראית באמת שאלות של מבחנים לאחרונה או משהו בסגנון.
      שאלות מתחכמות, שצריך לפתור על דף דברים שבראש קשה יותר לבצע אותם מאשר על מחשב

        1. ik_5 מאת

          אז אתה בוחר להתעלם, ואז להגיד שמדובר בתסכול, עצם זה שאתה מקבל תרגילים מתחכמים ?

          גם הבעיה של הסוכן נוסע, מבחינה אקדמית אולי יש לה פתרון במחשב, מבחינה פרקטית, אין לה. 600 שנים לפתרון אומר שאין מה להשתמש בזה בכלל, זה לא יישים, ולכן מחשב בגישה הנוכחית אינו יודע לתת לזה פתרון = אי אפשר לפתור את הבעיה עם המחשב.

  2. TDDPirate

    באקדמיה ערים לכך שיש קשר קלוש בין הלימודים באקדמיה לבין החיים בתעשיה.
    במקצועות רבים (לא רק ברפואה, משפטים וראיית חשבון), אחרי שמקבלים את התואר צריך ללמוד תקופה מסוימת באווירה תעשייתית (סטאז', מהנדס זוטר וכדומה) עד שמוכנים לעבודה במלוא האחריות.

    אחת מהבעיות שהאקדמיה נתקלת בהן כשעולה הצורך ללמוד לימודים "מעשיים" היא שלכל מקום עבודה יש דרישות וצרכים משלו. לכן האקדמיה מתרכזת בנושאים משותפים לרוב העובדים במקצוע, וגם אז היא מתרכזת בנושאים שהם דרישת קדם להכשרה הפנים-מפעלית.

    בהקשר זה אחזור על דבריו של אבי, שהיה פרופסור, בנושא זה.
    הוא אמר לי בעצם, שלימודים לתואר זה מסלול מכשולים. אם הינך עובר בהצלחה מסלול מכשולים זה, הסכויים שתצליח בעבודתך הרבה יותר טובים. משתדלים לתכנן את מסלול המכשולים כך שלומדים דברים תוך כדי המעבר במסלול, אבל זה לא הכרחי.

    ודבר נוסף שראיתי בעצמי כשלמדתי לתואר ראשון בהנדסת חשמל בטכניון. בשנה הראשונה למדתי חדו"א 1 ו-חדו"א 2 הידועים לשמצה. סטודנטים רבים התלוננו שאין לחומר זה קשר לעבודה שצריך לעשות בהמשך. אני הבנתי שזה כמו ללמוד שפת מכונה של מחשב, כדי להבין יותר טוב דברים שנבנים מעל לשפת המכונה כמו מבנה נתונים או שפות עיליות יעילות בזמן ריצה. ובמקרה זה, חדו"א ואלגברה לינארית עוזרים להבין את תורת הפונקציות הקומפלקסיות וגלים אלקטרומגנטיים.
    ותמיד יהיו בעיות, שכדי לפתור אותן צריך לרדת ליסודות הבסיסיים ביותר.

    1. ik_5 מאת

      יש הרבה בעיות:
      1. בתקופה של אבא שלך, וגם בהתחלה בתקופה שלך, לימודים היה בהכרח סממן שתמצא עבודה.
      2. יש הרבה בעיות מאוד בסיסיות בכל עולם החינוך, והגם באקדמיה, ועל זה הפוסט.

      למשל ההרצאה שהעברתי (יש תרגום ד"א, כך שתוכל גם אתה לראות), מדברת כמה לא נכון משתמשים בידע, לצורך לימוד.

      הוויכוח הוא לא האם חדווא נחוץ או לא, אלא איך מלמדים ומה עושים בשביל ידע.

      יש וויכוח בפייסבוק, שבהתחלה תקפו אותי שאם אני אומר מה שאני אומר, אז סימן שאני לא מבין כלום.
      לאט לאט זה משתנה.

      מאוד קל לקפוץ ולהגיד שרק באמצעות אקדמיה אפשר ללמוד ולהבין דברים, אבל זה לא נכון.
      ולהכשיל אנשים בהתחכמויות ובגישות, ולשנות תפיסה בכל קורס על מה שכבר נלמד, זו דרך לא נכונה ללמד אנשים.

