קטגוריה: פוליטיקה

עתיד עולם התכנות לאן ?

אחד הדברים שאני כל הזמן רואה בעולם הפיתוח, הוא שמכירות וBuzz words שולטות גם בו.
קל לי יותר להכניס לארגונים פיטצ'ר מכירתי מאשר להכניס לארגון כלים שבאמת יתרמו לו באמת.

למשל כאשר אדם שאל שאלה בwhatsup על ללמוד לפתח אפליקציות לאנדרואיד. אנשים התחילו להציע לו ללמוד את שפת C ואת שפת ++C, וכו' … ובסוף אחרי שהבין איך לתכנת בשפות האלו, לעבור לJava אשר איתה הוא סוף כל סוף יגיע "למנוחה ולנחלה".

היות והתשובות לא היו רלוונטיות לשאלה, ודיברו איתו על ללמוד לתכנת, החלטתי להציע לו ללמוד לפתח אפליקציות אנדרואיד בעזרת FPC. אממה, אנשים ראו את המילה "פסקל" ולא הסתכלו על כך שההצעות שלי (בניגוד לקודמי) היו רלוונטיות לבקשה (כלומר דיברו על אנדרואיד במפורש), וגם בעצם עזרו בתשובות המקוריות והלא רלוונטיות, של "קודם תלמד שפת תכנות". כך למעשה התשובה שלי שילבה גם תשובה לשואל המקורי, וגם תשובה לעונים שצריך להשתמש ב gcc קודם כל, בשביל שבסוף תגיע לשפת Java ואז תלמד לתכנת לאנדרואיד.

ההבדל בהצעה שלי, הוא בכך שבאמצעות FPC, אני יכול לכתוב אפליקציות טבעיות לאנדרואיד (מהדר אותן לקבצי class של ג'אווה), ויותר מזה, אני יכול גם לבנות מערכות עבור iOS (יש בMarket של אפל, תוכנות שלמות אשר כתובות עם FPC ודלפי החדש עבור iOS), לספק את אותן המערכות לסביבות שולחנות העבודה, web ושרתים. כל זה ללא צורך להחליף שפה או טכנולוגיה, ועדיין לתת מענה רחב יותר מאשר פיתוח רק בשפת ג'אווה או Objective-C. להמשיך לקרוא

חשיבה קלקלית*

בישראל המחירים כל הזמן עולים, והמשכורות לא מצליחת להתמודד עם העליה, אז דורשים שיעלו את המשכורות בשביל להתמודד עם העליה, אבל דווקא עליית המשכורת, תגרור עוד עליית מחירים.

הסיבה לכך היא שערך של כסף נקבע באמצעות כמות המטבעות הקיימים בשוק. ככול שהשוק מחזיק ביותר מטבעות, צריך להעלות את ערך המוצרים, ובכך יוצרים אינפלציה של מחירים.

במידה והאינפלציה (ניפוח) של המחיר אינו מתקיים, אז יש עושר מדומה, כי המטבע מסוגל לקנות יותר, אבל הוא גם נפוץ יותר, מה שהופך את כוח הקנייה שלו לחלש יותר.

במידה וכרגע המחירים בשוק יקרים מידי ורוצים להוריד אותם, צריך דווקא לגרום למצב בו המחירים גבוהים מידי, ואין מספיק כוח לשוק לרכוש את המוצרים, ולכן בשביל "לשרוד" כלכלית, יהיה צורך להוריד את המחירים, או "לסגור את העסק".

זו הסיבה ששכר מינימום הוא טעות מאוד גדולה, היות ובמקום לעזור לאנשים להרוויח מספיק, הוא למעשה קובע את ערך המטבע לשוק, שתמיד שואף להיות קצת יקר יותר בשביל רווח גדול יותר.

לעומת זאת, חסם של גובה המקסימלי של המטבע, היה מוריד מחירים, היות ואסור להגיע אל מעבר גובה משכורת מסויימת בשוק, ולכן הערך של הכסף תמיד ישמר כמו שהוא ולא יהיה מקום להעלות מחירים.

כל זה נכון לפחות בתאוריה.

