עבודה עם מסדי נתונים בצורה פחות כואבת חלק ראשון

אזהרה: מדריך זה מאוד ארוך (5 דפים מלאים עם תמונות וקוד).

כמעט כל מתכנת מגיע לשלב שהוא (או היא) צריכים לטפל במסדי נתונים. כיום יש 3-4 גישות עבודה מקובלות עם מסדי נתונים:

1. עבודה ישירה מול מסד נתונים ספציפי לפי API של היצרן
2. עבודה עם ספרייה שמאגדת פונקציות דומות עבור מבחר מסדי נתונים
3. מימוש עצמי של מסד נתונים (יש חברות בתעשייה שעושות טעויות כאלו)
4. עבודה עם כלי ORM אשר מנסות להשכיח את העבודה שיש מסד נתונים ומנסה לספק יכולת לעבוד כמה שיותר בתחביר של השפה בה אנחנו עובדים.

האפשרות השלישית שציינתי קיימת בעיקר בחברות בינוניות וגדולות, אבל היא יחסית זניחה.

דלפי וכיום לזרוס כבר בשנות ה 90 הבינו כי נדרש שינוי משמעותי בעבודה עם מסדי נתונים, והם מספקים משהו שהוא חצי אפשרות השנייה וחצי האפשרות הרביעית ברשימה (משהו ביניים, שהוא בין שפה טבעית לבין API אחיד לכל מסדי הנתונים).

הבסיס הזה נקרא TDataset. הבסיס מאפשר לנו לקבל דבק אחיד של פעולות מבוססות מסדי נתונים, כאשר כל מה שאנחנו צריכים להחליף זו האפשרות של מה מנוע מסד הנתונים אליו אנחנו רוצים להתחבר. ופוסט זה עוסק בנושא הזה בצורה הפשוטה ביותר ללא נגיעה בכמעט כל האפשרויות ש Dataset מאפשר לנו לבצע.

בגדול מאוד בלי להיכנס יותר מידי לנושא, TDataset מאפשר לנו לדעת על המצב הנוכחי של טבלה/שאילתא (איזו פעולה היא ביצעה/ביקשה לבצע), אפשרות ליצור טבלה, אינדקסים ויחסי גומלין בין טבלאות, הכל באמצעות תחביר פסקל ולא דרך שימוש בשאילתות שאנחנו כותבים. אפשר לשלוט ברמה גבוהה יותר במה כל שדה עושה, כולל יחסי גומלין בין טבלאות גם כאשר מנוע מסד הנתונים לא תומך בזה (כדוגמת SQLite). אבל כאמור זה ממש בגדול בלי להיכנס כיצד עושים את זה.

ניצחון בקרב, אבל המלחמה עדיין לא נגמרה !

אז ככה, כרגע יש דחייה של שנתיים במימוש "חוק האח הגדול" או " מאגר הביומטרי".

ברצוני להודות לכל הלובי שעסק במלאכה עד עכשיו, שחלקם (לפי מה אני יודע) הוא: דורון אופק, רם-און אגמון, ערן ורד, עו"ד יהונתן קלינגר, עו"ד אבי פינצ'וק (אני מקווה שאני כותב את השם נכון), ניב ליליאן,  גל מור ועירא אברמוב.

אני יודע שיש עוד אנשים רבים וטובים שאינני יודע את שמם ולכן אינני מציין כאן, אבל המון תודה גם לכם !

כמו כן, האגודה לזכויות האזרח עשתה המון אודות המלחמה בחוק, והמון תודה להם על כך !

הקרב הוא של המתנגדים, בעוד שהמלחמה עדיין לא נגמרה. כרגע יש סוג של הפסקת אש אשר עוזרת לכולם להתארגן מחדש, לחדש כוחות, להביא אספקה וללקק פצעים (אם כבר מושגי קרב, אז עד הסוף).

אני מקווה שבסיבוב הבא, יצליחו העוסקים בפרשה לגייס עוד אנשים אליהם, לגייס תקציב וכמובן להסיר את הנושא פעם אחת ולתמיד מעל מדינת ישראל.