      משהו ממש לא תקין באיך שהמערכת מלמדת. ויותר מזה, יש מערכות כדוגמת החינוך הפורמאלי עד לאקדמיה, ששם יודעים המון שנים שהדרך לא תקינה, ועדיין, ממשיכים באותה שיטה.

  3. sijp

    אני האדם האחרון שיגן על האקדמיה. למרות (במיוחד מפני?) שאני בעיצומו של התואר שלי.
    אבל אני חושב ששכחת לרשום משהו, שאני די בטוח שאתה כבר יודע. הביקורת שלך היא כלפי האקדמיה, וזו לא אשמה באמת. כשמישהו בא לעשות תואר במדעי המחשב, הוא לא לומד לעשות תואר של מתכנת, אלא של "חוקר מדעי המחשב", פחות לכתוב קוד ויותר לנתח אותו, את האלגוריתמים מאחוריו, את התאוריה של האם משהו בר־חישוב או לא ולבנות סט של הגדרות תאורתיות של מה זה מחשב, מה זה שפת תכנות ואולי בזמן הקטן שנשאר ללמוד קצת תכנות ברמה בסיסית.

    אם זה משהו חשוב או לא, אפשר להתווכח. אבל אין ספק שהוא לא רלוונטי עבור התעשייה. מפני שזהו אינו תואר שמופנה לשם. ההרגשה האישית שלי, שאני די בטוח שאני זוכר שאתה מסכים איתה, היא שהתעשייה היא זו שאשמה. היא זו שדורשת מאנשים לעשות את התואר הזה כדרישת קדם לעבודה ובכך דורשת מאנשים לעבור הכשרה שאינה מתאימה להם באמת.

    1. ik_5 מאת

      שלומי, זה נכון, אבל לא על זה אני מדבר כאן בפוסט.
      אנשים מנסים לשכנע אותי כל הזמן כי תואר זה חשוב, המקצועות שנלמדים חשובים וכו', ואפילו לנסות להראות כי מי שאין לו תואר לא מבין על מה הוא מדבר.
      כל זה נחמד, אבל לא קשור לפוסט הזה.

      הפוסט מדבר על כך שכל דרך ושיטת הלימוד בעיתיות מהיסוד שלהן. להתחכם לך בשביל להוכיח אם אתה יודע או לא יודע זו לא הדרך.
      לכתוב על דף נייר תוצאות של תוכנית או אלגוריתם שנכתב בקוד עם ערכים שונים, אינו מוכיח הבנה, אלא היכולת שלך לשנן חוקים שלימדו אותך. המוח שלך לא מסוגל לעשות פעולות כאלו בצורה טובה ויעילה.

      על כך שבהתחלת התואר מלמדים אותך שבעית סוכן הנוסע אינה בעלת פיתרון ריאלי בעולם, ואח"כ באיזשהו שלב, מלמדים אותך שיש פעולות היוריסטיות אשר מספקות לך משהו לא מדוייק, ובכן זו לא דרך נכונה ללמד.

      אז באים אלייך אנשים ומשתמשים בגישה הלא נכונה ואומרים לך "אז בכיתה א' ילמדו אותך את כל החוקים וזהו ?" כתשובה. אבל הם רק מדגישים שהדרך לימוד הנוכחית אינה נכונה בתשובה שכזו.

  4. Shimon Cohen

    נדמה לי שדייקסטרה אמר משהו כמו: מדעי המחשב הם על מחשבים, כמו שאסטרונומיה זה על טלסקופים.
    כאשר למדתי מדעי המחשב באופן פורמלי, לא הרגשתי שמתחכמים איתי, ראיתי בכך חלק חשוב ומועיל בתהליך כולל של למידה על פני עשרות שנים. אני לא אומר שהלימודים היו הכרח, אבל בהחלט קיבלתי כלים להתמודד עם מאמרים ופרסומים מעניינים אחרים.
    אבל אחרי הכל מה שאני עושה למחייתי וגם הכי נהנה לעשות זה ללטש עדשות ולבנות טלסקופים 😉

  5. רונן

    סתם שאלה לעידו: באיזה מוסד אקדמי למדת?
    לא שזה אומר משהו עליך, אבל סתם מסקרן אותי, איזה מוסד אקדמי שבר אותך עד כדי כך.

