קטגוריה: firefox

webrtc ORTC

הקדמה

במידה ולא הכרתם, יש בעולם הHTML5 (באזז וורד בפני עצמו) טכנולוגיה מדהימה לזרימת מדיה בשם webrtc (אשר אפילו אני מספק עבורה פתרונות).

הרעיון הוא לקחת SDP ו RTP (שכמובן מכיל RTCP) ולאפשר להזרים אודיו ווידאו בצורה טבעית בדפדפן ללא שימוש בתוספים.
הטכנולוגיה גם מגיעה עם תמיכה ב STUN, ICE ו TURN.

היא תומכת ב OPUS, ו G711, ומחייבת אותנו לעבוד בצורה מאובטחת תחת DTLS,

עכשיו כל מה שנשאר זה לממש מערכת סיגנלים כדוגמת SIP או כל פתרון אחר – פשוט יותר עם web sockets,שגם הוא כיום (לפי התקן של webrtc) חייב כבר להיות מאובטח תחת TLS, ויש לנו פיתרון סטרימינג מלא.

אבל יש בעיה: SDP הוא אחד הפרוטוקולים הכי לא קריאים שיש, ובנוסף ישנו תיאור של מידע יחסית ארוך.

SDP הם ראשי תיבות של Session Description Protocol. התפקיד של הפרוטוקול הוא לספק מידע אודות המדיה, כדוגמת אילו קודקים נתמכים, מה כתובת התעבורה למדיה, ואפילו מה החלק של המדיה שנשלח, כלומר איפה הוא מבחינת התחלת "לוחות זמנים", האם אני מקבל את ההחלה, או משהו אחר.

הדגמה קלה (מה RFC):

v=0
o=alice 2890844526 2890844526 IN IP4 host.atlanta.example.com
s=.
c=IN IP4 host.atlanta.example.com
t=0 0
m=audio 49170 RTP/AVP 0 8 97
a=rtpmap:0 PCMU/8000
a=rtpmap:8 PCMA/8000
a=rtpmap:97 iLBC/8000
m=video 51372 RTP/AVP 31 32
a=rtpmap:31 H261/90000
a=rtpmap:32 MPV/90000

הסדר של השדות משנה, השדות עצמן כפי שניתן לראות קריפטיות לגמרי לקריאת בני אדם, וגם מסתבר שלא באמת כזה פשוט ליצור לכך מפרש נורמאלי בלי להשתמש במאפיינים של מפרש לקסלי בשפת תכנות כדוגמת  yacc.

הנה הסבר על מה שאתם רואים מול העיניים שלכם:
האות v, מייצגת version – גרסת הפרוטוקול, שלפחות כרגע היא תמיד 0.
האות o, מייצגת origin של הבקשה, ומכילה (לפי הסדר) – שם משתמש, session id, בנוסף session-version, סוג רשת (אינטרנט), סוג הכתובת, כתובת הרשת.
האות s מייצגת את session, כלומר השם שלו.
האות c מייצגת מידע על connection. זה אומר סוג הרשת, סוג כתובת הרשת, כתובת הרשת.
הכוונה היא לאן רוצים להתחבר בשביל המדיה.
האות t מייצגת זמנים.
האות m מייצגת מדיה, עם סוג מדיה, פורט דינאמי, פרוטוקול משלוח של המדיה, ומידע הקשור לפרוטוקול.
האות a מייצגת attribute, שזה תכונות שונות, למשל כאן, זה מייצג איזה קוקדים של אודיו ישלחו, כולל הקוד שלהם שמוגדר ב RFC עבור כל סוג קודק.

אפשר לראות כמה זה לא קריא וידידותי, אבל גם מגביל מאוד.
למשל attribute יכול להגיע רק לחלק מהפרמטרים, ויש פרמטרים שחייבים אותו. הוא תמיד חייב להיות מתחת לאותו פרמטר.

אף אחת מהאותיות לא יכולה להיות ריקה, ולכן במידה ונגיד שלא נרצה לייצג את שם ה session, יהיו אלו שישימו שם תו כמו נקודה או מינוס. אסור גם רווחים עם הסימן שווה מאיזשהו כיוון, ורשימת החוקים עוד ארוכה.