בכל מקרה, המון המון המון תודה על ששמרתם על המדינה שלנו, ואם נמשיך בעגה הצבאית, מגיע לכם אות מערכה של כולנו על פועלכם !

השיר הבא מיועד לכל תומכי המאגר שאין להם מה לפחד או להסתיר.

לפני שהטפטוף ייהפך למבול

היום זה מוכרע, האם ישראל מפסיקה להיות מדינה דמוקרטית, או לא !

למה זה צריך לעניין אותכם, אתם הרי לא עבריינים, לא פושעים, לא מאיימים על אף אחד, אתם אפילו לא יודעים לשים תפילן על היד, שלא לדבר מי זה אללה. למה שזה יעניין אתכם ?

ובכן כל הדברים למעלה צריכים לקבל תשובה של "בנתיים". אתם בנתיים לא פושעים (הרי אתם לא עוברים באדום, עוצרים בעצור, לא עוברים את המהירות מהקסימלית המותרת לפי חוק, לא לפי הרחוב, ובכלל החנייה שאתם חונים היא חוקית ואתם משלמים עליה וכו'. הדבר הכי נורא שעשיתם זה לא השארתם טיפ יותר נדיב מ20% על הארוחה שאכלתם), אבל ממחר תהיו פושעים בפוטנציה.

אני גם אוכל להתחמק מעונש בצורה די קלה, אם רק תהיה לי גישה למאגר הביומטרי. למה ? כי אני אוכל לקבל את כל הנתונים על השוטרים שעצרו אותי ולתת להם הצעה שאי אפשר לסרב לה …

אני גם יכול לזייף עדיין את הזהות שלכם, אם אקדים אותכם לרכישת הזהות שלכם. שלא לדבר על כך שאפשר לזייף את הנתונים עלייכם גם אחרי הרכש הראשוני (אם אני מדליף מחדש את המאגר עם שינוי פרטים).

יש כל כך הרבה בעיות עם החוק, שכאשר הוא יגרום לבעיה אמיתית לכלל אזרחי המדינה, זה כבר יהיה 50 צעדים מאוחר מידי. כבר אין "רגע לפני", זה עכשיו !

האם אתם מוכנים להפוך למדינה בה כולם חשודים גם אם מוכח אחרת ?

בקצב הזה נהיה צריכים עיר מקלט

התקנת חבילות

עודכן ב15.11.2009 10:33

אם אתם כמוני עובדים הרבה עם לזרוס, אז בטח כבר מזמן ששמתם לב שיש תפריט בשם packages . התפקיד של התפריט הוא לנהל חבילות שמקלות עלנו את החיים בצורה הבאה:

1. איגוד של כל הקבצים אותם אנחנו רוצים להדר בקבוצות שונות (לדוגמא מכנה משותף לכולם)
2. הוראות כיצד להדר דברים בקבוצה
3. שליטה בתלויות. כלומר נגיד ואנחנו צריכים להסתמך על משהו אחר, אז אנחנו יכולים לציין את החבילה והמערכת בודקת אם הוא נמצא או לא ואם הגרסה של החבילה מתאימה לצרכים שלנו לפי הגדרות שלנו.
4. סדר בפרוייקטים.
5. שיתוף קבצים בין פרוייקטים שונים

במילים אחרות יש לנו מנהל חבילות ממש כמו בהפצות הלינוקס רק עבור סביבת העבודה ותוכנות שלנו.

התפקיד של החבילה הוא להרחיב את יכולות סביבת העבודה או התוכנות שלנו. זה יכול להיות להתבטא באמצעות רכיב (גרפי או לא), זה יכול להוסיף למשל תמיכה ב svn (יש באמת חבילה שכזו) עבור סביבת העבודה, או אפילו להוסיף תמיכה בעוד שפת תכנות אשר עובדת לגמרי שונה מאשר  Pascal, או אפילו רק מהדר Pascal אחר.

החבילות מחולקות לשתי קבוצות (או שייכים ל2 הקבוצות בייחד):

תכנות מבוזר – הטרנד החדש

יש מונח שנקרא Concurrent computing אשר מדבר על תוכנות המחלקות את העבודה שלהן על כמה משאבים שונים, ולא מתבססות על משאב "בודד". זה יכול להיות ריבוי ליבות, ריבוי מעבדים (לא זהה), שימוש ב grid (בעברית זה פשוט לא מובן), הרצת מגוון תוכנות שעושות עבודה זהה, אשר מתקשרות ב IPC ועוד הרבה צורות ושיטות.

