קטגוריה: משפט

עלייתן ונפילתן של רשתות חברתיות – דעה

ב2007 קיבלתי הזמנה לקחת חלק מאנשים מובחרים באמת ברשת חברתית חדשה ואנונימית בשם פייסבוק.

לאחר שנכנסתי, היו לי רק 5 אנשים שיכולתי להכניס לאתר, ורוב האנשים שהכרתי לא כל כך הבינו למה להם להיות שם, ונשארו הרבה זמן 3 הזמנות, שאח"כ גדול ל7 (כי נוספו הזמנות) והרבה זמן אנשים לא הבינו למה בעצם.

במהלך השנים עזרתי לנהל דף פייסבוק מאוד נפוץ שהגיע ליותר מ50,000 עוקבים, שהיו מפולחים מאוד, וקיבלו פרסומות (מתוך פייסבוק) לעסקים שהם באמת רצו להחשף אליהם, עד שיום אחד פייסבוק משום מקום או התראה החליטה לסגור את הדף, להשעות לכלל המנהלים את החשבון ו… הייתי צריך להוכיח שאני לא בוט.

פייסבוק היו מקבלים הכנסות מהדף, ולמרות זאת החליטו לסגור אותו.

ולא היינו הדף הראשון שנסגר על ידי פייסבוק או השני שנסגר למרות שהכניס לחברה כסף.

אה, ואני כבר מזמן ללא חשבון פייסבוק (תודה לכם שעזרתם לי לראות את האור).

בתחילת משבר הקורונה העולמי, בזמן שהסגר הראשון היה רק בסין, פרסם אתר בשם London Real ראיון עם אדם חובב קונספירציות בשם דוויד אייק (בכוונה אין קישורים). הראיון לאחר מספר שעות הורד מהאתר ובעל האתר החל לקבל חסימות במקומות שונים ברשתות חברתיות.
בעל האתר אמר שעד להורדת התכנים הוא לא האמין למה שאייק אומר, אבל לאחר ההסרה של התכנים, הוא התחיל לראות שחלק לא מבוטל ממה שאייק אמר מתגשם לו לאט לאט, בעוד ובמידה ולא היו מורידים את התכנים כנראה שלא היה רואה אותם.

האתר עצמו קיבל אזהרות אחרי הורדת חשיפה והעלמת תכנים רבים כי עוד הפרה אחת (ללא ציון אילו הפרות ב"כללים" שמנוסחות בצורה מאוד לא ברורה וניתנות לפרשנויות רבות) תגרום לו להשבתת העסק שלו לצמיתות.

בעל האתר כרגע מתמודד לראשות עיריית לונדון, אולי במטרה לשנות את המקצוע בעקבות הנושא.

להמשיך לקרוא

איך לקרוא חוזה אחיד

מאפריל בערך, אני הצלחתי להכיר מספר עורכי דין, עם חלקם אף הגעתי לקשרי ידידות.
לא רק שאני מכניס את הידע המקצועי שלי לסייע להם, אלא הם גם הצליחו ללמד אותי מספר דברים שלא ידעתי עליהם.

חשוב לי להבהיר כי אינני עורך דין, וכל מה שנכתב כאן לא נועד בשום אופן או צורה להחליף עורכי דין, אלא ניסיון להעביר את ההבנה שלי, שאולי שגויה לחלוטין.

ישנם שני סוגים עיקריים של חוזים, אחד חוזה שנכרת ביחד בין 2 צדדים, והשני הוא חוזה הנכתב במעמד צד אחד בלבד, ועלינו להסכים או לא.
היות ובעולם התוכנה אנחנו מתמודדים עיקר עם חוזים מהסוג השני – חוזים הנקראים חוזים אחידים, הפוסט הזה מנסה להציג בקצרה עליו.

בין החוזים שאנחנו בעיקר נתקלים בהם ניתן למצוא למשל את EULA או את הGPL.
ועכשיו נשאלת השאלה, כאשר אנחנו נתקלים בחוזה שכזה, כמה אנחנו – ההדיוטות בעצם מבינים בנושא ?

אם נקרא את החוזה ללא הבנה, זה יראה לנו כמו משהו מעט יבש, אך למעשה כל חוזה או הסכם, מורכב מחובות וזכויות. בישראל ההגדרה המשפטית של חוזים האחידים, מבוצע תחת "חוק החוזים האחידים"

דוגמה: אם חובה עלי לספק לך מספר טלפון, הזכות שלך הוא לקבל את מספר הטלפון.

במידה וקוראים את החוזה בגישה של להבין מה הזכויות שלך מול החובות שלך, ניתן להבין אותו נכון יותר ובעיקר איך לקרוא אותו.
למשל הרבה פעמים אנחנו רואים ב EULA כי אסור להעתיק את התוכנה. אבל אם מחפשים את הזכות שלנו בנושא הזה, מגלים כי יש לנו זכות לגבות את התוכנה (למשל). ואז אפשר עכשיו להבין מה התנאים שבהם אסור לנו להעתיק מול התנאים שמותר לנו.

בישראל, ישנם 2 סוגי בעיות עיקריות בחוזים (עד כמה שידוע לי): האחד הוא תנאי מקפח, אשר מגיע לרעת צד אחד בצורה בוטה (למשל, איזור השיפוט יהיה באיי מרשל בלבד), אך אינו מבטל את ההסכם, אבל במידה ועוברים על התנאי הזה, בית משפט יכול להחליט כי הוא אינו תקף.

עוד בעיה היא במידה והחוזה הינו חד צידי, כלומר לצד אחד יש רק חובות ולצד השני יש רק זכויות (למשל: ברגע חתימה ההסכם, אסור לך לעולם להפסיק את השירות), או יש משהו אשר אינו מאוזן בצורה בה יש פסול כלשהו (ולו למראית עין), יכול בית המשפט להתערב ולהגיד כי החוזה אינו תקף (אינני עו"ד כאמור, אלא רק ההבנות שיש לי), בארה"ב למשל, בית משפט יכול להגיד כי היית צריך להבין את המשמעות על כך, בניגוד לבית המשפט בישראל.

כיום כאשר אני קורא חוזים, אחרי ההבנה של חובה וזכות, קל לי יותר להבין מה הולך שם.
עדיין אינני עו"ד, ועדיין אני מוצא שדברים שנראים לי נוראיים, כאשר עו"ד כלשהו מסביר שזה שום דבר, ודברים שנראים לי שום דבר, הם למעשה נוראיים לבעל המקצוע. אבל לפחות הבסיס הזה עוזר להיכנס טוב יותר לעולם החוזים.

אל תתנו להם לחוקק חוקים – חוק הנגשת אתרים

"The more corrupt the state, the more numerous the laws." — Tacitus

הקדמה

בסוף שנות ה90 ותחילת אמצע שנות ה2000, דפדפן אחד של מערכת הפעלה אחת שלט בעולם.
הדפדפן הזה קיבל את השם Internet Explorer, אשר כמו מגלה ארצות ה"מכבד" את עצמו, הכריח את כולם לעבוד לפי הלך החשיבה של החברה שיצרה אותו, במקום לעמוד בתקנים ולהכיר בתרבויות השונות שאליהם הוא נקלע.
אנחנו זעקנו בהרבה מאוד קולות שצריך לכתוב אתרים לפי תקן, ולא לפי דפדפן.
בישראל, מרבית העסקים, שלא לדבר על הממשלה, התעלמו לגמרי מהפניות שלנו. אפילו מאמרים שונים בעיתונות לטובת הדרישה שלנו, זכו להתעלמות.

רק כאשר מספר מקומות הבינו כי למרות שדפדפנים כדוגמת Firefox מהווים פחות מ5% מהתעבורה, אבל מהווים 90% מכוח הקנייה, שראינו שינוי מגמה.
פתאום אתרים התחילו להיות מונגשים לFirefox תחילה, היות והוא זה שהכניס כסף. אבל בשביל להיות תואם Firefox, כל מה שצריך זה לפתח לפי תקנים (תודה מוזילה), ולכן למעט באגים של הדפדפן, אם אתה כותב לפי התקן, תיאורטית זה אמור לעבוד עבור כולם.
בנתיים גם השימוש ב data עבור הסלולר גדל, ודפדפן Opera Mini תפס, וגם החברה הזו בחרה לעבוד עם תקנים, וראו איזה פלא, לא צריך לשכתב דברים (למעט התאמה לסוג תצוגה).

