קטגוריה: פוליטיקה

תם עידן הפרטיות, תחי הפרטיות

Le roi est mort, vive le roi !

אנשים נוטים להכריז כי עלינו לקבל את העובדה כי אין יותר פרטיות בעולם.ומשום מה אני לא מסכים איתם.

אנחנו חיים בעידן של מאגרי מידע, ואנחנו חיים בעידן בו אנחנו יכולים לחשוף את ערוותנו בציבור באמצעות האינטרנט (ואף מדיות אחרות). כל זה באמת קיים כיום. אך מדובר בנושא של בחירה מול הכרח.

האם אני רוצה לשתף את הרחוב בכל דבר העובר עלי, או האם אני מעוניין להשאיר לעצמי דברים ?
האם אני באמת חושש מכך שיראו תמונה שלי וידעו שזה אני, או האם אין לי בעיה בכך ?

אני למשל בוחר שלא לשים תמונות שלי, לא לפרסם מידע אישי מידי, ולא לערב את כל הרחוב בעיסוקי השונים, אך כן בוחר לחשוף מידע שכן מתאים לי לחשוף, ובכך בעצם מנסה לשלוט במידע שאני מפרסם על עצמי.

אך אני עושה דברים בצורה הטובה ומתאימה לי. מרבית האנשים אינם יודעים אבל על הסכנות. הם לא רואים באינטרנט כרחוב סואן בו כולם חשופים למידע, וחושבים שזה כמו קומונה קטנה שכולם זהים ומחזיקים באותם רצונות.

ההכזרה כי אין יותר פרטיות בעולם ולכן תחשפו את עצמכם לגמרי, היא סוג של נבואה שמגשימה את עצמה, היות והיא יוצרת נורמה מסוכנת, בה אנחנו בעצם מקבלים שצריך לחשוף הכל ולהראות את ערוותנו בצורה מלאה, וזה בעייתי עד מאוד.

כאשר אנחנו מקבלים את ההכרזה על מות הפרטיות כעובדה, פתאום קל לנו לקבל שהמדינה רוצה לקחת מאיתנו את הפרטיות, ולאגור אותה במאגרים שלה. הרי אם בחרנו לשים תביעת אצבע בשדה התעופה, אז אנחנו נבחר גם לשים פרטים אחרים בידי המדינה ולהיכנס למאגר ביומטרי, לא ?

וכך המעבר מבחירה מה לחשוף ואיך להחשף הופכת לאבסולוטית וכאן הבעיה – חוסר היכולת לשלוט במידע ובזהות שלנו יותר, וזו המשמעות של וויתור על הפרטיות.

זה נעשה אבל מבחירה שלנו, ולא מסיבה שאין יותר פרטיות בעולם, אנחנו בוחרים להעלים את הפרטיות על עצמנו, ולא הסביבה בוחרת לעשות כך.

זה תלוי בנו בלבד, ובבחירות שלנו. אני מקווה שכולנו ננהג בחוכמה בנושא.

מוגש כחומר למחשבה.

חוק הנגישות סיבוב 2

לפני שלושה שבועות, פרסמתי פוסט על חוק הנגישות והדעה שלי בנושא.

התפרסם לאחרונה כי הרבה ישראלים שוב פעם השתמשו בססמאות מפגרות ופרצו להם לחשבונות פייסבוק (הפעם).

אז חשבתי ליצור משהו קטן משלי, ממשק ווב, שישוחרר כקוד פתוח, ויהיה כזה שמאפשר ליצור סיסמאות מאובטחות יותר (בלי לשמור את הסיסמאות אצלי), ומיועד לקהל הישראלי. בנוסף לשים את קוד המקור ב github.
אבל נזכרתי מיד בחוק הנגישות, והחלטתי שהפעם אוותר על לנסות לסייע, היות וכאן אולי אמצא את עצמי חשוף לתביעה פתאום על 50,000 ש"ח, כי מישהו החליט שזה לא מספיק נגיש עבורו בצורה כזו או אחרת.

החוק הזה כבר פוגע בשוק, ואני מקווה למען האמת שהרבה דברים בעברית יעלמו בעקבות החוק, על מנת שיהיה צורך לשנות אותו, ובתקווה שלי, בכלל למחוק אותו מרשימת החוקים.

הרעיון הוא לא למנוע נגישות, אלא שלא יהיה צורך לכסת"ח את עצמך במה שאתה עושה, שזו המשמעות של החוק הנוכחי.

אל תתנו להם לחוקק חוקים – חוק הנגשת אתרים

"The more corrupt the state, the more numerous the laws." — Tacitus

הקדמה

בסוף שנות ה90 ותחילת אמצע שנות ה2000, דפדפן אחד של מערכת הפעלה אחת שלט בעולם.
הדפדפן הזה קיבל את השם Internet Explorer, אשר כמו מגלה ארצות ה"מכבד" את עצמו, הכריח את כולם לעבוד לפי הלך החשיבה של החברה שיצרה אותו, במקום לעמוד בתקנים ולהכיר בתרבויות השונות שאליהם הוא נקלע.
אנחנו זעקנו בהרבה מאוד קולות שצריך לכתוב אתרים לפי תקן, ולא לפי דפדפן.
בישראל, מרבית העסקים, שלא לדבר על הממשלה, התעלמו לגמרי מהפניות שלנו. אפילו מאמרים שונים בעיתונות לטובת הדרישה שלנו, זכו להתעלמות.

רק כאשר מספר מקומות הבינו כי למרות שדפדפנים כדוגמת Firefox מהווים פחות מ5% מהתעבורה, אבל מהווים 90% מכוח הקנייה, שראינו שינוי מגמה.
פתאום אתרים התחילו להיות מונגשים לFirefox תחילה, היות והוא זה שהכניס כסף. אבל בשביל להיות תואם Firefox, כל מה שצריך זה לפתח לפי תקנים (תודה מוזילה), ולכן למעט באגים של הדפדפן, אם אתה כותב לפי התקן, תיאורטית זה אמור לעבוד עבור כולם.
בנתיים גם השימוש ב data עבור הסלולר גדל, ודפדפן Opera Mini תפס, וגם החברה הזו בחרה לעבוד עם תקנים, וראו איזה פלא, לא צריך לשכתב דברים (למעט התאמה לסוג תצוגה).

אם זה לא היה מספיק, Firefox הציג לנו גם חידושים אמיתיים בחווית השימוש, משהו שמיקרוסופט לא טרחו בכלל לספק, וככזה הוא הפך להיות נוח יותר, והאחוזים שלו תפסו יותר.
ב2008 יצא עוד דפדפן מבית גוגל בשם Chrome, והוא כבר התחיל שינוי אמיתי. הוא כבר נגיש יותר, ועובד גם לפי תקנים, לפעמים אפילו לפני שהם יוצאים, ולמעשה גוגל הצליחו להביא למצב בו למעט ארגונים גדולים, הרבה מעדיפים לעבוד עם הדפדפן שלהם, אשר לפחות למראית עין, הוא "מהיר" יותר.

כיום למעט 2 דפדפנים עיקריים, מרבית הדפדפנים מבוססים על אותו בסיס (אשר משתנה לאט לאט שוב), בשם Webkit, אשר התחיל בכלל את דרכו כ KHTML עבור פרוייקט KDE כדפדפן בשם Konqueror.

למרבה הצער, כיום רק אתרים כדוגמת בנק הפועלים ואתרי הממשלה אינם באמת תומכים במשהו שהוא לא Internet Explorer. בבנק הפועלים בחשבון עסקי, אתה חייב שהוא יהיה 32 ביט. בעוד שבאתרי ממשלה שונים, אתה חייב ש IE יהיה גרסה 6.

העיקר להמשיך לקרוא

ספאם פוליטי – רשויות מקומיות

לפי חוק הספאם, לפוליטיקאים מותר לשלוח לנו ספאם.

בבחירות שיהיו היום (22/10/2013) לרשויות המקומיות, יש המון ספאם.
למשל, אני זוכה לספאם הבא:
שלמה גלבוע הספאמרזהו ספאם ממתמודד לראשות חיפה, בשם שלמה גלבוע.
פרט קטן ושולי, מעולם לא גרתי בחיפה, אין לי יכולת חוקית להצביע בחיפה, ואין לי קשר לעיר חיפה מבחינה מוניציפלית.
כלומר הספאמר שלמה גלבוע, שולח לי סמס זבל להצביע לו, כאשר אין לי יכולת בכלל להצביע לו.

העניין הוא שקיבלתי גם מיונה יהב פעם טלפון. כלומר מהמטה שלו. שם היתה נציגה אנושית, ותחקרתי איך זה שהם פונים אלי.
מסתבר כי משרד הפנים מספק להם את המידע עלינו. כלומר כל מטה בחירות מקבל מידע על אזרחי מדינת ישראל השייכים (כנראה) לפי משרד הפנים לרשות או איזור של הרשות והם יכולים לעשות עם המידע הזה כל העולה על רוחם.
ואח"כ אנשים מפחדים מדליפת מידע שכבר גם ככה נעשית בצורה גלויה על ידי משרד הפנים.

במטה של יהב הסירו את השם שלי מיד עוד בפניה הראשונה, אך מהמטה של הספאמר שלמה גלבוע, אין לי יכולת. אפילו פניתי לספאמר הזה בהודעות פרטיות אשר זכו להתעלמות.

האם תושבי העיר חיפה באמת רוצים לבחור בספאמר שלמה גלבוע לרשות עיר ?
או האם עדיף אולי ללמד ספאמרים כדוגמת שלמה גלבוע שהספאם עובד נגדם, ולא תצביעו לו.

האם זיהוי ביומטרי יפתור בעיות זיהוי ?

פרולוג

יום אRudolf_Abel_FBI_mugshotחד, משום מקום, קם לו  אדם, אשר קיבל על עצמו את השם רודולף אבל, ומצא עצמו בניו יורק, שם התבקש להמשיך בעבודות הריגול שעשה עבור ה KGB, רק הפעם במקום הגרמנים, היה זה כנגד ארה"ב.