    1. ik_5 מאת

      שאלה לא נכונה.
      יש בור שכולם נופלים בו כל הזמן, ובסוף אנשים מתרגלים ליפול ולקום.
      אז מגיע לפחות אדם אחד ואומר "חברה יש כאן בור, בואו נסתום אותו, או לפחות נדאג שלא יפלו בו", ומיד אומרים שמשהו לא בסדר בו, כי מה פתאום הוא מזכיר בור, הרי הרבה אנשים התמודדו עם הבור והצליחו לקום. ואלו שלא, כנראה שלא היו צריכים מראש להיות על הדרך הזו עם הבור (או מספר בורות).

      נשאל אותך אז שאלה אחרת: איזה מוסד אקדמי הקהה את הראיה שלך בכך שאתה לא רואה את הבורות האלו ?

      1. רונן

        למדתי בטכניון. אתה?
        אני לא יודע מה אתה מנסה להגיד פה, אבל…וזה אבל גדול,
        מצער אותי לשמוע שאיפה שלמדת נותנים כאלה מבחנים בלי חשיבה.
        מצד שני, ציון במבחן הוא לא מדד להבנה של בן-אדם, במקרים מסויימים, אך
        דרך מקובלת לבחון בן-אדם, וכמה שזה לא הוגן, זה מה יש בעולם. לא טוב לך עם זה? אז תן
        פתרונות מאשר להתבכיין.

        דבר נוסף, הלימודים במדעי המחשב (אינפי\אלגברה\חישוביות\אלגוריתמים\אנליזה-פונקציונאלית וכו) נועדו לתת לך כלים בחיים. יש כאלה שאין להם את הכלים האלה, ורוכשים את זה בזמן התואר (אז מה תגיד על זה?) ויש כאלה שמכירים את הדברים האלה, אז כנראה לא צריכים. אבל להגיד שאיך שמלמדים זה לא נכון, ובלי לתת פתרון ולהגיד מה ולמה, זה דיי סתמי.

        אם אתה אומר שיש לך ראש על הכתפיים, האם אתה יכול לפתור לי את בעיית הסוכן הנוסע יותר טוב?

        ודבר אחרון, שאלתי אותך על מוסד הלימודים, כי מהעבודות והמבחנים, שלי היו, לא זכור לי שינון נוסחאות. אלא – נתנו לנו תרגילים והיינו צריכים לשבור את הראש עם הגדרות, ביטויים, ולמות כדי להגיע לתשובה או לתת הוכחה מתמטית.

        אשמח לקבל התייחסות…רק כדי להבין למה אתה מתכוון.
        ושוב, לא חושב שאתה טיפש, ולמעשה כדי לתכנת ברמה מקצועית צריך להכיר יותר
        מאלגוריתמים ושפת תכנות, פשוט חושב שאתה עושה הכללה בדיוק כמו האנשים שאומרים
        שחייבים לעשות תואר.

  6. ddorda

    הפוסט שלך מזכיר לי קצת את מה שאני חוויתי כשהתחלתי ללמוד במגמת מחשבים. ככה שהמצב כזה לא רק באקדמיה אלא גם בתיכונים.

    1. ik_5 מאת

      כי יש לזה קשר ישיר. מלמדים אותך באותה גישה כמו שלימדו אותך בתיכון וביסודי, רק אומרים שאתה מספיק מבוגר שתהיה עליך פחות השגחה

  7. shai2platonix

    שיטת הלימוד האקדמית לא מתאימה לכל אחד, וכנראה גם לך לא. היא לא מושלמת. אבל הטענות שלך כאן, נדמה לי, נוגעות הרבה יותר לחוסר ההתאמה הזה מאשר לבעיות אמיתיות.

