קטגוריה: חברה

אריקסון ו webrtc

כבר כתבתי בעבר על webrtc, אך זה עולם שכל הזמן משתנה ולא רק טכנולוגית.

אחד הדברים שמאוד נחמדים בעולם ה webrtc, זה היענות של מרבית החברות הגדולות בשוק בשביל לאמץ אותו.

גוגל היא החברה הכי מפורסמת שמנסה לקדם את webrtc, ויש לה אתר שהיא פתחה בנושא, והיא משחררת מימוש (בראש ובראשונה נועד עבור כרום) ברישיון MIT.

לעומת זאת, חברה גדולה אחרת גם נכנסה לתמונה, והחליטה שהיא לא סומכת על המימוש של גוגל, והיא יוצרת מימוש עצמאי משלה ל webrtc.

החברה היא Ericsson. והיא עושה זאת באמצעות Ericsson-Labs – מעבדת המחקר של החברה.
כידוע, אריקסון היא חברת טלפוניה,וזה מעניין לראות אותם נותנים קרב של ממש לגוגל.

החברה פתחה אתר בנושא, ושמה את הקוד שלה ב github, וגם הוא ברישיון פתוח – BSD.
הכלים שהיא משתמשת גם הם פתוחים, כדוגמת Gstreamer .
הם גם משתמשים במימוש של סיסקו – מימוש קוד פתוח עבור H.264, למעשה זה משהו שהם מספקים שגוגל בכלל לא.

הם גם משחררים דפדפן עבור iOS בשם bowser אשר מאפשר בעצם לקבל תמיכה ב webrtc, ובכך הם הופכים להיות הדפדפן הראשון במערכת הפעלה זו שתומך בזה.
הדפדפן נועד לקדם דווקא את H.264, אבל בנתיים גם מאפשר להשתמש ב webrtc.

הסיבה לכך שאין דפדפנים אחרים, נעוצה באפל, אשר אינה אוהבת את webrtc ורוצה שהטכנולוגיה שלה תתקדם במקום (משהו שאף אחד אחר בתעשייה לא רוצה), אך מתרצים את הנושא, בכך שהם מעדיפים מערכת טבעית ולא משהו בדפדפן, ולכן מוזילה וגוגל, אינם תומכים ב webrtc כאשר מדובר ב iOS.

בנתיים גם מיקרוסופט הודיעו בבלוג של סקייפ על התמיכה שלהם ב webrtc, והיכולת לשלב את סקייפ בדפדפן שלה.

כרגע יש קרב גדול על בחירת קודקים לוידאו, כאשר הקרב הוא בין H.264 לבין VP8 ובעתיד גם VP9.

אם להתעלם מהקרב הזה כרגע, נראה שהגישה של webrtc כרגע היא בגישה פתוחה, שבה כולם רוצים להראות שהם בעד השימוש, האימוץ ובעיקר הרצון שזה יהיה השלב הבא של עולם זרימת המדיה.

בסופו של דבר, זה עולם מאוד חם ורק נהיה כל הזמן יותר מעניין, ואפל כנראה תיכנס באיזשהו שלב, או תפספס את השוק ותהפוך להיות לא רלוונטית לרוב השוק.

systemd

זהירות פוסט ארוך מאוד

אם אינכם מכירים או עוקבים אחר עולם הלינוקס, הוא עובר מספר מהפכות ממש קשות בשנים האחרונות, לדעתי האישית – זה רק לטובה.

אחת המהפכות, הוא יצירת פרוטוקול גרפי חדש וחדיש יותר, שיחליף את X11 הוותיק. עליו משום מה אין הרבה תלונות (יחסית) וקיבל את השם wayland.

מהפכה נוספת, היא החלפת הגישה של sysv כמעט לגמרי, עם מנהלי init שונים, כאשר זה שלוקח את הכי הרבה אש, וגם בשימוש הרב ביותר הוא systemd. זה השם שלו, כפי שהוא כתוב. והd בסוף מצייג כמובן את המילה daemon, כי הוא יושב ב pid 1, ומנהל את העליה של כל השאר, אחרי שמנהל האתחול (כדוגמת grub) מריץ אותו.

