קטגוריה: עסקים

עסקים כקוד פתוח

קצת באיחור לא אופנתי גם אני מעוניין להתייחס לנושא: חברת רד האט החליטה "לפרק" את CentOS כהפצה "יציבה", ולהפוך אותה למשהו בסגנון של Debian Testing/Unstable עבור RHEL.

זהירות פוסט בניחוח ציני.

הטענה של החברה כי היא מפסידה עסקים בכך שיש הפצה המבוססת על העבודה שלה מתוך RHEL מאוד בעייתית ואינה מציאותית ועל כך אני מעוניין להתייחס.

אתחיל בשאלה: מי הלקוחות של החברה?
תשובה – גופים המכונים Enterprise.
אם אתם לא מכירים, אז מדובר בגופים העושים עסקאות ומחזורים יחסית גדולים ועד אסטרונומיים (ומחולקים גם כ SME – Small Medium Enterprise ופשוט Enterprise). זו גם הגדרה משפטית פר מדינה, אבל אינני נכנס אליה כאן.

עכשיו מה אם אתה סטארטאפ, חברה קטנה, או יועץ עצמאי למשל?
ובכן אתם לא קהל הלקוחות של החברה. היא אפילו לא תזיז פיקסל במסך בשביל לספק מענה.

פתרון CentOS הוא למעשה שימוש בהפצה יציבה ל"עניים" אשר מקבלים מעט מאוד תמיכה לטווח ארוך אבל עדיין יכולים להנות ממשהו ברור ויציב יחסית.

כמובן שגם הלקוחות של החברה רכבו על כך והם רכשו רישיון בודד או מספר קטן של רשיונות וכל השאר היה על CentOS, אבל זה כבר על החברה שלא סיפקה משהו עבור לקוחותיה שיסייע להם לבחור את RHEL במקום.

במידה ורד האט היתה עושה את מעשה "מיקרוסופט" ומכוונת לשווקים שונים ומשונים, המשבר שהיא חווה לא היה מתקיים.

מה הכוונה?
אתם enterprise? יש לנו פתרון מדהים לכל דבר שאתם זקוקים לו, וזו העלות שלו.

אתם סטארטאפ? מדהים! יש לנו בדיוק את הדבר שמשתנה אתכם.
אתה יועץ שמספק לחברות שונות? קח רישיון מפיץ בגישות שונות שמתאימות לך רק דבר איתנו ותקבל מענה ואף גיבוי במידת הצורך.

כמובן שזה רעיון "מהפכני" שקל לזרוק בבלוג, אבל למעשה ככה חברת מיקרוסופט עובדת.
לכל סוג שוק היא מתאימה את המערכות שלה בגישה שמתאימה לשוק הזה.
יותר מזה, יש לה תתי מחלקות של מכירות שמתמחות בשווקים שונים לגמרי.

אף אחד לא ירכוש Windows 10 Pro Enterprise אם הוא לא חלק מארגון או רוצה לשפוך המון כסף לחינם.
אבל הרישיון מאפשר לEnterprise מענה ממש טוב עבור צרכי הניהול שלו בארגון.

אתם בית ספר? אין לכם צורך ביער מסובך, אבל כן מערכות לימוד קבלו רק היום 2 במחיר של 1 – Windows 10 לבתי ספר.

אתם סטארטאפ שצריך מערכת embedded?
איך עוד לא בדקתם את Windows 10 for ARM?!

אתם צריכים למידת מכונה, כלים מתקדמים, או גמישות של ענן?
איך עדיין לא ניסתם את Azure?!
לא יפה!

יצרן OEM עם סביבה הדורשת מערכת הפעלה? למה לא אמרת?! יש לנו בדיוק את מה שאתה צריך!

מספיק דוגמאות?

כמובן שאני עדיין מפשט את הדברים מעבר למה שהם באמת, אבל אתם שמים לב איך לוקחים מוצר אחד (ויש למיקרוסופט המון מוצרים) ועוטפים אותו לשווקים שונים?

כל המעשים האלו לא נעשו על ידי רד האט.
אני זוכר שהפנתי לאיש מכירות בתוך רד האט ישראל מישהו שמאוד רצה להחליף מערכת שעולה לו מאות אלפי דולרים בשנה במשהו טוב אבל גם בגישה יותר ראלית לעסק שלו שרד האט הציעה גם היא.

עברו שלוש שנים והוא עדיין "מחכה".
רק עד שידברו איתו, הוא בנתיים הוא עבר לפתרון אחר בקוד פתוח של חברה אחרת שהוא משלם להם תמיכה ואפילו שילם להם פיתוח דריבר שהיה צריך לתת מערכת שלו. עד שיחזרו אליו כמובן (אנא המתן ותענה לפי התור).

הסיבה שאותו ליד חם זכה להתעלמות היא כי מחזור העסקים שלו היה קטן מידי לרד האט (תחקרו אותי מה גודל החברה לפני שהחליטו להתעלם).

זו הסיבה שלא העברתי עוד לידים חמים לחברה. הפנתי אותם לגופים אחרים במקום ששמחו לעשות עסקים.

כך שהבעיה היא לא גרסת קוד פתוח כפי שרד האט מציגה, אלא העדר ידע עם התמודדות של שווקים שונים שהיו יכולים להנות משירותיה, וזה רק על רד האט עצמה ולא על אלו שבוחרים לעבוד עם משהו "חופשי" ופתוח.

ואם כבר אני חייב לשלם על רישיון וזהו, למה לבחור דווקא ברד האט?
למה לא בסוזה למשל או כל ספק אחר?!

ואני, אני מה אכפת לי, אני עובר לשרתי אובונטו ודביאן.
בשבילי זה זהה לעבודה עם CentOS אין באמת תמיכה, אבל לפחות זה יציב עובד ונתמך למספר שנים ללא צורך בשדרוג "עצבני".

מחשבות על Github ומיקרוסופט

לפני כשבוע נפלה פצצה בעולם התוכנה בעולם – מיקרוסופט רוכשת את Github. זה הגיע לאחר גל שמועות, למרות שהרכישה עצמה לא התבצעה עדיין (הרכישה מיועדת לסוף 2018), אך ההכרזה הגיעה בגלל עודף שמועות, וספקולציות אף פעם לא טובות לשוק.

לקחתי לעצמי מספר ימים לחשוב על הנושא, והגעתי להבנה עם עצמי שאני לא אוהב את המצב.
עכשיו נשאלת  השאלה למה?

ובכן אני מאוד אוהב סדרות מדע בדיוני, ואחת הסדרות היא מסע בין כוכבים. שם יש את שני החוקים הבאים של עולם ה"פרינגי" שהם יצורים אשר מבוססים על תרבות מסחר ענפה, שהם הגיעו לביקרות על תורת מרקנטיליזם הקיצונית בעיני מספר אנשים:

  1. מלחמה טובה לעסקים.
  2. שלום טוב לעסקים

החוקים האלו הם חלק מחוקי הרכישה, כאמור של העולם הפרינגי. והם די מתארים את הבעיה שיש לי עם מיקרוסופט.

מעולם לא באמת שנאתי את מיקרוסופט, היו לי כמה שיחות על זה בתקופה של באלמר שאמרתי את זה במפורש. הבעיה שלי היא בכך שיש לי חוסר אמון בחברה.

תראו את ביל גייטס. הוא היה צריך ליצור לעצמו שוק אשר לא היה קיים, אז הוא יצר את עולם רישוי התוכנה. אבל הוא עשה עת זה בצורה בעייתית מעט, אשר גרמה לזעזוע עמוק בשוק בצורה שכיום אנחנו חושבים כאילו מאז ומתמיד היה רישוי תוכנה, אבל זה לא המצב.

אז הגיע באלמר, הוא היה דמות דורסנית במיוחד במיקרוסופט, אשר גרמה לגייטס להראות ממש נחמד. הוא הכריז כי קוד פתוח זה קומוניסטי, סרטן ומה לא.

אז הגיע המנכ"ל הנוכחי – סאטייה נאדלה. הוא "אוהב" קוד פתוח, לא מעניין אותו אם העובדים שלו עובדים על מחשבים לא עם ווינדוז ולמעשה עובד המון גם על תמיכה בלינוקס.

אבל נאדלה לא עושה את זה מאהבה אמיתית (לפחות לא מבחינה הצד העסקי, לא מכיר אותו אישית), הוא עושה את זה מסיבות עסקיות. כיום קוד פתוח ניצח את השוק שגייטס יצר. הקוד פתוח, המשכורות לא. החומרה לא, התמיכה לא וכיוב', אבל הקוד פתוח לכולם.

על מנת לקחת את החברה קדימה, נאדלה חייב ללכת עם הזרם, וזה לאהוב קוד פתוח. וזו בדיוק הבעיה שלי.

אתם מבינים? כיום מיקרוסופט אוהבת קוד פתוח, כי היא הבינה איך עושים דרכו כסף, אבל מחר? מחר הוא יכול להיות חזרה אויב אכזר לחברה, ומה אז?

הרכישה של מיקרוסופט מזעזעת את כל השוק, בגלל שמיקרוסופט היא לא "שחקן ביניים", כלומר כזה שמספק תשתית לכולם (למרות הניסיונות שלהם עם Azure), אלא הם ספק יעד סופי עם תשתית שהיא רוצה שישתמשו בה. הם לא פלטפורמה למתחרים, אלא הם פלטפורמה בראש ובראשונה למערכות של עצמם. וככאלו, הם לא יכולים לקחת מערכת כדוגמת תשתית לפיתוח קוד ולהחזיק בה בצורה נאמנה.

השאלה הראשונה שעלתה לי לראש כששמעתי על הרכישה היתה מה יקרה למידע של המתחרים, איך הוא יכול להיות שם? מיקרוסופט לא תסתכל על הקוד? היא לא תתחרה בהם יותר? כלומר מה בדיוק יהיה המשחק כאן?
כמובן שאלו עם קוד פתוח, לא בבעיה, אבל שאר התעשייה, מה איתה?

ולכן אני לא מאמין ברכישה הזו. אני חושב שלאורך זמן רחוק יותר אנחנו נסבול מהרכישה יותר מאשר נהנה ממנה, ולכן אין לי אמון ברכישה הזו, ואני העברתי גרסאות קוד של לקוחות שלי לשעבר למקומות אחרים, בעוד שכל פעילות קוד פתוח שלי תשאר כפי שהיא באתר, היות וזה לא מפחיד אותי בשלב הנוכחי.

אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להחזיק קוד לא פתוח בGithub כאשר מיקרוסופט היא הבעלים שלו. לפחות כל עוד שמיקרוסופט היא שחקן קצה ולא שחקן תשתית בלבד, ואני לא מצליח לראות את השינוי הזה בחמש שנים הקרובות.

תכנון מודלארי של מערכת

"If I had eight hours to chop down a tree, I'd spend six sharpening my ax." — Abragam Lincoln

לאחרונה סיימתי פרוייקט מאוד גדול (יחסית), אשר לקח קרוב ל4 חודשים למימוש בפועל.
בפרוייקט מצאתי חוסר סדר, חוסר הבנה מה רוצים שהוא יבצע, ובעיקר סתירות פנימיות של הבקשות עצמן.
החלטתי בפרויקט להרים את הכפפה ובעצם להיות מי שמתכנן, ולא רק מי שמבצע אותו, והגעתי למצב בו יצרתי ספסיפיקציה אשר כוללת את הרעיון המרכזי, אך הצורה למימוש שלו, כולה שלי.
לקח לי כשבוע לכתוב אותה, ולאחר הסיום, הגעתי חזרה ללקוח, הצגתי לו את התוכניות בניה, וקיבלתי אישור "ללכת על זה".

זו ההתחלה של הפרוייקט. התחלתי לחשוב על הגישה עבור המימוש בפרוייקט, והחלטתי ללכת בגישה המודולארית, בה אני מפרק כמה שיותר דברים לכמה שיותר מתודות, וכל מתודה מכילה מכנה משותף בודד.

חשוב לי להדגיש כי תכנון שכזה, לוקח יותר זמן מאשר כתיבה ממוקדת של דברים, אך דווקא בסוף הפרוייקט, מצאתי את עצמי נהנה מכל שניה שהחלטתי לכתוב כך את הפרוייקט.

הסיבה לכך, היא בראש ובראשונה לחשוב מה מתאים איפה, והאם לפתוח אולי מתודה נוספת במקום להכליל את הלוגיקה "כאן".

הדבר השני הוא לדעת לקרוא נכון לכל מתודה בזמן המתאים, ככול שיש יותר מתודות, ככה יש סוג מסויים של בלאגן.

אך דווקא כאשר חשבתי שסיימתי עם הפרוייקט, פתאום גיליתי כי הלקוח רוצה שינויים מהותיים בזרימה של דברים, ופתאום החליטו מסיבות עסקיות להוסיף עוד תכונות, ומצאתי פתאום כי דווקא החשיבה המודולארית הזו, גרמה לי בשעה שעתיים לענות לכל דרישה חדשה לפרוייקט, כאשר למעט שני דברים, שמעולם לא מימשתי בעבר ושיניתי את כל המבנה שלהם מספר פעמים במהלך הפרוייקט, עד שהגעתי לגישה הנכונה, הכל הלך חלק ומהר מידי, לפעמים מול עיני הלקוח שביקש אפשרות מסויימת, אמרתי לו "חכה חמש דקות" שומע אותי מתקתק משהו במחשב, ואומר לו "נסה עכשיו", וזה עובד.

בגישה המונוליטית יותר, היה קשה יותר להתאים את עצמי לשינוי של flow מסויים של המערכת, ולהוסיף במקומות מסויימים משהו נוסף, ובמקומות אחרים להסיר משהו אחר.

למשל אפילו הגדרה של "עד שלא מאשרים משהו, אתה משמיע אפשרויות" לקח לי חצי דקה להוסיף למערכת.

בסופו של יום החשיבה העסקית שהצגתי בפרוייקט, בצורה שהיתה טובה יותר ממה שהלקוח רצה בהתחלה, בנוסף ליכולת לתרגם את זה תכנותית, הם אלו שגרמו לפרוייקט להצליח.

הלקוח היה אומנם מאוד לחוץ ביום ההשקה המקורי, ורצה שינויים של הרגע האחרון, אך כשהם נעשו, ונעשו תוך כלום זמן (שעתיים כולל כתיבה של תכנון מחדש של דברים וקבלה של אישור עליהם), למרות השינוי שהיה מאוד משמעותי, הצלחתי להרגיע אותו, ועכשיו אפשר לשבת ולהנות מכמה ימים של שקט עד להתחלת הפרוייקט הבא.

תרבות החשיפה

וידוי: יש לי פייסבוק, אני מאוד פעיל בו יחסית.
וידוי 2: אין בפייסבוק תמונות שלי או פרטים עלי.

יש בעיה, בפייסבוק ובכלל הרשתות החברתיות, אנשים נחשפים יותר מידי. פייסבוק כבר מוגדרת בהרבה מקומות כאמצעי ריגול. אם תחפשו, תמצאו הרבה מאמרים (1, 2, 3, 4, 5, 6) איך חברות ביטוח מרגלות אחרי משתמשי פייסבוק לדעת עליהם מידע וככה לדרוש תשלום או לא לשלם להם בעקבות הדברים, סתם לקחתי 6 קישורים ראשונים שמצאתי בגוגל …
אבל יותר מזה, אם את/ה בוגדים בבן/ת הזוג, אפשר לאתר אתכם דרך הפייסבוק. כן גם אם יש לך עוד חשבון ועוד בשם בדוי.

אפילו לא התאמצתי לגלות את המאמרים האלו, פשוט כתבתי בגוגל ומייד מצאתי.

