קטגוריה: שולחן עבודה

הקרב של מריוס

בעבר כבר הזכרתי את מריוס כמה פעמים. בעיקרון הוא אחד המפתחים של Firebird, flamerobin ועוד כמה פרוייקטים נחמדים, ואני עוקב בין הייתר גם על הבלוג שלו.

לאחרונה החליט מריוס לקרוא תיגר על 2 דברים:

  1. עבודה עם Internet Explorer
  2. עבודה עם Windows בכלל

מריוס החליט לשלב בין 2 המאבקים וכתב 2 פוסטים בנושא.

מעבר ל KDE 4.2

ביום חמישי לפני שבועיים התקנתי בדביאן את KDE 4.2 ממאגרי experimental והתחלתי להתנסות איתו. תוך כדי גם דיברתי עם עמי, אשר החליט אף הוא לעבור ל KDE 4.2 ואף כתב על זה סקירה.

אצלי הסקירה תהיה טיפה שונה. דבר ראשון בניגוד ל 90 אחוז מכל דוברי העברית שהתקינו 4.2 אני התקנתי גם את התמיכה בעברית שדיאגו (ואנשים נוספים) יצר.  ולכן החוויה שלי שונה לגמרי מאלו אשר נשארו בגרסה האנגלית של KDE. כמו כן, בהתחלה חשבתי לכתוב את הסקירה הזו באנגלית, אבל אין לי סבלנות לזה. להמשיך לקרוא

האם זה Windows 7 או בכלל KDE 4 ?

שני אנשים מ ZDNet אוסטרליה עשו ניסוי רחוב, והציגו את KDE 4 ואמרו שהוא Windows 7. תראו את התגובה של האנשים ברחוב:

http://www.zdnet.com.au/insight/software/soa/Is-it-Windows-7-or-KDE-4-/0,139023769,339294810,00.htm

פרשנות שלי לדרישת האיחוד האירופי בקשר להסרת Internet Explorer

כמה אתרים בניהם ynet פרסמו שהאיחוד האירופי הודיע שמיקרוסופט צריכה להסיר את Internet Explorer מהמערכת הפעלה שלה. הדרישה הגיעה לאחר שהחברה האירופאית Opera הגישה בקשה לדיון בנושא.

מצד אחד זה מהלך מצויין עבור כל המתחרים של מיקרוסופט בעולם, אבל יש לו גם השלכות שליליות בנושא.

הייתרון של ההחלטה היא ע"י יצירת תחרות אמיתית בשוק, ובנוסף גם לחייב את מיקרוסופט לעמוד בתקני פיתוח, כי רוב המתחרים של מיקרוסופט תומכים בהם, ולכן זול ופשוט יותר ליצור אתרים תקניים מאשר להתאים אותם ל IE, ואם מרבית המשתמשים לא יקבלו דפדפן מובנה, אלא יקבלו יכולת בחירה להתקין איזה דפדפן שהם רוצים כחלק מעסקה של התחברות לרשת האינטרנט (למשל), אז היכולת לתחרות חצי אמיתית תגבר. אבל זה כל עוד ש IE לא יהיה הדפדפן היחיד אשר מוצע בעסקאות כאלו (מיקרוסופט הרי יכולה לתת תמריצים לחברות לשווק עדיין את הדפדפן שלה במקום את הדפדפן של המתחרים).

החסרון העיקרי בהחלטה של האיחוד האירופאי הוא בכך שבמקום שתהיה החלטה גורפת מה באחריות ספקיות מערכות הפעלה ומוצרים בכלל, יש התחייחסות פרטנית כלפי מיקרוסופט, דבר שהוא מאוד בעייתי ומציג סוג של רדיפה כלפי החברה. במידה והיו מחליטים שמכירת מערכת הפעלה צריכה לכלול רק דברים מאוד מסויימים, וכל דבר מעבר דורש התערבות נפרדת, למרות שעל פניו זה היה יכול לפגוע בלינוקס, זה היה יכול ליצור מצב בו יש תחרות אמיתית בשוק, במידה וחברות כדוגמת מיקרוסופט לא יכולו לתת תמריצים, כי לא בהכרח יבחרו במוצרי מיקרוסופט גם על סביבות מיקרוסופט עצמם, ואולי גם מיקרוסופט תתחיל לשחק פחות מלוכלך ולספק את חלק ממוצריה לעוד מערכות שנות, דבר שיכול גם להגדיל ולשנות לה את השוק, וכן גם למתחרים השונים יכולה להינתן יכולת חדירה טובה יותר לכלל השווקים, וזה כאמור, רק אם הגישה תשתנה.