בנוסף ישנם פרמטרים אשר בכלל לא נגעתי בהם בפוסט שקיימים בנוסף, וגם להם חוקים שונים.

תוכן

אז למה אני נכנס לכל זה ?
ובכן בעולם ה webrtc, רוצים לרדת מ SDP לגמרי. כאן ציינתי חלק גדול מהסיבות לכך. אפילו מיקרוסופט חיבקה את הרעיון והודיעה שזו הדרך שלה להיכנס לעולם הזה, שכרגע נשלט בעיקר על ידי גוגל (כרום) ומוזילה, מבחינת דפדפנים, אך גם אופרה תומך בזה.

לפני ORTC, תכננו פרוטוקול אחר לגמרי, אשר היה מאוד low level, ומאוד קשה להגנה, וסיפק יותר מידי כוח בצד המשתמש. הפרוטוקול קיבל את השם Open Peer. אז בגלל הסיבות האלו, החליטו לרדת ממנו.

ואז ישבו הרבה אנשים, אשר רובם יצרו את webrtc ואת Open Peer, והחליטו על גרסה 1.1 לwebrtc בכנס מסחרי מסוים, אם כי למרות ההכרזה על 1.1 ההכרזה מרגישה יותר כמו 2.0.
השם לפרוטוקול החדש באותו כנס, קיבל את השם ORTC או Object Real Time Communication, אשר ה draft הראשון (מבחינת יכולת מימוש) שלו שוחרר באוגוסט 2014.
היכולת לעקוב אחרי דברים, נעשת באתר ייעודי לכך בשם ortc.org.

הרעיון הוא לספק סוג של API, שמצד אחד קל לתכנות, ומצד שני קל לאבטח, אשר מאפשר לשלוט בצורה קלה ופשוטה יותר במידע על המדיה, כאשר יש API בצד ה javascript, אך גם עם תאימות לאחור, בשביל לא לשבור פתרונות קיימים.
אבל לא סתם API, אלא הדגש הוא על גישה של Object Oriented, כאשר בעבר דיברו על כך שהיא תכלול את היכולת להחזיק אובייקטים של סוקטים בשם RTCSocket אשר ניתנים לשימוש מחודש במידת הצורך, ובכך בעצם לעשות שימושיות ב RTC ללא צורך באתחול מחודש של הכל. אך אינני מוצא זאת בdraft האחרון (נכון לכתיבת פוסט זה).

ישנם הרבה תיאוריות קונספירציה בנושא, למשל שמיקרוסופט עומדים מאחורי זה בשביל לגרום לגוגל לאבד את היתרון שלהם בנושא, או שזה בעצם קונספירציה בסגנון של תחרות בפרוטוקולים, אך נראה כי דווקא כלל השחקנים שקובעים את הפרוטוקולים כולל גוגל עצמה בעד.

הבעיה היא שORTC הוא סוג של API שבסוף משתמש ב SDP (אבל רק בהתחלה – תאימות לאחור) ואח"כ כנראה שיפרד מהגישה הזו. אבל הם עוד לא בטוחים בזה. כלומר הרעיון שלהם, הוא שבסופו של דבר לא יהיה SDP, אלא דיבור ישיר בין ה"ענן" (מערכת כלשהי שאתם תבנו בצד השרת) לבין הדפדפן, ואיכשהו יוחלט מה יורץ.

זה רעיון נחמד, אבל איך הוא מתבצע כאשר אין לך SDP ?
התשובה פשוטה – אתה תממש משהו כזה מחדש, ואתה תספק לו שם חדש, למשל השם Media Information Protocol או משהו בסגנון.

ואכן, זה מה שORTC מבצע. הם יצרו אובייקט בשם RTCRtpCapabilities, אשר התפקיד שלו לדבר על "מה אני צריך" עם הצד השני וניתן אפילו לעשות החלפה בזמן ריצה של המידע (ב SIP זה נקרא re-Invite).

אך כמו שניתן להבין, זה לא באמת מובן וזה עדיין כללי מידי, כלומר, מה הפרוטוקול בפועל שיהיה במקום ?
לכן כרגע יש לחכות, או להיות שותפים בנושא ולנסות להשפיע (בהצלחה עם זה).

