קטגוריה: קהילה

סיכום אוגוסט פנגווין 2015

למי שאינו יודע, כמעט כל אירוע אוגוסט פנגווין זוכה אצלי לסוג של סיכום, מאז שהבלוג הזה התחיל את חיו.
לפני שנה לא היה האירוע השנתי, וכנראה שזו הסיבה שהשנה היו יחסית מעט אנשים.
אך מצד שני, הגיעו כמה אנשים שהרבה שנים (חלקם אפילו 9) כבר לא פגשתי, אז היה די נחמד.

הגעתי יותר מקודם ממה שהציגו ברכבת,שהיה דבר נהדר, אז הגעתי מוקדם וסייעתי לארגן דברים כמה שיכולתי עד שהפריעו לי לגמרי.
ניסיתי גם למצוא את השם שלי, אך הוא עוד לא הודבק, אז חיכיתי עוד קצת, וגם זה הגיע 🙂

ואז התכנסנו בחדר המרכזי. הייתה פתיחה של שי, ואז הרצאה מאוד מעניינת של אחד ממפתחי systemd. זו מערכת שאני מאוד אוהב באופן אישי, כאשר משווים אותה למה שהיה קיים עד לפיתוח שלה. ובהרצאה גם הבנתי למה.
ממש נעשה מחקר בנושא לפני שהחליטו על כיוון, אבל כמו כל מערכת, היא לא מושלמת ותמיד יש מה לשפר אצלה כפי שעודד הראה לי בצורה חיה במחשב שלו.

הרצאה על systemd

הרצאה על systemd

לאחר מכן, הגיע הפרס, לאדם מעניין מאוד שתרם רבות לדו כיווניות ובעיקר לשפה העברית בהרבה מערכות ותכנות. עם נאום ארוך.

ואז התפזרנו לצילום קבוצתי (שכמו כמעט בכל כנס – לא השתתפתי בו) ומסלולים שונים.

לצערי ההרצאות די לא עמדו בזמנים, ובכלל היו קצת דחוסות בעיני, דבר שרק סיבך את כל האנשים.

הלכתי להרצאה של אבטחת מידע באנדרואיד, וקצת אכזב אותי שהיא הייתה בסיסית מידי, ולא מספיק טכנית לטעמי, אך בכל זאת היה בה הרבה עניין.

לאחר מכן, הלכתי לשמוע על מערכות הפעלה, והמרצה ניסה לסמן מטרה גדולה מידי, ופספס אותה לגמרי תוך כדי הציור שלה.
הוא לקח את לינוקס והגזים עם המון דברים, כמו למשל הרעיון שיש לך הרבה tty פתוחים גם בשרת ווירטואלי. אבל אפשר לכבות את זה. במידה ואתה עם מערכת init של sysv יש לך את הקובץ Inittab ואם אתה משתמש ב systemd אז אפשר גם שם לסגור דברים.
העניין הוא, שהוא פספס לגמרי את השימוש ב tty ומה הם אומרים – שזו תקשורת סיריאלית אשר מסוגלת לעשות המון דברים, בהתאם לסוג המסוים, כמו למשל text terminal, או teleprinter וכיוב'… כן זה עולם ישן, אבל הפשטות שלו גורמת לו להיות מאוד יציב ואיכותי יחסית, שניתן לזרום איתו להרבה כיוונים שונים.

הוא מצד אחד מדבר על שרתים, ותוך כדי מספק דוגמה דמגוגית של שימוש במערכת הגרפית של איקס וcups, ואז מדבר שלא צריך אותם בשרת.
וכמובן עוד הרבה מאוד דברים, אשר די פספסו את המטרה של מה שהוא רצה להגיד – שיש צורך במערכות הפעלה ייעודיות יותר לסוגים שונים של דברים.

לאחר מכן, הלכתי לשמוע על רעיון חדש עבור shell. המרצה העלה הרבה רעיונות מאוד מעניינים. למשל, אם הרצתי פקודה וקיבלתי פלט, מן הסתם הפקודה הבאה כנראה רוצה להשתמש במידע שקיבלתי, אז מדוע אין shell שמספק לי את זה?

