קטגוריה: מסדי נתונים

מתכנת IT

הרבה שנים שאני מנסה להסביר לאנשים מה המקצוע שלי. אני מנסה להסביר כי המקצוע שלי הוא "מתכנת IT", אבל אנשים חושבים כי אני מדבר על DevOps.
התשובה היא לא, זה לא DevOps.

תנו לי רגע להסביר מה זה בעצם IT, שכולם אוהבים להתייחס אליו.
IT הם ראשי תיבות של Information Technology. כלומר מי שמוגדר כאיש IT, מתעסק בטכנולוגיות העוסקות במידע.

עכשיו אשאל אתכם שאלה: האם איש DBA שייך לקבוצה הזו? התשובה היא כן. האם הוא איש DevOps? התשובה היא לא.

המונח של DevOps התחיל כאיש פיתוח אשר יודע לגעת בהרבה רבדים של תוכנה וחומרה, אבל כיום מתייחסים אליו בעיקר כסוג של מנהל רשת אשר יודע גם לכתוב קצת קוד, ולכן אני לא נכנס להגדרה הזו.

אני יודע לגעת בציוד רשתות, אבל זו לא המומחיות שלי. אני הרבה פעמים צריך מישהו בעל ידע ורקע בנושא שיסייע לי בדברים מעט יותר מתקדמים שקשורים לדרך שמערכת מסוימת עובדת בה.

למשל אני יודע כיצד מסדי נתונים שונים עובדים, אני יודע להשתמש בהם, ולנסות ולגרום להם להיות יעילים, אבל אינני מומחה במסד נתונים מסוים, או מבין עד הסוף את כל הניואנסים שיש לסוג מסד נתונים מסוים להציע. זה התפקיד של איש DBA, הוא "חי" את העולם הזה, ומתמקד רק בזה, קורא את זה מהבוקר ועד הערב.

איש DBA יודע למשל המון על IO ועל דיסקים, וזיכרון, אבל זה לא אומר שהוא יודע מספיק בשביל להחליף ציוד, או לבחור חומרה בצורה נכונה. הוא רק יודע מה מסוגל לתת ביצועים טובים, אבל האם לוח מסוים עדיף? האם שרת מסוג מסוים? האם בקר מסוים? האם מעבד מדגם אחד טוב יותר וכיוב', הם פחות מהמומחיות שלו. זה לא אומר שהוא אינו יודע, זה אומר שהוא פחות חי את זה. זה יותר סוג של by-product של העבודה, מאשר המומחיות.

להמשיך לקרוא

ניסויים בתורי הודעות

יש מערכת שאחרי load test הבנתי כי אני חייב לבזר את המערכות שבה. אז התחלתי לבצע מחקר על סוגים שונים של message queue בשביל לבזר את המערכת. עשיתי ניסויים עם המון מערכות שונות, כולל התייעצות עם אנשים שממשים כבר מערכות המשתמשות בהם, והגעתי להבנה כי כנראה ש RabbitMQ מתאים לצרכים שלי.

התחלתי לממש את המערכת ותוך כדי, מצאתי את הפוסט הזה של חברת קפריזה.
קשה לי עם מה שכתוב שם. מצד אחד זה מפחיד מה שנכתב, מצד שני, מה שנכתב לא רציני באמת.

למשל כתוב שם שהם לא ניסו להתאים את Rabbit לצרכים שלהם, ואחד הדברים שאני למדתי בדרך הקשה, היא שאפילו המערכת הידידותית ביותר, במידה ולא מותאמת לצרכים ולמשאבים שיש לי, לא תשתמש בהם נכון. אבל הם העדיפו להשקיע יותר זמן בלכתוב ספרייה חדשה מאשר בללמוד קצת את ההגדרות של Rabbit, אשר בקריאה די מהירה מראה שהוא מסביר איך תכנון המשאבים שלו עובד.

למשל אני עשיתי 2 הגדרות בלבד לRabbit להתאים למכונת הפיתוח החלשה שלי, והגעתי ללמעלה מ7 מליון בקשות בשניה אחת, עד שרוחב הפס נחנק, אבל ה load היה על 0.02 לאורך זמן רב. כלומר לא הגעתי ל load שהם דיברו עליו. אבל יכולתי לבדוק לאורך זמן, רק כאשר ירדתי בערך ל5 מליון בקשות בשניה, ואז הרוחב פס כבר לא נחנק לי.