יש עודף שאלות פתוחות לדעתי בנושא, והוא לא באמת כזה ברור בשלב הנוכחי, והוא צריך עוד להתבשל ולהתפתח יותר.

אבל הגישה הזו של ORTC ובעצם שכתוב של חלק מאוד חשוב ב webrtc גורם לכך כי במקום לסייע לאנשים לאמץ את webrtc, מרבית השוק כרגע מנסה להתעלם ממנו לגמרי, וזה רק מעקב את האימוץ הזה, אך האם המאמץ הזה יהיה שווה ? רק ימים יגידו.

אז מה דעתי בנושא ?
מצד אחד, אני חושב ש SDP זה כאב ראש. מצד שני, אני לא עד הסוף סגור על הרעיון של ORTC, ולכן אני לא ממהר לקפוץ ולהגיד שזה טוב או רע, רק מפריע לי שהוא שונה כל כך מהתקן הקיים היום (שעדין ב draft), היות ולי אישית כבר יש מימושים בנושא.

מוזילה, לאן ? (2014)

יש לי רגשות מעורבים לגבי פיירפוקס.
מצד אחד הוא דפדפן חוצה פלטפורמת היחיד שהוא קוד פתוח ו"מלא" (טכנולוגית).
מצד שני, הוא יותר ויותר מרגיש שהוא מנסה לגלות את עצמו מחדש – כלומר יש לו סוג של משבר זהות.
אם כבר לשנות כיוון, יש המון דברים שהייתי שמח לראות, אבל לא נראה שהם מאומצים בכלל, וחבל.

פיירפוקס הוא הדפדפן היחיד שמנסה לא לרגל אחרי כמשתמש.
אבל מצד שני, הוא מטמיע בתוכו יכולת להציג לי פרסומות במידע ואין אתרים שאני שמתי בקוביות.

פיירפוקס תומך בהרבה טכנולוגיות חדשות אשר מתאימות גם לי כאיש טלפוניה, כדוגמת webrtc.
מצד שני, הוא החליט לממש את נושא האבטחה בצורה מאוד בעייתית, שנראה כאילו נדרש משהו באמצע ש"יתקן" את הבעיה (כמות הפורומים, באגים ושיחות ברשת על הבעיות של DTLS עם פיירפוקס בנושא, מאוד נרחבת).

התעוד הכי מלא ויעיל שמצאתי לטכנולוגיות ווב, גם אם אינן נתמכות על ידי הדפדפן, נמצאות איכשהו תמיד ב MDN.בד"כ הוא מכיל הסברים, דוגמאות, ובעיקר תעוד מפורט מאוד על דברים, פשוט מדהים.

גם מענה לבעיות אבטחה, לרוב מקבלות מענה יעיל וטוב על ידי המפתחים.

ואיכשהו אני מוצא כי פיירפוקס הוא ברירת המחדל שלי, ובכל פעם שניסיתי לעבור לכרומיום (למשל), מצאתי את עצמי מקלל את גוגל, על כך שאני מגלה שיש פרסומות בדברים שמעולם לא ידעתי שיש כאשר אני משתמש בפיירפוקס.

הפרשה האחרונה, כאשר היה מינוי למנכ"ל הארגון מישהו שאינו מוכן להצניע את דעותיו הפוגעניות באוכלוסיה מסויימת, העלתה גבה מאוד גבוהה לגבי תפקוד הארגון, והיכולת שלו באמת לייצג את כלל האוכלוסיה שהארגון מתיימר לייצג.
אינני נכנס כאן לשאלה אודות תוכן הדעות, אלא לכך שדעות אלו פוגעות באוכלוסיה מסויימת, בכך שהן הפכו (על ידי אותו מנכ"ל שפרש בנתיים) להיות כחלק בלתי נפרד מהתפקיד. כלומר במידה והן היו נשמרות בצד ל"שיחות סלון" בלבד, הן לא היו יוצרות איזושהי בעיה לדעתי.

