הבעיות שיש לי עם תכנות ריספונסיבי

הקדמה

אנחנו חיים בעולם שיש בו המון מילות באזז, כדוגמת big data, responsive design, cloud computing, סייבר וכיוב' …
כל המילים האלו מגיעות מעולם השיווק, אבל לאדם טכני לא באמת אומרות הרבה.

במקצוע שבחרתי לעצמי, אני מוצא כי יש פיתוח לוואי בכל מה שאני עושה, אשר נקרא "עולם האינטרנט", שהכוונה כאן היא בניית מערכות מבוססות דפדפנים (ממשקי ווב).

בגלל אותה תופעת לוואי, אני מוצא את עצמי בצורך מתמיד לספק ללקוחות מערכות אשר מוגדרות כ"ריספונסיביות", וב99.9% מהזמן, אני מוצא שזה לא כל כך פשוט לספק סביבה שכזו.

הפוסט הזה מנסה להסביר את עולם הבאזז של HTML5, ובעיקר מה כל כך חסר בשביל לבצע באמת "תכנון ריספונסיבי".

מונחי יסוד

HTML – שפה אשר יודעת לתאר מסמכים ומה המידע שיתקיים בהם, תוך שימוש באלמנטים שבהם המידע יכול להתקיים.

CSS – הם קבוצה של חוקים אשר יכולים לכסות אחד את השני (מכאן השם: Cascading Style Sheet) בצורה שתספק עיצוב למסמך.

הסבר

כאשר אנו מדברים על "תכנון ריספונסיבי", לרוב אנו מדברים על כך שעיצוב המראה עבור המערכת שלנו תתאים להרבה מאוד מסכים בגדלים שונים, אבל אנחנו צריכים לחשוב בתפיסה לגמרי שונה – איך המערכת תתנהג בכל סוג של מכשיר.

בטח תשאלו מה ההבדל בין הדברים.
ובכן, כאשר מדברים על עיצוב, אנחנו מדברים על איך המראה יהיה תחת רזולוציות שונות, אבל למשל תקשורת סלולרית (HSPA) כדוגמת 3G, 4G, LTE וכיוב', אינן נלקחות בחשבון, היות והן מדברות על תעבורה, לא על מראה.

העניין הוא, שהתעבורה של המידע צריכה להילקח בחשבון גם כאשר מספקים מערכת למכשירים שונים.
יותר מזה, אנחנו צריכים לקחת בחשבון את הזיכרון שיש למכשיר, מעבד, גודל אחסון של מידע וכיוב' כאשר אנחנו מתכננים סביבה שהיא "תכנון ריספונסיבי", אבל אלו מעולם לא היו חלק מהיכולת של HTML או CSS. כלומר מסמך HTML אינו מודע לכל זה.

כך שאולי יש מסמך איכותי עם המון מידע, שמעוצב מדהים ויודע להיות מוצג בהרבה רזולוציות, אבל האם הוא באמת יודע להגיב כמו שצריך למגבלות המכשיר אשר המסמך מוצג בו?

בשביל לענות על זה, יש צורך קודם להחליט כיצד לטעון את המידע בצורה שהמכשיר מסוגל להתמודד איתו.
בשביל זה, קודם כל צריך להבין את ההבדלים בין מידע המגיע מ GSM, מידע המגיע מ WIFI ומידע המגיע מEthernet.

כאשר יש הבנה לדברים האלו, ולוקחים אותם בחשבון, לרוב מוצאים כי יש שניים או יותר אתרים בשביל להתמודד עם זה: להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה Operating Systems, ui, אינטרנט, אתרי אינטרנט, חומרה, טכנולוגיה, סלולרי, פיתוח, קוד פתוח, רשתות, תוכנה, תקשורת | 8 תגובות

הרעיון של תכנון מערכות גמישות – חלק ראשון

הבלוג הזה, כמו גם הרצאה שהעברתי לפני מספר שנים, תמיד מדברים על גישה מאוד שונה בתפיסת עולם הפיתוח שמקובלת בהמון מקומות.

למשל הרבה שנים דיברתי כאן על שפת פסקל ועד כמה היא שפה מדהימה. בייחוד אם לוקחים את ++C מולה.
למשל ב ++C יש כל הזמן ספריות ותקנים חדשים רק בשביל להתמודד עם המון טכנולוגיות עודפות שבשפה, בעוד שפסקל היתה צנועה יותר, אך הכלים שבה היו מאוד ממוקדים להגיע למטרה – פיתוח תוכנה, בעוד שהכלים של ++C ממוקדים בעצם היותם בשפה ופחות במתן פתרון מהיר לפיתוח הסופי של מערכת כלשהי. למעשה למרבה האירוניה דווקא ++C היא הרבה יותר אקדמית מאשר פסקל, למרות שדווקא פסקל נוצרה במקור ללימוד תכנות.

בהרצאה שהעברתי לפני מספר שנים בשם database free application, דיברתי על עיקרון ה actor model, שבו יש לי מערכת פשוטה אשר יודעת לקבל צורך מסויים ולבקש ממערכת מסויימת לבצע את הפעולה ולהחזיר תשובה.