אם זה לא היה מספיק, Firefox הציג לנו גם חידושים אמיתיים בחווית השימוש, משהו שמיקרוסופט לא טרחו בכלל לספק, וככזה הוא הפך להיות נוח יותר, והאחוזים שלו תפסו יותר.
ב2008 יצא עוד דפדפן מבית גוגל בשם Chrome, והוא כבר התחיל שינוי אמיתי. הוא כבר נגיש יותר, ועובד גם לפי תקנים, לפעמים אפילו לפני שהם יוצאים, ולמעשה גוגל הצליחו להביא למצב בו למעט ארגונים גדולים, הרבה מעדיפים לעבוד עם הדפדפן שלהם, אשר לפחות למראית עין, הוא "מהיר" יותר.

כיום למעט 2 דפדפנים עיקריים, מרבית הדפדפנים מבוססים על אותו בסיס (אשר משתנה לאט לאט שוב), בשם Webkit, אשר התחיל בכלל את דרכו כ KHTML עבור פרוייקט KDE כדפדפן בשם Konqueror.

למרבה הצער, כיום רק אתרים כדוגמת בנק הפועלים ואתרי הממשלה אינם באמת תומכים במשהו שהוא לא Internet Explorer. בבנק הפועלים בחשבון עסקי, אתה חייב שהוא יהיה 32 ביט. בעוד שבאתרי ממשלה שונים, אתה חייב ש IE יהיה גרסה 6.

העיקר להמשיך לקרוא

ספאם פוליטי – רשויות מקומיות

לפי חוק הספאם, לפוליטיקאים מותר לשלוח לנו ספאם.

בבחירות שיהיו היום (22/10/2013) לרשויות המקומיות, יש המון ספאם.
למשל, אני זוכה לספאם הבא:
שלמה גלבוע הספאמרזהו ספאם ממתמודד לראשות חיפה, בשם שלמה גלבוע.
פרט קטן ושולי, מעולם לא גרתי בחיפה, אין לי יכולת חוקית להצביע בחיפה, ואין לי קשר לעיר חיפה מבחינה מוניציפלית.
כלומר הספאמר שלמה גלבוע, שולח לי סמס זבל להצביע לו, כאשר אין לי יכולת בכלל להצביע לו.

העניין הוא שקיבלתי גם מיונה יהב פעם טלפון. כלומר מהמטה שלו. שם היתה נציגה אנושית, ותחקרתי איך זה שהם פונים אלי.
מסתבר כי משרד הפנים מספק להם את המידע עלינו. כלומר כל מטה בחירות מקבל מידע על אזרחי מדינת ישראל השייכים (כנראה) לפי משרד הפנים לרשות או איזור של הרשות והם יכולים לעשות עם המידע הזה כל העולה על רוחם.
ואח"כ אנשים מפחדים מדליפת מידע שכבר גם ככה נעשית בצורה גלויה על ידי משרד הפנים.

במטה של יהב הסירו את השם שלי מיד עוד בפניה הראשונה, אך מהמטה של הספאמר שלמה גלבוע, אין לי יכולת. אפילו פניתי לספאמר הזה בהודעות פרטיות אשר זכו להתעלמות.

האם תושבי העיר חיפה באמת רוצים לבחור בספאמר שלמה גלבוע לרשות עיר ?
או האם עדיף אולי ללמד ספאמרים כדוגמת שלמה גלבוע שהספאם עובד נגדם, ולא תצביעו לו.

תעודת זהות חכמה, ואנשים ?

אחת הבעיות העיקריות של המאגר הביומטרי, הוא שהוא נקשר בייחד עם תעודת זהות חכמה.
הרבה מאוד ממתנגדי המאגר מנסים כל הזמן להפריד את קשר הגורדי בין תעודת זהות "חכמה" לבין מאגר ביומטרי, בעוד שמדינת ישראל יצרה כאמור קשר גורדי בנושא.

בראש ובראשונה, חשוב להבין, כי תעודת זהות חכמה לא באמת מסוגלת לשמור על מניעת זיופים. יותר נכון, כולם מסתכלים על גופי מדינה אשר מסוגלים לבדוק האם המידע בתעודה נכון או לא, אבל לא על השימוש היום-יומי בתעודה.

הנה תסריט "דמיוני" אשר מתרחש מידי יום בעולם, כולל במדינת ישראל:

נגיד ואני יוצר תעודת זהות "חכמה" שנראת תקינה, ואני ניגש לפתוח חשבון בנק, האם בודקים שם האם התעודה מזוייפת, או רק בודקים את מספר הזהות מול השם, כפי שכתוב בתעודה ?

במידה והמידע נגיש לבנק (קרי גישה למאגר), המאגר לא מאובטח. אך במידה ואין גישה, אז האם יקח כיום מספר ימים לפתוח חשבון בנק בזמן שהבנק יבקש לאמת נתונים ?

במידה וכן, אזי, כל אזרח בסופו של יום יכול לבצע שאילתות לגבי המידע וכך ליצור תת מאגר חדש, ושוב פעם המאגר לא באמת מאובטח וניתן להדליף מתוכו מידע.

במידה ולא, הוא יסתפק רק בהצגת מספר תעודת זהות ותמונה מול השם והאדם שעומד מולם, ובכך בעצם, התעודה לא מנעה התחזות, רק סיפקה תחושה שהיא מבצעת הגנה שכזו.

כלומר עצם הרעיון כאילו התעודה מונעת זיוף זהות (אני אפילו לא צריך שהתעודה תהיה באמת אלקטרונית, אלא רק תראה כזו), תגרום לכך שיהיה social engineering על אנשים אשר יחשבו שעצם המצאות התעודה בידי, אומר שהיא אמינה.

אז אם כבר קשר גורדי בין מאגר לבין תעודת זהות חכמה, בואו ננפץ את המיתוס, גניבת זהות אפשרית. המאגר לא ימנע זאת, וגם לא תעודת זהות חכמה.

מוקדש כחומר למחשבה.

דרושה חשיבה חדשה לחקיקת מזיקים

אחת מהבעיות הגדולות שרובינו חווים, היא ספאם אלקטרוני.

ישנו "חוק הספאם", אך הוא לוקה בחסר, היות והוא דורש ממני בכל זאת לעבוד קשה ולהתמודד עם התופעה באופן פרטני. כלומר כל מטריד צריך לקבל ממני פעולה שתסיר אותי ממנו, ובמידה וזה לא עוזר להגיש תביעה משפטית.

אבל אז מגיעים גופים למשל כמו קבר רחל, ומתחילים להספים בצורה שהיא חסרת גבולות,
אני חושב כי הפתרון לכך יכול להיות די פשוט – רשימה כחלק ממשרד ממשלתי (למשל משרד התקשורת) בה מספרי טלפון ודוא"ל יכולים להרשם בצורה שאומרת כי אסור לפנות אליהם בהצעות שיווקיות, תרומות ועוד (לפי אפשרויות שונות). במידה ותהיה פניה שכזו, העונש יהיה תשלום גבוה של מינימום כ10,000 ש"ח ועד 30,000 ש"ח (אם היתה יותר מפניה אחת) ללא הוכחת נזק כלשהו, או דרישה ממקבל הפניה להסיר עצמו קודם לכן.

ויותר מזה, גוף אשר מטריד באופן סדרתי אחרים, יועמד לדין על ידי משרד התקשורת, ויקבל קנסות יותר גבוהים אשר יכנסו כהוצאות לאכיפה הזו, וכן עם אפשרות לשלם פיצויים לנפגעים השונים, גם אם הם לא הגישו תביעה בנושא.

כך בראש ובראשונה יהיה כלכלי יותר לתבוע את המטרידים, ומצד שני למנוע הטרדות מאלו שלא רוצים לקבל מהם הטרדה.

כל מה שצריך זה לנסח בצורה ברורה את הרשימה של מה רוצים למנוע.

שקר הטסט

כמידי שנה, גם השנה לקחתי את רכבי לטסט לאחר טיפול שנתי. כבר מזמן גיליתי (כמו הרבה אחרים) כי "לעבור" את אותו מבחן, אשר אמור להגיד אם הרכב שלי כשיר לעלות על הכביש או לא, אינו תלוי באמת אם הרכב שלי כשיר, אלא ברצון המכון בכך.

