קטגוריה: זכויות יוצרים

50 שנים של הדוקטור – או למה DRM ומניעת שימוש פוגעים גם ברשתות ההפצה

סדרת מדע הבדיוני Doctor Who אשר חוגגת יובל, מספקת הרבה מאוד דברים מעניינים.

למשל מרבית הפרקים של העונות הראשונות נעלמו להן מהעולם. יש רק תמונות סטטיות ופסקולים, אבל לא סרטוני הטלויזיה אשר צולמו על ידי BBC 1.

יותר מזה, BBC מוכנה לשלם לכל מי שיש ברשותו עותקים שלמים של אותם פרקים חסרים.

אבל כל זה אינו מפריע לBBC במקביל, להפיץ DRM ולבקש חוקים שימנעו מאנשים להעתיק את התוכן, וזה למרות כי החברה כבר נכוותה קשה בשחזור ואיחזור מידע שהיה ברשותה.

בסופו של דבר, זה אומר כי אם אני כאדם פרטי מעוניין להחזיק עותק מסויים ולבצע בו כרצוני (כל עוד זו לא פעולה מסחרית), אינני יכול.

כיצד זה מתבטא ?
במידה ותרצו לראות סדרות של BBC, ובכן זה תלוי בטוב ליבם, אולי בגלל שאתם מישראל, לא תוכלו לצפות נגיד ב IT Crowed למרות שזו דווקא נמצאת על ידי ה BBC ברשת האינטרנט.

הגבלות בסגנון ה DRM או תלונות על פגיעה בזכויות יוצרים (כאשר אין ספק בכלל כי ה BBC מחזיק בהם) תמיד פוגעות בשימושים לגיטימיים ולעולם לא יפגעו באלו אשר מחליטים לבחור בדרך שהיא טיפה פחות …

אבל זה לא רק מה ש Time lord בן למעלה מ900 שנים מכוכב גליפריי מלמד אותנו בכל פעם שנצפה בעונות הראשונות של הסדרה המקורית, גם ערוץ 1 של מדינת ישראל איבד המון מידע מהארכיון שלו.

מוקדש כחומר למחשבה

where have all the music gone ?

I used to be a Pandora user, but due to issues with the Music labelling cartel, it was forced to close it's service outside of the U.S. Australia and New-Zealand.
So I moved to Last.fm that offered me to pay a fee and listen to music. Until I got the following Email: להמשיך לקרוא

a tale about PIPA, SOPA and Copyrights

Imagine a person finding a road that everyone is using, and decide to charge money from every car that is passing by. Then that person think about it, and start taking money also from people who are walking by that road, just looking at it, or just reading about it.

The person is also limiting the number of people that can use the road, in what type of vehicles, number of passengers, the location from where the driver is from etc…

And if to add  on all of that. the person never fixes the road, or provide extra benefit of using it. You get what he provides "as-is", in the way that he think you should have it, and that's it.

When people that live beside the road, started to create their own path to the road, so they could arrive from one place to another, caused a big headache to the road owner.  Because they did not pay for the usage of the road, and did not stand in his limitation. So the road owner decided not only to sue them, but also to provide some money for public elected figures to place bills and rules, to say that without his permission, and in his conditions, it is illegal to do so.

So people started to create their own roads instead, and the traffic started to move to thar roads instead,  and the original road owner, started to loose a lot of road users -> money to that newer and better roads, that take only minor maintenance fees, but do not limit anything. Even the roads are better maintained then the original road that the person took over and start changing on it.

So now that person decided to pay again to that public figures to place more bills and call the other roads thieves, pirate etc..  And that everyone who is not using the original road hurts the right of the original road owner.

מי מפחד מהקוד הפתוח ?

יש בג'ונגל העסקי שלושה חוקי ברזל:

  1. החוק הראשון הוא שצריך כל הזמן לחדש ולהפתיע את הלקוחות שלך
  2. החוק השני אומר שאם לא תדע להתאים את עצמך לשוק, פשוט תחדל מלהיות
  3. אין חוקים בעסקים והכל מותר (אלא אם עברת על החוק -> יש כאלו שאומרים אם נתפסת, אני נגד עברה על חוקים, אז אני לא חלק מהם)

לאחרונה שוב הוכיחו חברות התקליטים שהן לא מבינות בשום צורה ועניין את העולם הנוכחי. אבל יותר גרוע, הן לא מנסות להתאים את עצמן לעולם הנוכחי – אלא הן נלחמות בכל הכוח והכסף שלהן בצרכן ובמה שהוא רוצה.

אם חברות התקליטים בעולם היו קטנות יותר ברמות בהן הן היו מבינות שהן חייבות להקשיב ללקוחות שלהם ולהתאים את עצמן אליו, אז כל התביעות וכל הסיפורים על מעללי החברות לא היו מתרחשות, אבל היות והן בטוחות שהן לא צריכות לקוחות, אלא רק כסף (שזה לא אמור להיות שווה ערך ?!) – הן משקיעות אנרגיה בלהילחם בלקוח ולא להרוויח באמת כסף.

אם עד עכשיו ההתנהלות הזו לא היתה מספיק גרועה, אז עכשיו הן התחילו להיכנס שוב לקונגרס האמריקאי בטענה בה הקוד הפתוח מזיק לעסקים וצריך להוציא אותו מחוץ לחוק. אפשר להגדיר את הגישה הזו כגישה שהיתה לקומוניזם עצמו, בה ארה"ב התנהגה לאזרחיה בדיוק כמו שהיא תארה את הקומוניזם, בגלל שאם אתה קומוניסט אתה חייב בהכרח לתמוך ולרגל לטובת רוסיה. הדמוקרטיה האמריקאית הפכה פתאום לדיקטטורה ממש דומה לקומוניזם של רוסיה בגישה בה כל מי שהפריע לשלטון מיד הואשם בזה. 200 שנה לפני זה, האמריקאים (וכן האירופאים) עשו את אותו המהלך ד"א ל"מכשפות".