הבעיה שלנו בישראל, היא שאנחנו האזרחים בראש ובראשונה (עם ובלי קשר לממשל), לא חושבים באמת קדימה למה טוב לנו, אלא חושבים על הרגע, דבר אשר יוצר בעיות חמורות ככול שהזמן מתקדם.

מוקדש כחומר למחשבה

* אני לא כלכלן, מעולם לא למדתי את הנושא, והפוסט הזה הוא כולו תובנה שלי של הנושא.

מבוסס על רעיון אמיתי – פרק ראשון – חלק א'

חלק א'

הוא נכנס לחדר מהמעלית. מיד ראיתי כי הוא חסר ביטחון, ולכן החלטתי לעשות את הפניה הרגילה שלי לכל אותם אלו המגיעים לכאן בפעם הראשונה:
"אתה צופה באח הגדול ?" שאלתי בגיחוח קל לעבר ה"קורבן" החדש, במקום להציג את עצמי כמקובל בחברה.
הוא ענה: "ברור, כמו כולם".
ניסיתי להשחיל אותו למחילת הארנב, ושאלתי: "ו… אתה נהנה מזה ?"
הוא ענה "זה כבר לא מה שהיה פעם, פעם זה היה מלהיב יותר, היום סתם מנסים ליצור כותרות".

הצלחתי ! הוא שלי ! נכנס למלכודת, אפילו לא הייתי צריך להתאמץ. להמשיך לקרוא

הבעיה הכלכלית חברתית בישראל

בקיץ האחרון נפתח בישראל פתח. הדור שלי החליט לקום על הרגליים ולהגיד שהוא לא מוכן יותר לקבל את המצב הנוכחי.

המצב מאוד גרוע. היות ובמדינת ישראל אין תחרות אמיתית בשוק ה"חופשי". אין תחרות כי אין איזון בשוק בצורה מאוד קיצונית.

בישראל של שנות ה2,000 הכל יקר מידי לרמת המחייה למעט מוצרי אלקטרוניקה שהם זולים יחסית לרמת המחייה. למעשה יש מצב אירוני אשר בו זול יותר לפעמים לרכוש מכשיר אלקטרוני מאשר בגד או אוכל.

בישראל של שנות ה 2,000 יש מעט חברות אשר שולטות ברוב השוק, ואם זה לא מספיק חמור, אז הן זורקות אשמה על כל ספק קטן, למרות שאותם ספקים אינם מרוויחים הרבה, אלא רק הקצה השני של המאשימים, הוא זה שמרוויח.

בתחום האינטרנט בארץ, ובכן בישראל היו הרבה מאוד ספקיות אינטרנט קטנות. לאט לאט הן התחילו להתמזג עם ספקיות קצת גדולות יותר, ואח"כ היו עוד איחודים נוספים בשוק, וכיום יש לנו מעט מאוד ספקי אינטרנט בארץ.

כיום חברות הסלולר וחברות ספקיות האינטרנט הן אותן החברות. זה מיזוג שרובכם לא שמעתם עליו, אבל הוא קיים. הוא התקיים בגלל שפגעו בחברות הסלולר בצורה שלדעתי האישית לא פורפורציונליות. במקום לשבור את השוק בתחרות, פגעו בהן בחוק. ופגעו במקומות שדווקא עסקים קטנים יותר נפגעו ממנו הרבה יותר, מאשר ספקיות הסלולר. וכן, אני מדבר על דמי הקישוריות. דמי הקישוריות היו דרך לגבות כסף על שירותים טלפוניים שהתקבלו בחינם ואפילו לא ידעתם שהם שירותים נוספים (האשמה נופלת על חברות הסלולר בזה דווקא), אבל השתמשתם בהם. כמובן שהיו כאלו שניצלו את זה, אבל הם היו מעט יחסית.

החזון שספקיות הסלולר יהפכו לספקיות תוכן היה מאוד ברור הרבה לפני שהתחילו "להתלבש" עליהן. היה ברור כי התוכן משחק תפקיד חשוב יותר מאשר התשתית, ולכן זה הכיוון, ורוב הספקיות הבינו את זה מצויין ולכן זרמו לשם די מהר, עוד לפני כל הבלאגן. זו הסיבה שהפגיעה בהן יחסית נמוכה יותר ממה שאתם חושבים.