מצד שני, כתבתי את המערכת שלי בגו, ויותר מזה, מי שמדווח ובנוסף מי שמקבל את העבודה לא היו על אותה המכונה, אלא בכלל על הדסקטופ שלי בו זמנית, והload במכונה שלי, לא היה יותר מאחוז (כשהמכונה שלי עוד עשתה הרבה דברים נוספים).

יותר מזה, בתיעוד של Rabbit, כתוב שאפשר להגביל את ה load על המכונה, במידה ועוברים כמות מסויימת של שימוש במשאבים, היא מפסיקה לקבל עבודות, דבר שגם לא הוסבר אם נכנס לבדיקה שלהם, אך אני בכלל לא הגדרתי אותו.

כך שלי חסר מאוד מידע איך ומה בוצע בפוסט, אבל אני לא מצליח לשחזר את מה שהם כן מזכירים.
העניין הוא, שאני לא בוטח ברדיס לפעולות ה mq שאני צריך, כי אני צריך מחסנית יציבה של worker..
אם חלילה וחס הוא נפל, אסור שהמידע יאבד, ויותר מזה, במידה ואני צריך להוסיף workers, אני צריך מצב של ביזור המידע, בלי שworker אחד ידרוך על השני, ואני מקבל את זה בצורה טבעית ב Rabbit, (ועוד מספר סוגים של MQ שבדקתי), אבל רדיס מעולם לא תוכנן לזה. הוא נמצא בזיכרון, אני כמובן שיכול להכריח אותו לכתוב לדיסק (איטי מאוד, אבל זה מה שקורה עם persistence queue בRabbit), אבל בשביל לעשות תורים בגישה של Round Robin, ובכן, בלי לכתוב משהו ב lua, אני לא מכיר תמיכה לזה ברדיס, למרות שאשמח לגלות שיש.

ככול שאני עובד כרגע (אמנם עדיין בפיתוח) עם MQ, ככה אני אוהב יותר את הרעיון של השימוש ב Rabbit.
במערכת שאני בונה, יש לי מערכת חיצונית שהיא של ספק אחר שמדברת עם HorentQ, דרך הפרוטוקול שנקרא STOMP (בניגוד לRabbit שברירת המחדל שלו היא AMQP אך תומך גם ב STOMP), והיתרונות של מערכת כזו שהיא robust מאוד, מאפשרת להתמודד עם בעיות שונות, כדוגמת קריסת מערכת, ניתוק התקשורת, התנהלות של load balance של מספר שרתים וכיוב'…

כך שלדעתי, אחרי הרבה ניסויים, אני חושב שRabbit זו הגישה המתאימה לי, ובמידה ולא, תמיד אפשר לעבור בלי להחליף קוד 🙂

 

 

אנשי DBA

לאחרונה יוצא לי לבצע המון אופטימיזציות למידע, אשר במקור הטבלאות בו לא תוכננו שיהיו בו כל כך הרבה רשומות (יש לזה המון משמעויות מהמון צדדים ובחינות), ויוצא לי לשבת עם הרבה אנשים המתיימרים להיות אנשי DBA, ואפילו כמה שהם באמת כאלו.

הבעיה בשוק שלנו, היא שמרבית האנשים המדווחים כי הם מומחים למשהו, במקרה הזה – DBA, אינם באמת מומחים, וחלקם הגדול גם לא מבינים מעבר לאיזה קורס וקריאה של התעוד הרשמי.
רובם אפילו לא עשו ניסויים על התמודדויות של בעיות כדוגמת מה קורה כאשר באמצע כתיבה התקשורת נופלת, או יש בעיה בדיסק, או איך להתמודד עם כך ש slave לא מצליח לשמור את הנתונים, שלא לדבר על כך שיש journal שנכתב והוא מה שנקרא, והרשימה עוד ארוכה.

אני רחוק מלהיות איש DBA, אך חשוב לי תמיד להבין איך דברים עובדים ולמה, אז אני גם קורא את התיעוד המקורי, אבל גם עושה ניסויים, מפיל דברים וכיוב', וככה לומד דברים.

אבל אותם אנשים המתיימרים להיות אנשי DBA, הם חסרי ניסיון מעבר למה שמתועד, הם לא באמת יודעים דברים מניסיון, או ניואנסים קטנים מאוד שרק מי ש"חי" את המקצוע מקבל אותם.

