קטגוריה: ui

חודש עם Tilix

אנחנו אנשי הלינוקס, חיים כמעט לגמרי במסך "שחור" טקסטואלי מוזר, כזה שאנשים במערכות אחרות אינם מבינים למה צריך אותו, ויש להם תוכנה לכל פעולה קטנה, שאנחנו בעלי המסך השחור, מקבלים ב"חינם".

הפתיע אותי לגלות שבמערכת הפעלה שנועדו להדיוטות, שחייבים רק גרפיקה, יש טרמינל איכותי וטוב יותר מכל מה שהכרתי בלינוקס. שם התוכנה שראיתי היה iTerm2. והיא נבנתה ל Mac. התוכנה מסחרית, ולכן לא תקבלו קישור.
יש לה הרבה תכונות מדהימות, כמו "שרת" שמחזיק את הטרמינל עצמו, מול סביבה גרפית שמציגה ומאפשרת לעבוד. חיפוש בתוך הטרמינל, יצירת split חכם ועוד המון תכונות נוספות מדהימות.
אז התחלתי לחפש ולהתעניין אם יש לנו, אנשי המסך השחור, גם משהו בסגנון.

הדבר הקרוב ביותר שמצאתי הוא תוכנה בשם Tilix, אשר קיבלתי עליה המלצה. התוכנה עצמה כתובה בשפה בשם D, והיא מספקת המון תכונות מדהימות, אשר חלקן לקוחות מכלים כדוגמת screen ו tmux, וחלקן מ iTerm2.

tilix

התוכנה קרסה לי פעם אחת, אבל בין לבין, היא עובדת ממש טוב, ומאפשרת לי ממשק מאוד קל ונוח עם מקלדת, כולל הגדרות של מקשים, כך שיצרתי לה התאמה בין ה vimrc שלי, לבינה.

בנוסף לכך שיש לי split שקל לעבור בניהם עם המקלדת, אפשר גם ליצור משהו שנקרא session, ממש כמו virtual desktop. וגם אליהם ניתן לעבור בקלות עם המקלדת.
היא מאפשרת למשל לשתף מקלדת עם כל או חלק מהטרמינלים הפתוחים בסשן, כך שהקלדה במקום אחד תתקבל גם בשאר, חיפוש של תוכן שהודפס למסך (למשל לוג שאתם פתחתם עם tail -f, ואולי פספסתם משהו בו), ואפילו ניהול של clipboard, בנושא שאל העתקה והדבקה, ולא בניהול של היסוטוריה וכיוב' שלו, הוא יודע לספק הודעת מערכת כאשר פעולה הסתיימה, להגדיר מסוף כ readonly (לא מקבל מקלדת, בניגוד ל CTRL+S שפשוט משהה את הפעילות) ובנוסף, יש לו תמיכה בכלים שונים שלא ניסיתי עדיין.

אני יודע מה אתם חושבים, למה להשתמש בה ולא ב tmux?
ובכן, דבר ראשון, אני כמעט אף פעם לא עובד על שרתים מרוחקים בשנה האחרונה. כלומר כן לפעמים מתחבר, אבל עדיין לטרמינל שלי.

היות וב ssh במידה ואני צריך, אני עושה mixing של הסוקט (באמצעות ControlMaster), זה די "זול" לפתוח גם מספר חיבורים ולעבוד איתם ישירות מהטרמינל הקיים, ולכן tmux לא משנה.

אבל זה לא הכל, אני יודע שכאן אני תלוי בטרמינל, ולא בתוכנה שרצה בטרמינל, אבל בסופו של דבר, האם זה משנה אם התוכנה נקראת tmux, screen או אולי Tilix?

ובכן, קצת 🙂

הייתי מאוד שמח לראות את Tilix משפרת מספר דברים אצלה:

  • יצירת שרת שיחזיק את הפעילות שלי ברקע (גם אם הממשק יתרסק, הפעילות שלי לא)
  • היכולת לשמור את כל ה"סשנים" של הטרמינלים שפתחתי ולאחזר אותם, ולא רק את הפעילים כרגע.
  • היכולת לבצע התאמה אישית של טמרינל פתוח on the fly ולא רק כמשהו שהוגדר מראש.

