ארכיון חודשי: דצמבר 2014

סינטרה מודולרית

ב2012 ניסיתי ליצור פוסטים בנושא של כיצד ניתן להגיע למצב הדומה לrails עם סינטרה.
בשל חוסר סבלנות וזמן, זנחתי את הפוסט, אבל לא את הרעיון לבצע אותו.
למעשה זה היה רעיון טוב מאוד לזנוח אותו בזמנו, היות ואז הייתי עושה דברים לא נכון, וכיום יש לי יותר ידע וניסיון בנושא, וגם איך לעבוד נכון יותר, וכן גם גרסת הרובי מאפשרת לנו לעבוד קל יותר.

באותו הזמן של הרצון לחזור ולכתוב על הנושא, מצאתי את עצמי זקוק בדחיפות למערכת שתסייע לי לדבג API שאני יוצר בפרוייקט שמתבצע באמצעות REST, אז החלטתי לצרף שני צרכים עם דבר אחד.

הרעיון שלי הוא למעשה שרת אשר משמש לקוח בדיקות עבור REST, כך שאפשר להתקין אותו על שרת כלשהו בארגון וכולם יכולים להשתמש בו, במקום תוכנה מקומית על המחשב.

הקוד שלי די ממוקד לרובי 2.1 (אני מקווה כי גם מעלה, 2.2 נראה שיתמוך בקוד שלי), ופחות מזה, יצעק לכם על מספר דברים, אשר בקלות ניתן לפתור, אך ראו הוזהרתם.

התחלתי ליצור את הפרוייקט, והוא עובד עם סינטרה, ומחזיק נכון לכתיבת הפוסט שלוש מחלקות שונות בשביל ביצוע routing.
בנוסף, יצרתי לעצמי מבנה ספריות המתאימות למה שאני רוצה לבצע, לפי לוגיקה, כך שהלוגיקה השייכת לממשק, נמצאת כאן, בעוד שההגדרות בכלל נמצאות כאן.

אנחנו משתמשים בRack בעצם, היות וכמעט וכל הframeworks עבור בניית מערכות web ברובי משתמשים בו, אנו זקוקים לקובץ קבוע בשם config.ru.

הקובץ הזה, בעצם אחראי על התחלת השרת, וטעינה של המערכת שלנו, כאשר הוא תומך בטעינה של יותר ממערכת אחת בו זמנית, כולל שני framework או יותר, אך נכון לגרסה הנוכחית, אני משתמש בו רק עבור Sinatra.

אני משתמש גם ב Bundler לניהול תלויות, אשר מאפשר לנו גם לדאוג לצעוק על דברים שלא נטענו, ובעיקר עושה לנו סדר של גרסאות של תלויות, ובכך שדברים לא יתנגשו אחד בשני.

לאחר טעינת התלויות, אני טוען קובץ בודד בשם app.rb שהוא בעצם מה שמנהל את האפליקציה שלי. אך במקום להשתמש ב require "רגיל", אני משתמש בפונקציה בשם require_relative, אשר מאפשרת לטעון דברים מהמיקום הנוכחי של הקובץ המנסה לטעון אותה.

כל הקסם של ניהול מספר מחלקות, נעוץ אצלי ב app.rb.
אני יצרתי אותו שיהיה מאוד פשוט – טען לי את המחלקות האחרון והכנס אותן לסביבת העבודה של רובי, על ידי שימוש ב use.

למערכת שיצרתי ישנם שני מצבים – מערכת לדיבוג REST, ומערכת "בדיקות" אשר עליה אפשר לבדוק שדברים עובדים, והיא בעיקר על תקן "echo" כלשהו.

את המערכת של יצירת המסכים, ושליחת ה REST, יצרתי בקובץ rest.rb, והכל מאוגד שם.
יש שם משהו שהולך לעבור למקום אחר בקרוב, וזה מספר מתודות לסיוע בפעולות.