פוסט זה אינו מנסה לקחת צד במלחמת הדתות הזו, הוא גם לא מושלם, ומחסיר המון מידע, אבל הוא מגיע בשביל להסביר את systemd ואתם מוזמנים להחזיק בדעה שלכם בנושא, תהיה אשר תהיה

הגישה של systemd היא ממוקדת לינוקס, ואינה תואמת את ה API של יוניקס, וככזו, היא מאפשרת לבצע פעולות טובות יותר בלינוקס, בלי להתפשר על דברים שיהיו כלליים יותר בשל הצורך לתמוך בעוד מערכות הפעלה שונות.

בניגוד ל init הישן, ולדעתי הלא טוב, systemd מביא איתו גישה חדשה, אך בראש ובראשונה הוא פותר בעיות שפעם לא נחשבו לכאלו, וחלקם גם לא התקיימו, אבל כיום הן כן – תאימות בכתיבת services בראש ובראשונה. להמשיך לקרוא

webrtc ORTC

הקדמה

במידה ולא הכרתם, יש בעולם הHTML5 (באזז וורד בפני עצמו) טכנולוגיה מדהימה לזרימת מדיה בשם webrtc (אשר אפילו אני מספק עבורה פתרונות).

הרעיון הוא לקחת SDP ו RTP (שכמובן מכיל RTCP) ולאפשר להזרים אודיו ווידאו בצורה טבעית בדפדפן ללא שימוש בתוספים.
הטכנולוגיה גם מגיעה עם תמיכה ב STUN, ICE ו TURN.

היא תומכת ב OPUS, ו G711, ומחייבת אותנו לעבוד בצורה מאובטחת תחת DTLS,

עכשיו כל מה שנשאר זה לממש מערכת סיגנלים כדוגמת SIP או כל פתרון אחר – פשוט יותר עם web sockets,שגם הוא כיום (לפי התקן של webrtc) חייב כבר להיות מאובטח תחת TLS, ויש לנו פיתרון סטרימינג מלא.

אבל יש בעיה: SDP הוא אחד הפרוטוקולים הכי לא קריאים שיש, ובנוסף ישנו תיאור של מידע יחסית ארוך.

SDP הם ראשי תיבות של Session Description Protocol. התפקיד של הפרוטוקול הוא לספק מידע אודות המדיה, כדוגמת אילו קודקים נתמכים, מה כתובת התעבורה למדיה, ואפילו מה החלק של המדיה שנשלח, כלומר איפה הוא מבחינת התחלת "לוחות זמנים", האם אני מקבל את ההחלה, או משהו אחר.

הדגמה קלה (מה RFC):

v=0
o=alice 2890844526 2890844526 IN IP4 host.atlanta.example.com
s=.
c=IN IP4 host.atlanta.example.com
t=0 0
m=audio 49170 RTP/AVP 0 8 97
a=rtpmap:0 PCMU/8000
a=rtpmap:8 PCMA/8000
a=rtpmap:97 iLBC/8000
m=video 51372 RTP/AVP 31 32
a=rtpmap:31 H261/90000
a=rtpmap:32 MPV/90000

הסדר של השדות משנה, השדות עצמן כפי שניתן לראות קריפטיות לגמרי לקריאת בני אדם, וגם מסתבר שלא באמת כזה פשוט ליצור לכך מפרש נורמאלי בלי להשתמש במאפיינים של מפרש לקסלי בשפת תכנות כדוגמת  yacc.