כפי שדיברתי המון על שפות תכנות, גם הגישה הזו, דורשת לפשט מאוד את צורת הפיתוח, על מנת לאפשר למערכת להיות פחות מונוליטית ומאפשרת להגיע למצב בו ניתן להזניק את פיסת הקוד המתאימה לאירוע מסויים.

תארו לכם למשל שבגוף שלנו, נגיעה ביד אינה "מעובדת" במוח, אלא נקודתית במקום הנגיעה, וכך גם התגובה לנגיעה, אך פירוש הרחב יותר של הנגיעה כן מגיע בסופו של דבר למוח (אחרי פרק זמן יחסית ארוך, בהשוואה לתגובה הנקודתית), אשר יודע להגיב טוב יותר מאשר האיזור שננגע, אך בזכות שיש תגובה ראשונית, ניתן למשל להתמודד עם פגיעה באותו החלק עוד לפני שהמוח יודע על כך, ובכך אולי אפילו להציל את עצמנו מפגיעה חמורה יותר.

כך גם הגישה של actor model שבה אנחנו מקבלים משהו שיודע לשלח בקשות ולקבל תשובות, אך זה לא חייב להיות אותו החלק.

גישה נוספת אשר מפשטת מאוד פיתוח, אך קשה יותר לתכנון נקראת micro services.
הרעיון הוא די פשוט ואנחנו מכירים אותו למעשה מעולם היוניקס: יש משהו קטן שיודע לעשות פעולה אחת ורק אותה, ולהחזיר אותה הלאה.
למשל מכירים את הפקודה cat? היא יודעת להציג פלט מתוך "קובץ" – בברירת המחדל ל sdout.
אם נשלב אותה עם sort למשל, נוכל עכשיו לסדר שורות לפי סדר מסויים שנבחר. אם נשלב עוד תוכנה בשם uniq, עכשיו נעיף כל מה שחוזר על עצמו, ונקנח בפקודה tr, אשר תתרגם לנו סוף שורה לפסיק, ועכשיו נשים את הכל בקובץ חדש, והנה יצרנו מערכת יחסית מסובכת המשתמשת בפעולות מאוד מאוד פשוטות.

זו בעצם התפיסה של microservices. למעשה בתכנות אפשר לראות את זה בתפיסה של תכנות מונחה עצמים. כאשר כל אובייקט אחראי על משהו מאוד מוגדר, כאשר אם משלבים את האובייקטים ביחד בתפיסה מסויימת, אנחנו מקבלים מערכת אחת. אך כאשר נשתמש באובייקטים בתפיסה אחרת, נקבל מערכת אחרת. אך איננו צריכים לכתוב קוד שיעשה הכל, אלא כל אובייקט יודע להתמחות במשהו.
למשל אובייקט שיודע לקבל בתים ולתרגם אותם ל"טקסט" שהעין האנושית יודעת לקרוא. אבל גם המחלקה הזו מסוגלת להיות מורכבת מעוד הרבה מאוד מחלקות שונות, למשל מחלקה שיודעת לממש את המונח stream, ומחלקה שיודעת לאחסן את המידע בתוכנה, ועוד מספר מחלקות שונות, אשר בשימוש ביחד, מאפשרים למחלקה להמרת הבתים לטקסט לבצע את העבודה שלה.

ישנם המון הגדרות מה נחשב ל microservice ומה הוא לא. ישנם גם שיטות שונות להגדרה, למשל יש כאלו המגדירים כי תוכנה קטנה עם יותר מ10,000 שורות קוד אינה מונוליטית יותר, ויש כאלו אשר אומרים כי עצם ההתמחות של המערכת הופך אותה לכזו.

לאחרונה התחלתי לתכנן מערכת שכזו בכוחות עצמי, ואני מוצא את עצמי לומד המון על איך לחשוב, ומגלה עד כמה שפת התכנות שאתה משתמש בה חשובה מאוד בשביל להשיג את המטרה.
יותר מזה, מדהים שככול שבוחנים דברים שאנחנו משתמשים בהם כל הזמן, הם בעצם תרכובות של עוד הרבה דברים אחרים שניתן למקד אותם למטרה קטנה וטובה יותר, ובכך להשיג מערך גדול וגמיש יותר עבור מערכת סופית.

בנוסף, אני מגלה בזמן התכנון כי אני לא בטוח ששפת ג'אווה לצורך העניין מסוגלת לספק לי מענה נורמאלי לmicro-service בעוד ששפות כדוגמת go, פיתון ורובי דווקא כן מסוגלות. הסיבה לכך היא די פשוטה – מורכבות של מערכת או שפה משפיעים על מה שניתן להשיג ובאיכות של מה שניתן לקבל.
שפת ג'אווה מורכב יותר, וקשה לקבל ממנה פשטות. למשל הקוד הזה בג'אווה, נראה כך ב jRuby. הספרייה היא של ג'אווה, הסביבה היא של ג'אווה, אבל הקוד ברובי ממוקד יותר מטרה, בעוד שג'אווה דורשת ממני הרבה עודפים שבלעדיהם אני לא מסוגל להגיע למטרה.