פייסבוק - הדגמה למטריקות
עד כדי כך השימוש בפייסבוק יכול להזיק לכם במקומות שאתם לא מודעים אליהם, אבל זה לא הכל.
רשתות חברתיות מוכרות מידע לחברות משלמות, ויותר מזה, מספקות המון מטריקות מדידה על המון דברים, כמו איזור מגורים, חתכי גיל, שימוש בטכנולוגיה, מדינות, שפות, שעות שימוש, מקצועות, לפעמים אפילו תחביבים וכמות הכנסה חודשית.
המידע הזה משמש בסופו של דבר לעשות יותר כסף ולחקור את השווקים טוב יותר.

יש אפילו חברות אשר מתמחות בלקחת את המידע הזה ולנתח אותו טוב יותר עבור BI כלשהו, ואף לעזור למצוא את המחיר המושלם ללקוח מדוייק, במקום מחירים אחידים. כלומר אם אתה מאוד אוהב אופנועים, פתאום תמצא שאחזקת האופנוע שלך יקרה יותר, מאשר אם אני אשר אינני מוכר כאיש אופנועים ארצה לרכוש את הרכיבים השונים, רק בגלל שיהיה קל יותר להוציא את הכסף הזה ממך מאשר ממני, היות ואני עדיין לא נכנסתי לעולם האופנועים (כנראה), אז מחיר כניסה עבורי, אתה בעצם תממן אותו, ולחברות זה ישתלם יותר בעתיד (שגם אני אממן את זה), מאשר אדם שכבר עמוק בפנים.

כל זה אומנם מידע יבש, אולי קצת מפחיד, אבל הוא חשוב, ומשום מה אנשים מתעלמים ממנו לגמרי. יותר מכך, יש כאלו שמצהירים מיד "אין לי מה להסתיר", מול אלו שמתחילים לפחד ורואים איום בכל דבר.

הבעיה אבל, שחשיפה ברשת חברתית (פייסבוק היא רק רשת אחת מתוך הרבה), הפכה לנורמה. פתאום אם אני לא מוכן לקחת חלק בסיפור ולהחשף, אז משהו לא תקין איתי. פתאום אתה מקבל לחץ חברתי של "זה בסדר, כולם עושים את זה, ובכלל לי, לא לא קרה כלום, ואני לא מכיר מישהו שקרה לו, מה לא בסדר אתך ?"

כיום אם אין לך תמונה לפחות אחת, כולל מידע פרטי נגיש, אתה לא תצליח למצוא בת זוג: "כבר נגמר העידן הזה של לחכות ולדעת דברים מפגישה", זה משהו ששמעתי יותר מפעם אחת.

אנשים רבים רואים בחשיפה מלאה של חייהם ברשת כנורמה, וכאמור, יש מי ששמח לקבל את זה.
כאשר אני שואל אנשים אם הם מוכנים ככה סתם להחשף ברחוב, הם מיד אומר לי שלא, ופייסבוק היא רשת ווירטואלית אז זה אינו אותו הדבר.

הבעיה היא שבעוד שהרחוב יכול לשכוח, האינטרנט אינו שוכח. דברים שפרסמתם לפני 15 שנה באינטרנט, סביר להניח שעוד נמצאים איפשהו, וסביר להניח שהם יהיו גם עוד 150 שנה איפשהו.

מוקדש כחומר למחשבה

האם מיקרוסופט נעלמת מהעולם העסקי ?

לאחרונה לקוח נפל בכך שהזמין מערכת ממישהו שהקים חברה על איזה קורס וחצי של פיתוח בטכנולוגיות מיקרוסופט שלקח, ואותו אדם לא הצליח לספק לו את מבוקשו.
כאשר הלקוח עוד חשב כי יקבל, ביקש ממני סיוע למצוא שרת אירוח מבוסס Windows, היות והוא היה זקוק להתקין את המערכת שאותה חברה בנתה עבורו.
אז שנינו חיפשנו משהו בסדר גודל מסויים, והמחירים שמצאנו במקרה הטוב התחילו ב50 יורו.
מיקרוסופט Azure עצמה כל כך יקרה ולא ריאלית לעסק קטן, אשר זה נפסל עוד ללא מאמץ.
אז הלקוח הזמין Windows Server 2012. וגילינו כי זה, מגיע עם ממשק של Windows 8 משום מה.
והשאלה הראשונה ששאלתי היא: למה ?

מי ירצה להריץ שרת שעובד קשה על מערכת טאבלט ? מדוע הממשק צריך להיות זהה גם כאשר מדובר בשרת ?

אבל זה לא הכל, עצם החיפוש עבור חברות המספקות מערכת ווינדוז, היה יחסית קשה למצוא, בעוד שמאוד קל, פשוט וכיום כבר זול להזמין. למשל אני עובד עם Digital Ocean (לחיצה על הקישור והזמנה דרכו יזכו אותי בכסף – אומר זאת בצורה גלויה), שרת במחיר של 10 דולר לחודש (120 דולר לשנה) והכל עובד, קל, אין בעיות, יש לי סנאפשוטים של מצבים שונים כאשר אני עושה ניסויים על המערכת, ונהנה מזה שאין לי כאבי ראש מיותרים.
הכל היה קל ופשוט מידי, בייחוד כאשר משווים זאת לאמזון, אשר הם לא ברורים במחירים שלהם, והממשק שלהם זוועתי, וכבר סיפרתי מה הם עשו לי.

כל זה לא קיים למי שבוחר במיקרוסופט.
אבל זה לא הכל.
הידעתם כי מיקרוסופט מנסה לאט לאט להיפתר מ .NET ?
היא רוצה להתחיל לספק סביבה שתתאים את עצמה ל"ענן", וכהרגלה, במקום לתמוך במי שאינו זקוק לכך, היא הורגת לו את הטכנולוגיה ומכריחה את כולם לעבוד לפי מיקרוסופט, לא לפי הצורך האישי שלהם. דבר שהופך את הביסוס העסקי על גבי מערכות מיקרוסופט כהתאבדות כלכלית.

למעשה מיקרוסופט היא הסיבה שעזבתי את העבודה איתה ועברתי להיות איש מקצוע בלינוקס. היא רצחה לי טכנולוגיות שאני פיתחתי על בסיס ווינדוז, וב2003, עברתי סופית ללינוקס (אחרי כמעט 4 שנים של משחקים עם המערכת וההפצות), ומאז אני כבר לא חושש שיהרגו לי את הטכנולוגיות.

עסק שנכנס כיום לשוק, במידה ויתבסס על מיקרוסופט, ימצא מספר שנים לאחר מכן, כי כל העבודה והכסף שהשקיע, ירדו לטמיון, ולמעשה מיקרוסופט הפכה כבר מזמן להיות לא רלוונטית יותר למי שחפץ ביציבות עסקית.
אינני מדבר על אופיס, או על ווינדוז כמערכת הפעלה שולחנית, או על ניהול "חזק" של הרשאות, אלא על התשתיות והכלים של מיקרוסופט אשר אנשי מקצוע טכניים מחפשים.

הפוסט הזה ד"א, הוא תובנה שהיתה לי לאחר שיחה קצרה עם מנהל קשרי לקוחות ישראל של חברה בין לאומית מאוד גדולה שכולם מכירים.
אפילו הוא כבר אינו מבין את הצורך בשימוש במוצרי מיקרוסופט.

אז מיקרוסופט לא הולכת להעלם מהעולם, היא לא תמות, אבל הכיוון הנוכחי שלה כבר מזמן אינו כלכלי אם בודקים אותו באמת לעומק, ולא מסתנוורים משם החברה.

אל תתנו להם לחוקק חוקים – חוק הנגשת אתרים

"The more corrupt the state, the more numerous the laws." — Tacitus

הקדמה

בסוף שנות ה90 ותחילת אמצע שנות ה2000, דפדפן אחד של מערכת הפעלה אחת שלט בעולם.
הדפדפן הזה קיבל את השם Internet Explorer, אשר כמו מגלה ארצות ה"מכבד" את עצמו, הכריח את כולם לעבוד לפי הלך החשיבה של החברה שיצרה אותו, במקום לעמוד בתקנים ולהכיר בתרבויות השונות שאליהם הוא נקלע.
אנחנו זעקנו בהרבה מאוד קולות שצריך לכתוב אתרים לפי תקן, ולא לפי דפדפן.
בישראל, מרבית העסקים, שלא לדבר על הממשלה, התעלמו לגמרי מהפניות שלנו. אפילו מאמרים שונים בעיתונות לטובת הדרישה שלנו, זכו להתעלמות.

רק כאשר מספר מקומות הבינו כי למרות שדפדפנים כדוגמת Firefox מהווים פחות מ5% מהתעבורה, אבל מהווים 90% מכוח הקנייה, שראינו שינוי מגמה.
פתאום אתרים התחילו להיות מונגשים לFirefox תחילה, היות והוא זה שהכניס כסף. אבל בשביל להיות תואם Firefox, כל מה שצריך זה לפתח לפי תקנים (תודה מוזילה), ולכן למעט באגים של הדפדפן, אם אתה כותב לפי התקן, תיאורטית זה אמור לעבוד עבור כולם.
בנתיים גם השימוש ב data עבור הסלולר גדל, ודפדפן Opera Mini תפס, וגם החברה הזו בחרה לעבוד עם תקנים, וראו איזה פלא, לא צריך לשכתב דברים (למעט התאמה לסוג תצוגה).

אם זה לא היה מספיק, Firefox הציג לנו גם חידושים אמיתיים בחווית השימוש, משהו שמיקרוסופט לא טרחו בכלל לספק, וככזה הוא הפך להיות נוח יותר, והאחוזים שלו תפסו יותר.
ב2008 יצא עוד דפדפן מבית גוגל בשם Chrome, והוא כבר התחיל שינוי אמיתי. הוא כבר נגיש יותר, ועובד גם לפי תקנים, לפעמים אפילו לפני שהם יוצאים, ולמעשה גוגל הצליחו להביא למצב בו למעט ארגונים גדולים, הרבה מעדיפים לעבוד עם הדפדפן שלהם, אשר לפחות למראית עין, הוא "מהיר" יותר.

כיום למעט 2 דפדפנים עיקריים, מרבית הדפדפנים מבוססים על אותו בסיס (אשר משתנה לאט לאט שוב), בשם Webkit, אשר התחיל בכלל את דרכו כ KHTML עבור פרוייקט KDE כדפדפן בשם Konqueror.

למרבה הצער, כיום רק אתרים כדוגמת בנק הפועלים ואתרי הממשלה אינם באמת תומכים במשהו שהוא לא Internet Explorer. בבנק הפועלים בחשבון עסקי, אתה חייב שהוא יהיה 32 ביט. בעוד שבאתרי ממשלה שונים, אתה חייב ש IE יהיה גרסה 6.

העיקר להמשיך לקרוא

מחדשנות לשמרנות

אחד מהדברים שמאוד מסקרנים אותי, הוא שיש חברות אשר היו פעם מאוד חדשניות, ופתאום עברו להיות מאוד שמרניות.

הכוונה היא שפעם החברות האלו היו חדשניות מאוד, בחוד החנית של הטכנולוגיות, אבל באיזשהו שלב, מה שסיפק להן יתרון משמעותי, גרם להן להעצר, ובמקום להמשיך בקו חדשני, הן ממשיכות לשמור על מה שהן כבר בנו, שפעם היה חדשני ונוצץ והיום כבר מזמן נמצא מאחור.

דן אריאלי ענה על שאלה בנושא, מה שהצית מחדש את ההתעניינות שלי בנושא. אריאלי מדבר על כך שבעיות כאלו כנראה נוצרות בעקבות אפקט הבעלות.

אפקט הבעלות הוא נושא מאוד מעניין בפני עצמו.
הוא מדבר על מצב בו אתה רואה את מה שאתה יצרת שווה יותר (העלות שאתה רוצה עליו – WTA) מהנכונות שלך לשלם על מוצר זהה של מישהו אחר (העלות שאתה מוכן לשלם עליה – WTP). דבר זה חופף גם את אפקט איקאה, אשר מדבר על כך, שאם יצרת משהו בכוחות עצמך, תראה אותו שווה יותר ממה שהוא שווה באמת.

לדברי אריאלי, כאשר אין לך שום דבר ביד, אתה מחפש בעצם את הנכונות של רווח מול הפסד, ובוחר במה שהכי כדאי עבורך להשיג את הרווח.
אך כאשר כבר יש לך משהו ביד, הצורה שאתה מביט בה שונה. אנשים אינם אוהבים להרגיש הפסד, ולכן יש נטייה לרצות לשמור על מה שכבר קיים, במקום "לזרוק" ולהתחיל מההתחלה. כלומר החשיבה וכן המנטליות שמרנית הרבה יותר.
ואם חשבתם שזה מאפיין רק את ניהול החברות, אז טעות בידכם, הדבר מתקיים בהרבה צורות ניהול, כולל אלו של ערים ומדינות.

הרבה מהדברים שלמדתי בשנה האחרונה, או יותר נכון הפנמתי, הם שאנשים ממש לא רציונאלים בהחלטות שלהם. כלומר הרבה מהדברים שאנשים עושים, הם לפי תחושה, רגש, והשפעה סביבתית, ופחות מסיבות אמיתיות. אם כי זה נראה לאלו המחליטים, כסיבות לגמרי ממשיות ואמיתיות.

כך כאשר אתה שואל אדם למה הוא בוחר או עושה משהו, הרבה פעמים התשובה שתקבל תשאיר אותך "בשוק".
אתה תקבל תשובה כדוגמת "כי כולם עושים את זה", או תשובות כמו "יש סיבה", אבל התחמקות מלהסביר אותה (בגלל שאין באמת סיבה), תירוצים שונים אשר לא באמת מסבירים את המצב, והרשימה עוד ארוכה.

מסתבר שיש מחקרים פסיכולוגיים מאוד מעמיקים בנושאים האלו, ויש אפילו נושאים כדוגמת פסיכולוגיה התנהגותית, ובתוכה יש תת עולם שנקרא כלכלה התנהגותית, אשר מנסים להבין את הלך החשיבה האנושית והגורם לקבלת החלטות כאלו ואחרות.

כל זה מאוד מעניין, היות ובסופו של דבר זה מסייע לנו לבנות דברים טובים יותר, וכן לתקשר בצורה טובה יותר בסופו של דבר. לחברות מסחריות, זה גם מסייע להיות רווחיים יותר, במידה ומבינים כיצד ליישם את התורות האלו בפועל.

ניוד צרות

אז אתם יכולים לנייד את מספר הטלפון שלכם 20 פעם ביום תודות למשרד התקשורת. אממה, עם הניוד באו הצרות.

כיום אין קשר בין מספר חד חד ערכי כדוגמת קידומת, לספק טלפון. על מנת להתמודד עם הבעיה, כל ספק טלפוניה הקים לעצמו מערך מסדי נתונים, במקום להקים מערך אחד לכולם, אשר תפקיד מסדי הנתונים הוא לקבל את המספר שחויג, לבדוק לאן הוא שייך ולפנות לאותו ספק עם המספר הלאה.

אבל יש כמה בעיות עם זה. למשל לא כל מסדי הנתונים מעודכנים כמו שצריך, לפעמים יש מידע שלא מגיע מספק אחד לספק שני, או מגיע באיחור של מספר שעות (אפילו יום או יומיים).

לפעמים מרכזייה מסויימת של ספק אחד שאתם מגיעים אליה מקבלת עותק ישן של המידע, בעוד שמרכזייה אחרת של אותו ספק מקבלת את העותק העדכני, והרשימה של הבעיות עם מסדי הנתונים עוד ממשיכה.

בנוסף לכך, אם זה לא הספיק, הסטטוסים שהתחלנו לקבל על שיחות, מאוד בעייתיות. למשל קורה לי שעל המספר טלפון האישי שלי (אשר נמצא ברשותי  מ2003 בערך), כבר ראיתי כי אני מקבל עליו במרכזיה שטיפלתי כאילו המספק איננו מחובר, רק בשביל לגלות כי היתה בעיה נקודתית אצל ספק סלולרי, שלקח שעה לפתור.

