ארצ' מול פדורה 17

לפני כשבוע היה עדכון של libc בארצ', וזה למרות שמסתבר פגע במערכת הקבצים, לא הרים שום נורת אזהרה, ופשוט ניסה להתקין את עצמו, ואז החל לדווח כי הוא לא מוצא פקודות מאוד בסיסיות כמו grep, cat וכו' ונכשל.

לאחר החזרה, לא היה לי אפילו ls, אבל בזכות bash, עדיין יכולתי לקבל רשימת קבצים על ידי שימוש ב

echo *

כמובן שחשכו עיני, קבצים שלמים נעלמו להם ב /bin/ וב/sbin/. אפילו init שמאוד חשוב לא היה קיים יותר.

אז באמצעות Disk On Key שהיה לי, החלטתי ללכת בדרך חדשה של כובע אדום, והתקנתי את פדורה 17 מבוססת KDE.

קשה להתרגל לפדורה, בגלל שיש בה כמה "בעיות". במקום ארצ' ששם יש כמעט כל דבר בעולם, כאן המאגרים יחסית כמובן ריקים. צריך עוד מאגרים להשיג עוד דברים.

אבל זה דבר מאוד זניח. מה שבאמת מפריע, זו הגישה שלהם לפונטים. מסתבר שפדורה עושה משהו למנוע הפונטים של איקס, אשר עובד שונה משאר ההפצות שאני עובד בהם. זה גרם למצב בו הפונטים הם blur מידי. אל תבינו לא נכון, אני מאוד אוהב את ההחלקה של איקס. אני מעדיף אותה מאשר החדות של מיקרוסופט למשל, כי הרבה יותר נעים לי להסתכל לאורך זמן רב על מסך בצורה הזו, אבל הblur בפדורה, גורם לכך שמאוד קשה להסתכל על טקסטים ליותר ממספר שניות.

עוד נושא מאוד כאוב שאהבתי בארצ', אבל בפדורה אני לא מצליח להבין לעומק את הדברים, הוא נושא עליית תהליכים שונים בהתחלה. גם פדורה וגם ארצ' משתמשים כיום ב systemd.

בארצ', הם התאימו אותו לגישה של ארצ', בפדורה הם השאירו אותו כמו שהוא. בברירת מחדל, פדורה מעלה הרבה יותר משאבים. אם בארצ', לאחר ש KDE סיים לעלות, רק 8 אחוז זיכרון היה לי תפוס, אז בפדורה, אני מגיע ל11 אחוז. הבעיה היא שאם אני מריץ כל תוכנה אחרי זה, ואח"כ סוגר אותה, משום מה הזיכרון שלי עולה ל34 אחוז תפוס. אני לא מצליח להבין את זה, היות ובארצ', כאשר הייתי מסיים את אותה ריצה, הייתי חוזר לכמות הזיכרון שאיתה התחלתי.

בפדורה אבל יש 2 דברים מדהימים שקורים, אשר אינני רואה בשום הפצה אחרת:

  1. החיבור בין אפליקציות GTK לבין Qt עובדות מדהים מבחינה וויזואלית
  2. השימוש במערכות מבוססות ג'אווה, מדהימות. הן עובדות מהר הרבה יותר, ויחסית יותר אופטימליות

אבל בפדורה חסר לי מאגר מידע כמו הוויקי של ארצ', אשר עוזר לי להבין, למצוא ולשנות את המערכת בלי שימוש במנוע חיפוש חיצוני.

בנוסף, הצורך הזה של לפעמים אפילו לחפש מאגר צד שלישי לתוכנה כלשהי (אני לא אוהב את זה, תמיד מפחד מהאמינות), די מקשה עלי להתחבר להפצה, לאחר שהתרגלתי כבר לכך שכמעט הכל זמין בארצ', ואם לא, אז קל יותר לבנות לו חבילה מאשר לבנות חבילת rpm.