בנוסף, מוזילה בונים מערכת הפעלה המתחרה באנדרואיד/כרום או אס, אבל על מכשירים חלשים יותר מאשר מכשירי הדגל המריצים את אנדרואיד.

לאחרונה, באגים שפתחתי ב2005, אודות התנהגות שגויה של פיירפוקס (לא לפי התקן), סוף כל סוף זכו למענה ולפתרון (כאילו לא עברו 9 שנים).

אז השאלות המתבקשות הן:

  • מה הכיוון שמוזילה הולכים אליו ?
  • לאן הם בדיוק מכוונים ?
  • האם יש עתיד כלשהו בכיוון שלהם ?
  • האם כיום יש עם מי לדבר, כאשר מימוש טכנולוגי מסויים (למשל webrtc) אינו מתפקד כמו שצריך ?
  • האם בעתיד יהיה מישהו לדבר איתו על כך ?
  • כיצד הם באמת מספקים אלטרנטיבה ראויה למתחרים שלהם, אשר לא בוחנים אידיולוגיה, אלא ביצוע ?

או בריכוז לשאלה בודדת, מוזילה, לאן ?

אל תתנו להם לחוקק חוקים – חוק הנגשת אתרים

"The more corrupt the state, the more numerous the laws." — Tacitus

הקדמה

בסוף שנות ה90 ותחילת אמצע שנות ה2000, דפדפן אחד של מערכת הפעלה אחת שלט בעולם.
הדפדפן הזה קיבל את השם Internet Explorer, אשר כמו מגלה ארצות ה"מכבד" את עצמו, הכריח את כולם לעבוד לפי הלך החשיבה של החברה שיצרה אותו, במקום לעמוד בתקנים ולהכיר בתרבויות השונות שאליהם הוא נקלע.
אנחנו זעקנו בהרבה מאוד קולות שצריך לכתוב אתרים לפי תקן, ולא לפי דפדפן.
בישראל, מרבית העסקים, שלא לדבר על הממשלה, התעלמו לגמרי מהפניות שלנו. אפילו מאמרים שונים בעיתונות לטובת הדרישה שלנו, זכו להתעלמות.

רק כאשר מספר מקומות הבינו כי למרות שדפדפנים כדוגמת Firefox מהווים פחות מ5% מהתעבורה, אבל מהווים 90% מכוח הקנייה, שראינו שינוי מגמה.
פתאום אתרים התחילו להיות מונגשים לFirefox תחילה, היות והוא זה שהכניס כסף. אבל בשביל להיות תואם Firefox, כל מה שצריך זה לפתח לפי תקנים (תודה מוזילה), ולכן למעט באגים של הדפדפן, אם אתה כותב לפי התקן, תיאורטית זה אמור לעבוד עבור כולם.
בנתיים גם השימוש ב data עבור הסלולר גדל, ודפדפן Opera Mini תפס, וגם החברה הזו בחרה לעבוד עם תקנים, וראו איזה פלא, לא צריך לשכתב דברים (למעט התאמה לסוג תצוגה).

אם זה לא היה מספיק, Firefox הציג לנו גם חידושים אמיתיים בחווית השימוש, משהו שמיקרוסופט לא טרחו בכלל לספק, וככזה הוא הפך להיות נוח יותר, והאחוזים שלו תפסו יותר.
ב2008 יצא עוד דפדפן מבית גוגל בשם Chrome, והוא כבר התחיל שינוי אמיתי. הוא כבר נגיש יותר, ועובד גם לפי תקנים, לפעמים אפילו לפני שהם יוצאים, ולמעשה גוגל הצליחו להביא למצב בו למעט ארגונים גדולים, הרבה מעדיפים לעבוד עם הדפדפן שלהם, אשר לפחות למראית עין, הוא "מהיר" יותר.

כיום למעט 2 דפדפנים עיקריים, מרבית הדפדפנים מבוססים על אותו בסיס (אשר משתנה לאט לאט שוב), בשם Webkit, אשר התחיל בכלל את דרכו כ KHTML עבור פרוייקט KDE כדפדפן בשם Konqueror.

