קטגוריה: היסטוריה

profit by inertia

Some companies in this world have no legitimate right to exists, if you take what they sell vs what they have.

One such company was Sun, but one such giant that exists today is IBM.

I was asked by a friend to take a look at a product by IBM (it called connections), and I was shocked. IBM has a product that makes MS Sharepoint look like a bad written toy, yet I have never seen it, or heard about it prior to that request from my friend. The reason why my friend knew about it, was because he knows the manager behind the product at IBM.

A company asked me to look for them a replacement for sharepoint (they preferred open source based solution), and Google did not gave me any hint about this product back then or now, even though my search did not include open source.

But the product offer so much more then MS sharepoint. I don't know it's price, but it works on all standard based web browsers , and on many operating systems, such as Linux (deb and rpm based), Windows, Unix and Mac. It can integrate with many more tools then sharepoint, including MS Office, but not limited to it, and even offer web based office included.
It support Mobile based connection, and view that fit to your mobile devices, and the list of features just goes on and on.

And here is the Pitch that IBM needed to make, and remained silent. Such product is a sharepoint "killer", if it's price is the same as MS, or cheaper. And it's not the only product by IBM that you never heard about before, but can help you.

The same was with Sun and Open/Star office. They could make real "battle of the office suites" if they wanted, but they didn't, so MS kept selling their Office suite product.

Companies such as IBM earn the money that makes them run, by inertia, not by doing a good work of selling the things they do.

50 שנים של הדוקטור – או למה DRM ומניעת שימוש פוגעים גם ברשתות ההפצה

סדרת מדע הבדיוני Doctor Who אשר חוגגת יובל, מספקת הרבה מאוד דברים מעניינים.

למשל מרבית הפרקים של העונות הראשונות נעלמו להן מהעולם. יש רק תמונות סטטיות ופסקולים, אבל לא סרטוני הטלויזיה אשר צולמו על ידי BBC 1.

יותר מזה, BBC מוכנה לשלם לכל מי שיש ברשותו עותקים שלמים של אותם פרקים חסרים.

אבל כל זה אינו מפריע לBBC במקביל, להפיץ DRM ולבקש חוקים שימנעו מאנשים להעתיק את התוכן, וזה למרות כי החברה כבר נכוותה קשה בשחזור ואיחזור מידע שהיה ברשותה.

בסופו של דבר, זה אומר כי אם אני כאדם פרטי מעוניין להחזיק עותק מסויים ולבצע בו כרצוני (כל עוד זו לא פעולה מסחרית), אינני יכול.

כיצד זה מתבטא ?
במידה ותרצו לראות סדרות של BBC, ובכן זה תלוי בטוב ליבם, אולי בגלל שאתם מישראל, לא תוכלו לצפות נגיד ב IT Crowed למרות שזו דווקא נמצאת על ידי ה BBC ברשת האינטרנט.

הגבלות בסגנון ה DRM או תלונות על פגיעה בזכויות יוצרים (כאשר אין ספק בכלל כי ה BBC מחזיק בהם) תמיד פוגעות בשימושים לגיטימיים ולעולם לא יפגעו באלו אשר מחליטים לבחור בדרך שהיא טיפה פחות …

אבל זה לא רק מה ש Time lord בן למעלה מ900 שנים מכוכב גליפריי מלמד אותנו בכל פעם שנצפה בעונות הראשונות של הסדרה המקורית, גם ערוץ 1 של מדינת ישראל איבד המון מידע מהארכיון שלו.

מוקדש כחומר למחשבה

השנה 1994, הגרסה 0.2 התכנה FPK

התגלה אוצר באחד משרתי ה FTP של הפרוייקט FPC: גרסה 0.2 של המהדר.
נחמד לראות, ומומלץ להשתמש במילון גרמני אנגלי/עברי בשביל להבין.

עוד שרתים לאוויר

הרבה שנים שאנשים צריכים מחשוב חזק שיכול לשרת הרבה בקשות ולעשות חישובים מסובכים. המערכות האלו לרוב אמורות לספק משהו שנקרא high availability, אבל כיום החשיבה הזו הלכה לכיוון ממש לא טוב.