הרעיון בגדול מאוד, היה מעניין עד מאוד, אם כי לדעתי יש מספר דברים שעדיין צריכים להתפתח שם ולהבשיל, אך בהחלט יהיה בעיני מאוד מעניין להשתמש ב shell כזה (במידה וגוגל יוכל למצוא את השם).

לאחר מכן, הלכתי להרצאה של חץ על מערכות קבצים, שמן הסתם ניחשתי מבעוד מועד כי הוא בעיקר ידבר על zfs שאותו הוא מאוד אוהב.
לצערי, כמעט בכלל לא קיבלתי שם מידע חדש (דווקא הנושא מאוד מעניין אותי), אך בכל זאת מעניין לשמע דברים, וחץ תמיד נכנס לעובי הקורה כאשר הוא ממליץ על דברים.

אז החלטתי שהגיע הזמן לחזור הביתה (יצאתי מאוד מוקדם בבוקר), ולא נשארתי להרצאה האחרונה ודבר הסיכום של השנה.

לכנס הזה, הצעתי הרצאה (שבעיני לפחות מאוד מעניינת מן הסתם) – עד כמה אתם מודעים לכמות המפתחים שיש לכם לכמה מהפרויקטים הכי נפוצים?
אך שי החליט שזו הרצאה שלילית מידי, אז גנזתי אותה במקום להציג.

סה"כ מאוד שמחתי לפגוש כמה אנשים שלא ראיתי מספר רב מאוד של שנים, ואחרים "רק" מספר חודשים.

כיף לראות שיש אנשים בקהילה שלנו שמגיעים לכל כנס ותורמים רבות להצלחה.
לצערי מרבית האנשים שמתנדבים, הם אנשים קבועים, עם פחות "דם חדש" שנכנס ומארגן דברים, אך מצד שני, גם אני מתקשה להתנדב, אז זהו, עד לשנה הבאה 🙂

Firebird 3.0

כתבתי והזכרתי כאן המון פעמים את Firebird – הלא הוא מסד נתונים חופשי לגמרי וחוצה פלטפורמות עם המון עצמה וכוח.

למשל, שלומי נוח, איש DBA מומחה MySQL, רשם בתחילת השנה העברית החדשה, כי הוא רוצה מסד נתונים שבו ניתן לקבוע עם כמה מעבדים ניתן לעבוד, ובכן Firebird תומך בזה כבר מספר שנים.

לFirebird יש מספר תחבירי SQL, וחשוב להבין אותם לפני הבנה של התכונות החדשות. סוג התחבירים הם:

  • DSQL
  • ESQL
  • PSQL

DSQL – הם בעצם השאילתות שכותבים ומריצים בצורה דינאמית באמצעות API. המקדם D מייצג את המילה Dynamic.
ESQL – הם בעצם שאילתות עם preprocessor, כאלו שכותבים למשל דרך תוכנה שלנו. ההבדל בינה לבין DSQL היא שבשפה זו משתמשים בפקודה EXEC. הפירוש של המקדם E מייצג את המילה Embedded.
PSQL – השפה שבה כותבים stored procedure וטריגרים. המקדם של P מייצג את המילה Procedural.

בנוסף ישנה שפה בשם DDL – ‏Data Definition Language. זו השפה בה עושים פעולות כדוגמת create table או create database.

לאחר הסבר קצר על התחביר, ניתן להבין פיטצ'רים שונים ולאן הם שייכים.

