קלקלה ישנה חוב חדש

הרבה נכתב על דנקנר, בנק לאומי והפרשה ה"אחרונה" (אחת מתוך כמה למען האמת שמתרחשות כרגע).
הפוסט הזה מנסה לספק ראיה (שלי) גדולה יותר מאשר פרשה אחת. ובנוסף הסבר גם על הפרשיה הזו.

הפוסט מעט ארוך ומחולק לפרקים.

הקדמה

ב2008 גילינו כי העדר פיקוח על פעולות הבנקים בעולם, גרמו לקריסה כלכלית.
הבעיה על קצה המזלג – הבנקים וחברות פיננסיות שונות החליטו שהן רוצות "למקסם רווחים" ממשכנתאות, התחילו לקחת הלוואות שלקוחות שלהם לקחו על עצמם למימון דירה, ובמקום לבדוק את יכולות ההחזר של אותם לקוחות, החליטו למכור אותם שוב פעם כהלוואה לאנשים שעוד יותר קשה להם להחזיר חוב, עם עוד ריבית, ובכך יצרו מצב בו יש הלוואה שנמכרה מספר פעמים למספר אנשים שונים, כאשר לא נבדקו היכולת להחזיר את הכסף עצמו, וכאשר הרבה מידי אנשים לא הצליחו לעמוד בתשלומים, כל הפרמידה קרסה.

במידה וזה היה מצליח, אז הריבית מכל אחד בנפרד היתה גבוהה מאוד ומכניסה רווח פסיבי גבוה לכל מי שמכר את ההלוואה. בפועל, אבל זה התפוצץ בפרצוף והרס את הכלכלה העולמית. חשוב להבין שזו רק הונאה אחת מיני רבים שהתרחשו בשל היעדר הפיקוח, אך היא הכי מוכרת מכולן.
פיקוח על בנקים והצורה שהם מסוגלים להתמודד עם כסף מאוד חשובה ומתגלה כל פעם כאשר מסירים פיקוח כזה, שיש קריסה של בנקים, ו/או פגיעה כלכלית חמורה, אך כאשר יש פיקוח, השוק מתנהל טוב יותר, ועם פחות מוקדי כוח גדולים שמסוגלים להשפיע על כלל השוק לכיוון כלשהו.

הבעיה היא, שלמעט מדינה אחת, אף מדינה לא נגעה בבנקים אשר השתתפו במכירת החוב, למרות שהגדירו את הנושא כהונאה. הם תפסו מספר שעירים לעזאזל שהכניסו לכלא (כיאה למערכת פוליטית ש"מכבדת את עצמה"), אבל לא נגעו במי שבאמת היה אחראי למצב. כלל המדינות האלו, עדיין נאבקות בכלכלה ולהצליח לשרוד.

מדינה אחת קרסה טוטאלית (עדיין יש מספר מדינות שבתהליך קריסה שכזה), והיא נקראת איסלנד. אבל שם החליטו לא לסייע לבנקים, ולתת להם לקרוס. יותר מזה, החליטו להכניס לכלא את כל האחראים למצב, ובכך בעצם להפסיק לספק מטריית הגנה לבנקים.
מה שגילו, זה שהמעשה הזה (בנוסף לצעדים נוספים), גרמו לכך שהכלכלה של איסלנד השתקמה כמעט לגמרי, והיא יצאה מחוץ למשבר הכלכלי צומחת, בניגוד לכל תחזיות של אנשי כלכלה שונים.

הבעיה בישראל

בישראל, כמו כל מקום (כמעט) בעולם המערבי (וחלק מהמזרחי), ישנם אנשים בעלי ממון רב אשר שולטים על חלק מסויים של תעשייה. בישראל זה מורגש מאוד, היות והמדינה קטנה יותר ממרבית המדינות.
בניגוד להרבה אנשים, אינני חושב כי אותם האנשים הם הבעיה, היות והם מבינים את המערכת ויודעים להרוויח באמצעותה כסף.

אז בטח תשאלו היכן הבעיה ? ובכן הבעיה היא המערכת. ישראל היא מדינה אוליגרכית. ככזו, השלטון מקבל החלטות המספקות מענה לחלק מאוד מצומצם של האוכלוסיה על חשבון השאר. הבעיה היא צורת השלטון, ולא המקבלים מהשלטון, אשר הבינו כיצד הם יכולים להשתמש בשלטון לשם כך.