זה התחיל בכך שהיום כל "שירות" באינטרנט מהקטן ועד לענק מקבל את התואר "ענן" – מילה שיווקית. וכלה בכך שאנשים בטוחים שריבוי שרתים = ביצועים טובים יותר.

אז הבעיה היא שאנשים כבר לא חושבים ומשקיעים בלכתוב מערכות טובות ויעילות (אולי למעט ארתיום ?), אלא אומרים "מה הבעיה, תמיד אפשר להוסיף עוד מכונה". ואז הופכים את המילה high availability לעוד מילת שיווק ריקה מתוכן.

ישנה אנלוגיה מאוד נכונה במקרה הזה: "תשעה נשים בהריון בחודש אחד לא יכולות להביא תינוק". כלומר בשביל לקבל תינוק צריך לחכות 9 חודשים, ותיאורטית אי אפשר לזרז את התהליך. כך גם עם מערכות. אי אפשר להשיג שירות 24-7 למליארד תהליכים ככה סתם. הוספת סתם ככה שרתים וניהול שלהם לא מבטיח כלום. חשבתם מה קורה עם רוחב פס ? חשבתם מה קורה עם המידע שאתם מעבירים הלאה ? חשבתם מה קורה עם האיכות של המערכות שלכם ? איפה צווארי הבקבוק (אה כן, מסד נתונים… אז זהו שלא תמיד) ? מה אפשר לשפר ולמטב בשביל לקבל יותר ביצועים על מכונה אחת ?

ואז אנחנו מגיעים לתשתיות. שמעתי מהרבה מנהלי תשתיות בארץ את התשובה "אז מה אם מהווינדוז שלי אני יכול להפיק רק 80 בקשות בעוד שבלינוקס תוכל לספק לי 100 בקשות על אותה מערכת ? אז אני אוסיף עוד שרת". תארו לכם שבשביל 5 שרתי לינוקס אתם תהיו צריכים בגישה הזו 10 שרתי ווינדוז, ותעשו חישוב האם זה כלכלי ? או אם יש לכם 20 שרתי לינוקס, זה כבר 40 שרתי ווינדוז… תכפילו ב2 בשביל התוצאה ותראו האם המערכות שלכם מתאימות למה שאתם צריכים. כמובן שסיפקתי את ווינדוז כדוגמה חייה, אבל זה לא כל הסיפור, אלא רק ניסיון להסביר את הבעיה בצורה פשוטה.

חשוב להבין גם כי תמיד יש דברים שיכולים לקחת ממך הרבה מאוד משאבים, ולא תמיד אפשר לעשות עם זה משהו. למשל לחשב עכשיו 10 טארה של מידע בשביל להציג חתכים שונים יכול לקחת הרבה זמן. הבעיה היא לא בהכרח מסד הנתונים או אפילו מבנה הנתונים (יכול להיות שהכל בסדר בצד הזה), העניין הוא שצריך לעבור על הרבה מידע ולהוציא ממנו תוצאה מסויימת של חישוב וזה לוקח משאבים. אי אפשר לזרז את זה ככה סתם בלי להבין את המשמעויות של מה שצריך לקבל מול מה שיש בפועל.

עוד גישה מאוד לא נכונה שאני רואה, היא שיש הרבה מערכות אשר קוראות כל הזמן ממסד הנתונים מידע שמשתנה אחת לתקופה ארוכה (כל 5 דקות, 10 דקות יום וכו' …). במקום ליצור את המידע הזה בצורה סטטית לגמרי ולעדכן רק כאשר יש מה לעדכן. שוב פעם המערכת שלכם מבצעת חישובים מיותרים על דברים שלא צריך.

כך שהרבה שרתים אינם לרוב התשובה לכל צרות העולם, אלא רק יוצרים בעיות חדשות שצריך להתמודד איתם. לפעמים הכלים והגישה משנים הכל. ותמיד צריך לזכור את ואסה בניהול של פרוייקטים כאלו …

שוק מול טכנולוגיה

ב2005 פול הציג לי מערכת מדהימה שרובינו אז לא ידענו איך להגדיר אותה במילים, אבל היום אפשר להגיד שהוא הציג לי שירותי SaaS מדהימים, שעד היום כל הטכנולוגיות אשר תפסו בעולם, עדיין לא מתקרבות למה שהוא הצליח להשיג ב2005. פול כבר אז, השתמש בטכנולוגיות קוד פתוח, ולא רק זה, אלא תרם חזרה לעולם הקוד הפתוח חזרה, כולל שימוש בחלק מהתשתיות שהוא פיתוח עבור המוצרים שלו.