הגישה והרעיון למחשוב שכזה מקורה עד כמה שאני יודע בכלל בשנות ה70, ופותחו באותם שנים מספר שפות תכנות בנושא. הסיבה שפותחו שפות תכנות לשם כך,היא פשוטה: על מנת להגיע לצורת עבודה כזו, צריך או מערכת הפעלה שיודעת לחלק את המשאבים שלה בין מערכות שונות, או שפות/מהדרים שיודעים להפיק קוד שעושה את זה. והיה יותר קל אז ליצור שפות מאשר מערכות הפעלה שכאלו.

אחת השפות המוכרות והידועות ביותר בנושא היא  erlang. השפה נוצרה באריקסון 1986 עבור מחשוב מקבילי של טלפוניה, והיא מסוגלת לספק תכנות שמראש הוא thread safe ולכן המתכנת לא צריך להתעסק בזה, דבר שמאפשר לבזר את הפעולות שהיא עושה על מגוון מערכות/מעבדים שונים בצורה ממש שקופה. השפה עצמה היא שפה פונקציונאלית, אשר משתמשת בעיקר בפונקציות הדומות מאוד ל lambda, אבל מתנהגות מעט שונה.

ישנם כמה עשרות של שפות כאלו, ולאחרונה נוצרו עוד 3, כאשר האחרונה מבינהם התפרסמה השבוע בשם Go. בנוסף לגוגל, גם IBM יוצרת שפה בשם X10 אשר מספקת בדיוק את זה. גם אינטל לא נשארת חייבת ולוקחת את שפת C ומרחיבה אותה לשפה בשם Ct.

אם הייתי צריך לכתוב על כל שפה בנפרד (או בפוסט אחד) אולי אחרי שנה הייתי מצליח לכסות את הבסיס של כל שפה ושפה ולכן אני אפילו לא נכנס לזה.

אם לשקול את הצורה שהשוק מתקדם אליו, אנחנו הולכים לראות שליטה בקרוב של 2 פרדיגמות עבודה (אחת מהם כבר תופסת תאוצה):

סביבות פיתוח מרובות שפות (השימוש שבורלנד בזמנו התחילה עם דלפי, שהמשיך ל JVM ומוצרי VS של מיקרוסופט, ואפילו parrot של perl 6), בהם אנחנו נעבוד בעיקר בשפות דינמיות, בעוד שמצד המערכת יהיו שפות שיודעות לנצל משאבים מרובים, בהם הלך הרוח של השוק יתבהר רק בעתיד הרחוק יותר, למרות ש erlang התעורר מתרדמת בשנתיים שלוש האחרונות.

בקיצור יהיה מעניין לראות את התקדמות השוק (אם כי זה לא באמת קידמה, אלא יותר התכוונות השוק ליציבות מסויימת).

בעסקי לינוקס עסקינן

לאחרונה יצא לי לפגוש כמה חברות בארץ אשר שקלו אם לעבוד עם לינוקס כמערכת תשתיתית לעסק שלהן, דבר שאומר שכל הגישה והמודול העסקי שלהם, כל פעילות כזו או אחרת כולה תלוייה בתשתיות של החברה.

הבעיה מתחילה בזה שאחת החברות בארץ שמשווקת הפצת לינוקס מאוד נפוצה בארץ עושה את המקסימום בשביל שאותן חברות יבחרו דווקא במוצרים המתחרים, קרי Windows.