הבנקים בישראל, כאשר רואים שיש לאדם עם הרבה מאוד כסף, כסף – מתעלמים מכך שהוא מבקש הלוואה לעסקים שלו (שהם ישות עצמאית ושונה לגמרי מהאדם עצמו), ובכך לא מחפשים ביטחונות אצלו בניגוד לאשר אנשים עם פחות כסף, אשר גם אצלם מדובר בעסק שהוא ישות עצמאית (חברה בע"מ), עדיין מבקשים ביטחונות אישיים – כלומר האדם אחראי להחזיר את ההלוואה ולא החברה.

הסיפור עם בנק לאומי ודנקנר

גברת עמינח בבנק לאומי, ירשה בעיה כזו מקודמתה לתפקיד. בנק לאומי סיפקו לדנקנר הלוואות לאחת מהחברות שבבעלות חברת ההחזקות שלו (חברה המחזיקה בחברות אחרות). היות ובבנק לאומי ראו כי דנקנר מחזיק בהון אישי, לא ביקשו ממנו ביטחונות לגבי חברה שבבעלות חברת ההחזקות שלו, אלא חשבו כי החברה תכסה את ההלוואה במידה ויש בעיה, אך דנקנר אינו מעוניין לסכן את כספו שלו, או את הכסף של חברת ההחזקות שבבעלותו, ולכן ביקש למחוק חלק מהחוב.

הסיבה לרצון של הבנק לאשר את המחיקה, די פשוטה – הבנק מעדיף לקבל חלק מהכסף מאשר לאבד את כולו, ולכן עבורו (ללא קשר לדנקנר), משתלם יותר לבטל אחוז מסויים ולקבל את השאר.

גברת עמינח, מבחינה עסקית עשתה חשיבה נכונה. אך הדרך שלה עוררה זעם מאוד גדול של לקוחות הבנק, אשר התחילו לדרוש אף הם יחס זהה, או שהם יקחו את כספם למקום אחר.

אנשים חושבים כי אדם אחד בעל ממון ישפיע יותר על הבנק מהרבה אנשים עם מעט מאוד כסף, אבל בכלכלה זה לא עובד ככה.

כלכלה עובדת בעיקר לפי "תחושות" ופחות חשיבה קרה. כך שאם 20,000 אנשים יעזבו באותו יום בשבוע בנק (בלי קשר לכך שיש להם רק 1,000 ש"ח בחשבון), זה יכול להקריס את הבנק כי זה יצור בהלה אצל שאר האנשים, ובכך ליצור אפקט דומינו, וגם אם בעלי הממון ישארו בבנק, מרבית הכסף יעלם לבנק, ולא יהיה לו יותר כסף להתקיים.
העניין הוא, שאם בעלי הממון רואים ש20,000 עוזבים במכה בנק, הם גם ימשכו את הכסף שלהם, ובכך להבטיח את קריסת הבנק , וכך אפקט הדומינו עובד בכלכלה.

זו הסיבה שהבנק בסופו של דבר החליט שהוא מוכן לאבד את הכסף כולו כנראה מהחברה בבעלות דנקנר, מאשר לאבד את הבנק (ראו גם את הפוסט שלי – להציל את המלך או להציל את הממלכה)

פתרון אפשרי לעתיד

במידה ובישראל יצא חוק (ולא תקנה), בה גוף פיננסי המלווה כספים שלא שלו אישית, יהיה חייב להחזיר לאנשים מהם הוא לקח את הכסף, את כספם, גם במחיר ההכנסות של העסק, יבקשו הגופים הללו יותר ביטחונות גם מאלו בעלי הממון, אך אינני יודע כיצד זה ישפיע על הלוואות באופן כללי.

2 מחשבות על “קלקלה ישנה חוב חדש

  1. goldy10

    סמוך על העם: הוא קודם יזדרז להתרגל ל'אין בנקים', *אח"כ* יתפלא שאין לו עבודה,
    כי 'בנקים' ו'עבודה' זה אינו לא בלתי בדיוק אותה מילה.

  2. רונלד רובינס

    הבעיה במידה הזו היא שדואגים פה יותר מידי לעשירים ועל ידי כך יוצרים חובות לעניים. אפילו לאדון נוחי דנקנר כמעט ועשו תספורת על כל הסכום שהוא חייב רק שהפעם הציבור סוף סוף התנגד ואנשים שהחזיקו בסכומי כסף משמעותיים פנו לבנק לאומי בטענה שאם יקוצץ כל חובו של דנקנר הם ימשכו את הכספים שברשותם מחשבון הבנק.
    אז רק בואו נקווה ששר האוצר החדש שלנו באמת יעשה מהלכים שיקלו על משלמי המיסים הקטנים שבקושי חיים.

    ואג"ב, פוסט מעולה אהבתי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s