גרסה 3.0 של Firebird שכרגע בזמן כתיבת הפוסט, עדיין נמצא בשלבי בטא, וב2015 צריכה להשתחרר, מביאה איתה המון חידושים ותוספות מעניינות.
הנה רשימה חלקית בלבד של אותם התכונות החדשות:

SQL – כלל השפות:

  • Merge Syntax
  • פונקציות window
  • תמיכה ב regex בביצוע SUBSTRING
  • נכנס סוג נתונים בשם Boolean
  • יכולת לשמור גרסאות עם RDB$RECORD_VERSION
  • cursor יציב

PSQL:

  • פונקציות SQL
  • פרוצדורות
  • טריגרים, פונקציות ופרוצדורות משפות חיצוניות
  • חבילות
  • חריגות עם פרמטרים
  • SQLSTAT במצב של WHEN
  • שימוש ב continue בתוך לולאות.
  • cursor יכול להחזיר התייחסות כמשתנה מסוג רשומה
  • cursor דו כיווני

DDL‏:

  • תמיכה במצב null של עמודה ו domain
  • היכולת לשנות קידוד ברירת המחדל של מסד הנתונים
  • הוספה של Identity Column – המקביל ל serial בPG ו Auto Increment של SQLITE ו MySQL
  • תחביר עבור RECREATE SEQUENCE/GENERATOR
  • טריגרים עבור DDL
  • תמיכה ב DATABASE LINGER

אבטחה:

  • תמיכה database encryption
  • תמיכה מורחבת יותר בהרשאות Object
  • הרשאות לעבודה עם DDL
  • הרשאות ברמת מסד הנתונים
  • תוספות לעבודה עם Roles

פיקוח:

  • הוספת יכולות נוספות לסטטיסטיקה אודות שאילתות ומסד הנתונים בכלל

אז מה זה כל הסעיפים האלו ? להמשיך לקרוא

webrtc ORTC

הקדמה

במידה ולא הכרתם, יש בעולם הHTML5 (באזז וורד בפני עצמו) טכנולוגיה מדהימה לזרימת מדיה בשם webrtc (אשר אפילו אני מספק עבורה פתרונות).

הרעיון הוא לקחת SDP ו RTP (שכמובן מכיל RTCP) ולאפשר להזרים אודיו ווידאו בצורה טבעית בדפדפן ללא שימוש בתוספים.
הטכנולוגיה גם מגיעה עם תמיכה ב STUN, ICE ו TURN.

היא תומכת ב OPUS, ו G711, ומחייבת אותנו לעבוד בצורה מאובטחת תחת DTLS,

עכשיו כל מה שנשאר זה לממש מערכת סיגנלים כדוגמת SIP או כל פתרון אחר – פשוט יותר עם web sockets,שגם הוא כיום (לפי התקן של webrtc) חייב כבר להיות מאובטח תחת TLS, ויש לנו פיתרון סטרימינג מלא.

אבל יש בעיה: SDP הוא אחד הפרוטוקולים הכי לא קריאים שיש, ובנוסף ישנו תיאור של מידע יחסית ארוך.

SDP הם ראשי תיבות של Session Description Protocol. התפקיד של הפרוטוקול הוא לספק מידע אודות המדיה, כדוגמת אילו קודקים נתמכים, מה כתובת התעבורה למדיה, ואפילו מה החלק של המדיה שנשלח, כלומר איפה הוא מבחינת התחלת "לוחות זמנים", האם אני מקבל את ההחלה, או משהו אחר.

הדגמה קלה (מה RFC):

v=0
o=alice 2890844526 2890844526 IN IP4 host.atlanta.example.com
s=.
c=IN IP4 host.atlanta.example.com
t=0 0
m=audio 49170 RTP/AVP 0 8 97
a=rtpmap:0 PCMU/8000
a=rtpmap:8 PCMA/8000
a=rtpmap:97 iLBC/8000
m=video 51372 RTP/AVP 31 32
a=rtpmap:31 H261/90000
a=rtpmap:32 MPV/90000

הסדר של השדות משנה, השדות עצמן כפי שניתן לראות קריפטיות לגמרי לקריאת בני אדם, וגם מסתבר שלא באמת כזה פשוט ליצור לכך מפרש נורמאלי בלי להשתמש במאפיינים של מפרש לקסלי בשפת תכנות כדוגמת  yacc.