בחלק הבא, אכנס קצת יותר בצורה טכנית וקצת פחות תיאורטית.

פורסם בקטגוריה טכנולוגיה, פיתוח, קוד פתוח, תוכנה, תכנות | 5 תגובות

הפרוטוקולים המהירים של גוגל

גוגל מנסים לעשות מהפכה ענקית בעולם שלנו. הם רוצים שתהיה נגישות מלאה לעולם האינטרנט בצורה הכי ידידותית ופשוטה שאפשר.
כמובן שהם לא כאלו פלינטרופים ויש להם יד עסקית בעסק, אבל כמה מההמצאות שלהם ממש יכולות לתרום לנו גם אם גוגל לא הספקית שלהם.

עם המהלך הזה של גוגל יצאו 2 פרוטוקולים מאוד מעניינים:

  1. SPDY – אשר כרגע עובר להית HTTP/2
  2. QUIC – היכולת לקחת את UDP ולתת לו רק חלק מהתכונות של TCP

שני הפרוטוקולים למעשה מספקים מערכת שמבצעת multiplexing  – כלומר (על רגל אחת) היכולת ליצור "בקשה" אחת, שבתוכה מכילה המון בקשות, אך כל עוד הבקשות בתוכה אינן מסתיימות, אנחנו למעשה רואים רק בקשה אחת.

העניין הוא, שבSPDY, יש שימוש בפרוטוקול TCP, והוא, כאשר יש משהו שנמשך הרבה זמן הופך להיות סוג של blocking עד שהבקשה הארוכה הזו מסתיימת.
אז איך מאיצים את זה?
אפשר לחשוב על UDP. הבעיה היא שהוא חסר state. כלומר או שעבר לי מידע או שלא, אבל אני לא יכול לדעת מעבר לזה, וזה אומר שבשביל לדעת אם משהו ביצע, אני יוצר עוד סוג של over-head וזה ליצור בתוך המידע שלי יכולת לדעת אם משהו הצליח או לא.

אז הפתרון הוא לקחת משהו שכן שומר את ה state, אבל בלי הרבה over-head. בשביל זה גוגל בעצם ממציאים את QUIC.
הרעיון הוא לספק תקשורת מאובטחת, אשר יודעים מתי ואיך המידע יגיע או אם הוא לא יגיע, אבל בלי להתמודד עם מצב בו יש "תקיעה" של מידע כי מידע אחד צריך להסתיים תוך כדי עבודה, ובכך יש לנו משהו באמצע, בין UDP לבין TCP.

כרגע יש שמועות שבנוסף לHTTP שעבורו תוכנן QUIC, הפרוטוקול יהיה בשימוש בעוד מקומות, כמו למשל webrtc, אך זה רק שמועות כרגע, ונראה שהולך להיות מאוד מעניין :)

פורסם בקטגוריה Google, webrtc, אינטרנט, טכנולוגיה, קוד פתוח, תוכנה, תקשורת | עם התגים , , , , , , | השארת תגובה

פונקציה מונדית

אחד הדברים שאני שומע מהרבה אנשים אשר מתעסקים בתכנות פונקציונאלי הוא שפונקציה מונדית (monad function) היא בערך התשובה לכל מה ש42 לא מצליח לכסות.

אינני שולט או יודע שפה שהיא פונקציונאלית (כלומר נטו פונקציונאלית), אבל מסתבר שאני כן כותב לפעמים ואפילו משתמש בפונקציות מונדיות מבלי לדעת זאת.
ולאחרונה גיליתי מהו בעצם הפירוש למונח "פונקציה מונדית".

הנה קוד ג'אווה סקריפט (מבוסס jQuery) קצר שאסביר אותו עוד מעט:

$('#id').html('<p>success</p>').addClass('success')

הקוד כאן עושה משהו מאוד מעניין.
אני קורא לפונקציה בשם דולר, אשר מחפשת בעצם id מסויים לפי selector ומחזירה אובייקט.
כאשר נמצא ה id, אני קורא למתודה html, אשר מוסיפה לתוכן ה id עוד אלמנט חדש מסוג p.
כאשר המתודה של html מסיימת את הריצה, אני משרשר אליה עוד מתודה בשם addClass, אשר מסיפה בעצם סוג של class המוגדר מראש כתכונה.

סביר להניח כי מי שמתכנת עם jQuery נתקל בגישה הזו, אבל מה בעצם מתרחש כאן?

ובכן יש לי פונקציה או מתודה אשר מחזירה את האובייקט של עצמו, או תת אובייקט.
לצורך הדגמה שמפשטת את העניין, הנה קוד שמבצע הדגמה לרעיון הזה (לא בדקתי אותו באמת):

function init() {
  var self = this;
  return {
     callMe : function() {
       return self;
     }
  };
}

יצרתי פונקציה בשם init.
הפונקציה יוצרת סוג של אובייקט אנונימי אשר מכיל מתודה אחת בשם callMe.
המתודה עצמה מחזירה את ערך המימוש של init.
וכך אם אוסיף עוד מתודות, הן תמיד יחזירו את self, לא משנה מה הן עושות בפועל.