ההצעה של הגופים האלו היא להכניס מדינות כדוגמת ברזיל והודו המעודדות שימוש בקוד פתוח לרשימה מיוחדת עם אזהרה לעשות איתם עסקים. הסיבה היא שאותן ארגונים לא יודעים להתמודד עם הקוד הפתוח, אז הן רואות בו כקומוניזם או סוציאליזם, ולא עוד דרך קפיטליסטית לעשות כסף.

ועל זה נאמר שמי שלא מבין את הקוד הפתוח, יחזור עליו בצורה גרועה (או שזה היה על יוניקס)

ועל זה פינק פלויד אמרו פעם חזירים.

הורדה חוקית של מוזיקה

מאז שהאינטרנט נכנס לבתים הפרטיים, נכנסו טכנולוגיות מבוססות Peer to Peer (כלומר מחשב למחשב) לתת אפשרות לשתף קבצים. הרעיון היה פשוט: לתת פתיחות של מידע, אבל בפועל אנשים התחילו לספק כל תוכן אפשרי באמצעות הטכנולוגיה, ואז הטכנולוגיה יצאה בתור משהו רע, למרות שאנחנו יודעים שזו לא הטכנולוגיה אלא החינוך.

אז לפני שאתם הולכים לשתף קבצים מוגנים בזכויות יצורים, ולפגוע בבעלי הזכויות (גם אם יש בעיה ברעיון של זכויות יוצרים בצורה שנאכפת) ניתן להשיג מוזיקה בצורה חוקית דרך הורדות חוקיות במקום:

מקום אחד שניתן למצוא מוזיקה הוא באתר Creative Commns.

מקום מוסף למצוא מוזיקה חוקית להורדה הוא באתר Last.fm .

עוד אפשרות היא לחפש מקומות בהם ניתן להוריד מוזיקה בצורה חוקית, מקום אחד כזה לדוגמא הוא: Jamendo .

ולאחרונה גיליתי את האתר Coda.fm אשר מאפשר להוריד מוזיקה  (תקליטים שלמים) בצורה חוקית  כולל של אומנים ידועים ומוכרים, כדוגמת Coldplay, Dido, Metallic ואחרים .

הבהרה (אחרי עריכה): לאחר שיחה עם כמה אנשים אודות הפוסט, אני לא יודע עד כמה Coda.fm חוקי, המידע באתר מתייחס לאתר עצמו ולא ל torrent שהוא מאפשר להוריד, ולכן קחו את זה בחשבון.

DRM או לכלא

הקומיקס של XKCD מציג הסבר בצורה הכי טובה שניתן לבעיה שנקראת DRM או Data Rights Managment אשר מנסים לדחוף לנו כל הזמן. את הקומיקס ניתן למצוא בכתובת הבאה:

http://xkcd.com/488

גנבה סיפרותית מהתוכן הפתוח

הגעתי היום בטעות לאתר שגיליתי כי פרסם את המדריך שלי אודות VIM.

עכשיו למראית עין, אין לי בעיה עם זה, בגלל שהמדריך נועד לעזור לאחרים להתמודד עם עורך הטקסט הנהדר הזה, אבל בעוד שהשם שלי כן מופיע שם, דבר אחד לא מופיע שם: הרישיון בו שחררתי את המדריך !

עכשיו הרישיון שהשתמשתי בו הוא GFDL, ולכן ניתן ואף רצוי להעתיק אותו, אבל כל עוד ממשיכים להשתמש ברישיון הזה בהמשך, דבר שלא נעשה כאן. ולכן, במצב זה, במידה והיו מעוניינים לפרסם את המדריך שלי, היו צריכים ליצור איתי קשר. אך גם את זה לא עשו, והם לא קיבלו שום הסכמה ממני, ובכל זאת העתיקו את המדריך במלואו, פרט כמובן לרישיון. מה גם שהכותרת של המדריך לא נכונה: הכותרת הינה מבוא לVIM, אני מלמד רק את הבסיס ולא את כל מה שיש לעורך הטקסט להציע.

אה, אחרי שגיליתי את הגנבה הזו (לפני כחצי שעה), שלחתי הודעה לאתר שהוא מפר את תנאי הרישיון של המדריך ועל כן אני דורש להסירו (הדבר הכי פשוט, מבחינתי !).

ד"א האתר בו מפורסם המדריך שלי (הקישור מצביע למדריך עצמו) הינו: fxp.co.il.

FUD 2.0

FUD הינו ראשי תיבות של Fear, uncertainty and doubt. בד"כ הר"ת נמצא בשימוש כאשר מנסים להניע אנשים מלהשתמש או לגשת בדברים מסויימים. כך למשל חברת SCO הציגה מצג שווא שבו לינוקס גנב קוד מUnix שהבעלות על הקוד שייך לחברה.

להמשיך לקרוא

Dust In The Wind

בלדה יפה של להקת Kansas האמריקאית.

הלהקה בדרך כלל מנגנת רוק מתקדם, אך אישית אני מעדיף רוק מתקדם בריטי יותר מאשר האמריקאי (חובבי הרוק המתקדם ישימו לב להבדל).

הקליפ של השיר Dust In The Wind נמצא תחת הגנת זכויות יוצרים של חברת סוני, ולכן לא אתן כאן חיבור ישיר לקליפ.

אתם מוזמנים ללחוץ על הקישור הבא בשביל לשמוע את המוזיקה ולראות כמובן את הקליפ.