הסיבה שאינני רואה את ההחלטה (רק) באור חיובי היא משום שחברת אפל למשל מספקת את Safari בתור ברירת מחדל במערכת שלה, ועוד הרבה כלים אחרים, ואליה אף אחד לא מתייחס, ולכן נראה שיש רדיפה כלפי מיקרוסופט בלבד, במקום נגיעה אמיתית בשורש הבעיה – נעילת ספק אחד, דבר שמציג ומראה שוב את האיחוד האירופאי בכל מערומיו, ובחוסר ההדדיות בצורה בו הוא מתנהל.

לדעתי מה שיקרה בפועל, גם אם מיקרוסופט תערער (אבל לא תזכה בעירעור), הוא שהכיסים של מיקרוסופט יתרוקנו במקצת בשביל לתת תמריצים כאלו ואחרים לספקים שונים לשווק את IE על פני כל מתחרה, וזה יהרוס את התחרות שמתקיימת כרגע, בו למרות שניתן להתקין דפדפנים שונים (ובעלי דעת וידע גם עושים את זה), שוב פעם מיקרוסופט תדחף את IE בצורה שתזיק לשוק, וכל עוד לא ניתן יהיה לגרום לדפדפן שלהם לעלות כסף, התחרות כאמור רק תינזק מכך.

לעבוד עם מערכת הפעלה לא מוכרת*

אני כבר עובד הרבה שנים עם הפצות לינוקס שונות, והחלטתי לאחרונה לנסות מערכת הפעלה עלומת שם, של חברה עלומת שם. שם המערכת ההפעלה היא Windows ושם החברה הוא Microsoft.

רכשתי ב460 ש"ח את ההפצה של החברה. ההפצה הספציפית היא Vista Home Basic למעבדי 64 ביט והיא אמורה להיות תומכת עברית. מוזר בהפצות הלינוקס מעולם לא הייתי צריך הפצה מיוחדת לעברית… נו טוב, כנראה שכאן זה אמור להיות ממוקד יותר מבחינת כיווניות וכו', ואפשר לצפות שהדו כיווניות כנראה יעבוד הרבה יותר טוב. אבל עדיין, את מנדריבה Power Pack אפשר לקנות ב100 ש"ח, והיא מכילה הרבה יותר ממה שכתוב ש Vista Home Basic. ורוב הפצות הלינוקס ניתן להוריד בחינם, כך שהעלות היא של חיבור האינטרנט והמדיה שאיתה אנחנו משתמשים. כנראה שאני מקבל הרבה מאוד דברים על ההתחלה ב Home Basic שאני לא מקבל בלינוקס. להמשיך לקרוא

הגישה של KDE

אם אתם עדיין לא יודעים, אז KDE שיחררו את עץ 4 של שולחן העבודה ליוניקס.

בעיקרון השיפור הוא שיפור מאוד משמעותי ולכן הוא נמצא בעץ משל עצמו, אבל ישנם עם המעבר הזה הרבה בעיות.

הבעיה הראשונה של KDE 4 היא בכך שחיסלו את הבסיס המקורי של KDE 3, ובעצם יצרו אותו מחדש. השכתוב הזה נועד לספק מערכת ווקטורית במקום מערכת שמבוססת על מפת סיביות, וזה עם שימוש בספרייה QT4 שגם היא שוכתבה ומספקת צורה שונה מעט בעבודה עם כלים גרפיים.

הבעיה הראשונה של KDE4 היא המחסור בתמיכה בהרבה מאוד דברים. בשביל תמיכה אחורה, צריך להחזיק קוד לתאימות אחורה, דבר שמסבך את המעבר. השכתוב הזה וחוסר התמיכה אחורה גורמים למערכת להיות פחות שמישה בתקופה ההתחלתית שלה, וגורמת למי שמחפש מערכת יציבה יחסית ושמישה להישאר בנתיים עם עץ 3.5, למרות שפרט לתיקוני בעיות קריטיות, אין עליו כל עבודה (שאני יודע עליה).

הגישה שKDE היו צריכים לדעתי ללכת, היא מעבר הדרגתי אל מה שיהיה בסופו של דבר גרסה 4. הסיבה היא בראש ובראשונה לתת אפשרות להתרגל. דבר שני, הפיתוח יכול לקחת יותר זמן ולהתפרש טוב יותר על פרק הזמן (למרות שלקח כמה שנים להגיע לגרסה 4) הזה, ולתת באותו הזמן אפשרות לתוכנות אחרות לתמוך בצורה הדרגתית יותר לגישה החדשה.

אבל בפועל הגישה שKDE נקטו בה היא זניחה של עץ 3, ובמקום להעביר את המשתמשים בהדרגה לגישה חדשה, הם עשו את אותה טעות של מיקרוסופט עם וויסטה ופשוט הכניסו בכוח את המשתמשים לגישה שונה, כשהמערכת רק חצי אפויה במקרה טוב. נראה שרק עכשיו המערכת מתחילה להיות שמישה יחסית, ועדיין יש לה לאן להתקדם בשביל לספק את התמיכה הבסיסית שרובנו צריכים.