הרעיון לשימוש בקוד יהיה בגישה הבאה:

init().callMe().someOtherMethod() ...

המימוש הזה, הוא מימוש של פונקציות מונדיות.
פונקציה מונדית למעשה יוצרת מצב בו אני לא יודע מה הולך להתבצע הלאה, אבל מקבל גמישות לחזור חזרה לאובייקט ולהמשיך לעבוד עם האובייקט כפי שאני רוצה.

ככה המון קוד בעולם הרובי, ג'אווה סקריפט, ושפות אחרות אשר כמובן גם שפות פונקציונאליות נכתבות.
כולן מבצעות את המימוש הזה של פונקציה מונדית (כפי שזה נכון לשפה עצמה).
עוד מידע מעניין בנושא ניתן למצוא כאן:

פורסם בקטגוריה javascript, טכנולוגיה, פיתוח, קוד פתוח, תכנות | עם התגים , , , , , | השארת תגובה

אנשי DBA

לאחרונה יוצא לי לבצע המון אופטימיזציות למידע, אשר במקור הטבלאות בו לא תוכננו שיהיו בו כל כך הרבה רשומות (יש לזה המון משמעויות מהמון צדדים ובחינות), ויוצא לי לשבת עם הרבה אנשים המתיימרים להיות אנשי DBA, ואפילו כמה שהם באמת כאלו.

הבעיה בשוק שלנו, היא שמרבית האנשים המדווחים כי הם מומחים למשהו, במקרה הזה – DBA, אינם באמת מומחים, וחלקם הגדול גם לא מבינים מעבר לאיזה קורס וקריאה של התעוד הרשמי.
רובם אפילו לא עשו ניסויים על התמודדויות של בעיות כדוגמת מה קורה כאשר באמצע כתיבה התקשורת נופלת, או יש בעיה בדיסק, או איך להתמודד עם כך ש slave לא מצליח לשמור את הנתונים, שלא לדבר על כך שיש journal שנכתב והוא מה שנקרא, והרשימה עוד ארוכה.

אני רחוק מלהיות איש DBA, אך חשוב לי תמיד להבין איך דברים עובדים ולמה, אז אני גם קורא את התיעוד המקורי, אבל גם עושה ניסויים, מפיל דברים וכיוב', וככה לומד דברים.

אבל אותם אנשים המתיימרים להיות אנשי DBA, הם חסרי ניסיון מעבר למה שמתועד, הם לא באמת יודעים דברים מניסיון, או ניואנסים קטנים מאוד שרק מי ש"חי" את המקצוע מקבל אותם.

למשל בכל מסדי הנתונים שאני מכיר, יש בעיה עם Foreign keys. הם נשמעים טוב, אבל מוסיפים סיבוכיות בכך שהם בעצם מתורגמים לעוד פעולת select. את בעיית הביצועים הזו גיליתי לבד, את הסיבה לכך, ובכן איש DBA הסביר לי. אבל הוא באמת מבין המון דברים. הפתרון לכך פשוט, אבל זה לא נושא הפוסט :)

אבל הנה בעיה קשה: מכירים את MySQL ?
אתם יודעים כי הוא לא באמת תומך בפעולות join ?
כן, אני יודע שיש לו תחביר לכך, אבל אני מדבר על מה שמתרחש מאחורי הקלעים בשביל לספק אותם. זה הניואנסים הקטנים שאני מדבר עליהם.
העניין הוא שמסדי נתונים שונים, ואפילו גרסאות שונות של מסד הנתונים שעובדים בו מתנהגים לגמרי שונה.
לפעמים גרסה אחת תכיל המון בעיות שגרסה קודמת או חדשה יותר תפתור, אבל בלי הניואנסים האלו, איך תדעו להתמודד עם הדברים?

ואז אני התחלתי לשאול את עצמי את השאלה, האם אני כאדם המתעסק המון עם מסדי נתונים כמתכנת, מקבל על עצמי אחריות של ללמוד את הכלים וההתנהגות של הדברים, או האם אני חייב להיות תלוי בעוד אדם בנושא, אשר מאוד קשה למצוא והדרך היחידה כאן היא לדעת לפחות ברמה הקיימת האם יש ידע בנושא או לא.

דעותי עדיין חלוקות, ואשמח לשמוע מה לכם יש להגיד בנושא.

פורסם בקטגוריה טכנולוגיה, יעוץ, מסדי נתונים, פיתוח, קוד פתוח, תכנות | עם התגים , , , , | 6 תגובות

האלמות

נשאלתי על ידי כמה אנשים לאן נעלמתי, ובבלוג בעיקר לאן נאלמתי.
יש לי מספר פרוייקטים מאוד גדולים שאני עובד עליהם, ולמעשה למעט סופ"ש, שגם שם אני עוד עובד עליהם, רק בפחות עצמה, אין לי הרבה זמן לכתוב.

אז רציתי להודות לכל מי ששלח ודאג בפרטי
וכשאוכל מן הסתם, אכתוב עוד דברים.

