אל תתנו להם לחוקק חוקים – חוק הנגשת אתרים

"The more corrupt the state, the more numerous the laws." — Tacitus

הקדמה

בסוף שנות ה90 ותחילת אמצע שנות ה2000, דפדפן אחד של מערכת הפעלה אחת שלט בעולם.
הדפדפן הזה קיבל את השם Internet Explorer, אשר כמו מגלה ארצות ה"מכבד" את עצמו, הכריח את כולם לעבוד לפי הלך החשיבה של החברה שיצרה אותו, במקום לעמוד בתקנים ולהכיר בתרבויות השונות שאליהם הוא נקלע.
אנחנו זעקנו בהרבה מאוד קולות שצריך לכתוב אתרים לפי תקן, ולא לפי דפדפן.
בישראל, מרבית העסקים, שלא לדבר על הממשלה, התעלמו לגמרי מהפניות שלנו. אפילו מאמרים שונים בעיתונות לטובת הדרישה שלנו, זכו להתעלמות.

רק כאשר מספר מקומות הבינו כי למרות שדפדפנים כדוגמת Firefox מהווים פחות מ5% מהתעבורה, אבל מהווים 90% מכוח הקנייה, שראינו שינוי מגמה.
פתאום אתרים התחילו להיות מונגשים לFirefox תחילה, היות והוא זה שהכניס כסף. אבל בשביל להיות תואם Firefox, כל מה שצריך זה לפתח לפי תקנים (תודה מוזילה), ולכן למעט באגים של הדפדפן, אם אתה כותב לפי התקן, תיאורטית זה אמור לעבוד עבור כולם.
בנתיים גם השימוש ב data עבור הסלולר גדל, ודפדפן Opera Mini תפס, וגם החברה הזו בחרה לעבוד עם תקנים, וראו איזה פלא, לא צריך לשכתב דברים (למעט התאמה לסוג תצוגה).

אם זה לא היה מספיק, Firefox הציג לנו גם חידושים אמיתיים בחווית השימוש, משהו שמיקרוסופט לא טרחו בכלל לספק, וככזה הוא הפך להיות נוח יותר, והאחוזים שלו תפסו יותר.
ב2008 יצא עוד דפדפן מבית גוגל בשם Chrome, והוא כבר התחיל שינוי אמיתי. הוא כבר נגיש יותר, ועובד גם לפי תקנים, לפעמים אפילו לפני שהם יוצאים, ולמעשה גוגל הצליחו להביא למצב בו למעט ארגונים גדולים, הרבה מעדיפים לעבוד עם הדפדפן שלהם, אשר לפחות למראית עין, הוא "מהיר" יותר.

כיום למעט 2 דפדפנים עיקריים, מרבית הדפדפנים מבוססים על אותו בסיס (אשר משתנה לאט לאט שוב), בשם Webkit, אשר התחיל בכלל את דרכו כ KHTML עבור פרוייקט KDE כדפדפן בשם Konqueror.

למרבה הצער, כיום רק אתרים כדוגמת בנק הפועלים ואתרי הממשלה אינם באמת תומכים במשהו שהוא לא Internet Explorer. בבנק הפועלים בחשבון עסקי, אתה חייב שהוא יהיה 32 ביט. בעוד שבאתרי ממשלה שונים, אתה חייב ש IE יהיה גרסה 6.

העיקר

אתחיל מהסוף ואגיד כי לדעתי הדרישה להנגיש אתרים היא משהו חשוב, אך לא באמצעות חוק.

אבל במה מדובר ? ובכן במדינת ישראל החליטו שאין מספיק חוקים, והחליטו להכניס עוד חוק (מטופש), אשר מדבר על כך ש100% מהאתרים הישראלים (או אולי בעברית) צריכים להיות מותאמים לבעלי מוגבלויות.

מדוע זה חוק מטופש ? ובכן להנגיש אתרים צריך להיות משהו חברתי, בו החברה רואה את האנשים בה. אך קידום שכזה, יכול להתבצע רק באמצעות כלים כלכליים. למשל אנשים בעלי צרכים שונים, יצביעו בכיס שלהם בצורה מורגשת.

חוק בד"כ אינו עושה הבחנה בין עיקר לתפל, ולמעשה הוא רק טפל האשמות בלי היכולת להציג צורך.

מה הכוונה ?

תעתועתארו לכם שאתר המקדם תעתועי עיניים ינסה להתאים עצמו לאנשים בעלי מוגבלות ראייה, בין אם זה אנשים עם עיוורן מוחלט, אנשים ללא יכולת לראות את התעתועים (אך בעלי ראיה), או אנשים בעלי מוגבלות מוחית כלשהי.
מראש קהל היעד של אתר שכזה אינם האנשים האלו, אז מדוע לדרוש ממנו להתאים את עצמו לאותם האנשים ?

האם גלריית תמונות תחוייב ליצור עותק ברייל של כל תמונה שלה ?

האם זמר יהיה חייב לבצע כל שיר שלו בשפת הסימנים עבור חרשים ?
ומה אם גם חרש וגם עיוור ?