ב2007 דיברתי שוב עם פול, ושאלתי אותו מה קורה עם החברה שלו והשירותים שהוא הציג לי, והוא סיפר לי שהחברה שלו נסגרה, הוא לא הצליח למכור את הטכנולוגיה, וכיום יש לו עסק חדש (בכלל עובד כצלם – עבודה ישנה חדשה שלו).

הרבה אנשים חושבים שהטכנולוגיות שאנחנו רואים כיום הם חידוש, וחברות כמו אפל הן מהחדשניות ביותר בשוק, אבל אפילו גוגל לא באמת ממציאה דברים כמו שאנחנו נוטים לחשוב, אלא הן מצליחות במקומות שאחרים נכשלו בגלל שהם זיהו איפה השוק היה צריך או יכול לקבל את הטכנולוגיה. הטכנולוגיה שפול הציג לי, בכלל נוצרה בשנות ה70 על ידי חברת AT&T והוא רכש אותה מהם, כי הם לא ידעו איך להשתמש בה, ולו היו הרבה רעיונות. הבעיה של פול היתה למכור את זה לשוק. הוא חשב כי קהל היעד שלו הן חברות התשתיות, אשר ירצו לספק שירותים שונים, אבל למעשה אם אנחנו רואים כיום כי דווקא העסקים אשר מוכרים את השירותים האלו ללקוחות קצה (או עסקים) הם אלו שמצליחים, וזה לא מגיע מחברות השתיות השונות. כלומר יכול להיות שהחברה של פול היתה היום אחת החברות הכי מוכרות בעולם ה"ענן" אם היה מבין או יודע כיצד לספק את השירות שלו לקהל היעד הנכון, ובצורה הנכונה. במידה כמובן, והשוק היה מוכן לקבל את השירות כבר אז.

הבעיה הכי גדולה של פול, היתה לדעתי בכך שהשוק עדיין לא הבין שהוא נמצא בבעיה הזו של לקבל שירותים אשר לא בהכרח in-hose, או יותר נכון לא הפנים שהוא צריך פתרון לבעיה שכבר היה לו פתרון עבורה. למעשה עדיין כיום יש כאלו שחושבים שהם חייבים ברזלים ותשתיות אצלהם מקומית, ומשקיעים מאות אלפי דולרים רק על זה בשנה.

הסיפור של פול הוא לא היחיד בשוק. יצא לי ב4 שנים שאני בעולם העסקים, לפגוש יותר מאדם אחד או שניים שפתחו מוצרים מדהימים לשוק באיזשהו שלב, אבל השוק לא היה בשל מספיק לקבל אותם, ולכן הם נכשלו. אם חלק לפחות מהפתרונות שהמוצאו ב40-50 שנה האחרונות היו מצליחות לחדור לשוק כבר אז, העולם שלנו היה נראה לגמרי שונה. היינו לומדים לנצל טוב יותר תשתיות ומשאבים בצרכים צנועים יותר. הפיתוח שלנו היה מצד אחד יעיל יותר.

בתי הקברות עמוסים בטכנולוגיות מצוינות אשר הקדימו את השוק, וכיום הם נמצאים בהיסטוריה של אנשים מסויימים, כאשר השאר חושבים כי פיתחו לנו מערכות ממש חדשות ומתקדמות, גם כאשר לרוב זה לא המצב.

אז לפני שאתם יוצרים חברת הזנק חדשה, תבינו כי זו לא הטכנולוגיה, אלא השיווק שלכם, והבשלות של השוק לקבל את הטכנולוגיה שאתם מציגים.

ביומטריה – הדרך לגזול ממכם עוד כסף לטובת מיזם כושל

רשתיתבואו נודה על האמת: אף אחד לא מפחד מהמאגר הביוטרי. זה יקרה רק אחרי שיקרה משהו, אבל אז יהיה מאוחר מידי, אבל אף אחד לא מוכן לשמוע עכשיו על הסכנות של המאגר.