במידה והשניים הראשונים יהיו, לדעתי מדובר במתחרה ראוי ל tmux (למעשה הוא כזה כבר עכשיו, אבל עדיין).
כמובן שגם אפשר להריץ tmux בתוך tilix, ואז בכלל זכיתם המון גמישות 🙂

כמובן שיש עוד תכונות של iTerm2 שהייתי שמח לראות אצלי, אבל הדברים שבאמת חשובים לי נוצרו כבר.

 

בשורה התחתונה, אני מאוד מרוצה, ואם אתם כמוני, עובדים המון עם מסך שחור בלינוקס, ממליץ לכם בחום לקחת את הטרמינל לסיבוב, אולי גם אתם תאהבו להשתמש בו.

מימוש RDP טבעי בשפת רובי

על רגל אחת, RDP הם ראשי תיבות של Remote Desktop Protocol. אך השם מעט מטעה. זוהי למעשה אסופה של הרבה מאוד פרוטוקולים, חלקם אפילו לא של מיקרוסופט, אלא של ארגון ITU. למעשה הוא מבוסס על סדרה של פרוטוקולים שהחלו את דרכם בארגון ה ITU אשר נועדו לאפשר לתוכנות לשתף מידע ותכנים בניהם.

הפרוטוקולים עצמם הם פרוטוקולים בינאריים, ולא פרוטוקולים טקסטואליים (כדוגמת HTTP למשל), וככאלו יש עבודה רבה עם bit manipulation והבנה של מיקומים שונים ומה המשמעות שלהם.
הרעיון של RDP הוא להצליח להעביר את כל סביבת המיקרוסופט למחשב מרוחק, כולל העתקת קבצים, שיתוף מדפסות, שיתוף כוננים, שיתוף קול ואפילו לבצע הזרמה של ווידאו.

כל זה נעשה תחת מערכת שמבצעת הזדהות מול מערכת כדוגמת Active Directory בפרוטוקולים כדוגמת NTLM ו spnego, אשר האחרון, הוא מימוש הזדהות התומך גם בקרברוס למשל, כאשר התעבורה אמורה להיות מוצפנת בגישות שונות, בהתאם לתמיכה של שני הצדדים. על כל זה מופעל סוג של compression למידע.

לאחרונה התחלתי בשיתוף עם בר חופש ליצור מימוש טבעי בשפת רובי עבור פרוטוקולי RDP של מיקרוסופט.
המימוש שלנו משוחרר בקוד פתוח (רישיון MIT), והוא נועד לספק שרת, וגם לקוח טבעיים במערכות הפעלה כדוגמת לינוקס ובכלל שליטה מלאה בכל מה שעובר בפרוטוקול, כולל האפשרות להגדיר מה אפשרי ומה לא בצורה תכנותית.

כל מי שהנושא מעניין אותו, מוזמן כמובן לגשת לפרויקט, וכמובן שאשמח גם לקבל תרומות קוד מאחרים 🙂

כתובת הפרויקט: https://github.com/Safe-T/rdp-rb

שבוע עם Atom

כשעורך הטקסט של github הנקרא Atom רק יצא, והיה בגרסאות די נמוכות של פיתוח, החלטתי לקחת אותו לסיבוב, וראיתי שהוא צעיר מידי, אבל עם המון פוטנציאל.

Atom מציע כלום כמעט, למעט אוסף של תוספים, כאשר ישנם תוספים שמגיעים ברירת מחדל, וכאלו שצריך להתקין.

העורך משתמש בחלקים של כרומיום, ב node.js, ומשתמש גם ב coffeescript עבור התצוגה של דברים (הנעשים בcss).

הבעיה העיקרית שהיתה לי עם עורך הטקסט, היא שעורך הטקסט מבזבז כרוני של משאבי מחשב, ושכל הזמן היו עדכונים מאסיביים. אז הפסקתי להשתמש בו די מהר.

גרסה 1.0 יצאה, והחלטתי לקחת אותה לסיבוב ולראות מה השתנה בגרסה הזו מכל שאר הגרסאות.
ובכן בראש ובראשונה היא לוקחת ממני פחות משאבים.
דבר שני, יש טכנולוגיות שהיא טובה בהם יותר וטכנולוגיות שהיא טובה בהם פחות.
למשל עם go, יש לה תוספים מדהימים, אבל עם PHP, ובכן, אני לא רואה שהתוספים מאפשרים לי לעבוד כמו שצריך.