פורסם בקטגוריה כללי | השארת תגובה

סינטרה מודולרית

ב2012 ניסיתי ליצור פוסטים בנושא של כיצד ניתן להגיע למצב הדומה לrails עם סינטרה.
בשל חוסר סבלנות וזמן, זנחתי את הפוסט, אבל לא את הרעיון לבצע אותו.
למעשה זה היה רעיון טוב מאוד לזנוח אותו בזמנו, היות ואז הייתי עושה דברים לא נכון, וכיום יש לי יותר ידע וניסיון בנושא, וגם איך לעבוד נכון יותר, וכן גם גרסת הרובי מאפשרת לנו לעבוד קל יותר.

באותו הזמן של הרצון לחזור ולכתוב על הנושא, מצאתי את עצמי זקוק בדחיפות למערכת שתסייע לי לדבג API שאני יוצר בפרוייקט שמתבצע באמצעות REST, אז החלטתי לצרף שני צרכים עם דבר אחד.

הרעיון שלי הוא למעשה שרת אשר משמש לקוח בדיקות עבור REST, כך שאפשר להתקין אותו על שרת כלשהו בארגון וכולם יכולים להשתמש בו, במקום תוכנה מקומית על המחשב.

הקוד שלי די ממוקד לרובי 2.1 (אני מקווה כי גם מעלה, 2.2 נראה שיתמוך בקוד שלי), ופחות מזה, יצעק לכם על מספר דברים, אשר בקלות ניתן לפתור, אך ראו הוזהרתם.

התחלתי ליצור את הפרוייקט, והוא עובד עם סינטרה, ומחזיק נכון לכתיבת הפוסט שלוש מחלקות שונות בשביל ביצוע routing.
בנוסף, יצרתי לעצמי מבנה ספריות המתאימות למה שאני רוצה לבצע, לפי לוגיקה, כך שהלוגיקה השייכת לממשק, נמצאת כאן, בעוד שההגדרות בכלל נמצאות כאן.

אנחנו משתמשים בRack בעצם, היות וכמעט וכל הframeworks עבור בניית מערכות web ברובי משתמשים בו, אנו זקוקים לקובץ קבוע בשם config.ru.

הקובץ הזה, בעצם אחראי על התחלת השרת, וטעינה של המערכת שלנו, כאשר הוא תומך בטעינה של יותר ממערכת אחת בו זמנית, כולל שני framework או יותר, אך נכון לגרסה הנוכחית, אני משתמש בו רק עבור Sinatra.

אני משתמש גם ב Bundler לניהול תלויות, אשר מאפשר לנו גם לדאוג לצעוק על דברים שלא נטענו, ובעיקר עושה לנו סדר של גרסאות של תלויות, ובכך שדברים לא יתנגשו אחד בשני.

לאחר טעינת התלויות, אני טוען קובץ בודד בשם app.rb שהוא בעצם מה שמנהל את האפליקציה שלי. אך במקום להשתמש ב require "רגיל", אני משתמש בפונקציה בשם require_relative, אשר מאפשרת לטעון דברים מהמיקום הנוכחי של הקובץ המנסה לטעון אותה.

כל הקסם של ניהול מספר מחלקות, נעוץ אצלי ב app.rb.
אני יצרתי אותו שיהיה מאוד פשוט – טען לי את המחלקות האחרון והכנס אותן לסביבת העבודה של רובי, על ידי שימוש ב use.

למערכת שיצרתי ישנם שני מצבים – מערכת לדיבוג REST, ומערכת "בדיקות" אשר עליה אפשר לבדוק שדברים עובדים, והיא בעיקר על תקן "echo" כלשהו.

את המערכת של יצירת המסכים, ושליחת ה REST, יצרתי בקובץ rest.rb, והכל מאוגד שם.
יש שם משהו שהולך לעבור למקום אחר בקרוב, וזה מספר מתודות לסיוע בפעולות.

הקובץ לביצוע הבדיקות, קיבל את השם tests.rb, והוא מי שמנהל את כל הניתובים בנושא.
הגרסה הבאה, הולכת לגרום לו להיות גנרי יותר, מצד אחד, וגמיש יותר מצד שני, ובכך הכוח של סינטרה יכנס ממש לפעולה, עם ניתובים ממש דינאמיים וחכמים.

Sinatra תומך במשהו אשר קיבל את השם Helpers, וזה מתודות אשר מסייעות לנו לבצע דברים, בצורה שלא נהיה צריכים לחזור עליה כל פעם, וזה זמין גם ל view שלנו, ובגרסה הבאה שאשחרר (נכון לכתיבת הפוסט), המידע יעבור לקובץ בשם helpers.rb ואיתו עובדים קצת שונה ברובי.

כל מחלקה של סינטרה, מחזיקה חלק של configure משל עצמה, שזה טוב ורע באותו הזמן. זה טוב, כי זה מספק גמישות, אבל זה רע, כי לפעמים יש לנו קצת חזרה על עצמנו.

