קטגוריה: שולחן עבודה

מימוש RDP טבעי בשפת רובי

על רגל אחת, RDP הם ראשי תיבות של Remote Desktop Protocol. אך השם מעט מטעה. זוהי למעשה אסופה של הרבה מאוד פרוטוקולים, חלקם אפילו לא של מיקרוסופט, אלא של ארגון ITU. למעשה הוא מבוסס על סדרה של פרוטוקולים שהחלו את דרכם בארגון ה ITU אשר נועדו לאפשר לתוכנות לשתף מידע ותכנים בניהם.

הפרוטוקולים עצמם הם פרוטוקולים בינאריים, ולא פרוטוקולים טקסטואליים (כדוגמת HTTP למשל), וככאלו יש עבודה רבה עם bit manipulation והבנה של מיקומים שונים ומה המשמעות שלהם.
הרעיון של RDP הוא להצליח להעביר את כל סביבת המיקרוסופט למחשב מרוחק, כולל העתקת קבצים, שיתוף מדפסות, שיתוף כוננים, שיתוף קול ואפילו לבצע הזרמה של ווידאו.

כל זה נעשה תחת מערכת שמבצעת הזדהות מול מערכת כדוגמת Active Directory בפרוטוקולים כדוגמת NTLM ו spnego, אשר האחרון, הוא מימוש הזדהות התומך גם בקרברוס למשל, כאשר התעבורה אמורה להיות מוצפנת בגישות שונות, בהתאם לתמיכה של שני הצדדים. על כל זה מופעל סוג של compression למידע.

לאחרונה התחלתי בשיתוף עם בר חופש ליצור מימוש טבעי בשפת רובי עבור פרוטוקולי RDP של מיקרוסופט.
המימוש שלנו משוחרר בקוד פתוח (רישיון MIT), והוא נועד לספק שרת, וגם לקוח טבעיים במערכות הפעלה כדוגמת לינוקס ובכלל שליטה מלאה בכל מה שעובר בפרוטוקול, כולל האפשרות להגדיר מה אפשרי ומה לא בצורה תכנותית.

כל מי שהנושא מעניין אותו, מוזמן כמובן לגשת לפרויקט, וכמובן שאשמח גם לקבל תרומות קוד מאחרים 🙂

כתובת הפרויקט: https://github.com/Safe-T/rdp-rb

Firebird וליברה אופיס

Firebird הוא מסד נתונים חופשי עם המון יכולות, מאוד יציב, והוא מקבל יכולות נוספות כל הזמן. הוא מאוד אמין, ויש מערכות BI שונות, מערכות רפואיות ומערכות קנייניות אחרות המשתמשות בו.
הוא מסוגל לעבוד כשרת (ניתן גם לבחור כיצד השרת יתפקד), אך גם כמסד נתונים embedded.
הוא עם footprint יחסית קטן למשאבים (מול מה שהוא מספק), ויודע לנצל את המערכת עד הסוף בשביל התמודדות עם מידע. כך שמערכת המסוגלת לספק מענה לקבצים בטרות, Firebird יודע להתמודד עם זה בהתאם.

אישית, הוא תמיד ההתלבטות שלי לבין PostgreSQL, כי למעשה שניהם מתחרים, בניגוד לMariaDB/MySQL אשר לדעתי אינם באמת מספקים את הסחורה.
עד עכשיו הוא זכה להמון התעלמות דווקא מקהילת קוד פתוח ותוכנה חופשית, בניגוד לעולם הקנייני, אך נראה כי זה משתנה.

ביולי 2013, פרסמתי כי Base מקבל תמיכה בFirebird כחלק מפרוייקט SOC.

החל מגרסה 4.2, במידה ומפעילים תמיכה ביכולות נסיוניות, ניתן לקבל תמיכה בFirebird כמסד נתונים embedded עבור Base.
libreoffice base firebird בשביל לקבל תמיכה בדברים ניסיוניים בליברה, פשוט הולכים בתפריט ל Tools משם ל LibreOffice, משם ל Advanced ולוחצים על Enable experimental features.

כרגע מחכים כי גרסה זו תתייצב, ואז לגרום ל HSQLDB לצאת לגמלאות (בכל מה שקשור לגרסת ברירת המחדל של ליברה), וגם לספק כלי המרה ממנו אל Firebird.

ישנם המון סיבות לבצע את זה, כמו הצורך לגרום למנוע מבוסס ג'אווה לעבוד עם ++C, וכן התנהגות ומהירות אשר נפגמת בשימוש.

לאחרונה, גם נראה כי מפתחי Kexi כבר מדברים על הוספת מנוע  embedded של Firebird, אפילו ניתן לראות כי זה מופיע ברשימת הדריברים במימוש.

Firebird פוגש את ליברה אופיס

פרוייקט הפיתוח GSOC מבית גוגל כמובן, הביא לכך שנכון לשבוע שעבר, יש דריבר רשמי לFirebird בתוך LibreOffice Base.

הדריבר כרגע לא עושה כמעט כלום, כי זו רק התחלת הפיתוח, אבל הוא נבנה בעצם לאפשר לעבוד עם Firebird בתצורת Embedded כחלק מBase של ליברה.
כרגע אין תמיכה בקובץ חיצוני, או שרת חיצוני, אך מדברים על להוסיף תמיכה שכזו.

על מנת לגרום לו לעבוד בקובץ odb, יש לשנות הגדרות של

EmbeddedDatabases/DefaultEmbeddedDatabase/Value

מהערך של

sdbc:embedded:hsqldb

לערך:

sdbc:embedded:firebird

כמו כן, ניתן תמיד ליצור קובץ חדש ולהגדיר אותו לעבוד עם Firebird.