כלומר, אינני יכול לדעת בכלל האם מספר כלשהו הוא כיום מחובר או שייך למישהו, ולפעמים אני מקבל סטטוס לא נכון על המספר עצמו. רק ה"תקליט" (הודעה על חשבון הצלצול במקרה הזה), היא הדבר היחיד שמסביר מה קורה, אבל המערכות האלקטרוניות ממש לא יודעות לפענך את זה.

יותר מזה אם תעשו בדקה אחת 10 חיוגים לאותו מספר, קורה מצב בו תקבלו 10 סטטוסים שונים על אותו מספר (בהנחה כאמור שהוא מחובר ומסוגל לקבל אותם).

על כל בעיות הניוד, נוספו גם ספקים חדשים, אשר רוכבים על ציוד של חברות קיימות. חברה כדוגמת גולן טלקום, בנוסף גם פורסת אנטנות וציוד משלה, וכעמט כל יום יש תקלה כזו או אחרת שם. חלקם אפילו תקלה ארצית לפרק זמן של מספר שעות.

יוצא לי לראות עם גולן טלקום כי לפעמים הם מדווחים שיש בעיה בציוד שלהם, לפעמים יש בעיה במספר השייך אליהם, לפעמים מדווחים כי מספר אינו שייך אליהם (למרות שהוא כן מופיע במסדי הנתונים של הניוד ככזה) וכיוב'… ואני מדבר על מספר בודד שאני מנסה לחייג אליו, ובכל חיוג אני מקבל סטטוס שונה (כמו שהזכרתי למעלה).

אז מצטער לאחר שנה להרוס לכם את השמחה, אבל המפכה הזו היא בעיקר כאב ראש טכני, אשר פוגע גם במשתמשים הרגילים, ולא, אי אפשר באמת להתנייד 20 פעם ביום. אפילו פעם אחת בשנה היא לפעמים בעייתית בראש ובראשונה עבורכם.

דרושה חשיבה חדשה לחקיקת מזיקים

אחת מהבעיות הגדולות שרובינו חווים, היא ספאם אלקטרוני.

ישנו "חוק הספאם", אך הוא לוקה בחסר, היות והוא דורש ממני בכל זאת לעבוד קשה ולהתמודד עם התופעה באופן פרטני. כלומר כל מטריד צריך לקבל ממני פעולה שתסיר אותי ממנו, ובמידה וזה לא עוזר להגיש תביעה משפטית.

אבל אז מגיעים גופים למשל כמו קבר רחל, ומתחילים להספים בצורה שהיא חסרת גבולות,
אני חושב כי הפתרון לכך יכול להיות די פשוט – רשימה כחלק ממשרד ממשלתי (למשל משרד התקשורת) בה מספרי טלפון ודוא"ל יכולים להרשם בצורה שאומרת כי אסור לפנות אליהם בהצעות שיווקיות, תרומות ועוד (לפי אפשרויות שונות). במידה ותהיה פניה שכזו, העונש יהיה תשלום גבוה של מינימום כ10,000 ש"ח ועד 30,000 ש"ח (אם היתה יותר מפניה אחת) ללא הוכחת נזק כלשהו, או דרישה ממקבל הפניה להסיר עצמו קודם לכן.

ויותר מזה, גוף אשר מטריד באופן סדרתי אחרים, יועמד לדין על ידי משרד התקשורת, ויקבל קנסות יותר גבוהים אשר יכנסו כהוצאות לאכיפה הזו, וכן עם אפשרות לשלם פיצויים לנפגעים השונים, גם אם הם לא הגישו תביעה בנושא.

כך בראש ובראשונה יהיה כלכלי יותר לתבוע את המטרידים, ומצד שני למנוע הטרדות מאלו שלא רוצים לקבל מהם הטרדה.

כל מה שצריך זה לנסח בצורה ברורה את הרשימה של מה רוצים למנוע.

האם יש צורך בQA ?

לפני מספר חודשים היה לי דיון ארוך וללא תוצאות על הצורך באנשי QA בארגון. אני חושב שאין צורך בהם, אבל אינני מגיע מרצון לפגוע בעבודה של אנשים, אלא תובנות מעולם התכנות.

אתחיל בקביעה שאין עליה עוררין – אין תוכנה שאין לה בעיות או באגים. יכול להיות שהם לא מתגלים, לא מדווחים, או הופכים להיות כלי שרת למשתמשים (ובכך משנים את יעודם), אבל אין מצב שאין באגים במערכת.

כתבתי כבר מערכות בהם לא דווח על באג אחד, והם בשימוש רב שנים בפרודקשן. כתבתי מערכות שהתגלה בהם באג או שניים בלבד, וכתבתי מערכות עם בעיות מאוד חמורות, ולפעמים הבעיה היא המשתמש ולא התוכנה, אך עדיין מנכסים את הבעיה לתוכנה ולא למשתמש (אשר אינו עובד לפי ההוראות). להמשיך לקרוא

האם גוגל בצרות ?

גוגל בשנתיים האחרונות סוגרים הרבה שירותים אשר בעבר נתנו בחינם. רובם היו שירותים אשר לא היו בשימוש נרחב אם בכלל, ולכן נראה כי היה הגיון מסויים בהסרת השירות.
ואז גוגל הודיעה כי היא הולכת לסגור את reader שלה. למי שאינו מכיר, זהו שירות מבוסס ווב אשר מאפשר לקרוא מאתרי ווב שונים את התכנים שלהם, באמצעות RSS.

גוגל הודיעה כי הסיבה הרשמית לסגירה היא הרצון שלה להיות בפוקוס על פחות שירותים ופרוייקטים. בעוד שזו נשמעת סיבה טובה, בפועל זה מרגיש כאילו גוגל מתחילה לאבד את הזוהר שלה. התחושה שהיא מספקת היא, שאין להם יכולת ליצור שירותים כמו פעם, ומצבה פחות טוב ממה שאנחנו מבינים באמת.

במידה ואין זה המצב, אז גוגל משדרת להרבה אנשים כאילו זו הבעיה, וכאשר זו תרצה לגייס כסף נוסף באמצעות הבורסה, אולי השווי של המניה שלה לא יהיה שווה את הסכום שהם ירצו לגייס כמו כן, זו יכולה להיות התחלה של נטישה של הרבה משתמשים, אשר פחות ופחות יקחו את החברה בחשבון, בגלל שהיא סוגרת את השירותים השונים.

בכל מקרה, התחושה כאן ממערכת שהרבה מאוד משתמשים בה, היא של טעם מאוד רע מגוגל.

הארץ סוגרת את התוכן, ללא מתן תמורה לקורא

עיתון הארץ הודיע כי יסגור את העיתון לקריאה מבחוץ, ויתן רק לרוכשי מנוי לקרוא את התוכן שלו.
על פניו אין לי שום בעיה עם הנושא. זכותו של עסק כלכלי להחליט כיצד הוא רוצה להרוויח את כספו.

הבעיה מתחילה שאני לא מצליח לראות שום רווח עבורי – הקורא במידה וארכוש מנוי. כלומר מה הוא מייחד לי במקום המידע הקיים לי באינטרנט בשביל שארצה לרכוש עבורו מנוי ?
האם יהיו לו ידיעות בלעדיות יותר ?
האם ידע לקלוע יותר לטעמי ופחות לטעם של מישהו אחר ?

כלומר אינני מצליח להבין מה היתרון של לרכוש מנוי ולקרוא את העיתון, וזו הטעות האמיתית של מר שוקן, בניגוד למה שהרבה אומרים. הבעיה אינה בדרישת התשלום, אלא בתמורה לתשלום.

הנה מספר רעיונות למר שוקן לגרום לאנשים (גם כאלו אשר לא קראו עד היום את העיתון) למצוא ערך מוסף ואף אולי להעדיף לשלם עליהם מספר מעות:

  1. תן לי להרכיב את הידיעות והנושאים שמעניינים אותי בלבד
  2. עזור לי להסביר לך מה באמת חשוב ומעניין אותי, ותן לי תוכן בכיוון הזה (כלומר קהל היעד העיקרי שלך הם מתכנתים כמוני, אז תן להם תוכן שקשור בזה בעולם הטכנולוגיה)
  3. תן לי לנהל דיונים אמיתיים על כתבות, כולל עם הכתבים שלך על מה שנכתב – סגנון slashdot ולא טמקא …
  4. אפשר לי לשלם על ידיעה בודדת שאולי תעניין אותי, ולא על מנוי, כך שבמקום שאשלם על מנוי כאשר פעם בחודש אתה מפרסם ידיעה שמעניינת אותי, אוכל לשלם רק על מה שמעניין אותי באותו הזמן
  5. תן לי לנהל ידיעות – כלומר לשמור ידיעות שפרוסמו, לדעת למצוא אותן וכו'
  6. תן טעימות קטנות גם למי שאינו מנוי – תן לי לקרוא רבע מאמר מעניין ולהחליט מה הלאה (זוכר את הרכישה של מאמר ספציפי ?)
  7. צור קהילה סביבך, כזו שתרגיש שאתה הבית שלה, נגיד תקרא לה קפה דה מארקר ?

אם תספקו ערך מוסף לרוכשי המנוי, יהיה שווה לשלם לך. אני הפסקתי לצרוך עיתונות, כי אני לא מוצא אותה רלוונטיות יותר. כבר כתבתי בעבר על זה.
הדרך שלך להצליח בנושא, היא שאלה של כדאיות הלקוח שלך, ולא רק הכדאיות שלך, ממליץ לך לזכור את זה.

מיקרוסופט ו PC – סוף עידן (?)

מיקרוסופט השיקה את Windows 8. מערכת ההפעלה הזו מראש הגדירה ממשק אשר מתאים למערכות בעלות מסכי מגע, והחברה הגדירה כי זו הגישה שלה.

השוק, כהרגלו מיהר לאמץ את גרסאות מיקרוסופט גם לשולחן עבודה "רגיל", והחל להתלונן כי הוא לא נוח או מתאים. הבעיה היא לא רק שינוי כללי של תפיסה גרפית, אלא העובדה כי מערכת ההפעלה אינה הותאמה לעבודה עם עכבר, שלא לדבר על עבודה עם מקלדת (וזאת למרות שיש טאבלטים עם מקלדת נוספת אליהם).

ms-surface - windows 8אני חייב לציין כי למעט מספר בעיות קטנות יחסית, כאשר מתעסקים עם Microsoft Surface בחומרה שאליה החברה כיוונה, המערכת מתפקדת מצויין ונוחה מאוד (כאמור למעט בעיות קטנות).

העניין הוא, שכאשר מתחילים לרצות לאנוס את מערכת ההפעלה לעולם שולחן העבודה.
בראש ובראשונה, הממשק אינו מתאים לעכבר, וזאת למרות שניתן לבצע איתו פעולות שונות, אבל ישנם פעולות אשר לא יעבדו לכם בכלל כאשר תעשו זאת, או יתפקדו פחות טוב מאשר האצבע שלכם. להמשיך לקרוא

deadlock טכנולוגי

לאפל ולי יש 2 דברים משותפים – שנינו התעסקנו באותה שפה שהכניסה לנו כסף, ושנינו החלטנו ללכת למערכות מודולאריות במקום המצב שהיה עד אז.

הסיבה של אפל ושלי היא שהגענו לקצה גבול הטכנולוגיה בעולם שהיינו בו, והיינו צריכים למצוא משהו חדש מודולארי יותר.

הייתי פעם מתכנת דלפי בתשלום, וכן גם VB. מיקרוסופט הרגו את השווקים שפיתחתי אליהם, ורצו להציג עולם חדש לגמרי שהיה טוב עבורם עסקית, אבל פגע במקומות שעבדתי בהם, אז החלטתי לעבור סופית לעולם הלינוקס.

מיקרוסופט עושה פעולה כזו ד"א, הרבה מאוד. היא מחליטה מה נוח כלכלית עבורה, וכל מי שמסתמך על העולם שהיא יצרה, צריך ליישר קו, גם אם השקיע 500,000,000 יורו בפיתוח עד עכשיו בטכנולוגיה איקס, עכשיו הוא צריך לזרוק הכל כי מיקרוסופט בחרה בגישה אחרת.

הרבה פעמים הסיבה של מיקרוסופט לעשות את זה, היא פשוטה – החברה אינה רואה עוד עתיד ארוך טווח והם מתכננים את האסטרטגיה הבאה שלהם בנושא.

להמשיך לקרוא

מי תיקח כמתכנת אצלך ?

במהלך 2012 השתתפתי במספר דיונים ואף יעצתי למספר חברות בדבר עובדים המתאימים לתפקידים כאלו ואחרים בעולם התכנות.

השאלה שתמיד כל מעסיק שמכבד את עצמו צריך לשאול את עצמו היא, מה – סוג טיפוס המתכנת שאותו תרצה להכניס לעבוד אצלך. כלומר מה התכונות, מה היכולות, להבין לאן העובד ירצה להתפתח, האם בכלל העבודה שאתה מציע לו מעניינות אותו (מאוד חשוב) ועוד הרבה נושאים אחרים.

בהרבה פורומים אני רואה את התשובה: "שפות התכנות הנפוצות הן 1,2,3,4 אז תלמד אותן". זו הטעות הכי גדולה לדעתי להגיד למישהו לעשות. היות ומה שנכון כרגע לא בהכרח נכון עוד שנתיים מהיום.
כן ללמוד גם את השפות 1,2,3,4 . הבעיה היא שזה לא "בשלוף", כי צריך להבין mindset של שפה, יותר מאשר את התחביר שלה, וזו כבר פעולה שלוקחת זמן.

אז מה כן אני מייעץ ?

דבר ראשון לחפש מתכנת שתכנות זה התחביב שלו. זה מאוד מאוד חשוב. כי זה אומר שהוא נהנה ממה שהוא עושה, מה שאומר שהוא חי את מה שהוא עושה, וגם כשהוא יחזור הביתה הוא יחזור למחשב, developerובסופ"ש אולי גם יתרום לקוד הפתוח או פרוייקט משל עצמו, כי הוא נהנה מזה. כך שלראות פרוייקטים של תחביב שהוא ממשיך לפתח בזמנו הפרטי, צריך להיות מאוד חשוב עבור מעסיק כתכונות של המתכנת.

דבר שני, מתכנת רחב אופקים. אדם שיודע רק מה שהוא חייב, אינו רחב אופקים. הוא לא ידע כיצד להתמודד עם שינויים בעסק. אולי כיום השפה הנפוצה ביותר נקראת "משה", אבל האם עוד 3 שנים מהיום היא תמשיך לתת לך מענה ? אולי יצא משהו שמתאים יותר לצורך שלך. נגיד לעולם ה grid שתהיה נפוצה, או נחוצה עבורך, ותעבוד בmindset לגמרי שונה מ"משה" ?
היכולת לזוז טכנולוגית לפעמים חשובה מאוד לעסק. מה שהיה נכון אתמול לא נכון עוד יומיים.

למשל כבר כיום, הרבה מאוד מתכנתים בשפות כדוגמת C ו ++C אינם יודעים להתמודד עם שפות דינאמיות. הם פשוט לא מבינים אותם. זו גישה שדורשת mindset לגמרי שונה. ולכן הם לא מסוגלים לתת מענה אמיתי לעסק הזקוק להם כך סתם פתאום.
הם מסוגלים לכתוב את התחביר, אבל לא להבין את המשמעות שלו, ולמה הוא מגיע כמו שהוא מגיע. הקוד שלהם לא יכתב "בראש" השפה, אלא כקוד בסגנון C או ++C, והרבה קללות של "למה זה לא עובד לי בצורה הזו", או "אי אפשר לעשות עם זה כלום" וכיוב' …

לכן אני תמיד ממליץ על מי שמכיר גם הרבה מעבר לדרישות הנוכחיות. כי אם מחר צריך לשנות כיוון, זה אומר  לפטר את העובדים הקיימים, או להביא חדשים, ולהשאיר את הקיימים עבור תמיכה בלבד.
או להישאר עם מה שיש, ואולי במקום להוביל את השוק, פתאום להיות מאחור.