זה עובד בערך בשיטה הבאה: מוכרים בזול (יחסי, כלומר באותו מחיר של המתחרה) רישוי לעבוד בהפצת הלינוקס, אבל התמיכה יקרה בערך פי 2 מזו שלהמתחרה. עכשיו חברות שמבינות משהו בעולם המחשבים ומסוגלים להביא אליהם איש טכני המבין לינוקס מראש לא ירכשו תמיכה שכזו, כי יהיה להם זול יותר להוריד הפצה דומה ולתת לאותו אדם הטכני לעבוד עליה, אבל חברות שבד"כ רוכשות תמיכה, רוכשות מסיבה פשוטה -> אין להם את כ"א המבין בזה, והרבה פעמים זה אפילו לא העסק שלהם (כלומר מחישוב זה לא העסק, אלא רק כלי). אותן חברות עושות שיקול קר של עלות מול תועלת ומגלות שהמתחרים זולים הרבה יותר, ותמיד !

ואם זה לכשעצמו לא גרוע, אותה חברה זורעת איכשהו (עד עכשיו לא הבנתי איך הם עושים את זה) FUD עמוק בחברות בכל מה שלינוקס נוגע אליו וככה כאשר הם שומעים את המילה לינוקס יש להם תחושות ממש שליליות לגבי משהו שהם בכלל לא מכירים (מאוד מוכר לי גם בתחומים אחרים). וככה יש שווקים שלמים בארץ שאינם עבדו עם לינוקס אבל יש להם הרבה מאוד הבנה שלילית לגבי המערכת שלפחות 98% ממה שהם חושבים רחוק לגמרי מהמציאות.

אני כמובן לא מוכן לנקוב בשם החברה, אבל אם תתקלו בסיפטומים כאלו כאשר החברה בה אתם עובדים/מכירים שבחנו לינוקס, לא תהיו צריכים להיות סופר גאונים בשביל לגלות לבד מי היא.

תשובה לחידה

לפני שבוע הצגתי חידה, ועכשיו אספק לה תשובה (שרוב האנשים כבר יודעים אותה).

דבר ראשון, מי שמכיר את Firebird הצליח לנחש שמדובר בחלק מטריגר. במקרה הזה הטריגר מתבצע בעת הוספת רשומה.

הקוד מבצע סדרה חשבונית (סדרה הנדסית, או איזה שם אחר שתרצו לספק) אשר מחזירה על כל פעם שהיא רצה את הערך הבא:

הערך הקודם פלוס הערך הקודם ושומרת אותו ב sequence בתור הערך הבא. כל זה, כל עוד הערך הוא לא 0 או ריק, כי אז הsequence מכיל את הערך 1.

התוצאה הסופית היא סדרה כזו: 1, 2, 4, 8, 16, 32, 64, 128, 512, 1024 … (דיברתי על 10 הערכים הראשונים).

הפעולה מתבצעת כאמור על ידי פעולת חיבור ולא כפל או חזקה (דיאגו).

במקרה הזה כמו שאפשר לראות, השתמשתי בID (כלומר האינדקס) של הטבלה בשביל להכיל את זה, אבל באותה מידה היה אפשר להכיל את זה על כל שדה מספרי אחר.

השימוש ב GEN_ID מספק את הדרך היחידה לגשת ל sequence בגלל שהsequnce חייב להיות מוגן מפני שינויים רנדומליים ורק שינויים שהתכוונו אליהם חייבים להתבצע בצורה שהיא transaction safe, כך שכל טרנזאקציה תוכל לספק ערך חד חד ערכי בלי קשר לשאר החיבורים והטרנזאקציות האחרות בנושא. זו אחת מהדרישות של מבחן ה ACID עבור מסדי נתונים, וכאמור Firebird עובר בציון של 100 את המבחן. הפונקציה ד"א מעלה את הערך של ה sequence בכמות שאנחנו מספקים לה בפרמטר השני, כך שאם הערך הוא 0, זה בסה"כ מחזיר את הערך של sequence ולא מבצע פעולת חיבור.

הסיבה שבחרתי דווקא באינדקס כזה ולא באינדקס שהוא מספר בסדר עולה, וכן שימוש בעוד שדה שהוא יכיל את הערך החד חד ערכי, הוא מאוד פשוט. זהו ערך חד חד ערכי שלפיו אני מחפש דברים, ואין לי צורך בעוד נתונים (או מפתחות) בשביל לחפש את הערך הזה, ולכן אין צורך ליצור אינדקס בסדר עולה (או יורד).