אממה, למרות שזה הולך להיות כישלון, למרות שתהיה עוד דליפה מאוד הכי חמורה של פרטים אישיים חסויים (מי חייל צה"ל קרבי, מי השתתף במצבא צבאי, והרשימה עוד ארוכה), ולמרות שמר שיטרית החליט לא לאמץ כל כלי הגנה אפשרי שהציעו לו מומחים, הפילוט יוצא לדרך, ואנחנו כולנו משלמים עליו כסף, בלי שיש לו יעדים ברורים, בלי הבנה מה יקרה כאשר לא ירצו או כן ירצו להיות חלק מהמאגר, או כל דבר אחר. נכנסים למאגר כי איזשהו שר מסויים החליט… והכסף מאתנו כמובן. כסף שיכול ללכת לחינוך, לסייע לבריאות טובה יותר וכו', הולך במקום זאת, לידיים פרטיות אשר לא באמת צריכות לקבל את הכסף הזה.

האם אכפת לכם לאן הכסף שלכם הולך ? אם כן, אז אתם צריכים להתנגד לפיילוט הביומטרי, כי אחרת הכסף שלכם שוב פעם יהיה על קרן הצבי, במקום שילך למקומות טובים וראויים יותר.

הבעיות של מערכת החינוך – חלק א' (ההיסטוריה של מערכת החינוך)

זהו החלק הראשון מתוך 3 חלקים אודות הבעיה של מערכת החינוך הנוכחית. בחלק זה אדבר על ההיסטוריה של מערכת החינוך הנוכחית, בחלק הבא אדבר על המציאות של היום בחברה בכלל, ובחלק השלישי אסיים על ידי הצגת הבעיה. החלוקה בוצעה לשם הקלה על הקריאה של הכתוב.

A generation which ignores history has no past and no future.
Robert Heinlein

בעולם המערבי (אשר ישראל מנסה להשתייך אליו) קיימת תעשיית סרט נע אשר מוזנת בילדים קטנים המועמסים על הסרט ועוברים תהליך אשר מביא אותם למצב בו הם עוצבו מספיק כדי להתמודד בתור עובדים המהווים "בורג קטן" במערכת גדולה ו"משומנת" היטב. תעשייה זו נקראת, למרבה האירוניה, תעשיית המידע או תעשיית הלימודים, אך היא רחוקה מאוד מלהיות כזו.

בלב תעשיית ה"לימודים" עומד רעיון השינון: שננו מידע, קבלו על כך פרס בצורת תעודה המעידה על הצלחת השינון. ככול שהאנשים משננים טוב יותר את המידע, ככה הם נחשבים לטובים יותר. אך גישה זו רחוקה מלהיקרא לימוד או חינוך, מדובר סה"כ בתכנות של אנשים.

הגישה החלה כחלק מה"מהפכה התעשייתית", אשר נזקקה לידיים עובדות שידעו להפעיל מכונות מסובכות ולהבין הוראות מורכבות יותר מהנהוג עד אז. לכן הקימו בית ספר (לאחר דיונים רבים בנושא, כולל הכרזה כי רוב בני האדם לא מסוגלים ללמוד לקרוא ולכתוב גם אם הם רוצים) אשר יקנה לכוח עבודה את המינימום של המינימום הנדרש בכדי להיות עובדים בעולם התעשייתי ה"חדש".

מבנה בית-הספר נבנה בצלם פס יצור. מגיל מסוים חייבים להתייצב (חוק לימוד חובה). יש להתחיל בשעה מדויקת, להישמע להוראות, לזכור אותן לאורך כל הזמן ולהגיב לרעשים שונים אשר אומרים לך הנדרש ממך בכל זמן נתון תוך כדי הפרדה של אנשים לקבוצות בהתאם ל"יכולות" שלהם.

במקום להקנות ידע, הגדילו לעשות בבית הספר והוסיפו סינון: אם האדם אשר מסביר ו"מלמד" אותך אינו מובן, הבעיה היא אצלך ולא תוכל להתקדם הלאה עד שתבין. למקרים התהליך נעשה תוך כדי השפלה ולעיתים גם אלימות כדי ש"תבין". כאשר עומדים בתנאים, כלומר יודעים לשנן את המידע בעל פה בכל זמן נתון לבחינה, מוענקת תעודת "כשירות”. אם בפרק זמן המוקצב נמצאת לא מתאים, תסומן כמוצר פגום לעבודה ולא תצליח למצוא או לעשות משהו בחיים שלך.