למרבה הצער, כיום רק אתרים כדוגמת בנק הפועלים ואתרי הממשלה אינם באמת תומכים במשהו שהוא לא Internet Explorer. בבנק הפועלים בחשבון עסקי, אתה חייב שהוא יהיה 32 ביט. בעוד שבאתרי ממשלה שונים, אתה חייב ש IE יהיה גרסה 6.

העיקר להמשיך לקרוא

בין IE ל Firefox

אתמול יצא לי לראות משהו מאוד מעניין. מחשב שלא היה בחשמל הרבה זמן, והסוללת BIOS שלו כבר לא מתפקדת הודלק, ועלה הWindows שהיה על המחשב, והשתמשו ב IE8 בשביל לגלוש לGmail.
ואז הגיעה ההפתעה: יש הודעה שמשהו לא תקין בתעודת הצפנה, אבל הכל המשיך כמו שצריך למרות זאת.

החלטתי לנסות את הדבר עם Firefox גרסה 3 שהיתה מותקנת על המחשב, והוא גם הציג הודעה על בעיה בתעודת ההצפנה, אבל לא הסכים להמשיך בכלל.

התחלתי לחקור את הנושא, ורק אז שמתי לב שלא רק התאריך והשעה לא נכונים, אלא גם השנה במחשב היתה לא נכונה – 2006, וFirefox אמר שהתעודה בכלל מכילה תקופה של 2011 והתאריך לא מסתדר לו ולכן הוא לא מוכן להמשיך, כי משהו בתעודת ההצפנה לא תקין.

כאשר הרבה מדברים על אבטחת מידע בדפדפנים, הם כמעט אף פעם לא חושבים על התנהגות של תעודות הצפנה למשל, אבל מסתבר שFirefox שומר טוב יותר על המשתמשים שלו מאתרים שיכולים להיות זדוניים, מאשר Internet Explorer, ואם למישהו עדיין יש ספק, אז זו עוד סיבה מדוע יש להפסיק להשתמש במוצר הזה.

אבל זה לא מספיק. מסתבר ש IE גם שולח מידע של ההתחברות שלכם לכל דורש, אם הדורש יודע לנסח נכון את הבקשה. כלומר אני יודע מה שם המשתמש שלך במחשב עצמו. ואם לרגע חשבתם שזה באג, אז טעיתם, זה פיטצ'ר,ואפשר למצוא עליו הרבה מידע באתרי אינטרנט שונים.

כך שהאם אתם באמת מוכנים לסמוך על הדפדפן הזה ?

המשתמש אשם

עידן כתב בבלוג שלו פוסט אשר מאשים את המשתמשים בבעיות הזיכרון הנוראיות של firefox. זה לדעתי המשך זלזול של מוזילה במשתמשים, ולא זלזול של עידן עצמו. מוזילה מזלזלת במשתמשי לינוקס מזה שנים, אבל לא רק בהם, אלא גם במפתחי אתרים. אני זוכר שידווחתי כמה באגים ברינדור CSS למוזילה לפני למעלה מ5 שנים, וקיבלתי תשובה של "חיים קשים, אבל זה לא באג". לא עזר שאפילו IE עשה את זה נכון, וכל דפדפן אחר שלא מבוסס Gecko עבד בדיוק באתה צורה ורק Gecko לא, למעשה הוא לא הצליח להחיל את העיצוב (בגלל שזה היה קוד דינאמי), ובשבילהם זה feature ולא באג. ובכלל לפי התקן במצב הזה, לא ברור מה לעשות, אז לא נגדיל ראש ונעשה מה שכולם עושים, פשוט לא נכתוב קוד למצב הזה בכלל, כי התקן לא ידע להתייחס לזה.

