בשנים האחרונות אנחנו רואים מהפכה בתחום הגישה הגרפית של תוכנות וסביבות עבודה בכלל. אם פעם היתה החשיבה של "לא נוגעים במה שכולם רגילים", הרי כיום (ב3-4 שנים האחרונות), אנחנו רואים כי הרבה מאוד סביבות גרפיות לעבודה השתנו לנו בלי הכיר בכלל.
אנחנו ראינו את KDE4 מוביל את המהפך, אח"כ Microsoft Vista הצטרף לחגיגה, ואחריו גם Microsoft Windows 7 נשאר בהוספת שינויים, וכיום אנחנו מוצאים אפילו את Gnome 3 עושה את אותה הטעות של האחרים ולשנות לגמרי את הממשק ללא התחשבות במשתמשים בו.
גם בתוכנות "רגילות" אנחנו רואים את אותה הבעיה. למשל Firefox 4 שונה לגמרי בגישה שלו, אבל שם לפחות יש לנו כרגע עוד יכולת להציג את המצב כאילו הוא נשאר כמו בגרסאות הקודמות עד לגבול מסויים.
הבעיה של שינוי סביבה גרפית ללא יכולת "לחזור אחורה" היא גישה מאוד בעייתית. מרבית משתמשי מערכות המחשב הם אנשים שאינם באמת יודעים לעבוד על המחשב. כל שינוי, אפילו תזוזה של צלמית ב2 פיקסלים יכולה לגרום להם לא להצליח לעבוד על המערכת. השינויים הענקיים שכותבי המערכות כופים גורמות לכך שהמערכות שלהן, גם אם הממשק עכשיו טוב יותר מבעבר, הוא לא ידידותי או מתאים למשתמשים קיימים, אלא רק לחדשים, או לכאלו שלא הסתדרו בגישות הישנות יותר. וכמובן לאנשים אשר כן מסוגלים להסתגל בקלות יחסית לשינויים.
לדעתי שינויים הדרגתיים, או יכולת להכיל כל פעם עוד שינוי קטן בבחירה ולהרגיל משתמשים, הינה גישה שלדעתי טובה ונוחה יותר, אך המפתחים אוהבים לעשות מהפכות גדולות ובכך לדעתי פוגעים יותר במוצר שלהם מאשר מוצאים בו תועלת ומרחיקים משתמשים קיימים מהמוצר שלהם לפחות בהתחלה.
לראות שונה 
מסכים לגמרי אבל לפחות המשפט האחרון שכתבת מכיל בתוכו גם את נקודת האור שהיא תוצר הלוואי של המגמה הזו – משתמשים יהיו פחות ופחות "נעולים" על מערכת ההפעלה שלהם.
או במילים אחרות – משתמש עלול להגיד "אם חלונות 7 שונה כל כך מהאיקספי שאני רגיל אז למה לי כבר לא לנסות אובונטו שגם הוא שונה".
צרף לזה את אייפון, אייפד (לא שאני בעדם ובכל זאת גם להם יש אפקט חיובי "על הדרך") ואנדרואיד שמרגילים (נכון, זה קורה לאט אבל קורה) משתמשים להתייחס לפונקציונליות ("איך אני נכנס לאינטרנט?") במקום להרגלי ממשק ("איפה הסמל של ה E הכחול?").
מסכים. בגלל זה אני לא מסוגל לעבוד עם KDE 4, ובמחשב הנייד החדש אני עובד עם GNome כי הוא עושה פחות מהפכות (אני מחכה בחרדה ל-GNome 3)
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח ארתיום, חכה חכה… זה יבוא לך בהפוכה 🙂
בנקודה הזו אני מעריך את העבודה שמיקרוסופט עושים בתחום – הם יודעים לאן הם רוצים להגיע גם אם הם לא מספרים לנו, ובכל גרסה מכניסים שינויים קלים באותו הכיוון. הבעיה היחידה היא שרוב משתמשי ווינדוס העדיפו לדלג על ויסטה מסיבות (שבחלקן אינן נכונות) שמדובר במערכת גרועה במיוחד.
KDE ו־Gnome, ובמידת מה גם השדרוג האחרון של אובונטו שהעביר אנשים לממשק חדש ומוגבל הם תוצר של רצון לשנות ולשפר אבל במקביל הידיעה ששינויים הדרגתיים לא יסתיימו לעולם. הם נוקטים בשיטת הזבנג וגמרנו; אנשים עברו ל־KDE 4 והתחילו לבכות, אבל בסופו של דבר התרגלו לשינוי ועכשיו באותה הנקודה נמצאים גנום ויוניטי. אני די בטוח שתוך מספר חודשים אנשים יתרגלו לממשקים החדשים ובמקביל הממשקים החדשים יקבלו תיקוני באגים וממשק ויענו טוב יותר על דרישות המשתמשים.
לגבי הדפדפנים, בניגוד לגנום שאני לא זוכר שהוא השתנה באופן משמעותי בעשור האחרון, הדפדפנים משתנים בכל עת. לשם השוואה, לפני כעשור אינטרנט אקספלורר היה 3 גרסאות לאחור ללא ממשק לשוניות שהיום הוא רכיב בסיסי בכל דפדפן. בניגוד לסביבות העבודה בהן לא מקובל להעתיק את הממשק של סביבת עבודה אחרת וכל צוות לומד את המתחרים ומעתיק תכונות בסתר, בדפדפנים מקובל יותר להעתיק תכונות מועילות בין הדפדפנים בשביל להישאר בתודעה, ולכן מיקרוסופט מלכתחילה הוסיפה ממשק לשוניות לדפדפן, שורת הכתובת הפכה להיות מתוחכמת יותר, וגם הכפתורים בסרגלי הדפדפן מתכנסים כדי להגדיל את שטח המסך שיוקצה לדף עצמו.
בפיירפוקס 5, לאחר שהתרגלתי כבר ל3 ו4, הם שינו את כל מיקומי הכפתורים, עמוד הבית, אפילו כפתור עצור נעלם פתאום.
מסיבה לא מובנת, CHROME פשוט בלי כפתורים, דבר שמציק לי, ואקספלורר גם הלך בעקבותיו, לכן בחרתי פיירפוקס (עוד מלפני שCHROME היה קיים), בחרתי את פיירפוקס בכלל הטאבים.
בגלל איטיות במעבר בין הטאבים, שינוי מיקומי כפתורים (למרות ששיחזרתי אותם בצורה כלשהי), אני חושב ברצינות לעבור לדפדפן אחר ולהתרגל אליו.
לדעתי 4 היה הרבה יותר טוב מ5, חבל שהרסו.
עוד לא יצא פיירפוקס 5. ☺