חוסר היכולת של החוק להתאים את עצמו לקהל יעד נכון, ולכן הדרישה היא עבור כולם להנגיש הכל ללא יכולת לרדת לפרטים הופכת את החוק להזוי, מיותר ומגוכך.

עודף חוקים הם סימן רע למוסר המדינה, לפעמים אפילו למוסר המחוקקים, שלא לדבר על החברה שלנו.

12 מחשבות על “אל תתנו להם לחוקק חוקים – חוק הנגשת אתרים

  1. אורי

    אתר בנק הפועלים עובד עם "לא-IE" רק עד שאתה צריך חשבון עסקי. אז מגיע לו בבטחה מזויפת מפתח הזיהוי "החכם" ומכאן כמו שניתן לתאר – העניינים רק הולכים ומסתבכים.

  2. דרור

    כמדומני, החוק לא מתייחס לכל האתרים הישראליים / בעברית, אלא אלה הנותנים "שירות ציבורי". אתה מוזמן לבדוק מה נכלל לפי החוק בהגדרה הזאת, אבל אני משער שלא מדובר בכלל האתרים.

    1. ik_5 מאת

      לפי isoc:
      http://www.isoc.org.il/center/accessibility_guide_faq.html
      "
      על אלו אתרים להיות נגישים?

      תקנות השירות קובעות שעל כל אתר קיים הנותן שרות או מידע לציבור להיות נגיש. רמת ביצוע ההתאמות נקבעת בהתאם למהות הגוף המפעיל את האתר –

      שירות אינטרנט המסופק ע"י רשות ציבורית או בעבורה – ההתאמות יבוצעו ברמה AA לפחות.

      שירות אינטרנט המסופק ע"י מי שאינו רשות ציבורית – ההתאמות יבוצעו ברמה AA, אלא אם קיבל בעל השירות פטור בשל נטל כבד מדי (סעיף 19יב לחוק) ואז הן יבוצעו ברמה A בלבד."

      בבלוג הזה אני מנסה ללמד אנשים על מיני דברים, האם זה אומר שאני צריך להיות נגיש ?
      יותר מזה, מה אם קהל היעד העסקי שלי הוא לא אנשים בעלי מוגבלות ? ולא בשל זלזול אלא להקות שלהם אומרת שהם לא יכולים להנות ממה שיש לי להציע

      חוק זה תמיד רע. חוק זה הדבר הכי אחרון שצריך, והוא צריך להיכנס איפה שאין יכולות אחרות. וכאן יש יכולות אחרות.
      עצם זה שגם דף עסקי בפייסבוק, למרות שהדף לא בניהולך, צריך להיות נגיש הוא בעייה טכנולוגית, דבר שהחוק אינו מאפשר להתחמק ממנו ויורה בעצם בעסקים.

      יותר מזה, אם אני מוכר מוצרים ב10 שקלים, עצם הדרישה ל50,000 ש"ח ללא הוכחת נזק היא נזק בפני עצמו, ואומרת ששווה יותר לצאת מעולם האינטרנט במבנה הנוכחי, או לוותר על השוק הישראלי.
      זה מכוון לעסקים גדולים סכום שכזה, לא לעסק קטן שלא מסוגל לעמוד בזה, ודינו מוות.

  3. tddpirate

    הנגשת אתר תעתועי ראייה לעוורים לדעתי מתבטאת בהוספה לתמונות של כיתוב טקסטואלי, שמתאר את תעתוע הראיה. כנ"ל גם גלרית תמונות.
    הנגשת אתר שירה מתבטאת בהוספת המילים של השיר ותיאור קצר של סוג המוסיקה ("גז", "טכנו", "עצובה" וכו').

    1. ik_5 מאת

      אבל אם האתר מציג חידות של תעתועים, אז לשים כיתוב בעצם פוגע במטרת האתר.

      לכתוב סגנון שיר אינו מהגיש עבורך את השיר. כלומר את הלא תצליח לשמוע אותו רק בשל כך שכתוב שם פופ

  4. tddpirate

    נגישות אינה פרושה שאדם בעל מוגבלות יוכל לחוות או לעשות הכל.
    נגישות פרושה שאדם בעל מוגבלות יוכל לחוות/לעשות משהו שהוא היה יכול ממילא לחוות/לעשות, אלמלא קיומו של מחסום לא רלבנטי שנובע בגלל המוגבלות שלו.

    לדוגמא, מפתח תוכנה צריך להיות בקשר עם אנשים נוספים בענייני עבודתו – לשאול שאלות את הלקוח, לקבל הוראות מהבוס שלו וכו'. הוא יכול להיות בקשר עם האנשים האלה גם אם הוא חרש – אבל בתנאי שלא יידרש שהקשר יהיה דווקא ע"י טלפון דיבור, אלא יתאפשר לו להשתמש למשל בדואר אלקטרוני ו/או צ'אט.