דבר אחד אפשר ללמוד ממה שלדעתי הוא שגיאה העיקרית שנעשתה בפרוייקט, וזה לעשות דברים בהדרגה ולא גישה של "הכל או כלום".

KDE 4.0.1

החלטתי לצאת להרפתקה קלה בשולחן העבודה שלי בעקבות הפוסט האחרון בנושא, ומצאתי את עצמי אחרי לבטים רבים, מתקין את KDE 4.0.1 בנוסף ל KDE 3.5.9 איתו אני עובד כרגע.

ובכן, הדבר הראשון שעשיתי אחרי ההתקנה והיציאה מ KDE חזרה ל KDM היתה כמובן גיבוי של ספריות KDE השונות (מאוד חשוב !!!)

אחרי הגיבוי בחרתי את KDE4 מתפריט KDM, ונכנסתי אליו.

אני חייב לציין שהממשק פשוט מדהים, אין מילה אחרת לתאר את זה. הוא רחוק מלהיות מושלם, וחסרים לו הרבה מאוד דברים שאני מוצא אותם שימושיים ב KDE3, אבל סה"כ מבחינת מראה + שימושית (בייחד), KDE עשו עבודה מצויינת, שמקבלת ממני 85% מתוך 100%.

הבעיה היא שהרבה תוכנות שהודרו ל KDE4 (כדוגמת Dolphin, Konsole ו Koqni) פשוט לא עלו (אני מניח שקרסו בשלב מוקדם, אבל לא ניסיתי לבדוק).

System Control, קרס לי גם בחלק ממסכי ההגדרות, אבל תוכנות מבית KDE 3 רצו יפה, אם כי Kopete למשל לא היבהב לי כאשר מני ענה לי על הדיווח שאני מדבר איתו מאחורי KDE4 .

מאוד קשה להתאים את ה Kicker החדש (אם זה בכלל השם שלו) לצרכים שלי, ומהר מאוד הבנתי שפשוט אין לי דרך לעשות את זה (פרט מלהוסיף תוספים).

לגבי התוספים, לקחתי למשל מציג תמונות, שמתי לו את ספריית התמונות שלי בתור slide show והוא התחיל להציג 146 תמונות בצורה רנדומלית. ולמרות שהתעללתי בתוסף, סובבתי אותו, הגדלתי והקטנתי, זה פשוט עבד ! יפה 🙂

אחרי שסיימתי לשחק עם KDE4, חזרתי ל KDE3 וחשכו עיני ! להמשיך לקרוא

האם Windows מתאימה לשולחן העבודה

בספטמבר דיברתי על כך שלדעתי לינוקס אינה מתאימה עדיין להיות מערכת לשולחן העבודה. צפריר בצדק, טען כי הצורה שלינוקס עובדת בשולחן העבודה, קרובה מאוד לצורה שWindows עובדת, אז השאלה הנשאלת, היא כמובן: "האם Windows מתאימה לשולחן העבודה ?"

דבר ראשון צריך להפריד בין העובדה שWindows כבר נמצאת בתור מערכת ההפעלה העיקרית בשולחנות העבודה של אנשים, לבין השאלה האם היא מתאימה. אני אתן כמה נקודות וסיכום שלהם אשר יציגו את דעתי בנושא. חשוב לי לציין כי למדתי הרבה מהדיון הקודם ולכן הזווית תהיה עם נקודות שונות מעט:

להמשיך לקרוא

כלי האלטרנטיבה בלינוקס

אחד הדברים הכי מדהימים שקיימים בלינוקס, הוא יכולת הבחירה בו. הבחירה היא לא רק התוכנה בה אנחנו רוצים להשתמש אלא גם בגרסת התוכנה. מה הכוונה ? ובכן אני יכול להחזיק יותר מעותק אחד של תוכנה עם 2 גרסאות שונות שלה, ובעצם להשתמש במה שאני צריך.

הדבר הזה שונתן לי לנהל את השימוש בתוכנה והגרסה שמתאימה לי נקרא alternatives.

ניתן למצוא אותו ברוב ההפצות תחת /etc/alternatives/ שם תראו הרבה קישורים סימבוליים לתוכנות, לספריות ולקבצי עזרה של man.

להמשיך לקרוא

לראות שונה – תכנות

בעולם התכונה ישנם הרבה דברים שמקובלים לעשות ולבחור.