אדם "חביב" בגיל ה50, אשר היה משתמש במטבע ניקל להחביא בתוכו מיקרופילם עם מידע אשר היה מגיע לסוכני KGB.
רק הלשנה עלתה על אבל, אשר נתפס על ידי הFBI ב1957, וב1962, בעקבות משבר הפלת מטוס הריגול U2 שנים קודם לכן, הועבר חזרה לידי הרוסים.

במידה ולא היתה הלשנה, על ידי אדם אשר רצה לערוק, לא היו מצליחים כנראה לעולם לעלות על האדם ה"חביב", אשר נולד באנגליה, והגיע בסופו של דבר לניו יורק. להמשיך לקרוא

קלקלה ישנה חוב חדש

הרבה נכתב על דנקנר, בנק לאומי והפרשה ה"אחרונה" (אחת מתוך כמה למען האמת שמתרחשות כרגע).
הפוסט הזה מנסה לספק ראיה (שלי) גדולה יותר מאשר פרשה אחת. ובנוסף הסבר גם על הפרשיה הזו.

הפוסט מעט ארוך ומחולק לפרקים.

הקדמה

ב2008 גילינו כי העדר פיקוח על פעולות הבנקים בעולם, גרמו לקריסה כלכלית.
הבעיה על קצה המזלג – הבנקים וחברות פיננסיות שונות החליטו שהן רוצות "למקסם רווחים" ממשכנתאות, התחילו לקחת הלוואות שלקוחות שלהם לקחו על עצמם למימון דירה, ובמקום לבדוק את יכולות ההחזר של אותם לקוחות, החליטו למכור אותם שוב פעם כהלוואה לאנשים שעוד יותר קשה להם להחזיר חוב, עם עוד ריבית, ובכך יצרו מצב בו יש הלוואה שנמכרה מספר פעמים למספר אנשים שונים, כאשר לא נבדקו היכולת להחזיר את הכסף עצמו, וכאשר הרבה מידי אנשים לא הצליחו לעמוד בתשלומים, כל הפרמידה קרסה.

במידה וזה היה מצליח, אז הריבית מכל אחד בנפרד היתה גבוהה מאוד ומכניסה רווח פסיבי גבוה לכל מי שמכר את ההלוואה. בפועל, אבל זה התפוצץ בפרצוף והרס את הכלכלה העולמית. חשוב להבין שזו רק הונאה אחת מיני רבים שהתרחשו בשל היעדר הפיקוח, אך היא הכי מוכרת מכולן.
פיקוח על בנקים והצורה שהם מסוגלים להתמודד עם כסף מאוד חשובה ומתגלה כל פעם כאשר מסירים פיקוח כזה, שיש קריסה של בנקים, ו/או פגיעה כלכלית חמורה, אך כאשר יש פיקוח, השוק מתנהל טוב יותר, ועם פחות מוקדי כוח גדולים שמסוגלים להשפיע על כלל השוק לכיוון כלשהו.

הבעיה היא, שלמעט מדינה אחת, אף מדינה לא נגעה בבנקים אשר השתתפו במכירת החוב, למרות שהגדירו את הנושא כהונאה. הם תפסו מספר שעירים לעזאזל שהכניסו לכלא (כיאה למערכת פוליטית ש"מכבדת את עצמה"), אבל לא נגעו במי שבאמת היה אחראי למצב. כלל המדינות האלו, עדיין נאבקות בכלכלה ולהצליח לשרוד.

מדינה אחת קרסה טוטאלית (עדיין יש מספר מדינות שבתהליך קריסה שכזה), והיא נקראת איסלנד. אבל שם החליטו לא לסייע לבנקים, ולתת להם לקרוס. יותר מזה, החליטו להכניס לכלא את כל האחראים למצב, ובכך בעצם להפסיק לספק מטריית הגנה לבנקים.
מה שגילו, זה שהמעשה הזה (בנוסף לצעדים נוספים), גרמו לכך שהכלכלה של איסלנד השתקמה כמעט לגמרי, והיא יצאה מחוץ למשבר הכלכלי צומחת, בניגוד לכל תחזיות של אנשי כלכלה שונים. להמשיך לקרוא

50 שנים של הדוקטור – או למה DRM ומניעת שימוש פוגעים גם ברשתות ההפצה

סדרת מדע הבדיוני Doctor Who אשר חוגגת יובל, מספקת הרבה מאוד דברים מעניינים.

למשל מרבית הפרקים של העונות הראשונות נעלמו להן מהעולם. יש רק תמונות סטטיות ופסקולים, אבל לא סרטוני הטלויזיה אשר צולמו על ידי BBC 1.

יותר מזה, BBC מוכנה לשלם לכל מי שיש ברשותו עותקים שלמים של אותם פרקים חסרים.

אבל כל זה אינו מפריע לBBC במקביל, להפיץ DRM ולבקש חוקים שימנעו מאנשים להעתיק את התוכן, וזה למרות כי החברה כבר נכוותה קשה בשחזור ואיחזור מידע שהיה ברשותה.

בסופו של דבר, זה אומר כי אם אני כאדם פרטי מעוניין להחזיק עותק מסויים ולבצע בו כרצוני (כל עוד זו לא פעולה מסחרית), אינני יכול.

כיצד זה מתבטא ?
במידה ותרצו לראות סדרות של BBC, ובכן זה תלוי בטוב ליבם, אולי בגלל שאתם מישראל, לא תוכלו לצפות נגיד ב IT Crowed למרות שזו דווקא נמצאת על ידי ה BBC ברשת האינטרנט.

הגבלות בסגנון ה DRM או תלונות על פגיעה בזכויות יוצרים (כאשר אין ספק בכלל כי ה BBC מחזיק בהם) תמיד פוגעות בשימושים לגיטימיים ולעולם לא יפגעו באלו אשר מחליטים לבחור בדרך שהיא טיפה פחות …

אבל זה לא רק מה ש Time lord בן למעלה מ900 שנים מכוכב גליפריי מלמד אותנו בכל פעם שנצפה בעונות הראשונות של הסדרה המקורית, גם ערוץ 1 של מדינת ישראל איבד המון מידע מהארכיון שלו.

מוקדש כחומר למחשבה

where have all the music gone ?

I used to be a Pandora user, but due to issues with the Music labelling cartel, it was forced to close it's service outside of the U.S. Australia and New-Zealand.
So I moved to Last.fm that offered me to pay a fee and listen to music. Until I got the following Email: להמשיך לקרוא

שקר הטסט

כמידי שנה, גם השנה לקחתי את רכבי לטסט לאחר טיפול שנתי. כבר מזמן גיליתי (כמו הרבה אחרים) כי "לעבור" את אותו מבחן, אשר אמור להגיד אם הרכב שלי כשיר לעלות על הכביש או לא, אינו תלוי באמת אם הרכב שלי כשיר, אלא ברצון המכון בכך.

בשנים האחרונות פוסלים אותי על אורות. אומרים שהם לא מכוונים, ושולחים אותי למוסך סמוך שבסה"כ שוטפים לך את הפנסים ופתאום אתה עובר. לפני שנה, עשיתי את עצמי כמי שעשה את זה ופתאום עברתי. ושמתי לב לחוקיות מעניינת. כאשר הם רוצים להכשיל אותך על אורות, הם ממקמים אותך רחוק יחסית מהבודק עצמה של האורות, וגם לא שמים את הבודק בצורה מדוייקת מול הפנסים, בעוד שכאשר הם אינם רוצים להכשיל אותך, הם ממקמים אותו קרוב יותר, ומכוונים אותו ממש מול כל הפנסים, ופתאום העצמות תקינות.

השנה אבל הגזימו. הגעתי לטסט ופסלו אותי על זיהום אוויר. מי שחושב ירוק אומר שזו לא הגזמה, אבל הפסילה היתה על "חריגה" של 0.08 אחוז מהתקן.
בפעם הראשונה חזרתי למוסך, והוא אמר שלמרות שזו סטייה מאוד מאוד קטנה, הם מעולם מאז שהרכב אצלי, לא החליפו את החלק האחראי על כך, ואולי הגיע הזמן באמת לעשות זאת. הם החליפו, חזרתי לטסט, ושוב פעם "חריגה" של 0.003 אחוז מהתקן.
התקשרתי למוסך, אשר יושב קרוב, והגיע הבחור אשר טיפל לי ברכב. הוא אמר לי לחכות בצד, והוא נכנס עם הרכב לבדיקה. כאשר ראה את ה"חריגה" במחשב, הכריח את המכון לבצע כיול מחדש למכשירים. לאחר כיול מחדש שלהם, פתאום עמדתי בתקן רחוק מאוד מלזהם אוויר.

זה לא הפריע למכון להכריח אותי לשלם על 3 בדיקות, וזה למרות שהתגלה כי המערכות שלהם לא היו תקינות כאן ולא הרכב שלי.

החלטתי לחקור את הנושא, ומסתבר כי כל מכון עושה מה שבא לו. במידה ויש אנשים של משרד התחבורה אשר מחליטים לעשות ביקורת הם עוצרים מכוניות אחרי שיצאו מהבדיקות ומתחילים לבדוק אותם, המכונים מייד מתחילים להחמיר יותר עד שהם הולכים.העניין הוא, שאין חוק מסודר שמראה כיצד יש להרוויח כסף, וכיצד ניתן לבצע ביקורת טובה יותר על המערכת.

יותר מזה, אתה למשל חייב אפוד זוהר ברכב, אבל מה מונע ממך לשאול רגע מחבר את האפוד רק עבור הטסט עצמו ?
זה מנותק מהיסוד לחשוב שאי אפשר לשאול את זה רק עבור הטסט ולהחזיר חזרה.

יותר מזה, הבודקים של המכון הם לא מוסכניקים מורשים וכו', אלא אנשים שאולי יש להם את הידע להיות, ואולי יודעים רק מה שהעבודה מכריחה אותם בלבד.

פרט לטופס תלונה, משרד התחבורה אינו עושה הרבה. יש לו למשל דף בפייסבוק, אבל הוא אינו יודע לנצל את הרשת החברתית. במידה והם יוצרים החלטות, הן גורפות ומערכיות מידי, ופחות מידי נקודתית ועם חשיבה מאחוריה.