העניין הוא ש 1.0 קרוב להיות משהו טוב, אבל ישנם מספר דברים שעדיין לא אפויים מספיק:

  • היכולת להגדיר מה הוא API תקין מבחינת תוספות ולא לאפשר תוספות שאינן כאלו
  • היכולת להגדיר תוספים על בסיס מה שאני עובד כרגע
  • קבלת תוספים איכותיים מבית github לשפות שונות, כדוגמת PHP, רובי וכיוב', מעבר למה שמגיע כברירת מחדל.

בשורה התחתונה, במידה ויש תוספים שאתם צריכים ועובדים כמו שצריך, הוא יכול להיות מצויין עבורכם, אבל במידה וזה לא המצב, עדיין צריך לחכות, אבל אני בהחלט ממליץ לכם לנסות.

הבעיות שיש לי עם תכנות ריספונסיבי

הקדמה

אנחנו חיים בעולם שיש בו המון מילות באזז, כדוגמת big data, responsive design, cloud computing, סייבר וכיוב' …
כל המילים האלו מגיעות מעולם השיווק, אבל לאדם טכני לא באמת אומרות הרבה.

במקצוע שבחרתי לעצמי, אני מוצא כי יש פיתוח לוואי בכל מה שאני עושה, אשר נקרא "עולם האינטרנט", שהכוונה כאן היא בניית מערכות מבוססות דפדפנים (ממשקי ווב).

בגלל אותה תופעת לוואי, אני מוצא את עצמי בצורך מתמיד לספק ללקוחות מערכות אשר מוגדרות כ"ריספונסיביות", וב99.9% מהזמן, אני מוצא שזה לא כל כך פשוט לספק סביבה שכזו.

הפוסט הזה מנסה להסביר את עולם הבאזז של HTML5, ובעיקר מה כל כך חסר בשביל לבצע באמת "תכנון ריספונסיבי".

מונחי יסוד

HTML – שפה אשר יודעת לתאר מסמכים ומה המידע שיתקיים בהם, תוך שימוש באלמנטים שבהם המידע יכול להתקיים.

CSS – הם קבוצה של חוקים אשר יכולים לכסות אחד את השני (מכאן השם: Cascading Style Sheet) בצורה שתספק עיצוב למסמך.

הסבר

כאשר אנו מדברים על "תכנון ריספונסיבי", לרוב אנו מדברים על כך שעיצוב המראה עבור המערכת שלנו תתאים להרבה מאוד מסכים בגדלים שונים, אבל אנחנו צריכים לחשוב בתפיסה לגמרי שונה – איך המערכת תתנהג בכל סוג של מכשיר.

בטח תשאלו מה ההבדל בין הדברים.
ובכן, כאשר מדברים על עיצוב, אנחנו מדברים על איך המראה יהיה תחת רזולוציות שונות, אבל למשל תקשורת סלולרית (HSPA) כדוגמת 3G, 4G, LTE וכיוב', אינן נלקחות בחשבון, היות והן מדברות על תעבורה, לא על מראה.

העניין הוא, שהתעבורה של המידע צריכה להילקח בחשבון גם כאשר מספקים מערכת למכשירים שונים.
יותר מזה, אנחנו צריכים לקחת בחשבון את הזיכרון שיש למכשיר, מעבד, גודל אחסון של מידע וכיוב' כאשר אנחנו מתכננים סביבה שהיא "תכנון ריספונסיבי", אבל אלו מעולם לא היו חלק מהיכולת של HTML או CSS. כלומר מסמך HTML אינו מודע לכל זה.

כך שאולי יש מסמך איכותי עם המון מידע, שמעוצב מדהים ויודע להיות מוצג בהרבה רזולוציות, אבל האם הוא באמת יודע להגיב כמו שצריך למגבלות המכשיר אשר המסמך מוצג בו?

בשביל לענות על זה, יש צורך קודם להחליט כיצד לטעון את המידע בצורה שהמכשיר מסוגל להתמודד איתו.
בשביל זה, קודם כל צריך להבין את ההבדלים בין מידע המגיע מ GSM, מידע המגיע מ WIFI ומידע המגיע מEthernet.