לדוגמא, חברה תבחר בשפת תכנות מסויימת בין הייתר בגלל האפשרות לשווק את המוצר, כלומר אם אני אשווק את המהדר שלי בצורה מספיק טובה, גם אם הוא לא יהיה שווה הרבה, הסיכוי שחברות ישתמשו בו הרבה יותר גבוהה מאשר למשל מהדר מצויין מהיר, אבל לא משווק בכלל, או בעל קונוטציות לא טובות.

עכשיו בעולם הלינוקס והקוד הפתוח, היינו חושבים כי תהיה סובלנות יותר או הבנה יותר גם לגבי מהדרים פחות נפוצים, או בעלי קונוטציות לא טובות, ולו רק בגלל שזה היחס כלפי לינוקס ועולם הקוד הפתוח ע"י הרבה מאוד גופים בעולם.

לפני כמה ימים היה לי חצי וויכוח עם מאיר קרחילי. הנושא כמובן בחירת שפות תכנות.

למען הפרוטקול, אני יודע לתכנת בהרבה שפות תכנות: משפות "נמוכות" כדוגמת assembly 16 ביט של x86, וכן גם הגרסה שמוגנת של 32ביט (או לפחות זוכר איך לעשות כמה דברים עם השפות האלו). אני גם יודע לגעת בC אם כי בצורה די בינונית, Java, Perl, Ruby, Bash כמובן שפסקל, ועוד… אני כמובן גם יודע שפות יעודיות כדוגמת nasl מבית nesus או SQL בהתאם למסד הנתונים והרשימה עוד ממשיכה.

אני מאמין שהדבר הכי חשוב הוא לבחור בשפה ובכלי שהכי מתאים לביצוע משימה. העניין הוא שלפעמים מה שבאמת אמור לעשות את המשימה כמו שצריך ומה שאנחנו בוחרים הם שני דברים שונים.

לדוגמה, אני לא אבחר בג'אווה בחיים כאשר אני צריך לעבוד עם Threads ו nio בשביל לקבל לדוגמא sockets. שני האופציות לא הולכות בייחד, ולכן אני לא אתקרב לג'אווה בשביל לבצע את המשימה. העניין הוא שיש שפה אחרת שכן תיתן לי (לדעתי בעוד יותר קלות) גישה לsockets ולthreads והיא פסקל מונחת עצמים. אז למה בעצם לא לבחור בה ?

כאשר אני רוצה לבנות קוד שיעבוד במהירות על טקסט, אני אעדיף את פרל. חוצמזה שאני מאוד אוהב את השפה, היא פשוט בנוייה לזה. אין כיום שום שפה אחרת שתיתן לי את מה שפרל נותנת (אל תזכירו את awk בבקשה).
אם אני רוצה לבנות אתר Web, אני אבחר או בRuby או בPerl. שוב, הם הכלים הכי טובים לדעתי לביצוע המשימה. לדוגמה PHP רק בגרסה 5 התחיל להתקרב למצב שניתן להשתמש בו בצורה טובה, אבל הוא עדיין רחוק מהמטרה. נראה כי Zend מסתובבים סביב המטרה, אבל לא מגיעים אליה… כרגע הם רק הקטינו את גודל המעגל.

קשה לי אבל לבחור בפרל או רובי, או אפילו פיתון (שמעולם לא תכנתתי בה, ולכן אני לא אבחר בה כרגע לשום דבר) אם הפרוייקט גדול. היות וזה סיוט (מניסיון) להשתמש בשפות האלו לשם כך, אלא אם התועלת שהם יתנו תגבר על החיסרון של הניהול.

לGUI, אני בוחר בLazarus, אשר הרבה יותר טובה מכל הכלים הקיימים כיום בשוק ללינוקס.

אני לא יודע אם אני אבחר את ++C או C לאיזשהו משימה, בגל שאני בטוח כי השפות האלו כבר לא מסוגלות לתת משהו טוב וייחודי שאני לא יכול לקבל בצורה טובה יותר עם שפה וכלים אחרים. הן גם לא שפות שמסוגלות להתפתח יותר, הן פשוט נעצרו די בהתחלה, ואולי מידי פעם מוסיפים להם איזו תוספת קטנה, אבל בסופו של דבר כל פעם שמחפשים משהו חדש, אנחנו מוצאים את עצמנו עם שפה חדשה שמנסה לתת את אותו מענה, רק היא גם נתקעת באיזשהו שלב, דבר שלדעתי מעיד על כך שהגישה של שני השפות פשוט לא נכונה.

אז מה אתם אומרים ? האם אתם תבחרו כלי ושפה שתבצע לכם את המשימה הכי טוב שאפשר, או שתבחרו בכלי הכי פפולרי, גם אם הוא לא בהכרח יעשה את העבודה כמו שצריך בלי מאמץ כזה או אחר מצדכם ?