כך שבמקום לבדוק כשירות של רכבים, כבר מזמן כולנו יודעים כי זה סוג של קנס מיותר, ומי שבאמת רוצה לעבור ללא בעיות, צריך חבילת מזומנים בכיס והכרות מעמיקה עם בעל המכון.

כשהשעון מראה 25

אנחנו לפני בחירות, והגיע הזמן לדבר על מספר דברים שחלקם מעולם לא קיבלו כותרות ראשיות, וחלקם נעלמו.

אז ככה: יש ניסויים של מאגרים ביומטרים. זה לא "ה"ניסוי, זה לא "ה" מאגר, זה רק ניסויים, מאגרים ובעיקר סיפורים ותירוצים.

כ"קול צף", ניסיתי לפנות למשל לשלי יחימוביץ לשמוע דעה רשמית בנושא של שימוש במאגרים בכלל, הביומטרי בפרט, פרטיות, נטרליות רשת וכיוב'. אבל לא רק את עמדתה, אלא גם את עמדת המפלגה שהיא עומדת בראשה. ובכן זכיתי להתעלמות (כאילו שזה מפתיע). היה חשוב לה יותר לתקוף הקמת מפלגה חדשה בידיה של ציפורה (ציפי) לבני, מאשר לענות על שאלות שבאמת חשובות.
סדר עדיפויות קצת הזוי אם תשאלו אותי, אבל מה אני מבין ?

אם הולכים רגע לכנסת הפתוחה, מגלים כי הנושא לא באמת חשוב למפלגת העבודה, קדימה, ציפי לבני או הליכוד (ביתנו). מה שאומר לי לפחות, כי כל המפלגות הגדולות אינן לוקחות אותי – האזרח ברצינות ואינן רוצות בטובתי, אלא רק בטובה האישית שלהם. או במילים פחות תמימות, הן מנצלות את הקול שלי ובסוף פוגעות בטובתי.

אם ממשיכים לקרוא מאמרים שונים, מגלים למשל כי רק השבוע, הודיעה המשטרה על כך שהיא רוצה להתחיל לעקוב אחרי כלל כלי הרכב במדינה. אח"כ אומרים לי כי אני לא מציאותי, או סתם מפחיד אנשים, שלא יקשיבו בגלל זה …

יותר מזה, מה עם קוד פתוח, תמיכה אמיתית בכלכלה בה המשחק אינו מכור מראש לקבוצה מסויימת של עסקים, יוקר המחייה בישראל והרשימה עוד רחוקה מלהסתיים ?

בכלל אם מדברים למשל על ביטחון, האם המאגרים השונים, כולל מאגרים ביומטריים (ללא קשר ל"ה"), פגיעה בפרטיות, פגיעה בכיס האישי וכו' אינם חלק מהביטחון ? הרי במידה ומאגרים ידלפו, הם מסכנים את ביטחון האזרחים בישראל. האם באמת אפשר להגיד על מפלגה שהיא בעד ביטחון אזרחיה, כאשר היא בעד מאגרים שכאלו ?

אז נשאלת השאלה, האם לא הגיע הזמן להקטין את המפלגות הגדולות, ולמצוא את אלו שבראש סדר עיניהם הוא האזרח עצמו ? כלומר משרתים את האינטרסים שלי, ולא של עצמם ?

הגיע הזמן לדעתי, לשנות את סדר היום, ולזכור כי הקול שלנו הולך למי שזוכר כי אנחנו קיימים, ולא כאלו שנזכרים בנו רק במערכת בחירות.

מוגש כחומר למחשבה

עתיד עולם התכנות לאן ?

אחד הדברים שאני כל הזמן רואה בעולם הפיתוח, הוא שמכירות וBuzz words שולטות גם בו.
קל לי יותר להכניס לארגונים פיטצ'ר מכירתי מאשר להכניס לארגון כלים שבאמת יתרמו לו באמת.

למשל כאשר אדם שאל שאלה בwhatsup על ללמוד לפתח אפליקציות לאנדרואיד. אנשים התחילו להציע לו ללמוד את שפת C ואת שפת ++C, וכו' … ובסוף אחרי שהבין איך לתכנת בשפות האלו, לעבור לJava אשר איתה הוא סוף כל סוף יגיע "למנוחה ולנחלה".

היות והתשובות לא היו רלוונטיות לשאלה, ודיברו איתו על ללמוד לתכנת, החלטתי להציע לו ללמוד לפתח אפליקציות אנדרואיד בעזרת FPC. אממה, אנשים ראו את המילה "פסקל" ולא הסתכלו על כך שההצעות שלי (בניגוד לקודמי) היו רלוונטיות לבקשה (כלומר דיברו על אנדרואיד במפורש), וגם בעצם עזרו בתשובות המקוריות והלא רלוונטיות, של "קודם תלמד שפת תכנות". כך למעשה התשובה שלי שילבה גם תשובה לשואל המקורי, וגם תשובה לעונים שצריך להשתמש ב gcc קודם כל, בשביל שבסוף תגיע לשפת Java ואז תלמד לתכנת לאנדרואיד.

ההבדל בהצעה שלי, הוא בכך שבאמצעות FPC, אני יכול לכתוב אפליקציות טבעיות לאנדרואיד (מהדר אותן לקבצי class של ג'אווה), ויותר מזה, אני יכול גם לבנות מערכות עבור iOS (יש בMarket של אפל, תוכנות שלמות אשר כתובות עם FPC ודלפי החדש עבור iOS), לספק את אותן המערכות לסביבות שולחנות העבודה, web ושרתים. כל זה ללא צורך להחליף שפה או טכנולוגיה, ועדיין לתת מענה רחב יותר מאשר פיתוח רק בשפת ג'אווה או Objective-C. להמשיך לקרוא

חשיבה קלקלית*

בישראל המחירים כל הזמן עולים, והמשכורות לא מצליחת להתמודד עם העליה, אז דורשים שיעלו את המשכורות בשביל להתמודד עם העליה, אבל דווקא עליית המשכורת, תגרור עוד עליית מחירים.

הסיבה לכך היא שערך של כסף נקבע באמצעות כמות המטבעות הקיימים בשוק. ככול שהשוק מחזיק ביותר מטבעות, צריך להעלות את ערך המוצרים, ובכך יוצרים אינפלציה של מחירים.

במידה והאינפלציה (ניפוח) של המחיר אינו מתקיים, אז יש עושר מדומה, כי המטבע מסוגל לקנות יותר, אבל הוא גם נפוץ יותר, מה שהופך את כוח הקנייה שלו לחלש יותר.

במידה וכרגע המחירים בשוק יקרים מידי ורוצים להוריד אותם, צריך דווקא לגרום למצב בו המחירים גבוהים מידי, ואין מספיק כוח לשוק לרכוש את המוצרים, ולכן בשביל "לשרוד" כלכלית, יהיה צורך להוריד את המחירים, או "לסגור את העסק".

זו הסיבה ששכר מינימום הוא טעות מאוד גדולה, היות ובמקום לעזור לאנשים להרוויח מספיק, הוא למעשה קובע את ערך המטבע לשוק, שתמיד שואף להיות קצת יקר יותר בשביל רווח גדול יותר.

לעומת זאת, חסם של גובה המקסימלי של המטבע, היה מוריד מחירים, היות ואסור להגיע אל מעבר גובה משכורת מסויימת בשוק, ולכן הערך של הכסף תמיד ישמר כמו שהוא ולא יהיה מקום להעלות מחירים.

כל זה נכון לפחות בתאוריה.

הבעיה שלנו בישראל, היא שאנחנו האזרחים בראש ובראשונה (עם ובלי קשר לממשל), לא חושבים באמת קדימה למה טוב לנו, אלא חושבים על הרגע, דבר אשר יוצר בעיות חמורות ככול שהזמן מתקדם.

מוקדש כחומר למחשבה

* אני לא כלכלן, מעולם לא למדתי את הנושא, והפוסט הזה הוא כולו תובנה שלי של הנושא.

מבוסס על רעיון אמיתי – פרק ראשון – חלק א'

חלק א'

הוא נכנס לחדר מהמעלית. מיד ראיתי כי הוא חסר ביטחון, ולכן החלטתי לעשות את הפניה הרגילה שלי לכל אותם אלו המגיעים לכאן בפעם הראשונה:
"אתה צופה באח הגדול ?" שאלתי בגיחוח קל לעבר ה"קורבן" החדש, במקום להציג את עצמי כמקובל בחברה.
הוא ענה: "ברור, כמו כולם".
ניסיתי להשחיל אותו למחילת הארנב, ושאלתי: "ו… אתה נהנה מזה ?"
הוא ענה "זה כבר לא מה שהיה פעם, פעם זה היה מלהיב יותר, היום סתם מנסים ליצור כותרות".

הצלחתי ! הוא שלי ! נכנס למלכודת, אפילו לא הייתי צריך להתאמץ. להמשיך לקרוא

הבעיה הכלכלית חברתית בישראל

בקיץ האחרון נפתח בישראל פתח. הדור שלי החליט לקום על הרגליים ולהגיד שהוא לא מוכן יותר לקבל את המצב הנוכחי.

המצב מאוד גרוע. היות ובמדינת ישראל אין תחרות אמיתית בשוק ה"חופשי". אין תחרות כי אין איזון בשוק בצורה מאוד קיצונית.

בישראל של שנות ה2,000 הכל יקר מידי לרמת המחייה למעט מוצרי אלקטרוניקה שהם זולים יחסית לרמת המחייה. למעשה יש מצב אירוני אשר בו זול יותר לפעמים לרכוש מכשיר אלקטרוני מאשר בגד או אוכל.

בישראל של שנות ה 2,000 יש מעט חברות אשר שולטות ברוב השוק, ואם זה לא מספיק חמור, אז הן זורקות אשמה על כל ספק קטן, למרות שאותם ספקים אינם מרוויחים הרבה, אלא רק הקצה השני של המאשימים, הוא זה שמרוויח.

בתחום האינטרנט בארץ, ובכן בישראל היו הרבה מאוד ספקיות אינטרנט קטנות. לאט לאט הן התחילו להתמזג עם ספקיות קצת גדולות יותר, ואח"כ היו עוד איחודים נוספים בשוק, וכיום יש לנו מעט מאוד ספקי אינטרנט בארץ.