הנה הסבר על מה שאתם רואים מול העיניים שלכם:
האות v, מייצגת version – גרסת הפרוטוקול, שלפחות כרגע היא תמיד 0.
האות o, מייצגת origin של הבקשה, ומכילה (לפי הסדר) – שם משתמש, session id, בנוסף session-version, סוג רשת (אינטרנט), סוג הכתובת, כתובת הרשת.
האות s מייצגת את session, כלומר השם שלו.
האות c מייצגת מידע על connection. זה אומר סוג הרשת, סוג כתובת הרשת, כתובת הרשת.
הכוונה היא לאן רוצים להתחבר בשביל המדיה.
האות t מייצגת זמנים.
האות m מייצגת מדיה, עם סוג מדיה, פורט דינאמי, פרוטוקול משלוח של המדיה, ומידע הקשור לפרוטוקול.
האות a מייצגת attribute, שזה תכונות שונות, למשל כאן, זה מייצג איזה קוקדים של אודיו ישלחו, כולל הקוד שלהם שמוגדר ב RFC עבור כל סוג קודק.

אפשר לראות כמה זה לא קריא וידידותי, אבל גם מגביל מאוד.
למשל attribute יכול להגיע רק לחלק מהפרמטרים, ויש פרמטרים שחייבים אותו. הוא תמיד חייב להיות מתחת לאותו פרמטר.

אף אחת מהאותיות לא יכולה להיות ריקה, ולכן במידה ונגיד שלא נרצה לייצג את שם ה session, יהיו אלו שישימו שם תו כמו נקודה או מינוס. אסור גם רווחים עם הסימן שווה מאיזשהו כיוון, ורשימת החוקים עוד ארוכה.

בנוסף ישנם פרמטרים אשר בכלל לא נגעתי בהם בפוסט שקיימים בנוסף, וגם להם חוקים שונים.

תוכן

אז למה אני נכנס לכל זה ?
ובכן בעולם ה webrtc, רוצים לרדת מ SDP לגמרי. כאן ציינתי חלק גדול מהסיבות לכך. אפילו מיקרוסופט חיבקה את הרעיון והודיעה שזו הדרך שלה להיכנס לעולם הזה, שכרגע נשלט בעיקר על ידי גוגל (כרום) ומוזילה, מבחינת דפדפנים, אך גם אופרה תומך בזה.

לפני ORTC, תכננו פרוטוקול אחר לגמרי, אשר היה מאוד low level, ומאוד קשה להגנה, וסיפק יותר מידי כוח בצד המשתמש. הפרוטוקול קיבל את השם Open Peer. אז בגלל הסיבות האלו, החליטו לרדת ממנו.

ואז ישבו הרבה אנשים, אשר רובם יצרו את webrtc ואת Open Peer, והחליטו על גרסה 1.1 לwebrtc בכנס מסחרי מסוים, אם כי למרות ההכרזה על 1.1 ההכרזה מרגישה יותר כמו 2.0.
השם לפרוטוקול החדש באותו כנס, קיבל את השם ORTC או Object Real Time Communication, אשר ה draft הראשון (מבחינת יכולת מימוש) שלו שוחרר באוגוסט 2014.
היכולת לעקוב אחרי דברים, נעשת באתר ייעודי לכך בשם ortc.org.

הרעיון הוא לספק סוג של API, שמצד אחד קל לתכנות, ומצד שני קל לאבטח, אשר מאפשר לשלוט בצורה קלה ופשוטה יותר במידע על המדיה, כאשר יש API בצד ה javascript, אך גם עם תאימות לאחור, בשביל לא לשבור פתרונות קיימים.
אבל לא סתם API, אלא הדגש הוא על גישה של Object Oriented, כאשר בעבר דיברו על כך שהיא תכלול את היכולת להחזיק אובייקטים של סוקטים בשם RTCSocket אשר ניתנים לשימוש מחודש במידת הצורך, ובכך בעצם לעשות שימושיות ב RTC ללא צורך באתחול מחודש של הכל. אך אינני מוצא זאת בdraft האחרון (נכון לכתיבת פוסט זה).