הבלוג המקורי בנושא. קוד המקור בgit.
 

הפצת לינוקס מול תוכנה

לפני מספר חודשים היה ויכוח גדול בwhatsup בו הועלו הרבה נושאים מדוע גישה מסויימת היא לא נכונה והגישה הנכונה היא כי יש לחשוב לפי הפצת לינוקס, ולא לפי צרכי התוכנה שלך.

אבל יש מספר בעיות שאנשי תוכנה אשר אינם מתמקדים בהפצה זו או אחרת נתקלו בהם, ופתאום אנו רואים כי נכתבים מערכות ניהול לשפות תכנות. ואם זה לא אומר דרשני, אז כמעט כל סביבת ניהול שפת תכנות מודרנית כיום מנסה לספק לבעיות שהפצות הלינוקס הולידו מענה.

אז מה הן הבעיות ? הנה רשימה חלקית:

  • עדכון דחוף מידי של ספריות שזקוקים להם
  • חוסר עדכון של ספריות שזקוקים להם
  • תיקוני באגים של הפצה, השוברים אפליקציה
  • צורך בלשמור גרסאות כלים מסויימת
  • שימוש במספר גרסאות שונות של ספריות לביצוע עבודה (למשל שרת המחזיק מספר אתרים)
  • שוני בין הפצות שונות, קצב ההתקדמות שלהם, ניהול הקבצים בתוכם וכיוב' …
  • שינוי ABI/API בספריות שונות תלוי בגרסאות הספריה. להמשיך לקרוא

Windows 8 לפי סמי

זוכרים ששאלתי האם Windows 8 מציג סוף עידן למיקרוסופט ?

התשובה היא שהמערכת ממש לא.
לפחות לא כל עוד יצרני המחשבים משתפים פעולה עם מיקרוסופט ומוכרים מערכות מובנות עם Windows.

כך שהמשתמש הממוצע ימשיך לעבוד עם מיקרוסופט. יקלל אותה, אבל כל מחשב חדש שימכר, יהיה עם Windows 8.

אבל זה לא הכל. הבעיה האמיתית היא עולם ה Enterprise. בעוד שנגיד כי לחברת IBM הגיוני הרבה יותר לתמוך באנדרואיד (הרי IBM מתפרנסת המון מג'אווה בין הייתר), אם היא תכניס Windows 8, אז זה לא יהיו גם מחשבי השולחן בחברה, אלא גם הלפטופים בחברה, ומשם מיקרוסופט גם תספק להם tablets ואפילו טלפונים, בייחד עם עסקה כוללת.

הבעיה היא ד"א לא מיקרוסופט, אלא בכך שגוגל למשל לא באמת מתאמצת לשווק את אנדרואיד, ואפל, ובכן אפל חיה ביקום משל עצמה, וארגונים זה לא השוק שלה. למעשה שום דבר זה לא השוק שלה. אתה לא ראוי למוצר שלה, אבל בזכות הכסף שלך, הם יסלחו לך על זה.

ובכך בגלל ברירת מחדל, החברות עושות את כל הטעויות האפשריות, ומיקרוסופט תיכנס שוב כברירת המחדל לכל ארגון. זה לא יקרה היום, לא יקרה מחר, זה יקרה עוד שנה שנתיים שבו תראו את השינוי, שמגיע לאט לאט.

כך, שהמשתמשים פשוט יבכו על הממשק, אבל ישתמשו בו מחוסר ברירה.

מיקרוסופט ו PC – סוף עידן (?)

מיקרוסופט השיקה את Windows 8. מערכת ההפעלה הזו מראש הגדירה ממשק אשר מתאים למערכות בעלות מסכי מגע, והחברה הגדירה כי זו הגישה שלה.

השוק, כהרגלו מיהר לאמץ את גרסאות מיקרוסופט גם לשולחן עבודה "רגיל", והחל להתלונן כי הוא לא נוח או מתאים. הבעיה היא לא רק שינוי כללי של תפיסה גרפית, אלא העובדה כי מערכת ההפעלה אינה הותאמה לעבודה עם עכבר, שלא לדבר על עבודה עם מקלדת (וזאת למרות שיש טאבלטים עם מקלדת נוספת אליהם).

ms-surface - windows 8אני חייב לציין כי למעט מספר בעיות קטנות יחסית, כאשר מתעסקים עם Microsoft Surface בחומרה שאליה החברה כיוונה, המערכת מתפקדת מצויין ונוחה מאוד (כאמור למעט בעיות קטנות).

העניין הוא, שכאשר מתחילים לרצות לאנוס את מערכת ההפעלה לעולם שולחן העבודה.
בראש ובראשונה, הממשק אינו מתאים לעכבר, וזאת למרות שניתן לבצע איתו פעולות שונות, אבל ישנם פעולות אשר לא יעבדו לכם בכלל כאשר תעשו זאת, או יתפקדו פחות טוב מאשר האצבע שלכם. להמשיך לקרוא

שלום גנום שלוש

הרבה שנים שאני עובד עם KDE 4. בגדול מאוד, זו אחת הסביבות הכי נהדרות שנבנו לעבודה.