לאחר מספר באגים כאלו, הפסקתי לדווח באגים למוזילה, היות וראיתי שהם לא מכבדים אותי, ואת דיווחי הבאגים, אז חבל על האנרגיה. העניין הוא שהזלזול המתמשך במשתמשים, זליגות זיכרון (או אולי הצורך בעוד זיכרון ללא שיחרור זיכרון שלא בשימוש), חוסר חידוש אמיתי בשוק, ורכיבה על זרי הדפנה על המאבק ב IE, הובילו לכך שכיום גוגל עם דפדפן Chrom מובילות את המאבק טוב יותר מאשר מוזילה. למשל מיקרוסופט, אופרה וגוגל (בייחד עם שאר מפתחי webkit) הבינו שהעתיד הנוכחי (כלומר המצב הנוכחי שכולם אומרים שהוא העתיד, למרות שהוא ההווה), רוב התוכנות מתחילות להתרחש בצד המשתמש ולא בצד השרת, ולכן כל הזמן מחפשות דרכים להאיץ את מנוע הJavascript שלהן. ויום אחד מוזילה מצאו את עצמם מאחור (או למעלה מידי בגרף) מבחינת ביצועים, אז הם החליטו לכתוב מחדש את spidermonkey – מנוע לJavascript שצריך להיות מהיר.

אבל העניין הוא שעוד דבר אחד חשוב מאוד בצד מוזילה, שהם התחילו את העניין, אבל לא הבינו את המשמשעות האמיתית מעבר לשיווק בשל מלחמתם בIE וזה תוספים. במוזילה התוספים כתובים בשפת Javascript, ובשביל ממשק גרפי, הם משתמשים ב"תוסף" בשם XUL אשר אמור לשמש כממשק גרפי עבור התוכנות. הבעיה היא שיש הרבה בעיות זיכרון וביצועים עם התוספים של מוזילה. כלומר מוזילה כיום איטית מאוד, מנופחת מידי (במקור הם כתבו את Firefox להחליף את SeaMonkey או Mozilla Suite אשר הכיל יותר מידי דברים בפנים, כמו עורך HTML, ממשק לדוא"ל ועוד), אבל מאז הרבה יובש עבר בכינרת וגם שריפות ברמל, ולמרות שאין לFirefox את כל אלו, הוא מנופח מידי ומגיב לאט מידי, וההשקעה בו בלינוקס מועטה מידי. כלומר אם נריץ ב VirtualBox מערכת הפעלה בשם Windows נכניס לה את אותן התוספים שיש לי באותה גרסת Firefox, ונריץ בייחד את Firefox כאן בלינוקס (מכונה אמיתית) בWindows עדיין Firefox יהיה מהיר וטוב יותר מאשר בלינוקס, למרות שבWindows הוא רץ תחת מכונה ווירטואלית. לפי עידן, בעיה היא בכם -> המשתמשים. אז יש לי פתרון פשוט, למה שלא נפסיק להשתמש ב Firefox, ואז אנחנו כמשתמשים נפסיק להיות הבעיה של הפרוייקט, במקום שהפרוייקט יתחיל לספק כלים נורמאליים לנו המשתמשים ויפתור את הבעיות השונות שיש ?

Google Chromium – Rediscovering the web

לאחרונה בניתי אפליקצייה מבוססת Web, והחלטתי שבמקום לעבוד רק עם Rekonq (אחלה דפדפן), אני אנסה את האתר שלי גם על Google Chromium. בפעם האחרונה שניסיתי אותו, הוא היה בחיתולים שלו וקרס לי על ימין ועל שמאל ולא ממש התחברתי לגישה שלו, אבל כל זה השתנה בניסוי הנוכחי שלי, והשימוש בו בשביל לראות איך האפליקציה שלי עובדת ב webkit של עוד דפדפן גרמה לי לחשוב קצת.

התוצאה של הבדיקה היא שלמרות שאת הפוסט הזה אני עדיין כותב בFirefox, הדפדפן הזה הופך להיות פחות ופחות רלוונטי לדעתי בעולם הלינוקס. למעשה הסיבה היחידה שאני עדיין עובד עם Firefox היא בגלל כמה תוספים שאני חייב אותם שאין בChromium וכן פרט קטן שגוגל אוהבים לעקוב אחרי המשתמשים (עוד סיבה למה לא להשתמש בו), אבל למעשה אלו הסיבות היחידות שנותנות לfirefox עדיין יתרון על פני גוגל. למעשה לגוגל יש הרבה חידושים להציע שאין ב Firefox ואם הם יהיו, זה יתבצע בגלל שהם נגררים ולא בגלל חדשנות.