בשנים האחרונות פוסלים אותי על אורות. אומרים שהם לא מכוונים, ושולחים אותי למוסך סמוך שבסה"כ שוטפים לך את הפנסים ופתאום אתה עובר. לפני שנה, עשיתי את עצמי כמי שעשה את זה ופתאום עברתי. ושמתי לב לחוקיות מעניינת. כאשר הם רוצים להכשיל אותך על אורות, הם ממקמים אותך רחוק יחסית מהבודק עצמה של האורות, וגם לא שמים את הבודק בצורה מדוייקת מול הפנסים, בעוד שכאשר הם אינם רוצים להכשיל אותך, הם ממקמים אותו קרוב יותר, ומכוונים אותו ממש מול כל הפנסים, ופתאום העצמות תקינות.

השנה אבל הגזימו. הגעתי לטסט ופסלו אותי על זיהום אוויר. מי שחושב ירוק אומר שזו לא הגזמה, אבל הפסילה היתה על "חריגה" של 0.08 אחוז מהתקן.
בפעם הראשונה חזרתי למוסך, והוא אמר שלמרות שזו סטייה מאוד מאוד קטנה, הם מעולם מאז שהרכב אצלי, לא החליפו את החלק האחראי על כך, ואולי הגיע הזמן באמת לעשות זאת. הם החליפו, חזרתי לטסט, ושוב פעם "חריגה" של 0.003 אחוז מהתקן.
התקשרתי למוסך, אשר יושב קרוב, והגיע הבחור אשר טיפל לי ברכב. הוא אמר לי לחכות בצד, והוא נכנס עם הרכב לבדיקה. כאשר ראה את ה"חריגה" במחשב, הכריח את המכון לבצע כיול מחדש למכשירים. לאחר כיול מחדש שלהם, פתאום עמדתי בתקן רחוק מאוד מלזהם אוויר.

זה לא הפריע למכון להכריח אותי לשלם על 3 בדיקות, וזה למרות שהתגלה כי המערכות שלהם לא היו תקינות כאן ולא הרכב שלי.

החלטתי לחקור את הנושא, ומסתבר כי כל מכון עושה מה שבא לו. במידה ויש אנשים של משרד התחבורה אשר מחליטים לעשות ביקורת הם עוצרים מכוניות אחרי שיצאו מהבדיקות ומתחילים לבדוק אותם, המכונים מייד מתחילים להחמיר יותר עד שהם הולכים.העניין הוא, שאין חוק מסודר שמראה כיצד יש להרוויח כסף, וכיצד ניתן לבצע ביקורת טובה יותר על המערכת.

יותר מזה, אתה למשל חייב אפוד זוהר ברכב, אבל מה מונע ממך לשאול רגע מחבר את האפוד רק עבור הטסט עצמו ?
זה מנותק מהיסוד לחשוב שאי אפשר לשאול את זה רק עבור הטסט ולהחזיר חזרה.

יותר מזה, הבודקים של המכון הם לא מוסכניקים מורשים וכו', אלא אנשים שאולי יש להם את הידע להיות, ואולי יודעים רק מה שהעבודה מכריחה אותם בלבד.

פרט לטופס תלונה, משרד התחבורה אינו עושה הרבה. יש לו למשל דף בפייסבוק, אבל הוא אינו יודע לנצל את הרשת החברתית. במידה והם יוצרים החלטות, הן גורפות ומערכיות מידי, ופחות מידי נקודתית ועם חשיבה מאחוריה.

כך שבמקום לבדוק כשירות של רכבים, כבר מזמן כולנו יודעים כי זה סוג של קנס מיותר, ומי שבאמת רוצה לעבור ללא בעיות, צריך חבילת מזומנים בכיס והכרות מעמיקה עם בעל המכון.

כשהשעון מראה 25

אנחנו לפני בחירות, והגיע הזמן לדבר על מספר דברים שחלקם מעולם לא קיבלו כותרות ראשיות, וחלקם נעלמו.

אז ככה: יש ניסויים של מאגרים ביומטרים. זה לא "ה"ניסוי, זה לא "ה" מאגר, זה רק ניסויים, מאגרים ובעיקר סיפורים ותירוצים.

כ"קול צף", ניסיתי לפנות למשל לשלי יחימוביץ לשמוע דעה רשמית בנושא של שימוש במאגרים בכלל, הביומטרי בפרט, פרטיות, נטרליות רשת וכיוב'. אבל לא רק את עמדתה, אלא גם את עמדת המפלגה שהיא עומדת בראשה. ובכן זכיתי להתעלמות (כאילו שזה מפתיע). היה חשוב לה יותר לתקוף הקמת מפלגה חדשה בידיה של ציפורה (ציפי) לבני, מאשר לענות על שאלות שבאמת חשובות.
סדר עדיפויות קצת הזוי אם תשאלו אותי, אבל מה אני מבין ?

אם הולכים רגע לכנסת הפתוחה, מגלים כי הנושא לא באמת חשוב למפלגת העבודה, קדימה, ציפי לבני או הליכוד (ביתנו). מה שאומר לי לפחות, כי כל המפלגות הגדולות אינן לוקחות אותי – האזרח ברצינות ואינן רוצות בטובתי, אלא רק בטובה האישית שלהם. או במילים פחות תמימות, הן מנצלות את הקול שלי ובסוף פוגעות בטובתי.

אם ממשיכים לקרוא מאמרים שונים, מגלים למשל כי רק השבוע, הודיעה המשטרה על כך שהיא רוצה להתחיל לעקוב אחרי כלל כלי הרכב במדינה. אח"כ אומרים לי כי אני לא מציאותי, או סתם מפחיד אנשים, שלא יקשיבו בגלל זה …

יותר מזה, מה עם קוד פתוח, תמיכה אמיתית בכלכלה בה המשחק אינו מכור מראש לקבוצה מסויימת של עסקים, יוקר המחייה בישראל והרשימה עוד רחוקה מלהסתיים ?

בכלל אם מדברים למשל על ביטחון, האם המאגרים השונים, כולל מאגרים ביומטריים (ללא קשר ל"ה"), פגיעה בפרטיות, פגיעה בכיס האישי וכו' אינם חלק מהביטחון ? הרי במידה ומאגרים ידלפו, הם מסכנים את ביטחון האזרחים בישראל. האם באמת אפשר להגיד על מפלגה שהיא בעד ביטחון אזרחיה, כאשר היא בעד מאגרים שכאלו ?

אז נשאלת השאלה, האם לא הגיע הזמן להקטין את המפלגות הגדולות, ולמצוא את אלו שבראש סדר עיניהם הוא האזרח עצמו ? כלומר משרתים את האינטרסים שלי, ולא של עצמם ?

הגיע הזמן לדעתי, לשנות את סדר היום, ולזכור כי הקול שלנו הולך למי שזוכר כי אנחנו קיימים, ולא כאלו שנזכרים בנו רק במערכת בחירות.

מוגש כחומר למחשבה

מידע, כריית מידע ואתם

לאחרונה שוב פעם שמתי לב למשהו מעניין בlinkedin. הוא מציע לי אנשים שאני מכיר, אשר עם כולם דיברתי בדוא"ל כזה או אחר, אבל מעולם לא פניתי אליהם באתר. מצד שני, מעולם לא נתתי לאתר לסרוק את תיבת הדואר שלי. אז איך הוא לעזאזל "יודע" שאני מכיר אותם ?

למשל בחורה שיצאתי איתה מספר שבועות (וגם התכתבנו בין היתר בדוא"ל), פתאום הופיעה לי ב linkedin. אפילו לא ידעתי שהיא שם, שלא לדבר על כך שזה די מוזר איך הוא בכלל יודע את זה שאנחנו מכירים.

ובכן, יש עולם שנקרא כריית מידע. מערכת שזוכרת הכל ומצליבה הרבה מאוד נתונים מהרבה מאוד מקורות, וכאשר X וT מתאימים, אז גם X וגם T פתאום צצים להם בייחד. כבר הזכרתי את הנושא מספר פעמים אצלי בבלוג בעבר.

מספיק שיש לlinkedin מידע על כתובת הדוא"ל שלי, ולסרוק דוא"ל של אדם אחר, בשביל לדעת להצליב את המידע הזה של "רגע הם מכירים איכשהו וממשהו, אציג להם אחד את השני". גם אם אי פעם חיפשת את האדם, ואכישהו היא חיפש אותך, גם זה נכנס כמידע. גם אם הוא הגיב באיזה קישור שאתה הגבת בו, זה נרשם. למעשה כל הפעילות שלך נרשמת.