ישנם הרבה תיאוריות קונספירציה בנושא, למשל שמיקרוסופט עומדים מאחורי זה בשביל לגרום לגוגל לאבד את היתרון שלהם בנושא, או שזה בעצם קונספירציה בסגנון של תחרות בפרוטוקולים, אך נראה כי דווקא כלל השחקנים שקובעים את הפרוטוקולים כולל גוגל עצמה בעד.

הבעיה היא שORTC הוא סוג של API שבסוף משתמש ב SDP (אבל רק בהתחלה – תאימות לאחור) ואח"כ כנראה שיפרד מהגישה הזו. אבל הם עוד לא בטוחים בזה. כלומר הרעיון שלהם, הוא שבסופו של דבר לא יהיה SDP, אלא דיבור ישיר בין ה"ענן" (מערכת כלשהי שאתם תבנו בצד השרת) לבין הדפדפן, ואיכשהו יוחלט מה יורץ.

זה רעיון נחמד, אבל איך הוא מתבצע כאשר אין לך SDP ?
התשובה פשוטה – אתה תממש משהו כזה מחדש, ואתה תספק לו שם חדש, למשל השם Media Information Protocol או משהו בסגנון.

ואכן, זה מה שORTC מבצע. הם יצרו אובייקט בשם RTCRtpCapabilities, אשר התפקיד שלו לדבר על "מה אני צריך" עם הצד השני וניתן אפילו לעשות החלפה בזמן ריצה של המידע (ב SIP זה נקרא re-Invite).

אך כמו שניתן להבין, זה לא באמת מובן וזה עדיין כללי מידי, כלומר, מה הפרוטוקול בפועל שיהיה במקום ?
לכן כרגע יש לחכות, או להיות שותפים בנושא ולנסות להשפיע (בהצלחה עם זה).

יש עודף שאלות פתוחות לדעתי בנושא, והוא לא באמת כזה ברור בשלב הנוכחי, והוא צריך עוד להתבשל ולהתפתח יותר.

אבל הגישה הזו של ORTC ובעצם שכתוב של חלק מאוד חשוב ב webrtc גורם לכך כי במקום לסייע לאנשים לאמץ את webrtc, מרבית השוק כרגע מנסה להתעלם ממנו לגמרי, וזה רק מעקב את האימוץ הזה, אך האם המאמץ הזה יהיה שווה ? רק ימים יגידו.

אז מה דעתי בנושא ?
מצד אחד, אני חושב ש SDP זה כאב ראש. מצד שני, אני לא עד הסוף סגור על הרעיון של ORTC, ולכן אני לא ממהר לקפוץ ולהגיד שזה טוב או רע, רק מפריע לי שהוא שונה כל כך מהתקן הקיים היום (שעדין ב draft), היות ולי אישית כבר יש מימושים בנושא.

הפילוסופיה של הקוד

ישנו פודקאסט מאוד מעניין שקיבל את השם "הפילוסופיה של הקוד".

הפודקאסט הוא של שני אנשים, עומר אגמון ועודד ארבל.
את עודד אני מכיר הרבה מאוד שנים. למעשה מימי IOL ששם היינו בפורומים מקצועיים.
הוא למעשה האדם שלימד אותי פרל, סייע לי למצוא את העבודה הראשונה שלי אחרי השירות הצבאי (כמתכנת), ואפילו זה שאחראי שבסופו של דבר התגלגלתי להתעסק בטלפוניה, בכך שהביא אותי לראיון עבודה בחברה שבה הוא עבד אשר עסקה בתחום (יאללה כנסו בו 🙂 ).

הפודקאסט מדבר על טכנולוגיות בעולם התכנות. אבל בניגוד להרבה מאוד מאוד מקומות בהם מתמקדים רק בכותרת, כלומר, לא מתפזרים בדברים ומסבירים אותם לעומק, כאן יש כניסה ממש לעובי הקורה. למשל נגיד ומדברים על javascript (הפודקאסט השלישי בשם mocha), אז לא מדברים רק עליה, אלא גם על ההשפעות שממנה היא הגיעה, מה זה אומר, הרבה מונחים, התנהגויות מוזרות וכיוב' …

אנשים כמו ארתיום למשל, ממש ירגישו בבית, כי יש הרבה מאוד פודאסטים על C ו ++C.
כאילו לא סבלנו מספיק בעולם …

כל זה נעשה בשפה העברית.

