קטגוריה: facebook

למי הפרופיל רשת חברתית קיים אחרי המוות ?

יש חבר פייסבוק אשר התאבד לפני יותר מחצי שנה, בעקבות אירועים בעבודה שלו. בשביל לא לפגוע במשפחתו, לא אזכיר במה עסק, את שמו או את הסיבה ל"אירועים".

כאשר הגיע יום ההולדת של אותו אדם, התחלקו הדברים לאלו שידעו/זכרו את המצב, מול אלו שלא, וזה נראה כך:

facebookעכשיו השאלה היא לא רק למי שייך המידע, אלא מה קורה עם פרופיל שכזה כאשר אדם מת ?

האם למשפחה יש יכולת לסגור את הפרופיל ? האם הם יכולים לבקש בקשה לשליטה בו ? מה בעצם הדין מאחורי הדברים האלו ?

מה אנחנו כבני אדם בכלל רוצים שיהיה בחברה שלנו במצב שכזה ?

פוסט למחשבה.

תרבות החשיפה

וידוי: יש לי פייסבוק, אני מאוד פעיל בו יחסית.
וידוי 2: אין בפייסבוק תמונות שלי או פרטים עלי.

יש בעיה, בפייסבוק ובכלל הרשתות החברתיות, אנשים נחשפים יותר מידי. פייסבוק כבר מוגדרת בהרבה מקומות כאמצעי ריגול. אם תחפשו, תמצאו הרבה מאמרים (1, 2, 3, 4, 5, 6) איך חברות ביטוח מרגלות אחרי משתמשי פייסבוק לדעת עליהם מידע וככה לדרוש תשלום או לא לשלם להם בעקבות הדברים, סתם לקחתי 6 קישורים ראשונים שמצאתי בגוגל …
אבל יותר מזה, אם את/ה בוגדים בבן/ת הזוג, אפשר לאתר אתכם דרך הפייסבוק. כן גם אם יש לך עוד חשבון ועוד בשם בדוי.

אפילו לא התאמצתי לגלות את המאמרים האלו, פשוט כתבתי בגוגל ומייד מצאתי.

פייסבוק - הדגמה למטריקות
עד כדי כך השימוש בפייסבוק יכול להזיק לכם במקומות שאתם לא מודעים אליהם, אבל זה לא הכל.
רשתות חברתיות מוכרות מידע לחברות משלמות, ויותר מזה, מספקות המון מטריקות מדידה על המון דברים, כמו איזור מגורים, חתכי גיל, שימוש בטכנולוגיה, מדינות, שפות, שעות שימוש, מקצועות, לפעמים אפילו תחביבים וכמות הכנסה חודשית.
המידע הזה משמש בסופו של דבר לעשות יותר כסף ולחקור את השווקים טוב יותר.

יש אפילו חברות אשר מתמחות בלקחת את המידע הזה ולנתח אותו טוב יותר עבור BI כלשהו, ואף לעזור למצוא את המחיר המושלם ללקוח מדוייק, במקום מחירים אחידים. כלומר אם אתה מאוד אוהב אופנועים, פתאום תמצא שאחזקת האופנוע שלך יקרה יותר, מאשר אם אני אשר אינני מוכר כאיש אופנועים ארצה לרכוש את הרכיבים השונים, רק בגלל שיהיה קל יותר להוציא את הכסף הזה ממך מאשר ממני, היות ואני עדיין לא נכנסתי לעולם האופנועים (כנראה), אז מחיר כניסה עבורי, אתה בעצם תממן אותו, ולחברות זה ישתלם יותר בעתיד (שגם אני אממן את זה), מאשר אדם שכבר עמוק בפנים.

כל זה אומנם מידע יבש, אולי קצת מפחיד, אבל הוא חשוב, ומשום מה אנשים מתעלמים ממנו לגמרי. יותר מכך, יש כאלו שמצהירים מיד "אין לי מה להסתיר", מול אלו שמתחילים לפחד ורואים איום בכל דבר.

הבעיה אבל, שחשיפה ברשת חברתית (פייסבוק היא רק רשת אחת מתוך הרבה), הפכה לנורמה. פתאום אם אני לא מוכן לקחת חלק בסיפור ולהחשף, אז משהו לא תקין איתי. פתאום אתה מקבל לחץ חברתי של "זה בסדר, כולם עושים את זה, ובכלל לי, לא לא קרה כלום, ואני לא מכיר מישהו שקרה לו, מה לא בסדר אתך ?"