אבל גרסה 4.9, הכניסה המון באגים מעצבנים לסביבה, ואם זה לא מספיק, אז ארץ' לאחרונה גם הכניסו עוד באגים משל עצמם לכל עולם ה systemd, כך עם כל הבעיות בייחד, הסביבה הפסיקה לתפקד (בצורה שנוחה לי).
אז נמאס לי, והחלטתי כי הגיע הזמן לנסות את גנום 3 כמו שצריך.

התקנתי ביום חמישי בלילה את גנום 3, ואני חייב לציין כי אני ממש לא מבין על מה אנשים מתלוננים כאשר מדובר בסביבה הזו. הסביבה באמת בנויה טוב עם המון חשיבה מאחוריה, ולא משהו שהגיע "בשלוף".

התפיסה הכללית של גנום 3 אומרת כי כל virtual desktop (אם נקרא לזה ככה), הוא עבור חלון או תוכנה אחת, ובכך לאפשר את ההתמקדות שלנו למשימה ספציפית, במקום להיות עם המון חלונות אחד מתחת לשני.

החיסרון העיקרי של גנום 3, אלא אם יש לכם לפחות שני מסכים, הוא בכך שאם העבודה שלכם דורשת פוקוס של 2 חלונות, למשל תעוד (בדפדפן) מול עורך טקסט, אז זה קצת מעצבן, לפחות כרגע בהתחלת השימוש בסביבה.
הגישה של שני מסכים, היא שהמסך הראשי מתנהג רגיל, בעוד שהמסך השני, נשאר קבוע ממש כמו בגישה הישנה של דברים.

אבל דווקא לאנשים שגולשים הרבה, או משתמשים ב IM (שגם כאן ארץ' שברו דברים בייחד עם עוד כמה דברים הקשורים לגנום 3), הגישה הנוכחית לדעתי הרבה יותר נוחה, מאשר הגישה הקלאסית. לפחות עבורי.

לקח לי יום וקצת להפנים את החשיבה שהסביבה מגיעה איתה. אך עדיין אני עם הרגל של גישה אחרת, אבל אני כאמור, ממש לא מבין על מה אנשים מתלוננים.

ארץ' קצת הרסו את חווית השימש של גנום 3 (שברו מקשים, ה IM לא שומר את הסיסמה ותמיד צריך להזין אותה ידנית פר חיבור, ועוד מספר דברים אחרים), אבל למרות זאת, עדיין אני מאוד נהנה מהסביבה.

הסביבה גם יודעת לקחת למשל את פיירפוקס, ולהתקין דרכו הרחבות לסביבה עצמה, דרך הדפדפן. גישה באמת יפה לדעתי.

סה"כ בשורה התחתונה אני מאוד מרוצה מגנום 3. צריך באמת להשתמש בו חודש חודשיים בשביל אולי לשנות את ההרגל אשר בו אני עובד עם תעוד מול דברים אחרים, אבל סה"כ, לא רק שאין תלונות, אני ממש מופתע לטובה ממנה.

Display Quote ההמשך

עברו כבר 10 חודשים מאז שהפסקתי לעבוד על Display Quotes, אבל לאחרונה בגלל מספר סיבות, חזרתי לפרוייקט כסוג של מנוחה ורגיעה מסויימת.

הדבר הראשון שעשיתי, היה להוסיף רישיון לפרוייקט בצורה רשמית. הוא כרגע משוחרר ברישיון MIT. מבחינתי תעשו מה שאתם רוצים עם מה שיצרתי. אם זה לימוד, שימוש כתוכנה, או כל דבר אחר העולה על רוחכם. אני עושה את זה כתחביב נטו.

display_quote_navigation_mode

החלטתי עכשיו לשים לעצמי 2 מטרות לגרסה שאני יוצר:

  1. ליצור תמיכה בהוספה, עריכה, מחיקה ושמירה של ציטוטים באמצעות הממשק
  2. אפשרות לפרסם לפייסבוק את הציטוט שעומד מולכם.

הבעיה עם פייסבוק, היא שאסור לי לפרסם את הסיסמה שהפרוייקט קיבל, ובנוסף אני צריך ליצור או להתחבר למימוש של OAuth2, אשר שונה מ OAuth1 למשל …

הבעיה עם פייסבוק קצת מונעת מתוכנת קוד פתוח לפתוח את הקוד עד הסוף. אני פשוט יצרתי 2 קבצים. קובץ אחד שמכיל את ההגדרות האמיתיות, והוא לא נמצא ב git. הוא מכיל רק את מזהה התוכנה והסיסמה שלה, ככה שלעקוב אחרי זה עם git לא נותן הרבה.

קובץ שני, הוא אותו קובץ, רק בלי המידע, ואתם תוכלו להשתמש בו במידה ותרצו לקחת את התוכנה ולגרום לה לעבוד עם פייסבוק. רק תהיו צריכים לרשום אותה בעצמכם קודם …

ההתחלה שלי היא קודם על העריכה,  היות ואני חושב שזה החלק הפשוט יותר, ומכניס אותי חזרה לקוד שלא נגעתי בו הרבה זמן.

אבל אז מאיר ציין משהו חשוב: הממשק יהיה עמוס אם אוסיף עוד רכיבים אליו. אז חשבתי על פתרון שבו המיקום של פקדי הניווט משתנה לפקדי העריכה. היות ואין היגיון גם לניווט להיות פעיל בזמן עריכה, אני גם עושה לפעולות האלו disable.

display_quote_edit_mode

עכשיו כאשר אני חושב על זה, אני לא יודע כל כך איפה להכניס למשל את הפקד של פייסבוק (בעתיד ארצה גם לפרסם אולי לעוד רשתות חברתיות, כמו Google+‎ למשל), אבל הרעיון להחליף את הפקדים, למעשה עוזר כאן, אז במקום ליצור משהו בינארי (מאחורי הקלעים), אני בעצם שומר "מצבים" של התצוגה. כרגע היות ויש שניים, זה מוצג וויזואלית כפעולה בינארית, אבל אין זה המצב בצורה שאני מתנהג בפועל.