כיום חברות הסלולר וחברות ספקיות האינטרנט הן אותן החברות. זה מיזוג שרובכם לא שמעתם עליו, אבל הוא קיים. הוא התקיים בגלל שפגעו בחברות הסלולר בצורה שלדעתי האישית לא פורפורציונליות. במקום לשבור את השוק בתחרות, פגעו בהן בחוק. ופגעו במקומות שדווקא עסקים קטנים יותר נפגעו ממנו הרבה יותר, מאשר ספקיות הסלולר. וכן, אני מדבר על דמי הקישוריות. דמי הקישוריות היו דרך לגבות כסף על שירותים טלפוניים שהתקבלו בחינם ואפילו לא ידעתם שהם שירותים נוספים (האשמה נופלת על חברות הסלולר בזה דווקא), אבל השתמשתם בהם. כמובן שהיו כאלו שניצלו את זה, אבל הם היו מעט יחסית.

החזון שספקיות הסלולר יהפכו לספקיות תוכן היה מאוד ברור הרבה לפני שהתחילו "להתלבש" עליהן. היה ברור כי התוכן משחק תפקיד חשוב יותר מאשר התשתית, ולכן זה הכיוון, ורוב הספקיות הבינו את זה מצויין ולכן זרמו לשם די מהר, עוד לפני כל הבלאגן. זו הסיבה שהפגיעה בהן יחסית נמוכה יותר ממה שאתם חושבים.

העניין הוא אבל לא רק החברות האלו. העניין הוא שעסקים קטנים צריכים לשלם הרבה יותר כסף מעסקים גדולים, ואין להם הגנה בשום צורה, דבר שעסק גדול לא צריך בזכות הכסף שלו.

למשל, לפני שבוע הייתי מאוד חולה יחסית, ובקושי יכולתי לעבוד, היות והעבודה שלי דורשת הרבה ריכוז וחשיבה. אין לי יכולת ללכת לביטוח לאומי עם פתק של רופא ולהגיד הייתי חולה, בבקשה תשלמו לי על שבוע שלם של מחלה, וזה למרות שאני משלם ביטוח לאומי גם אם אני לא עובד. כלומר כבעל עסק הפסדתי כסף בכך שאני חולה. כלומר לא רק שלא הרווחתי, אלא ממש הפסדתי כסף. משהו שאם הייתי שכיר, הייתי מוגן מפניו.

המצב כל כך גרוע שאני מכיר יותר ויותר אנשים אשר מנסים את מזלם במדינות ניכר. הם לא רואים עתיד כלשהו בארץ להם ולמשפחתם. ולכן מהגרים למדינות אחרות. אתם יכולים להגיד מה שאתם רוצים עליהם, אבל יש דברים בגו. ואם לאנשים אין תקווה ולא רואים עתיד, זה מצב רע מאוד.

יש לי חבר שעסוק מידי בלפרנס את עצמו ואת אמא שלו שחולה במחלה שלא ניתן לעבוד בה, שהוא לא יכול להתקדם לשום מקום בגלל שהוא תקוע במעגל אין סופי. זה לא צריך להיות ככה ! אם אנחנו כחברה לא יודעים לדאוג לאנשים סביבנו, אז משהו ממש רע. אנחנו מנוכרים מאוד אחד לשני. אנחנו נראה מישהו ברחוב שקורס פתאום, ונמשיך ללכת במקום לעצור ולעזור לו. זה לא קורה רק בסין. זה קורה עכשיו כאן בישראל בשנות ה2,000.. האם זו החברה שאנחנו רוצים לחיות בה ?

אני רואה הרבה עסקים קטנים נסגרים ולא בגלל שהם לא מוצלחים במה שהם מציעים, אלא בגלל שהתחרות היא בלתי הגיונית בכלל. איך אפשר לקבל שוק חופשי בהם יש שליטה בלעדית של תאגיד זה או אחר ? זה הרי בדיוק ההפך משוק ותחרות חופשית.

שוק חופשי זה שוק בו אני כספק בודד ותאגיד יכולים להתחרות זה מול זה. דבר שלא יכול להתקיים בישראל בשנות ה2,000.

במקום לפתור את הבעיות בצורה מאוזנת, יש צעדים מאוד קיצוניים לצד הלא נכון בד"כ. ובין לבין מפעילים עלינו את עיקרון "הפרד ומשול". אנחנו למשל מבקשים שיאפו יותר עוגות, אז במקום לאפות יותר עוגות, נותנים עוגה אחת מוכנה ושואלים אותנו "איך אתם רוצים לחלק אותה בין כולכם ? מי צריך לקבל יותר ומי צריך לקבל פחות ?" ואז כל אחד מתחיל לריב עם השני. מחילים עלינו בעצם את תורת המשחקים בתסריט של סחיטה, בו כל צד צריך לשכנע שהוא צריך יותר.

אבל הבעיה היא שיש עוגה אחת מההתחלה ! צריך שיהיו יותר עוגות, או עוגה הרבה יותר גדולה. צריך איזון מסויים, כי עוגה אחת אינה מסוגלת באמת לתת מענה לכולם. אבל בשביל מספר עוגות, צריך לשנות את החומרים והמרכיבים של העוגה האחת.

במקרה ותהיתם, אז ההפגנות והמאבק החברתי לא נפסקו, הם רק ירדו מהכותרות. אבל עדיין יש אלפי בני אדם כל שבוע בתל אביב מפגינים ועושים צעדות. תשאלו את רם-און למשל על הנושא.

מה שעצוב זה, שמשנות ה80 ועד היום שום דבר לא השתנה לטובה:

a tale about PIPA, SOPA and Copyrights

Imagine a person finding a road that everyone is using, and decide to charge money from every car that is passing by. Then that person think about it, and start taking money also from people who are walking by that road, just looking at it, or just reading about it.

The person is also limiting the number of people that can use the road, in what type of vehicles, number of passengers, the location from where the driver is from etc…

And if to add  on all of that. the person never fixes the road, or provide extra benefit of using it. You get what he provides "as-is", in the way that he think you should have it, and that's it.

When people that live beside the road, started to create their own path to the road, so they could arrive from one place to another, caused a big headache to the road owner.  Because they did not pay for the usage of the road, and did not stand in his limitation. So the road owner decided not only to sue them, but also to provide some money for public elected figures to place bills and rules, to say that without his permission, and in his conditions, it is illegal to do so.

So people started to create their own roads instead, and the traffic started to move to thar roads instead,  and the original road owner, started to loose a lot of road users -> money to that newer and better roads, that take only minor maintenance fees, but do not limit anything. Even the roads are better maintained then the original road that the person took over and start changing on it.

So now that person decided to pay again to that public figures to place more bills and call the other roads thieves, pirate etc..  And that everyone who is not using the original road hurts the right of the original road owner.

אווירה קפקאית

יום אחד אתם קמים בבוקר לקול כלשהו, ומגלים אנשים בחדר השינה שלכם. האנשים אינם מוכנים להזדהות, משדרים סמכות, ואומרים לכם כי אתם עצורים, אבל הם אינם הולכים לקחת אותכם לתחנת משטרה. אתם מנסים להבין מה עשיתם, ובמה אתם מואשמים ובכלל מי הם אותם האנשים, אבל לא מצליחים לקבל שום מידע בנושא.

אתם מנסים להתמודד עם המצב, אבל מגלים מערכת אטומה לגמרי אשר אינה באמת רואה אותכם. אז אתם פונים לעורך דין, וגם הוא לא באמת מכיר בכם, אלא מצפה ממכם להכרה ביכולותיו ללא קשר למצב בו אתם נמצאים או האם הוא בכלל יכול לעזור לכם.

הסיפור הקפקאי הזה – כלומר סיפור של אדם אחד המתמודד מול מערכת שלמה, ובכן הוא באמת סיפור של פרנץ קפקא בשם "המשפט". בכל זמן הסיפור, לא הקורא ולא ה"גיבור" של הסיפור יודעים במה מואשם הגיבור, למה הוא מואשם במה שהוא מואשם, או מה המשמעות של הגוף ה"רודף" את אותו הגיבור, או בכלל מי הוא אותו הגוף.

מוגש כחומר למחשבה.

SOPA – עוד מסמר בארון הקבורה לשוק של ארה"ב

אם אתם גרים על העץ, או עסוקים בלהתכרבל מתחת לשמיכה בחורף במקום לדעת מה קורה סביבכם,אז הנה הסיפור על רגל אחת:

תעשיית המוזיקה והסרטים של ארה"ב (למעשה 2 תעשיות שונות) "רכשו" מספר פוליטיקאים בארה"ב (סנטורים) אשר יעלו ב2012 חוק אשר אומר שהתעשייה הזו (סרטים, מוזיקה), יכולה להכריז כי כל אתר שהם חפצים בו פוגע בזכות שלהם להתעשר על חשבונך והם יכולים לפנות לספקים השונים בדרישה (אפילו לא בקשה) לחסום את הDNS של האתר, ובנוסף גם לדרוש ממנועי חיפוש להעלים לגמרי את האתר מהתוצאות.

ואם זה לא מספיק, אז אתרים למשל כמו Facebook ו Google+ ואפילו whatsup.org.il מחוייבים לקבל אחריות אישית על כל מעשה של כל משתמש הנעשה באתר. כלומר אם אני ניגש ל whatsup ושם קישור לסרט "פיראטי" או תוכן מוזיקאלי שאין לי רשות לקשר אליו, אז מאיר, יהודה וטל יהיו אחראים באופן אישי לשאת באחריות של המעשה שאני עשיתי. אבל זה לא רק תוכן שהוא פיראטי כביכול. אפילו הוראות כיצד להוריד firefox יכול להחשב כתוכן בעייתי, אשר בעקבותיו האתר והבעלים שלו יפגעו. כל הבלאגן הזה נקרא SOPA שהוא ר"ת עבור Stop Online Piracy Act. להמשיך לקרוא

ביומטריה – הדרך לגזול ממכם עוד כסף לטובת מיזם כושל

רשתיתבואו נודה על האמת: אף אחד לא מפחד מהמאגר הביוטרי. זה יקרה רק אחרי שיקרה משהו, אבל אז יהיה מאוחר מידי, אבל אף אחד לא מוכן לשמוע עכשיו על הסכנות של המאגר.