למשל בכל מסדי הנתונים שאני מכיר, יש בעיה עם Foreign keys. הם נשמעים טוב, אבל מוסיפים סיבוכיות בכך שהם בעצם מתורגמים לעוד פעולת select. את בעיית הביצועים הזו גיליתי לבד, את הסיבה לכך, ובכן איש DBA הסביר לי. אבל הוא באמת מבין המון דברים. הפתרון לכך פשוט, אבל זה לא נושא הפוסט 🙂

אבל הנה בעיה קשה: מכירים את MySQL ?
אתם יודעים כי הוא לא באמת תומך בפעולות join ?
כן, אני יודע שיש לו תחביר לכך, אבל אני מדבר על מה שמתרחש מאחורי הקלעים בשביל לספק אותם. זה הניואנסים הקטנים שאני מדבר עליהם.
העניין הוא שמסדי נתונים שונים, ואפילו גרסאות שונות של מסד הנתונים שעובדים בו מתנהגים לגמרי שונה.
לפעמים גרסה אחת תכיל המון בעיות שגרסה קודמת או חדשה יותר תפתור, אבל בלי הניואנסים האלו, איך תדעו להתמודד עם הדברים?

ואז אני התחלתי לשאול את עצמי את השאלה, האם אני כאדם המתעסק המון עם מסדי נתונים כמתכנת, מקבל על עצמי אחריות של ללמוד את הכלים וההתנהגות של הדברים, או האם אני חייב להיות תלוי בעוד אדם בנושא, אשר מאוד קשה למצוא והדרך היחידה כאן היא לדעת לפחות ברמה הקיימת האם יש ידע בנושא או לא.

דעותי עדיין חלוקות, ואשמח לשמוע מה לכם יש להגיד בנושא.

Firebird 3.0

כתבתי והזכרתי כאן המון פעמים את Firebird – הלא הוא מסד נתונים חופשי לגמרי וחוצה פלטפורמות עם המון עצמה וכוח.

למשל, שלומי נוח, איש DBA מומחה MySQL, רשם בתחילת השנה העברית החדשה, כי הוא רוצה מסד נתונים שבו ניתן לקבוע עם כמה מעבדים ניתן לעבוד, ובכן Firebird תומך בזה כבר מספר שנים.

לFirebird יש מספר תחבירי SQL, וחשוב להבין אותם לפני הבנה של התכונות החדשות. סוג התחבירים הם:

  • DSQL
  • ESQL
  • PSQL

DSQL – הם בעצם השאילתות שכותבים ומריצים בצורה דינאמית באמצעות API. המקדם D מייצג את המילה Dynamic.
ESQL – הם בעצם שאילתות עם preprocessor, כאלו שכותבים למשל דרך תוכנה שלנו. ההבדל בינה לבין DSQL היא שבשפה זו משתמשים בפקודה EXEC. הפירוש של המקדם E מייצג את המילה Embedded.
PSQL – השפה שבה כותבים stored procedure וטריגרים. המקדם של P מייצג את המילה Procedural.

בנוסף ישנה שפה בשם DDL – ‏Data Definition Language. זו השפה בה עושים פעולות כדוגמת create table או create database.

לאחר הסבר קצר על התחביר, ניתן להבין פיטצ'רים שונים ולאן הם שייכים.

גרסה 3.0 של Firebird שכרגע בזמן כתיבת הפוסט, עדיין נמצא בשלבי בטא, וב2015 צריכה להשתחרר, מביאה איתה המון חידושים ותוספות מעניינות.
הנה רשימה חלקית בלבד של אותם התכונות החדשות:

SQL – כלל השפות:

  • Merge Syntax
  • פונקציות window
  • תמיכה ב regex בביצוע SUBSTRING
  • נכנס סוג נתונים בשם Boolean
  • יכולת לשמור גרסאות עם RDB$RECORD_VERSION
  • cursor יציב

PSQL:

  • פונקציות SQL
  • פרוצדורות
  • טריגרים, פונקציות ופרוצדורות משפות חיצוניות
  • חבילות
  • חריגות עם פרמטרים
  • SQLSTAT במצב של WHEN
  • שימוש ב continue בתוך לולאות.
  • cursor יכול להחזיר התייחסות כמשתנה מסוג רשומה
  • cursor דו כיווני

DDL‏:

  • תמיכה במצב null של עמודה ו domain
  • היכולת לשנות קידוד ברירת המחדל של מסד הנתונים
  • הוספה של Identity Column – המקביל ל serial בPG ו Auto Increment של SQLITE ו MySQL
  • תחביר עבור RECREATE SEQUENCE/GENERATOR
  • טריגרים עבור DDL
  • תמיכה ב DATABASE LINGER

אבטחה:

  • תמיכה database encryption
  • תמיכה מורחבת יותר בהרשאות Object
  • הרשאות לעבודה עם DDL
  • הרשאות ברמת מסד הנתונים
  • תוספות לעבודה עם Roles

פיקוח:

  • הוספת יכולות נוספות לסטטיסטיקה אודות שאילתות ומסד הנתונים בכלל

אז מה זה כל הסעיפים האלו ? להמשיך לקרוא

anti patterns של מתודולוגיות עבודה

הפוסט המקורי לא הובן כפי שהתכוונתי אליו, ולכן שכתבתי את הפוסט לגרסה הזו.

הקדמה

ישנו מושג הנקרא anti-pattern. פירוש המונח, אם נשתמש בוויקיפדיה: "אירועים חוזרים ונשנים של פעולות אשר בפועל אינן יעילות והרבה פעמים בלתי מועילות."
לא תמיד הפעולות שאנחנו מבצעים נראות כ anti-pattern, אך כאשר אנחנו מסוגלים לבחון אותן לעומק, אנחנו מגלים שהם כאלו.

הדגמות

להמשיך לקרוא

Firebird וליברה אופיס

Firebird הוא מסד נתונים חופשי עם המון יכולות, מאוד יציב, והוא מקבל יכולות נוספות כל הזמן. הוא מאוד אמין, ויש מערכות BI שונות, מערכות רפואיות ומערכות קנייניות אחרות המשתמשות בו.
הוא מסוגל לעבוד כשרת (ניתן גם לבחור כיצד השרת יתפקד), אך גם כמסד נתונים embedded.
הוא עם footprint יחסית קטן למשאבים (מול מה שהוא מספק), ויודע לנצל את המערכת עד הסוף בשביל התמודדות עם מידע. כך שמערכת המסוגלת לספק מענה לקבצים בטרות, Firebird יודע להתמודד עם זה בהתאם.

אישית, הוא תמיד ההתלבטות שלי לבין PostgreSQL, כי למעשה שניהם מתחרים, בניגוד לMariaDB/MySQL אשר לדעתי אינם באמת מספקים את הסחורה.
עד עכשיו הוא זכה להמון התעלמות דווקא מקהילת קוד פתוח ותוכנה חופשית, בניגוד לעולם הקנייני, אך נראה כי זה משתנה.

ביולי 2013, פרסמתי כי Base מקבל תמיכה בFirebird כחלק מפרוייקט SOC.

החל מגרסה 4.2, במידה ומפעילים תמיכה ביכולות נסיוניות, ניתן לקבל תמיכה בFirebird כמסד נתונים embedded עבור Base.
libreoffice base firebird בשביל לקבל תמיכה בדברים ניסיוניים בליברה, פשוט הולכים בתפריט ל Tools משם ל LibreOffice, משם ל Advanced ולוחצים על Enable experimental features.

כרגע מחכים כי גרסה זו תתייצב, ואז לגרום ל HSQLDB לצאת לגמלאות (בכל מה שקשור לגרסת ברירת המחדל של ליברה), וגם לספק כלי המרה ממנו אל Firebird.

ישנם המון סיבות לבצע את זה, כמו הצורך לגרום למנוע מבוסס ג'אווה לעבוד עם ++C, וכן התנהגות ומהירות אשר נפגמת בשימוש.

לאחרונה, גם נראה כי מפתחי Kexi כבר מדברים על הוספת מנוע  embedded של Firebird, אפילו ניתן לראות כי זה מופיע ברשימת הדריברים במימוש.

Sequel וPostgreSQL

לאחרונה אני מוצא את עצמי משתמש בתכונות מאוד מתקדמות של PostgreSQL, שחלקם נוספו רק ב9.2 (למשל range). העניין הוא שאני עובד עם רובי ו Sequel, ולרוב אנחנו שמים לב כי ORM אינם אוהבים דברים שהם לא סטנדרטיים.

אז Sequel מכיל גם חלק של תוספים. החלק הזה מאפשר לנו להשתמש עדיין בגישת ה ORM אבל לדברים שהם עבור מסד נתונים ספציפי.