לאחר שאסיים את 2 השלבים האלו, כנראה שהשלבים הבאים יהיו:

  • ניסיון לאתר כפילויות – מימוש אלגוריתמים שונים לזיהוי טקסט במבנה דומה אבל לא זהה (התחלה של מנוע חיפוש ?)
  • מימוש לתמיכה של שורת פקודה. כלומר להפריד לוגיקה בין GUI לבין הצורך האמיתי, ולאפשר להציג את הציטוטים גם באמצעות שורת פקודה, שליחה לפייסבוק, ואולי גם כ pipe לתוכנות אחרות.

עוד רעיונות ממכם יתקבלו בברכה.

הקוד עצמו, ד"א כרגיל נמצא ב github.

זה ציפור, זה מטוס, זה kde 4 לא זה Windows 7

יצא לי אתמול פעם ראשונה לראות ולעבוד על Windows 7 במציאות.  טעם הWindows שעבדתי עליו היה Home Premium בעברית, ואני חייב לציין שידידות זו לא התוכנה הבולטת שלו.

הוא ממש מזכיר את KDE 4x אבל יש כמה דברים ממש בעייתיים בו שאני לפחות לא הצלחתי לגלות ולהבין למה הם עובדים כמו שהם עובדים ועוד יותר, איך לשנות אותם.

למשל ALT+SHIFT לשינוי שפה, שאישית זה אחד הדברים שהכי אהבתי בווינדוז וגם מוגדר אצלי בלינוקס, לא עובד. מה שכן עובד זה CTRL+SHIFT, אלא אם המחשב הנישא שעבדתי איתו החליף בין הכיתוב על המקשים שלו… אני גם לא רואה ומוצא איך להגדיר מציין שפה שיהיה גלוי .

יש לו אפקטים בברירת מחדל (אני שונא אפקטים וחיווים קוליים, זה אחד הדברים הראשונים שאני מעיף), שאחד מהם מקבץ את כל החלונות לכפתור אחד בלבד ויש שיקוף של כל החלונות הפתוחים (אני חושב שזה בערך האפקט היחיד שלמזלי אין ב  KDE 4 כל שאר הדברים שראיתי כן קיימים), אני ניסיתי למצוא איך לבטל את זה, ואני חיב לציין שלא הצלחתי להתקרב למצוא שום דבר בנושא (יותר מידי דברים להגדיר בצורה לא ידידותית בניגוד ל KDE – אם אתם משאלים רעיונות מ KDE למה שלא תעשו את זה ד הסוף ?). לא אהבתי את האפקט בגלל שזה ממש לא ברור לי איזה חלון של איזה אפליקציה כרגע פעיל (אלא אם פספסתי משהו), אלא אני יודע מה התוכנה שלא ממוזערת כרגע, בלי קשר לחלון ספציפי. ממש לא ידידותי לדעתי וגורם לסרגל התוכנות להיות לא שימושי בעליל בשל כך (תפריט פשוט של תוכנות פתוחות היה עושה את העבודה באותה מידה לדעתי).

וזה רק ב10 דקות עבודה עם מחשב שהוא לא שלי, ודי לא ניסיתי להמשיך לעבוד עליו בקשר להגדרות, אלא רק לעשות את העבודה שהייתי חייב וזה לנסות להעתיק מלינוקס לווינדוז מידע רב (אוף למה עדיין אין לכם ssh נורמאלי כמו בשאר מערכות ההפעולה בעולם ???).

ב W7 יש גם אפשרות למצוא ערכות נושא שממש מזכירות את Gnome, ובכלל כל המערכת והסביבה מזכירה כאילו לקחו את KDE 4 ואפילו כמה פיטצ'רים שהיו קיימים ב KDE3 והוסיפו אותם לסביבה הגרפית וקראו לזה Microsoft Windows 7. אולי היו צריכים לקרוא לזה "טעם KDE 4" ולסיים עניין 🙂

בשורה התחתונה, נראה כי מיקרוסופט עשו copy paste לסביבות לינוקס ואח"כ עוד אומרים שלינוקס לא ידידותית…

סוני ואיו ולינוקס

Sony VAIO vgn-nr498e

חפשתי מחשב נישא עבורי לעבודה, ואחרי הרבה אנרגיות ומחקר שערכתי, וכן ניסיונות של שטיפת מוח מצד אנשי אפל לרכוש מחשב שלהם, רכשתי מחשב נישא מסוג סוני ואיו (Sony Vaio). עכשיו הרבה אנשים ירימו גבה (ואפילו 2 כאלו), אז למרות שזה נחשב לחומרה סגורה לגמרי, הוא נתמך מהקופסא בלינוקס ללא שום דבר מיוחד, לפחות הדגם הספציפי שקניתי (במחיר אטרקטיבי במיוחד): VGN-NR498E.

אחד הדברים המדהימים שיש בלינוקס שלא היו קיימים בWindows אשר הגיע איתו, זה היכולת לשמר סוללה בלי לשנות הרגלי עבודה. להמשיך לקרוא

הקרב של מריוס

בעבר כבר הזכרתי את מריוס כמה פעמים. בעיקרון הוא אחד המפתחים של Firebird, flamerobin ועוד כמה פרוייקטים נחמדים, ואני עוקב בין הייתר גם על הבלוג שלו.