הנה הסבר על מה שאתם רואים מול העיניים שלכם:
האות v, מייצגת version – גרסת הפרוטוקול, שלפחות כרגע היא תמיד 0.
האות o, מייצגת origin של הבקשה, ומכילה (לפי הסדר) – שם משתמש, session id, בנוסף session-version, סוג רשת (אינטרנט), סוג הכתובת, כתובת הרשת.
האות s מייצגת את session, כלומר השם שלו.
האות c מייצגת מידע על connection. זה אומר סוג הרשת, סוג כתובת הרשת, כתובת הרשת.
הכוונה היא לאן רוצים להתחבר בשביל המדיה.
האות t מייצגת זמנים.
האות m מייצגת מדיה, עם סוג מדיה, פורט דינאמי, פרוטוקול משלוח של המדיה, ומידע הקשור לפרוטוקול.
האות a מייצגת attribute, שזה תכונות שונות, למשל כאן, זה מייצג איזה קוקדים של אודיו ישלחו, כולל הקוד שלהם שמוגדר ב RFC עבור כל סוג קודק.

אפשר לראות כמה זה לא קריא וידידותי, אבל גם מגביל מאוד.
למשל attribute יכול להגיע רק לחלק מהפרמטרים, ויש פרמטרים שחייבים אותו. הוא תמיד חייב להיות מתחת לאותו פרמטר.

אף אחת מהאותיות לא יכולה להיות ריקה, ולכן במידה ונגיד שלא נרצה לייצג את שם ה session, יהיו אלו שישימו שם תו כמו נקודה או מינוס. אסור גם רווחים עם הסימן שווה מאיזשהו כיוון, ורשימת החוקים עוד ארוכה.

בנוסף ישנם פרמטרים אשר בכלל לא נגעתי בהם בפוסט שקיימים בנוסף, וגם להם חוקים שונים.

תוכן

אז למה אני נכנס לכל זה ?
ובכן בעולם ה webrtc, רוצים לרדת מ SDP לגמרי. כאן ציינתי חלק גדול מהסיבות לכך. אפילו מיקרוסופט חיבקה את הרעיון והודיעה שזו הדרך שלה להיכנס לעולם הזה, שכרגע נשלט בעיקר על ידי גוגל (כרום) ומוזילה, מבחינת דפדפנים, אך גם אופרה תומך בזה.

לפני ORTC, תכננו פרוטוקול אחר לגמרי, אשר היה מאוד low level, ומאוד קשה להגנה, וסיפק יותר מידי כוח בצד המשתמש. הפרוטוקול קיבל את השם Open Peer. אז בגלל הסיבות האלו, החליטו לרדת ממנו.

ואז ישבו הרבה אנשים, אשר רובם יצרו את webrtc ואת Open Peer, והחליטו על גרסה 1.1 לwebrtc בכנס מסחרי מסוים, אם כי למרות ההכרזה על 1.1 ההכרזה מרגישה יותר כמו 2.0.
השם לפרוטוקול החדש באותו כנס, קיבל את השם ORTC או Object Real Time Communication, אשר ה draft הראשון (מבחינת יכולת מימוש) שלו שוחרר באוגוסט 2014.
היכולת לעקוב אחרי דברים, נעשת באתר ייעודי לכך בשם ortc.org.

הרעיון הוא לספק סוג של API, שמצד אחד קל לתכנות, ומצד שני קל לאבטח, אשר מאפשר לשלוט בצורה קלה ופשוטה יותר במידע על המדיה, כאשר יש API בצד ה javascript, אך גם עם תאימות לאחור, בשביל לא לשבור פתרונות קיימים.
אבל לא סתם API, אלא הדגש הוא על גישה של Object Oriented, כאשר בעבר דיברו על כך שהיא תכלול את היכולת להחזיק אובייקטים של סוקטים בשם RTCSocket אשר ניתנים לשימוש מחודש במידת הצורך, ובכך בעצם לעשות שימושיות ב RTC ללא צורך באתחול מחודש של הכל. אך אינני מוצא זאת בdraft האחרון (נכון לכתיבת פוסט זה).

ישנם הרבה תיאוריות קונספירציה בנושא, למשל שמיקרוסופט עומדים מאחורי זה בשביל לגרום לגוגל לאבד את היתרון שלהם בנושא, או שזה בעצם קונספירציה בסגנון של תחרות בפרוטוקולים, אך נראה כי דווקא כלל השחקנים שקובעים את הפרוטוקולים כולל גוגל עצמה בעד.