כאשר יש הבנה לדברים האלו, ולוקחים אותם בחשבון, לרוב מוצאים כי יש שניים או יותר אתרים בשביל להתמודד עם זה: להמשיך לקרוא

סינטרה מודולרית

ב2012 ניסיתי ליצור פוסטים בנושא של כיצד ניתן להגיע למצב הדומה לrails עם סינטרה.
בשל חוסר סבלנות וזמן, זנחתי את הפוסט, אבל לא את הרעיון לבצע אותו.
למעשה זה היה רעיון טוב מאוד לזנוח אותו בזמנו, היות ואז הייתי עושה דברים לא נכון, וכיום יש לי יותר ידע וניסיון בנושא, וגם איך לעבוד נכון יותר, וכן גם גרסת הרובי מאפשרת לנו לעבוד קל יותר.

באותו הזמן של הרצון לחזור ולכתוב על הנושא, מצאתי את עצמי זקוק בדחיפות למערכת שתסייע לי לדבג API שאני יוצר בפרוייקט שמתבצע באמצעות REST, אז החלטתי לצרף שני צרכים עם דבר אחד.

הרעיון שלי הוא למעשה שרת אשר משמש לקוח בדיקות עבור REST, כך שאפשר להתקין אותו על שרת כלשהו בארגון וכולם יכולים להשתמש בו, במקום תוכנה מקומית על המחשב.

הקוד שלי די ממוקד לרובי 2.1 (אני מקווה כי גם מעלה, 2.2 נראה שיתמוך בקוד שלי), ופחות מזה, יצעק לכם על מספר דברים, אשר בקלות ניתן לפתור, אך ראו הוזהרתם.

התחלתי ליצור את הפרוייקט, והוא עובד עם סינטרה, ומחזיק נכון לכתיבת הפוסט שלוש מחלקות שונות בשביל ביצוע routing.
בנוסף, יצרתי לעצמי מבנה ספריות המתאימות למה שאני רוצה לבצע, לפי לוגיקה, כך שהלוגיקה השייכת לממשק, נמצאת כאן, בעוד שההגדרות בכלל נמצאות כאן.

אנחנו משתמשים בRack בעצם, היות וכמעט וכל הframeworks עבור בניית מערכות web ברובי משתמשים בו, אנו זקוקים לקובץ קבוע בשם config.ru.

הקובץ הזה, בעצם אחראי על התחלת השרת, וטעינה של המערכת שלנו, כאשר הוא תומך בטעינה של יותר ממערכת אחת בו זמנית, כולל שני framework או יותר, אך נכון לגרסה הנוכחית, אני משתמש בו רק עבור Sinatra.

אני משתמש גם ב Bundler לניהול תלויות, אשר מאפשר לנו גם לדאוג לצעוק על דברים שלא נטענו, ובעיקר עושה לנו סדר של גרסאות של תלויות, ובכך שדברים לא יתנגשו אחד בשני.

לאחר טעינת התלויות, אני טוען קובץ בודד בשם app.rb שהוא בעצם מה שמנהל את האפליקציה שלי. אך במקום להשתמש ב require "רגיל", אני משתמש בפונקציה בשם require_relative, אשר מאפשרת לטעון דברים מהמיקום הנוכחי של הקובץ המנסה לטעון אותה.

כל הקסם של ניהול מספר מחלקות, נעוץ אצלי ב app.rb.
אני יצרתי אותו שיהיה מאוד פשוט – טען לי את המחלקות האחרון והכנס אותן לסביבת העבודה של רובי, על ידי שימוש ב use.

למערכת שיצרתי ישנם שני מצבים – מערכת לדיבוג REST, ומערכת "בדיקות" אשר עליה אפשר לבדוק שדברים עובדים, והיא בעיקר על תקן "echo" כלשהו.

את המערכת של יצירת המסכים, ושליחת ה REST, יצרתי בקובץ rest.rb, והכל מאוגד שם.
יש שם משהו שהולך לעבור למקום אחר בקרוב, וזה מספר מתודות לסיוע בפעולות.