לאחרונה החליט מריוס לקרוא תיגר על 2 דברים:

  1. עבודה עם Internet Explorer
  2. עבודה עם Windows בכלל

מריוס החליט לשלב בין 2 המאבקים וכתב 2 פוסטים בנושא.

מעבר ל KDE 4.2

ביום חמישי לפני שבועיים התקנתי בדביאן את KDE 4.2 ממאגרי experimental והתחלתי להתנסות איתו. תוך כדי גם דיברתי עם עמי, אשר החליט אף הוא לעבור ל KDE 4.2 ואף כתב על זה סקירה.

אצלי הסקירה תהיה טיפה שונה. דבר ראשון בניגוד ל 90 אחוז מכל דוברי העברית שהתקינו 4.2 אני התקנתי גם את התמיכה בעברית שדיאגו (ואנשים נוספים) יצר.  ולכן החוויה שלי שונה לגמרי מאלו אשר נשארו בגרסה האנגלית של KDE. כמו כן, בהתחלה חשבתי לכתוב את הסקירה הזו באנגלית, אבל אין לי סבלנות לזה. להמשיך לקרוא

האם זה Windows 7 או בכלל KDE 4 ?

שני אנשים מ ZDNet אוסטרליה עשו ניסוי רחוב, והציגו את KDE 4 ואמרו שהוא Windows 7. תראו את התגובה של האנשים ברחוב:

http://www.zdnet.com.au/insight/software/soa/Is-it-Windows-7-or-KDE-4-/0,139023769,339294810,00.htm

פרשנות שלי לדרישת האיחוד האירופי בקשר להסרת Internet Explorer

כמה אתרים בניהם ynet פרסמו שהאיחוד האירופי הודיע שמיקרוסופט צריכה להסיר את Internet Explorer מהמערכת הפעלה שלה. הדרישה הגיעה לאחר שהחברה האירופאית Opera הגישה בקשה לדיון בנושא.

מצד אחד זה מהלך מצויין עבור כל המתחרים של מיקרוסופט בעולם, אבל יש לו גם השלכות שליליות בנושא.

הייתרון של ההחלטה היא ע"י יצירת תחרות אמיתית בשוק, ובנוסף גם לחייב את מיקרוסופט לעמוד בתקני פיתוח, כי רוב המתחרים של מיקרוסופט תומכים בהם, ולכן זול ופשוט יותר ליצור אתרים תקניים מאשר להתאים אותם ל IE, ואם מרבית המשתמשים לא יקבלו דפדפן מובנה, אלא יקבלו יכולת בחירה להתקין איזה דפדפן שהם רוצים כחלק מעסקה של התחברות לרשת האינטרנט (למשל), אז היכולת לתחרות חצי אמיתית תגבר. אבל זה כל עוד ש IE לא יהיה הדפדפן היחיד אשר מוצע בעסקאות כאלו (מיקרוסופט הרי יכולה לתת תמריצים לחברות לשווק עדיין את הדפדפן שלה במקום את הדפדפן של המתחרים).

החסרון העיקרי בהחלטה של האיחוד האירופאי הוא בכך שבמקום שתהיה החלטה גורפת מה באחריות ספקיות מערכות הפעלה ומוצרים בכלל, יש התחייחסות פרטנית כלפי מיקרוסופט, דבר שהוא מאוד בעייתי ומציג סוג של רדיפה כלפי החברה. במידה והיו מחליטים שמכירת מערכת הפעלה צריכה לכלול רק דברים מאוד מסויימים, וכל דבר מעבר דורש התערבות נפרדת, למרות שעל פניו זה היה יכול לפגוע בלינוקס, זה היה יכול ליצור מצב בו יש תחרות אמיתית בשוק, במידה וחברות כדוגמת מיקרוסופט לא יכולו לתת תמריצים, כי לא בהכרח יבחרו במוצרי מיקרוסופט גם על סביבות מיקרוסופט עצמם, ואולי גם מיקרוסופט תתחיל לשחק פחות מלוכלך ולספק את חלק ממוצריה לעוד מערכות שנות, דבר שיכול גם להגדיל ולשנות לה את השוק, וכן גם למתחרים השונים יכולה להינתן יכולת חדירה טובה יותר לכלל השווקים, וזה כאמור, רק אם הגישה תשתנה.

הסיבה שאינני רואה את ההחלטה (רק) באור חיובי היא משום שחברת אפל למשל מספקת את Safari בתור ברירת מחדל במערכת שלה, ועוד הרבה כלים אחרים, ואליה אף אחד לא מתייחס, ולכן נראה שיש רדיפה כלפי מיקרוסופט בלבד, במקום נגיעה אמיתית בשורש הבעיה – נעילת ספק אחד, דבר שמציג ומראה שוב את האיחוד האירופאי בכל מערומיו, ובחוסר ההדדיות בצורה בו הוא מתנהל.

לדעתי מה שיקרה בפועל, גם אם מיקרוסופט תערער (אבל לא תזכה בעירעור), הוא שהכיסים של מיקרוסופט יתרוקנו במקצת בשביל לתת תמריצים כאלו ואחרים לספקים שונים לשווק את IE על פני כל מתחרה, וזה יהרוס את התחרות שמתקיימת כרגע, בו למרות שניתן להתקין דפדפנים שונים (ובעלי דעת וידע גם עושים את זה), שוב פעם מיקרוסופט תדחף את IE בצורה שתזיק לשוק, וכל עוד לא ניתן יהיה לגרום לדפדפן שלהם לעלות כסף, התחרות כאמור רק תינזק מכך.