הבעיה היא שORTC הוא סוג של API שבסוף משתמש ב SDP (אבל רק בהתחלה – תאימות לאחור) ואח"כ כנראה שיפרד מהגישה הזו. אבל הם עוד לא בטוחים בזה. כלומר הרעיון שלהם, הוא שבסופו של דבר לא יהיה SDP, אלא דיבור ישיר בין ה"ענן" (מערכת כלשהי שאתם תבנו בצד השרת) לבין הדפדפן, ואיכשהו יוחלט מה יורץ.

זה רעיון נחמד, אבל איך הוא מתבצע כאשר אין לך SDP ?
התשובה פשוטה – אתה תממש משהו כזה מחדש, ואתה תספק לו שם חדש, למשל השם Media Information Protocol או משהו בסגנון.

ואכן, זה מה שORTC מבצע. הם יצרו אובייקט בשם RTCRtpCapabilities, אשר התפקיד שלו לדבר על "מה אני צריך" עם הצד השני וניתן אפילו לעשות החלפה בזמן ריצה של המידע (ב SIP זה נקרא re-Invite).

אך כמו שניתן להבין, זה לא באמת מובן וזה עדיין כללי מידי, כלומר, מה הפרוטוקול בפועל שיהיה במקום ?
לכן כרגע יש לחכות, או להיות שותפים בנושא ולנסות להשפיע (בהצלחה עם זה).

יש עודף שאלות פתוחות לדעתי בנושא, והוא לא באמת כזה ברור בשלב הנוכחי, והוא צריך עוד להתבשל ולהתפתח יותר.

אבל הגישה הזו של ORTC ובעצם שכתוב של חלק מאוד חשוב ב webrtc גורם לכך כי במקום לסייע לאנשים לאמץ את webrtc, מרבית השוק כרגע מנסה להתעלם ממנו לגמרי, וזה רק מעקב את האימוץ הזה, אך האם המאמץ הזה יהיה שווה ? רק ימים יגידו.

אז מה דעתי בנושא ?
מצד אחד, אני חושב ש SDP זה כאב ראש. מצד שני, אני לא עד הסוף סגור על הרעיון של ORTC, ולכן אני לא ממהר לקפוץ ולהגיד שזה טוב או רע, רק מפריע לי שהוא שונה כל כך מהתקן הקיים היום (שעדין ב draft), היות ולי אישית כבר יש מימושים בנושא.

הפילוסופיה של הקוד

ישנו פודקאסט מאוד מעניין שקיבל את השם "הפילוסופיה של הקוד".

הפודקאסט הוא של שני אנשים, עומר אגמון ועודד ארבל.
את עודד אני מכיר הרבה מאוד שנים. למעשה מימי IOL ששם היינו בפורומים מקצועיים.
הוא למעשה האדם שלימד אותי פרל, סייע לי למצוא את העבודה הראשונה שלי אחרי השירות הצבאי (כמתכנת), ואפילו זה שאחראי שבסופו של דבר התגלגלתי להתעסק בטלפוניה, בכך שהביא אותי לראיון עבודה בחברה שבה הוא עבד אשר עסקה בתחום (יאללה כנסו בו 🙂 ).

הפודקאסט מדבר על טכנולוגיות בעולם התכנות. אבל בניגוד להרבה מאוד מאוד מקומות בהם מתמקדים רק בכותרת, כלומר, לא מתפזרים בדברים ומסבירים אותם לעומק, כאן יש כניסה ממש לעובי הקורה. למשל נגיד ומדברים על javascript (הפודקאסט השלישי בשם mocha), אז לא מדברים רק עליה, אלא גם על ההשפעות שממנה היא הגיעה, מה זה אומר, הרבה מונחים, התנהגויות מוזרות וכיוב' …

אנשים כמו ארתיום למשל, ממש ירגישו בבית, כי יש הרבה מאוד פודאסטים על C ו ++C.
כאילו לא סבלנו מספיק בעולם …

כל זה נעשה בשפה העברית.