דבר שלישי שאני מחפש, הוא מתכנת שידע  לחשוב ולתכנן קדימה. להיות code monkey זה נחמד, אבל התפקיד של המתכנת בסופו של דבר הוא לספק לי כלי שיעזור לעסק להכניס כסף. הוא צריך להבין מה הוא עושה, ולא רק לכתוב ללא הכרה. כלומר הוא צריך להיות חלק מהמערכת שהוא כותב.
השפה לא מעניינת, הפלטפורמה לא מעניינת, החשיבה העסקית כן. הוא לא צריך להיות איש עסקים, אבל כן להבין חשיבות עסקיות, ולהתמודד עם דירשות שהן נטו עסקיות, ואינן קשורות בכלל לעולם התוכנה, למעשה לפעמים רק מסרבלות את העולם.

דבר רביעי, דמיון. אני כמובן לא מחפש וואן גוך או מוצארט, אלא מישהו שיש לו יותר מדרך אחת לחשוב על דברים שאזרוק לכיוונו. לפעמים הרעיון המקורי נכשל, או לא יישים (אפילו מבחינות עסקיות), אני צריך מישהו שלא ישאר מקובע אלא יהיה גמיש בחישבה וביכולת הזרימה שלו.

דבר חמישי: היכולת ללמוד מידע. כמו בסעיף השני, העולם דינאמי, אבל גם בטכנולוגיות שאתה חושב שאתה הכי מכיר בעולם, יש שינויים. לפעמים מינוריים, לפעמים גדולים. לפעמים אם אתה מעיף את האגו שלך הצידה, אתה תודה כי השיטה שאתה בד"כ לוקח אינה מתאימה ולכן תיקח דרך אחרת. את כל זה אפשר להשיג רק עם היכולת ללמוד דברים ולא להישאר תקוע עם מה שכבר יודעים.

התכונות האלו, כולל גם תכונות נוספות, הקיימות במתכנת אשר אינו רק "בורג קטן" הן לפעמים ההבדל בין עסק או סטארטאפ מצליח, לבין רעיון נחמד שנפל לו בין הכיסאות.

HOT כי זליגת מידע לא מעניינת אותנו

מזה הרבה זמן אני מקבל אחת לתקופה SMS מחברת HOT על סרט שיש להם עכשיו בVOD בחינם.בגלל שזה לא קורה הרבה, התעלמתי. אמנם יש מספר להסרה, אבל הוא לא עובד. ניסיתי.

SMS By HOT

ואז התחלתי לקבל דוא"ל עם חשבונית מס על השימוש בשירותי הטלויזיה של החברה. וכאן זה היה יותר מידי.

  1. אני לא מחזיק במקלט טלויזיה. אני לא צופה בשידורי טלויזיה בכלל בשום צורה !
  2. אני לא לקוח של הוט
  3. חשבונית המס מציגה לי פרטים של לקוח שלהם, שכאמור הוא לא אני

ניסיתי לפנות בדוא"ל לדואר שממנו שלחו לי את החשבונית, והוא לא תיבה קיימת.

הלכתי באתר וחיפשתי דרכים לפנות אליהם. בסוף מצאתי בסרבול שלהם, אבל שם אני חייב להיות לקוח של החברה (להזין למשל ת.ז.) בשביל שידברו איתי, אם אתה לא ממלא, הוא לא מסכים לשלוח את הטופס.

הגדלתי ראש, הלכתי ועשיתי whois לdns של הוט, הדוא"ל שם של abuse, ובכן התיבה של הבן אדם לא קיימת ויש bounce בגלל זה. חברה רצינית, אין מה להגיד.

עם משחק באתר, בסוף מצאתי מקום שאני לא צריך להיות לקוח שם, ועדיין אפשר לכתוב להם טקסט. פניתי אליהם, ולאחר 3 ימי עסקים קיבלתי תשובה:

hot

כמו שניתן לראות, לחברת Hot מאוד אכפת מהנושא, ולכן אני נדרש לעבוד עבורם ולהמשיך לחפש את האחראי על האינטרנט או משהו זה.

אז החלטתי שאם להם מאוד אכפת מהנושא, גם לכם צריך להיות אכפת, ולכן אני מפרסם את זה ברבים. בשביל שתדעו, כי אחרת איך תוכלו לבחור בחברה שלא מעניין אותה שהיא דולפת מידע רגיש של הלקוחות שלה ?

והנה מספר שאלות עבורכם כחומר מחשבה:

  • איך להוט יש את הטלפון והדוא"ל שלי, למרות שאני לא לקוח שלהם ?
  • הקשר היחיד שלי לבן אדם שעליו קיבלתי את החשבונית הוא שם המשפחה, כיצד הם "הגדילו ראש" לשם שינוי מצאו מישהו עם אותו שם משפחה ?
  • מה יכול להיות אם המידע שלכם יפול לידיים לא נכונות ? האם אתם לא מפחדים מזה ?
  • איך אתם עדיין מעיזים להיות לקוחות של החברה הנוראית הזו שנקראת הוט ?!

היות ולהוט זה לא אכפת שהמידע הזה יופורסם בפומבי (אחרת איך הם מציעים את פייסבוק), החלטתי לכתוב את הפוסט הזה ולפרסם אותו בהרבה מקומות בפייסבוק בעלי תעבורה גבוהה. נגיד למועמדי ראשות ממשלה למשל ועוד מספר מקומות שיש הרבה אנשים.

עדכון:
עידו קינן התערב בנושא, והפנה את הנושא לדוברת של חברת הוט.
הוט בתגובה דיברו איתי בטלפון. הם הסירו את הפרטים שלי מהמנוי, אבל כאן יש מספר שאלות מדאיגות שלא הצליחו לתת לי מענה. וגם מה שקיבלתי עליו מענה, לא מספק ואף מדאיג.

כיצד הם קיבלו את הפרטים שלי ? אין תעוד בCRM או הקלטות אצלהם שמראות כיצד הם קיבלו את הפרטים, הם רק משערים כי זה ניתן באיזשהו שלב.

מדוע לא בוצעה אסקלציה לנושא הפניה שלי, וטרטרו אותי ? כי אני לא לקוח שלהם, אז לא הבינו מה אני רוצה מהם.

על השיחה גם ניסו לדחוף לי שירותים אחרים (לא טלויזיה) שהחברה מציעה.

תרבות החינם

אני מפתח קוד פתוח. לרוב משתמש ברישיונות כדוגמת MIT ו LGPL. אבל מצאתי את עצמי גם יוצר כלים עם רישיונות אשר מספקים "פחות" חופש לארגונים או מוצרים מסחריים – כדוגמת GPL. חוסר החופש הוא בחוסר היכולת שלך לסגור את המוצר בלי לשחרר את הקוד הנוגע בקוד שלי, בניגוד ל LGPL למשל, ששם רק צריך לתת גישה לקוד שלי, או MIT, שאין צורך לספק שום קוד חזרה.

בכל פעם שאני שומע אנשים משווקים את עולם הקוד הפתוח כ"חינם" אני מאוד מזועזע.
קוד פתוח אינו מגיע בחינם. יש לו מחיר, לא בהכרח (אם כי אפשר) בכסף, אבל המחיר הוא בכך שאתה מתחייב למשהו, ובגלל הגישה של ה"חינם", מתנהגים כאילו זה לא מתקיים.

השבוע גילו משתמשי שירות "חינם" (instagram) כי השירות האהוב שלהם (שמעולם לא ניסיתי אותו), לא כזה חינם, ויש לו מחיר, אשר יעזור לחברה להיות רווחית. במקרה הזה, הם רצו (ואח"כ חזרו בהם) למכור את תמונות המשתמשים, ללא צורך באישור מיוחד. כלומר אם אתה משתמש ביכולת לאחסן אצלם קבצים, וגם ליצור אפקטים לתמונות, אז אתה מסכים שזה יעבור הלאה.

לא הבנתי את קול הצעקה שהורם. כלומר, אין כזה דבר "חינם". לכל דבר יש מחיר. בשביל שהחברה תוכל לספק לכם "שירות", היא צריכה לעמוד בתשלומים לספקים כדוגמת אמזון, מפתחים וכו', ובנוסף להיות רווחית.
השאלה היא כמובן, מה המודל הכלכלי שהיא לוקחת על עצמה.

לעולם של הקוד הפתוח יש המון יתרונות, אשר עולים בהכרח על העלויות שלו, אבל גם שם, אנשים לא יכולים לפתח משהו בלי להצדיק את הקיום הכלכלי שלהם.

כך שהאם אתם באמת חושבים שאתם מקבלים משהו "בחינם" ?

where have all the music gone ?

I used to be a Pandora user, but due to issues with the Music labelling cartel, it was forced to close it's service outside of the U.S. Australia and New-Zealand.
So I moved to Last.fm that offered me to pay a fee and listen to music. Until I got the following Email: להמשיך לקרוא

שימוש שגוי בזמן המתכנת

בתעשיה אפשר לראות שתי קיצוניות מאוד בעיתיות עם "ניצול" זמן המתכנתים, וכמובן כל הגוונים שבניהם:

  1. הפרעה של כל מספר דקות למתכנתים בשאלות, מטלות חדשות, שאלות שהיו יכולות להיות מתועדות, ישיבות וכיוב'
  2. סביבה לגמרי סטרילית בה מתכנת אשר אינו עושה את עצמו עובד כל שניה, נראה בעין לא טובה. שמירה על שקט בו אסור לאף אדם לתקשר עם השני

נתחיל מהסוף: להיות מתכנת, זה מקצוע מאוד מתיש מבחינה פיזית. זו לא אותה אנרגיה של מי שעובד גופנית, אלא אנרגיה לגמרי שונה, אשר "לטעון" את עצמך מחדש דורש פעולות לגמרי שונות.

מתכנת נדרש לזכור בזיכרון הקצר שלו המון מידע, שינויים וכו', ולתרגם אותם מצורה אחת לצורה אחרת. בשביל שזה יעבוד כמו שצריך, הוא צריך להיות עירני, וללא גירויים או הפרעה כלשהי ולהשיג ריכוז מאוד גבוה.

אבל כניסה לריכוז שכזה, לוקחת הרבה זמן. יש אנשים שלוקח להם בין חצי שעה לארבעים דקות, וכאלו שאף יותר. העניין הוא שהפרעה, אפילו למספר שניות בודדות, יגרום לכך שיקח למתכנת מינימום של משהו כמו 30 עד 40 דקות לחזור לריכוז. הם לא יכנסו מיד חזרה למקום שהם היו בו, אלא הם צריכים להתחיל מההתחלה.

יותר מזה, מתכנת אשר מפריעים לו בזמן הריכוז שלו, מגדיל את הסיכויים שלו ליצור באגים ובעיות במערכת עליה הוא עובד.
כך שהפרעה כזו, למעשה עולה הרבה מאוד כסף למעסיק, מאשר הרווח שהוא חושב שהוא מקבל העבודה המפריעה כל הזמן למתכנתים.

אבל זה לא הכל. אי אפשר יותר ממספר שעות להישאר באותה יכולת ריכוז. הריכוז דורש המון אנרגיה מהגוף, אשר מאוד לא פשוט להחזיר אותה, בניגוד ל"מנוחה" רגילה של עבודה פיזית, ולכן צריך לעצור לפעמים ולא להמשיך לעבוד. אך גם כאן יש בעיה, קשה מאוד למעסיק לפעמים לראות עובד שלא נראה כי הוא עוסק במה שהוא לקח אותו לבצע. והרבה מקומות מתחילים ליצור "חוקים" כיצד בעצם המתכנת צריך לתפקד וכו' …

ואם כל זה לא היה מספיק. אז היות ומתכנתים מתמודדים עם בעיות שמקורן בראש. בדרך כלל, התעסקות יתר בבעיה, תוביל לבעיות נוספות, ולא למענה, אך חוסר התעסקות בבעיה, ועשייה של דברים אחרים, יסייעו להתמודד, היות וזה מוציא את המוח מאיזשהי לולאה שהוא תקוע בה כאשר מנסים לפתור את הבעיות.
אך התעקשות המעסיקים לפיתרון מיידי, לפעמים רק יוסיף להם בעיות וחוסר שקט, מאשר המנעות מהנושא.

תנאי עבודה המסייעים למתכנת לעבוד בשקט, אך לא בסביבה סטרילית, עם הנכונות לקבל את העובדה כי לפעמים חוסר תכנת הוא פתרון טוב יותר, יכולים לשפר פלאים את הארגונים השונים, ועדיין כל כך הרבה מפספסים את הנושא, וחבל.

כשהשעון מראה 25

אנחנו לפני בחירות, והגיע הזמן לדבר על מספר דברים שחלקם מעולם לא קיבלו כותרות ראשיות, וחלקם נעלמו.

אז ככה: יש ניסויים של מאגרים ביומטרים. זה לא "ה"ניסוי, זה לא "ה" מאגר, זה רק ניסויים, מאגרים ובעיקר סיפורים ותירוצים.

כ"קול צף", ניסיתי לפנות למשל לשלי יחימוביץ לשמוע דעה רשמית בנושא של שימוש במאגרים בכלל, הביומטרי בפרט, פרטיות, נטרליות רשת וכיוב'. אבל לא רק את עמדתה, אלא גם את עמדת המפלגה שהיא עומדת בראשה. ובכן זכיתי להתעלמות (כאילו שזה מפתיע). היה חשוב לה יותר לתקוף הקמת מפלגה חדשה בידיה של ציפורה (ציפי) לבני, מאשר לענות על שאלות שבאמת חשובות.
סדר עדיפויות קצת הזוי אם תשאלו אותי, אבל מה אני מבין ?

אם הולכים רגע לכנסת הפתוחה, מגלים כי הנושא לא באמת חשוב למפלגת העבודה, קדימה, ציפי לבני או הליכוד (ביתנו). מה שאומר לי לפחות, כי כל המפלגות הגדולות אינן לוקחות אותי – האזרח ברצינות ואינן רוצות בטובתי, אלא רק בטובה האישית שלהם. או במילים פחות תמימות, הן מנצלות את הקול שלי ובסוף פוגעות בטובתי.

אם ממשיכים לקרוא מאמרים שונים, מגלים למשל כי רק השבוע, הודיעה המשטרה על כך שהיא רוצה להתחיל לעקוב אחרי כלל כלי הרכב במדינה. אח"כ אומרים לי כי אני לא מציאותי, או סתם מפחיד אנשים, שלא יקשיבו בגלל זה …

יותר מזה, מה עם קוד פתוח, תמיכה אמיתית בכלכלה בה המשחק אינו מכור מראש לקבוצה מסויימת של עסקים, יוקר המחייה בישראל והרשימה עוד רחוקה מלהסתיים ?

בכלל אם מדברים למשל על ביטחון, האם המאגרים השונים, כולל מאגרים ביומטריים (ללא קשר ל"ה"), פגיעה בפרטיות, פגיעה בכיס האישי וכו' אינם חלק מהביטחון ? הרי במידה ומאגרים ידלפו, הם מסכנים את ביטחון האזרחים בישראל. האם באמת אפשר להגיד על מפלגה שהיא בעד ביטחון אזרחיה, כאשר היא בעד מאגרים שכאלו ?

אז נשאלת השאלה, האם לא הגיע הזמן להקטין את המפלגות הגדולות, ולמצוא את אלו שבראש סדר עיניהם הוא האזרח עצמו ? כלומר משרתים את האינטרסים שלי, ולא של עצמם ?

הגיע הזמן לדעתי, לשנות את סדר היום, ולזכור כי הקול שלנו הולך למי שזוכר כי אנחנו קיימים, ולא כאלו שנזכרים בנו רק במערכת בחירות.

