ארכיון חודשי: אפריל 2013

האם יש צורך בQA ?

לפני מספר חודשים היה לי דיון ארוך וללא תוצאות על הצורך באנשי QA בארגון. אני חושב שאין צורך בהם, אבל אינני מגיע מרצון לפגוע בעבודה של אנשים, אלא תובנות מעולם התכנות.

אתחיל בקביעה שאין עליה עוררין – אין תוכנה שאין לה בעיות או באגים. יכול להיות שהם לא מתגלים, לא מדווחים, או הופכים להיות כלי שרת למשתמשים (ובכך משנים את יעודם), אבל אין מצב שאין באגים במערכת.

כתבתי כבר מערכות בהם לא דווח על באג אחד, והם בשימוש רב שנים בפרודקשן. כתבתי מערכות שהתגלה בהם באג או שניים בלבד, וכתבתי מערכות עם בעיות מאוד חמורות, ולפעמים הבעיה היא המשתמש ולא התוכנה, אך עדיין מנכסים את הבעיה לתוכנה ולא למשתמש (אשר אינו עובד לפי ההוראות). להמשיך לקרוא

קלקלה ישנה חוב חדש

הרבה נכתב על דנקנר, בנק לאומי והפרשה ה"אחרונה" (אחת מתוך כמה למען האמת שמתרחשות כרגע).
הפוסט הזה מנסה לספק ראיה (שלי) גדולה יותר מאשר פרשה אחת. ובנוסף הסבר גם על הפרשיה הזו.

הפוסט מעט ארוך ומחולק לפרקים.

הקדמה

ב2008 גילינו כי העדר פיקוח על פעולות הבנקים בעולם, גרמו לקריסה כלכלית.
הבעיה על קצה המזלג – הבנקים וחברות פיננסיות שונות החליטו שהן רוצות "למקסם רווחים" ממשכנתאות, התחילו לקחת הלוואות שלקוחות שלהם לקחו על עצמם למימון דירה, ובמקום לבדוק את יכולות ההחזר של אותם לקוחות, החליטו למכור אותם שוב פעם כהלוואה לאנשים שעוד יותר קשה להם להחזיר חוב, עם עוד ריבית, ובכך יצרו מצב בו יש הלוואה שנמכרה מספר פעמים למספר אנשים שונים, כאשר לא נבדקו היכולת להחזיר את הכסף עצמו, וכאשר הרבה מידי אנשים לא הצליחו לעמוד בתשלומים, כל הפרמידה קרסה.

במידה וזה היה מצליח, אז הריבית מכל אחד בנפרד היתה גבוהה מאוד ומכניסה רווח פסיבי גבוה לכל מי שמכר את ההלוואה. בפועל, אבל זה התפוצץ בפרצוף והרס את הכלכלה העולמית. חשוב להבין שזו רק הונאה אחת מיני רבים שהתרחשו בשל היעדר הפיקוח, אך היא הכי מוכרת מכולן.
פיקוח על בנקים והצורה שהם מסוגלים להתמודד עם כסף מאוד חשובה ומתגלה כל פעם כאשר מסירים פיקוח כזה, שיש קריסה של בנקים, ו/או פגיעה כלכלית חמורה, אך כאשר יש פיקוח, השוק מתנהל טוב יותר, ועם פחות מוקדי כוח גדולים שמסוגלים להשפיע על כלל השוק לכיוון כלשהו.

הבעיה היא, שלמעט מדינה אחת, אף מדינה לא נגעה בבנקים אשר השתתפו במכירת החוב, למרות שהגדירו את הנושא כהונאה. הם תפסו מספר שעירים לעזאזל שהכניסו לכלא (כיאה למערכת פוליטית ש"מכבדת את עצמה"), אבל לא נגעו במי שבאמת היה אחראי למצב. כלל המדינות האלו, עדיין נאבקות בכלכלה ולהצליח לשרוד.

מדינה אחת קרסה טוטאלית (עדיין יש מספר מדינות שבתהליך קריסה שכזה), והיא נקראת איסלנד. אבל שם החליטו לא לסייע לבנקים, ולתת להם לקרוס. יותר מזה, החליטו להכניס לכלא את כל האחראים למצב, ובכך בעצם להפסיק לספק מטריית הגנה לבנקים.
מה שגילו, זה שהמעשה הזה (בנוסף לצעדים נוספים), גרמו לכך שהכלכלה של איסלנד השתקמה כמעט לגמרי, והיא יצאה מחוץ למשבר הכלכלי צומחת, בניגוד לכל תחזיות של אנשי כלכלה שונים. להמשיך לקרוא

רמזור תנועה פשוט – עוד ניסוי בארדואינו

traffic_lightעוד לא איפשרתי לביטים של הפוסט הקודם "להתייבש", וכבר התחלתי לעבוד על הניסוי הבא שלי עם ארדואינו (פיזית מיד אחרי ששלחתי "לפרסם" לפוסט), ויצרתי תוך חצי שעה רמזור תנועה באמצעות ארדואינו.