ממליץ בחום לכל מי שהנושאים האלו מעניינים אותו ורוצה להקשיב.

למי הפרופיל רשת חברתית קיים אחרי המוות ?

יש חבר פייסבוק אשר התאבד לפני יותר מחצי שנה, בעקבות אירועים בעבודה שלו. בשביל לא לפגוע במשפחתו, לא אזכיר במה עסק, את שמו או את הסיבה ל"אירועים".

כאשר הגיע יום ההולדת של אותו אדם, התחלקו הדברים לאלו שידעו/זכרו את המצב, מול אלו שלא, וזה נראה כך:

facebookעכשיו השאלה היא לא רק למי שייך המידע, אלא מה קורה עם פרופיל שכזה כאשר אדם מת ?

האם למשפחה יש יכולת לסגור את הפרופיל ? האם הם יכולים לבקש בקשה לשליטה בו ? מה בעצם הדין מאחורי הדברים האלו ?

מה אנחנו כבני אדם בכלל רוצים שיהיה בחברה שלנו במצב שכזה ?

פוסט למחשבה.

NaCl, Sodium והצפנה

אחד הדברים שלדעתי רוב העולם הבין סוף כל סוף, בייחוד אחרי Heart Bleed היא שהצפנה זה קשה. מספיק באג אחד בשביל שזה ישבר.

היות והצפנה זה קשה, יש אנשים שקמו והחליטו לעשות מעשה – ליצור ספריות אשר מאפשרות למתכנתים אשר אינם מבינים בהצפנה, קל וחומר כאלו שרוצים להימנע מבאגים כמה שרק ניתן בנושא, ויצרו ספריה אשר עושה את כל ההחלטות המקצועיות הקשות בנושא, ומאפשרת לך להתמקד במה שאתה צריך. רוצה להעביר הודעה מוצפנת ? צור מפתח אחד בשביל הצפנה סימטרית, או צור מפתח פרטי וציבורי אם זו הצפנה אסימטרית.

רוצה ליצור salt לסיסמאות ? אל תחשוב על אלגוריתמים, איך יוצרים דברים וכיוב', פשוט תשתמש בספרייה וזהו.

הספריה המוכרת בעולם לכך נקראת NaCl שזה הסימן הכימי של סודיום כלוריד – מלח שולחן. ויש לספריה הזו עוד מימושים כדוגמת libsodium.

הספריה מאפשרת בצורה נכונה לעשות הרבה פעולות של הצפנה שונות, אך היא מספקת פונקציות high level אשר לא דורשות מאנשים פחות מקצועיים בתחום ההצפנה לחשוב על המימוש, אשר על ידי אנשי מקצוע נבחרים בצורה הנכונה ביותר.

וכאן אזהרה: כאשר משתמשים בספריות חיצוניות, ולא רק בספריות הצפנה, חשוב לבדוק את הקוד לפני שמשתמשים בו, לחפש ולראות אם יש בעיות שונות, ובמידה ויש ספק כלשהו, פשוט לא נוגעים בהם.

כנס אלטרנטיבי לאוגוסט פנגווין

השנה נפלו מספר דברים אצלנו בקהילה, כאשר אחד מהן, המקור כמעט התפרק, והכנס העיקרי של הקהילה – אוגוסט פנגווין לא יתקיים.

מספר אנשים החליטו בעקבות הדברים לארגן כנס אלטרנטיבי, ואחד מהם ביקש ממני לסייע במה שאפשר. לצערי הזמן שלי אינו מאפשר לי לסייע מעבר לפוסט זה, אבל אני כן מנסה לסייע.
חשוב להדגיש כי הכנס לא נועד להיות אנטי "המקור", אלא לאפשר ליצור עדיין אירוע קוד פתוח לקהילה, רק בצורה עצמאית.