מבחני ביצועים ל MySQL, PostgreSQL ו Firebird

לאחרונה נעשו מבחני ביצועים לFirebird מול 2 מסדי הנתונים האחרים.

בשורה התחתונה, גרסה 2.5 של Firebird בלינוקס מאוד מהירה ויעילה, אבל רק אם משתמשים במערכת הקבצים XFS, בעוד שבמערכת הקבצים Ext3 הוא מאוד לא יעיל.

את המצגת עם ההסבר המלא, ניתן למצוא כאן.

עבודה עם xmlrpc ברובי

רובי מגיע עם ספריית xmlrpc "מובנת", אשר מותקנת כחלק מהתקנת רובי "תיקנית". כלל הדוגמאות ברשת מספקות מידע איך להשתמש בספרייה רק בדרך אחת שבה אנחנו יודעים מראש את סדר הפרמטרים ולכן אין שימוש בשם של כל פרמטר.

הבעיה שלי היתה, שיש לי spec אשר מדבר על כך שאני מעביר פרמטרים עם שם, ושום דוגמא ברשת לא הראתה לי איך לעשות את זה, עד שמצאתי דווקא בפרל איך לעשות את זה עם XMLRPC::Lite ואז ניסיתי על רובי וזה עבד.

הדוגמאות הרגילות מציגות את זה בצורה הבאה:

require 'xmlrpc/client'
server = XMLRPC::Client.new('127.0.0.1', '/', 80)
server.call('test',  'a','b')

אבל בשביל "שם" ו"ערך" אנחנו צריכים להשתמש בזה בצורה הבאה:

require 'xmlrpc/client'
server = XMLRPC::Client.new('127.0.0.1', '/', 80)
server.call('test', { 'a' => 'b'})

אני מקווה שזה יעזור לעוד אנשים.

תודה ללזרוס שהביאני עד הלום

מזה זמן רב שאני מנסה ליצור מעין תוכנת crm קטנה עבור שימושי הפרטי שיעזור לי (וללקוחות שלי) לעקוב טוב יותר אחר הזמן שאני מקדיש להם.

אתמול פשוט נמאס לי לנסות לעבוד בגישת web אחרי שנתקלתי בכל כך הרבה בעיות שונות ומשונות (שאין לי רצון לדבר עליהם כבר מרוב יאוש), אז פניתי חזרה לשיטה שאני מאוד אוהב והיא שיטת ה RAD.

לקח לי בחצי שעה ליצור חיבור (כמעט לגמרי גנרי) למסד נתונים (firebird במקרה שלי) וליצור מסך שמכיל תמיכה בצפייה בכל הרשומות, עריכה/הוספה/מחיקה/עדכון של רשומות וסתם ריענון מידע.

למעט שורת select אחת (נשאר לי עוד ליצור שורות של update, insert ו delete), אין לי ולו שורת קוד אחת שכתבתי, ועדיין יש לי ממשק גרפי שמאפשר לי את כל זה !

החצי שעה שלקח לי, הוקדשה חלקה הגדול לחשיבה איך אני רוצה להציג את המידע ולערוך אותו, ורק 10 דקות מתוך החצי שעה הוקדש לפיזית יצירת המסך וכתיבת שאילתת ה select.

כמו כן, יש לי גם כפתור לסגור את המסך, שגם הוא לא דורש ממני לכתוב שורת קוד אחת, אלא רק לדעת איך לעבוד נכון עם TActionList אשר עושה את העבודה בשבילי (כולל לקחת את התמונה של סגירה מהמערכת, הגדרה בכפתור האם להתנהג לפי המערכת או לא (בהצגת הצלמית) ).

לא אכפת לי שאנשים מתעלמים מהכלי הזה ומעדיפים לעבוד מאוד קשה. רק לאחרונה קרה לי שתוכנה שהתקנתי במנהל החבילות, הכילה באג והקובץ glade לא נכלל בחבילה ועכשיו אני לא יכול לעבוד עם התוכנה בגלל זה. אצלי בלזרוס זה לא קורה

אז אם אתם כל כך רוצים תמשיכו להתעלם מהכלי המדהים הזה ולעבוד קשה הרבה יותר ממה שבניית תוכנות אמורה להיות, לי זה ממש לא אכפת, אני בניגוד אליכם יותר פרודקטיבי בשל כך.