אממה, למרות שזה הולך להיות כישלון, למרות שתהיה עוד דליפה מאוד הכי חמורה של פרטים אישיים חסויים (מי חייל צה"ל קרבי, מי השתתף במצבא צבאי, והרשימה עוד ארוכה), ולמרות שמר שיטרית החליט לא לאמץ כל כלי הגנה אפשרי שהציעו לו מומחים, הפילוט יוצא לדרך, ואנחנו כולנו משלמים עליו כסף, בלי שיש לו יעדים ברורים, בלי הבנה מה יקרה כאשר לא ירצו או כן ירצו להיות חלק מהמאגר, או כל דבר אחר. נכנסים למאגר כי איזשהו שר מסויים החליט… והכסף מאתנו כמובן. כסף שיכול ללכת לחינוך, לסייע לבריאות טובה יותר וכו', הולך במקום זאת, לידיים פרטיות אשר לא באמת צריכות לקבל את הכסף הזה.

האם אכפת לכם לאן הכסף שלכם הולך ? אם כן, אז אתם צריכים להתנגד לפיילוט הביומטרי, כי אחרת הכסף שלכם שוב פעם יהיה על קרן הצבי, במקום שילך למקומות טובים וראויים יותר.

חזון ללא מימוש הוא חלום בהקיץ. מימוש ללא חזון הוא סיוט

*הכותרת לקוחה ממשפט יפני מוכר

ב2007 יצרתי פוסט בשם "להציל את המלך או להציל את הממלכה" והזכרתי שם 2 משחקי לוח מאוד דומים אבל עם מטרות שונות.

הפוסט שכתבתי מתאים להרבה מצבים ואירועים, אבל המאבק הנוכחי נראה כיאלו היה סוג של ראייה כלשהי שהפוסט נכתב במיוחד בשבילו.

המדיניות של מדינת ישראל מזה מספר עשורים היא על שרידות פוליטית של פוליטיקאים, כאשר אלו מוכרים וקונים את השלטון והמדינה לטובתם האישית. בשל כך נעשו רק החלטות קצרות טווח אשר התאימו לאופי הפוליטי של המערכת הפוליטית. בנוסף לזה, המצב הביטחוני כל הזמן התנדנד. החל מ1968 ראינו פיגועים שונים במדינה לאחר מלחמת ששת הימים, בהם ישראל תקפה ראשונה מדינות אשר עמדו לתקוף אותה, ובגלל ההפתעה בעצם, הצליחה להציל את עצמה, אבל גזרה על עצמה הרבה מאוד בעיות שהיום אנחנו מתמודדים איתם, ויש עוד חבילות עצומות של בעיות שעוד לא התחלנו להגיע אליהם.

המלחמה של 1967, הולידה תפיסה בישראל של "ימין" ו"שמאל". לפני כן, מפא"י (כיום מפלגת העבודה), היתה מפלגה שכיום היינו אומרים כי היא ימנית, אבל עם תובנות "שמאליות" מבחינה חברתית, אבל לצערי רק אם היית שייך אליה. התוצר של "ימין" ו"שמאל" לדעתי הוא תוצר ילדותי אשר זהה לתוצר של "טובים" מול "רעים" (בלי להחליט מי הצד הטוב ומי הצד הרע). פוליטיקה היא מקצוע בפני עצמו, ובפוליטיקה אין מקום לצדדים, יש מקום לדרך שמתאימה הרגע למצב מסויים שמחר אולי תדרוש שינוי תפיסה של 180 מעלות. זו הסיבה למשל, שראינו אנשים כמו אריאל שרון נמצאים ב"ימין" כשהמציאות דרשה ממנו להיות שם, וללכת ל"שמאל" כאשר המציאות דרשה זאת ממנו שוב. להמשיך לקרוא

חריש

מצאתי את עצמי נקלע לוויכוחים רבים בנושא של המחאה האחרונה בנושא ה"דיור". אנשים לא מבינים כי דיור הוא סימפטום. גם בעיות הרופאים, הקוטג', כו' הם כולם חלק מאותו סימפטום. הבעיה היא שהרבה אומרים שזה לא מספיק להעלות את הבעיות, אלא בגלל שאני נמצא בבעיה מסויימת, אני זה שצריך למצוא לה את הפתרון ודרישה מהמדינה לשנות את דרכיה היא לא הדרישה הנכונה.

אז היות ואמירה כזו לא רק שמקוממת, היא מראה כי מחסור חמור בהבנה עמוקה לבעיה הנוכחית.

אז במקום לתת לכם ממטרים של בעיות אמיתיות שאני מעלה בדיונים (זה מתחיל בוויכוח אבל כאשר אני מתחיל להעלות את הבעיות זה הופך לדיון) האלו, החלטתי להציג לכם בעיה עם פתרון.

בתחילת שנות ה90 של המאה ה20, התעוררה מדינת ישראל והבינה כי צריך ליצור ערים חדשות במדינה. בין ההחלטות השונות הוחלט להקים עיר בוואדי ערה בשם "חריש". הסיבה לשם לדעתי, היא בגלל שבאיזור יש ישובים בשם "מגל" וממש ליד העיר יש ישוב בשם "קציר", אז החליטו להמשיך בשם. אם כי "חריש" הנוכחית אינה "חריש" המקורית, אשר היתה במקום (כקיבוץ של הנח"ל), אלא בנייה מחודשת של המקום. ב1993 או 1994 אני זוכר כי לקחו את רוב התיכון שלמדתי בו לראות איך מתכננים עיר בישראל, ויצאנו עם מספר רב של אוטובוסים למקום, וראינו הרבה רחובות של שלדי בתים מוקמים בצורה זהה. רק שלדים של בתים מסודרים בסדר מפתי, עם כורכר וללא כביש מסודר, ועם הרבה ברזלים וצינורות גדולים שיוצאים מתוך האדמה.

אתם בטח שואלים איך זה שלא שמעתם על העיר הזו עד היום ? ובכן היא לא מאוכלסת. בשנים האחרונות גם נכנס וויכוח מאוד פוליטי וקשה בקשר לעיר. מפלגות חרדיות רוצות שהעיר תהפוך להיות עיר חרדית, בעוד שתושבי האיזור (יהודים וערבים כאחד) רוצים כי זו תהיה עיר מעורבת ללא הבדל דת גזע או מין, ולכן יש עודף בירוקרטיה ואי אפשר להגיע לשום מקום ויש לנו עיר כבר וותיקה ללא תושב אחד אפילו בה.

יש מצוקת דיור נכון ? אין מספיק בנייה, אין מספיק בתים ? רוצים להוריד את המחירי דירות במדינה ? בואו אלי חברים ותראו מה יש לנו כאן: עיר שלמה מוכנה, רק להיכנס ולגור ! אני בטוח שיהיו מספיק בתים לכל יושבי המאהלים למינהם. אני בטוח כי זה באמת יטיב עם מצוקת הדיור במדינה. עצם ההתעסקות בדיור רק ל"חרדים" מראה כי המדינה מבינה כי יש מצוקת דיור אמיתית, אז איפה הם בדיוק ? למה צריך מחאה ציבורית בשביל שיהיה משהו בנידון ? למה "חריש" לא עולה בכלל לכותרות בסיפור הזה ? הרי זו חלמאות לשמה !

ואסה

בשל מסמר הפרסה נאבדה
בשל מחסור בפרסה, אבד הסוס
בשל איבוד הסוס, הרוכב אבד
בשל איבוד הרוכב, הקרב הופסד
בשל הפסד הקרב, הממלכה נהרסה
והכל בגלל מסמר

הפוסט הזה הוא שכתוב רביעי של הפוסט המקורי שניסיתי לכתוב כבר לפני שנה, ואני מקווה כי עכשיו תוכלו להפיק ממנו יותר מאשר הניסיונות הקודמים שלי.

Vasaבשנת 1626 החליטו השוודים לבנות אוניית מלחמה חדשה היות והם איבדו את מרבית האוניות שלהם בקרבות במלחמת שלושים השנים ובסערות בים. בשל כך המלך של שוודיה (גוסטבו אדולפוס) החליט לבנות ספינה חדשה בשם Vasa, אשר בעצם החזיקה את השם של בית המלכות והיתה צריכה להיות אונית המלחמה הגדולה, המפוארת ביותר והשולטת של הים באותה תקופה. הסיבה לכך היתה להציג את הכוח והיכולות הפוליטיות של שוודיה לשלוט בים הבלטי.

הספינה טבעה לאחר מייל ימי אחד (כ2 ק"מ) לאחר שהתחילה את ההפלגה הראשונה שלה, היות והיא לא היתה יציבה מספיק להחזיק את הציוד הכבד שהיה עליה, וכן לא היו לה מספיק תרנים אשר יאזנו את הספינה.

הסיבות לטביעה היו בשל ניהול הפרוייקט עצמו. בעיות היציבות של הספינה הינם רק התוצר של ניהול הפרוייקט: המלך היה חסר סבלנות לראות את הספינה גמורה, והאיץ בהוצעת הספינה לים. הכפופים למלך, לא ידעו לפנות בצורה נכונה למלך, ולמעשה פחדו ממנו ולכן לא העלו את הבעיות או לרצות לדחות את השקת הספינה עד לגמר פתרון הבעיות.

לאחר טביעת הספינה הוקמה ועדת חקירה ממלכתית לקבוע האשמים באסון, אבל בסופו של דבר לא חולקו עונשים בנושא.

מוקדש למנהלי פרוייקטים ולמנהלים/לקוחות באשר הם.

בישראל 2011 מדינה שולטת בך

אם אתם עדיין מדברים עם שימי מהאח הגדול ויודעים בקושי שמצרים החליפה לה מנהיג בהפגנות המוניות, וכרגע בלוב הורגים את האזרחים שלא אוהבים את המנהיג הדגול והנערץ, אז פספסתם משהו.