הכנס יתקיים בבאר שבע, ב1.8.2014 כאשר המיקום ניתן על ידי האוניברסיטה. אך נדרשת עזרה בנושא:

  • אנשים שיסיעו לארגן
  • מרצים
  • יצירת גרפיקה ואתר לכנס
  • סיוע בתמלול ההרצאות לאנשים עם מוגבלויות שונות כדוגמת חרשים
  • צילום ההרצאות
  • סיוע ביצירת נגישות להרצאות – בכל מה שניתן
  • סיוע בפרסום
  • להגיע לכנס 🙂

עריכה: אתר הכנס
ניתן ליצור קשר עם "חתול" – אחד המארגנים.

אינני יכול כרגע להתחייב להגיע לכנס בכוחות עצמי, כך שלצערי לא אוכל להציע את עזרתי במקום עצמו, למשל ליצור הרצאה, אך במידה ואוכל אגיע.
בכל מקרה, אני מקווה כי זה יסייע והאירוע יתקיים עם מספיק אנשים.

פוסטים נוספים בנושא:

העתיד של שפות התכנות, או לראות שונה מאת ברט וויקטור

מאיר נתן לי קישור להרצאה מאוד מעניינת, שלמעשה די מזכירה את הבלוג שלי, רק המרצה עושה את זה בצורה טובה יותר ממני.

ממליץ בחום לצפות בה:


 

עייפות הIT

אנשים בישראל, אשר שרתו בצבא, בייחוד בקרבי, זכו לקבל אימונים להתמודד עם עייפות. כלומר למרות שהם עייפים מאוד, הם עדיין זקוקים לתפקד ולהתנהג כאילו אין להם בעיה שכזו.
הבעיה היא, שכאשר עייפים, הגוף מכבה את עצמו, הוא מתקשה לחשוב, ואחרי עודף שעות עירות, הוא מגיב בצורה זהה, לצורה שאדם שיכור מגיב. מצב קיצון של מחסור בשינה, גם מסוגל לגרום בסופו של דבר למוות.

הסיבה שהצבא מכריח אותך להתמודד עם מצב קיצון שכזה, היא היות ואתה צריך להתמודד עם מצבים של חיים ומוות. הצבא, ובכלל במצבי קיצון, יש צורך להימנע משינה, ולהמשיך לתפקד כאילו אנחנו בשיא העירנות.
אך מצבי הקיצון האלו, אינם קיימים כמעט בכלל בעולמינו הנוכחי, למעט איזורי לחימה ואיזורים מוכי אסון ששם יש צורך להישרד בכל דרך אפשרית.

עולם העסקים, נחשב אצל המון אנשים כשדה קרב שבו כל יום הוא מאבק אין סופי, אך אפילו בצבא, יש מנוחה, והניסיון לחלץ אנשים משדה קרב כאשר רק ניתן, ולא להמשיך ולתת לחייל להיות בתוך המלחמה 24/7 במשך כל השנה ללא הפוגות שיאפשרו להם להתאושש, דבר שאינו באמת מתרחש בעולם העסקי של ימנו.
כאשר מדובר בארגונים, לפעמים שעה של אי זמינות, מתפרשת כאסון כאילו היקום קרס, וצריך בשניה הזו ממש מענה להכל.

הבעיה היא שהמון ארגונים בארץ ובעולם, משתמשים במניעת מנוחה ושינה, כדרך עבודה. אני נתקל בזה המון עם אנשי IT, אשר לא משנה כמה הם עייפים, הם צריכים לתת מענה כרגע לארגון כי אחרת העולם יקרוס.
אבל כאשר איש IT עייף, הוא עושה טעויות, וכל משימה לוקחת לו הרבה יותר זמן, ולא תמיד בצורה הטובה ביותר, אלא לפעמים דווקא הוא יצור נזק, ולא בגלל הרצון לכך, אלא בגלל שזה נבע מעייפות.

תארו לכם מצב בו אתם צריכים לעשות ניתוב בשרת שלכם לשרת אחר (כי מי שמנהל את הראוטר אינו מסוגל לעשות זאת עבורכם מאיזושהי סיבה), כאשר עייפים, הסיכוי שתצליחו במשימה תקטן מאוד.