חידה: מה עושה הקוד הבא ?

יצרתי את הקוד הבא במסד נתונים שלי שעובד עם Firebird SQL, מה הקוד עושה ? למה נבחרה הגישה הזו בשביל לממש את הקוד ואילו תשובות אקבל בהזנת 10 ערכים ראשונים למסד הנתונים עם הקוד הזה ?

IF ((NEW.ID IS NULL) OR (NEW.ID = 0)) THEN
NEW.ID = GEN_ID(GEN_PERMISSIONS_ID, 1);
ELSE
NEW.ID = GEN_ID(GEN_PERMISSIONS_ID, GEN_ID(GEN_PERMISSIONS_ID, 0));

במידה ולא תפתרו את החידה כאן, אענה עליה בשבוע הבא

טעויות מתקנים …

ביום חמישי האחרון קיבלתי דוא"ל קצת זועם, קצת מאוכזב על כך שספריית קוד פתוח שיצרתי לה binding מכילה הדגמה כיצד להשתמש בה, אבל ללא רישיון כלשהו בקוד המקור, דבר שגורם לכך שאסור לגעת בקוד.

זה די מדהים שב3 שנים מאז ששיחררתי את הספרייה, שפונים אלי בקשר לרישיון, ומצד שני מראה שעדיין יש אנשים שבאמת מנסים להבין רישוי תוכנה ולא מוכנים להגיע למצב בו מה שהם נוגעים בו מכיל חוסר וודאות.

עשיתי טעות. למרות שכל הספרייה (לפחות ה binding ) מוכרז כ LGPL, דווקא בתוכנת ההדגמה שכולה שלי, לא הוכנס רישיון בכלל ולכן כאשר יהיה לי קצת זמן השבוע, אתקן את הנעשה. בנתיים סיפקתי לאותו אדם אישור בדוא"ל, שכוונת המתכנת היא להשתמש ברישיון LGPL כמו שאר הקוד בספרייה, והוא מוזמן לראות בתשובת הדוא"ל שלי כאישור לכך לשימוש שלו, וזה לא במקום הוספת הרישוי המתאים לקובץ.

אני יכול לדבר כאן שיש המון חברות ואנשים שמורידים דברים שאני עושה בפסקל מהאתר שלי ופונים אלי, אחת לרבעון לפחות בנושא, ואולי לגרום לאנשים להבין שלמרות שהם החליטו שפסקל מתה, המציאות מוכיחה אחרת (מספיק שיש פעם בחודש גידול של לפחות 10 אנשים חדשים ברשימת הדיוור של FPC ולפחות 20 איש חדשים בלזרוס בחודש, בקצב מתגבר, ולא אנשים שמחליפים (מבחינת מיקום), בשביל להוכיח את זה, אבל למה להאבק בבורות כאנשים מנסים להגיב כמו 3 הקופים ?).

ושוב האופיס הזה …

בימים אלו, אני עובר קורס שמלמד אותי יותר טוב איך לנהל עסק, וקיבלתי אתמול דיסק עם כל המצגות של הקורס.

רציתי לראות את המצגות שכבר הועברו, אבל נתקלתי בבעיה. הבעיה היא שכמובן מדובר במצגות מבית Microsoft Office. למרות שיש לי OpenOffice 3.1.1, אשר יודע לעבוד די טוב עם מצגות מבית אופיס של מיקרוסופט, במידה ונועלים לי את המצגת בסיסמה מפני שינויים (באופיס 2007), אני לא יכול לפתוח אותה בכלל !

למה לא להשתמש במערכת כמו OpenOffice ולסיים עניין ?!

אני יודע, התשובה היא ש"כולם עובדים עם Microsot Office", אבל אף אחד לא מדבר שאפילו הם לא מסוגלים להתמודד עם כל גרסה חדשה שיוצאת אם הם לא משדרגים את הגרסה הישנה שלהם, כך שמשתמשי Microsoft Office נמצאים ביותר בעיות ממני בנושא.