לעבוד עם מערכת הפעלה לא מוכרת*

אני כבר עובד הרבה שנים עם הפצות לינוקס שונות, והחלטתי לאחרונה לנסות מערכת הפעלה עלומת שם, של חברה עלומת שם. שם המערכת ההפעלה היא Windows ושם החברה הוא Microsoft.

רכשתי ב460 ש"ח את ההפצה של החברה. ההפצה הספציפית היא Vista Home Basic למעבדי 64 ביט והיא אמורה להיות תומכת עברית. מוזר בהפצות הלינוקס מעולם לא הייתי צריך הפצה מיוחדת לעברית… נו טוב, כנראה שכאן זה אמור להיות ממוקד יותר מבחינת כיווניות וכו', ואפשר לצפות שהדו כיווניות כנראה יעבוד הרבה יותר טוב. אבל עדיין, את מנדריבה Power Pack אפשר לקנות ב100 ש"ח, והיא מכילה הרבה יותר ממה שכתוב ש Vista Home Basic. ורוב הפצות הלינוקס ניתן להוריד בחינם, כך שהעלות היא של חיבור האינטרנט והמדיה שאיתה אנחנו משתמשים. כנראה שאני מקבל הרבה מאוד דברים על ההתחלה ב Home Basic שאני לא מקבל בלינוקס. להמשיך לקרוא

הגישה של KDE

אם אתם עדיין לא יודעים, אז KDE שיחררו את עץ 4 של שולחן העבודה ליוניקס.

בעיקרון השיפור הוא שיפור מאוד משמעותי ולכן הוא נמצא בעץ משל עצמו, אבל ישנם עם המעבר הזה הרבה בעיות.

הבעיה הראשונה של KDE 4 היא בכך שחיסלו את הבסיס המקורי של KDE 3, ובעצם יצרו אותו מחדש. השכתוב הזה נועד לספק מערכת ווקטורית במקום מערכת שמבוססת על מפת סיביות, וזה עם שימוש בספרייה QT4 שגם היא שוכתבה ומספקת צורה שונה מעט בעבודה עם כלים גרפיים.

הבעיה הראשונה של KDE4 היא המחסור בתמיכה בהרבה מאוד דברים. בשביל תמיכה אחורה, צריך להחזיק קוד לתאימות אחורה, דבר שמסבך את המעבר. השכתוב הזה וחוסר התמיכה אחורה גורמים למערכת להיות פחות שמישה בתקופה ההתחלתית שלה, וגורמת למי שמחפש מערכת יציבה יחסית ושמישה להישאר בנתיים עם עץ 3.5, למרות שפרט לתיקוני בעיות קריטיות, אין עליו כל עבודה (שאני יודע עליה).

הגישה שKDE היו צריכים לדעתי ללכת, היא מעבר הדרגתי אל מה שיהיה בסופו של דבר גרסה 4. הסיבה היא בראש ובראשונה לתת אפשרות להתרגל. דבר שני, הפיתוח יכול לקחת יותר זמן ולהתפרש טוב יותר על פרק הזמן (למרות שלקח כמה שנים להגיע לגרסה 4) הזה, ולתת באותו הזמן אפשרות לתוכנות אחרות לתמוך בצורה הדרגתית יותר לגישה החדשה.

אבל בפועל הגישה שKDE נקטו בה היא זניחה של עץ 3, ובמקום להעביר את המשתמשים בהדרגה לגישה חדשה, הם עשו את אותה טעות של מיקרוסופט עם וויסטה ופשוט הכניסו בכוח את המשתמשים לגישה שונה, כשהמערכת רק חצי אפויה במקרה טוב. נראה שרק עכשיו המערכת מתחילה להיות שמישה יחסית, ועדיין יש לה לאן להתקדם בשביל לספק את התמיכה הבסיסית שרובנו צריכים.

דבר אחד אפשר ללמוד ממה שלדעתי הוא שגיאה העיקרית שנעשתה בפרוייקט, וזה לעשות דברים בהדרגה ולא גישה של "הכל או כלום".

KDE 4.0.1

החלטתי לצאת להרפתקה קלה בשולחן העבודה שלי בעקבות הפוסט האחרון בנושא, ומצאתי את עצמי אחרי לבטים רבים, מתקין את KDE 4.0.1 בנוסף ל KDE 3.5.9 איתו אני עובד כרגע.

ובכן, הדבר הראשון שעשיתי אחרי ההתקנה והיציאה מ KDE חזרה ל KDM היתה כמובן גיבוי של ספריות KDE השונות (מאוד חשוב !!!)

אחרי הגיבוי בחרתי את KDE4 מתפריט KDM, ונכנסתי אליו.

אני חייב לציין שהממשק פשוט מדהים, אין מילה אחרת לתאר את זה. הוא רחוק מלהיות מושלם, וחסרים לו הרבה מאוד דברים שאני מוצא אותם שימושיים ב KDE3, אבל סה"כ מבחינת מראה + שימושית (בייחד), KDE עשו עבודה מצויינת, שמקבלת ממני 85% מתוך 100%.

הבעיה היא שהרבה תוכנות שהודרו ל KDE4 (כדוגמת Dolphin, Konsole ו Koqni) פשוט לא עלו (אני מניח שקרסו בשלב מוקדם, אבל לא ניסיתי לבדוק).