בכל המנגנון הזה קיים בנוסף למקצועות כמו קריאה, כתיבה ומתמטיקה גם חינוך ללאומנות בתוכו יחד עם חובה של המדינה. כל השיטה ביחד זכתה לשם חינוך פרוסי. מערכת החינוך הפרוסית היא בעצם מימוש רעיון שהעלה כומר גרמני נודע בשם מרתין לותר כמאתיים שנה קודם לכן, וב-1763 הוכנס לראשונה בתולדות האנושות המודרנית חוק חינוך חובה – חובה ללמוד 8 שנים ותוך כדי כך יש לשלב כמה שיותר בדיקות (מבחנים כלל ארציים) לכל ילד וילד על מנת לאפשר החלטת המקצוע המתאים לו ביותר. ילדי עשירים היו ממשיכים אח"כ לשנות לימודים נוספות בבית ספר פרטי וקיבלו "חינוך משני", אשר נועד עבור האצולה ודורות השלטון הבאים. נציין כי המורים היו חייבים לצאת להשתלמויות אחת לתקופה כדי ללמוד במדויק את הנדרש מהם.

יש אשר יתהו לגבי לאומנות והקשר שלה לחינוך לעבודה. במשך מרבית מההיסטוריה האנושית בני אדם היו נאמנים למשפחתם, לשבט ואחר כך בד"כ למקום מגוריהם (עיר או כפר) בסדר הזה -> לא הייתה תפיסה של המושג "מדינה" או "ממלכה". מדינה הייתה של מנהיגים ולא של ה"עם", אשר כלל לא ראה בעצמו כזה. כך בעת מלחמה בין פרוסיה לצרפת, היה קשה מאוד לגייס לוחמים להגן על המדינה, מה שהוביל להחלטה למצוא דרך לספק לאנשים זהות עם המדינה. הצורך לזהות שכזו הוליד את החינוך ללאומנות. חינוך שפירושו לא רק אהבת המדינה שלך על פני כל מדינה אחרת, אלא צייתנות לאומית להתגייסות למען המדינה.

נסכם את ההקדמה: הבנו בגדול כי השיטה הנהוגה אצלנו בישראל, ברוב העולם המערבי ובמספר מדינות לא מערביות נוסדה בזמן ה"מהפכה התעשייתית" במטרה ליצור עובדים טובים וצייתנים, ובאותה עת, אזרחים טובים וממושמעים המבצעים את בקשות השלטון.

להציל את המלך או להציל את הממלכה ?

"At the end of the game, The king and the pawn go back in the same box"

הנה משל: ישנם 2 משחקי לוח עם רעיון ממש דומה, כאשר כל אחד מהם דורש גישה שונה. משחקי הלוח הללו, ממש דומים לשיטות הנהגה מדינית מסויימות אשר נותנות דגשים שונים של הממשל.

המשחק הראשון הוא משחק השח-מט ידוע גם בכינוי "משחק המלכים", כאשר המטרה הסופית שלו הוא להציל את המלך עם כמה שפחות אבדות בצד שלך, אך בשורה התחתונה, ניתן להקריב את כולם בשביל שהמלך ישרוד.

להמשיך לקרוא

לימוד ההיסטוריה

"You don't have to burn books to destroy a culture. Just get people to stop reading them."

Ray Bradbury

 

בערוץ ההיסטוריה היתה סדרה שלתוכניות ממש מעניינות אודות טכנולוגיות שנמצאו או ידועות מלפני 1,000 ו2,000 שנה… אתם יודעים מה חלק מהטכנולוגיות האלו ?

  • דאון
  • טיל
  • רקטה
  • רובוטים
  • שעונים
  • רובה
  • אקדח
  • מנופים
  • דיפרנציאל
  • מצפן המצביע לכיוון רצוי (לא בהכרח צפון)

פשוט מדהים כיצד איבדנו את הידע הזה ורק עכשיו מתחילים לחזור אליו.