עכשיו נגיד וזה הכל (כמובן שזה לא). העניין הוא שהרבה מאוד חברות סוחרות במידע עלינו, ומרוויחות הרבה מאוד כסף על כך. כלומר המידע שאנחנו מספקים להם, נמכר הלאה. זה נקרא leads. נגיד חיפשנו פעם מתכנת, אז נרשמנו באיזשהו מאגר, והמידע הזה עכשיו יסחר לפחות פעם אחת הלאה.

וכאן צריכה להישאל שאלה גם משפטית ובעיקר אתית: מה ואיך להגן על עצמנו מכריית מידע, האם זה בכלל אפשרי, וכיצד יש לנהוג עם מידע בכלל.

אתה קראת לי גנב

תארו לכם שאתם נכנסים לחנות. בוחרים מוצר, משלמים עליו, אבל הדרך היחידה שלכם לצאת מהחנות היא שיעשו עליכם חיפוש גופני בעירום מלא מול כולם לוודא שאתם לא גנבתם את המוצר.

אבל במידה ולא תשלמו עליו, ותשאירו על המדף תוכלו לצאת חופשי החוצה. האם עדיין תרצו לרכוש את המוצר ?

אז זה אפילו לא בערך, אלא בדיוק מה שקורה עם חוקי ה DRM הבאים לעולם לרעה.

החוקים אומרים שמי שרוכש בכספו מוצר, תוכן או שירות, הוא גנב, אבל אם לא תרכוש אתה גם גנב במידה וחליטו כי השתמשת בתוכן או בשירות בצורה כזו או אחרת (גם אם לא עשית זאת). ובכך לא משנה מה תעשה או לא תעשה, אתה למעשה עבריין כי ככה החליט החוק.

חץ וגם יונתן כתבו הרבה מאוד מלל בנושא, אבל החלטתי להסביר אותו במילים פשוטות הרבה יותר.

עכשיו אני לא יודע מה אתכם, אבל כאשר אני מוגדר כגנב למרות ששילמתי כסף עבור משהו, זה גורם לי לחשוב שאולי לא שווה לשלם כסף, ופשוט להנות מדברים "ככה", הרי אני גנב בגלל שאני קיים, אחרת איך תסבירו את החוקים האלו ?

מוקדש בתקווה כחומר למחשבה לאלו העושים רע עם החוקים הללו.

בין מעריצי אפל למציאות

phonesהחלטתי לספק תמונה של טלפונים ישנים שיש ברשותי, כאשר 2 מהם בעלי מסך מגע, צבע שחור, וקצוות עגולים. מה שמיוחד עם שלושת הטלפונים בתמונה, הוא בכך שהם כולם יצאו לפני אפל. כלומר לפני שהיא יצאה עם ה iPhone הראשון שלה.

גם למוקו, וגם ל N900 יש מנהלי חבילות, מסך מגע, צבע שחור, וכמובן עגילות במראה שלהם. האיקונים של הiPhone מאוד דומים לזו של נוקיה. אולי אפל עכשיו תוכל לתבוע את נוקיה ואת היצרנית של OpenMoko על הפרת פטנטים, אחרי ההוכחה הזו ?

השיר הבא, הולך להישמע לכם מוכר מידי, בגלל שיש שיר בשם Hotel California אשר באורך פלא דומה לו מאוד, אבל השיר שאני שמתי כאן, הגיע קרוב לעשור לפני …

האם אורקל מנסה להרוג כל טכנולוגיה מבוססת מחשב ?

הבהרה: אלע"ד (אני לא עוכר דין).

"אין לי בעיה עם בני אדם שהם גם עורכי דין, יש לי בעיה עם עורכי דין השייכים לקבוצת בני האדם." – איי קיי

אורקל תובעת את גוגל על כך כי אנדרואיד מבוססת Java (מעכשיו אכתוב את המילה בעברית), אבל זו לא שילמה להם כסף (והרבה) על כך שהם משתמשים בשפה. או במילות אורקל – גוגל לא שילמה להם על רישיון מתאים.

גוגל מצידה אומרת כי חברת סאן (אשר לצערי אורקל קנו אותה), שיחררה את מימוש ג'אווה "לחופשי" ברישיון אשר מאפשר לכל דורש לעבוד איתה. לפני כן, היו מספר מימושים שונים של JDK כדוגמת המימוש של חברת IBM, אשר נוצר כ clean room. אבל אז למעשה Sun שחררה ב2006 את OpenJDK, ואף התעוד נפתח לגמרי, וקיבלנו API לגמרי פתוח של ג'אווה. ואז חברת RedHat יצרה פרוייקט בשם IcedTea אשר מאגד בתוכו את תכונות ג'אווה ללא צורך בתמיכה של עוד כלים לשם כך, תוך שימוש בגרסת קוד הפתוח שSun פתחה.

כמובן שהבעיה של אורקל היא שהם רוצים להרוויח כמה שיותר תקילין ומצלצלין מאנדרואיד (ע"ע מיקרוסופט). אממה, החברה הפכה להיות סוג של חברת עורכי דין – מקבילה לטרול פטנטים (אם לא כטרול פטנטנים), והמשמעות של המשפט במידה ותזכה, מעמידה את כל עולם שפות התכנות בסכנה קיומית.

החשיבה של אורקל היא שיש לשלם על כך שגוגל משתמשת ב API של ג'אווה באנדרואיד, גם אם המימוש של גוגל הוא שלהם בלבד. אבל זה לא הכל, הם מדברים שאפילו על המצאות גנריות וחשובות כמו ה"גלגל" (הקבלה שלי), יש צורך לשלם במידה ומישהו מתגלה כמחזיק בזכויות על יצירה, גם אם הדבר אומר כי אף אחד לא יוכל להשתמש עוד בגלגל (אם לסיים את ההקבלה שאני עושה).

הרעיון של אורקל הוא, שעל כל מימוש חדש או נוסף לשפת ג'אווה, חייבים לשלם להם כסף. למרות שגוגל יצרו מימוש משל עצמם, של ה API, אשר הגיע מתעוד ומידע אשר היה פתוח (מבחינת רישוי) וזמין על ידי חברת Sun. המשמעות במידה ותתקבל תביעת אורקל היא, שכל שפת תכנות אשר יש לה מימוש של צד שהוא לא הממציא, חייבת בתשלום לממציא המקורי, גם אם הממציא המקורי החליט לשחרר את המימוש שלו באיזשהו שלב לכלל הציבור ברישיון מתירני ללא צורך בתשלום חזרה.

או במילים אחרות: זה יעצור לגמרי את כל העולם הטכנולוגי כיום, ולמעשה יהרוג את הגישה של שפות התכנות כפי שאנחנו מכירים אותם. ואז התביעה תהפוך לטביעה של עולם הטכנולוגיה.

מבוסס על רעיון אמיתי – פרק ראשון – חלק א'

חלק א'

הוא נכנס לחדר מהמעלית. מיד ראיתי כי הוא חסר ביטחון, ולכן החלטתי לעשות את הפניה הרגילה שלי לכל אותם אלו המגיעים לכאן בפעם הראשונה:
"אתה צופה באח הגדול ?" שאלתי בגיחוח קל לעבר ה"קורבן" החדש, במקום להציג את עצמי כמקובל בחברה.
הוא ענה: "ברור, כמו כולם".
ניסיתי להשחיל אותו למחילת הארנב, ושאלתי: "ו… אתה נהנה מזה ?"
הוא ענה "זה כבר לא מה שהיה פעם, פעם זה היה מלהיב יותר, היום סתם מנסים ליצור כותרות".

הצלחתי ! הוא שלי ! נכנס למלכודת, אפילו לא הייתי צריך להתאמץ. להמשיך לקרוא

a tale about PIPA, SOPA and Copyrights

Imagine a person finding a road that everyone is using, and decide to charge money from every car that is passing by. Then that person think about it, and start taking money also from people who are walking by that road, just looking at it, or just reading about it.

The person is also limiting the number of people that can use the road, in what type of vehicles, number of passengers, the location from where the driver is from etc…

And if to add  on all of that. the person never fixes the road, or provide extra benefit of using it. You get what he provides "as-is", in the way that he think you should have it, and that's it.