הקובץ לביצוע הבדיקות, קיבל את השם tests.rb, והוא מי שמנהל את כל הניתובים בנושא.
הגרסה הבאה, הולכת לגרום לו להיות גנרי יותר, מצד אחד, וגמיש יותר מצד שני, ובכך הכוח של סינטרה יכנס ממש לפעולה, עם ניתובים ממש דינאמיים וחכמים.

Sinatra תומך במשהו אשר קיבל את השם Helpers, וזה מתודות אשר מסייעות לנו לבצע דברים, בצורה שלא נהיה צריכים לחזור עליה כל פעם, וזה זמין גם ל view שלנו, ובגרסה הבאה שאשחרר (נכון לכתיבת הפוסט), המידע יעבור לקובץ בשם helpers.rb ואיתו עובדים קצת שונה ברובי.

כל מחלקה של סינטרה, מחזיקה חלק של configure משל עצמה, שזה טוב ורע באותו הזמן. זה טוב, כי זה מספק גמישות, אבל זה רע, כי לפעמים יש לנו קצת חזרה על עצמנו.

במקרה הזה, הגדרתי כי במצב של ‎:development משתמשים ב Sinatra::Reloader, אשר מגיע עם Sinatra-Contrib – תת פרוייקט המספק הרבה כלי עזר לדברים שונים.
הסיבה לשימוש ב Reloader הוא לא לאתחל את השרת בכל שינוי שעושים למחלקה של סינטרה, כאשר Reloader מגלה כי התוכן של הקובץ השתנה, הוא גורם ל rack לטעון אותו שוב, וככה אנחנו לא זקוקים לטעינה מחודשת של השרת עצמו.

המערכת שכתבתי, משתמשת ב template בשם haml, למעשה פעם ראשונה אשר אני משתמש בה מרצון. תוכלו למצוא את ה layout.haml שהוא המסגרת הרגילה וכן כרגע קובץ בשם index.haml תחת ספריית view.
ועבור העיצוב, אני משתמש ב Foundation 5, אשר אני אוהב אותה יותר מאשר bootstrap.
עבור Javascript יש גם את jQuery וגם את knockout.js, כאשר אני נעזר גם ב lodash.js למספר דברים פשוטים, והיא מספקת בעצם גרסה שעברה אופטימיזציה ל underscore.

את הקבצים של Foundation, וכל ה Javascript ניתן למצוא תחת public.

דבר אחרון שנשאר לספר עליו הוא שאני משתמש במשהו אשר נקרא puma.
מה זה ?
puma הוא משהו שלוקח את rack וגורם לו להיות שרת לכל דבר ועניין, אשר ניתן לבצע עליו חיבור לשרתי HTTP שונים, כדוגמץ apache או nginx.
החיבור נעשה על ידי הגדרת proxy בשרתים.

ההגדרות של puma, נמצאות תחת config, וכפי שניתן לראות את הקובץ הראשי והחשוב, הוא גם יודע לבנות לעצמו מבנה ספריות במידה והן לא קיימות, דבר שהוספתי לקוד עצמו. הוא כרגע מכוון למצב של development, ולכן יש לשנות קצת הגדרות בשביל שזה יעבור למצב production.

אתם מוזמנים לבצע fork, לשחק עם הקוד וגם להחזיק לי תיקונים ותוספות.

האקינג לראוטר, או איך להפוך ראוטר לקוד פתוח

לפני מספר שנים, רכשתי מדורון OpenMoko, ועשיתי עליו מספר פעולות האקינג די נחמדות בשביל לשלוט בטלפון כמו שאני רוצה, או למעשה במודם סלולרי, ושאר הרכיבים, כולל כתיבה של מספר תוכנות ממש קטנות לעצמי, רק כהוכחת יכולת ולא מעבר.

מאז לא היו לי אתגרים באמת מעניינים בנושא ההאקינג של מכשירים, עד שרכשתי את WDR4300 של TP-Link והחלטתי שאני לא אוהב את הרעיון שאין לי שליטה על הראוטר שלי.