במקרה הזה, הגדרתי כי במצב של ‎:development משתמשים ב Sinatra::Reloader, אשר מגיע עם Sinatra-Contrib – תת פרוייקט המספק הרבה כלי עזר לדברים שונים.
הסיבה לשימוש ב Reloader הוא לא לאתחל את השרת בכל שינוי שעושים למחלקה של סינטרה, כאשר Reloader מגלה כי התוכן של הקובץ השתנה, הוא גורם ל rack לטעון אותו שוב, וככה אנחנו לא זקוקים לטעינה מחודשת של השרת עצמו.

המערכת שכתבתי, משתמשת ב template בשם haml, למעשה פעם ראשונה אשר אני משתמש בה מרצון. תוכלו למצוא את ה layout.haml שהוא המסגרת הרגילה וכן כרגע קובץ בשם index.haml תחת ספריית view.
ועבור העיצוב, אני משתמש ב Foundation 5, אשר אני אוהב אותה יותר מאשר bootstrap.
עבור Javascript יש גם את jQuery וגם את knockout.js, כאשר אני נעזר גם ב lodash.js למספר דברים פשוטים, והיא מספקת בעצם גרסה שעברה אופטימיזציה ל underscore.

את הקבצים של Foundation, וכל ה Javascript ניתן למצוא תחת public.

דבר אחרון שנשאר לספר עליו הוא שאני משתמש במשהו אשר נקרא puma.
מה זה ?
puma הוא משהו שלוקח את rack וגורם לו להיות שרת לכל דבר ועניין, אשר ניתן לבצע עליו חיבור לשרתי HTTP שונים, כדוגמץ apache או nginx.
החיבור נעשה על ידי הגדרת proxy בשרתים.

ההגדרות של puma, נמצאות תחת config, וכפי שניתן לראות את הקובץ הראשי והחשוב, הוא גם יודע לבנות לעצמו מבנה ספריות במידה והן לא קיימות, דבר שהוספתי לקוד עצמו. הוא כרגע מכוון למצב של development, ולכן יש לשנות קצת הגדרות בשביל שזה יעבור למצב production.

אתם מוזמנים לבצע fork, לשחק עם הקוד וגם להחזיק לי תיקונים ותוספות.

פורסם בקטגוריה Ruby, ui, unix, אינטרנט, טיפים וטריקים, טכנולוגיה, לינוקס, פיתוח, קוד פתוח, רשתות, שרתים, תוכנה, תכנות, תקשורת | 2 תגובות

האקינג לראוטר, או איך להפוך ראוטר לקוד פתוח

לפני מספר שנים, רכשתי מדורון OpenMoko, ועשיתי עליו מספר פעולות האקינג די נחמדות בשביל לשלוט בטלפון כמו שאני רוצה, או למעשה במודם סלולרי, ושאר הרכיבים, כולל כתיבה של מספר תוכנות ממש קטנות לעצמי, רק כהוכחת יכולת ולא מעבר.

מאז לא היו לי אתגרים באמת מעניינים בנושא ההאקינג של מכשירים, עד שרכשתי את WDR4300 של TP-Link והחלטתי שאני לא אוהב את הרעיון שאין לי שליטה על הראוטר שלי.

גיליתי שאני מוגבל, היות ובמדינת ישראל יש הגבלת תדרים על ידי משרד הביטחון (ולא משרד התקשורת) – WTF ?!
אז בגלל זה אני למשל לא הייתי יכול לעדכן את הראוטר לגרסה חדשה יותר של TP-Link, כי אין להם הורדה של גרסה "ישראלית" המגבילה תדרים (מצטער אבל זה הזוי).

אז התקנתי openwrt, ופתאום נזכרתי לטובה במוקו, אשר דרש ממני קצת האקינג בשביל לגרום לו לעבוד.
מצאתי את עצמי ב7 בערב עד 1 לפנות בוקר מתאים אותו לצרכים שלי.

זה כיף להיכנס למכשיר דרך telnet ולהתחיל להגדיר את הפצת הלינוקס כפי שאתה רוצה. וזה עוד יותר כיף, כשמערכת החבילות זהה למוקו :) .
אחרי שאתה מגדיר סיסמה ל root, ה telnet מתבטל, ואתה חייב לעבוד עם ssh, שגם עברה מספר שיפצורים על ידי.

אני קיבלתי את הראוטר עם חומרה v1.7, שזה השיפצור האחרון של tplink (נכון לכתיבת הפוסט הזה) בנושא החומרה, ונראה שהכל עובד מהקופסא, אחרי שאפשרתי מספר דברים :)

זו פעם ראשונה שאני עובד עם אחד מפרוייקטי wrt, ואת האמת, אני נהנה מכל שניה, עם המשחקים האלו, אבל בסופו של דבר, אם הראוטר לא עובד ועושה את העבודה, הוא לא שווה הרבה.

אבל כאן הוא עושה בדיוק מה שאני רוצה, כמו שאני רוצה, בלי שמתערבים לי בו.
המטרה של הראוטר להחליף את הראוטר שבזק מספקים, היות ואם אגיד שהוא זבל, אתן לזבל שם רע.