When people that live beside the road, started to create their own path to the road, so they could arrive from one place to another, caused a big headache to the road owner.  Because they did not pay for the usage of the road, and did not stand in his limitation. So the road owner decided not only to sue them, but also to provide some money for public elected figures to place bills and rules, to say that without his permission, and in his conditions, it is illegal to do so.

So people started to create their own roads instead, and the traffic started to move to thar roads instead,  and the original road owner, started to loose a lot of road users -> money to that newer and better roads, that take only minor maintenance fees, but do not limit anything. Even the roads are better maintained then the original road that the person took over and start changing on it.

So now that person decided to pay again to that public figures to place more bills and call the other roads thieves, pirate etc..  And that everyone who is not using the original road hurts the right of the original road owner.

עוד פוסט חסר תועלת בנושא הפריצות

infrastructures

ב21 לנובמבר 2011 פרסמתי פוסט בנושא הבעיות של חנויות ישראליות ברשת האינטרנט.

עשיתי אבל יותר מכך, החלטתי לנסות לעשות קצת רעש בנושא. אז שלחתי דוא"ל לגל מור, והוא שמח לשים את הפוסט באתר שלו: חוריםברשת. תודה גל על הפרסום.

אבל הפוסט זכה בעיקר להתעלמות ברשת הישראלית. ועולם כמנהגו נוהג.

ואז הגיע 0mar. הוא במקום להגיד שהמלך הוא עירום, פשוט שם לנו תמונה מול העיניים, נתן לנו כמה סטירות לחי, ועדיין ביט כמנהגו נוהג – במקום להבין את הבעיה שיש ולתקן אותה, סמוך על ביז'ו חזר, ופלוני מאשים את אלמוני, שמאשים את John Doe שמאשים את Jane Doe שבכלל עוד לא נולדו באותו היום … (כמובן שאני לא באמת רוצה לפגוע בביז'ו הוא לא באמת אשם)

אז אני רוצה להגיד המון תודה ל0mar. הוא מוכיח לכולם, עד כמה המלך הוא עירום. אבל אני רוצה להגיד למערכת העיתונים בישראל – נכשלתם בתפקידכם. ה"האקר"  צריך לקבל פרס ישראל. החנויות ברשת צריכות לקבל חושך בעיניים, והבעלים שלהם לקבל מאסר בפועל של מספר שנים.

הגיע הזמן שיהיה תקן מחייב בישראל כיצד אתרים כאלו ואחרים צריכים לפעול. ואתר אשר לא עומד בתקן, לא יכול לבצע מכירות. פשוטו כמשמעו. יותר מזה. אם מסתבר שאיכשהו אח של דוד, הבן של משה, הדוד של חיים עקף איכשהו את זה, והוא סיכן אותי, אז הוא צריך להיכנס לכלא על כך ! לא ה"האקר" צריך לשלם, הוא השליח. אלא מי שיצר את הבעיה.

אם תהיה אחריות מינימאלית של בעלי אותם אתרים כלפי הלקוחות בצורה כזו שהם יכולים להיפגע – אז אולי יבוא השינוי.

בנתיים צריך להבין כי מחשבים זה לא תחביב, וזה שהבן (או הבת) של השכנים "מבין" משהו, כמו מתי לוחצים על מקש ימני ומתי על שמאלי, ואיך לחצים על next עשרות פעמים, זה לא הופך אותו למבין. העולם הזה של המחשבים – יש בו הרבה מאוד מקצועות של אנשים שמשקיעים המון שנים ללמוד. ה Next והמקש הימני הם רק בצד המשתמש לא בצד של בעלי המקצוע.

עכשיו תחזרו לאחו ותמשיכו להנות מהשמש החמימה שאין כרגע בחוץ, ומהפסטורליה של האינטרנט אשר לא באמת קיימת. זה בסדר, אני אשב לי כאן לבד בחושך ואחכה…

אווירה קפקאית

יום אחד אתם קמים בבוקר לקול כלשהו, ומגלים אנשים בחדר השינה שלכם. האנשים אינם מוכנים להזדהות, משדרים סמכות, ואומרים לכם כי אתם עצורים, אבל הם אינם הולכים לקחת אותכם לתחנת משטרה. אתם מנסים להבין מה עשיתם, ובמה אתם מואשמים ובכלל מי הם אותם האנשים, אבל לא מצליחים לקבל שום מידע בנושא.

אתם מנסים להתמודד עם המצב, אבל מגלים מערכת אטומה לגמרי אשר אינה באמת רואה אותכם. אז אתם פונים לעורך דין, וגם הוא לא באמת מכיר בכם, אלא מצפה ממכם להכרה ביכולותיו ללא קשר למצב בו אתם נמצאים או האם הוא בכלל יכול לעזור לכם.

הסיפור הקפקאי הזה – כלומר סיפור של אדם אחד המתמודד מול מערכת שלמה, ובכן הוא באמת סיפור של פרנץ קפקא בשם "המשפט". בכל זמן הסיפור, לא הקורא ולא ה"גיבור" של הסיפור יודעים במה מואשם הגיבור, למה הוא מואשם במה שהוא מואשם, או מה המשמעות של הגוף ה"רודף" את אותו הגיבור, או בכלל מי הוא אותו הגוף.

מוגש כחומר למחשבה.

עצור: עסקים קטנים בישראל

The first mistake in public business is the going into it
Ben Franklin

stop signלפני שבוע היה לי דיון עם אדם מסויים, בו אני טענתי כי מדינת ישראל מנסה בכוח להרוג עסקים קטנים, בעוד שהוא מסביר לי שההפך הוא הנכון. הבעיה היא, שאני בעל עסק קטן, והוא שכיר בחברה מאז ומתמיד (הבדל קטן). סיפקתי לו מספר רב של דוגמאות למה אני חושב שזה המצב, אשר את רובם אסור לי להגיד בפומבי, אבל הנה מספר נקודות שכן מותר לי להגיד:

  • אני מחוייב לשלם ביטוח לאומי, אבל אני לא מבוטח בו
  • אני מחוייב לשלם הרבה מיסים על דברים, אבל המדינה לא מתחייבת לי שכל רכש שלי יהיה מוכר כהוצאה. יותר מזה, הוצאות כמו רכב מוכרות רק חלקית בלבד.
  • אין לי משרד, והרבה פגישות נעשות בבתי קפה – הוצאה שלא מוכרת על ידי הרשויות
  • אם מחר למרות חוזה חתום, שבו מתחייב לקוח לשלם לי על שוטף, והוא מחליט על דעת עצמו לשלם שוטף+90 (במקרה הטוב, במקרה הרע מחליט לא לשלם) אין חוק שמגן עלי, ולרוב בתי המשפט יכריחו את החייב לשלם (במקרה הטוב) רק חצי מהסכום (קרה ליותר מבעל עסק אחד שאני מכיר)
  • אם אני מרוויח 20,000 ש"ח בחודש (או פחות), לא אקבל שום הנחות במס.
  • אם ארוויח 200,000 כל חודש, אקבל הרבה הנחות במס. למעשה אוכל לנהל משא ומתן על גובה המס שאשלם
  • עסק יכול לשים ווטו ולהגיד כי רק אם אתן לו חשבונית מס הוא ישלם לי כסף. אין שום גורם שעוזר לי מול זה. זה אומר אבל שאני משלם מע"מ, למרות שלא נכנס לי אפילו אגורה אחת מהעסקה בפועל.

זו לא כל הרשימה, אפילו לא עשירית ממה שאפשר להציג, אבל אני חושב שאתם רואים תמונה מאוד ברורה.

עכשיו אשאל אתכם שאלה: כמה עסקים גדולים (enterprise) יש בישראל ? אל תתאמצו, יש פחות מאשר עסקים קטנים או בינוניים. כמה הרבה ? לא ביררתי אף פעם, אבל לא אתפלא אם זה לפחות אחד למאה.