גיליתי שאני מוגבל, היות ובמדינת ישראל יש הגבלת תדרים על ידי משרד הביטחון (ולא משרד התקשורת) – WTF ?!
אז בגלל זה אני למשל לא הייתי יכול לעדכן את הראוטר לגרסה חדשה יותר של TP-Link, כי אין להם הורדה של גרסה "ישראלית" המגבילה תדרים (מצטער אבל זה הזוי).

אז התקנתי openwrt, ופתאום נזכרתי לטובה במוקו, אשר דרש ממני קצת האקינג בשביל לגרום לו לעבוד.
מצאתי את עצמי ב7 בערב עד 1 לפנות בוקר מתאים אותו לצרכים שלי.

זה כיף להיכנס למכשיר דרך telnet ולהתחיל להגדיר את הפצת הלינוקס כפי שאתה רוצה. וזה עוד יותר כיף, כשמערכת החבילות זהה למוקו 🙂 .
אחרי שאתה מגדיר סיסמה ל root, ה telnet מתבטל, ואתה חייב לעבוד עם ssh, שגם עברה מספר שיפצורים על ידי.

אני קיבלתי את הראוטר עם חומרה v1.7, שזה השיפצור האחרון של tplink (נכון לכתיבת הפוסט הזה) בנושא החומרה, ונראה שהכל עובד מהקופסא, אחרי שאפשרתי מספר דברים 🙂

זו פעם ראשונה שאני עובד עם אחד מפרוייקטי wrt, ואת האמת, אני נהנה מכל שניה, עם המשחקים האלו, אבל בסופו של דבר, אם הראוטר לא עובד ועושה את העבודה, הוא לא שווה הרבה.

אבל כאן הוא עושה בדיוק מה שאני רוצה, כמו שאני רוצה, בלי שמתערבים לי בו.
המטרה של הראוטר להחליף את הראוטר שבזק מספקים, היות ואם אגיד שהוא זבל, אתן לזבל שם רע.

הראוטר של בזק מנתק את ה wifi כל כמה זמן לכמה שניות. כלומר את המכשירים המחוברים אליו.
מדפסת הרשת שלי, משום מה לא עובדת כמו שצריך עם הראוטר הזה, אבל הכי גרוע זה ה TR-069 שיש בראוטר ואני לא יכול לבטל אותו, הוא סוג של back-door  לכל הראוטרים האלו, המאפשרים לבזק לבצע provision מרחוק, אבל מסכנים את הראוטר לחלוטין.

אז אחרי הרבה התלבטויות, הגיע הזמן פשוט לעבוד עם ראוטר טוב ואיכותי במקום, שאני יכול להחליט עליו כל דבר שרק ארצה, וכמובן שזה מה ש open-wrt מאפשר לי.

אני יכול לבצע אפילו התקנת freeswitch עליו, מגרסת הפיתוח (משום מה), שלא לדבר על אסטריסק, או yate.
התקנה של מרכזיה כדוגמת freeswitch למשל, מאפשרת אם מתבצעת נכון, להעביר את הכוח לסוג של DMZ, שמוגן מתקיפות למינהן, אבל כן מסוגל לבצע שיחות.
אך אין לי כוונה להתקין מרכזיה כלשהי על הראוטר.
אם זה לא מספיק, אני יכול גם להתקין את Kamailio מסדרת שלוש וסדרת ארבע, מה שאומר שאני גם יכול לקבל SIP Proxy שאני יכול לתכנת כפי שאני רוצה, אך גם כאן, זה לא יהיה מה שאעשה.

פשוט כיף הכוח שאתה מקבל חזרה לציוד שאתה רוכש לעצמך, ואמנם אינני אוהב שיש ריבוי חוקים, למעט חוקים שנועדו לאזן את החיים, אך לדעתי חוק אשר מחייב כל יצרן חומרה בסגנון ראוטרים, טלפונים וכיוב', לאפשר לבצע מה שרוצים על החומרה עצמה, יעשה רק טוב.