    למשל: "לבדוק הבנה של מדוע מחלקה מסויימת יורשת או לא יורשת הדפסה על המסך, אבל לקרוא לה A וליורשת B וכו', מפספס את כל הקטע של להבין לתכנת." לרוב האנשים נוח יותר להתמודד עם בעיות על־ידי פירוקן לגורמים והתמודדות עם כל גורם בנפרד. כשאתה לומד, הרבה פעמים מביאים לך את הבעיה בצורה שבה חלק מהגורמים הבלתי־רלוונטיים הועלמו כבר, כדי למקד את העניין בבעיה שבה רוצים לעסוק. וכך, כשרוצים להתעסק בדיני ירושה, מוחקים פרטים לא רלוונטיים כמו שמות ותפקידי המחלקות. אם כבר יש בעיה בדוגמה הזו, היא הפוכה: זה שהפונקציה הנורשת־או־לא היא דווקא הדפסה למסך, לא מעניין והיה צריך להימחק גם־כן.

    ככל הנראה, לך מתאימה גישה "הוליסטית" יותר, שבה הבעיה הטכנית מוצגת במסגרת של פתרון עסקי שלם פחות־או־יותר, ולעולם לא מסתירים פרטים, גם אם הם לא רלוונטיים לדיון. לרוב האנשים, זה לא כך.

    דוגמה קשה יותר, היא "במקום ללמוד לחשוב, מכריחים אותי לעשות חישובים ידניים של כל דבר." כאן, צר לי, אתה פשוט לא הבנת: בהרבה נושאים, לעשות את החישובים הידניים זה בדיוק ללמוד לחשוב – אם לא תעשה אותם בעצמך, לא תבין באמת איך הם עובדים, ולא תשתמש בהם באופן מיטבי (שימוש אקדמי או תעשייתי).

    או: "חושבים שאם יתחכמו אתך מלאנטלפים פעמים, אז תדע עברית, לתכנת, או לחשוב". מאחר ולא נתת אף דוגמא למה שאתה מכנה "התחכמות", קצת קשה להתייחס, אבל מהטון הכללי נראה שהכוונה לשאלות שמשלבות את שתי התלונות הקודמות יחד: מציגים תיאור בעיה קצת מופשט, ודורשים ממך לחקור ("ידנית") את ההשלכות (שגם הן קצת מופשטות) של הנתונים. אם זה לא "לחשוב", למה אתה קורא "לחשוב"?

    רק כדי להבהיר יותר: זה לא נראה לך בעייתי, שדורשים ממך לחשב "ידנית" תוצאות של ירושה; ברור לך, שאם לא תתמודד עם שאלות כאלה, לא תדע לתכנן מבנים של ירושה. מהדר יחשב אפקטים של ירושה (איזה מחלקה בעץ תקבל איזה מתודה) יותר טוב ויותר מהר ממך, אבל הוא לא ייצור אותם, ואם תצטרך לשאול את המהדר מה יהיו התוצאות של כל צעד שתעשה בתכנון, אתה לא תגיע לשום מקום. אותו דבר נכון גם בהרבה תחומים אחרים.

    זה ודאי לא נכון שרק מי שיש לו תואר מבין דברים. זה גם לא נכון שחייבים תואר – או אפילו חשיבה אקדמית – בשביל להיות מתכנת פרודוקטיבי. אבל, כמו שציינת, לא על זה הפוסט; והפוסט, ככל שאני מבין, מתלונן דווקא על דברים שהאקדמיה עושה נכון – מפני שהם לא מתאימים לך אישית.

  8. Shai

    שיטת הלימוד האקדמית לא מתאימה לכל אחד, וכנראה גם לך לא. היא לא מושלמת. אבל הטענות שלך כאן, נדמה לי, נוגעות הרבה יותר לחוסר ההתאמה הזה מאשר לבעיות אמיתיות.