מי שנכנס לעולם העסקים, נכנס לשדה קרב קשה מאוד, וכל יום יש בו הרבה מאוד צלקות חדשות. לרוב אותו אדם נמצא לגמרי לבד בהתמודדות עם ההשלכות בנושא ולכן הרבה מרימים ידיים ב5 שנים הראשונות, ואח"כ ב5 שנים הבאות (מבחינה סטטיסטית). עסק יכול להיות רווחי כל הזמן, אבל ללא תזרים מזמנים, אין לשום עסק יכולת להצליח להתקיים. כלומר אם חייבים לי עכשיו 100,000 ש"ח חובות. וכל ההוצאות שלי הם 30,000 ש"ח. אחרי נקודת איזון (כלומר הכנסות פחות הוצאות), אני רווחי. לפחות על הנייר. אבל אין לי באמת 100,000. מה שיש לי זו הבטחה שאולי יהיה לי 100,000 ש"ח. וזו בעיית התזרים שהורגת עסקים. ואין שום דבר כאמור בישראל שמגן על עסק מפני הבעיות האלו.

אני יכול להמשיך לכתוב ולקטר, אבל תראו את שחר שמש, שגם הוא נכנס לסטטיסטיקה. ועכשיו אשאל את השאלה הבאה: האם אקח את ההצעה שקבלתי לפני חודש להיות שכיר בסכום גבוה כל חודש ?

הרי מה שארוויח בשנה מההצעה האחרונה שקיבלתי, יהיה הרבה יותר מאלו אשר מנסים לרכוש את ה"עסק" שלי (כלומר אותי ובעיקר את הלקוחות שלי) עד עכשיו …

מוקדש כתמרור אזהרה

ביומטריה – הדרך לגזול ממכם עוד כסף לטובת מיזם כושל

רשתיתבואו נודה על האמת: אף אחד לא מפחד מהמאגר הביוטרי. זה יקרה רק אחרי שיקרה משהו, אבל אז יהיה מאוחר מידי, אבל אף אחד לא מוכן לשמוע עכשיו על הסכנות של המאגר.

אממה, למרות שזה הולך להיות כישלון, למרות שתהיה עוד דליפה מאוד הכי חמורה של פרטים אישיים חסויים (מי חייל צה"ל קרבי, מי השתתף במצבא צבאי, והרשימה עוד ארוכה), ולמרות שמר שיטרית החליט לא לאמץ כל כלי הגנה אפשרי שהציעו לו מומחים, הפילוט יוצא לדרך, ואנחנו כולנו משלמים עליו כסף, בלי שיש לו יעדים ברורים, בלי הבנה מה יקרה כאשר לא ירצו או כן ירצו להיות חלק מהמאגר, או כל דבר אחר. נכנסים למאגר כי איזשהו שר מסויים החליט… והכסף מאתנו כמובן. כסף שיכול ללכת לחינוך, לסייע לבריאות טובה יותר וכו', הולך במקום זאת, לידיים פרטיות אשר לא באמת צריכות לקבל את הכסף הזה.

האם אכפת לכם לאן הכסף שלכם הולך ? אם כן, אז אתם צריכים להתנגד לפיילוט הביומטרי, כי אחרת הכסף שלכם שוב פעם יהיה על קרן הצבי, במקום שילך למקומות טובים וראויים יותר.

אורקל מול גוגל

"כאשר 2 פילים רבים, זה הדשא שסובל" – משפט אפריקאי

לפני קצת יותר משנה חברת אורקל החליטה לצער רבים לקנות את חברת סאן.  מסתבר שהחששות העצומים שהיו לכולם מעצם הרכישה לאט לאט מציגים שם היו לעניין.

פרוייקט קוד הפתוח בשם OpenSolaris מת בטרם עת על ידי אורקל, היות ואורקל מוכרת מערכות משלה, ולמעשה OpenSolaris  מתחרה במודל כלכלי מאוד עיקרי אצל החברה.

פרוייקט חצי קוד פתוח בשם mysql גוסס לו. בעוד שהמוצר עצמו לדעתי האישית דפוק ביסודו, זה עצוב לראות שכן אפשר להרוג מוצרי קוד פתוח.

עכשיו אורקל החליטו (לדעתי) להיות SCO הבאה, ולתבוע את גוגל על פטנטים של ג'אווה בשימוש גוגל במערכת ההפעלה Android.

גוגל החליטו לקחת את ג'אווה כבסיס פיתוח בשביל שיהיה קל לכולם לפתח ישומים עבור הפלטפורמה של Android, אבל המימוש של ה "JVM" הוא משלהם, אשר שונה לחלוטין מג'אווה. למעשה רק השפה עצמה דומה, לא המפרש.

העניין הוא שסאן לפני המכירה שלהם לאורקל, עוד הספיקו לפתוח את SDK וה JRE שלהם כקוד פתוח (רישיון GPL), אבל אם גוגל מעוניינים לספק יכולת פיתוח מסחרי על Android, אז הם לא יכולים להתבסס על GPL, והסיבה למימוש משל עצמם לגישה של Java נועד לפתור את הבעיה הזו.

לגוגל אין בעיה שגרסת 3 של Android לא תהיה "מבוססת" Java (היא לא באמת מבוססת עליה גם ככה), אלא להיות טבעית יותר ותאפשר לכולנו לפתח אפליקציות טבעיות ובשפות שהן לא Java אם ממש היא רוצה, ועו לבנות כלים שיעזרו למפתחים להמיר את הקוד הנוכחי שלהם.

בניגוד לניסיון להגביל את הנושא ל"טוב" מול "רע" (תבחרו מי הטוב ומי הרע), העולם אינו כזה פשוט. גוגל לא כאלו טובים או רעים, אורקל לא באמת רעים אבל גם לא כאלו טובים. הן חברות שהמטרה היחידה שלהן להיות רווחיות, והן משתמשות בטכנולוגיות להשיג את המטרה, כל אחת בדרך שלה.

לדעתי במצב הנוכחי של המשפט כל מי שבוחר בג'אווה כפלטפורמה צריך להיזהר, אלא אם הוא בוחר ב GPL (ואני בספק שרוב החברות בשוק יעשו את זה). כרגע אסור לבחור בג'אווה כפלפורמת פיתוח למערכות חדשות עד אשר המשפט הזה לא יסתיים ונדע פעם אחת ולתמיד את הסטטוס המשפטי של ג'אווה.

אז נכון שאישית אינני סובל את הטכנולוגיה הזו, משום שאני לא אוהב טכנולוגיות המגבילות את גישת הפיתוח שלי (גם פיתון נמצאת ברשימת המגבילות), אבל יש הרבה כלים מבוססי קוד פתוח כדוגמת רובי אשר מספקים מענה טוב יותר מבחינת ניקיון של Object Oriented עם פחות אנריגיה ויותר אובייקטים. יש עוד פתרונות מבוססי קוד פתוח בשוק אשר יתנו מענה והגנה מפני תביעות מראש, אז למה להכניס ראש בריא למיטה חולה ?

האח גדול, הדמוקרטיה כל כך קטנה

יש חוק בשם "האח הגדול", אשר מאפשר למשטרה ללא צו בית משפט להאזין לשיחות שלנו במידה ויש חשש כבד לפשע או לחיי אדם.

על פניו נשמע הוגן החוק נכון ?

ובכן אצל המשטרה, החוק הזה עובד "שעות נוספות", ולאחרונה הם אפילו החליטו למנוע מאזרחים להתאגד ולהפגין כנגד העלאת הביטוח לדו גלגלי.

ואתם חשבתם שאתם גרים בדמוקרטיה ורק עבריינים ומחבלים צריכים "לפחד"…

האח הגדול מאזין לכם

ניצחון בקרב, אבל המלחמה עדיין לא נגמרה !

אז ככה, כרגע יש דחייה של שנתיים במימוש "חוק האח הגדול" או " מאגר הביומטרי".

ברצוני להודות לכל הלובי שעסק במלאכה עד עכשיו, שחלקם (לפי מה אני יודע) הוא: דורון אופק, רם-און אגמון, ערן ורד, עו"ד יהונתן קלינגר, עו"ד אבי פינצ'וק (אני מקווה שאני כותב את השם נכון), ניב ליליאן,  גל מור ועירא אברמוב.

אני יודע שיש עוד אנשים רבים וטובים שאינני יודע את שמם ולכן אינני מציין כאן, אבל המון תודה גם לכם !

כמו כן, האגודה לזכויות האזרח עשתה המון אודות המלחמה בחוק, והמון תודה להם על כך !

הקרב הוא של המתנגדים, בעוד שהמלחמה עדיין לא נגמרה. כרגע יש סוג של הפסקת אש אשר עוזרת לכולם להתארגן מחדש, לחדש כוחות, להביא אספקה וללקק פצעים (אם כבר מושגי קרב, אז עד הסוף).