ממליץ בחום לכל מי שהנושאים האלו מעניינים אותו ורוצה להקשיב.

למי הפרופיל רשת חברתית קיים אחרי המוות ?

יש חבר פייסבוק אשר התאבד לפני יותר מחצי שנה, בעקבות אירועים בעבודה שלו. בשביל לא לפגוע במשפחתו, לא אזכיר במה עסק, את שמו או את הסיבה ל"אירועים".

כאשר הגיע יום ההולדת של אותו אדם, התחלקו הדברים לאלו שידעו/זכרו את המצב, מול אלו שלא, וזה נראה כך:

facebookעכשיו השאלה היא לא רק למי שייך המידע, אלא מה קורה עם פרופיל שכזה כאשר אדם מת ?

האם למשפחה יש יכולת לסגור את הפרופיל ? האם הם יכולים לבקש בקשה לשליטה בו ? מה בעצם הדין מאחורי הדברים האלו ?

מה אנחנו כבני אדם בכלל רוצים שיהיה בחברה שלנו במצב שכזה ?

פוסט למחשבה.

עוד מערכת לדיווח על אזעקות

כשהתחילה ההתחממות האחרונה של שיגור רקטות לישראל, ניסיתי ליצור משהו קטן ברובי ובGo כהוכחת יכולת לדיווחי "צבע אדום", אבל גיליתי שפיקוד העורף שובר כל פעם את מערכת ה "JSON" שלו, והשקעתי בדברים שאני מתעסק בהם על בסיס יומי.

ואז לפני מספר ימים, הייתי במהלך כתיבה של מספר דברים, והייתי זקוק להפסקה בשביל לחשוב איך לבצע דברים, אז החלטתי לכתוב משהו קטן ברובי כהוכחת יכולת בנושא, ויצרתי את הדבר הבא.
היות והיה המון שקט באותו הזמן, התכנות שלי התבסס על 2/3 תכנות על עיוור ושליש תכנות על בסיס הדגמה שהצלחתי לתפוס.

ואז מידי פעם היו אזעקות ששברו מידי פעם את הקוד שלי, עד שהגעתי, נכון לכתיבת פוסט זה לגרסה הזו שהיא האחרונה בסדרה.

אם מעניין אתכם לראות את הגרסה הכי אחרונה,גם אם תעודכן על ידי, תמצאו אותה כאן.

הרעיון שלי הוא לא לכתוב עוד מערכת בעולם שעושה את זה, אלא זה התחיל קודם כל כהוכחת יכולת, וגם היכולת לעקוב אחרי מה שקורה, אבל בצורה שהיא  non intrusive, כלומר שלא באמת מרגישים אותה, היות ולפחות עבורי, אין אזעקות כמעט בכלל (למעשה היו רק שניים), אך כן יכולת לדעת ולשמור שהיה משהו, וזה מה שיצרתי.

ראיתי כאלו אשר לקחו מפיקוד העורף את רשימת האיזורים ומשתמשים רק בקוד, אך שמתי לב בזכות זה שאני שומר לקובץ את המידע, שלפעמים הם שוברים אפילו את רשימת האיזורים, למשל איזור 209 (לצורך הדגמה) פתאום מגיע כ09 במידע שלהם ואז חוזר להיות ,209 ולכן החלטתי לא לבנות משהו שיתרגם את זה, אלא לשמור את הדיווח כפי שמתקבל.

לגבי כתיבה של גרסת Go כרגע ירדתי ממנה, אולי אבל אחזור ואצור משהו בנוסף, רק כהוכחת יכולת עבור עצמי.