מוגש כחומר למחשבה

מידע, כריית מידע ואתם

לאחרונה שוב פעם שמתי לב למשהו מעניין בlinkedin. הוא מציע לי אנשים שאני מכיר, אשר עם כולם דיברתי בדוא"ל כזה או אחר, אבל מעולם לא פניתי אליהם באתר. מצד שני, מעולם לא נתתי לאתר לסרוק את תיבת הדואר שלי. אז איך הוא לעזאזל "יודע" שאני מכיר אותם ?

למשל בחורה שיצאתי איתה מספר שבועות (וגם התכתבנו בין היתר בדוא"ל), פתאום הופיעה לי ב linkedin. אפילו לא ידעתי שהיא שם, שלא לדבר על כך שזה די מוזר איך הוא בכלל יודע את זה שאנחנו מכירים.

ובכן, יש עולם שנקרא כריית מידע. מערכת שזוכרת הכל ומצליבה הרבה מאוד נתונים מהרבה מאוד מקורות, וכאשר X וT מתאימים, אז גם X וגם T פתאום צצים להם בייחד. כבר הזכרתי את הנושא מספר פעמים אצלי בבלוג בעבר.

מספיק שיש לlinkedin מידע על כתובת הדוא"ל שלי, ולסרוק דוא"ל של אדם אחר, בשביל לדעת להצליב את המידע הזה של "רגע הם מכירים איכשהו וממשהו, אציג להם אחד את השני". גם אם אי פעם חיפשת את האדם, ואכישהו היא חיפש אותך, גם זה נכנס כמידע. גם אם הוא הגיב באיזה קישור שאתה הגבת בו, זה נרשם. למעשה כל הפעילות שלך נרשמת.

עכשיו נגיד וזה הכל (כמובן שזה לא). העניין הוא שהרבה מאוד חברות סוחרות במידע עלינו, ומרוויחות הרבה מאוד כסף על כך. כלומר המידע שאנחנו מספקים להם, נמכר הלאה. זה נקרא leads. נגיד חיפשנו פעם מתכנת, אז נרשמנו באיזשהו מאגר, והמידע הזה עכשיו יסחר לפחות פעם אחת הלאה.

וכאן צריכה להישאל שאלה גם משפטית ובעיקר אתית: מה ואיך להגן על עצמנו מכריית מידע, האם זה בכלל אפשרי, וכיצד יש לנהוג עם מידע בכלל.

תובנות השוק מהרצאה שהעברתי

העברתי ללקוח אשר חי ונושם "מיקרוסופט" הרצאה על טכנולוגיות שהוא אינו מכיר, אבל יכולים לשנות לו את כל מאזן ההתמודדות שלו עם דברים שקיימים כיום בשוק.

ההרצאה היתה על git וההבדלים בינו לבין svn. היות והוא הגיע למצב בו מפתחים כל הזמן דורכים אחד על השני, ורציתי להציג להם דרך אחרת או אולי נוספת לעבוד, לא במקום svn, אלא בנוסף (תודה לסוייר על המצגת שהוא יצר בזמנו בנושא, והסכים לתת לי אותה).

לאחר מכן, העברתי הרצאה על No(t only) SQL. בהרצאה העברתי הסבר מה זה בגדול אומר, איך מבינים בכלל מתי, ואיך הוא מתאים לנושא, התמקדתי בMongoDB ובRedis. שני מסדי נתונים אשר אני משתמש בהם.

הדגמתי להם לפי צורות העבודה שלהם, כיצד הם יכולים לשפר להם את הביצועים, למנוע בעיות עומסים שונים וכו'

בסוף ההרצאה ניגש אלי אחד העובדים – מפתח #C, ומתכנת באמת מוכשר, ואומר שזה הכל נחמד ויפה, והכרתי לו הרבה דברים חדשים, אבל אם אין הכשרות של זה בשוק (הישראלי), אין סיבה להשתמש בטכנולוגיות האלו.

ניסיתי להסביר לו כי העולם הטכנולוגי, מחוץ לעולם המיקרוסופט, הוא עולם מאוד דינאמי אשר משתנה מהר מידי בשביל באמת להצליח ללמד אותך משהו במכללה. לפחות משהו אשר יהיה נכון גם שנה לאחר מכן, ולכן נהוג לקרוא מידע ולחקור לבד – וזו פעולה שכבעל מקצוע מאוד נחוצה. בנוסף גם הזכרתי לו כי התפקיד של מתכנת זה לא להיות code monkey ורק לכתוב קוד כל היום, אלא תפקיד של המתכנת  הוא לספק מענה לצרכים שונים, והדרך לכך היא להכיר כמה שיותר כלים, וצורות עבודה.

אפילו הסברתי לו כי לא בכדי מרבית התעשייה אינה עובדת בתפיסת העולם של מיקרוסופט, אלא גישה דינאמית וכלים לגמרי שונים. ויותר מזה, כל עולם ה "cloud", אינו זהה אחד לשני, אלא לכל ארגון יש דרישות שונות והדרישות האלו משתנות מידי בשביל לבחור בתבנית הקבועה.

לאחר השיחה הבנתי (שוב) – רוב האנשים והשוק אינם מסוגלים לראות מעבר לכאן ועכשיו. הם לא מסוגלים לדמיין כי דרכי העובדה שלהם צריכים להשתנות כאשר הם אינם מקבלים מענה נכון, היא פעולה מאוד חשובה, אך אם אנשי המקצוע אינם מכירים עוד כלים, הארגון תמיד יהיה תקוע באותו המקום עם אותן הבעיות.

או כפי שאברהם מאסלו אמר פעם – כאשר יש בידך פטיש, הכל נראה לך מסמר
אתה פשוט לא מסוגל להבין כי לפעמים יש שימוש גם למברג, שפכטל וכו' …

Facebook do not understand their users

I've been using Facebook on and off since 2007, and have to say one thing:

Facebook do not understand their users, or how to make things right !

What does it mean, you probably ask yourself ?
Well here are some of the messages I keep on getting on Facebook in the past few months (Almost constantly): להמשיך לקרוא

עתיד עולם התכנות לאן ?

אחד הדברים שאני כל הזמן רואה בעולם הפיתוח, הוא שמכירות וBuzz words שולטות גם בו.
קל לי יותר להכניס לארגונים פיטצ'ר מכירתי מאשר להכניס לארגון כלים שבאמת יתרמו לו באמת.

למשל כאשר אדם שאל שאלה בwhatsup על ללמוד לפתח אפליקציות לאנדרואיד. אנשים התחילו להציע לו ללמוד את שפת C ואת שפת ++C, וכו' … ובסוף אחרי שהבין איך לתכנת בשפות האלו, לעבור לJava אשר איתה הוא סוף כל סוף יגיע "למנוחה ולנחלה".

היות והתשובות לא היו רלוונטיות לשאלה, ודיברו איתו על ללמוד לתכנת, החלטתי להציע לו ללמוד לפתח אפליקציות אנדרואיד בעזרת FPC. אממה, אנשים ראו את המילה "פסקל" ולא הסתכלו על כך שההצעות שלי (בניגוד לקודמי) היו רלוונטיות לבקשה (כלומר דיברו על אנדרואיד במפורש), וגם בעצם עזרו בתשובות המקוריות והלא רלוונטיות, של "קודם תלמד שפת תכנות". כך למעשה התשובה שלי שילבה גם תשובה לשואל המקורי, וגם תשובה לעונים שצריך להשתמש ב gcc קודם כל, בשביל שבסוף תגיע לשפת Java ואז תלמד לתכנת לאנדרואיד.

ההבדל בהצעה שלי, הוא בכך שבאמצעות FPC, אני יכול לכתוב אפליקציות טבעיות לאנדרואיד (מהדר אותן לקבצי class של ג'אווה), ויותר מזה, אני יכול גם לבנות מערכות עבור iOS (יש בMarket של אפל, תוכנות שלמות אשר כתובות עם FPC ודלפי החדש עבור iOS), לספק את אותן המערכות לסביבות שולחנות העבודה, web ושרתים. כל זה ללא צורך להחליף שפה או טכנולוגיה, ועדיין לתת מענה רחב יותר מאשר פיתוח רק בשפת ג'אווה או Objective-C. להמשיך לקרוא

חשיבה קלקלית*

בישראל המחירים כל הזמן עולים, והמשכורות לא מצליחת להתמודד עם העליה, אז דורשים שיעלו את המשכורות בשביל להתמודד עם העליה, אבל דווקא עליית המשכורת, תגרור עוד עליית מחירים.

הסיבה לכך היא שערך של כסף נקבע באמצעות כמות המטבעות הקיימים בשוק. ככול שהשוק מחזיק ביותר מטבעות, צריך להעלות את ערך המוצרים, ובכך יוצרים אינפלציה של מחירים.

במידה והאינפלציה (ניפוח) של המחיר אינו מתקיים, אז יש עושר מדומה, כי המטבע מסוגל לקנות יותר, אבל הוא גם נפוץ יותר, מה שהופך את כוח הקנייה שלו לחלש יותר.

במידה וכרגע המחירים בשוק יקרים מידי ורוצים להוריד אותם, צריך דווקא לגרום למצב בו המחירים גבוהים מידי, ואין מספיק כוח לשוק לרכוש את המוצרים, ולכן בשביל "לשרוד" כלכלית, יהיה צורך להוריד את המחירים, או "לסגור את העסק".

זו הסיבה ששכר מינימום הוא טעות מאוד גדולה, היות ובמקום לעזור לאנשים להרוויח מספיק, הוא למעשה קובע את ערך המטבע לשוק, שתמיד שואף להיות קצת יקר יותר בשביל רווח גדול יותר.

לעומת זאת, חסם של גובה המקסימלי של המטבע, היה מוריד מחירים, היות ואסור להגיע אל מעבר גובה משכורת מסויימת בשוק, ולכן הערך של הכסף תמיד ישמר כמו שהוא ולא יהיה מקום להעלות מחירים.

כל זה נכון לפחות בתאוריה.

הבעיה שלנו בישראל, היא שאנחנו האזרחים בראש ובראשונה (עם ובלי קשר לממשל), לא חושבים באמת קדימה למה טוב לנו, אלא חושבים על הרגע, דבר אשר יוצר בעיות חמורות ככול שהזמן מתקדם.

מוקדש כחומר למחשבה

* אני לא כלכלן, מעולם לא למדתי את הנושא, והפוסט הזה הוא כולו תובנה שלי של הנושא.

הבאנרים של "גם אני תומך בקוד פתוח" עברו עוד עדכון

גם אנחנו תומכים בקוד פתוחלפני מספר שנים, יזם ליאור קפלן דרך להציג אנשים וגופים המספקים שירותים עסקיים מבוססי קוד פתוח. באותו הזמן גם אני העלתי מספר רעיונות, אשר רובן נגנזו (ובראייה קדימה, טוב שכך).

אחד הדברים שיזמנו בייחד, והכרזנו עליו באוגוסט פנגווין 2010, היה באנר של "גם אני תומך בקוד פתוח". הבאנר נבנה ועוצב על ידי שלומי ישראלי, ומאוכסן אצלי.
המטרה של הבאנרים היא לגרום לכך שתהיה חשיפה גדולה יותר לעסקים התומכים בקוד פתוח שהם באמת כאלו, ולהראות בעצם כי אפשר גם להתפרנס מקוד פתוח ותוכנה חופשית.

השנה הבאנר עבר הרבה מאוד תוספות. הוספנו גם את האמירה "גם אנחנו תומכים בקוד פתוח". בנוסף השבוע "לבקשת הקהל", הוספנו גם את הגרסה האנגלית לנושא.

כיום ניתן להוריד גם את הגרסה העברית וגם האנגלית, בקבצי tar.gz או zip בצורה הבאה:

עברית:

אנגלית:

אם גם העסק שלכם מתעסק בקוד פתוח ותוכנה חופשית, אתם מוזמנים להוריד את הבאנר המתאים ולהשתמש בו באתרכם.

אתה יכול לקחת את הגמל עד לבאר, אתה לא יכול להכריח אותו לשתות …

מה הייתם אומרים אם היה לכם יועץ בתחום פיתוח אפליקציות טלפוניה (לא סלולרי), בא אל הלקוח שלו ואומר לו "שמע, אתה זורק המון כסף לחינם בצורת העבודה הזו בגלל 8 סיבות, אבל אם תתחיל לעשות את זה מסודר יותר, אתה תרוויח מזה כסף, במקום להפסיד", והלקוח לאחר 3 שנים, עדיין עובד באותה גישה, עדיין מפסיד פיזית כסף (שהוא כבר רואה בפועל שהוא מפסיד בגלל הגישה שלו), ועדיין לא מוכן לשנות את עצמו.

העניין הוא, שזה לא רק להגיד, היועץ גם בא ומקים על שרת שלו (ללא רווח מצידו בנושא, אפילו לא לקח על כך אגורה שחוקה בודדת), את כל כלי העזר הנדרשים בשביל לעזור לאותו לקוח, והלקוח מתעלם מהם לגמרי.

כיצד אתם כלקוח הייתם מגיבים לכך ? אם אתם ספקי שירות, האם הייתם באמת מספקים גישה כזו ללקוח שלכם, או אולי אומרים "מה אכפת לי, זה כסף שלו, שיעשה איתו מה שהוא רוצה" ?

בכל מקרה, מה שהסבירו לי בעבודת הייטק השנייה שלי, ואני כבר מתחיל להפנים עכשיו, זה שאני יכול לקחת את הגמל לבאר, אני לא באמת יכול להכריח אותו לשתות. אז כנראה כיועץ נשאר לי רק לראות את זריקת הכסף הזו על בסיס יומי, ולהתחיל לקבל את זה שזה "לא שלי".

שמש במשרד דום, וירח ברדמונד וושינגטון

היה היתה פעם חברה מדהימה בשם Sun. היא רכשה מוצר בשם StarOffice והמשיכה את הפיתוח שלו. אממה, היא לא באמת ניסתה להתחרות בחברה אחרת שעד לכתיבת פוסט זה, עדיין שולטת בשוק "מוצרי" המשרד.

מה שמצחיק זה, שהרבה אנשים באים ואומרים כי מוצרי מיקרוסופט אופיס טובים יותר מאלו של סאן, ולכן הם אלו שתפסו, אבל אחרי שמפסיקים להאמין להכרזות כאלו, ובודקים את השטח, מגלים כי עד 2003, אפילו התממשקות מינימאלית בין תוכנות מיקרוסופט השונות לא עבדו, הקבצים שלהם מנופחים, התקנה כבדה, והמון באגים, בעיות וכו' … אפילו מוצר דגל כמו אקסל, מכיל המון באגים ובעיות חישוב מתמטיות בסיסיות, אשר גורמות לנוסחאות לפעמים להראות מאוד מוזרות.

כלומר המוצר של מיקרוסופט לא כזה איכותי. למעשה אני אישית לא מכיר מוצרים איכותיים מבית מיקרוסופט. לא יודע אם זו בחירה, או כל דבר אחר, אבל אני מרגיש כי החברה מספקת לעולם מוצרים בינוניים, ותמיד האחרונה לספק "חידושים" אשר קיימים בשוק. להמשיך לקרוא

כיוון השוק, תנועת הכלכלה

נוקיה סימנס (להבדיל מנוקיה עצמה) למי שאינו מכיר, מייצרת ציוד תקשורת כדוגמת אנטנות, ואינה קשורה למכשירים סלולריים עצמם.

התחרות כיום בשוק היא בין חברות סיניות בעיקר, אשר מספקות מוצרים זולים יותר. זה גורם לכך שנוקיה סימנס מאבדת נתח שוק, כי היא יקרה יותר. ובעצם זה יוצר מצב של היפוך בגלגל הכלכלה העולמית.

ככול שהעולם מייצר יותר בסין, וקונה יותר בסין, הוא יוצר מצב בו סין הופכת למדינה עשירה יותר. ככול שהיא עשירה יותר, כך התנאים של האנשים שם משתפרים, והעלויות גודלות בהתאם. בנתיים המערב מפסיד ידע, יכולות בניית מוצרים, ולמעשה יורד לאט לאט בכוח הכלכלי שלו, וכן ביכולת לספק שוק תחרותי טוב.