System Control, קרס לי גם בחלק ממסכי ההגדרות, אבל תוכנות מבית KDE 3 רצו יפה, אם כי Kopete למשל לא היבהב לי כאשר מני ענה לי על הדיווח שאני מדבר איתו מאחורי KDE4 .

מאוד קשה להתאים את ה Kicker החדש (אם זה בכלל השם שלו) לצרכים שלי, ומהר מאוד הבנתי שפשוט אין לי דרך לעשות את זה (פרט מלהוסיף תוספים).

לגבי התוספים, לקחתי למשל מציג תמונות, שמתי לו את ספריית התמונות שלי בתור slide show והוא התחיל להציג 146 תמונות בצורה רנדומלית. ולמרות שהתעללתי בתוסף, סובבתי אותו, הגדלתי והקטנתי, זה פשוט עבד ! יפה 🙂

אחרי שסיימתי לשחק עם KDE4, חזרתי ל KDE3 וחשכו עיני ! להמשיך לקרוא

האם Windows מתאימה לשולחן העבודה

בספטמבר דיברתי על כך שלדעתי לינוקס אינה מתאימה עדיין להיות מערכת לשולחן העבודה. צפריר בצדק, טען כי הצורה שלינוקס עובדת בשולחן העבודה, קרובה מאוד לצורה שWindows עובדת, אז השאלה הנשאלת, היא כמובן: "האם Windows מתאימה לשולחן העבודה ?"

דבר ראשון צריך להפריד בין העובדה שWindows כבר נמצאת בתור מערכת ההפעלה העיקרית בשולחנות העבודה של אנשים, לבין השאלה האם היא מתאימה. אני אתן כמה נקודות וסיכום שלהם אשר יציגו את דעתי בנושא. חשוב לי לציין כי למדתי הרבה מהדיון הקודם ולכן הזווית תהיה עם נקודות שונות מעט:

להמשיך לקרוא

כלי האלטרנטיבה בלינוקס

אחד הדברים הכי מדהימים שקיימים בלינוקס, הוא יכולת הבחירה בו. הבחירה היא לא רק התוכנה בה אנחנו רוצים להשתמש אלא גם בגרסת התוכנה. מה הכוונה ? ובכן אני יכול להחזיק יותר מעותק אחד של תוכנה עם 2 גרסאות שונות שלה, ובעצם להשתמש במה שאני צריך.

הדבר הזה שונתן לי לנהל את השימוש בתוכנה והגרסה שמתאימה לי נקרא alternatives.

ניתן למצוא אותו ברוב ההפצות תחת /etc/alternatives/ שם תראו הרבה קישורים סימבוליים לתוכנות, לספריות ולקבצי עזרה של man.

להמשיך לקרוא

לראות שונה – תכנות

בעולם התכונה ישנם הרבה דברים שמקובלים לעשות ולבחור.

לדוגמא, חברה תבחר בשפת תכנות מסויימת בין הייתר בגלל האפשרות לשווק את המוצר, כלומר אם אני אשווק את המהדר שלי בצורה מספיק טובה, גם אם הוא לא יהיה שווה הרבה, הסיכוי שחברות ישתמשו בו הרבה יותר גבוהה מאשר למשל מהדר מצויין מהיר, אבל לא משווק בכלל, או בעל קונוטציות לא טובות.

עכשיו בעולם הלינוקס והקוד הפתוח, היינו חושבים כי תהיה סובלנות יותר או הבנה יותר גם לגבי מהדרים פחות נפוצים, או בעלי קונוטציות לא טובות, ולו רק בגלל שזה היחס כלפי לינוקס ועולם הקוד הפתוח ע"י הרבה מאוד גופים בעולם.

לפני כמה ימים היה לי חצי וויכוח עם מאיר קרחילי. הנושא כמובן בחירת שפות תכנות.

למען הפרוטקול, אני יודע לתכנת בהרבה שפות תכנות: משפות "נמוכות" כדוגמת assembly 16 ביט של x86, וכן גם הגרסה שמוגנת של 32ביט (או לפחות זוכר איך לעשות כמה דברים עם השפות האלו). אני גם יודע לגעת בC אם כי בצורה די בינונית, Java, Perl, Ruby, Bash כמובן שפסקל, ועוד… אני כמובן גם יודע שפות יעודיות כדוגמת nasl מבית nesus או SQL בהתאם למסד הנתונים והרשימה עוד ממשיכה.

אני מאמין שהדבר הכי חשוב הוא לבחור בשפה ובכלי שהכי מתאים לביצוע משימה. העניין הוא שלפעמים מה שבאמת אמור לעשות את המשימה כמו שצריך ומה שאנחנו בוחרים הם שני דברים שונים.

לדוגמה, אני לא אבחר בג'אווה בחיים כאשר אני צריך לעבוד עם Threads ו nio בשביל לקבל לדוגמא sockets. שני האופציות לא הולכות בייחד, ולכן אני לא אתקרב לג'אווה בשביל לבצע את המשימה. העניין הוא שיש שפה אחרת שכן תיתן לי (לדעתי בעוד יותר קלות) גישה לsockets ולthreads והיא פסקל מונחת עצמים. אז למה בעצם לא לבחור בה ?