והמקור לכותרת שלי, הוא השיר "שוב השקר הזה" של דן תורן, ואפשר להנות מהשיר כאן.

שרת סופר קלאסי

כמו שכמה מקוראי יודעים, מסד הנתונים של firebird מכיל 3 צורות גישה למסד הנתונים:

1. גישת embedded – יש ספרייה משותפת שמקושרים אליה והיא אחראית על הדיבור עם מסד(י) הנתונים, והקוד שלנו נשאר זהה לחלוטין
2. גישת שרת קלאסי – בנייה של שרת מבוסס תהליכים המתקשרים דרך ipc
3. גישרת סופר שרת – שרת אחד שמאזין ומקבל בקשות ממש כמו מרבית שרתי מסדי הנתונים למינהם

החל מגרסה 2.5 אנחנו הולכים לראות הרבה שינויי התנהגות בfirebird, היות והוא הולך לקבל תמיכה טובה יותר (ששוכתבה כמעט לגמרי) בתהליכים, בהם גם תמיכה בריבוי ליבות ומעבדים (כולל שליטה איזה מעבד ספציפי יהיה אחראי על עיבוד העבודה של מסד הנתונים), וזו רק התחלה שתגיע לשיאה בגרסה 3 של מסד הנתונים.

מוקו הסרבני

כבר זמן מה שאני רק נתקל בבעיות עם OpenMoko, בהתחלה היה זה SIM שלא זוהה בכלל, למרות שניסיתי כמה SIM של אנשים שונים, אח"כ אחרי שהחלפתי כרטיס SIM שהחליט לעשות לי בעיות גם בטלפון הרגיל (אנשים שולחים לי מייל שאני לא זמין למרות שהטלפון שלי פתוח ונמצא לידי עם קליטה מלאה), פתאום המוקו החליט להכיר בכל SIM שנכנס אליו (לא ראיתי בספק שהוא גם קורא מחשבות… בכלל לא ראיתי שטלפטיה או אמפטיה מותקנים אצלו… נו טוב). אחרי שעברתי את המסוכה הזו, רציתי להתקין את SHR מחדש. טעות !

פתאום המוקו החליט שכרטיסי זיכרון הם מחוץ לתחום של מוקו, ואני שובר את הראש כל פעם להבין מה לא בסדר. העניין הוא שגם בגרסה שצרובה למכשיר, שלא לדבר על כל מנהל אתחול שקיים (בNOR ובNAND, שזה אומר שניסיתי את Qi ואת u-Boot) לא מצליח להבין שיש לו כרטיס זיכרון. זה לפחות עד ל12 בלילה היום. החלטתי לעשות ניסוי, אחרי שנשיפות מאוד חזקות לנקות את החריצי קריאה לא עזרו, ניגבתי אותם במטלית חלקה ונקייה, וזה נראה שעשה את העבודה.

המוקו הזה הוא מכשיר בוגדני, מספיק שיש בעיה הכי קטנה ואתה תזהה אותה הרבה לפני כל מערכת אחרת… מה קרה לתקופות בהם רק שהדברים באמת הגיעו למצב של מוות שאפילו נתיחה אחרי המוות לא תסביר את הבעיה ? למה הם לוקחים מאיתו את הכיף בלא להבין מה קורה איתנו ?!

דרוש: כבל C2T

נפל לחיקי שרת eServer xSeries 330 של IBM משומש (ובתקווה במצב טוב). אני מאוד מעוניין לבדוק אותו, הבעיה היא שהוא דורש כבל מיוחד בשביל לחבר אליו מקלדת, עכבר ומסך.

שם הכבל הוא C2T. האם יש מישהו בין הקוראים שיש לו כבל כזה שהוא לא צריך (ועובד כמובן) ומוכן לעזור לי ?

תודה,

עידו

ככה מדווחים באג

בחודש שעבר נשלח באג בקשר ל flamerobin. דיווח הבאג התבצע בצורה יוצאת דופן: דרך YouTube.

הבאג מצולם בווידאו עם קריינות אשר מנסה להסביר את הבעיה, ומי יודע, אולי זו התחלה של דיווח באגים טובה יותר

את הבאג עצמו, אפשר למצוא כאן.