הסיבה ליוקר היצור במערב, היא בראש ובראשונה בגלל תנאי העובדים, אשר באמת צריכים לקבל תנאים טובים – משהו שבסין לאט לאט משתפר בחלק מהמקומות, אבל עדיין יש גם מקומות אשר מזכירים יותר את אנגליה בשלהיי המהפכה התעשייתית. מתישהו זה ישתנה, אבל בנתיים  כוח העבודה והכוח הכלכלי בעולם עובר מהמערב לסין, אשר הופכת להיות המעצמה החזקה בעולם במקום ארה"ב (משהו שמתרחש בהדרגה).

בקצב הזה, סין לאט לאט תכניס את התרבות שלה, את המנהגים שלה, וההיסטוריה שלה, ולאט לאט גם השפה השלטת תתחיל להשתנות למנדרינית (הניב העיקרי שקיים ב"מדינה"), אשר כבר עכשיו מתחילה לתפוס תאוצה בעולם העסקים הבין לאומי.

אם מוסיפים את בעיות העולם המערבי כיום, אשר כמעט בכל מדינה מערבית יש הפגנות, ,ותנועת Occupy נכנסת חזק יותר למעמדות העובדים (עם היסטוריה מאוד ארוכה של תנועות כדוגמת Culture Jamming), ואפשר להבין כי אנחנו בהתחלת שינוי מגמה עולמית, אשר במידה והמסלול ימשיך בדרכו, יגרום לארה"ב להיות אסופת מדינות חזקה, אבל לא המעצמה אשר שולטת עוד בעולם. הדרך והגישה המערבית תשתנה לגישה המזרחית של תרבויות ו"מדינות" סין, וגם הניב העיקרי בסין (מנדרינית כאמור) יתחיל להיות שגור בפינו בסופו של דבר.

זאי ז'יאן (再見)

הצד האפל של מתודולוגיות פיתוח

hammer and nailאברהם מאסלו, הכניס לתודעה שלנו את המשפט: "כאשר יש לך ביד פטיש, כל דבר נראה כמו מסמר". אנשים מוסיפים לרוב בציניות כי כך גם האצבעות שלך זוכות לאותו היחס… המשפט הוא חלק מתורה הנקראת "חוק הכלים", אם במקרה תהיתם.

אחד הדברים שאני רואה בשוק התוכנה, הוא כי חברות רבות בוחרות במתודולוגיות ושיטות מאוד נקודיות לכל הפרוייקטים של החברה. הבחירה נעשת משום שזה נשמע טוב, זה מאוד נפוץ וכו', אבל מעטים באמת בוחרים במתודולוגיות בגלל שהן מתאימות לחברה עצמה. ועוד יותר חשוב – לפרוייקט הספציפי עצמו.

למשל נתקלתי כבר בחברות אשר בוחרות במתודולוגיות Agile שונות מסיבה של "זו הדרך הנכונה לעבוד בה". כאשר אתה בוחן את החברה, המוצר, והכי חשוב המפתחים, ומנהלי הפרוייקטים של החברה, אתה מבין כי Agile רחוק מאוד מלהיות משהו הגיוני עבור החברה, לפחות במוצר או במוצרים שהם בוחרים להשתמש במתודולוגיה הזו.

agileלמשל חברה המפתחת מוצר אשר הולך להימכר כמוצר מוגמר, אינה יכולה לבחור במתודולוגיות Agile המדברות על פיתוח תוך כדי תנועה. היות וזה לא רלוונטי למוצר שלהם. למרות כי מוצר המקבל עדכונים, מן הסתם הוא מוצר המפותח תוך כדי תנועה, אבל המימוש של הדברים הם מאוד ברורים עבור הלקוח הסופי. הוא לא רואה פעם בור, אח"כ שאתה מניח עמודים, ואח"כ שאתה מניח בטון ומלט וכיוב'… הוא רואה את הבניין עצמו, עם ריהוט, תמונות, עציצים וכו'. הוא מבקש ממך לשנות את הקירות, להוסיף תמונות, להוריד תמונות, לשים עוד ריהוט, וכו', אבל הוא מצפה שהוא ימצמץ ושזה יקרה. ולכן סוג הפיתוח הזה אינו מתאים כלל וכלל לחברה, לפחות במוצר שכזה, או ללקוח אשר אינו מעוניין בגישה הזו.

עוד מתודולוגיות אשר אני רואה כי נמצאות בשימוש לא נכון, הוא למשל השימוש במתדולוגיה אשר אומרת כי אני יוצר קודם UI ועוקב אחרי המשתמשים לראות מה מושך אותך, ואז כותב לוגיקה מאחורי.

המתודולוגיה (אשר אינני זוכר את השם שלה בזמן הכתיבה של הפוסט), היא שיטה ממש יפה לפתח מוצר אשר אתה לא יודע בוודאות מה הלקוח רוצה בו. אבל אני רואה חברות אשר יש להם מוצר מוגמר שהן מוכרות, ופתאום רוצות לעשות סיבוב של 180 מעלות, ולהתחיל לעבוד במתודולוגיה הזו. מצד אחד, ומן הצד השני הן רוצות להמשיך עם כל הפיטצ'רים שהחברה מספקת ללקוחות, אבל מצד שלישי, הן רוצות להתחיל מכלום.

זה פרדוקס מאוד גדול בסגנון של "לאכול את העוגה אבל להשאיר אותה שלמcapה". מוצר קיים, אינו יכול לעבור להיות מפותח בגישה הזו. זו גישה שיכולה להפיל חברה שהולכת למתודולוגיה בגישה הזו כאשר כבר יש לה מוצר ביד עם לקוחות הרגילים לעבוד בגישה מסויימת שהחברה הרגילה אותם..

המתודולוגיה מתאימה רק למוצר שאינו קיים, ואף אחד אינו יודע מה הוא רוצה לקבל בעצם, וכך הן הלקוח והן החברה לומדים בייחד מה הלקוח רוצה.

טרנדים זה דבר מתחלף. זה בסך הכל סוג של אופנה. כך גם לפעמים בעולם המתודולוגיות. חלקן מתאימות לפרוייקטים ספציפיים, וחלקן לא מתאימות בכלל. לפעמים זה לא מתאים לאופי החברה, לפעמים לאופי המוצר, והרבה פעמים ללקוח עצמו.

אז תזכרו: פטיש זה  כלי עבודה יעיל, אבל הוא לא תחליף לשאר כלי העבודה. תלמדו להשתמש בכלי העבודה שלכם נכון, ואז תצליחו לגלות עולם קל ונוח יותר עבורכם.

אני לא מרגיש פראייר

חץ כתב בבלוג שלו על כך שהוא מרגיש קצת פראייר על כך שהוא משלם 400 ש"ח בחודש על שירות שהוא לא משתמש בו באמת.

אני כבעל עסק לא מרגיש מרומה, או "פראייר" שאני משלם מספר שקלים יותר ממנו בחודש. אבל עברתי מספר מנהלי חשבונות ורואי חשבון עד שהגעתי למישהו שטוב לי לעבוד איתו, ואני מרגיש שהעבודה איתו שווה את הכסף שאני משלם. להמשיך לקרוא

המשמעות של בקשת פיטצ'רים לתכנה

כבר כתבתי על הנושא בעבר, אבל אני נדהם כל פעם מחדש הרבה אנשים לא מבינים כמה לא פשוט לפעמים להוסיף תמיכה לפיטצ'ר אפילו הקטן ביותר שיש. לפעמים בקשה ממש "קטנה" כמו שאני ביקשתי, אומרת שכתוב מאוד קשה ומסיבי של הגישה והלוגיקה של הדברים.

זו הסיבה למשל שאני שאלתי את השאלה בצורה ששאלתי. במקום לקבוע שזה דבר הכרחי, פשוט שאלתי בכלל אם זה באמת נחוץ. היות ואינני יודע מה העבודה הנדרשת, ואני יודע שזה nice to have, אבל לא משהו הכרחי באמת. כלומר אפשר לחיות גם בלי זה כמו המצב הנוכחי.

רוב המתכנתים בעצם, ממש לא אוהבים שמבקשים מהם שינוי שאחרי תכנון. רוב המבקשים לא מבינים למה, ויותר חמור, לרוב לא מבינים למה לפעמים אני יכול להגיד שזה יקח עכשיו חודש שלם של פיתוח (כאשר המימוש המקורי לקח שבוע וחצי). העניין הוא שלא רק מדובר בשינוי לוגיקה כלשהי, אלא צריך לשמור על אותה התנהגות שינה כאילו שום דבר השתנה, אבל לחשוב בגישה שונה, מהמימוש המקורי אשר לא מאפשר לי לספק את השינוי. זה גם אומר שצריך לפעמים להתנתק לגמרי ממה שהיה מקודם, ולחשוב ב state of mind אחר, דבר שמאוד קשה כשיש משהו בנוי מולך. אבל במידה ואין לי אפשרות כזו, אז כיצד אפשר לספק את אותה הגישה בעצם ?

גישות כמו Agile, או אפילו market driven נחמדות על הנייר, אבל לא תמיד אפשריות, ולרוב לא באמת ניתן לחשוב על כל גישה עתידית יכולה לצוץ לה פתאום, ולכן גם כאשר כותבים את הקוד הגמיש ביותר ביקום, עדיין יש מקומות לשכתוב בעקבות בקשות, ואז צרך להבין מה באמת חשוב, ומה הוא רק nice to have, והאם ההשקעה הזו באמת טובה וחשובה.

זו הסיבה שלמרות ששיווק וגם מכירות זה דברים חשוב, עדיין למכור ללקוח שהכל אפשרי וניתן לשינוי לפעמים יכול לגרום לך לקרוס לגמרי ולא רק שלא להגיש את המוצר, אלא להתחייב למשהו שטכנולוגית בלתי אפשרי בגישה שאתה נמצא בה עכשיו, ובזמן המהיר ביותר שיוכלו לספק לך את הסחורה.

הבעיה הכלכלית חברתית בישראל

בקיץ האחרון נפתח בישראל פתח. הדור שלי החליט לקום על הרגליים ולהגיד שהוא לא מוכן יותר לקבל את המצב הנוכחי.

המצב מאוד גרוע. היות ובמדינת ישראל אין תחרות אמיתית בשוק ה"חופשי". אין תחרות כי אין איזון בשוק בצורה מאוד קיצונית.

בישראל של שנות ה2,000 הכל יקר מידי לרמת המחייה למעט מוצרי אלקטרוניקה שהם זולים יחסית לרמת המחייה. למעשה יש מצב אירוני אשר בו זול יותר לפעמים לרכוש מכשיר אלקטרוני מאשר בגד או אוכל.

בישראל של שנות ה 2,000 יש מעט חברות אשר שולטות ברוב השוק, ואם זה לא מספיק חמור, אז הן זורקות אשמה על כל ספק קטן, למרות שאותם ספקים אינם מרוויחים הרבה, אלא רק הקצה השני של המאשימים, הוא זה שמרוויח.

בתחום האינטרנט בארץ, ובכן בישראל היו הרבה מאוד ספקיות אינטרנט קטנות. לאט לאט הן התחילו להתמזג עם ספקיות קצת גדולות יותר, ואח"כ היו עוד איחודים נוספים בשוק, וכיום יש לנו מעט מאוד ספקי אינטרנט בארץ.

כיום חברות הסלולר וחברות ספקיות האינטרנט הן אותן החברות. זה מיזוג שרובכם לא שמעתם עליו, אבל הוא קיים. הוא התקיים בגלל שפגעו בחברות הסלולר בצורה שלדעתי האישית לא פורפורציונליות. במקום לשבור את השוק בתחרות, פגעו בהן בחוק. ופגעו במקומות שדווקא עסקים קטנים יותר נפגעו ממנו הרבה יותר, מאשר ספקיות הסלולר. וכן, אני מדבר על דמי הקישוריות. דמי הקישוריות היו דרך לגבות כסף על שירותים טלפוניים שהתקבלו בחינם ואפילו לא ידעתם שהם שירותים נוספים (האשמה נופלת על חברות הסלולר בזה דווקא), אבל השתמשתם בהם. כמובן שהיו כאלו שניצלו את זה, אבל הם היו מעט יחסית.

החזון שספקיות הסלולר יהפכו לספקיות תוכן היה מאוד ברור הרבה לפני שהתחילו "להתלבש" עליהן. היה ברור כי התוכן משחק תפקיד חשוב יותר מאשר התשתית, ולכן זה הכיוון, ורוב הספקיות הבינו את זה מצויין ולכן זרמו לשם די מהר, עוד לפני כל הבלאגן. זו הסיבה שהפגיעה בהן יחסית נמוכה יותר ממה שאתם חושבים.

העניין הוא אבל לא רק החברות האלו. העניין הוא שעסקים קטנים צריכים לשלם הרבה יותר כסף מעסקים גדולים, ואין להם הגנה בשום צורה, דבר שעסק גדול לא צריך בזכות הכסף שלו.

למשל, לפני שבוע הייתי מאוד חולה יחסית, ובקושי יכולתי לעבוד, היות והעבודה שלי דורשת הרבה ריכוז וחשיבה. אין לי יכולת ללכת לביטוח לאומי עם פתק של רופא ולהגיד הייתי חולה, בבקשה תשלמו לי על שבוע שלם של מחלה, וזה למרות שאני משלם ביטוח לאומי גם אם אני לא עובד. כלומר כבעל עסק הפסדתי כסף בכך שאני חולה. כלומר לא רק שלא הרווחתי, אלא ממש הפסדתי כסף. משהו שאם הייתי שכיר, הייתי מוגן מפניו.

המצב כל כך גרוע שאני מכיר יותר ויותר אנשים אשר מנסים את מזלם במדינות ניכר. הם לא רואים עתיד כלשהו בארץ להם ולמשפחתם. ולכן מהגרים למדינות אחרות. אתם יכולים להגיד מה שאתם רוצים עליהם, אבל יש דברים בגו. ואם לאנשים אין תקווה ולא רואים עתיד, זה מצב רע מאוד.

יש לי חבר שעסוק מידי בלפרנס את עצמו ואת אמא שלו שחולה במחלה שלא ניתן לעבוד בה, שהוא לא יכול להתקדם לשום מקום בגלל שהוא תקוע במעגל אין סופי. זה לא צריך להיות ככה ! אם אנחנו כחברה לא יודעים לדאוג לאנשים סביבנו, אז משהו ממש רע. אנחנו מנוכרים מאוד אחד לשני. אנחנו נראה מישהו ברחוב שקורס פתאום, ונמשיך ללכת במקום לעצור ולעזור לו. זה לא קורה רק בסין. זה קורה עכשיו כאן בישראל בשנות ה2,000.. האם זו החברה שאנחנו רוצים לחיות בה ?

אני רואה הרבה עסקים קטנים נסגרים ולא בגלל שהם לא מוצלחים במה שהם מציעים, אלא בגלל שהתחרות היא בלתי הגיונית בכלל. איך אפשר לקבל שוק חופשי בהם יש שליטה בלעדית של תאגיד זה או אחר ? זה הרי בדיוק ההפך משוק ותחרות חופשית.

שוק חופשי זה שוק בו אני כספק בודד ותאגיד יכולים להתחרות זה מול זה. דבר שלא יכול להתקיים בישראל בשנות ה2,000.

במקום לפתור את הבעיות בצורה מאוזנת, יש צעדים מאוד קיצוניים לצד הלא נכון בד"כ. ובין לבין מפעילים עלינו את עיקרון "הפרד ומשול". אנחנו למשל מבקשים שיאפו יותר עוגות, אז במקום לאפות יותר עוגות, נותנים עוגה אחת מוכנה ושואלים אותנו "איך אתם רוצים לחלק אותה בין כולכם ? מי צריך לקבל יותר ומי צריך לקבל פחות ?" ואז כל אחד מתחיל לריב עם השני. מחילים עלינו בעצם את תורת המשחקים בתסריט של סחיטה, בו כל צד צריך לשכנע שהוא צריך יותר.

