צעדים ראשונים ב wireguard

נדרשתי למערכת אשר צריכה לעבוד מאחורי NAT.
עם NAT יש מספר בעיות, אשר אחת מהן היא כיצד אני מקבל דברים פנימה, ולא רק כיצד אני ממפה את הפנים כלפי חוץ.

כלומר נגיד ואני רוצה לגשת ל 10.0.0.12 ב HTTP כאשר אני נמצא באינטרנט, והשרת נמצא מאחורי 10.0.0.12, אין לי סיכוי ללא יכולת לעשות Port forwarding, הנגשת השרת כלפי חוץ או reverse proxy כלשהו.

אותו הדבר הפוך. יש לי הרבה מחשבים שצריכים לקבל פנימה תקשורת מבחוץ כשהם לא יזמו את הפניה, מה שאומר שאין session פתוח, ואין דרך ככה סתם להתומדד עם הבעיה הזו בתקשורת ללא כלים נוספים.

כאשר יש אפשרות לשלוט ברשת, ניתן להוסיף כלים שונים, אבל מה קורה כאשר אין לך יכולת לשלוט ברשת הפנימית, אבל עדיין צריך להיכנס פנימה? ובכן, משתמשים ב VPN ויוצרים רגל חדשה בין 2 קצוות (או יותר).

הגעתי למצב שבו הייתי לתמוך במספר מערכות הפעלה בהם לינוקס, ווינדוז ואנדרואיד (שהוא custom לחומרה).
בהתחלה הלכתי לכיוון OpenVPN אך באנדרואיד מצאתי מספר בעיות שלא התאימו כפיתרון היות והאנדרואיד הותאם בצורה מלאה לחומרה מסויימת, אשר לא יכולתי לגרום ל VPN לעבוד כמו שצריך בלי שהרשת תשאר לי יציבה, ולמעשה הרבה פניות נפלו לי ולא יצאו מהמכשיר, וחלק מהבקשות לא נכנסו למכשיר.

אז התחלתי לחפש פתרון אחר וגיליתי כי ישנו VPN קוד פתוח חדש יחסית בשם Wireguard אשר מפשט מאוד כיצד הרעיון ש VPN עובד.

הרעיון של Wireguard הוא שכל חיבור בין אם "שרת" ובין אם "לקוח" הוא בעצם Peer.
כאשר אני רוצה לתהחבר ל"שרת", אני אשים את הכתובת להתחבר אליו, ובמידה ואני רוצה למצוא שכנים אני אגדיר אותם במפורש בקובץ ההגדרות עבור אותו Peer.

ברגע שהבנתי את העיקרון הזה, ולי לקח זמן להבין את הרעיון הזה, למעשה הבנתי לגמרי כיצד Wireguard מוגדר ועובד.

ישנם מדריכים מדהימים ברשת, כולל באתר, הרשמי, כך שלא אכנס להגדרות כאן.

שמתי לב כי הוא מתפקד הרבה יותר טוב במרבית האנדרואידים, ויש לו תמיכה ב QR Code בשביל לטעון קובץ הגדרות מאוד פשוט. דבר שמקל מאוד מאשר להזין את הנתונים ידנית.
כמו כן, מצאתי כי קשה לייבא את הקובץ בצורה פשוטה במכשירי האנדרואיד שהיו ברשותי, ולכן זה היה הפתרון הקל ביותר.

אחד הדברים המדהימים באמת של Wireguard זו הפשטות ליצור תעודות הצפנה.
פקודה קטנה ליצור מפתח פרטי ופקודה נוספת לקחת את המפתח הזה וליצור מפתח ציבורי.
בקובץ של המכשיר שמים את המפתח הפרטי, ובהגדרות של כל מי שצריך לדבר איתו שמים את המפתח הציבורי.
המפתחות שמורים כשורת base64 ואין התעסקות עם המון כלים כדוגמת easy-rsa של openvpn, ואין צורך להתעסק עם openssl.
קובץ ההגדרות יראה בצורה הזו ב"לקוח":

[Interface]
PrivateKey = 
Address = 10.1.0.2/24

[Peer]
PublicKey = 
PersistentKeepalive = 20
Endpoint = address:port
AllowedIPs = 0.0.0.0/0, ::/0

[Peer]
PublicKey = 
AllowedIPs = 10.1.0.3/32

[Peer]
PublicKey = 
AllowedIPs = 10.1.0.2/32

 

היצירה של ה QR התבצעה על ידי באמצעות לינוקס עם הפקודה qrencode בצורה הזו:

qrencode -t PNG -o qr_conf_for_phone.png --verbose < wg_conf_for_phone.conf

וקובץ ההגדרות נוצר כקובץ png, שאפשר להציג על המסך ולגרום לתוכנה לסרוק אותו.

בשורה התחתונה, אני מאוד מרוצה מה vpn שלא רק קל להגדרה אלא נראה יציב יותר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.