העניין הוא אבל לא רק החברות האלו. העניין הוא שעסקים קטנים צריכים לשלם הרבה יותר כסף מעסקים גדולים, ואין להם הגנה בשום צורה, דבר שעסק גדול לא צריך בזכות הכסף שלו.

למשל, לפני שבוע הייתי מאוד חולה יחסית, ובקושי יכולתי לעבוד, היות והעבודה שלי דורשת הרבה ריכוז וחשיבה. אין לי יכולת ללכת לביטוח לאומי עם פתק של רופא ולהגיד הייתי חולה, בבקשה תשלמו לי על שבוע שלם של מחלה, וזה למרות שאני משלם ביטוח לאומי גם אם אני לא עובד. כלומר כבעל עסק הפסדתי כסף בכך שאני חולה. כלומר לא רק שלא הרווחתי, אלא ממש הפסדתי כסף. משהו שאם הייתי שכיר, הייתי מוגן מפניו.

המצב כל כך גרוע שאני מכיר יותר ויותר אנשים אשר מנסים את מזלם במדינות ניכר. הם לא רואים עתיד כלשהו בארץ להם ולמשפחתם. ולכן מהגרים למדינות אחרות. אתם יכולים להגיד מה שאתם רוצים עליהם, אבל יש דברים בגו. ואם לאנשים אין תקווה ולא רואים עתיד, זה מצב רע מאוד.

יש לי חבר שעסוק מידי בלפרנס את עצמו ואת אמא שלו שחולה במחלה שלא ניתן לעבוד בה, שהוא לא יכול להתקדם לשום מקום בגלל שהוא תקוע במעגל אין סופי. זה לא צריך להיות ככה ! אם אנחנו כחברה לא יודעים לדאוג לאנשים סביבנו, אז משהו ממש רע. אנחנו מנוכרים מאוד אחד לשני. אנחנו נראה מישהו ברחוב שקורס פתאום, ונמשיך ללכת במקום לעצור ולעזור לו. זה לא קורה רק בסין. זה קורה עכשיו כאן בישראל בשנות ה2,000.. האם זו החברה שאנחנו רוצים לחיות בה ?

אני רואה הרבה עסקים קטנים נסגרים ולא בגלל שהם לא מוצלחים במה שהם מציעים, אלא בגלל שהתחרות היא בלתי הגיונית בכלל. איך אפשר לקבל שוק חופשי בהם יש שליטה בלעדית של תאגיד זה או אחר ? זה הרי בדיוק ההפך משוק ותחרות חופשית.

שוק חופשי זה שוק בו אני כספק בודד ותאגיד יכולים להתחרות זה מול זה. דבר שלא יכול להתקיים בישראל בשנות ה2,000.

במקום לפתור את הבעיות בצורה מאוזנת, יש צעדים מאוד קיצוניים לצד הלא נכון בד"כ. ובין לבין מפעילים עלינו את עיקרון "הפרד ומשול". אנחנו למשל מבקשים שיאפו יותר עוגות, אז במקום לאפות יותר עוגות, נותנים עוגה אחת מוכנה ושואלים אותנו "איך אתם רוצים לחלק אותה בין כולכם ? מי צריך לקבל יותר ומי צריך לקבל פחות ?" ואז כל אחד מתחיל לריב עם השני. מחילים עלינו בעצם את תורת המשחקים בתסריט של סחיטה, בו כל צד צריך לשכנע שהוא צריך יותר.

אבל הבעיה היא שיש עוגה אחת מההתחלה ! צריך שיהיו יותר עוגות, או עוגה הרבה יותר גדולה. צריך איזון מסויים, כי עוגה אחת אינה מסוגלת באמת לתת מענה לכולם. אבל בשביל מספר עוגות, צריך לשנות את החומרים והמרכיבים של העוגה האחת.

במקרה ותהיתם, אז ההפגנות והמאבק החברתי לא נפסקו, הם רק ירדו מהכותרות. אבל עדיין יש אלפי בני אדם כל שבוע בתל אביב מפגינים ועושים צעדות. תשאלו את רם-און למשל על הנושא.