כיום אם אין לך תמונה לפחות אחת, כולל מידע פרטי נגיש, אתה לא תצליח למצוא בת זוג: "כבר נגמר העידן הזה של לחכות ולדעת דברים מפגישה", זה משהו ששמעתי יותר מפעם אחת.

אנשים רבים רואים בחשיפה מלאה של חייהם ברשת כנורמה, וכאמור, יש מי ששמח לקבל את זה.
כאשר אני שואל אנשים אם הם מוכנים ככה סתם להחשף ברחוב, הם מיד אומר לי שלא, ופייסבוק היא רשת ווירטואלית אז זה אינו אותו הדבר.

הבעיה היא שבעוד שהרחוב יכול לשכוח, האינטרנט אינו שוכח. דברים שפרסמתם לפני 15 שנה באינטרנט, סביר להניח שעוד נמצאים איפשהו, וסביר להניח שהם יהיו גם עוד 150 שנה איפשהו.

מוקדש כחומר למחשבה

Facebook do not understand their users

I've been using Facebook on and off since 2007, and have to say one thing:

Facebook do not understand their users, or how to make things right !

What does it mean, you probably ask yourself ?
Well here are some of the messages I keep on getting on Facebook in the past few months (Almost constantly): להמשיך לקרוא

תפוצה

קיבלתי הזמנה מגיא שפר להיכנס ל‎‏Diaspora* או תפוצה בעברית. אז אתם בטח שואלים את עצמכם מה זה בדיוק… ובכן תפוצה היא ניסיון של חבורת אנשים ליצור פייסבוק קוד פתוח שאמור להיות עם יותר פרטיות ועם שליטה טובה יותר של המשתמשים מאשר פייסבוק. אה והיא כתובה בRails, למרות שבמקור דיברו שהיא תהיה כתובה בPHP, אבל זה לא קושר 🙂

המערכת לפי המפתחים בשלבי אלפא, אם כי אני הייתי אומר שאפילו הרבה לפני, אבל כנראה שיש דברים שלא נלמדו מצוקרברג ומעולם הקוד הפתוח של release soon and release often.

המערכת משתמשת בהרבה מאוד Javascript ו HTML5 בעוד שFacebook משתמשת המון בJavascript אבל אין בה תכונות של HTML5 שאני גיליתי.

סה"כ המקום די נטוש, ומרגיש כמו מרתף חשוך, לפחות בנתיים, ואפילו אין להם API כלשהו אפילו לא REST בשביל שאצליח לכתוב קליינט לשליחת סטטוסים עבורם. פשוט מאכזב, אבל אל דאגה, אמור להיות טוב יותר בעתיד …

גוגל מול פייסבוק

כתבתי כבר על כך שצריך לזהות מה המומחיות של כל עסק, ולא רק מה הוא בהכרח מספק. כתבתי שגוגל בעצם מתמחה באיסוף וקיטלוג מידע, ובכך בעצם סללתי את הדרך לפוסט הזה (עם עזרה מגוגל ופייסבוק אשר אוהבות לריב אחת עם השניה).

הסיבה שגוגל כל כך לחוצה מפייסבוק היא בגלל שלפייסבוק יש את אותה מומחיות שיש לגוגל, אבל היא משיגה את המידע הזה בצורה שונה לגמרי מגוגל – דבר שמאוד מלחיץ את גוגל ובצדק אני חייב לציין.

הזרקורים על הפרטיות ואסופות המידע השונות כולן מופנות לגוגל (מבחינת דרישות וביקורת), בעוד שבפייסבוק (אשר עדיין אין מספיק אש לכיוונה) אנשים מיוזמתם תורמים  המון מידע שאפילו גוגל לא יכולה לקבל ככה סתם. נגיד אני מכיר את אבי כהן כי עשינו עסקים בייחד כשאני עבדתי בחברה X בתפקיד Y והוא עבד בחברה Z בתפקיד Y (שינו עשינו את אותו התפקיד בחברות שונות וככה עשינו בייחד עסקים). אבל זה לא הכל, אני יודע מי הבן/בת זוג של אדון כהן, אני יודע מי החברים שלו, ואפשר לראות גם אם החברים שלו והחברים שלי תואמים. אני גם יודע איפה הוא גר, מספר הטלפון שלו, תחומי העניין שלו, איזה אפליקציות מעניינות אותו ועוד המון מידע "שקוף" שרוב האנשים לא שמים לב אליו וזה מפחיד. להמשיך לקרוא