אבל לפדורה יש יתרון מעניין על ארצ' בנושא החבילות. היא תומכת בחבילות drpm. אלו חבילות אשר שומרות רק את השינויים בין גרסה קודמת לבין גרסה חדשה, ורק זה מה שיורד, וגורם להורדת עדכונים להיות מהירים יותר. כך יוצא כי ההתקנה היא בעצם סוג של patch בלבד.

סה"כ פדורה הפצה נחמדה. אולי לאחר חודש עבודה בה, באמת אתחיל להנות בשימוש בה, כי לוקח זמן לזרוק הרגלים ישנים ולהכניס חדשים. במקרה הרע, תמיד אפשר לחזור לארצ' …

5 מחשבות על “ארצ' מול פדורה 17

    1. ik_5 מאת

      אני עם אפקט העדר בנושא 😦
      אבל אני לא ידעתי שאם יש גרש אפשר להשתמש בצ' סופית, אבל במידה וזה אפשרי, אשנה את זה להבא

  1. Elad Alfassa

    systemd היא מערכת הinit המתועדת ביותר בעולם, יש לה יותר מ100 דפי man עם המון מידע, והסברים על כל שלב ושלב.
    http://www.doom.co.il/blog/?p=456 מכיל מעט קישורים שיעזרו לך ללמוד אותו.

    בפדורה אין שום טלאי למנוע רינדור הגופנים של X. אני לא רואה הבדל בגופן בין פדורה, אובונטו, סוזה ואחרים. אני חושב שזה ככה בupstream של kde וכנראה בארץ' שינו לזה את ההגדרה, למה שלא תבדוק בלוח הבקרה של KDE על החלקת גופנים?

    אילו תהליכים תופסים כל כך הרבה זיכרון? פדורה עם גנום כשברקע פתוחים סקייפ, xchat, פיירפוקס, gedit ורית'מבוקס משתמשת רק ב1.2GiB זיכרון מתוך 3.7GiB זמינים.
    ונכון, בברירת מחדל אנחנו מעלים המון דברים של אנטרפרייז בעליה הראשונית של המערכת, ותאמין לי שלנארט וצוות הדסקטופ שלנו בהחלט לא אוהבים את זה.

    המאגרים שלנו לא "די ריקים". יש יותר מ6000 חבילות. אבל אין אצלנו במאגרים שום תוכנה שמאויימת ע"י פטנטי תוכנה מרושעים או שהיא קוד סגור ומסוגר. לכן, ישנם מאגרי צד שלישי קהילתיים. הנה לינק שמסביר עליהם: http://www.doom.co.il/blog/?p=272

    אם יש לך שאלות, בעיות וטענות נוספות, ניתן לפנות אלי ישירות למייל או לאתר התמיכה שלנו בכתובת
    http://ask.fedoraproject.org

    1. ik_5 מאת

      אלעד, לגבי הפונטים:
      http://jaysonrowe.blogspot.co.il/2012/06/improving-fedora-17-font-rendering.html

      בפעם הבאה כשאאתחל את המחשב (היה עדכון קרנל), אבדוק יותר לעומק מה תופס. העניין הוא שיש המון תהליכים שאני לא מכין למה הם בכלל למעלה בברירת מחדל.

      לגבי systemd יש באמת המון מקורות, אבל בעוד שבארץ' הם התאימו את זה לגישה המקורית של השפה, בה כמעט שום דבר לא השתנה מבחינתי כמשתמש, בפדורה, אני עכשיו צריך ללמוד לעבוד עם הגישה של systemd ששונה מהרעיון של sysv המקורי. שמתי לב למשל, שההתנהגות בין בכלל לראות תהליכים שאני יכול להשתמש ב service תלויה אם אני עשיתי sudo או דרך – su.
      זו גישה לא מבריאה בעליל לדעתי.

      אני מכיר הרבה מקורות לא רשמיים, אבל כמו שכתבתי, אלו דברים שמפחידים אותי. זה מתחיל להיות דומה מאוד לגישה של מיקרוסופט ללכת לאינטרנט ולהוריד תוכנות בכל אתר הבא ליד.

כתיבת תגובה

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.