 

עדכון: בנתיים חיברתי את המערכת גם לארדואינו, ויצרתי סוג של פרויקט חדש, שנמצא כאן.

NaCl, Sodium והצפנה

אחד הדברים שלדעתי רוב העולם הבין סוף כל סוף, בייחוד אחרי Heart Bleed היא שהצפנה זה קשה. מספיק באג אחד בשביל שזה ישבר.

היות והצפנה זה קשה, יש אנשים שקמו והחליטו לעשות מעשה – ליצור ספריות אשר מאפשרות למתכנתים אשר אינם מבינים בהצפנה, קל וחומר כאלו שרוצים להימנע מבאגים כמה שרק ניתן בנושא, ויצרו ספריה אשר עושה את כל ההחלטות המקצועיות הקשות בנושא, ומאפשרת לך להתמקד במה שאתה צריך. רוצה להעביר הודעה מוצפנת ? צור מפתח אחד בשביל הצפנה סימטרית, או צור מפתח פרטי וציבורי אם זו הצפנה אסימטרית.

רוצה ליצור salt לסיסמאות ? אל תחשוב על אלגוריתמים, איך יוצרים דברים וכיוב', פשוט תשתמש בספרייה וזהו.

הספריה המוכרת בעולם לכך נקראת NaCl שזה הסימן הכימי של סודיום כלוריד – מלח שולחן. ויש לספריה הזו עוד מימושים כדוגמת libsodium.

הספריה מאפשרת בצורה נכונה לעשות הרבה פעולות של הצפנה שונות, אך היא מספקת פונקציות high level אשר לא דורשות מאנשים פחות מקצועיים בתחום ההצפנה לחשוב על המימוש, אשר על ידי אנשי מקצוע נבחרים בצורה הנכונה ביותר.

וכאן אזהרה: כאשר משתמשים בספריות חיצוניות, ולא רק בספריות הצפנה, חשוב לבדוק את הקוד לפני שמשתמשים בו, לחפש ולראות אם יש בעיות שונות, ובמידה ויש ספק כלשהו, פשוט לא נוגעים בהם.

כנס אלטרנטיבי לאוגוסט פנגווין

השנה נפלו מספר דברים אצלנו בקהילה, כאשר אחד מהן, המקור כמעט התפרק, והכנס העיקרי של הקהילה – אוגוסט פנגווין לא יתקיים.

מספר אנשים החליטו בעקבות הדברים לארגן כנס אלטרנטיבי, ואחד מהם ביקש ממני לסייע במה שאפשר. לצערי הזמן שלי אינו מאפשר לי לסייע מעבר לפוסט זה, אבל אני כן מנסה לסייע.
חשוב להדגיש כי הכנס לא נועד להיות אנטי "המקור", אלא לאפשר ליצור עדיין אירוע קוד פתוח לקהילה, רק בצורה עצמאית.

הכנס יתקיים בבאר שבע, ב1.8.2014 כאשר המיקום ניתן על ידי האוניברסיטה. אך נדרשת עזרה בנושא:

  • אנשים שיסיעו לארגן
  • מרצים
  • יצירת גרפיקה ואתר לכנס
  • סיוע בתמלול ההרצאות לאנשים עם מוגבלויות שונות כדוגמת חרשים
  • צילום ההרצאות
  • סיוע ביצירת נגישות להרצאות – בכל מה שניתן
  • סיוע בפרסום
  • להגיע לכנס 🙂

עריכה: אתר הכנס
ניתן ליצור קשר עם "חתול" – אחד המארגנים.

אינני יכול כרגע להתחייב להגיע לכנס בכוחות עצמי, כך שלצערי לא אוכל להציע את עזרתי במקום עצמו, למשל ליצור הרצאה, אך במידה ואוכל אגיע.
בכל מקרה, אני מקווה כי זה יסייע והאירוע יתקיים עם מספיק אנשים.

פוסטים נוספים בנושא:

node.js כן או לא ?