מדינת ישראל החליטה לצאת לפיילוט לא חוקי של הנפקת תעודות ביומטרית שהולכים יד ביד עם מאגר. המעשים נעשים תוך כדי עבודה בסודיות מוחלטת אשר מזכירה סטארטאפ הנסתר אל המתחרים, ולא נותנים לאף אחד להציץ ולדעת מה קורה, עד שדלפו להם כמה פרטים מעטים מהפילוט, ספק אם במכוון או לא, אבל זה לא כזה משנה, היות וזו תוספת של עוד מחטפים שונים כמו ניסיון להשתיק פעילות פוליטית אשר לא נראת לחלק מחברי הכנסת, הצהרת נאמנות למדינה, איסור הטלת חרם על ישראל על ידי תושבי ישראל, וזו רק הרשימה הקצרה של פעולות שנראות לי כחלק מהריסת הדמוקרטיה הישראלית, וזה למרות שאין לי שום קשר פוליטי לשום דבר (אני לא סובל את כל צדדי הפוליטיקה באותה מידה).

נראה על פניו כי ישראל הולכת לצעוד לקראת דיקטטורה "נאורה" מאשר דמקורטיה "נאורה", אשר אם אתם מקורבים לשלטון תוכלו להנות מפירות ההצלחה, אבל אם אתם רחוקים, ובכן אתם לא קיימים יותר…

עירא כבר כתב הרבה מאוד על מה שיש להגיד על התעודות הביומטרית, אז כל מה שנשאר (כבר אמרתי את זה פעם) זה להתחיל להעיר את כולם רגע לפני, ממש כמו שהעירו את שימי … ו"תודה רבה" למי שמשתף אותי בפרטים הלא חושבים האלו בפגישות עסקים וזה נתקע לי בראש ולא יוצא 😦

"אני בסה"כ רוצה לעבוד קצת על המחשב, לא להיות מהנדס חלל"

אחת המהפכות הטכנולוגיות הגדולות ביותר שהיו לנו ב20 שנה האחרונות היו הבאת המחשב "האישי" אל הציבור הרחב שיאמץ אותו. כבר כתבתי יותר מידי פעמים כאן בבלוג שלי שאחת הטעויות העיקריות שנעשו זה מכירת המושג "ידידותי" ל"משתמשים" (שימו לב שהפרדתי בין ה2). Windows למשל ידידותי בדיוק כמו האדם הטכני שמשמיש אותו, ואולי אפילו פחות מזה. אותו הדבר לינוקס ד"א, אבל משום מה אנשים בטוחים שלינוקס פחות ידידותי כי צריך אנשים טכניים, אבל הם מתעלמים מהעובדה שזה קיים גם בWindows באותה מידה, ואולי אפילו בצורה חמורה יותר (כלומר פחות אנשים מסתדרים עם Windows מאשר לינוקס, בגלל שהוא יותר נפוץ).

אם נוסיף לעובודת האלו שהיום הסלולרי שלנו זה גם מחשב לכל דבר ועניין, ובנוסף האינטרנט היום הפך להיות המקום החם ביותר ביקום (האנושי) בערך להיות בו בנוסף לכך שבני האדם לא השתנו, ויש לנו אנרכיה שלמה. היות ושילטון אוהב כוח ושליטה, הוא לא מוכן לקבל את האנרכיה ורוצה לפגוע בנטרליות של הרשת, אבל לא צריך באמת שילטון בשביל זה, החוכמה האנושית עושה את העבודה בצורה מצויינת עבורו.

רוב האנשים אינם מוכנים לקחת אחריות וללמוד לעבוד עם המחשב, ולהבין את ההשלכות של השימוש בו ושל הטכנולוגיות אשר קשורות בכלי הזה – קרי לימוד מעמיק של הסביבה והחשיבה שנדרשת בשביל זה. הם כן רוצים שזה פשוט יעבוד להם כמו שהם רוצים. ואז מגיע מצב בו יש התקפה מאוד גדולה על אנשים (במקרה הזה מסיבות פוליטיות/"דתיות" [ובעיקר עסקיות]), ופתאום כולם באים בטענות על "האקרים" תורכים ש"פרצו" לאתרים וקיבלו סיסמאות. העניין הוא שזה כל כך פשוט לגלות את המידע הזה בלי להיות "האקר", "קראקר", "כובע שחור" וכו'…

הרבה מאוד מהסיסמאות ש"נפרצו" היו תאריכי לידה, שמות משתמשים, מקומות, מילים שקיימות במילון רגיל, משחקי אותיות של:

q1w2e3r4t5y6u7i8o9p0

כלומר אות והמיקום המקביל שלה מול מספר, כוכביות, סימני שאלה, סולמיות והרשימה ממשיכה. אתם חושבים שאתם חכמים, אבל יש מילונים באורך הגלות עם כל שטות והתחכמות שאתם כבר חשבתם עליהם, כי הטבע האנושי צפוי מידי ומאזינים לו כל הזמן.

העניין הוא שזה לא נגמר כאן. בתי ספר, אוניברסיטאות ומכללות, לא מלמדות אנשים שבאים ללמוד שם לחשוב ולהבין השלכות של דברים, אלא עוברים על מינימום חומר שיהיה אפשר להגיד שאפשר להתחיל לעשות משהו ולסיים עניין. אם היו לומדים ש"טכנולוגיית SSL" לא שווה מעבר למנהרה. זה כמו שיגידו שפגישה פנים מול פנים מאובטחת כי היא לא מתבצאת מרחוק. יש כל כך הרבה דברים מעבר שצריך לקחת אותם בחשבון וה SSL הוא אחד הדברים האחרונים ביותר בתחום. אבל זה לא מפריע לחברות השונות גם להתחמק מאחריות לנושאו להאשים את ה"האקרים".

מי מפחד מהקוד הפתוח ?

יש בג'ונגל העסקי שלושה חוקי ברזל:

  1. החוק הראשון הוא שצריך כל הזמן לחדש ולהפתיע את הלקוחות שלך
  2. החוק השני אומר שאם לא תדע להתאים את עצמך לשוק, פשוט תחדל מלהיות
  3. אין חוקים בעסקים והכל מותר (אלא אם עברת על החוק -> יש כאלו שאומרים אם נתפסת, אני נגד עברה על חוקים, אז אני לא חלק מהם)

לאחרונה שוב הוכיחו חברות התקליטים שהן לא מבינות בשום צורה ועניין את העולם הנוכחי. אבל יותר גרוע, הן לא מנסות להתאים את עצמן לעולם הנוכחי – אלא הן נלחמות בכל הכוח והכסף שלהן בצרכן ובמה שהוא רוצה.

אם חברות התקליטים בעולם היו קטנות יותר ברמות בהן הן היו מבינות שהן חייבות להקשיב ללקוחות שלהם ולהתאים את עצמן אליו, אז כל התביעות וכל הסיפורים על מעללי החברות לא היו מתרחשות, אבל היות והן בטוחות שהן לא צריכות לקוחות, אלא רק כסף (שזה לא אמור להיות שווה ערך ?!) – הן משקיעות אנרגיה בלהילחם בלקוח ולא להרוויח באמת כסף.

אם עד עכשיו ההתנהלות הזו לא היתה מספיק גרועה, אז עכשיו הן התחילו להיכנס שוב לקונגרס האמריקאי בטענה בה הקוד הפתוח מזיק לעסקים וצריך להוציא אותו מחוץ לחוק. אפשר להגדיר את הגישה הזו כגישה שהיתה לקומוניזם עצמו, בה ארה"ב התנהגה לאזרחיה בדיוק כמו שהיא תארה את הקומוניזם, בגלל שאם אתה קומוניסט אתה חייב בהכרח לתמוך ולרגל לטובת רוסיה. הדמוקרטיה האמריקאית הפכה פתאום לדיקטטורה ממש דומה לקומוניזם של רוסיה בגישה בה כל מי שהפריע לשלטון מיד הואשם בזה. 200 שנה לפני זה, האמריקאים (וכן האירופאים) עשו את אותו המהלך ד"א ל"מכשפות".

ההצעה של הגופים האלו היא להכניס מדינות כדוגמת ברזיל והודו המעודדות שימוש בקוד פתוח לרשימה מיוחדת עם אזהרה לעשות איתם עסקים. הסיבה היא שאותן ארגונים לא יודעים להתמודד עם הקוד הפתוח, אז הן רואות בו כקומוניזם או סוציאליזם, ולא עוד דרך קפיטליסטית לעשות כסף.

ועל זה נאמר שמי שלא מבין את הקוד הפתוח, יחזור עליו בצורה גרועה (או שזה היה על יוניקס)

ועל זה פינק פלויד אמרו פעם חזירים.

לפני שהטפטוף ייהפך למבול

היום זה מוכרע, האם ישראל מפסיקה להיות מדינה דמוקרטית, או לא !

למה זה צריך לעניין אותכם, אתם הרי לא עבריינים, לא פושעים, לא מאיימים על אף אחד, אתם אפילו לא יודעים לשים תפילן על היד, שלא לדבר מי זה אללה. למה שזה יעניין אתכם ?

ובכן כל הדברים למעלה צריכים לקבל תשובה של "בנתיים". אתם בנתיים לא פושעים (הרי אתם לא עוברים באדום, עוצרים בעצור, לא עוברים את המהירות מהקסימלית המותרת לפי חוק, לא לפי הרחוב, ובכלל החנייה שאתם חונים היא חוקית ואתם משלמים עליה וכו'. הדבר הכי נורא שעשיתם זה לא השארתם טיפ יותר נדיב מ20% על הארוחה שאכלתם), אבל ממחר תהיו פושעים בפוטנציה.

אני גם אוכל להתחמק מעונש בצורה די קלה, אם רק תהיה לי גישה למאגר הביומטרי. למה ? כי אני אוכל לקבל את כל הנתונים על השוטרים שעצרו אותי ולתת להם הצעה שאי אפשר לסרב לה …

אני גם יכול לזייף עדיין את הזהות שלכם, אם אקדים אותכם לרכישת הזהות שלכם. שלא לדבר על כך שאפשר לזייף את הנתונים עלייכם גם אחרי הרכש הראשוני (אם אני מדליף מחדש את המאגר עם שינוי פרטים).

יש כל כך הרבה בעיות עם החוק, שכאשר הוא יגרום לבעיה אמיתית לכלל אזרחי המדינה, זה כבר יהיה 50 צעדים מאוחר מידי. כבר אין "רגע לפני", זה עכשיו !