יותר מזה, אם אני מנסה להשוות את Firefox ל Chromium מבחינת משתמש לינוקס אין לי ולו סיבה אחת טובה לעבוד Firefox. הוא לא נתמך כמו שצריך במערכת הפעלה אם משווים להשקעה שמתבצעת לכיון MS Windows. אני אישית מרגיש זלזול רב כבר קרוב לעשור בקרב מפתחי מוזילה כאשר מדווחים להם באגים (שלא לדבר על Patch זה או אחר שניסיתי בעבר שזכה להתנהגות ממש מגעילה), ואני מרגיש שהרבה יותר קל ופשוט עבורי לעבוד עם Chromium. אומנם אני עובד איתו כאשר אני מפתח תוכנות מבוססות Web, אבל הוא מרגיש הרבה יותר מהיר, חזק וקל על הזיכרון שלי.

אם גרסה 4 של Firefox, לא תצליח להתחרות בגוגל ולספק לי אלטרנטיבה באמת טובה יותר, אני לא בטוח שאמשיך לתרום לשועל הרעב קרוב לגיגה זיכרון (אין לי פלאש אם זה מה שעולה לכם בראש) בשביל לעבוד, והוא לא מתבייש וגם מפעיל לי מתישהו swap  (טוב נו, הלינוקס עושה את זה בסדר). זה בניגוד לגרסת ה Windows שרק הפכה להיות פח אשפה של כולם.

מצטער, אבל כולם כבר הצליחו ליישר קו (פחות או יותר) עם Firefox, ונראה כאילו הם (מוזילה) נחים להם על זרי הדפנה, שכבר נרקבו להם אחרי התחרויות להוריד את מיקרוסופט לבירכיים, ולמרות שכבר כמה שנים שאני מתלונן על אותם דברים ללא שינוי ומשכנע את עצמי להמשיך לעוד עם הדפדפן, אני כבר לא רואה סיבה להמשיך לנסות בכוח לעבוד איתם אם גוגל יסירו את שליחת המידע מהדפדפן החופשי שלהם. אולי הוא יהפוך אצלי לדפדפן בדיקות ואת העבודה אמיתית נעביר לדפדפנים טובים יותר …

0.1+0.2 = ?

חידה קטנה: אם אני עושה בשפת מחשב (כולל מסדי נתונים) את החישוב הבא:

0.1+0.2

מה תהיה התוצאה ?

התשובה היא שזה תלוי.

במה זה תלוי ? ובכן זה תלוי במהדר/מפרש, וזה תלוי בסטנדרט שאותו מפרש/מהדר משתמש בו.

למעשה השפה היחידה עם 2 מהדרים שניסיתי שנתנה את התשובה 0.3 היתה פסקל על FPC (אין לי דלפי לנסות עליו).

מבחינת מסדי נתונים כל מה שניסיתי (שזה Firebird, MySQL, PosgreSQL) כולם נתנו תשובה זהה לFPC.

שאר השפות החליטו שמדובר בתוצאה של 0.30000000000000004

מהם שאר השפות ?

ובכן

C (gcc), Perl, Ruby, Python, Javascrupt (Firefox), PHP

מי צודק בתשובה שלו ? ובכן כולם, או יותר נכון תלוי איך כל אחד מממש את העבודה עם נקודה צפה ומה אתם מצפים שתהיה התשובה…

בפעם הבאה שאתם צריכים לחשב דברים במספרים לא שלמים, תקחו את הנושא בחשבון.

שאלה לאנשי מוזילה

יש לי שאלה לאנשי מוזילה שאולי תעניין את כולם. לא מדובר בביקורת, אלא בשאלה בפני עצמה. אז יאללה לשאלה:

עם כמה תוספות Firefox מסוגל להתמודד בלי להגיע לבעייה כלשהי ?

יש סיבה לשאלה, אבל אודה לתשובה קודם ואח"כ אסביר את הסיבה.

תודה !

25 תמונות לשולחן העבודה

הבלוג TECH SOURCE FROM BOHOL מפרסם אוסף של 25 תמונות אשר לדעת יוצר הפוסט מדהימות. השימוש בתמונות הוא לשולחן העבודה והמוטיב שלהן הוא firefox.