אני מקווה שבסיבוב הבא, יצליחו העוסקים בפרשה לגייס עוד אנשים אליהם, לגייס תקציב וכמובן להסיר את הנושא פעם אחת ולתמיד מעל מדינת ישראל.

בכל מקרה, המון המון המון תודה על ששמרתם על המדינה שלנו, ואם נמשיך בעגה הצבאית, מגיע לכם אות מערכה של כולנו על פועלכם !

השיר הבא מיועד לכל תומכי המאגר שאין להם מה לפחד או להסתיר.

פרשנות שלי לדרישת האיחוד האירופי בקשר להסרת Internet Explorer

כמה אתרים בניהם ynet פרסמו שהאיחוד האירופי הודיע שמיקרוסופט צריכה להסיר את Internet Explorer מהמערכת הפעלה שלה. הדרישה הגיעה לאחר שהחברה האירופאית Opera הגישה בקשה לדיון בנושא.

מצד אחד זה מהלך מצויין עבור כל המתחרים של מיקרוסופט בעולם, אבל יש לו גם השלכות שליליות בנושא.

הייתרון של ההחלטה היא ע"י יצירת תחרות אמיתית בשוק, ובנוסף גם לחייב את מיקרוסופט לעמוד בתקני פיתוח, כי רוב המתחרים של מיקרוסופט תומכים בהם, ולכן זול ופשוט יותר ליצור אתרים תקניים מאשר להתאים אותם ל IE, ואם מרבית המשתמשים לא יקבלו דפדפן מובנה, אלא יקבלו יכולת בחירה להתקין איזה דפדפן שהם רוצים כחלק מעסקה של התחברות לרשת האינטרנט (למשל), אז היכולת לתחרות חצי אמיתית תגבר. אבל זה כל עוד ש IE לא יהיה הדפדפן היחיד אשר מוצע בעסקאות כאלו (מיקרוסופט הרי יכולה לתת תמריצים לחברות לשווק עדיין את הדפדפן שלה במקום את הדפדפן של המתחרים).

החסרון העיקרי בהחלטה של האיחוד האירופאי הוא בכך שבמקום שתהיה החלטה גורפת מה באחריות ספקיות מערכות הפעלה ומוצרים בכלל, יש התחייחסות פרטנית כלפי מיקרוסופט, דבר שהוא מאוד בעייתי ומציג סוג של רדיפה כלפי החברה. במידה והיו מחליטים שמכירת מערכת הפעלה צריכה לכלול רק דברים מאוד מסויימים, וכל דבר מעבר דורש התערבות נפרדת, למרות שעל פניו זה היה יכול לפגוע בלינוקס, זה היה יכול ליצור מצב בו יש תחרות אמיתית בשוק, במידה וחברות כדוגמת מיקרוסופט לא יכולו לתת תמריצים, כי לא בהכרח יבחרו במוצרי מיקרוסופט גם על סביבות מיקרוסופט עצמם, ואולי גם מיקרוסופט תתחיל לשחק פחות מלוכלך ולספק את חלק ממוצריה לעוד מערכות שנות, דבר שיכול גם להגדיל ולשנות לה את השוק, וכן גם למתחרים השונים יכולה להינתן יכולת חדירה טובה יותר לכלל השווקים, וזה כאמור, רק אם הגישה תשתנה.

הסיבה שאינני רואה את ההחלטה (רק) באור חיובי היא משום שחברת אפל למשל מספקת את Safari בתור ברירת מחדל במערכת שלה, ועוד הרבה כלים אחרים, ואליה אף אחד לא מתייחס, ולכן נראה שיש רדיפה כלפי מיקרוסופט בלבד, במקום נגיעה אמיתית בשורש הבעיה – נעילת ספק אחד, דבר שמציג ומראה שוב את האיחוד האירופאי בכל מערומיו, ובחוסר ההדדיות בצורה בו הוא מתנהל.

לדעתי מה שיקרה בפועל, גם אם מיקרוסופט תערער (אבל לא תזכה בעירעור), הוא שהכיסים של מיקרוסופט יתרוקנו במקצת בשביל לתת תמריצים כאלו ואחרים לספקים שונים לשווק את IE על פני כל מתחרה, וזה יהרוס את התחרות שמתקיימת כרגע, בו למרות שניתן להתקין דפדפנים שונים (ובעלי דעת וידע גם עושים את זה), שוב פעם מיקרוסופט תדחף את IE בצורה שתזיק לשוק, וכל עוד לא ניתן יהיה לגרום לדפדפן שלהם לעלות כסף, התחרות כאמור רק תינזק מכך.

חופש ביטוי

פורסמה היום בגלובס כתבה על יומני הרשת בתפוז וכותב יומן רשת אשר ביקר אתר אחר. אני לא חובב ספורט, ומעולם לא קראתי את יומן הרשת המדובר, כך שאינני יודע מה באמת התרחש שם, אלא רק מה שמוצג בתקשורת כיום.

המקרה פותח שאלה מאוד מעניינת: מתי חופש הביטוי פוגע באנשים/קבוצות בצורה מספיק חמורה בה, הוא עובר על חוק לשון הרע. האם כשאני אומר כי פלוני הוא בן לאמא שעובדת בצומת תמורת סכום כסף לשעת עבודה, במקצוע העתיק בעולם, הינו פגיעה בפרט ומוציא את לשון הרע (גם אם מדובר באמת לאמיתה) ?

האם זה שאני אישית מבקר את חברת מיקרוסופט (וחברות נוספות כדוגמת אפל) הינו פגיעה כלשהי והוצאת לשון הרע, למרות כי כל מה שאני אומר, מגובה במעשים/התבטאויות אלו ואחרות של אותן החברות ?

איפה עובר הגבול ? האם יש חופש ביטוי לכל דבר "אמת" (אמת זה דבר סובייקטיבי בד"כ), גם כאשר הדבר פוגע באחר, או האם יש גבול שאסור לעבור ? אם יש גבול, מה הוא הגבול בדיוק (מלבד גבול הטעם הטוב, שמשתנה בין מקרה למקרה ואדם לאדם) ?

 

גנבה סיפרותית מהתוכן הפתוח

הגעתי היום בטעות לאתר שגיליתי כי פרסם את המדריך שלי אודות VIM.

עכשיו למראית עין, אין לי בעיה עם זה, בגלל שהמדריך נועד לעזור לאחרים להתמודד עם עורך הטקסט הנהדר הזה, אבל בעוד שהשם שלי כן מופיע שם, דבר אחד לא מופיע שם: הרישיון בו שחררתי את המדריך !

עכשיו הרישיון שהשתמשתי בו הוא GFDL, ולכן ניתן ואף רצוי להעתיק אותו, אבל כל עוד ממשיכים להשתמש ברישיון הזה בהמשך, דבר שלא נעשה כאן. ולכן, במצב זה, במידה והיו מעוניינים לפרסם את המדריך שלי, היו צריכים ליצור איתי קשר. אך גם את זה לא עשו, והם לא קיבלו שום הסכמה ממני, ובכל זאת העתיקו את המדריך במלואו, פרט כמובן לרישיון. מה גם שהכותרת של המדריך לא נכונה: הכותרת הינה מבוא לVIM, אני מלמד רק את הבסיס ולא את כל מה שיש לעורך הטקסט להציע.

אה, אחרי שגיליתי את הגנבה הזו (לפני כחצי שעה), שלחתי הודעה לאתר שהוא מפר את תנאי הרישיון של המדריך ועל כן אני דורש להסירו (הדבר הכי פשוט, מבחינתי !).

ד"א האתר בו מפורסם המדריך שלי (הקישור מצביע למדריך עצמו) הינו: fxp.co.il.

הינדוס אנשים – הסרת העוקץ

לפני כמה חודשים הייתי עד לניסיון עוקץ של אדם מסויים. אחת הסיבות לכך שהעוקץ לא הצליח, הוא בין הייתר בכך שהסתכלתי על הפרשה בזמן שהיא התרחשה בצורה טיפה שונה ממה ששאר האנשים שנכחו במקום הסתכלו. עוד סיבה, תתבהר מאוחר יותר.