האם אתם מוכנים להפוך למדינה בה כולם חשודים גם אם מוכח אחרת ?

בקצב הזה נהיה צריכים עיר מקלט

בחירות מקוונות

אם במקרה לא ידעתם, היו בארה"ב בחירות. הבחירות האלו הן הבחירות הראשונות שהאינטרנט היה חלק מהזירה הפוליטית ולא רק תקשורת ההמונים המוכרת, וכן הרחוב.

הבעיה הכי גדולה בבחירות האחרונות בארה"ב היא השימוש ברשת האינטרנט. האינטרנט הפך להיות מזבלה אחת גדולה. מתוך 800 הודעות ספאם בתיבה העסקית שלי, 300 מהן היו על כך שאני צריך לבחור בברק אובמה לנשיאות. הבעיה היא שאין לי יכולת הצבעה בארה"ב היות ואני אזרח מדינת ישראל.

הבעיה הנוספת היא שבין ערימות הספאם (שהיו בספריית הספאם) גם היו להם כמה מכתבים לגיטיימים מלקוחות פוטנצייאלים או לקוחות קיימים, והיה מאוד קשה למצוא את ההודעות שהם false positive בין כל ערימות הספאם הזה של לבחור באובמה.

אם לא קיבלתם ממני מענה אז יש סיכוי טוב שהדוא"ל ממכם לא התקבל אלי כמו שצריך ואני מתנצל על כך ובבקשה תשלחו לי את הדוא"ל שוב.

חשוב לדעת שהאינטרנט הוא כלי שיווקי טוב, רק אל תתעללו באנשים שלא קשורים לעסק שלכם.

תודה.

מצבה

לפני שנה הזכרתי את השיר Epitaph של King Crimson. השיר הוא שיר מחאה פוליטי, אך בניגוד למחאה כדוגמת ניל יאנג, ג'ימי הנדריקס ואחרים, כאן המחאה היא על דרך התנהלות של הפוליטיקה עצמה ולא על התנהלות ספציפית של גוף פוליטי זה או אחר בעקבות מצב ספציפי.

בעקבות הביקורת הכללית שלו, הוא לא מאבד את הרלוונטיות שלו, החלטת* הסנאט האמריקאי, רק ממחישה את השורות הבאות בשיר:

"… The fate of all mankind I see
Is in the hands of fools"

האמריקאים חייבים לעשות שינוי של 180 מעלות ולהבין שאם בפחות מ100 שנה פעמיים הכלכלה שלהם קורסת, אולי הם לא עושים משהו נכון. אבל לפני שהם יבינו את זה, הם חייבים לעצור את הנפילה של הכלכלה עצמה, אחרת העלות תהיה הרבה יותר גבוהה מהעלות לתיקון כרגע. בפעם הקודמת זה לקח למעלה מ10 שנים לתקן את המצב, הפעם זה יכול לגרור את ארה"ב מחוץ לזירה הכלכלית העולמית ללא חזרה.

כלומר מה שהם לא מבינים הוא שתאורטית על הנייר העולם יכול להתנתק מארה"ב, ולגרום למטבע שלהם להיות חסר ערך אמיתי. העולם פשוט (את האמת, זה לא כזה פשוט) יכול להתנתק מארה"ב ולשאיר אותה "למות" לבד. ההנהגה האמריקאית חייבת לקחת אחריות על הנזק שהיא עשתה לעולם עם ה"כלכלה החופשית" הזו, והתיקון היה צריך להתחיל כבר לפני חודש ולא השבוע.

הרעיון של בנקים או כסף גלובלי הוא רעיון שהוכיח כי הוא יכול רק לרסק את העולם אם צד אחד צובר כוח. הבעיה היא שאם יהיה לך גוף (כדוגמת האיחוד האירופי), אז הסבל יהיה אפילו רב יותר. ניתן לראות את זה באירופה, כאשר מדינות עשירות מרוויחות יותר כסף על אותה עבודה בדיוק שמדינה יותר ענייה עושה, וזה למרות שהמטבע זהה בכל אותן המדינות, דבר שמעיד על כך שהצורה הכללית של הכלכלה אינה תקינה, ואולי הרעיון של מטבע בצורה הקיימת שלו אינו יעיל. הרי הדבר היחיד שהשתנה הוא עיקרון המטבע, אבל התוצאה נשארה זהה. נזרק לאוויר לפני כמה שנים רעיון שכל איזור (קרי יבשת) תכיל מטבע אחיד ותהיה רשות אחת בכל איזור כזה שתהיה אחראית על המטבע, אבל כאמור זה הוכיח את עצמו כלא יעיל.

אנחנו צריכים לחשוב על צורה אחרת לנהל מטבע, ואולי בנקאות וניהול של "שוק חופשי", הוא לא הפתרון אלא עוד בעייה. הרי הרעיון של הקומוניזם (לא הביצוע שלו בסין או בברית המועצות לשעבר) היה שכאשר נגיע למצבים האלו, אנחנו נבין שניהול המטבע בצורה "חופשית", אינה הפתרון, אבל גם הקומוניזם הוכיח שהוא לא הפתרון, אלא יוצר עוד בעיות. כלומר אפשר לקחת את רעיון הקיבוצים בארץ, בו מעטים באמת עבדו, אבל הרוב הרוויח בשל כך למרות שלא היה מגיע לו. אפשר גם ללכת לדוגמאות רעות יותר כדוגמת ברית המועצות לשעבר, בה עיקרון הגלסנוס הראה שכולם שווים, אבל יש כאלו ששווים יותר, ואם אתה לא שווה, אז אתה פשוט נעלם.

כך שאין פתרון פשוט לבעיה, אבל אנחנו יודעים שניהול המטבע כמו שמוכר לנו כיום הוא רק בעיתי ולא מחזיק מספיק זמן בלי לעשות בעיות כאלו ואחרים. חוק ופיקוח הם שיטות טובות לטווח הקצר, אבל בטווח הארוך הבעיות יחזרו על עצמם כאשר יגיע "דור שלא ידע את יוסף". ולכן זה לא פתרון שיהיה יעיל לאורך זמן.

אני מקווה שפזמון השיר לא יתממש במלואו:

"Confusion will be my epitaph.
As I crawl a cracked and broken path
If we make it we can all sit back
And laugh.
But I fear tomorrow Ill be crying,
Yes I fear tomorrow Ill be crying."

* כבר כמה חודשים טובים שאני חושב איך ליצור את הפוסט הבא, והמצב שנוצר פשוט יצר לי את המצב הטוב ביותר בשביל הפוסט.

רצח בחסות משרד התחבורה

לפני שבוע היו לי רעשים והתנהגות מוזרה ברכב. הלכתי למוסך וגיליתי שתי בעיות אצלי ברכב.

הראשונה היא שמישהו כיפף לי את הטומבון על האגזוז (כנראה בחנייה, כי הרעשים התחילו אחרי שיצאתי מחנייה במקום מסויים). הבעיה השנייה שגיליתי היתה שהייתי צריך להחליף צמיגים לפני חצי שנה.

אז הלכתי למוסך שמתקן תקרים (ומחליף צמיגים וכו'), וקיבלתי הצעה לסוג מסויים של צמיגים. אחר כך, הלכתי לעוד מקום שהציע לי במחיר זול ב300-400 ש"ח גם כן החלפה כולל הכל.

היות ואני לא מבין בדברים האלו מספיק, דיברתי עם אבא שלי, שמבין קצת הרבה יותר ממני. הוא הרים טלפון למקום השני שביקרתי (היות והם מכירים אותו שם), ושם הסבירו לו שהפירמת צמיגים שהציעו לי (כמובן הוא שאל על פירמה בכלל) היא זבל ושהוא לא יעיז לגעת.

כאשר הלכתי איתו למקום הראשון בו ביקרתי, הורידו כבר את המחיר ב100 ש"ח, אבל עדיין דיברו על צמיג מסוג מסויים. בירור באינטרנט העלה שזה באמת צמיג די טוב.

מכאן, אבא שלי דיבר עם חברים שלו, אשר בין היתר מתעסקים עם צמיגים (הם עובדים אצל אחת מיצרני הצמיגים בעולם), והם עזרו להבין שהמחירים הרבה יותר מידי גבוהים, ושיש רווח של לפחות 600%.

עד עכשיו לא חידשתי כלום אני יודע. להמשיך לקרוא

פוליטיקה בעולם התוכנה

זה לא חדש שיש קשר בין הון לשלטון (אפשר לקחת את מקרה הירשזון או אולמרט בתור דוגמא לכך). למרות שאני מנסה להתנזר מפוליטיקה (באמת שכל הפוליטיקאים אותו הדבר ואכפת להם רק מכוח וכסף אלא אם יוכח אחרת), אבל כשזה נוגע לטכנולוגיה שהמדינה בוחרת, אז אותי זה מדאיג ומעצבן.

ב21/05/2008 התפרסמה כתבה בynet על ביקור סטיב באלמר בישראל. על פניו אין לי שום בעיה עם האירוע הזה. אבל אם תקראו את הפסקה הראשונה תראו שהוא הסתובב עם נשיא המדינה (שמעון פרס).

רגע למה לעזאזל הוא צריך את שמעון פרס, או כל דמות פוליטית אחרת במדינה ?! הוא הרי מי שיושב בראש חברה ציבורית, אשר נמצאת בארצות הברית ביבשת אמריקה. בפעם האחרונה שאני בדקתי, ישראל נמצאת באסיה, ובעלת "עצמאות" משל עצמה. ובכלל גם אם לא, מה הקשר של שמעון פרס לחברה פרטית ?!

מדוע אין חקירה מול הגופים במדינה (או בכלל ביקורת בעיתונות) על הקשר הזה ?! מדוע רק הירשזון ואולמרט נמצאים כרגע בבנק המטרות ?! הרי כאן הקשר הוא אפילו לא סודי, העסקאות מוכרות וידועות לכל.

בעוד שבשאר העולם, הממשלות מנסות לתת לאזרחיהם פתרונות זולים וטובים לצרכים שלהם, בישראל כנראה הכסף שהפוליטיקאים מקבלים עולה על טובת האזרחים.