הקובץ לביצוע הבדיקות, קיבל את השם tests.rb, והוא מי שמנהל את כל הניתובים בנושא.
הגרסה הבאה, הולכת לגרום לו להיות גנרי יותר, מצד אחד, וגמיש יותר מצד שני, ובכך הכוח של סינטרה יכנס ממש לפעולה, עם ניתובים ממש דינאמיים וחכמים.

Sinatra תומך במשהו אשר קיבל את השם Helpers, וזה מתודות אשר מסייעות לנו לבצע דברים, בצורה שלא נהיה צריכים לחזור עליה כל פעם, וזה זמין גם ל view שלנו, ובגרסה הבאה שאשחרר (נכון לכתיבת הפוסט), המידע יעבור לקובץ בשם helpers.rb ואיתו עובדים קצת שונה ברובי.

כל מחלקה של סינטרה, מחזיקה חלק של configure משל עצמה, שזה טוב ורע באותו הזמן. זה טוב, כי זה מספק גמישות, אבל זה רע, כי לפעמים יש לנו קצת חזרה על עצמנו.

במקרה הזה, הגדרתי כי במצב של ‎:development משתמשים ב Sinatra::Reloader, אשר מגיע עם Sinatra-Contrib – תת פרוייקט המספק הרבה כלי עזר לדברים שונים.
הסיבה לשימוש ב Reloader הוא לא לאתחל את השרת בכל שינוי שעושים למחלקה של סינטרה, כאשר Reloader מגלה כי התוכן של הקובץ השתנה, הוא גורם ל rack לטעון אותו שוב, וככה אנחנו לא זקוקים לטעינה מחודשת של השרת עצמו.

המערכת שכתבתי, משתמשת ב template בשם haml, למעשה פעם ראשונה אשר אני משתמש בה מרצון. תוכלו למצוא את ה layout.haml שהוא המסגרת הרגילה וכן כרגע קובץ בשם index.haml תחת ספריית view.
ועבור העיצוב, אני משתמש ב Foundation 5, אשר אני אוהב אותה יותר מאשר bootstrap.
עבור Javascript יש גם את jQuery וגם את knockout.js, כאשר אני נעזר גם ב lodash.js למספר דברים פשוטים, והיא מספקת בעצם גרסה שעברה אופטימיזציה ל underscore.

את הקבצים של Foundation, וכל ה Javascript ניתן למצוא תחת public.

דבר אחרון שנשאר לספר עליו הוא שאני משתמש במשהו אשר נקרא puma.
מה זה ?
puma הוא משהו שלוקח את rack וגורם לו להיות שרת לכל דבר ועניין, אשר ניתן לבצע עליו חיבור לשרתי HTTP שונים, כדוגמץ apache או nginx.
החיבור נעשה על ידי הגדרת proxy בשרתים.

ההגדרות של puma, נמצאות תחת config, וכפי שניתן לראות את הקובץ הראשי והחשוב, הוא גם יודע לבנות לעצמו מבנה ספריות במידה והן לא קיימות, דבר שהוספתי לקוד עצמו. הוא כרגע מכוון למצב של development, ולכן יש לשנות קצת הגדרות בשביל שזה יעבור למצב production.

אתם מוזמנים לבצע fork, לשחק עם הקוד וגם להחזיק לי תיקונים ותוספות.

מערכת פשוטה לשיתוף קבצים פנים ארגונית

יש לי פרויקט ארוך טווח עם מספר אנשים, אשר חלקם מאוד לא טכניים, בלשון עדינה.
היה צורך לשתף בין כולם קבצים, אבל כל אחד עובד על סביבות לגמרי שונות, וכל האנשים הם עסקים קטנים מאוד, אשר מערכות שיתוף קבצים רגילות כדוגמת share point או own cloud הם overkill רציני לנושא, ולפחות המערכת של מיקרוסופט יקרה מידי לנושא, ומחייבת אותנו להחזיק שרתי ווינדוז ללא סיבה אמיתית.

העניין הוא שחשוב היה לשמור על הצפנה של המידע שיהיה נגיש רק לבעלי הרשאות, ולא רצו שהמידע יהיה נגיש לכל מקום באינטרנט.