למי שמכיר אותי, יודע כי אני תמכתי הרבה מאוד שנים ב3 פרויקטים מאוד וותיקים בעולם קוד הפתוח, ששניים מהם עם ותק של יותר מ20 שנה, והם ללא שום גב כלכלי או חברה מסחרית מאחוריהם.

לפני שבוע העברתי הרצאה באחד מאירועים המיועדים לאנשי VoIP בישראל.
אחד הדברים שעלו שם, זה שאסטריסק עדיף כי יש לו חברה מסחרית מאחוריו, בעוד שקשה מאוד לסמוך על פרויקט שאין לו גב מסחרי.

node.js הוא פרויקט שהוא כמעט כולו קוד פתוח, והוא מבוסס על מנוע בשם v8 של גוגל. עד כאן זה נחמד.

אבל יש לי עם זה בעיה, שגורמת לי לחשוב ולרעוד מפחד, כל פעם שאני מסתכל לכיון node.js.
גוגל החליטה לפני שנה לעשות fork לwebkit שהוא עצמו fork של khtml, וקראה לפרויקט שלה blink.
היא עשתה זאת, מבחירה מסחרית גרידא ("אנחנו בידלנו את עצמנו בצורת פרוססים וטרדים שלנו, ולכן עשינו fork").

אמנם node.js לא משתמש ב webkit או ב blink, אבל הוא יוצר לי בעיות קשות:

  1. האם v8 ישאר גם מחר ?
  2. האם יהיה fork ?
  3. האם הוא ימשיך להיתמך ?
  4. האם הכיון שלו כיום ישאר, או אולי ישוכתב/ישתנה לגמרי בגרסאות חדשות יותר ?

כפי שניתן להבין, קשה מאוד לדעת מה חברה מסחרית תעשה עם הכלים שלה. קל מידי לחשוב לכיון של "יש הרבה משתמשים, אז הם ישארו בכיון". הרי גוגל, שלא לדבר על מיקרוסופט, כבר הוכיחו שכאשר זה לא נוח להם כלכלית, הם משנים כיון ותפיסה. סוגרים שירותים, מפסיקים מערכות וכיוב'. אפילו הפצות לינוקס מקבלות End Of Life.

אם node.js היה מחזיק מנוע javascript משל עצמו ללא קשר לגוגל, לא היה לי כל פחד בנושא, אך כאשר הוא מבוסס על משהו ששיך למישהו אחר, גם אם הוא פתוח לחלוטין, מאוד קשה לי לסמוך עליו האם מחר הוא ישאר או יכנס למשבר, כי פתאום הפרויקט יהיה חייב או לשכתב מערכות ולעבור למשהו חדש, או לתחזק עכשיו את v8 בצורה שמתאימה לו.

יכול להיות שאם דבר כזה יקרה, אולי השוק פשוט יברח מ node.js ורק מי שאינו יכול להרשות לעצמו יתקע.

זה ממש לא קל ופשוט העניין כאשר חושבים עליו לעומק, וכל זה בגלל מחסור בשליטה במנוע עצמו.
האם באמת אפשר לתכנן שירותים שאולי יעבדו גם חמש שנים מהיום (ויש לי כאלו) וזקוקים לתמיכה לפעמים אצל הלקוחות כאשר אין ודאות רק בגלל פרט כה "פעוט" ?

אני עדיין לא בטוח שיש לי תשובה לכך, אבל אלו כרגע החששות שלי בנושא. מה דעתכם ?

סליחה, יש לכם אולי זמן ללמוד טכנולוגיה חדשה ?

מידי פעם, כאשר אני נמצא בארגונים מסויימים, אני מגלה כי יש לחץ בפרוייקטים, ולעולם אין זמן לאנשים ללמוד טכנולוגיות חדשות שאולי ישפרו להם את העבודה, ואף יסיעו להם ליצור בזמן מהיר יותר את העבודה. כלומר לימוד אשר יכול לספק השקעה נמוכה יותר והחזר השקעה גדול יותר.