הראוטר של בזק מנתק את ה wifi כל כמה זמן לכמה שניות. כלומר את המכשירים המחוברים אליו.
מדפסת הרשת שלי, משום מה לא עובדת כמו שצריך עם הראוטר הזה, אבל הכי גרוע זה ה TR-069 שיש בראוטר ואני לא יכול לבטל אותו, הוא סוג של back-door  לכל הראוטרים האלו, המאפשרים לבזק לבצע provision מרחוק, אבל מסכנים את הראוטר לחלוטין.

אז אחרי הרבה התלבטויות, הגיע הזמן פשוט לעבוד עם ראוטר טוב ואיכותי במקום, שאני יכול להחליט עליו כל דבר שרק ארצה, וכמובן שזה מה ש open-wrt מאפשר לי.

אני יכול לבצע אפילו התקנת freeswitch עליו, מגרסת הפיתוח (משום מה), שלא לדבר על אסטריסק, או yate.
התקנה של מרכזיה כדוגמת freeswitch למשל, מאפשרת אם מתבצעת נכון, להעביר את הכוח לסוג של DMZ, שמוגן מתקיפות למינהן, אבל כן מסוגל לבצע שיחות.
אך אין לי כוונה להתקין מרכזיה כלשהי על הראוטר.
אם זה לא מספיק, אני יכול גם להתקין את Kamailio מסדרת שלוש וסדרת ארבע, מה שאומר שאני גם יכול לקבל SIP Proxy שאני יכול לתכנת כפי שאני רוצה, אך גם כאן, זה לא יהיה מה שאעשה.

פשוט כיף הכוח שאתה מקבל חזרה לציוד שאתה רוכש לעצמך, ואמנם אינני אוהב שיש ריבוי חוקים, למעט חוקים שנועדו לאזן את החיים, אך לדעתי חוק אשר מחייב כל יצרן חומרה בסגנון ראוטרים, טלפונים וכיוב', לאפשר לבצע מה שרוצים על החומרה עצמה, יעשה רק טוב.

בכל מקרה, אני מאוד נהנה :)

פורסם בקטגוריה asterisk, freeswitch, kamailio, OpenMoko, Operating Systems, yate, חומרה, טכנולוגיה, טלפוניה, לינוקס, קוד פתוח, ראוטרים, רשתות, תוכנה | עם התגים , , , , , , , , , | 2 תגובות

מזלגות נעוצים

בתקופה האחרונה, נעשו מספר פעולות fork לפרויקטים מוכרים, בהם node.js ודביאן.
בנוסף, פרויקט docker מקבל מתחרה, לאחר שחברת CoreOS הודיעה כי לא מקובל עליה הכיון של docker.

אני מוצא כי חלק לא מבוטל מהדברים האלו די קטנוניים, ואנסה לסכם אותם כאן, עם קורטוב של ציניות.

אתחיל בדביאן
יש המון טינה על systemd, ובעקבות כל הנושא, עם כל הזעם, הוחלט ליצור fork בשם devuan, אשר ימשיך לספק יכולות של sysv init במקום systemd ה"נורא".

החשיבה כאילו systemd גוזל משהו, בכך שהוא בא לסדר בלאגן ובעיות שיש במערכת הקיימת כיום, מקבלת תירוצים של "נוצרת תלות במערכת", והתשובה שלי היא: "כי עד עכשיו התלות ב sysv לא היתה קיימת ?"

המאבקים המפגרים האלו, האם להשתמש בsystemd או לא, פוגעים בלינוקס, ולא האם systemd טוב או לא.

node.js
לפני מספר חודשים הבעתי חשש לגבי הפרויקט, והתלות שלו בגוגל. מסתבר שאני לא היחיד שמפחד ממעורבות של חברות בצורה כל כך דרסטית בפרויקט, אז קבוצה של מתכנתים שמפתחים ל node.js בהתנדבות, החליטו לנעוץ מזגל בפרויקט, וליצור את הפרויקט io.js.

הרעיון הוא לא להיות תלוי בהחלטות של חברה מסחרית בפרויקט, ובכך להשאיר אותו פתוח בתפיסה, אם כי זה לא אומר שהתפיסה של המפתחים תהיה מוסכמת על שאר השוק …

אני חושש יותר מהתלות הבלתי מסוייגת ב v8, מאשר בתלות על חברה זו או אחרת בפרויקט, היות ו v8 זה למעשה הפרויקט, השאר זה מעטפת עבודה, ומעטפות לדעתי יכולות להתחלף, ממש כמו קרונות רכבת, אבל אם אין את הקטר – הרכבת לא תזוז לשום מקום.

Rocket
במידה ולא שמעתם על docker, אתם כנראה ישנים איפשהו, או שרחוקים מעולם ה IT. זה השם החם ביותר מאז שסייבר ומחשוב ענן נכנס לעולם, או אולי זה היה 42 ?

docker במקור הוא סוג של container אשר מאפשר לקחת תמונה כלשהי ולהריץ אותה ולבצע דבר מה צורה מבודדת משאר המחשב, אבל תוך שימוש בברזל ולא שימוש בוירטואליזציה.
זה למעשה העולם הבא אחרי הפרה-וירטואליזציה,היות ו containers עד לדוקר היו שייכים לחלק ממערכת ההפעלה עליה הם רצים, אבל דוקר מאפשר להריץ מערכת לגמרי שונה ב container תוך שימוש בברזלים, ולכן ככה אני לפחות רואה אותו.