אחד האנשים בפרויקט,ניסה להציע כל מיני תוכנות שונות, כולל קבצים מכווצים עם סיסמאות, אך האנשים הלא טכניים מאוד הסתבכו בנושא.

אז החלטתי כי במקום להמשיך ולחפש תוכנה, אכתוב משהו פשוט שיעשה את זה, ותוך שעה וחצי, כולל דיבוג כתבתי את simple file sharing – גרסת mercurial וגרסת git.
זהו מנוע פשוט, הכתוב ברובי עם סינטרה ללא javascript שאני כתבתי, אלא cgi מול html/css פשוטים מאוד מבוססי foundation.

השבוע החלטתי לשחרר אותה ברישיון MIT לאחר ניקוי של מספר דברים קטנים משם (שימוש במסד נתונים לשמור סיסמאות ומשתמשים, עם האפשרות לשנות את זה לאדם, וכן שמירה מי העלה מה), בשביל שגם אחרים יוכלו להנות מזה במידה ויש להם צורך, אולי בעתיד אכניס אותם בצורה שונה קצת ממה שיצרתי.

המערכת בנויה לעבוד בסביבת רשת ארגונית קטנה, עם מינימום תעבורה עם התוכנה בהעלאת קבצים. ככזו חסרים לה הרבה מאוד פיטצ'רים של אבטחה אשר כן צריכים להיות במערכת רצינית יותר.

זו הסיבה שאני מאוד לא ממליץ להשתמש בה על גבי רשת האינטרנט, או כאשר יש צורך שיותר מאדם אחד יעלה קבצים בו זמנית בתוכנה. היא פשוט לא נכתבה לכך, וזו לא היתה המטרה שלה.

Firebird וליברה אופיס

Firebird הוא מסד נתונים חופשי עם המון יכולות, מאוד יציב, והוא מקבל יכולות נוספות כל הזמן. הוא מאוד אמין, ויש מערכות BI שונות, מערכות רפואיות ומערכות קנייניות אחרות המשתמשות בו.
הוא מסוגל לעבוד כשרת (ניתן גם לבחור כיצד השרת יתפקד), אך גם כמסד נתונים embedded.
הוא עם footprint יחסית קטן למשאבים (מול מה שהוא מספק), ויודע לנצל את המערכת עד הסוף בשביל התמודדות עם מידע. כך שמערכת המסוגלת לספק מענה לקבצים בטרות, Firebird יודע להתמודד עם זה בהתאם.

אישית, הוא תמיד ההתלבטות שלי לבין PostgreSQL, כי למעשה שניהם מתחרים, בניגוד לMariaDB/MySQL אשר לדעתי אינם באמת מספקים את הסחורה.
עד עכשיו הוא זכה להמון התעלמות דווקא מקהילת קוד פתוח ותוכנה חופשית, בניגוד לעולם הקנייני, אך נראה כי זה משתנה.

ביולי 2013, פרסמתי כי Base מקבל תמיכה בFirebird כחלק מפרוייקט SOC.

החל מגרסה 4.2, במידה ומפעילים תמיכה ביכולות נסיוניות, ניתן לקבל תמיכה בFirebird כמסד נתונים embedded עבור Base.
libreoffice base firebird בשביל לקבל תמיכה בדברים ניסיוניים בליברה, פשוט הולכים בתפריט ל Tools משם ל LibreOffice, משם ל Advanced ולוחצים על Enable experimental features.

כרגע מחכים כי גרסה זו תתייצב, ואז לגרום ל HSQLDB לצאת לגמלאות (בכל מה שקשור לגרסת ברירת המחדל של ליברה), וגם לספק כלי המרה ממנו אל Firebird.

ישנם המון סיבות לבצע את זה, כמו הצורך לגרום למנוע מבוסס ג'אווה לעבוד עם ++C, וכן התנהגות ומהירות אשר נפגמת בשימוש.

לאחרונה, גם נראה כי מפתחי Kexi כבר מדברים על הוספת מנוע  embedded של Firebird, אפילו ניתן לראות כי זה מופיע ברשימת הדריברים במימוש.

Firebird פוגש את ליברה אופיס

פרוייקט הפיתוח GSOC מבית גוגל כמובן, הביא לכך שנכון לשבוע שעבר, יש דריבר רשמי לFirebird בתוך LibreOffice Base.