    או בשתי הדוגמאות שהבאתי להנגשת אתרים:
    – אדם עוור שרוצה לחפש מידע על תעתועי ראייה מסוג מסוים יכול לחפש לבד אחר תמונות ואחר כך לבקש מאדם רואה להסתכל עליהן ולתאר מה הוא מרגיש כשהוא מסתכל על התמונות. אבל אם לא יהיה כיתוב טקסטואלי ליד התמונות באתר, העוור לא יוכל לחפש את המידע.
    – אדם חרש, שמחפש שירי אבל בליווי מוסיקת טכנו, יכול למצוא שירים כאלה אם אתרי השירה הונגשו על ידי כלילת מילים ותיאור סוג המוסיקה.

    לפני הרבה שנים היה ויכוח גדול בארה"ב על הנגשת תחרות נאומים באזור שהיו בו גם בתי ספר לחרשים. אחד מהתלמידים החרשים רצה להשתתף בתחרות נאומים, שהיתה פתוחה לתלמידי בתי ספר רגילים. בגלל מגבלתו, כדי להשתתף בתחרות, הוא היה צריך להעזר בתרגום משפת סימנים לשפה מדוברת. השאלה היתה בערך עד כמה יש משקל לרטוריקה, מימיקה ונימת קול יחסית לתוכן הנאום עצמו. אינני זוכר איך הוכרע הויכוח אבל זה היה מקרה גבולי.

    1. ik_5 מאת

      שוב, יש לי אתר שמוכר תמונות תעתועים, אבל בשביל לרכוש אותו, אתה צריך לנחש נכון מה התעתוע.
      החוק הזה מונע ממני להחזיק בעסק שכזה בלי להרוס עכשיו את צורת המכירה שלי.
      אם רק אכתוב על התמונה "תעתוע וויזואלי" למשל, זה עדיין לא אומר כלום, אבל אתה מודע לזה שזה תעתוע וויזואלי מראש, בגלל זה נכנסת לאתר.

      החוק הוא הבעייה. זה שתדע שיש מוזיקה שהיא פאנק נחמד. אבל אתה כאדם שלא שומע מלידה, לא יכול לבחור מוזיקה כזו עבור אדם שומע, היות וצלילים לאדם שומע אומרים משהו שאינך יכול להבין.
      אותו הדבר הפוך, חוסר יכולת לשמע בצורה קבועה אינו משהו שאדם שומע מסוגל להבין.

      ברגע שאתה מכריח בחוק לעשות מעשים, אתה גורם לבעייה כלכלית.
      האם אדם שמוכר תעתוע ראייה ב10 שקלים יעמוד בקנס ללא הוכחת של 50,000 נזק אם עיוור יתבע אותו שאינו מסוגל לראות את התעתוע ?
      החוק הוזה מגוכך ומיותר, וגם רק פוגע ולא עוזר.

      1. tddpirate

        בדוגמא שלך של אתר שמוכר תמונות תעתועים, שהתנאי לכניסה אליו היא לנחש נכון את התעתוע.
        אם הדבר היחידי שהאתר עושה זה לספק תמונת תעתועים, אז ההגיון (ואני מקווה שגם החוק) אומר שאין כאן שאלה של נגישות.
        אבל אם האתר נותן שרות אחר, שכדי להגיע אליו צריך לעבור את המחסום של ניחוש תעתוע – אז צריך לספק לעוורים פתרון אחר כדי להגיע אל השרות האחר.

        דוגמא מהחיים: קפאצ'ות שדורשות מהמשתמש לראות טקסט. האתרים הנגישים מאפשרים לעוורים דרך שניה (מבוססת על קול) דרך המחסום של הצורך להוכיח שהם בני אדם ולא מחשבים.

        החוק בא לפתור בעיה. הבעיה היא שלבעלי האתרים (יחידים וחברות) אין תמריץ כלכלי ישיר להנגיש את האתרים שלהם לאנשים עם מוגבלויות (עוורים, כבדי ראייה – ואפילו חרשים אם הם מציגים קטעי וידאו באתר שלהם). אני אישית נתקלתי בבעית נגישות של אתר של מאמן אישי, ששם קטעי וידאו בלי כיתוביות (פרט לקטע וידאו אחד לרפואה).

        התוצאה הכלכלית היא שכולם משלמים דמי ביטוח לאומי יותר גבוהים כי צריך לכסות יותר קצבאות נכות יותר גבוהות לאנשים עם מוגבלויות שאינם מצליחים לעקוף את המוגבלות בגלל נגישות בלתי מספקת של סביבתם. כמו כן יש נטל יותר גבוה על בני משפחה של אנשים עם מוגבלויות, שצריכים לעזור להם לעתים יותר קרובות – שוב בגלל נגישות בלתי מספקת.

        1. ik_5 מאת

          החוק לא יפתור את הבעיה. הוא יהפוך את האינטרנט למקום עם פחות עסקים בו.
          הוא לא מגביר מודעות, אלא יוצר הרתעה מלהיכנס לאינטרנט.
          החוק לא יודע לקחת את ההדגמה שלי ולהתמודד איתה. לא חשבו על המקרים האלו כי אפשר לכסות כל מקרה

  5. פינגבק: חוק לנגישות אתרי אינטרנט – כל הכתבות בעד ונגד

  6. פינגבק: חוק הנגישות סיבוב 2 | לראות שונה

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s