מה שעצוב זה, שמשנות ה80 ועד היום שום דבר לא השתנה לטובה:

a tale about PIPA, SOPA and Copyrights

Imagine a person finding a road that everyone is using, and decide to charge money from every car that is passing by. Then that person think about it, and start taking money also from people who are walking by that road, just looking at it, or just reading about it.

The person is also limiting the number of people that can use the road, in what type of vehicles, number of passengers, the location from where the driver is from etc…

And if to add  on all of that. the person never fixes the road, or provide extra benefit of using it. You get what he provides "as-is", in the way that he think you should have it, and that's it.

When people that live beside the road, started to create their own path to the road, so they could arrive from one place to another, caused a big headache to the road owner.  Because they did not pay for the usage of the road, and did not stand in his limitation. So the road owner decided not only to sue them, but also to provide some money for public elected figures to place bills and rules, to say that without his permission, and in his conditions, it is illegal to do so.

So people started to create their own roads instead, and the traffic started to move to thar roads instead,  and the original road owner, started to loose a lot of road users -> money to that newer and better roads, that take only minor maintenance fees, but do not limit anything. Even the roads are better maintained then the original road that the person took over and start changing on it.

So now that person decided to pay again to that public figures to place more bills and call the other roads thieves, pirate etc..  And that everyone who is not using the original road hurts the right of the original road owner.

אווירה קפקאית

יום אחד אתם קמים בבוקר לקול כלשהו, ומגלים אנשים בחדר השינה שלכם. האנשים אינם מוכנים להזדהות, משדרים סמכות, ואומרים לכם כי אתם עצורים, אבל הם אינם הולכים לקחת אותכם לתחנת משטרה. אתם מנסים להבין מה עשיתם, ובמה אתם מואשמים ובכלל מי הם אותם האנשים, אבל לא מצליחים לקבל שום מידע בנושא.

אתם מנסים להתמודד עם המצב, אבל מגלים מערכת אטומה לגמרי אשר אינה באמת רואה אותכם. אז אתם פונים לעורך דין, וגם הוא לא באמת מכיר בכם, אלא מצפה ממכם להכרה ביכולותיו ללא קשר למצב בו אתם נמצאים או האם הוא בכלל יכול לעזור לכם.

הסיפור הקפקאי הזה – כלומר סיפור של אדם אחד המתמודד מול מערכת שלמה, ובכן הוא באמת סיפור של פרנץ קפקא בשם "המשפט". בכל זמן הסיפור, לא הקורא ולא ה"גיבור" של הסיפור יודעים במה מואשם הגיבור, למה הוא מואשם במה שהוא מואשם, או מה המשמעות של הגוף ה"רודף" את אותו הגיבור, או בכלל מי הוא אותו הגוף.

מוגש כחומר למחשבה.

SOPA – עוד מסמר בארון הקבורה לשוק של ארה"ב

אם אתם גרים על העץ, או עסוקים בלהתכרבל מתחת לשמיכה בחורף במקום לדעת מה קורה סביבכם,אז הנה הסיפור על רגל אחת:

תעשיית המוזיקה והסרטים של ארה"ב (למעשה 2 תעשיות שונות) "רכשו" מספר פוליטיקאים בארה"ב (סנטורים) אשר יעלו ב2012 חוק אשר אומר שהתעשייה הזו (סרטים, מוזיקה), יכולה להכריז כי כל אתר שהם חפצים בו פוגע בזכות שלהם להתעשר על חשבונך והם יכולים לפנות לספקים השונים בדרישה (אפילו לא בקשה) לחסום את הDNS של האתר, ובנוסף גם לדרוש ממנועי חיפוש להעלים לגמרי את האתר מהתוצאות.