אבל הבעיה היא שיש עוגה אחת מההתחלה ! צריך שיהיו יותר עוגות, או עוגה הרבה יותר גדולה. צריך איזון מסויים, כי עוגה אחת אינה מסוגלת באמת לתת מענה לכולם. אבל בשביל מספר עוגות, צריך לשנות את החומרים והמרכיבים של העוגה האחת.

במקרה ותהיתם, אז ההפגנות והמאבק החברתי לא נפסקו, הם רק ירדו מהכותרות. אבל עדיין יש אלפי בני אדם כל שבוע בתל אביב מפגינים ועושים צעדות. תשאלו את רם-און למשל על הנושא.

מה שעצוב זה, שמשנות ה80 ועד היום שום דבר לא השתנה לטובה:

a tale about PIPA, SOPA and Copyrights

Imagine a person finding a road that everyone is using, and decide to charge money from every car that is passing by. Then that person think about it, and start taking money also from people who are walking by that road, just looking at it, or just reading about it.

The person is also limiting the number of people that can use the road, in what type of vehicles, number of passengers, the location from where the driver is from etc…

And if to add  on all of that. the person never fixes the road, or provide extra benefit of using it. You get what he provides "as-is", in the way that he think you should have it, and that's it.

When people that live beside the road, started to create their own path to the road, so they could arrive from one place to another, caused a big headache to the road owner.  Because they did not pay for the usage of the road, and did not stand in his limitation. So the road owner decided not only to sue them, but also to provide some money for public elected figures to place bills and rules, to say that without his permission, and in his conditions, it is illegal to do so.

So people started to create their own roads instead, and the traffic started to move to thar roads instead,  and the original road owner, started to loose a lot of road users -> money to that newer and better roads, that take only minor maintenance fees, but do not limit anything. Even the roads are better maintained then the original road that the person took over and start changing on it.

So now that person decided to pay again to that public figures to place more bills and call the other roads thieves, pirate etc..  And that everyone who is not using the original road hurts the right of the original road owner.

עוד פוסט חסר תועלת בנושא הפריצות

infrastructures

ב21 לנובמבר 2011 פרסמתי פוסט בנושא הבעיות של חנויות ישראליות ברשת האינטרנט.

עשיתי אבל יותר מכך, החלטתי לנסות לעשות קצת רעש בנושא. אז שלחתי דוא"ל לגל מור, והוא שמח לשים את הפוסט באתר שלו: חוריםברשת. תודה גל על הפרסום.

אבל הפוסט זכה בעיקר להתעלמות ברשת הישראלית. ועולם כמנהגו נוהג.

ואז הגיע 0mar. הוא במקום להגיד שהמלך הוא עירום, פשוט שם לנו תמונה מול העיניים, נתן לנו כמה סטירות לחי, ועדיין ביט כמנהגו נוהג – במקום להבין את הבעיה שיש ולתקן אותה, סמוך על ביז'ו חזר, ופלוני מאשים את אלמוני, שמאשים את John Doe שמאשים את Jane Doe שבכלל עוד לא נולדו באותו היום … (כמובן שאני לא באמת רוצה לפגוע בביז'ו הוא לא באמת אשם)

אז אני רוצה להגיד המון תודה ל0mar. הוא מוכיח לכולם, עד כמה המלך הוא עירום. אבל אני רוצה להגיד למערכת העיתונים בישראל – נכשלתם בתפקידכם. ה"האקר"  צריך לקבל פרס ישראל. החנויות ברשת צריכות לקבל חושך בעיניים, והבעלים שלהם לקבל מאסר בפועל של מספר שנים.

הגיע הזמן שיהיה תקן מחייב בישראל כיצד אתרים כאלו ואחרים צריכים לפעול. ואתר אשר לא עומד בתקן, לא יכול לבצע מכירות. פשוטו כמשמעו. יותר מזה. אם מסתבר שאיכשהו אח של דוד, הבן של משה, הדוד של חיים עקף איכשהו את זה, והוא סיכן אותי, אז הוא צריך להיכנס לכלא על כך ! לא ה"האקר" צריך לשלם, הוא השליח. אלא מי שיצר את הבעיה.

אם תהיה אחריות מינימאלית של בעלי אותם אתרים כלפי הלקוחות בצורה כזו שהם יכולים להיפגע – אז אולי יבוא השינוי.

בנתיים צריך להבין כי מחשבים זה לא תחביב, וזה שהבן (או הבת) של השכנים "מבין" משהו, כמו מתי לוחצים על מקש ימני ומתי על שמאלי, ואיך לחצים על next עשרות פעמים, זה לא הופך אותו למבין. העולם הזה של המחשבים – יש בו הרבה מאוד מקצועות של אנשים שמשקיעים המון שנים ללמוד. ה Next והמקש הימני הם רק בצד המשתמש לא בצד של בעלי המקצוע.

עכשיו תחזרו לאחו ותמשיכו להנות מהשמש החמימה שאין כרגע בחוץ, ומהפסטורליה של האינטרנט אשר לא באמת קיימת. זה בסדר, אני אשב לי כאן לבד בחושך ואחכה…

תזרים מול רווחיות

היה לי דיון לאחרונה עם מספר אנשים בנושא של סוף שנה וחישוב של דו"ח רווח והפסד. ונראה כי אנשים לא מבינים מה ההבדל בין רווחיות לבין תזרים מזומנים. כלומר אם עשית עסקה של 100,000 ש"ח ועל הנייר אתה משאיר ביד 80,000 ש"ח, על פניו יש לך 80,000 ש"ח. אבל זה לא המצב בפועל. האם זה לוקח בחשבון מתי אתה תראה את הכסף ? האם אתה לוקח בחשבון את המיסוי, וכו' ?

הדבר שדו"ח רווח והפסד בא להראות הוא כמה הוצאות היו, כמה הכנסות היו וכמה נשאר לך לאחר קיזוז בין ה2 – כלומר הוצאות פחות הכנסות. אם אתה בפלוס, אז העסק שלך נחשב לרווחי. אם אתה במינוס, העסק שלך לא רווחי. זה לפחות על רגל אחת. אבל אם על הנייר הרווחת 80,000 ש"ח מעסקה, וכל העסקאות שלך הם כאלו, אתה נראה מאוד רווחי. אבל היות וחוסר רווחיות הוא דבר יחסי, זה לא כל התמונה שצריך להסתכל עליה.

למשל יש מצבים בהם תרצה להרשם כלא רווחי, או שמראש אתה מצפה לזה. נגיד ואתה חייב להחליף או לרכוש ציוד יקר אשר בעקבותיו אתה לוקח הלוואה. אז אתה יכול להגיע להיות לא רווחי מבחינת הדו"ח, אבל זה דבר יחסי כמובן כי עדיין אמור להיות לך כסף. אבל כאן זה ההבדל בין "תזרים מזומנים" לבין רווחיות.

ב2009 לקחתי קורס במ"טי אשר עשה לי קצת סדר בראש מבחינת ניהול עסק. אומנם הוא חידש או הסביר לי דברים רק רבע מהקורס (את השאר ידעתי לפני כן), אבל לדעתי זה אחד הקורסים הכי חשובים שאי פעם לקחתי.

היה שם מרצה שהסביר את ההבדל בין רווחיות לתזרים בצורה הבאה:

הוא רשם על הלוח נוסחה אשר מציגה כי העסק שלו הרוויח 500,000 ש"ח. ואז הוא הוציא את הבד של הכיס במכנסיים שלו, כלפי חוץ, ואמר: "בדו"ח אני מרוויח, אבל בכיס אין לי אפילו אגורה אחת".

תזרים מזומנים אומר כמה כסף יש לי כרגע בפועל ביד (או בכיס, בנק וכו'), בעוד שדו"ח רווח והפסד, מציג כמה הכנסות והצאות יש לי על בסיס השנה. יכול להיות שמבחינת חשבוניות מס הרווחתי 500,000 ש"ח, אבל אם הם לא בכיס שלי, אין לי באמת כסף. כאשר מנהלים עסק (וזה כולל את החיים שלכם בכלל), מה שחשוב בראש ובראשונה הוא כמה כסף יש לכם כרגע בכיס, ולא כמה הכנסות מול הוצאות יש לכם.

אל תבינו לא נכון, זה מאוד חשוב לדעת ולהעקוב אחרי כמות ההוצאות שלכם, וכמה הכנסות יש לכם, אבל אם אין לכם כסף עכשיו לקנות פלפל+שתיה ב20 ש"ח, אז זה לא עוזר לכם.דו"ח רווח והפסד נועד לצרכי מיסוי, וגם לידע האישי שלכם. כלומר דבר ראשון חשוב שאנחנו נדע ונעקוב אחרי הפעילות שלנו, אבל זה כל המשמעות של הדו"ח מבחינתנו. מבחינת מיסוי, זה כמה כסף יש לגבות מאיתנו בסוף שנה.

הסיבה אשר מפילה עסקים (ולא משנה הגודל שלהם), זה מחסור בכסף נזיל בכיס, ולא אם הדו"ח של רווח והפסד שלהם מראה כי הם הרוויחו מליארדים. זו הסיבה למשל, למה יש חברות ציבוריות. הן מוכרות את המניות של החברה (אשר אחזקת המניות במקור היתה פרטית של הבעלים ומשקיעים – ההבדל בין חברה פרטית לחברה ציבורית) לציבור בשביל לגייס כסף, כאשר האנשים רוכשים בעצם הבטחה "לקצור" פירות כלשהם, למשל למכור את המניה כשהיא עולה ובכך לא רק לכסות את הקנייה שלהם, אלא גם שיהיה להם כסף בנוסף.

אז תזכרו, זה לא משנה מה דו"ח רווח והפסד אומר לכם, זה הכסף בכיס שבסופו של דבר בשביל לקנות מנת פלאפל + שתיה אשר משנה הכל.

SOPA – עוד מסמר בארון הקבורה לשוק של ארה"ב

אם אתם גרים על העץ, או עסוקים בלהתכרבל מתחת לשמיכה בחורף במקום לדעת מה קורה סביבכם,אז הנה הסיפור על רגל אחת:

תעשיית המוזיקה והסרטים של ארה"ב (למעשה 2 תעשיות שונות) "רכשו" מספר פוליטיקאים בארה"ב (סנטורים) אשר יעלו ב2012 חוק אשר אומר שהתעשייה הזו (סרטים, מוזיקה), יכולה להכריז כי כל אתר שהם חפצים בו פוגע בזכות שלהם להתעשר על חשבונך והם יכולים לפנות לספקים השונים בדרישה (אפילו לא בקשה) לחסום את הDNS של האתר, ובנוסף גם לדרוש ממנועי חיפוש להעלים לגמרי את האתר מהתוצאות.

ואם זה לא מספיק, אז אתרים למשל כמו Facebook ו Google+ ואפילו whatsup.org.il מחוייבים לקבל אחריות אישית על כל מעשה של כל משתמש הנעשה באתר. כלומר אם אני ניגש ל whatsup ושם קישור לסרט "פיראטי" או תוכן מוזיקאלי שאין לי רשות לקשר אליו, אז מאיר, יהודה וטל יהיו אחראים באופן אישי לשאת באחריות של המעשה שאני עשיתי. אבל זה לא רק תוכן שהוא פיראטי כביכול. אפילו הוראות כיצד להוריד firefox יכול להחשב כתוכן בעייתי, אשר בעקבותיו האתר והבעלים שלו יפגעו. כל הבלאגן הזה נקרא SOPA שהוא ר"ת עבור Stop Online Piracy Act. להמשיך לקרוא

האם כשאתה הולך למסעדה אתה גם …

נגיד ואתה הולך למסעדה ולוקח מנה עסקית בעלות איקס כולל שתיה. פתאום בא לך עוד משהו קטן וגם עוד שתייה, המחיר הוא כבר המנה העסקית + המנה הנוספת + השתייה. אתה כמובן תסכים לזה (אחרת כנראה לא תזמין) ותשלם על כך.

אבל נגיד ואתה מגיע אלי לקבל שירות במחיר איקס. פתאום חשקה נפשך בעוד 2 דברים נוספים, אתה לא תשאל על מחיר של כל דבר, אלא תצפה שאתן לך את זה כלול למחיר הקיים, או בתוספת קטנה למחיר הקיים. כלומר אתה תצפה שזה יהיה לגמרי זהה למסגרת החוזה שנערך בנינו, אשר מדבר על משהו מסויים.

למה ? כי ככה מקובל בתעשייה, והשאלה היא למה ? למה זה מקובל ? נחמד למכור ולשווק, אבל כמו במסעדה, גם אצלי יש עלויות, ולפעמים דבר ממש "קטן" הוא ממש לא קטן בפועל. הרי אם כמכלול אני מספק לך שירות איקס שלוקח בחשבון מספר דברים. אז למה כל תוספת מעבר צריכה להיות כלולה במחיר או בקרבת מחיר כלשהו ? למה לא לקחת את המחיר של שירות bar ושירות baz בנפרד ? למה במסעדה זה הגיוני לך לשלם עליהם, אבל כאשר מדובר בשירות מסוג אחר פתאום זה לא הגיוני ?

הרי נגיד ורכשת ממני בנק שעות מסויים ועליו קיבלת סכום עם הנחה כלשהי, הרי אתה מתחייב לשלם על איקס זמן מסויים. אז למה אם אתה מנצל יותר מזה, אתה מצפה לקבל את אותו סוג הנחה למרות שאינך מתחייב על כך שתיקח אותו כל פעם ? למה לא הגיוני שתשלם על הזמן הנוסף מחיר רגיל ? גם למסעדה אולי אתה מזמין בצורה קבועה שם, ומגיע אחת למספר ימים, אבל עדיין שם אתה תשלם מחיר נוסף אלא אם יחליטו לצ'פר אותך.

מה לדעת לפני שאתם פותחים עסק בפעם הראשונה

בחודש וקצת האחרון יצא לי לדבר עם מספר אנשים בקהילת הקוד הפתוח, אשר התעניינו מה הם צריכים לדעת לפני שהם הופכים להיות פרילנסרים. החלטתי לרשום פוסט בנושא, אבל שימו לב כי הוא אינו מכסה הכל ונכון רק לידע ולניסיון שלי, ויכול להיות שדברים י/השתנו, ודברים אחרים חסרים, או בכלל לא נכונים.

אין לראות בפוסט זה כהמלצה או דרך עבודה. בקריאת הפוסט אתם מסכימים כי האחריות הבלעדית חלה עליכם בלבד ולא תבואו אלי בשום טענה, תלונה או כל דרישה שהיא על הכתוב, נאמר, נרמז או הובן בעת הקריאה.

ישנם 4 סוגי עסקים שאתם יכולים לפתוח בנושא התכנה (ישנם קצת יותר בישראל, אבל הם בנויים למקצועות שונים כדוגמת עריכת דין וכו'): להמשיך לקרוא

כמה עולה תכנה חופשית – תשובה לדורון

דורון כתב פוסט על כך שחברת ביטוח שילמה כ150,000 על Nagios. והוא לא מבין איך, כי הוא בעל ניסיון בתחום ולא מבין מה עולה כל כך הרבה כסף בתכנה חופשית. יכול להיות שהפוסט ישמע מעט מתנשא, אבל זו לא הכוונה, אלא החוסר יכולת להתבטא בצורה אחרת. אז אני מתנצל מראש אם אתה או מישהו אחר נפגעת מהכתוב.

הבעיה בהצגה של דורון הוא שאין לנו שום תמונה מלאה של מה החברה צריכה ומה נדרש ממבצע העבודה, ולכן אי אפשר לדעת האם 150,000 ש"ח הוא סכום גבוה או לא.