דוקר התחיל ללכת למחוזות שלא נראים לCoreOS – חברה המתמחה במתן פתרונות של פריסה אוטומטית של שרתים, ואחד הלקוחות הגדולים ביותר המשתמשים בדוקר (כנראה).

החברה של CoreOS, רוצים container ומשהו שזו כל ההתמחות שלו, אבל docker מתחיל להיות stack שלם של דברים, והם ממש לא אוהבים את זה, כי בסופו של דבר,זו סוג של תחרות, לא ?

אז הם החליטו ליצור פרויקט בשם Rocket, הספק של Rocket גם מתפרסם ומשתנה כל הזמן, וכרגע הוא במצב של prototype.

דווקא rocket סבבה בעיני, כי הוא מאפשר ליצור מבחר כלשהו ברעיונות ותפיסות שאפשר לבחור מה טוב ונוח עבורי, וזה דבר טוב. לדעתי זה יהיה סוג של פתח לעוד פתרונות שונים.

פורסם בקטגוריה Debian, docker, it, javascript, systemd, אירגונים וחברות, לינוקס, פיתוח, קוד פתוח, שרתים, תוכנה, תכנות | עם התגים , , | השארת תגובה

Firebird 3.0

כתבתי והזכרתי כאן המון פעמים את Firebird – הלא הוא מסד נתונים חופשי לגמרי וחוצה פלטפורמות עם המון עצמה וכוח.

למשל, שלומי נוח, איש DBA מומחה MySQL, רשם בתחילת השנה העברית החדשה, כי הוא רוצה מסד נתונים שבו ניתן לקבוע עם כמה מעבדים ניתן לעבוד, ובכן Firebird תומך בזה כבר מספר שנים.

לFirebird יש מספר תחבירי SQL, וחשוב להבין אותם לפני הבנה של התכונות החדשות. סוג התחבירים הם:

  • DSQL
  • ESQL
  • PSQL

DSQL – הם בעצם השאילתות שכותבים ומריצים בצורה דינאמית באמצעות API. המקדם D מייצג את המילה Dynamic.
ESQL – הם בעצם שאילתות עם preprocessor, כאלו שכותבים למשל דרך תוכנה שלנו. ההבדל בינה לבין DSQL היא שבשפה זו משתמשים בפקודה EXEC. הפירוש של המקדם E מייצג את המילה Embedded.
PSQL – השפה שבה כותבים stored procedure וטריגרים. המקדם של P מייצג את המילה Procedural.

בנוסף ישנה שפה בשם DDL – ‏Data Definition Language. זו השפה בה עושים פעולות כדוגמת create table או create database.

לאחר הסבר קצר על התחביר, ניתן להבין פיטצ'רים שונים ולאן הם שייכים.

גרסה 3.0 של Firebird שכרגע בזמן כתיבת הפוסט, עדיין נמצא בשלבי בטא, וב2015 צריכה להשתחרר, מביאה איתה המון חידושים ותוספות מעניינות.
הנה רשימה חלקית בלבד של אותם התכונות החדשות:

SQL – כלל השפות:

  • Merge Syntax
  • פונקציות window
  • תמיכה ב regex בביצוע SUBSTRING
  • נכנס סוג נתונים בשם Boolean
  • יכולת לשמור גרסאות עם RDB$RECORD_VERSION
  • cursor יציב

PSQL:

  • פונקציות SQL
  • פרוצדורות
  • טריגרים, פונקציות ופרוצדורות משפות חיצוניות
  • חבילות
  • חריגות עם פרמטרים
  • SQLSTAT במצב של WHEN
  • שימוש ב continue בתוך לולאות.
  • cursor יכול להחזיר התייחסות כמשתנה מסוג רשומה
  • cursor דו כיווני

DDL‏:

  • תמיכה במצב null של עמודה ו domain
  • היכולת לשנות קידוד ברירת המחדל של מסד הנתונים
  • הוספה של Identity Column – המקביל ל serial בPG ו Auto Increment של SQLITE ו MySQL
  • תחביר עבור RECREATE SEQUENCE/GENERATOR
  • טריגרים עבור DDL
  • תמיכה ב DATABASE LINGER

אבטחה:

  • תמיכה database encryption
  • תמיכה מורחבת יותר בהרשאות Object
  • הרשאות לעבודה עם DDL
  • הרשאות ברמת מסד הנתונים
  • תוספות לעבודה עם Roles

פיקוח:

  • הוספת יכולות נוספות לסטטיסטיקה אודות שאילתות ומסד הנתונים בכלל

אז מה זה כל הסעיפים האלו ? להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה firebird, טכנולוגיה, מסדי נתונים, פיתוח, קהילה, קוד פתוח, תוכנה, תכנות | השארת תגובה