ואם זה לא מספיק, אז אתרים למשל כמו Facebook ו Google+ ואפילו whatsup.org.il מחוייבים לקבל אחריות אישית על כל מעשה של כל משתמש הנעשה באתר. כלומר אם אני ניגש ל whatsup ושם קישור לסרט "פיראטי" או תוכן מוזיקאלי שאין לי רשות לקשר אליו, אז מאיר, יהודה וטל יהיו אחראים באופן אישי לשאת באחריות של המעשה שאני עשיתי. אבל זה לא רק תוכן שהוא פיראטי כביכול. אפילו הוראות כיצד להוריד firefox יכול להחשב כתוכן בעייתי, אשר בעקבותיו האתר והבעלים שלו יפגעו. כל הבלאגן הזה נקרא SOPA שהוא ר"ת עבור Stop Online Piracy Act. להמשיך לקרוא

ביומטריה – הדרך לגזול ממכם עוד כסף לטובת מיזם כושל

רשתיתבואו נודה על האמת: אף אחד לא מפחד מהמאגר הביוטרי. זה יקרה רק אחרי שיקרה משהו, אבל אז יהיה מאוחר מידי, אבל אף אחד לא מוכן לשמוע עכשיו על הסכנות של המאגר.

אממה, למרות שזה הולך להיות כישלון, למרות שתהיה עוד דליפה מאוד הכי חמורה של פרטים אישיים חסויים (מי חייל צה"ל קרבי, מי השתתף במצבא צבאי, והרשימה עוד ארוכה), ולמרות שמר שיטרית החליט לא לאמץ כל כלי הגנה אפשרי שהציעו לו מומחים, הפילוט יוצא לדרך, ואנחנו כולנו משלמים עליו כסף, בלי שיש לו יעדים ברורים, בלי הבנה מה יקרה כאשר לא ירצו או כן ירצו להיות חלק מהמאגר, או כל דבר אחר. נכנסים למאגר כי איזשהו שר מסויים החליט… והכסף מאתנו כמובן. כסף שיכול ללכת לחינוך, לסייע לבריאות טובה יותר וכו', הולך במקום זאת, לידיים פרטיות אשר לא באמת צריכות לקבל את הכסף הזה.

האם אכפת לכם לאן הכסף שלכם הולך ? אם כן, אז אתם צריכים להתנגד לפיילוט הביומטרי, כי אחרת הכסף שלכם שוב פעם יהיה על קרן הצבי, במקום שילך למקומות טובים וראויים יותר.

חזון ללא מימוש הוא חלום בהקיץ. מימוש ללא חזון הוא סיוט

*הכותרת לקוחה ממשפט יפני מוכר

ב2007 יצרתי פוסט בשם "להציל את המלך או להציל את הממלכה" והזכרתי שם 2 משחקי לוח מאוד דומים אבל עם מטרות שונות.

הפוסט שכתבתי מתאים להרבה מצבים ואירועים, אבל המאבק הנוכחי נראה כיאלו היה סוג של ראייה כלשהי שהפוסט נכתב במיוחד בשבילו.

המדיניות של מדינת ישראל מזה מספר עשורים היא על שרידות פוליטית של פוליטיקאים, כאשר אלו מוכרים וקונים את השלטון והמדינה לטובתם האישית. בשל כך נעשו רק החלטות קצרות טווח אשר התאימו לאופי הפוליטי של המערכת הפוליטית. בנוסף לזה, המצב הביטחוני כל הזמן התנדנד. החל מ1968 ראינו פיגועים שונים במדינה לאחר מלחמת ששת הימים, בהם ישראל תקפה ראשונה מדינות אשר עמדו לתקוף אותה, ובגלל ההפתעה בעצם, הצליחה להציל את עצמה, אבל גזרה על עצמה הרבה מאוד בעיות שהיום אנחנו מתמודדים איתם, ויש עוד חבילות עצומות של בעיות שעוד לא התחלנו להגיע אליהם.