בכל מקרה, אני מאוד נהנה 🙂

מזלגות נעוצים

בתקופה האחרונה, נעשו מספר פעולות fork לפרויקטים מוכרים, בהם node.js ודביאן.
בנוסף, פרויקט docker מקבל מתחרה, לאחר שחברת CoreOS הודיעה כי לא מקובל עליה הכיון של docker.

אני מוצא כי חלק לא מבוטל מהדברים האלו די קטנוניים, ואנסה לסכם אותם כאן, עם קורטוב של ציניות.

אתחיל בדביאן
יש המון טינה על systemd, ובעקבות כל הנושא, עם כל הזעם, הוחלט ליצור fork בשם devuan, אשר ימשיך לספק יכולות של sysv init במקום systemd ה"נורא".

החשיבה כאילו systemd גוזל משהו, בכך שהוא בא לסדר בלאגן ובעיות שיש במערכת הקיימת כיום, מקבלת תירוצים של "נוצרת תלות במערכת", והתשובה שלי היא: "כי עד עכשיו התלות ב sysv לא היתה קיימת ?"

המאבקים המפגרים האלו, האם להשתמש בsystemd או לא, פוגעים בלינוקס, ולא האם systemd טוב או לא.

node.js
לפני מספר חודשים הבעתי חשש לגבי הפרויקט, והתלות שלו בגוגל. מסתבר שאני לא היחיד שמפחד ממעורבות של חברות בצורה כל כך דרסטית בפרויקט, אז קבוצה של מתכנתים שמפתחים ל node.js בהתנדבות, החליטו לנעוץ מזגל בפרויקט, וליצור את הפרויקט io.js.

הרעיון הוא לא להיות תלוי בהחלטות של חברה מסחרית בפרויקט, ובכך להשאיר אותו פתוח בתפיסה, אם כי זה לא אומר שהתפיסה של המפתחים תהיה מוסכמת על שאר השוק …

אני חושש יותר מהתלות הבלתי מסוייגת ב v8, מאשר בתלות על חברה זו או אחרת בפרויקט, היות ו v8 זה למעשה הפרויקט, השאר זה מעטפת עבודה, ומעטפות לדעתי יכולות להתחלף, ממש כמו קרונות רכבת, אבל אם אין את הקטר – הרכבת לא תזוז לשום מקום.

Rocket
במידה ולא שמעתם על docker, אתם כנראה ישנים איפשהו, או שרחוקים מעולם ה IT. זה השם החם ביותר מאז שסייבר ומחשוב ענן נכנס לעולם, או אולי זה היה 42 ?

docker במקור הוא סוג של container אשר מאפשר לקחת תמונה כלשהי ולהריץ אותה ולבצע דבר מה צורה מבודדת משאר המחשב, אבל תוך שימוש בברזל ולא שימוש בוירטואליזציה.
זה למעשה העולם הבא אחרי הפרה-וירטואליזציה,היות ו containers עד לדוקר היו שייכים לחלק ממערכת ההפעלה עליה הם רצים, אבל דוקר מאפשר להריץ מערכת לגמרי שונה ב container תוך שימוש בברזלים, ולכן ככה אני לפחות רואה אותו.

דוקר התחיל ללכת למחוזות שלא נראים לCoreOS – חברה המתמחה במתן פתרונות של פריסה אוטומטית של שרתים, ואחד הלקוחות הגדולים ביותר המשתמשים בדוקר (כנראה).

החברה של CoreOS, רוצים container ומשהו שזו כל ההתמחות שלו, אבל docker מתחיל להיות stack שלם של דברים, והם ממש לא אוהבים את זה, כי בסופו של דבר,זו סוג של תחרות, לא ?

אז הם החליטו ליצור פרויקט בשם Rocket, הספק של Rocket גם מתפרסם ומשתנה כל הזמן, וכרגע הוא במצב של prototype.

דווקא rocket סבבה בעיני, כי הוא מאפשר ליצור מבחר כלשהו ברעיונות ותפיסות שאפשר לבחור מה טוב ונוח עבורי, וזה דבר טוב. לדעתי זה יהיה סוג של פתח לעוד פתרונות שונים.