נוצר מצב בו מרבית הדברים שנוצרים, נוצרים עם לחץ של זמן לא הגיוני, ובכלים פחות אופטימליים, ובאיזשהו שלב מוצאים את עצמם תקועים ולא יכולים להתקדם, ופתאום צריכים לשכתב דברים, שאם מראש הם היו נכתבים אחרת, אז לא היו מגיעים לזה, ולמעשה הרווחיות היתה גבוהה יותר בטווח הארוך מאשר בטווח הקצר.

כמובן שאינני מדבר על מערכות של "כניסה לשוק", כלומר מצב שבו זמן הוא באמת הבעיה, אלא יותר לוחות זמנים לא הגיוניים, והתחלות שהיו צריכות להיות שונות לגמרי.

חישוב זמני משלוח הם נושא לפוסט נפרד, רק חשוב להגיד כי הם לא מחושבים לינארית. כלומר לא מחשבים זמן פיתוח בכמה זמן על הנייר לוקח לבצע דברים, אלא חייבים לקחת בחשבון שיהיו המון תקלות ובעיות בדרך (על רגל אחת).

כאשר ארגון מונע מהאנשים שלו זמן ללמוד ולרכוש מיומנויות בטכנולוגיות שונות, או אם ארגון מחזיק באנשים שלא נוח להם ללמוד דברים חדשים, הוא פוגע בעצמו בטווח הארוך.

למשל לעבוד עם מכונה מאוד חזקה לווירטואליזציה, זה דבר נחמד, אבל האם אולי טכנולוגיה כמו docker מתאימה לצרכים שלכם יותר ? אם כן, היא תחסוך לכם המון כסף בארגון, ומצד שני תתן לכם מענה איכותי וטוב כמו ווירטואליזציה, רק על הברזל עצמו. אבל במידה והעובדים שלכם אינם מכירים או מסוגלים להתנסות בזה, איך תדעו ?

עולם קוד פתוח, מציג חידושים אין סופיים בעולם כל שני וחמישי, בעוד שעולם לגמרי מסחרי, למשל (לצורך ההדגמה) מיקרוסופט, אינם מתקדמים כמעט בכלל באותו פרק הזמן בדיוק.

לאחרונה יצא לי לעבוד מול מישהו שעדיין עובד עם רובי 1.8.6 (אשר שוחרר ב2007), ואינו זהה לרובי 2.1.2 (נכון לכתיבת פוסט זה – הרובי האחרון בסדרה). מבחינת השינויים בין הגרסאות, יש כמעט גלקסיה שלמה, עכשיו אם הארגון יעבור למערכות לרובי חדש יותר, הם יהיו חייבים כמעט לכתוב דברים מאפס, רק בגלל שהם "נתקעו" עם גרסה ישנה.

אם מסתכלים על הקפיצה הגדולה בין 1.8.6 ל2.1.2 אפשר לחשוב כאילו לא היה מספיק זמן להמיר דברים, אך למעשה המעבר לרובי 2.0.0 היה מאוד ארוך, ובאמצע כלל גרסאות כמו 1.8.7 שהיו הרבה שנים בתמיכה, וגם 1.9 על סדרותיו, שנתנו את האפשרות להתאים את הקוד למעבר של גרסה 2.0.0. כלומר אותו ארגון נתקע מאחור, ועכשיו הקפיצה שלו יקרה מאוד עם המון בעיות, בעוד שאם היה "זורם", העלות הכוללת היתה נמוכה בהרבה, ושורת  הרווח שלו גבוהה יותר.

כך שלמעשה ארגון המונע התמקצעות ולימוד מתמיד של עובדיו, בנוסף לארגון המחזיק כאלו אשר אינם מסוגלים "להתקדם" וללמוד, פוגע בעצמו כלכלית וגוזר על עצמו להפסיד בסופו של יום בתחרות השוק.