המלחמה של 1967, הולידה תפיסה בישראל של "ימין" ו"שמאל". לפני כן, מפא"י (כיום מפלגת העבודה), היתה מפלגה שכיום היינו אומרים כי היא ימנית, אבל עם תובנות "שמאליות" מבחינה חברתית, אבל לצערי רק אם היית שייך אליה. התוצר של "ימין" ו"שמאל" לדעתי הוא תוצר ילדותי אשר זהה לתוצר של "טובים" מול "רעים" (בלי להחליט מי הצד הטוב ומי הצד הרע). פוליטיקה היא מקצוע בפני עצמו, ובפוליטיקה אין מקום לצדדים, יש מקום לדרך שמתאימה הרגע למצב מסויים שמחר אולי תדרוש שינוי תפיסה של 180 מעלות. זו הסיבה למשל, שראינו אנשים כמו אריאל שרון נמצאים ב"ימין" כשהמציאות דרשה ממנו להיות שם, וללכת ל"שמאל" כאשר המציאות דרשה זאת ממנו שוב. להמשיך לקרוא

חריש

מצאתי את עצמי נקלע לוויכוחים רבים בנושא של המחאה האחרונה בנושא ה"דיור". אנשים לא מבינים כי דיור הוא סימפטום. גם בעיות הרופאים, הקוטג', כו' הם כולם חלק מאותו סימפטום. הבעיה היא שהרבה אומרים שזה לא מספיק להעלות את הבעיות, אלא בגלל שאני נמצא בבעיה מסויימת, אני זה שצריך למצוא לה את הפתרון ודרישה מהמדינה לשנות את דרכיה היא לא הדרישה הנכונה.

אז היות ואמירה כזו לא רק שמקוממת, היא מראה כי מחסור חמור בהבנה עמוקה לבעיה הנוכחית.

אז במקום לתת לכם ממטרים של בעיות אמיתיות שאני מעלה בדיונים (זה מתחיל בוויכוח אבל כאשר אני מתחיל להעלות את הבעיות זה הופך לדיון) האלו, החלטתי להציג לכם בעיה עם פתרון.

בתחילת שנות ה90 של המאה ה20, התעוררה מדינת ישראל והבינה כי צריך ליצור ערים חדשות במדינה. בין ההחלטות השונות הוחלט להקים עיר בוואדי ערה בשם "חריש". הסיבה לשם לדעתי, היא בגלל שבאיזור יש ישובים בשם "מגל" וממש ליד העיר יש ישוב בשם "קציר", אז החליטו להמשיך בשם. אם כי "חריש" הנוכחית אינה "חריש" המקורית, אשר היתה במקום (כקיבוץ של הנח"ל), אלא בנייה מחודשת של המקום. ב1993 או 1994 אני זוכר כי לקחו את רוב התיכון שלמדתי בו לראות איך מתכננים עיר בישראל, ויצאנו עם מספר רב של אוטובוסים למקום, וראינו הרבה רחובות של שלדי בתים מוקמים בצורה זהה. רק שלדים של בתים מסודרים בסדר מפתי, עם כורכר וללא כביש מסודר, ועם הרבה ברזלים וצינורות גדולים שיוצאים מתוך האדמה.

אתם בטח שואלים איך זה שלא שמעתם על העיר הזו עד היום ? ובכן היא לא מאוכלסת. בשנים האחרונות גם נכנס וויכוח מאוד פוליטי וקשה בקשר לעיר. מפלגות חרדיות רוצות שהעיר תהפוך להיות עיר חרדית, בעוד שתושבי האיזור (יהודים וערבים כאחד) רוצים כי זו תהיה עיר מעורבת ללא הבדל דת גזע או מין, ולכן יש עודף בירוקרטיה ואי אפשר להגיע לשום מקום ויש לנו עיר כבר וותיקה ללא תושב אחד אפילו בה.

יש מצוקת דיור נכון ? אין מספיק בנייה, אין מספיק בתים ? רוצים להוריד את המחירי דירות במדינה ? בואו אלי חברים ותראו מה יש לנו כאן: עיר שלמה מוכנה, רק להיכנס ולגור ! אני בטוח שיהיו מספיק בתים לכל יושבי המאהלים למינהם. אני בטוח כי זה באמת יטיב עם מצוקת הדיור במדינה. עצם ההתעסקות בדיור רק ל"חרדים" מראה כי המדינה מבינה כי יש מצוקת דיור אמיתית, אז איפה הם בדיוק ? למה צריך מחאה ציבורית בשביל שיהיה משהו בנידון ? למה "חריש" לא עולה בכלל לכותרות בסיפור הזה ? הרי זו חלמאות לשמה !