מקור: FlameRobin

לזרוס 0.9.28 יצא …

לזרוס גרסה 0.9.28 יצא לאחרונה (נכון לכתיבת פוסט זה עוד לא יצאה ההכרזה הרשמית, עדיין יש כמה דברים שצריכים להיסגר בפרוייקט לשם הכרזה רשמית) והנה מקצת מהדברים שהגרסה הזו מספקת לנו:

שינויים בLCL:

• ברירת המחדל של הממשק בלינוקס היא (סוף כל סוף) GTK 2
• העבודה על Windows CE מביאה איתה מימוש של עוד רכיבים
• המימוש של רכיבים ל Windows Vista ו 7 שוכתב בשביל לתקן בעיות
• נוסף רכיב של TFrame
• שוכתבה התמיכה ל TPen ונוספו לה עוד אפשרויות
• מרבית התכונות של פקדים מכילים כיום ערכים בברירת מחדל, דבר שמקטין את גודל קבצי ה lfm
• נוספה תמיכה לעבודה עם ריבוי צגים באמצעות המחלקה TMonitor
• שיכתוב של בסיס הרכיבים עזר להקטין את גודל התוכנה בין 15 ל 18 אחוזים (תלוי בממשק הגרפי)
• בWindows נוספה תמיכה ב5 כפתורי עכבר

שינויים ב IDE:

CodeTyphon

התוכנה CodeTyphon היא בעצם אריזה של לזרוס ו FPC אשר מספקת לנו כלים, רכיבים ודוגמאות נוספות על פני הפרוייקט עצמו, ובכך יוצרת סוג של "הפצה" עבור צמד הכלים FPC ולזרוס.

בעוד שלזרוס ו FPC נמצאים בפיתוח לא מסחרי, את CodeTyphon מתחזקת דווקא חברה שהיא בית תוכנה.

לצפייה בתמונות מסך של ההפצה לחצו כאן.

בחירת framework לא מתאים ?

לאחרונה (כחודש) שאני מנסה לפתח אפליקציה מבוססת web שתעזור לי לספק לי וללקוחות שלי מענה טוב יותר בכל מה שקשור לזמן העבודה שאני מספק להם. המערכת נבנת עם rails ואני מנסה בעצם לקחת את המקומות בהן rails חזק מאוד ולגרום לו להתמקד רק בדברים שהוא לא מסוגל לתת לי כלים לעשות את העבודה בעצמו.

העניין הוא שכאשר התחלתי לעבוד, נתקעתי בגלל שידעתי שיש helpers אשר עושים את העובדה בשבילי בצד ה view, אבל לא זכרתי בעל פה מה מספק לי את מה שאני צריך, וגם לא ידעתי מה הכלי המתאים יותר, כי לפעמים יש יותר מ helper אחד לאותה פעולה, רק יש בהם הבדלים לפעמים קטנים מאוד.

אחרי שהתגברתי על זה והתחלתי לעבוד בהלך חשיבה יותר קרוב ל rails, עדיין מצאתי את עצמי תקוע מאוד מבחינת מימוש דברים. אני מאוד מתקשה ליצור מסך מסויים למרות שהוא ממש לא מסובך. בהתחלה חשבתי שזה בגלל המסד נתונים שבחרתי (sqlite), אבל אחרי שתכננתי מחדש את המסד נתונים (שעדיין אני לא סוגר לגבי המבנה שלו) אני עדיין מרגיש שאני עובד קשה מידי במקומות לא הגיוניים ואני די נשאר במקום מבחנת פיתוח, אבל אני לא מצליח לשים את היד מה מעקב אותי.

לדעתי ה framework של rails מעקב אותי בגישה שלו, אם כי אני לא באמת בטוח מזה, וזה גורם לי לתסכול רב. כי אם הייתי עכשיו בונה את אותה אפליקציה רק ב lazarus למשל, או לא משתמש ב framework בכלל, אני בטוח שכבר לפני למעלה משבועיים אולי שלוש היא היתה מוכנה.

האם מישהו מקוראי הנאמנים יודע איך אני יכול לזהות מה מעקב אותי בשביל להתקדם טוב יותר ?