לא רק זה, הסיכוי כי תפגעו בכל הרשת הארגונית במידה ויש לכם גישה אליה, כל כך גבוהה, עד שעדיף לא לאפשר לאיש IT להמשיך ולתפקד במקרה קיצון שכזה. למעשה המשך תפקוד שכזה יכול לעלות יותר כסף לארגון, מאשר הפסקה של הפעילות למשך מספר שעות, שיוקדשו למנוחה, אך השירות לא יהיה זמין.

הבעיה של זמינות של 24/7 מחלחלת למטה, עד שאם כרגע יש תקלה ברשת כלשהי שכלל הציבור משתמש בה (למשל שרתי דוא"ל לא מגיבים, אתר מסויים למטה, רשת סלולרית אינה מגיבה), זה נחשב באותה מידה לאסון עולמי. למרות שרשת תקשורת אולי כן חיונית למענה של חיים ומוות, מרבית השירותים אינם כאלו, למשל שידורי תוכנית טלויזיה אהובה שמתפספסים בגלל תקלה, אך עדיין הגישה מכריחה את כולם לתת מענה מיידי, או שהשמים יפלו ומלחמת העולמות תתחיל בלעדינו.

מוקדש כחומר למחשבה

תם עידן הפרטיות, תחי הפרטיות

Le roi est mort, vive le roi !

אנשים נוטים להכריז כי עלינו לקבל את העובדה כי אין יותר פרטיות בעולם.ומשום מה אני לא מסכים איתם.

אנחנו חיים בעידן של מאגרי מידע, ואנחנו חיים בעידן בו אנחנו יכולים לחשוף את ערוותנו בציבור באמצעות האינטרנט (ואף מדיות אחרות). כל זה באמת קיים כיום. אך מדובר בנושא של בחירה מול הכרח.

האם אני רוצה לשתף את הרחוב בכל דבר העובר עלי, או האם אני מעוניין להשאיר לעצמי דברים ?
האם אני באמת חושש מכך שיראו תמונה שלי וידעו שזה אני, או האם אין לי בעיה בכך ?

אני למשל בוחר שלא לשים תמונות שלי, לא לפרסם מידע אישי מידי, ולא לערב את כל הרחוב בעיסוקי השונים, אך כן בוחר לחשוף מידע שכן מתאים לי לחשוף, ובכך בעצם מנסה לשלוט במידע שאני מפרסם על עצמי.

אך אני עושה דברים בצורה הטובה ומתאימה לי. מרבית האנשים אינם יודעים אבל על הסכנות. הם לא רואים באינטרנט כרחוב סואן בו כולם חשופים למידע, וחושבים שזה כמו קומונה קטנה שכולם זהים ומחזיקים באותם רצונות.

ההכזרה כי אין יותר פרטיות בעולם ולכן תחשפו את עצמכם לגמרי, היא סוג של נבואה שמגשימה את עצמה, היות והיא יוצרת נורמה מסוכנת, בה אנחנו בעצם מקבלים שצריך לחשוף הכל ולהראות את ערוותנו בצורה מלאה, וזה בעייתי עד מאוד.

כאשר אנחנו מקבלים את ההכרזה על מות הפרטיות כעובדה, פתאום קל לנו לקבל שהמדינה רוצה לקחת מאיתנו את הפרטיות, ולאגור אותה במאגרים שלה. הרי אם בחרנו לשים תביעת אצבע בשדה התעופה, אז אנחנו נבחר גם לשים פרטים אחרים בידי המדינה ולהיכנס למאגר ביומטרי, לא ?

וכך המעבר מבחירה מה לחשוף ואיך להחשף הופכת לאבסולוטית וכאן הבעיה – חוסר היכולת לשלוט במידע ובזהות שלנו יותר, וזו המשמעות של וויתור על הפרטיות.

זה נעשה אבל מבחירה שלנו, ולא מסיבה שאין יותר פרטיות בעולם, אנחנו בוחרים להעלים את הפרטיות על עצמנו, ולא הסביבה בוחרת לעשות כך.

זה תלוי בנו בלבד, ובבחירות שלנו. אני מקווה שכולנו ננהג בחוכמה בנושא.

מוגש כחומר למחשבה.