הדריבר כרגע לא עושה כמעט כלום, כי זו רק התחלת הפיתוח, אבל הוא נבנה בעצם לאפשר לעבוד עם Firebird בתצורת Embedded כחלק מBase של ליברה.
כרגע אין תמיכה בקובץ חיצוני, או שרת חיצוני, אך מדברים על להוסיף תמיכה שכזו.

על מנת לגרום לו לעבוד בקובץ odb, יש לשנות הגדרות של

EmbeddedDatabases/DefaultEmbeddedDatabase/Value

מהערך של

sdbc:embedded:hsqldb

לערך:

sdbc:embedded:firebird

כמו כן, ניתן תמיד ליצור קובץ חדש ולהגדיר אותו לעבוד עם Firebird.

הבלוג המקורי בנושא. קוד המקור בgit.
 

הפצת לינוקס מול תוכנה

לפני מספר חודשים היה ויכוח גדול בwhatsup בו הועלו הרבה נושאים מדוע גישה מסויימת היא לא נכונה והגישה הנכונה היא כי יש לחשוב לפי הפצת לינוקס, ולא לפי צרכי התוכנה שלך.

אבל יש מספר בעיות שאנשי תוכנה אשר אינם מתמקדים בהפצה זו או אחרת נתקלו בהם, ופתאום אנו רואים כי נכתבים מערכות ניהול לשפות תכנות. ואם זה לא אומר דרשני, אז כמעט כל סביבת ניהול שפת תכנות מודרנית כיום מנסה לספק לבעיות שהפצות הלינוקס הולידו מענה.

אז מה הן הבעיות ? הנה רשימה חלקית:

  • עדכון דחוף מידי של ספריות שזקוקים להם
  • חוסר עדכון של ספריות שזקוקים להם
  • תיקוני באגים של הפצה, השוברים אפליקציה
  • צורך בלשמור גרסאות כלים מסויימת
  • שימוש במספר גרסאות שונות של ספריות לביצוע עבודה (למשל שרת המחזיק מספר אתרים)
  • שוני בין הפצות שונות, קצב ההתקדמות שלהם, ניהול הקבצים בתוכם וכיוב' …
  • שינוי ABI/API בספריות שונות תלוי בגרסאות הספריה. להמשיך לקרוא

Windows 8 לפי סמי

זוכרים ששאלתי האם Windows 8 מציג סוף עידן למיקרוסופט ?

התשובה היא שהמערכת ממש לא.
לפחות לא כל עוד יצרני המחשבים משתפים פעולה עם מיקרוסופט ומוכרים מערכות מובנות עם Windows.

כך שהמשתמש הממוצע ימשיך לעבוד עם מיקרוסופט. יקלל אותה, אבל כל מחשב חדש שימכר, יהיה עם Windows 8.

אבל זה לא הכל. הבעיה האמיתית היא עולם ה Enterprise. בעוד שנגיד כי לחברת IBM הגיוני הרבה יותר לתמוך באנדרואיד (הרי IBM מתפרנסת המון מג'אווה בין הייתר), אם היא תכניס Windows 8, אז זה לא יהיו גם מחשבי השולחן בחברה, אלא גם הלפטופים בחברה, ומשם מיקרוסופט גם תספק להם tablets ואפילו טלפונים, בייחד עם עסקה כוללת.

הבעיה היא ד"א לא מיקרוסופט, אלא בכך שגוגל למשל לא באמת מתאמצת לשווק את אנדרואיד, ואפל, ובכן אפל חיה ביקום משל עצמה, וארגונים זה לא השוק שלה. למעשה שום דבר זה לא השוק שלה. אתה לא ראוי למוצר שלה, אבל בזכות הכסף שלך, הם יסלחו לך על זה.

ובכך בגלל ברירת מחדל, החברות עושות את כל הטעויות האפשריות, ומיקרוסופט תיכנס שוב כברירת המחדל לכל ארגון. זה לא יקרה היום, לא יקרה מחר, זה יקרה עוד שנה שנתיים שבו תראו את השינוי, שמגיע לאט לאט.

כך, שהמשתמשים פשוט יבכו על הממשק, אבל ישתמשו בו מחוסר ברירה.