שלב ההצבעה

הלכתי להצביע היום.

לאלו ששואלים איזה בחירות יש, אז ישנם בחירות לראשות המועצות האיזוריות (נו, האוטובוסים הצהובים של "מועצה איזורית …" שבד"כ מסיעה תלמידים … אז זוהי צורת ממשל איזורית שמושבים קיבוצים ובמקרה שלי גם כמה כפרים ערביים מיוצגים ע"י מועצה אחת. לכל ישוב כזה יש נציגים במועצה שאמורים לדאוג לישוב, והבחירות הן בעצם גם לראשות המועצה, וגם לנציגים).

מה שמדהים זה שהיו 2 שומרים, ובניגוד לבחירות לראשות המדינה, גם הכרתי את הנציגים של כל המתמודדים להיות ראש המעצה, וגם כמובן את כל הנציגים של המתמודדים שאמורים לייצג את המושב שלי במועצה. והיה סדר הרבה יותר קפדני מחד גיסה, אך קל יותר היה לממש את זכות (לדעתי זו חובת) ההצבעה.

FUD 2.0

FUD הינו ראשי תיבות של Fear, uncertainty and doubt. בד"כ הר"ת נמצא בשימוש כאשר מנסים להניע אנשים מלהשתמש או לגשת בדברים מסויימים. כך למשל חברת SCO הציגה מצג שווא שבו לינוקס גנב קוד מUnix שהבעלות על הקוד שייך לחברה.

להמשיך לקרוא

להיסחף בזרם

ב1998 יצא סרט אנימציה אשר הציג נחיל נמלים אשר הכיל בתוכו 2 קבוצות של נמלים: נמלים פועלות ונמלים לוחמות. כאשר הנמלים העובדות היו מסיימות את העבודה כל יום, הן היו הולכות לבאר, לשתות את אותו משקה, לרקוד את אותו ריקוד באותם צעדים וכו'. ואלו הם החיים בקן. הסרט נקרא Antz.

לבני האדם יש נטייה זהה. למרות שכל אחד לבד בטוח כי הוא או היא בוחרים בעצמם כל דבר ודבר, אבל למעשה כולם בוחרים לבד את אותם הדברים שגורמים להם להיות בייחד.

להמשיך לקרוא

בחירה טובה היא דבר יחסי

אחד הדברים הכי תמוהים בעולם התוכנה, זה העבודה שהעולם לא בוחר כלים אשר יעשו את העבודה בצורה טובה ביותר, אלא את הכלים המשווקים הכי טוב [נשמע כמו בלוג אחר שכתבתי בנושא].

בספטמבר, לינוס (אשר במרבית המקרים אינני מסכים עם דבריו, וממש כמו שהרבה חושבים עלי, אני רואה בו טרול בצורה בה הוא מתנהג) נתן ביקורת מאוד קשה על שפת ++C.

למעשה אני חייב לציין כי כמעט כל אצבע מאשימה שאני מפנה כלפי השפה, גם לינוס עצמו הפנה. מה שאומר שאולי בכל זאת יש משהו במה שאני אומר קריצה

להמשיך לקרוא

Epitaph

הלהקה הבאה היא אחת מלהקות הקלסיקה של עולם הרוק המתקדם. הלהקה היא כמובן King Crimson.

היה לי מאוד קשה לבחור איזה שיר של הלהקה לקחת, והחלטתי בסוף ללכת על השיר הזה. המצבה המדוברת היא על מצב ההנהגה העולמית. נראה שמאז שנות ה60 (69 למען הדיוק) כאשר השיר נכתב שום דבר לא באמת השתנה.

השיר הוא שיר מאוד חזק, ולדעתי חשוב לכולנו להקשיב למילות השיר.

סתם חומר למחשבה לגבי השיר Epitaph.

עשן לפנים

אזהרה: בלוג מעט עצבני מצידי 🙂

קראתי את הבלוג והמאמר של גדי טאוב ולמרות שאני מסכים עם השורה התחתונה של הבלוג שלו אני לא מסכים לגמרי עם המאמר.

אני לא מעשן. מעולם לא עישנתי ואין לי כוונה להתחיל. יותר מזה, כאשר אנשים מעשנים לידי, זה גורם לי לסחרחורות ולכאבי ראש, ואפילו מונע ממני להתרכז כמו שצריך במה שאני צריך לעשות.

הכתבה שטאוב כתב, מציגה את המעשן כקורבן שרודפים אחריו. מתי הפעם האחרונה ראית מעשן ששואל את הסביבה קודם כל, אם יפריע למשהו שהוא יעשן (במסעדה, פאב, רחוב, מדרגות, פתח בניין או כל מקום ציבורי אחר) ? אני אישית אף פעם לא נתקלתי. כן נתקלתי במצב שממש על השלט של "לא לעשן" אנשים עישנו, וכאשר העירו להם, הם כמעט שלפו סכין לדקור את המתלונן.

כאשר אני מחכה בתחנת רכבת, הרבה אנשים מעשנים שם ומסתובבים בצורה כזו שלא משנה איפה תעמוד, אתה תריח את העשן שלהם. אם אתה יושב על ספסל במקרה ה"טוב" ישב מעשן לכיוון השני של הרוח , אבל קרה לי שפיזית "חיכו" עם הסיגרייה ממש על האף שלי. יותר מזה, כאשר אתה עובר רציפים תחת בטון מקורה וחנוק (גם בלי עשן סיגריות) וזה עוד מבלי להזכיר את השלט של לא לעשן, ואתה מוצא עצמך "הולך בעקבות הריח" החזק של הטאבק השרוף שחונק אותך. אין טיפה של התחשבות. ואז אתה מתלונן על כך שרוצים כי תעשן בגשם ?!
אומנם אני מעולם לא מימשתי את "זכותי" לתבוע משהו בגין עישון, אבל למה שתקבל התחשבות ולו הכי קלה ? אתה עושה משהו שעושה רע לאחרים, רק בגלל שעישון עושה לך טוב. האם זה לא בריונות לשמה ?!

הרי אני מעולם לא אמרתי לך לא לעשן, רק אמרתי לך שכאשר אתה עושה את זה, אל תפריע לי, אדם שלא אוהב את הריח, ויותר מזה, הריח גורם לו להרגשה ממש לא טובה. אז אם אתה לא מצליח לשלוט בעצמך ולהתאפק עם העישון כך שלא תפגע באחרים, אל תבוא בטענות כאשר מגבילים אותך.

אתה אומר שמותר לך לפי חוק לעשן סביב איזור מסויים, אבל למה אתה מכריח בעלי מקצוע (כדוגמת מלצרים) אשר לא בהכרח מעשנים, להכנס לתוך מסך העשן שאתה יוצר ?! מה בגלל שהם "משרתים" אותך, מותר לך לפגוע בהם ?! מה אתה באמת לא רואה את הבעיה ?!

בלינוקס אין ווירוסים

אני בעד לינוקס, זו המערכת הפעלה היחידה שאני משתמש, ואני מקדם ומתקין אותה על גבי הרבה מחשבים, ולהרבה אנשים.

אבל אחד הדברים שאני לא אוהב היא גישה כדוגמה שאורי עידן כתב בבלוג שלו. האם הסיבה שלינוקס אינו שייך למיקרוסופט גורמת לו לא להכיל ווירוסים ?

אורי, חשוב לי להדגיש רק, כי אני לא תוקף אותך אישית, ואני רק לוקח את מה שכתבת בתור דוגמה.

ובכן בואו נשבור את המיתוס: יש בעיות אבטחה בלינוקס כמו בכל מערכת הפעלה אחרת. ישנם כמה סיבות מדוע קשה יותר להפיל את המערכת בעולם הלינוקס מאשר עולם הWindows. אבל אף אחת מהן לא קשורה לצורה שמיקרוסופט כותבת קוד.

מיקרוסופט אכן נראת כרשלנית בצורת הטיפול של Vista, אבל ללינוקס עצמה גם לא חסרים בעיות. אז למה לבצע את אותו FUD שאנחנו סובלים ממנו גם בצד השני ?! הרי לתרום זה לא תורם.

ד"א מרבית הבעיות אבטחה שיש בשני המערכות הפעלה נוצרות עקב השימוש בשפת C, אשר מחייבת אנשים להנהל לבד את הזיכרון על כל עבודה הכי קטנה (ומה לעשות שמאוד קל במרבית המקרים להשתמש בגלישת חוצץ ולשכתב את כתובת החזרה, ואז להריץ קוד זדוני שלי בהרשאות של אותו פרוסס. וזה קשור לצורה שהמחשב מתפקד בה, ולא עד הסוף לצורה שהמערכת הפעלה בנויה [למרות שגם זה לא מדוייק]). וזה עוד מבלי להזכיר את התחביר הבעייתי במיוחד. אני מבטיח בלוג בנושא בקרוב.

השורה התחתונה היא שאין דבר טוב בלי דבר רע, ואם תנסה להציג רק את הרע במערכת מתחרה, אני לא מתכוון להאמין לך בכל דבר שתגיד שטוב במערכת הפעלה שאתה עובד איתה. סתם עוד חומר למחשבה…

להציל את המלך או להציל את הממלכה ?

"At the end of the game, The king and the pawn go back in the same box"

הנה משל: ישנם 2 משחקי לוח עם רעיון ממש דומה, כאשר כל אחד מהם דורש גישה שונה. משחקי הלוח הללו, ממש דומים לשיטות הנהגה מדינית מסויימות אשר נותנות דגשים שונים של הממשל.

המשחק הראשון הוא משחק השח-מט ידוע גם בכינוי "משחק המלכים", כאשר המטרה הסופית שלו הוא להציל את המלך עם כמה שפחות אבדות בצד שלך, אך בשורה התחתונה, ניתן להקריב את כולם בשביל שהמלך ישרוד.

להמשיך לקרוא

משחק המונופול של המשק הישראלי

הינה פוסט מחובר של כמה נושאים עם אותו נושא בשורה התחתונה, וזה שישראל היא מעצמת המונופולים העולמית, בצורה שנראית כאילו היא עם כלכלה חופשית.

להמשיך לקרוא