חשוב לי להדגיש, כי אני כותב את זה על מנת לעזור לאנשים להיזהר מנסיונות כאלו. אני לא הולך לנתח את העוקץ בשביל לא לתת רעיונות לאנשים, אלא רק איך להיזהר ממעשים אלו.

למעשה אני הולך לדבר על 2 נסיונות עוקץ, שאחד מהם ניסו לעשות לי, וגם זה היה ללא הצלחה.
להמשיך לקרוא

עשן לפנים

אזהרה: בלוג מעט עצבני מצידי 🙂

קראתי את הבלוג והמאמר של גדי טאוב ולמרות שאני מסכים עם השורה התחתונה של הבלוג שלו אני לא מסכים לגמרי עם המאמר.

אני לא מעשן. מעולם לא עישנתי ואין לי כוונה להתחיל. יותר מזה, כאשר אנשים מעשנים לידי, זה גורם לי לסחרחורות ולכאבי ראש, ואפילו מונע ממני להתרכז כמו שצריך במה שאני צריך לעשות.

הכתבה שטאוב כתב, מציגה את המעשן כקורבן שרודפים אחריו. מתי הפעם האחרונה ראית מעשן ששואל את הסביבה קודם כל, אם יפריע למשהו שהוא יעשן (במסעדה, פאב, רחוב, מדרגות, פתח בניין או כל מקום ציבורי אחר) ? אני אישית אף פעם לא נתקלתי. כן נתקלתי במצב שממש על השלט של "לא לעשן" אנשים עישנו, וכאשר העירו להם, הם כמעט שלפו סכין לדקור את המתלונן.

כאשר אני מחכה בתחנת רכבת, הרבה אנשים מעשנים שם ומסתובבים בצורה כזו שלא משנה איפה תעמוד, אתה תריח את העשן שלהם. אם אתה יושב על ספסל במקרה ה"טוב" ישב מעשן לכיוון השני של הרוח , אבל קרה לי שפיזית "חיכו" עם הסיגרייה ממש על האף שלי. יותר מזה, כאשר אתה עובר רציפים תחת בטון מקורה וחנוק (גם בלי עשן סיגריות) וזה עוד מבלי להזכיר את השלט של לא לעשן, ואתה מוצא עצמך "הולך בעקבות הריח" החזק של הטאבק השרוף שחונק אותך. אין טיפה של התחשבות. ואז אתה מתלונן על כך שרוצים כי תעשן בגשם ?!
אומנם אני מעולם לא מימשתי את "זכותי" לתבוע משהו בגין עישון, אבל למה שתקבל התחשבות ולו הכי קלה ? אתה עושה משהו שעושה רע לאחרים, רק בגלל שעישון עושה לך טוב. האם זה לא בריונות לשמה ?!

הרי אני מעולם לא אמרתי לך לא לעשן, רק אמרתי לך שכאשר אתה עושה את זה, אל תפריע לי, אדם שלא אוהב את הריח, ויותר מזה, הריח גורם לו להרגשה ממש לא טובה. אז אם אתה לא מצליח לשלוט בעצמך ולהתאפק עם העישון כך שלא תפגע באחרים, אל תבוא בטענות כאשר מגבילים אותך.

אתה אומר שמותר לך לפי חוק לעשן סביב איזור מסויים, אבל למה אתה מכריח בעלי מקצוע (כדוגמת מלצרים) אשר לא בהכרח מעשנים, להכנס לתוך מסך העשן שאתה יוצר ?! מה בגלל שהם "משרתים" אותך, מותר לך לפגוע בהם ?! מה אתה באמת לא רואה את הבעיה ?!

עבירה לא פורפוציונלית

הבלוג "מאבד תמלילים" מדווח על בחור שהפיץ סרט ברשת peer to peer לפני שיצא להקרנים.

עכשיו חשוב להגיד ולהזכיר כי זו עברה פלילית לפגוע בזכויות יוצרים ! אבל העונש שהוא קיבל ממש ממש לא מידתי לעבירה אותה ביצע הבחור.

להמשיך לקרוא

משחק המונופול של המשק הישראלי

הינה פוסט מחובר של כמה נושאים עם אותו נושא בשורה התחתונה, וזה שישראל היא מעצמת המונופולים העולמית, בצורה שנראית כאילו היא עם כלכלה חופשית.

להמשיך לקרוא

עבריין וטוב לו…

בשבועות האחרונים ישנם כמה אירועים ממש מחרידים, נהג משאית עם 190 עבירות, רצח משפחה. נערים משועממים רצחו נער אחר שבמקרה היה ליד הבית שלו, כאשר מגדירים את האירוע שהנער היה במקום הלא נכון בזמן הלא נכון… סליחה ?! מה זה המקום הנכון ? הוא היה מתחת לדירה בה הוא גר, אסור לאנשים ללכת לביתם או מביתם בלי שירצחו אותם ?!

את הנערים שרצחו, אי אפשר להאשים ברצח, כי אין ראיות לכוונה, כנראה שהנער סתם רץ לסכין כמה פעמים, והם במקרה מי שהחזיקו את הסכין… הרי אם אני משתמש בסכין בשביל לדקור משהו, זה רצח, גם אם הבן אדם אושפז בבית חולים וחזר לביתו לאחר מכן, זה ניסיון לרצח, נקודה ! אין ימין ואין שמאל. אם החוק לא רואה את זה ככה, אז יש בעייה בחוק !

אם נהג יש לו מעל ל10 עבירות ממשיך לנהוג, אז משהו לא עובד נכון במערכת ! אסור לאדם לנהוג כאשר הוא מראה זלזול בחוקי התנועה. אבל במקרה הזה לנהג היה פי 10 יותר עבירות ועל זה תוסיפו עוד 90 עבירות … מה אתם באמת כאלו טיפשים שאתם לא מבינים שיש בעייה עם אותו רוצח בעל רישיון נהיגה ?!

אבל למען האמת, אני לא מאשים את הרוצח הזה. השבוע הלכתי בת"א כאשר ישנו פקק בבוקר בגלל רמזור (שלמען האמת הוא מכוון די טוב), ותמיד נהגי האופנועים והטוסטוסים עושים בעיות.. בקיצור בתחילת השבוע, רוצח בפוטצניה נסע על אופנוע על המדרכה במהירות של לפחות 30 קמ"ש אם לא יותר, כמעט דורס אותי. אה אתם אומרים אין משטרה ? אז זהו שהמעשה נעשה לייד שוטר במשטרת התנועה, אשר השותף שלו עצר כמה מכוניות לבדיקה או משהו כזה… כלומר האופנוען היה בטוח שהמשטרה לא תעשה לו כלום, ולכן הוא העיז לנסות ולרצוח הולכי רגל בעזרת האופנוע שלו.

אתם בטח חושבים שזה מקרה אחד בלבד… אז זהו שלא ! כעבדתי בהרצליה, הלכנו חבורה של אנשים, רואים בצד ימין שוטר, בצד שמאל שלושה אנשים מתעסקים בצורה מאוד חשודה עם רכב חונה. עכשיו השוטר הסתכל לכיוון, אבל משום מה הוא לא "ראה" שיש קבוצה של אנשים שמתעסקת בצורה חשודה ברכב, והלך לראות מה קורה … אם פרצו את הרכב הזה, אז לפורצים כבר לא אכפת שיש משטרה, הרי הם בטוחים שהמשטרה לא תעשה כלום…

שמעתי סיפור פעם של אדם שעבדתי איתו, שראה מהחלון של המשרד שפורצים לו לרכב, וכשהוא התקשר למשטרה, המשטרה שאלה אותו "מה בדיוק אתה רוצה שנעשה ? תבוא לתת תלונה וסגור עניין".

עכשיו הבעיה היא לא רק המשטרה, גם לפרקליטות יש חלק… אדם שיש ראיות לכך שביצע עבירה, ובטעות המשטרה גם עשתה את העבודה ועצרה אותו, באה הפרקליטות, ושולחת אותו חזרה הביתה עם איזו עסקת תיעון, כמו "אתה תקבל נזיפה חמורה, ואתה לא תרצח יותר אנשים". ממש כמו מה שקורה עם הרצח של הנער, ואני מתערב אתכם שגם עם הנהג משאית.

משהו כאן הרבה יותר מרקוב, והגיע הזמן פשוט לפרק הכול ולבנות מחדש, אולי הפרטת חברי הכנסת יכולה להיות התחלה שכזו…