כאשר אני רוצה לבנות קוד שיעבוד במהירות על טקסט, אני אעדיף את פרל. חוצמזה שאני מאוד אוהב את השפה, היא פשוט בנוייה לזה. אין כיום שום שפה אחרת שתיתן לי את מה שפרל נותנת (אל תזכירו את awk בבקשה).
אם אני רוצה לבנות אתר Web, אני אבחר או בRuby או בPerl. שוב, הם הכלים הכי טובים לדעתי לביצוע המשימה. לדוגמה PHP רק בגרסה 5 התחיל להתקרב למצב שניתן להשתמש בו בצורה טובה, אבל הוא עדיין רחוק מהמטרה. נראה כי Zend מסתובבים סביב המטרה, אבל לא מגיעים אליה… כרגע הם רק הקטינו את גודל המעגל.

קשה לי אבל לבחור בפרל או רובי, או אפילו פיתון (שמעולם לא תכנתתי בה, ולכן אני לא אבחר בה כרגע לשום דבר) אם הפרוייקט גדול. היות וזה סיוט (מניסיון) להשתמש בשפות האלו לשם כך, אלא אם התועלת שהם יתנו תגבר על החיסרון של הניהול.

לGUI, אני בוחר בLazarus, אשר הרבה יותר טובה מכל הכלים הקיימים כיום בשוק ללינוקס.

אני לא יודע אם אני אבחר את ++C או C לאיזשהו משימה, בגל שאני בטוח כי השפות האלו כבר לא מסוגלות לתת משהו טוב וייחודי שאני לא יכול לקבל בצורה טובה יותר עם שפה וכלים אחרים. הן גם לא שפות שמסוגלות להתפתח יותר, הן פשוט נעצרו די בהתחלה, ואולי מידי פעם מוסיפים להם איזו תוספת קטנה, אבל בסופו של דבר כל פעם שמחפשים משהו חדש, אנחנו מוצאים את עצמנו עם שפה חדשה שמנסה לתת את אותו מענה, רק היא גם נתקעת באיזשהו שלב, דבר שלדעתי מעיד על כך שהגישה של שני השפות פשוט לא נכונה.

אז מה אתם אומרים ? האם אתם תבחרו כלי ושפה שתבצע לכם את המשימה הכי טוב שאפשר, או שתבחרו בכלי הכי פפולרי, גם אם הוא לא בהכרח יעשה את העבודה כמו שצריך בלי מאמץ כזה או אחר מצדכם ?

פיתוח חוצה פלטפורמות באמצעות Free Pascal 2.2.0

תרגום מהגרסה האנגלית לכתבה שפורסמה בOSNews ע"י Joost van der Sluis
תורגם ע"י עידו קנר

לאחרונה Free Pascal (FPC) שחררה את הגרסה 2.2.0. מהדר הקוד הפתוח לשפת פסקל אשר ממשיך מאז התחיל ב-1993 לגדול ולהיות אחד ממהדרי הקוד הפתוח הכי מתוחכמים הקיימים כיום. מדי יום מפתחים רבים מגלים את FPC ומפתחים את התכנות שלהם באמצעות פסקל מונחה עצמים. הפיתוח של Lazarus תרם לכך באופן מיוחד: Lazarus היא סביבת עבודה משולבת גרפית עבור FPC, עם כלי פיתוח רבים לפיתוח ותכנון תכנות גרפיות.
להמשיך לקרוא

הדגמה לניצול בעיית אבטחה של טלפון תוכנה

השנה בכנס BlackHat בלאס ווגס היתה הדגמה של בעיית אבטחה בעולם ה VoIP, וכן על כמה פתרונות אבטחה בעולם.
הרבה מרכזיות VoIP אינן מוגנות, היות וארגונים בטוחים כי כל מה שצריך זה להשאיר את השרת תחת חומת אש או משהו כזה, אין תמיד דגש על אבטחה, ועל הרשאות גישה וכו'.

האתר Blue Box שם לו לדגש להציג בעיות אבטחת מידע בעולם הVoIP באמצעות שידורי PodCast.

אחד משידורי הPodCast מציג הדגמה של בעיית אבטחה בטלפון תוכנה הרץ בWindows. הפירצה מאפשרת ניצול של באג, ונותנת גישה ישירה לShell ב Windows.

האם לינוקס כיום מוכנה להיות מערכת הפעלה שולחנית ?

לדעתי השאלה למעלה אינה במקום, כי השאלה היא כמובן מה נדרש ממערכת הפעלה להיות שולחנית.
להמשיך לקרוא

היכולת לבחור -> תוכנות למניפולציות תמונה

בלינוקס ישנן הרבה דרכים וצורות שונות לבצע מניפולציה לתמונות, כדוגמת Photoshop.

העניין הוא שאין לי את התוכנה הזו בלינוקס עצמו, אז אנשים ישבו וחשבו, והחליטו ליצור תוכנה בשם GIMP. התוכנה מבחינת יכולות זהה (או לפחות מאוד דומה) לPhotoshop, אך הממשק שלה לא מתקרב ל WYSIWYG של Photoshop. דבר שגורם להרבה אנשים להתרחק ממנה, וחבל.

בשקט בשקט, בלי להשמיע צליל, צומחת לה עוד תוכנה לביצוע מניפולציות בתמונה. התוכנה הינה כמובן Krita והיא עדיין מאוד בסיסית, ועדיין יש זמן עד שהיא תתחרה בשני התוכנות למעלה, אך יש לה משהו שלאחרות אין:

[gv data="lyLPZDVdQiQ"][/gv]

חשוב לציין כי ישנן עוד דרכים לבצע מניפולציה לתמונה בלינוקס, ואפילו בצורה תיכנותית, כדוגמת ImageMagic.

אז מי אמר שאין תוכנות בלינוקס מגניב