ישנם שני דרכים לטעון תוספים:

  1. דרך גלובלית
  2. דרך שתופעל רק על החיבור שלנו

הדרך הגלובלית נראת כך:

Sequel.extension(:core_extensions, :pg_range, :pg_array)

הדרך של החיבור, נראת כך:

DB.extension(:pg_range, :pg_array)

כאשר יש דברים שהם קשורים לחיבור מסויים, טעינה גלובלית לא תתפקד, וכאשר יש דברים כלליים מידי, טעינה לפי חיבור לא תינתן.
בשני המקרים, כאשר לא ניתן להשתמש בהם, תחזור לנו חריגה בנושא.
שימוש ביכולות של Range, יהיו למשל:

DB[:readers].where(Sequel.pg_range(:comments_id).contains([10, 15, 1900])).sql
# SELECT * FROM "readers" WHERE ("comments_id" @> (10, 15, 1900))

והנה יש לנו שאילתא אשר משתמשת ב Range של Pg, אבל כתובה עם ORM.
בתעוד כתוב שגם שם השדה יכול להיות המקור של pg_range (למשל), אבל אצלי זה לא כך (גם אם זה גלובלי).

למערכים, הפעולה מאוד דומה גם כן:

DB[:comments].where(uid: 10).where(Sequel.pg_array_op(:comments).contains(Sequel.pg_array([15,23]))).sql
# SELECT * FROM "comments" WHERE (("id" = 1) AND ("comments" @> ARRAY[15,23]))

קריאה נוספת:

כשיש לך פטיש אוויר ביד …

לפני מספר חודשים עשיתי פרוייקט עם מישהו שהעסק שלו הוא פיתוח מערכות על wordpress.
הייתי צריך לבנות לו מערכת מבוססת טלפוניה לעסק שלו, עם ממשק ניהול למספר דברים, משהו כמו 3 מסכי ניהול, ובנוסף מספר ניתובים לשמור ולמשוך מידע.

כאשר אותו בחור הבין שבחרתי בסינטרה ולא ב wp, הוא לא הצליח להבין מדוע לא לבחור ב wp, היות ולדעתו ניתן לעשות עימה הכל.
ניסיתי להסביר לו כי מדובר בoverkill עצבני, כלומר לקחת פטיש אוויר לעשות חור בקיר לתלות תמונה, כאשר מסמר פשוט עם פטיש קל מספיק, הוא עדיין לא הבין את הבעיה, הרי אפשר לעשות אתרים ממש גדולים עם wp, אז מדוע אי אפשר לקחת אותו בשביל משהו פשוט ?

ובכן, עצם העניין שהכלי תוכנן ליצור אתרים ממש גדולים, הוא אינו יעיל או מותאם לדברים קטנים. הוא תופס יותר מידי משאבים לזה, אשר לא צריכים להתקיים כאשר מדובר במשהו קטן.
כאשר צריך ליצור גמישות רבה מאוד, לפעמים האנרגיה שתדרש בwp תהיה גבוהה יותר מאשר ליצור אותה מאפס, רק בגלל שמערכת cms במקור אינה זקוקה לזה, אז לא תוכננה בחשיבה הזו, בעוד שחשיבה מראש על מימוש מסויים, תיצור תשתית טובה יותר.

שימוש בסינטרה מאפשר לי לקחת פריימוורק כדוגמת foundation או bootstrap כ css ובנוסף לשלב את ember/angular או סתם את jquery/dojo בהתאם לצורך.

עבור מסדי נתונים, אני גם מקבל גמישות, כך שאם חלילה וחס אני נאלץ לגעת ב MySQL/MariaDB (לרוב להתחבר למסד נתונים קיים) אין בעיה (לפחות ההתחברות, עם הגועל זה משהו אחר), ואם אני בר מזל ויכול לבחור מסד נתונים, אז אבחר ב PostgreSQL , ואם יש צורך אז אבחר בכלל במונגו או אולי בכלל בRedis ?

אם אני צריך, אז אוסיף למשל סוג של job queue בהתאם לצורך הספציפי והרשימה לעבודה עוד ארוכה…

כל אלו אינם קיימים בwp, היות ובתור cms הוא נועד לגישה מאוד מדוייקת שמתאימה ל cms, אבל לא אפליקצייה.