אני חייב לציין שזה היה די קל ופשוט ליצור רמזור תנועה, והתפלאתי כמה מהר זה לקח לי לבצע.

לעומת זאת, כרגע אני נלחם על שליטה ב בpush button וקצת מתקשה לבצע את מה שאני רוצה עם רכיב שכזה (אחלה דרך ללמוד), בגלל שזה עולם שחדש לי כל כך.

אני חייב להודות כי זה ממש מהנה ומאוד ממכר, אם כי אינני יודע אם זה בגלל שזה חדש, או בגלל שהעולם שגיליתי, לפחות כתחביב, מאוד מהנה.

קוד המקור של הרמזור. בהערות של סרטון היוטיוב, תוכלו למצוא הסבר איך יצרתי את זה מבחינת רכיבים אלקטרוניים.

הפרוייקט ראשון/שני שלי בארדואינו

לקח למעלה מ3 שבועות לקבל את כל החלקים שהזמנתי עבור הארדואינו, ובנוסף גם נפצעתי לאחרונה ביד, אז כשהם הגיעו עוד לא יכולתי להשתמש בלוח.

בנתיים קראתי קצת, והתחלתי לשחק עם לד 13 בלוח עצמו, ועשיתי איתו כל מיני משחקים שונים.

אתמול הסירו לי את התחבושות, והיד כמעט כמו חדשה (יד ראשונה ממפתח), והיום החלטתי לחבר את הניסוי הפשוט ביותר שעשיתי עבור לד 13 ל breadboard עם לד חיצוני, ונגד ולהבין איך לעשות את זה נכון.

לקח לי קריאה באינטרנט במספר מקומות, כולל בmakers והבנתי מה צריך לבצע. והנה התוצאה:

את קוד המקור, ניתן למצוא תחת gist אבל הוא די זהה להדגמה של blink (למעשה מבוסס עליו).
ההסבר של מה שעשיתי וכיצד, נמצא בהערות של הווידאו עצמו.

"מתקפת הסייבר" – או איך שוב פעם כושלת העיתונות הישראלית

ב7 באפריל היתה צריכה להיות "מתקפה" מקוונת על אתרים בישראל על מנת לפגוע בהם.

התקשורת בישראל עשתה Cybermanהמון רוח, רעש, וגרמה לאנשים לפחד הרבה מעבר לצורך, אבל שכחה כמעט כולה (למעט "צינור לילה" של ערוץ 10), לשאול שאלות מאוד קשות וחשובות – מצב אבטחת המידע בישראל.

ובכן, מצב אבטחת המידע בישראל, לפחות ממשלתי, והפיננסי כל כך מזהיר, שאי אפשר להגיד כי הוא קיים.

יש גוף שאמור להיות אמון על אבטחת המידע והתקשורת ממשלתית, אבל כבר ראיתי רשתות מסחריות של עסקים קטנים ללא תקציב שמאובטחים הרבה יותר טוב ממה שהוא מספק.

בישראל אין תקנים לאבטחת מידע, המידע הפיננסי עלינו לוקה ברשלנות, ואין ניסיון לשנות את המציאות הזו.

התקשורת יצרה באזז חדש בשם "מתקפת סייבר", אבל כאשר מדברים איתי על סייבר, אני מייד חושב על סייברמן מ"דוקטור הו", לפחות שם המונח "מתקפת סייבר" מתאים איכשהו …

אז גם כאן, שוב פעם נכשלה העיתונות הישראלית, ואח"כ זו בוכה על מצבה ועל כך שהיא מאבדת קהל וכסף …

My first Go program

I'ved wrote at the Passover holiday a very short script (took almost 5 minutes) to update my vim based plugins that are taken from scm.

So I'ved decided to do the same with the Go language, and make it my first program with it.

It took me a lot of effort to write it, because it was my first program, and learning new syntax, rules, forgetting what I already know in programming etc…

Here is the first version of my code.

I hope later on to write it better, and even in concurrency support -> The reason why I'm learning the programming language.

I wish to thank all the people at the Go community at Google+, they are very helpful and easy with new comers 🙂

Note: Before publishing code, always do "go fmt <file>", so it will be in the way of the gopher 🙂