    למשל: "לבדוק הבנה של מדוע מחלקה מסויימת יורשת או לא יורשת הדפסה על המסך, אבל לקרוא לה A וליורשת B וכו', מפספס את כל הקטע של להבין לתכנת." לרוב האנשים נוח יותר להתמודד עם בעיות על־ידי פירוקן לגורמים והתמודדות עם כל גורם בנפרד. כשאתה לומד, הרבה פעמים מביאים לך את הבעיה בצורה שבה חלק מהגורמים הבלתי־רלוונטיים הועלמו כבר, כדי למקד את העניין בבעיה שבה רוצים לעסוק. וכך, כשרוצים להתעסק בדיני ירושה, מוחקים פרטים לא רלוונטיים כמו שמות ותפקידי המחלקות. אם כבר יש בעיה בדוגמה הזו, היא הפוכה: זה שהפונקציה הנורשת־או־לא היא דווקא הדפסה למסך, הוא פרט לא מעניין והיה צריך להימחק גם־כן.

    ככל הנראה, לך מתאימה גישה "הוליסטית" יותר, שבה הבעיה הטכנית מוצגת במסגרת של פתרון עסקי שלם פחות־או־יותר, ולעולם לא מסתירים פרטים, גם אם הם לא רלוונטיים לדיון. לרוב האנשים, זה לא כך.

    דוגמה קשה יותר, היא "במקום ללמוד לחשוב, מכריחים אותי לעשות חישובים ידניים של כל דבר." כאן, צר לי, אתה פשוט לא הבנת: בהרבה נושאים, לעשות את החישובים הידניים זה בדיוק ללמוד לחשוב – אם לא תעשה אותם בעצמך, לא תבין באמת איך הם עובדים, ולא תשתמש בהם באופן מיטבי (שימוש אקדמי או תעשייתי).

    או: "חושבים שאם יתחכמו אתך מלאנטלפים פעמים, אז תדע עברית, לתכנת, או לחשוב". מאחר ולא נתת אף דוגמא למה שאתה מכנה "התחכמות", קצת קשה להתייחס, אבל מהטון הכללי נראה שהכוונה לשאלות שמשלבות את שתי התלונות הקודמות יחד: מציגים תיאור בעיה קצת מופשט, ודורשים ממך לחקור ("ידנית") את ההשלכות (שגם הן קצת מופשטות) של הנתונים. אם זה לא "לחשוב", למה אתה קורא "לחשוב"?

    רק כדי להבהיר יותר: זה לא נראה לך בעייתי, שדורשים ממך לחשב "ידנית" תוצאות של ירושה; ברור לך, שאם לא תתמודד עם שאלות כאלה, לא תדע לתכנן מבנים של ירושה. מהדר יחשב אפקטים של ירושה (איזה מחלקה בעץ תקבל איזה מתודה) יותר טוב ויותר מהר ממך, אבל הוא לא ייצור אותם, ואם תצטרך לשאול את המהדר מה יהיו התוצאות של כל צעד שתעשה בתכנון, אתה לא תגיע לשום מקום. אותו דבר נכון גם בהרבה תחומים אחרים.

    זה ודאי לא נכון שרק מי שיש לו תואר מבין דברים. זה גם לא נכון שחייבים תואר – או אפילו חשיבה אקדמית – בשביל להיות מתכנת פרודוקטיבי. אבל, כמו שציינת, לא על זה הפוסט; והפוסט, ככל שאני מבין, מתלונן דווקא על דברים שהאקדמיה עושה נכון – מפני שהם לא מתאימים לך אישית.

  9. חושם

    אני חושב שאתה נמצא במשבר ואני מקווה שתתגבר עליו.
    היו לי הרבה מורים בחיים אבל בחיים שלי נתקלתי ב4 מורים שאהבתי ללמוד אצלם.
    1) מורה לפיסיקה בתיכון
    2) מורה למתמטיקה בהשלמת בגרות אחרי צבא
    3) מורה באוניברסיטה לכלכלה.
    4) מורה למוסיקה (אדם פרטי)

    האיכות של המורה נקבעת ע"י 2 פרמטרים
    1) בקיאותו בחומר
    2) אהבתו ללמד

    אז בגדול אני לא שופט את המורים הלא טובים אני רק ממליץ לנסות ללמוד אצל
    אלו שכן טובים ולא תמיד תמצא אותם באקדמיה.
    מה שכן יש אתר לדירוג מרצים ומקווה שתיפול מהיום רק על הטובים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s