אבל כנראה גם הפעם מאסלו צדק, וכשיש  לך פטיש ביד, הכל נראה לך מסמר …

ניתוח כושל והתמודדות עם מסד נתונים בעייתי

חבר עובד על מערכת שהוא בונה, ומשתמש ב Firebird כמסד נתונים שהוא embedded, אך הוא ביצע טעות בטבלה שיצר, ורצה למחוק אותה אבל גילה כי אינו יכול.

בהתחלה Fb דיווח כי האינדקס נמצא בשימוש ולכן לא ניתן לבצע את הפעולות, והסתבר שהיו מספר פרוססים אשר ניסו לבצע את פעולת המחיקה. אינני יודע כיצד הגיע המצב.

כאשר הוא קרא לי לסייע לו, זה היה המצב עצמו שגיליתי שקרה. והתחלתי לנסות להבין מה קורה.
גיליתי כי מספר פרוססים שונים נעלו את הטבלה בניסיון לבצע עליה מחיקה, אך איכשהו יש race condition לא ברור על הפעולה. הכרחתי אותו לסגור את כל מה שנוגע בקובץ.

לאחר סגירת כלל הפרוססים, המנוע התלונן על בעיית הדפים. הוא אמר שרשום לו הגדרה שיש 0 דפים למסד הנתונים, כאשר הוא צריך מינימום של 6. כלומר, למיטב הבנתי, היו מספר פרוססים שפיזית התחילו בכתיבה באותו הזמן, כאשר לא היתה נעילה ולכן הjournal כתב מידע לא נכון. אינני יודע למה, היות וACID אמור למנוע זאת, אך זה קרה.

אולי היו מספר ניסיונות הסרה ללא commit וזו היתה הבעיה, אך שוב, הוא לא ידע להסביר לי בדיוק כיצד הגיע למצב הזה.

ניסיתי לתקן את הבעיה בהתחלה עם gfix, אך הוא לא הצליח לתקן את המצב, והבעיה נשארה, אז החלטתי לנעול את מסד הנתונים באמצעות הפקודה:

$ gfix -shut -user sysdba -password masterkey <database>.fdb

ואז להעזר ב gbak אשר מאפשר לעשות גיבוי "חם", כלומר בזמן שדברים בד"כ רצים, על ידי יצירת מצב של snapshot לדברים, אך ללא שימוש ב Garbage Collection:

$ gbak -b -g <database>.fdb

ביצוע שחזור מה snapshot למסד נתונים חדש פתר את הבעיה. המידע ניצל, ועכשיו ניתן היה להסיר את הטבלה הסוררת:

$ gbak -c database.gbak  db2.fdb

ב firebird למי שאינו יודע, יש טבלאות פנימיות, חלקן שומרות audit על כל פעולה, כולל חיבורים, למסד הנתונים, פעולה אחרונה, וכיוב' …
אך המידע שם לא הצליח לסייע לי.
אז ניסיתי לפנות ללוגים. ניתן לגרום לFb ליצור לוג פר חיבור משתמש, אך הסתבר כי הוא לא הגדיר כזה, ולכן לא היה ניתן בכלל לראות פעולות ישנות בלוגים.

למעשה הכל נשאר בברירת המחדל, כך שבמקום ליצור סביבה הנוחה לדיבוג מידע בזמן פיתוח, הוא השתמש רק בברירת המחדל וחבל.

דברים שמעצבנים אותי ב PHP ו MySQL

הקדמה

זה לא סוד שאני לא סובל את PHP. בראש ובראשונה זו לא שפה, אלא אוסף פאטצ'ים ליצור templates עבור עולם הweb. ההתחלה של "תכנות" עם PHP מאוד פשוטה, אבל ליצור משהו שעובד טוב, יעיל ובטוח, ובכן זה כבר סיפור אחר.

זה גם לא סוד שאני לא סובל את MySQL. וכשאני מדבר על MySQL כאן, זה על המכלול הגדול של הפרוייקטים, כולל  MariaDB אשר לא פתרו בדיוק את הבעיות השונות, אלא רק ממשיכים לפתח עוד פיטצ'רים שונים.

משום מה, 2 הרעות החולות האלו הולכות "טוב" בייחד וניתן למצוא המון מערכות המשתמשות בשניהם ולכן אני גם כותב עליהם בייחד. אלו לא כל הדברים שמעצבנים אותי בהם, אלא רק דוגמיות קלות ביותר בנושא.
ופוסט זה משמש רק להוצאת קיטור שלי עם הצורך להשתמש בכלים האלו לאחרונה. להמשיך לקרוא