כאשר ניגשים לפרויקט בסגנון הזה, צריך להבין את גישות העבודה של הגוף המדובר, כדוגמת כיצד צריך להתנהל מול אבטחת המידע בנושא. אילו התאמות צריך לקחת בחשבון, מול אילו מערכות צריך להתממשק, והאם יש דברים מוכנים לזה או צריך לכתוב אותם. האם צריך לפתח ממשק משתמש מיוחד או לא והרשימה עוד ארוכה. על זה מכניסים עלויות שונות של שעות עבודה, ציוד וכו'  ואז מקבלים את המחיר שצריך.

לקחת פרוייקט של "אה צריך להתקין Nagios ולוקח 5 דקות, וההגדרה לוקחת לי עוד יום וחצי" זה פשטני מידי ומפספס את המפרויקט לגמרי.

אם מדובר ב3,000 שרתים שכל שרת צריך משהו אחר כמות האנרגייה הנדרשת כאן גבוהה מאוד, ויכול להיות ש150,000 ש"ח לעסקה שנתית למעשה במחיר נמוך מאוד. ויכול להיות שיש לך שבלונה שאפשר ב4 דקות לסיים הכל ואז 400,000 ש"ח הוא מחיר מאוד גבוה, אבל כל עוד אי אפשר לדעת מה העבודה דורשת, הכיף העבודה וכו' … קשה מאוד לדעת האם מחיר מסויים או גבוה או נמוך. בייחוד בגופים כדוגמת חברות ביטוח.

זהירות מחנויות ישראליות ברשת

הרצת קודאחרי 5 שנים הלכה לי מכונת תספורת די טובה ויקרה שרכשתי, והגיע הזמן לרכוש אחת חדשה. אז הלכתי לזאפ למצוא דגמים ולחקור עליהם קצת, וגם הלכתי לחנויות אשר מוכרות את המכונות אשר נראו לי, ועשיתי מה שאני עושה תמיד במקומות כאלו: בודק האם המידע שאתן להם יהיה בטוח. זה מאוד פשוט, אני לא תוקף את החנויות האלו, רק שם תווים "מיוחדים" אשר מי שלא עשה עבודה טובה ישבר בעת קבלת המידע שהוא רוצה להציג לי (לא יגרם לו שום נזק אבל) בעוד מי שעשה עבודה טובה לא ירגיש בהם.

כאשר אני מדבר על "תווים מיוחדים" הכוונה היא תווים הנגישים מהמקלדת, אבל מאפשרים לי להתערב במידע המגיע אלי ממסד נתונים, אשר עובד בשפת תכנות בשם SQL הבנויה לקבל הוראות מה לעשות. למשל בתמונה למעלה שמתי פסיק (אשר אינו אומר כלום במקרה הזה לשפה), והאתר מייד נשבר ומציג הודעת שגיאה.

סוג התקפה כזה מוכר בעולם אבטחת המידע כבעיית אבטחה מסוג "הזרקת קוד". כאשר "קוד" מדבר על "קוד מקור" – הצורה שבה אומרים למחשב לעשות דברים. במקרה הזה תת הבעיה נקראת "הזרקת SQL" היות ומזריקים בעצם קוד SQL. הבעיה היא מאוד חמורה היות וכל בעל ידע, או אחד שמוצא כלים אוטומטיים ברשת, יכול להשיג המון מידע באמצעות הבעיה הזו. אני יכול לדעת אילו טבלאות יש במסד הנתונים, אילו שדות יש בכל טבלה, ואפילו לקבל את המידע עצמו הקיים בטבלה. וכאמור, יש הרבה כלים אוטומטיים שעושים את זה בשבילי, כך שאני אפילו לא צריך להתאמץ בשביל זה.

ואם להוסיף חטא על פשע, אז השרתים עליהם החנויות רצות מכילים תוכנות ישנות מאוד אשר לא עברו שדרוג. אם אתם תוהים מה הבעיה כאן, אז לא לעדכן ולשדרג מערכות, ובעיקר לא להתקין תיקוני באגים אומר שאתם פגיעים לבעיות אבטחה וניצול שמאפשר לי אפילו להשתלט על השרת ולשים שם מה שאני רוצה. למעשה אם המערכות שאתם עובדים איתם גם בבית עובדות תמיד על העדכונים האחרונים, סביר להניח שכמות בעיות האבטחה שאתם מסתכנים בהם קטן מאוד (כמובן שזה מעט מורכב יותר).

בעת החיפושים שלי אחר חנות, היו גם חכמולוגים שרושמים שיש להם אבטחה גבוהה בגלל שיש להם תעודות הצפנה. אבל מה יעזור לי אם החנות מחזיקה תעודת הצפנה תקפה (ורובן לא עושות את זה, אלא מרכזות את המידע שלך במקום לא מאובטח ואז שולחות אותו לאתר אחר שהוא המאובטח) אם אני יכול להשיג את המידע הזה אחרי שעברתי הצפנה ?!

מישהו אמר לי כי מה שאני עושה מקביל לניסיון לשדוד מקום, בשביל לראות האם הוא שומר על הכסף שלי. אבל זה ממש לא אותו הדבר! זה יותר כמו ללכת למקום ולבקש מהמוכר את פרטי כרטיס אשראי של לקוח אחר כי סתם בא לי לדעת. הרי לא הגיוני שמוכר יתן לי את המידע הזה נכון ? אז למה כאשר מדובר באתר, אין את ההבטחה הבסיסית ביותר שהמידע שלי יהיה מאובטח ולא יהיה נגיש לכל "דורש" ?

מצטער, אבל כל עוד רמת בניית האתרים בישראל תשאר נמוכה על סף פלילית – אני לא מוכן לסכן את המידע שלי ולשים אותו בחנויות ווירטואליות.

עצור: עסקים קטנים בישראל

The first mistake in public business is the going into it
Ben Franklin

stop signלפני שבוע היה לי דיון עם אדם מסויים, בו אני טענתי כי מדינת ישראל מנסה בכוח להרוג עסקים קטנים, בעוד שהוא מסביר לי שההפך הוא הנכון. הבעיה היא, שאני בעל עסק קטן, והוא שכיר בחברה מאז ומתמיד (הבדל קטן). סיפקתי לו מספר רב של דוגמאות למה אני חושב שזה המצב, אשר את רובם אסור לי להגיד בפומבי, אבל הנה מספר נקודות שכן מותר לי להגיד:

  • אני מחוייב לשלם ביטוח לאומי, אבל אני לא מבוטח בו
  • אני מחוייב לשלם הרבה מיסים על דברים, אבל המדינה לא מתחייבת לי שכל רכש שלי יהיה מוכר כהוצאה. יותר מזה, הוצאות כמו רכב מוכרות רק חלקית בלבד.
  • אין לי משרד, והרבה פגישות נעשות בבתי קפה – הוצאה שלא מוכרת על ידי הרשויות
  • אם מחר למרות חוזה חתום, שבו מתחייב לקוח לשלם לי על שוטף, והוא מחליט על דעת עצמו לשלם שוטף+90 (במקרה הטוב, במקרה הרע מחליט לא לשלם) אין חוק שמגן עלי, ולרוב בתי המשפט יכריחו את החייב לשלם (במקרה הטוב) רק חצי מהסכום (קרה ליותר מבעל עסק אחד שאני מכיר)
  • אם אני מרוויח 20,000 ש"ח בחודש (או פחות), לא אקבל שום הנחות במס.
  • אם ארוויח 200,000 כל חודש, אקבל הרבה הנחות במס. למעשה אוכל לנהל משא ומתן על גובה המס שאשלם
  • עסק יכול לשים ווטו ולהגיד כי רק אם אתן לו חשבונית מס הוא ישלם לי כסף. אין שום גורם שעוזר לי מול זה. זה אומר אבל שאני משלם מע"מ, למרות שלא נכנס לי אפילו אגורה אחת מהעסקה בפועל.

זו לא כל הרשימה, אפילו לא עשירית ממה שאפשר להציג, אבל אני חושב שאתם רואים תמונה מאוד ברורה.

עכשיו אשאל אתכם שאלה: כמה עסקים גדולים (enterprise) יש בישראל ? אל תתאמצו, יש פחות מאשר עסקים קטנים או בינוניים. כמה הרבה ? לא ביררתי אף פעם, אבל לא אתפלא אם זה לפחות אחד למאה.

מי שנכנס לעולם העסקים, נכנס לשדה קרב קשה מאוד, וכל יום יש בו הרבה מאוד צלקות חדשות. לרוב אותו אדם נמצא לגמרי לבד בהתמודדות עם ההשלכות בנושא ולכן הרבה מרימים ידיים ב5 שנים הראשונות, ואח"כ ב5 שנים הבאות (מבחינה סטטיסטית). עסק יכול להיות רווחי כל הזמן, אבל ללא תזרים מזמנים, אין לשום עסק יכולת להצליח להתקיים. כלומר אם חייבים לי עכשיו 100,000 ש"ח חובות. וכל ההוצאות שלי הם 30,000 ש"ח. אחרי נקודת איזון (כלומר הכנסות פחות הוצאות), אני רווחי. לפחות על הנייר. אבל אין לי באמת 100,000. מה שיש לי זו הבטחה שאולי יהיה לי 100,000 ש"ח. וזו בעיית התזרים שהורגת עסקים. ואין שום דבר כאמור בישראל שמגן על עסק מפני הבעיות האלו.

אני יכול להמשיך לכתוב ולקטר, אבל תראו את שחר שמש, שגם הוא נכנס לסטטיסטיקה. ועכשיו אשאל את השאלה הבאה: האם אקח את ההצעה שקבלתי לפני חודש להיות שכיר בסכום גבוה כל חודש ?

הרי מה שארוויח בשנה מההצעה האחרונה שקיבלתי, יהיה הרבה יותר מאלו אשר מנסים לרכוש את ה"עסק" שלי (כלומר אותי ובעיקר את הלקוחות שלי) עד עכשיו …

מוקדש כתמרור אזהרה

המחיר = חוויה ?

לפני מספר שבועות, הציעו לי לרכוש אפרטשייב "מדהים". לפני ששאלתי את המחיר, רציתי להריח אותו. כמעט הקאתי במקום, אז מייד אמרו לי "אבל זה אפטרשייב איכותי, הוא עולה 600 ש"ח". בחרתי בסוף באפטרשייב שעלה לי 80 ש"ח, אבל הריח לדעתי ממש טוב. מה שמדהים זה, שאנשים אומרים שאפשר לדעת את המחיר של האפטרשייב לפי הריח. אז זהו שאי אפשר. אני יכול למצוא אפטרשייב במחיר של 1,000 יורו, אבל ריח ביוב טוב יותר, ואני יכול למצוא ב50 ש"ח משהו שמריח טוב.

העניין הוא שהרבה מאוד אנשים מתרגמים את המחיר לאיכות. כלומר אם הם שילמו הרבה אז בהכרח הם קיבלו משהו איכותי יותר. בעולם ה"ריחות" זה השתרש ממש עמוק, ו"תודות" לאפל גם בעולם החפיצים. אני רואה חבר אשר מבין דבר ושניים בטכנולוגיה נופל בדיוק לבור הזה. הוא קיבל עסקה "משתלמת" מחברת סלולר. הוא ואשתו ידברו בניהם ב0 ש"ח בחודש, אבל רק אם הוא יקח אייפון. לפני שהיה לו איפון הוא שיחק איתו מספיק פעמים ותמיד אמר שהוא גרוע. אבל בגלל שעכשיו הוא שילם מספר רב של זוזים על מכשיר בינוני מטה, הוא פתאום מגלה "חוייה". הוא יושב מסביר לי כמה איפון יותר טוב. איך הוא מסביר ? "תראה כמה מהר התפריט זז". חצי שיחה הוא רק מגולל ימינה ושמאלה את האפליקציות שיש לו בשביל "להוכיח". הוא גם מראה לי תכנת פרקטלים שמצא ב"חינם אין כסף רק 0.99 אגורות" הסכום הוא כי אי אפשר לא למכור בחנויות האפל. אבל הוא מסביר שהמסך כל כך איכותי עד שאין צורך ב anti-aliasing עבור הגרפיקה. הדבר היחיד שאני מסכים איתו שהמסך של האיפון באמת איכותי, אבל זהו כאן אני מפסיק להסכים איתו… אח"כ הוא מסביר כי אפל שומרים טוב יותר על המשתמשים וכו' … (והבן אדם במקור משתמש לינוקס. לא סתם אובונטו, אלא ארצ', סלאק וכו'… ולפני זה היה איש סולאריס ואח"כ BSD הרבה שנים).

המחיר שאתה משלם על המוצר גורם לך להנות ממנו יותר כנראה… לפחות לחלק מהאנשים. אצלי זה לא המחיר של המוצר, אלא עד כמה הוא יעיל וטוב עבורי. למשל ה n900 שלי עלה כמעט שליש (קצת פחות) מאיפון כאשר רכשתי אותו, אבל בניגוד לאיפון הוא משרת אותי הרבה יותר טוב ממה שאיפון משרת את רוב משתמשיו, ואם זה לא מספיק, הדברים שאני עושה עם המכשיר רבים יותר ממה שאפשר לעשות עם האיפון (אם לא פורצים אותו). למעשה הסיבה שרכשתי אותו, הוא כי גיליתי שהוא כלי עבודה טוב עבורי, ולמעשה אני משתמש בלמעלה מ70 אחוז מהיכולות שלו בעבודה שלי. כך שלמרות שלדעתי עדיין שילמתי יותר מידי לחפיץ, עדיין הוא כלי עבודה טוב ואיכותי אשר עושה עבודה מאוד קשה עבורי ולא מאכזב.

עד כמה המחיר משפיע עליכם לראות רק טוב על מוצר ?

לכתוב מחדש

Leaning Tower of Pisaהנה שאלה מאוד מטרידה: "למה אף פעם אין זמן לעשות דברים כמו שצריך, אבל תמיד יש זמן לעשות דברים מחדש ?"

אחת הבעיות הכי קשות בהייטק הוא שאף פעם לא מספקים לך את הזמן הנדרש לעשות את העבודה כמו שצריך. כבר עבדתי במקומות שעמד מעלי בן אדם שרצה שאשחרר כבר משהו ועשה לי "יורים עלייך, אש אש אש, יאללה זה צריך להיות מוכן". במקום לספק את הזמן לכתוב מערכת כמו שצריך פעם אחת שתהיה בסיס איתן להמשך, היה צריך להתפשר על מינימום מערכת מבוגגת שידוע שיש איתה בעיות, ואתה מקבל תשובה "האויב של הטוב, הוא הטוב מאוד", אבל מה שאתה משחרר הוא בכלל לא מתקרב להיות טוב בגלל הזמן שלא סיפקו לך.

אם נדמיין תכנה לבניין, אז בשביל לכתוב תכנה כמו בניין, ידוע כי צריך לחפור בשביל יסודות, ידוע שאי אפשר בלי יסודות לשים גג, וידוע שכל דבר דורש סוג של זמן מבחינה כימית ופיזיקאלית בשביל שהבניין לא יקרוס. גם החומרים שמשתמשים בהם צריכים להתאים לסוג השימוש בבניין וכמובן לסביבה עצמה.

כאשר מדובר בתכנה אבל, לרוב אתה צריך ליצור גג הרבה לפני שיש לך יסודות. אתה צריך לעשות מהרגע להרגע דברים אשר בבניין יודעים במפורש שאסור לעושת דברים לפני הזמן. ותמיד צריך לעשות דברים אשר לא נכונים מקצועית, אבל נכונים עסקית, דבר שלרוב פוגע במוצר, ואז מגיעים אנשי המכירות והשיווק אשר מנסים לתקן את הבעיה, ואולי ליצור תכנה שהיא מורשת עולמית ? 🙂

אז מדוע אף פעם אין זמן לעשות דברים כמו שצריך, אבל יש זמן לעשות אותם מחדש ?